גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
53 יחסים: מנחם מנדל קלויזנר, מערבית, מצווה, משנה מקום משנה מזל, משפט פריז, משפחת שונצינו, משפחת הענוים, משה (פירושונים), משה בן יעקב מקוצי, אמירה לנוכרי, אבן הטוען, אין ישיבה בעזרה, איסור הקמת מצבה, איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, ספר מצוות קטן, ספר מצוות גדול, עבודת כהן או לוי בעבודת חבירו, עין משפט נר מצווה, עין עיטם, קיצור סמ"ג, ר"י הזקן, ראשונים, שמשון מקוצי, שמשון משאנץ, שאלי שרופה באש, שרפת התלמוד, שולחן ערוך, תקנות הקהילה, תרי"ג מצוות, תוספות, טומאת יולדת, טוביה חטא וזיגוד מינגד, חפץ חיים (ספר), חבש פאר, חיים פלטיאל, חיים בנבנישתי, חיים כהן (מבעלי התוספות), בעלי התוספות, ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בית יוסף, גילוח המצורע, ה'י', הסרת בדי ארון הברית, הקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה, התקנת יתד לכיסוי הצואה, יעקב חזן מלונדון, ישראל יובל, יחיאל מפריז, יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15, יהודה שירליאון, ..., יהודה בן עטר, יהודה החסיד, יוסף מטראני. להרחיב מדד (3 יותר) »
מנחם מנדל קלויזנר
רבי מנחם מנדל קלויזנר (מכונה גם רבי מנדל קלויזנר, רבי מעדלין קלוזנר, או בר"ת: "הרמ"ק") היה מגדולי יהדות אשכנז בסוף המאה ה-14 – תחילת המאה ה-15), בשלהי תקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ומנחם מנדל קלויזנר · ראה עוד »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ומערבית · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ומצווה · ראה עוד »
משנה מקום משנה מזל
משנה מקום משנה מזל הוא ביטוי רווח בעברית המתאר את השפעת שינוי המקום על מזלו של האדם.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ומשנה מקום משנה מזל · ראה עוד »
משפט פריז
משפט פריז (מכונה גם ויכוח פריז או ויכוח רבינו יחיאל מפאריש במקורות היהודים) היה דיון משפטי שהתקיים בארמון לואי התשיעי מלך צרפת ב־12 ביוני 1240 בדבר אשמתם של היהודים על הכתוב בתלמוד.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ומשפט פריז · ראה עוד »
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ומשפחת שונצינו · ראה עוד »
משפחת הענוים
סמל המשפחה משפחת הענוים (או מן הענוים, Anav, Dellmansi Piatell, degli umani, De Mansi) היא משפחה יהודית מיוחסת שחיה ופעלה ברומא.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ומשפחת הענוים · ראה עוד »
משה (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם משה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ומשה (פירושונים) · ראה עוד »
משה בן יעקב מקוצי
#הפניה משה מקוצי.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ומשה בן יעקב מקוצי · ראה עוד »
אמירה לנוכרי
אמירה לנכרי - שבות הוא מונח הלכתי שפירושו איסור מדרבנן לבקש מגוי שיעשה בשביל היהודי מלאכות האסורות לעשות בשבת או ביום טוב או בחול המועד.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ואמירה לנוכרי · ראה עוד »
אבן הטוען
אבן הטוען (או אבן הטועים) הייתה במה גבוהה בירושלים ששימשה לאיתור אבדות על ידי בעליהן.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ואבן הטוען · ראה עוד »
אין ישיבה בעזרה
אין ישיבה בעזרה הוא כלל הלכתי הקובע שאסור לשבת בעזרה שבבית המקדש משום קדושתה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ואין ישיבה בעזרה · ראה עוד »
איסור הקמת מצבה
איסור הקמת מצבה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה אסור להקים מצבה, כלומר מקום מכובד המשמש לפולחן.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ואיסור הקמת מצבה · ראה עוד »
איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת
איגרת רמב"ן לחכמי צרפת הנפתחת במילים "טרם אענה אני שוגג", היא מכתב שהפנה רבי משה בן נחמן לחכמי צפון צרפת, בשיאו של הגל השני בפולמוס על ספרי הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ואיגרת הרמב"ן לחכמי צרפת · ראה עוד »
