תִקשׁוֹרֶת

1749 יחסים: ArtScroll, Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, ממנטו מורי, ממשקה ישראל, ממון המוטל בספק חולקים, מאגר תורני, מאורות הדף היומי, מאכל בן דרוסאי, מאיר פוזנר, מאיר ש"ץ, מאיר דן פלוצקי, מאיר הרשקוביץ, מנמוניקה, מנחם מאניש חיות, מנחם מנדל משקלוב, מנחם מנדל אלתר, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל כשר, מנחם קיסטר, מנחם שמואל הלוי, מנחם בן זרח, מנחם כהנא, מנדל פינלס, מנהג (יהדות), מנהג המדינה, מנהג ירושלים, מנורת המאור (אבוהב), מסע אברהם לארץ כנען, מספר טיפולוגי, מסורת (יהדות), מסורת הש"ס, מסכת, מסכת (פירושונים), מסכת מנחות, מסכת מעשרות, מסכת מעילה, מסכת מקואות, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת מכשירין, מסכת מכות, מסכת מידות, מסכת אבות, מסכת אהלות, מסכת נזיקין, מסכת נזיר, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת סוכה, ..., מסכת ערלה, מסכת ערכין, מסכת עבודה זרה, מסכת עדיות, מסכת עוקצים, מסכת עירובין, מסכת פאה, מסכת פסחים, מסכת פרה, מסכת קינים, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת שביעית, מסכת תמורה, מסכת תמיד, מסכת תענית, מסכת תרומות, מסכת טהרות, מסכת זבחים, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בכורות, מסכת גיטין, מסכת דמאי, מסכת הוריות, מסכת כריתות, מסכת כתובות, מסכת כלאיים, מסכת כלים, מסכת יבמות, מסכת ידיים, מסכת יומא, מסכתות קטנות, מעמד האישה ביהדות, מעמדות (יהדות), מערת קבורה, מערת רבי שמעון בר יוחאי, מערוך, מעשר בהמה, מעשה מסכת חגיגה, מעשה מרכבה, מעשה ראובן ובלהה, מעשה רבי גדיאל התינוק, מעשה שבת, מעשה בראשית, מעשה בית דין במשפט העברי, מעלין בקודש ואין מורידין, מעגילה (כלי בניין), מעילה (הלכה), מפרכסת, מפתח העניינים, מפיק (לשון), מצטער פטור מן הסוכה, מצדה, מצהף קדוס, מצודת ביריה, מצוות מינוי מלך, מצוות ערבה במקדש, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות תכלת, מצוות זכירת מעשה עמלק, מצוות התלויות בארץ, מצוות כתיבת ספר תורה, מצוות יישוב ארץ ישראל, מקרא מגילה, מראית עין, מרד בר כוכבא, מרד התפוצות, מרד החשמונאים, מרדכי אקלר, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי אוירבך, מרדכי עקיבא פרידמן, מרדכי רוזנבלט מאושמינה, מרדכי בריסק, מרדכי הגר, מרור, מרורים, מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, משמרות כהונה, משנת ארץ ישראל, משנת עקביא בן מהללאל, משנה, משנה סדורה (הוצאת ספרים), משנה תורה, משניות, משפט עברי, משפט פתיחה, משפחת שונצינו, משפחת בניה הסופר, משקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה, משתה, משה עסיס (חוקר תלמוד), משה צבי סגל, משה קופל, משה רוזין, משה שורין, משה זכות, משה חסקין, משה חגיז, משה בצלאל לוריא, משה גרשוני, משה יאיר וינשטוק, משה יהודה לייב זילברברג, משולם בן משה ממגנצא, משולם בן קלונימוס, משכן גבעון, משכון (משפט עברי), משי, משיח, משיב הרוח ומוריד הגשם, מת"ן - מכון תורני לנשים, מתתיה גרג'י, מתתיהו בן תאופילוס (הראשון), מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלמד, מלאכת מבשל, מלאכת קורע, מלאכת לש, מלאכת טוחן, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מלאכות בונה וסותר, מלאכי, מלפפון, מלחמת מצווה ומלחמת רשות, מלחמת עמלק, מלכויות זכרונות ושופרות, מלכיצדק (פירושונים), מטפחת ספרים, מטבעות ארץ ישראל, מזל טוב, מזבח העולה, מזיק וניזק, מחצית השקל, מחתה, מבנה בית המקדש, מבני הר הבית, מבצעי הרבי מחב"ד, מבשרך לא תתעלם, מבטא, מבטל כיסו של חבירו, מג'ד אל-כרום, מגילת מקצת מעשי התורה, מגילת איכה, מגילת סתרים, מגילת תענית, מגיד (קבלה), מגיד מישרים (ספר), מדעי היהדות, מדרש, מדרשת נשמת, מדרשת שיל"ת, מדרשי הלכה, מדרגות, מדרון חלקלק, מדריך לתלמוד, מהפכת סדום ועמורה, מהר"ם מרוטנבורג, מהר"ל מפראג, מהדורה מוערת, מונבז השני, מוסר, מועדון קריאה, מוצא, מורא מקדש, מורדת על בעלה, מורה נבוכי הזמן, מוריס יעקב רפאל, מוטי בניאן, מוזס וילהלם שפירא, מוזיאון המקדש, מוזיקה יהודית דתית, מודל הארץ ככדור, מודה במקצת, מודיעין-מכבים-רעות, מוהר, מוות, מכל מלמדי השכלתי, מכון ממרא, מכון הר ברכה, מכוור, מכיר בן יהודה, מכירי כהונה, מי שהיה נשוי שלוש נשים, מין אנאלי, מימון (פירושונים), מימוש נישואים, מים, מים ראשונים, מיסים ביהדות, מיקרוקוסמוס (פילוסופיה), מיתה בידי שמיים, מילתא אגב אורחא, מילון בן-יהודה, מידה כנגד מידה, מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, מיכאל אלבק, מיכאל סוקולוף, מיכאל פורשלגר, א' בטבת, א-לובן אל-ע'רבי, אמנון אלבק, אמצעי רטורי, אמת המים שבמקדש, אמת הביאר, אמור מעט ועשה הרבה, אמוראי ארץ ישראל, אמוראי בבל, אמוראים, אמימר, אמילי שינדלר, אנאפורה, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, אנטון שמיד (מדפיס), אנטיגנוס איש סוכו, אנדרה היידו, אסנת ברזאני, אספקת המים לירושלים, אספי, אסתר שקלים, אפרים מקלעת חמאד, אפרים אלימלך אורבך, אפרים זקס, אפרים יצחק מפרמיסלה, אפיפורה, אפיפיור, אפיקורוס (יהדות), ארמית יהודית, ארץ ישראל, ארתור שפנייר, ארטישוק, ארבע מיתות בית דין, ארבע ערי הקודש, ארבע פרשיות, ארבע רשויות השבת, ארבעת המינים, ארבעה אבות נזיקין, ארגומנטציה, ארון קודש, ארוין רבאו, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, אריאל זילבר, אריה ליב פרומקין, אש (אב נזיקין), אשמורות הלילה, אשר אנשל יונגרייז (מנוחת אשר), אשרה (אלה), אשתורי הפרחי, אשכול (הוצאה לאור), את (מילת יחס), אתרוג מורכב, אתה חוננתנו, אתו רבים ומבטלי מחיצתא, אל השמש, אל-באד'אן, אלעזר רוקח (רב), אלעזר בן חרסום, אלעזר בן דינאי, אלתר ישראל שמעון פרלוב, אלטעות, אלבק, אלוף בצלות ואלוף שום, אלכסנדר זיסקינד מימון, אליעזר נחום, אליעזר סג"ל מישל, אליעזר יצחק אילנאה, אליקום גץ, אלישע קימרון, אלישע בן אברהם, אליהו, אליהו מנחם מלונדריש, אליהו גוטמכר, אליהו-משה גנחובסקי, אליהועיני בן הקוף, אטימולוגיה, אחרים ויש אומרים, אחד מי יודע, אחיה (בית המקדש), אב, אב הטומאה, אבן השתייה, אבא מרדכי ברמן, אבא מרי הירחי, אבא תחנה חסידא, אבא גוריון איש צידן, אבא יוסי חליקופרי איש טבעון, אבא יוסי בן חנן, אבאיודאיה, אברהם אזולאי, אברהם אבלי קרניץ, אברהם שמעון טרויב, אברהם שלום יהודה, אברהם שטרן (רב), אברהם גולדברג (חוקר תלמוד), אברהם דוד הורוביץ, אברהם המלאך, אברהם הכהן יצחקי, אברהם יצחק כץ, אברהם ישראל זאבי, אברהם יונה יבנין, אבטליון (זוגות), אבטולמוס, אבהות, אבות העולם, אבוב (כלי לקלייה), אבי אבות הטומאה, אביב, אגרת רב שרירא גאון, אגריפס השני, אגדה (יהדות), אגודל, אדמון, אדני השדה, אהר'לע, אהרן, אהרן אופנהיימר, אהרן יששכר דוידס, אהרן יהודה ליב שטינמן, אהרון בן יוסף הרופא, אהבת ה', אהוב מהר המור, אהוד אביבי, אומדנא, אונייה, אוצר החכמה, אוצרות בית המקדש, אוקימתא, אורנגאוטן, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אוטוטומיה, אוג (צמח), אוהל (פירושונים), אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי, אכזיב, אכילת בשר ביהדות, אי ידיעת החוק במשפט העברי, אין מסיחין בסעודה, אין אדם חוטא ולא לו, אין איסור חל על איסור, אין עונשין מן הדין, אינטרסקס, איסור חדש, איסור גידול כלב רע, איסור הלנת המת, איסור והיתר, איסיים, איפה (יחידת מידה), איקורו טשימה, אירוס, איש אשכולות, אישה שאין לה וסת, אילת, איזהו מקומן, איגרות צפון, איגרות בית דין, איגוד הקהילות היהודיות בהולנד, איה (פירושונים), איו (אמורא), איכה רבה, איי אכזיב, איילונית, נאוקרטיס, נאות קדומים, נסוג אחור, נערן (יישוב קדום), נערה המאורסה, נפקא מינה, נץ חלב, נקבת השילוח, נר, נר נשמה, נרבתא, נרות שבת ויום טוב, נשמת כל חי, נשר מקראי, נשיא (פירושונים), נשים (פירושונים), נתן אדלר, נתן סאה ונטל סאה, נתן רפופורט (ראשוני כפר סבא), נתן דוד רבינוביץ מפארציווא, נטלה, נטורי קרתא, נטילת ידיים, נזקי שכנים, נזיר (יהדות), נח עמינח, נחש הנחושת, נחל קיני, נחל תרצה, נחל גחר, נחום, נחום הלבלר, נבוריה, נגה הראובני, נגישות בשבת, נדר (יהדות), נהנה (חיוב ממוני), נהרדעא, נוסח תפילה, נותר, ניצוק, ניקולאוס איש דמשק, ניקוד, ניקוד ארצישראלי-טברני, ניקוד בבלי, נירון קיסר, נישואים, נישואים בהלכה, ניתוח קיסרי, ניטל, ניגון נשים, ניגון לחסידי הצמח צדק, סמדר, סמיכה (קורבן), סאסא, סאה (יחידת מידה), סנאיים, ססטרטיוס, סעודת פורים, סעודה (הלכה), סעודה שלישית, ספן, ספק (הלכה), ספר תורה, ספר טהרה, ספר זרעים, ספר דניאל, ספר האגדה, ספר הכריתות, ספרות עברית, ספרות תורנית, ספרות חז"ל, ספרות המוסר, ספרות ההיכלות והמרכבה, ספרי זוטא במדבר, ספרי הגר"א, ספרים חיצונים (הלכה), ספריית קרן ולמדונה, ספריית בית אל, ספריית גרשם שלום, ספרייה תורנית, ספירת העומר, ספירה (קבלה), סקר הר מנשה, סרטבה, סריס חמה, סתם, סלמון בן ירוחם, סגן הכהנים, סדר, סדר (ישיבה), סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר קדימה בברכות, סדר תנאים ואמוראים, סדר ט"ו בשבט, סדר טהרות, סדר זרעים, סופגנייה, סורג (בית המקדש), סוטה, סוגיה, סוכה, סוכות, סכין שחיטה, סימני כשרות בבעלי חיים, סימנים (תלמוד), סימנים (הלכה), סיני ועוקר הרים, סיף פרשים, סיפור יציאת מצרים, סיקריקון, סידי פרג' חלימי, סיום מסכת, עמאי, עמנואל לעף, עמנואל חי ריקי, עמק המכמתת, עמקה, עמון, עם הספר (סדרת ספרים), עני ועשיר ורשע באין לדין, עניית אמן (הלכה), עסכר, עצים עתיקים בארץ ישראל, עקרבת, עקרבה, עקבתא דמשיחא, עקביא בן מהללאל, עקיבא איגר, עקיבא נוף, ערבה (צמח), ערי הלויים, עריפת ראש, עשרת הדיברות, עשרה נסים שנעשו לבני ישראל על הים, עשרה בטבת, עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, עשרים וארבעה ראשי איברים, עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, על דאטפת אטפוך, עלה בקנה אחד, עליות מגורשי ספרד ופורטוגל, עלייה לארץ ישראל, עלייה לרגל, עלייה לרגל (יהדות), עז הבית, עזרא ציון מלמד, עזריה מן האדומים, עברית, עברית שומרונית, עבדות בתנ"ך, עבדי זמן, עבודה זרה, עבירה לשמה, עגלה ערופה, עד נוסח, עד עולם, עדות (הלכה), עדין אבן ישראל, עדים זוממים, עונש מוות בישראל, עונש מוות ביהדות, עונת המעשרות, עוני (הלכה), עוסק במצווה פטור מן המצווה, עופר גורן, עופות טמאים, עורות קדשים, עול, עולש (צמח), עוז והדר, עוזרר חד-גלעיני, עובדיה (פירושונים), עובדיה מברטנורא, עובדיה יוסף, עין חרדלית, עין כרם, עיקר וטפל, עיקרי האמונה היהודית, עיראק, עירוב חצרות, עילוי נשמה, עיטם (עיר מקראית), עיון (עיר מקראית), פאת השדה, פאול צלאן, פנחס אפשטיין, פני הדור כפני הכלב, פנים חדשות בברכת חתנים, פסק דין הנדלס נגד קופת עם, פסכתר, פסיקת הלכה, פסיקה (ריבית), פצוע דכא וכרות שופכה, פקיעין, פר העלם דבר של ציבור, פרך, פרמה, פרקי דרבי אליעזר, פרשנות חוזה, פרשנות המשנה, פרשנות הפשט למקרא, פרשת אחרי מות, פרשת הקורבנות, פרת, פרדס (יהדות), פרוס העצרת, פרושים, פרוזבול, פרודיות לפורים, פרייה ורבייה, פשרה במשפט העברי, פשיטא, פתגם, פתילת המדבר, פתילת המדבר הגדולה, פלפל (פרי), פלפול, פלוסיום, פטמה, פדיון (הלכה), פונפון, פורים, פולמוס התקיעה בשבת, פוליטיקה, פוליגמיה, פוטנוק, פינסק, פינחס קהתי, פיס (בית המקדש), פיקוח נפש, פירוש חי, פילוסין, צמצום (הלכה), צמח צדק (ספר), צניעות (יהדות), צעיף, צפת במאה ה-16, צפירת שבת, צפירת זיכרון, צרת ערווה, צרדה, צרורות, צריפין, צלם אלוהים, צבעים במקרא, צבי קוסטינר, צבי הירש לוין, צדיק (שיר), צוער, צורת הדף, ציפורי (יישוב עתיק), ציטוט, קמור, קאופמן, קנאים (בית שני), קנאים פוגעים בו, קנבוס, קנה מצוי, קנוניה, קניין מסירה, קניין ארבע אמות, קניין פירות, קניין חצר, קניין חזקה, קניין הבטה, קערת ליל הסדר, קפריסין (פירושונים), קצח, קציעה כ"ץ, קרן (אב נזיקין), קרא, קרנא, קרפה דיים, קריאת שמע, קריאת התורה, קריאת ההלל, קריעת ים סוף, קריית ערביה, קריית טבעון, קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים, קללת עזרא הסופר, קלונימוס, קלי הבישול, קטנה (הלכה), קטפרס, קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה, קטקומבות יהודיות ברומא, קטת, קב ונקי, קב ונקי (פירוש למשנה), קבר רבי עובדיה מברטנורא, קבר רבי יהודה הנשיא, קברי צדיקים ביהדות, קבלת שבת, קבלה, קבורה, קבורה (יהדות), קדשים, קדושין, קהילת אדרת אליהו, קהילת יהודי מיינץ, קונם, קונקורדנציה, קופרופגיה, קורנית (צמח), קורבן, קורבן (יהדות), קורבן מנחה, קורבן מוסף של ראש חודש, קורבן עולה, קורבן פסח, קורבן תודה, קורבן חטאת, קורבן התמיד, קושיה, קול המשנה, קול הברה, קודם שנברא העולם, קודיפיקציה, קינת דוד, קינה, קינים, קיסוס, קידושין, קידושין שאין מסורין לביאה, קיום שטרות, ר"ע (פירושונים), רמב"ם, ראסייניאי, ראש חודש, ראש השנה, ראש השנה למלכים ולרגלים, ראשי שנים ביהדות, ראשי תיבות, ראשית הגז, ראובן, רעלה, רעידת האדמה בצפת (1837), רפאל נתן נטע רבינוביץ, רפאל