ספר מצוות קטן
ספר מצוות קטן (סמ"ק) (בשמו המקורי 'שבעת עמודי גולה') הוא ספר הלכה שחובר על ידי רבי יצחק מקורביל ופורסם במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וספר מצוות קטן · ראה עוד »
ספר מצוות גדול
ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וספר מצוות גדול · ראה עוד »
עבודת כהן או לוי בעבודת חבירו
האיסור לכהן או לוי לעבוד בעבודת חבירו הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לכהן לעבוד בעבודת לוי וללוי בעבודת כהן, וכן אסור ללוי לעבוד בעבודת לוי אחר.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ועבודת כהן או לוי בעבודת חבירו · ראה עוד »
עין משפט נר מצווה
העמוד הראשון של תלמוד בבלי בש"ס וילנה.שבחלק העליון של העמוד בצד שמאל, מדור ה"עין משפט נר מצוה". עין משפט נר מצוה הוא חיבורו של רבי יהושע בועז, על התלמוד בבלי, המכיל הפניות להלכות במשנה תורה להרמב"ם ובסמ"ג שנפסקו על פי הגמרא (מאוחר יותר נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשולחן ערוך ובארבעה טורים ולפעמים גם להגהות הרמ"א).
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ועין משפט נר מצווה · ראה עוד »
עין עיטם
התוואי המפותל של האמה התחתונה (אדום) ושל האמה העליונה (סגול) עין עיטם הוא מעיין באזור ירושלים הנזכר בדברי חז"ל, שממנו הגיעו מים לבית המקדש, למילוי המקוואות ולמטרות נוספות.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ועין עיטם · ראה עוד »
קיצור סמ"ג
קיצור סמ"ג הוא ספר הלכות על סדר המצוות, אשר מהווה קיצור של ספר מצוות גדול, זהות מחברו נתונה במחלוקת קוטבית, היו שאמרו שמחברו נוצרי והיו שאמרו שמחברו יהודי.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וקיצור סמ"ג · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ור"י הזקן · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וראשונים · ראה עוד »
שמשון מקוצי
רבי שמשון בן שמשון מקוצי הידוע בכינויו הש"ר מקוצי היה רב מן הראשונים, בן המאה ה-12, מבעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ושמשון מקוצי · ראה עוד »
שמשון משאנץ
רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ושמשון משאנץ · ראה עוד »
שאלי שרופה באש
שאלי שרופה באש היא קינה שחיבר מהר"ם מרוטנבורג על שריפת התלמוד בפריז, ונאמרת בשני מנהגי אשכנז בתשעה באב כחלק מהקינות לתשעה באב.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ושאלי שרופה באש · ראה עוד »
שרפת התלמוד
שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ושרפת התלמוד · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ושולחן ערוך · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ותוספות · ראה עוד »
טומאת יולדת
טומאת יולדת בהלכה היהודית היא טומאה החלה על אישה לאחר הלידה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וטומאת יולדת · ראה עוד »
טוביה חטא וזיגוד מינגד
טוביה חטא וזִיגוּד מִינְגַד (לוקה) הוא פתגם ארמי שמקורו בתלמוד הבבלי, ומשמעותו: כיצד ייתכן שאדם אחד יחטא ואדם אחר ייענש?.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וטוביה חטא וזיגוד מינגד · ראה עוד »
חפץ חיים (ספר)
רחוב בירושלים על שם הספר חפץ חיים. חפץ חיים הוא החיבור הרבני הראשון המקיף את כל הלכות לשון הרע בהלכה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וחפץ חיים (ספר) · ראה עוד »
חבש פאר
חֵבֶשׁ פְּאֵר הוא חיבור הלכתי והגותי של הראי"ה קוק, שעוסק בחשיבות מצוות הנחת תפילין, ובעיקר חובת הנחתן במקומן הנכון והמדויק.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וחבש פאר · ראה עוד »
חיים פלטיאל
רבינו חיים פלטיאל (נקרא גם רבי פלטיאל מפָלַייזָא (אנ')) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וחיים פלטיאל · ראה עוד »
חיים בנבנישתי
רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וחיים בנבנישתי · ראה עוד »
חיים כהן (מבעלי התוספות)
רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וחיים כהן (מבעלי התוספות) · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברכיה בן נטרונאי הנקדן
ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן (המכונה גם ר' קְרֶשְׂבּיהו הנקדן), חי ופעל בחציה השני של המאה ה-12, ואולי אף אל תוך המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וברכיה בן נטרונאי הנקדן · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ובית יוסף · ראה עוד »
גילוח המצורע
גילוח המצורע ביום השביעי הוא אחד מהשלבים בתהליך ההיטהרות של המצורע.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וגילוח המצורע · ראה עוד »
ה'י'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וה'י' · ראה עוד »
הסרת בדי ארון הברית
איסור הסרת בדי ארון הברית הוא איסור (מצוות לא תעשה) להוציא את הבדים (מוטות) המיועדים לנשיאת ארון הברית מהטבעות המחזיקות אותם.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי והסרת בדי ארון הברית · ראה עוד »
הקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה
הקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לקבוע מקום ייעודי מחוץ למחנה צבאי לעשיית צרכים, על מנת לשמור על ניקיון וקדושת המחנה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי והקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה · ראה עוד »
התקנת יתד לכיסוי הצואה
התקנת יתד לכיסוי הצואה היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה יש להתקין יתד שתשמש את החייל לחפירת בור מחוץ למחנה כדי לעשות בו את צרכיו, ולכיסוי הצואה בעפר לאחר מכן.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי והתקנת יתד לכיסוי הצואה · ראה עוד »
יעקב חזן מלונדון
יעקב בן יהודה חזן מלונדון (לונדריש), היה רב ימי-ביניימי מיהדות אנגליה, תלמידו של רבי ברכיה מניקולא ומחברו של הקודקס ההלכתי 'עץ חיים' (1287), המכנס יחדיו הלכות פסקים ומנהגים.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ויעקב חזן מלונדון · ראה עוד »
ישראל יובל
ישראל יעקב יובל (נולד ב-1 באוקטובר 1949) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי וישראל יובל · ראה עוד »
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ויחיאל מפריז · ראה עוד »
יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15
במהלך תקופה זו שבין המאה ה-9 למאה ה-15 יהדות העולם שומעת על ממלכה יהודית עצמאית, במאה ה-9 ביתא ישראל נמצאים בתקופת תור הזהב של ממלכתם שהחלה עם תחילת שלטון יהודית המלכה בשנת 858 לאחר כיבוש קיסרות אקסום ומסתיימת בתחילת המאה ה-12 עם עלייתה לשלטון של השושלת הסולומונית.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ויהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15 · ראה עוד »
יהודה שירליאון
רבי יהודה בן רבי יצחק, המכונה גם רבי יהודה שירליאון או רבי יהודה מפריז (נולד בשנת ד'תתקכ"ו, 1166, נפטר בשנת ד'תתקפ"ד, 1224) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מחשובי בעלי התוספות, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומיסדה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ויהודה שירליאון · ראה עוד »
יהודה בן עטר
הרב יהודה אבן עטר (אלול ה'תט"ו, 1655 - י"ט בסיוון ה'תצ"ג, 22 במאי 1733), היה אב בית דין ודיין בערים פאס ומקנס שבמרוקו, פרשן מקרא, ומרבניה הגדולים של המדינה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ויהודה בן עטר · ראה עוד »
יהודה החסיד
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ויהודה החסיד · ראה עוד »
יוסף מטראני
רבי יוסף מטראני (1568, כ"ו בתשרי ה'שכ"ט – 1639, י"ד בתמוז ה'שצ"ט), המכונה המהרי"ט, המוהרי"ט או המהרימ"ט (כדי להבדילו מהמהרי"ט ר' יוסף טאיטאצאק), היה מגדולי וחשובי הפוסקים, בנו של ר' משה מטראני, המבי"ט.
חָדָשׁ!!: משה מקוצי ויוסף מטראני · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_מקוצי