בירדוגו, רפואה בשבת, רפורמה, רצח, רצים למשנה, רציונליזם יהודי בימי הביניים, רקם (עיר), רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רחל אליאור, רב (אמורא), רב מרי בר רב דימי, רב משרשיא, רב סעדיה גאון, רב ספרא, רב פפא, רב שרירא גאון, רב ששת, רב חסדא, רב האי גאון, רב הונא בריה דרב נתן, רב יצחק בר אבדימי, רב יצחק בר אבדימי (השני), רב יחיאל, רב יהודה, רב יוסף ראש הסדר, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן גמליאל ברבי, רבן גמליאל דיבנה, רבן גמליאל הרביעי, רבן יוחנן בן זכאי, רבה תוספאה, רבה יוסי, רבי, רבי מאיר, רבי מתיא בן חרש, רבי מיאשא, רבי אלעזר חסמא, רבי אלעזר בן מתיא, רבי אלעזר בן ערך, רבי אלעזר בן עזריה, רבי אלעזר בן פרטא, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא, רבי אלעזר ברבי צדוק, רבי אלעזר המודעי, רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי אחא (תנא), רבי אושעיא, רבי נתן, רבי נחוניה בן הקנה, רבי עקיבא, רבי פפייס, רבי פינחס בן יאיר, רבי צדוק, רבי שמעון שזורי, רבי שמעון בן אלעזר, רבי שמעון בן אבישלום, רבי שמעון בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי שמעון ברבי, רבי לויטס איש יבנה, רבי טרפון, רבי טבלא, רבי זירא, רבי חנניה בן עקשיא, רבי חנינא איש אונו, רבי חנינא בן גמליאל, רבי חנינא בן דוסא, רבי חנינא בר חמא, רבי חייא, רבי בנאה, רבי דוסא בן הרכינס, רבי יאשיה, רבי ינאי, רבי יעקב (תנא), רבי יצחק נפחא, רבי יקים איש חדיד, רבי ירמיה, רבי יהושע בן קרחה, רבי יהושע בן לוי, רבי יהודה, רבי יהודה נשיאה, רבי יהודה בן בתירא, רבי יהודה הנשיא, רבי יהודה הנחתום, רבי יונתן, רבי יוסף הכהן (תנא), רבי יוסי, רבי יוסי (פירושונים), רבי יוסי בן דורמסקית, רבי יוסי בן החוטף אפרתי, רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי, רבי יוסי ברבי יהודה, רבי יוסי הכהן, רבי יוחנן, רבי יוחנן בן נורי, רבי יוחנן בן ברוקה, רביעית, רביית כלאיים, רגנסבורגר, רגב (יישוב קדום), רומאנה, רואה מחמת תשמיש, רוני רייך, רות רבה, רימון מצוי, ריקוד, רייזמן, ש"ס, ש"ס ונציה, שמן זית, שמא פרידמן, שמעון אחי עזריה, שמעון צבי הורוביץ, שמעון בן שטח, שמעון דסברג, שמעון הצדיק, שמעיה, שמשון משאנץ, שמחה פטרושקא, שמחה פישביין, שמחה שוסטל, שמחה לאיד, שמואל (אמורא), שמואל אליעזרי, שמואל ספראי, שמואל שטראשון, שמואל בן הושענא, שמואל הקטן, שמואל יצחק הילמן, שמואל יוסף עגנון, שמונת הפסוקים האחרונים בתורה, שמונה שרצים, שמור לי ואשמור לך, שמות של אלוהים ביהדות, שמות הצדיקים, שמות ירושלים, שמיר (ספרות האגדה), שמירת קדשים, שמירת שבת, שמירת המקדש, שמירה בבעלים, שמיטה, שאול (עולם מתים), שאול שקד, שאול חנא קוק, שם בן ע"ב, שנת שמיטה, שנת היובל, שני (יישוב), שני שבילין, שנים עבריות ג'תת"ק - ג'תתקצ"ט, שניים אוחזין בטלית, שער קיפונוס, שער שושן, שער טדי, שערי חולדה, שערי המקדש, שעון שמש, שעון שבת (הלכה), שעיר לעזאזל (מצווה), שפעת רביבים, שפות באימפריה הרומית, שקל, שקל (יחידת משקל), שקל צורי, שרפה בשבת, שריה דבליצקי, ששת סדרי משנה, שלמה נתן קוטלר, שלמה סובל, שלמה סיריליו, שלמה עדני, שלמה פלסנר (רב), שלמה בן היתום, שלמה בורשטין, שלמה די אוליוירה, שלמה הופמן, שלמה הכהן (רב), שלשלת הקבלה, שלום (בן יחזקאל) אלבק, שלום אלבק, שלום עליכם (פיוט), שלום שמן, שלום בארון, שלום יצחק הלוי, שלושת ימי ההגבלה, שליח (הלכה), שליח עושה שליח, שטר (משפט עברי), שטר חוב (הלכה), שחיטה שאינה ראויה, שבעת המשקים, שבעה עשר בתמוז, שבעים הזקנים, שבת, שבטי ישראל, שבועת המשנה, שבועת העדות, שבועת היסת, שבועות, שדה אילן, שו"ת מן השמים, שומר חינם, שואל, שום, שונם, שונה הלכות, שושנה (צמח מקראי), שושנים לדוד, שותפות (משפט עברי), שולחן הפנים, שווה כסף, שכרות, שכירות, שי צ'רקה, שימוש חכמים, שינוי (הלכה), שינוי הדין, שירה עברית, שירי המעלות, שילוש, שילוח הקן, שיטת זילברמן, שיטת ברקאי, שיטת הפלפול, שיטת הרבדים, שיחת דקלים, שיבת ציון, שידה, שיכון בבלי, ת"ק (פירושונים), תמר מצוי, תמול שלשום, תאו, תנא קמא, תנאי (הלכה), תנאי בני גד ובני ראובן, תנאי בית דין, תנאים, תנו רבנן (שיר), תנועת דור דעה, תנופה, תנור האפייה בעת העתיקה, תעמולת הבחירות לכנסת, תענית, תענית (פירושונים), תפיסת הבית, תפילת מוסף, תפילת נשים ביהדות, תפילת עננו, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילת בית המדרש, תפילה (יהדות), תפילה קצרה, תפילין, תקנות הקהילה, תקוע (יישוב מקראי), תקופת בית שני, תקופת הזוגות, תרנגול הבית, תרגומי הקוראן לעברית, תרומת מעשר, תרומה גדולה, תרומות ומעשרות, תשעה באב, תשלומים (משפט עברי), תשבו כעין תדורו, תל מחוז, תל רחוב, תל חדיד, תל יזרעאל, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד תורה לנשים, תלמוד תורה המסורה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם שסרח, תחנת הכרמל, תחרות, תחיית הלשון העברית, תבלין, תהילים ע"ח, תהילים קנ"א, תהילים קל"ו, תוספתא, תוספות, תורמוס, תורת אמת (תוכנה), תורת הגמול, תורה, תורה מן השמים, תורה שבעל-פה, תורה לשמה, תולדות עם עולם, תולדות הדפוס העברי, תודוס הרופא, תכריכים, תכשיט (שבת), תי"ט (פירושונים), תימנית-יהודית, תיק תפילין, תיקון, תיקון ליל שבועות, תיקון ליל הושענא רבה, תיקון המידות, תיקוף, ל"ט אבות מלאכה, ל"ג בעומר, למידה שיתופית, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לא יהא חוטא נשכר, לפני המקום, לפת, לשון קודש, לשון חז"ל, לשכת פרהדרין, לשכת הפרווה, לשכת הגולה, לשכת הכלים, לטרינה, לחם הפנים, לבלר, לביא (קיבוץ), לגיו, לוף ארץ-ישראלי, לופיים, לולב, לוחות הברית, לוביה, לוביה (כפר), לוד, לוי יצחק שניאורסון, לימוד בעל פה, לימודי חול, ליל הסדר, ליטני, ליב חזן, ט"ו באב (מועד), ט"ו בשבט (מועד), ט"ו בכסלו, טמון באש, טנק המבצעים של חב"ד, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, טעמי המקרא, טעם כעיקר, טעות סופר (משפטים), טרשים, טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל, טבי (פירושונים), טהרת המת, טהרות, טומאת קבר, טומאת כלי חרס, טומאה וטהרה, טומטום ואנדרוגינוס, טוען רבני, טובה סנהדראי, טוביה החולב, טוביה ושבע בנותיו, זמן נקט, זאב רווח, זנוח, זפק, זקן ממרא, זקנה, זרעים, זרוע, לחיים וקיבה, זבל, זה נהנה וזה לא חסר, זהר עמר, זורק אבן למרקוליס, זוז, זכריה פרנקל, זכריה בן קבוטל, זכריה הרופא, זכירת יציאת מצרים, זיסקינד, זיהוי מקום המקדש, ח'רבת חרד'אן, חמץ, חמש מגילות, חמשת מיני דגן, חם מקצתו חם כולו, חנן בן אבישלום, חנמאל המצרי, חננאל, חננאל בן שמואל, חנניה בן אחי רבי יהושע, חנה ספראי, חנה לרנר, חנוך אלבק, חנוך ילון, חנווני על פנקסו, חנוכת בית, חנוכה, חסורי מחסרא, חסיד (הלכה), חסיד שוטה, חסידות בעלז, חצב מצוי, חצוצרות הכסף, חציצה, חק לישראל, חקר הסוגים, חרש, שוטה וקטן, חרחבינה מכחילה, חרדל, חרוסת, חשמונאים, חשד (הלכה), חתולו של הרב, חתיכה הראויה להתכבד בה, חלמון, חלתית, חלב נוכרי, חלבנה, חלה (פירושונים), חליטה (הלכה), חז"ל, חזקת ממון, חזקת שליח עושה שליחותו, חזקה (הלכה), חזקיהו, חזרת הש"ץ, חזון אחרית הימים (ישעיהו), חגי, חגי ישראל ומועדיו, חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל, חגיגה, חדייב, חומש (יישוב), חומש תורה שלמה, חוני המעגל, חופש דת, חוק איסור גידול חזיר, חורן, חורבת זנוח, חול המועד, חולם, חולין (הלכה), חוזרר, חוזרר החורש, חכמי יבנה ברומא, חיפה, חירש-אילם, חירות האדם, חילוק רשויות, חיבוט ערבה, חידוש מצוות התכלת, חיים מרדכי רולר, חיים ע. קוליץ, חיים טשרנוביץ, חיים חג'בי, חיים דוד קורינאלדי, חיים יצחק חייקין, חיים יהושע קוסובסקי, חיישינן למיעוטא, בן, בן ארזה, בן אברהם, בן סורר ומורה, בן עזאי, בן קטין, בן שמואל, בן שמונה, בן זומא, בן זכאי, בן בבי, בן בג בג, בן המלך והנזיר, בן הא הא, בנק, בנות צלפחד, בני עקיבא, בני זייד א-ע'רביה, בנימין מנשה לוין, בנימין מוספיא, בנימין לאו, בצר (עיר), בצלאל אשכנזי, בצלאל בר כוכבא, בצלאל הכהן, בצורת, בקעת אונו, בקעת הבטיחה, בקעה להתגדר בה, בר קפרא, ברנד, ברדס, ברוך צ'יזיק, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ברוך בן נריה, ברוך יצחק ליפשיץ, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת בורא נפשות, ברכת בורא פרי האדמה, ברכת המזון, ברכת הנסים, ברכת השיר, ברכת הגשמים, ברכת כהנים, ברכה, ברכו, ברכות קריאת שמע, ברכות השחר, ברכות התורה, ברירה (הלכה), ברית מילה, בריה (הלכה), ברייתא, ברייתא דמסכת נדה, בת, בת כהן, בלבב פנימה, בלהה ניצן, בטלה דעתו אצל כל אדם, בבא, בבא (קומיקס), בבא מציעא, בבא בן בוטא, בבא בתרא, בגדי אבל, בגדי כהונה, בדן, בדיקת חמץ, בהמה וחיה בהלכה, בועז שכביץ, בור (אב נזיקין), בור על גבי בור, בורסקאות, בושה, בולי מועדים לשמחה, בכור, בכורות, ביאה שלא כדרכה, בינה - התנועה ליהדות חברתית, בינינו, ביעור מעשרות, ביקור מומים, בישול בחמה, בית פוריכ, בית קמחית, בית קברות, בית רימה, בית שאן, בית שערים, בית שרעבי, בית לבן, בית חנקין – מעיין חרוד, בית חורון (עיר מקראית), בית בד, בית בד בארץ ישראל, בית גרמו, בית גוברין - מרשה, בית דין רבני חב"ד, בית דין של כהנים, בית המקדש, בית המקדש השני, בית המקדש השלישי, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית המדרש לרבנים בברלין, בית הספר הממ"ד כפר אדומים, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הלל ובית שמאי, בית הבחירה למאירי, בית הכנסת חברת ש"ס, בית הכרם (עיר מקראית), בית ועד, בית כנסת, בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי), בית יעזק, ביתא ישראל, ביתר, ביטול איסור לכתחילה, ביטול ברוב, ביבליה, ג'ש (גוש חלב), ג'בע, ג'ימזו, גן חיות, גמרא סדורה, גמלא (יישוב עתיק), גרעין יריחו, גרעינון (משחק שיתופי), גרשון לפידות, גרשון ליבמן, גרגרנית יוונית, גרירה (בלשנות), גשר לוד, גת (משטח דריכה), גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים, גלוסקמה, גלות בארץ, גט, גזרת תקרה, גזירת מקח וממכר בשבת וחג, גזירות אדריאנוס, גבאי צדקה, גבריאל חזות, גבריאל בירנבאום, גג, גדעון הנמן, גדר, גדליה אלון, גדור (עיר מקראית), גומא, גוש חלב, גוזמה, גוי, גימטריה, גיא הצבועים, גיחון, גיהנום, גיור, גיור קטנים, דם בתולים, דניאל גוטליב, דפוס ראם, דפוס רוזנקרנץ, דפוס האחים שולזינגר, דקדוק עברי - מונחים, דקדוקי סופרים, דרך ארץ (חז"ל), דרכי שלום, דרכי לימוד התלמוד, דרכי האמורי, דרישה וחקירה, דבר מלכות (שבועון), דבר שאינו מתכוון, דבוראות, דור, דוחן, דוב אברמסון, דוד אלבום, דוד פארדו, דוד קאופמן, דוד רוזנטל, דוד שמיידלר, דוד לוריא, דוד ביגמן, דוד הנגיד (השני), דוד הלוי חמדי, דינא דמלכותא דינא, דיני ממונות, דיני שומרים, דיני חדלות פירעון, דיבר הכתוב בהווה, דיין (הלכה), ה'ק"ג, ה'שס"ט, ה'שכ"ז, ה'תשל"ז, ה'תי"ד, המאסף (פירוש למשנה), המאסף (פירושונים), המאה ה-17, המנורה, המשנה, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, המחאה, המגרפה (בית המקדש), המיתוס של עשרת השבטים האבודים, המילון ההיסטורי ללשון העברית, האסון בהלוויית הרב וואזנר, האר"י, האותיות בבחירות לכנסת, האולם ההרודיאני, האימפריה הרומית, האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד, הנצחה, הנחת תפילין, הנדח, הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה, הענישה בהלכה, העלאה על המוקד, העלייה לביריה, העזרה, העברית בתקופת בית שני, העולם, העולם הבא, העיר העתיקה של בית שאן, העיר החופשית דנציג, הפסק טהרה, הפקר בית דין הפקר, הפרדה מגדרית ביהדות, הפרוכת, הפלה מלאכותית, הפולמוס הרבני-קראי, הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל, הקדמה, הקדמות הרמב"ם, הקהילה היהודית באנטופול, הר נבו, הר הלבנון, הר הבתרים, הר הבית, הרדוף הנחלים, השם המפורש, השתנות טבעים בהלכה, השחתת הזקן, השהיה (שבת), השולמית, השיתין, השיל מקראקא, התאוריה הנורדית, התקופה הרומית בארץ ישראל, התשעים ושלוש, התורה חסה על ממונם של ישראל, הלנת שכר (הלכה), הלעיטהו לרשע וימות, הלוח הקראי, הלכה, הלכה ברורה ובירור הלכה, הלכה ואין מורין כן, הלכה כסתם משנה, הלכות מלחמה, הלכות ארבעת המינים, הלכות סוכה, הלכות עירובין, החלוקה, הבלעת תחומין, הבדלה, הגן הארכאולוגי ירושלים, הגליל, הגדרה, הגדה של פסח, הגונב אחר הגנב, הדמים מודיעים, הדת השומרונית, הדלקת נרות חנוכה, הדיוט, ההיכל וארון הקודש בימי קדם, הומרוס, הומוסקסואליות בתנ"ך, הוצאת אש ביום טוב, הוצאת קורן ירושלים, הוראת שעה (הלכה), הורדוס, הוריית כהן בנגע הצרעת, הושענות, הולך בדרכו עקיבא, הכאה באצבע צרדה, הכנסת כלה, הכנסה לכיפה, הכנרת, הכתב העברי הקדום, הכותל המזרחי, הכותל הדרומי, הינומה, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של ירושלים, היבריס, היה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים, היו זמנים בהוליווד, היכל, היימנות, היישוב היהודי בחברון, ו' באלול, ונטידיוס קומאנוס, וסת החודש, ורד, והדרת פני זקן, ויקטור גרן, וילקט יוסף, כנסת הגדולה, כף נחת, כפר סגנה, כפר עזיז, כפר חנניה, כפר ברעם (יישוב עתיק), כפרה עליך, כפייה על המצוות, כרפס, כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כרכום חורפי, כרישה, כתב אשורי, כתב יד (העתק), כתב יד מינכן 95, כתב יד פארמה, כתב יד קאופמן, כתבי קודש, כתבי הראי"ה, כתובת רחוב, כתובת תאודוטוס בן וטנוס, כתובה, כתובות תחום גזר, כתיב עברי, כל נדרי, כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו, כל המקיים נפש אחת, כל הקצר קודם, כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, כלאי הכרם, כלל אצבע, כלב הבית, כלילא, כזית, כבוד המת, כבוד הבריות, כבוד הבריות במשפט העברי, כגרוגרת, כוס של אליהו, כוסברה, כופר נפש, כופח, כופין על מידת סדום, כותנה, כוי, כי, כינוי גוף, כיפה (יהדות), כיבוד אב ואם, י"ז בטבת, ימי בין המצרים, יאיר פורסטנברג, יאיר הראל, ים, ינבוט השדה, ינישוק, יען מצוי, יעקב אריה אלתר, יעקב אליעזר בראונשווייג, יעקב אבנדנה, יעקב אבוחצירא, יעקב ניוזנר, יעקב עמדין, יעקב פרלוב (הראשון), יעקב שפיגל, יעקב שכביץ, יעקב בן נסים, יעקב בנדטמן, יעקב בריט, יעקב כנעני, יער פסגת זאב - נווה יעקב, יער לביא, יעל קרמסקי, יפה נוף (הוצאה לאור), יפו, יצר הרע, יצחק מרדכי יוסט, יצחק מינקובסקי, יצחק אבן גיאת, יצחק אבנדנה, יצחק אייזיק הלוי, יצחק שלמה זילברמן, יצחק שבדרון, יצחק זלר, יצחק זילבר, יצחק חיים קסטיליוני, יצחק בן מלכי צדק, יצחק בן יעקב די לאטיש, יצחק בער, יצחק גבאי, יצחק דב גילת, יציאה מארץ ישראל (הלכה), ירחמיאל ברודי, ירוקת חמור מצויה, ירושלמי, ירושלים, ירושלים של זהב (תכשיט), ירושלים בתקופת בית שני, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת, ירושלים בהלכה, ירושה (משפט עברי), ירוחם יהודה ליב פרלמן, יש את, ישעיה פיק ברלין, ישעיה די טראני, ישראל פרידמן בן-שלום, ישראל לוי, ישראל ליפשיץ, ישראל זאב גוסטמן, ישראל בן אריה, ישראל בונם שרייבר, ישראל יעקב חגיז, ישראל יובל, יששכר אונא, ישו (יהדות), ישועה בן יהודה, ישיבת נתיבות יוסף, ישיבת שבות ישראל, ישיבת לייקווד, ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ישיבת בית יעקב (וויגה), ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר, ישיבת ההסדר קריית גת, ישיבת ההסדר שעלבים, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ישיבת כרם ביבנה, ישיבה (אתר אינטרנט), ישיבה על קברו (עמותה), ילקוט המכירי, יחסי מין, יחסי אישות (הלכה), יחזקאל קוטשר, יחזקאל שרגא הלברשטאם, יחיא בשירי, יחיא הכהן, יחיד ורבים הלכה כרבים, יבלית, יבול נוכרי, יד לטומאה, ידוע הבבלי, יהא מונח עד שיבוא אליהו, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות פיזה, יהדות קראית, יהדות רפורמית, יהדות רבנית, יהדות תימן, יהדות לובלין, יהדות חבאן, יהדות בבל, יהדות ביזנטיון, יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18, יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15, יהונתן, יהוסף אשכנזי, יהושע בראנד, יהושע השל ייבין, יהודה אריה ממודנה, יהודה לוי נחום, יהודה לייב גורדון, יהודה לייב הכהן, יהודה זולדן, יהודה בן משה אלבוטיני, יהודה בן נחמיה, יהודה בן תימא, יהודה ברנדס, יהודה בכרך, יהודים ומילים, יהודית, יהודית (ספר יהודית), יהודית האופטמן, יהוידע הכהן, יואל חסיד, יואל הנביא, יום קורבן עצים, יום ליקוט עצמות, יום טוב הסמוך לשבת, יום חמישי, יום השנה, יום הכיפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יום-טוב ליפמן צונץ, יום-טוב ליפמן הלר, יונה פרנקל, יונה שטנצל, יוסף עמר, יוסף צוברי, יוסף קארו, יוסף קליינר, יוסף רייזין, יוסף שאול נתנזון, יוסף שכטר, יוסף תבורי, יוסף חיים מבגדאד, יוסף חיים ברנר, יוסף בירדוגו (מקנס), יוסף גנאסיא, יוסף דוד זינצהיים, יוסף היינימן, יוצא דופן, יורד לאומנות חברו, יוחנן מזרחי, יוחנן כהן גדול, יודפת (יישוב עתיק), יכין ובועז, יין נסך, ייאוש (משפט עברי), יישוב הדעת, ייבום, 1 בדצמבר, 12 ביולי, 16 ביולי, 18 באוגוסט, 18 ביוני, 2022 בישראל, 26 בינואר, 3 (מספר), 6 (מספר), 60 (מספר), 9 בינואר. להרחיב מדד (1699 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ArtScroll

לוגו המחלקה ArtScroll (ארטסקרול) היא המחלקה לתרגומים, ספרי מקור וספרי פרשנות מנקודת מבט יהודית אורתודוקסית של הוצאת ספרים מסורה שבסיסה היתה בברוקלין, ניו יורק, ובשנים האחרונות עברה לראהווי, נ.ג'.

חָדָשׁ!!: משנה וArtScroll · ראה עוד »

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (גרמנית: "ירחון לתולדות ישראל ולחכמת ישראל" או "להיסטוריה היהודית ולמדעי היהדות"; בראשי תיבות: MGWJ; מכונה גם בסתמי: Monatsschrift, מוֹנַאטסשריפְט) היה כתב עת אקדמי מחקרי שהופיע, עם כמה הפסקות, במשך 83 שנים, מ-1851 עד 1939.

חָדָשׁ!!: משנה וMonatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · ראה עוד »

ממנטו מורי

מֶמֶנְטוֹ מוֹרִי (בלטינית: Memento mori) הוא ביטוי שפירושו "זכור שתמות" (מילולית "זכור למות").

חָדָשׁ!!: משנה וממנטו מורי · ראה עוד »

ממשקה ישראל

ממשקה ישראל הוא כלל בהלכות הקורבנות, שלפיו אין להביא קורבן מדבר האסור באכילה על פי הלכות כשרות המזון.

חָדָשׁ!!: משנה וממשקה ישראל · ראה עוד »

ממון המוטל בספק חולקים

ממון המוטל בספק חולקים הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ יש לחלוק את החפץ בין הצדדים.

חָדָשׁ!!: משנה וממון המוטל בספק חולקים · ראה עוד »

מאגר תורני

מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצירוף תוכנת איחזור מידע.

חָדָשׁ!!: משנה ומאגר תורני · ראה עוד »

מאורות הדף היומי

מאורות הדף היומי מאורות הדף היומי הוא ארגון שהוקם מתוך מטרה להנחיל את לימוד הדף היומי בקרב שכבות שונות של לומדים בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: משנה ומאורות הדף היומי · ראה עוד »

מאכל בן דרוסאי

חביתה באמצע הטיגון בשר שנצלה על גחלים מצד אחד ולא נהפך מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו.

חָדָשׁ!!: משנה ומאכל בן דרוסאי · ראה עוד »

מאיר פוזנר

רבי מאיר פוזנר (ה'תפ"ה, 1725 - כ"ה בשבט ה'תקס"ז, 3 בפברואר 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד קניגסברג ושוטלנד שבעיר דנציג שבפולין.

חָדָשׁ!!: משנה ומאיר פוזנר · ראה עוד »

מאיר ש"ץ

קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.

חָדָשׁ!!: משנה ומאיר ש"ץ · ראה עוד »

מאיר דן פלוצקי

הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו, 1866 – ו' בניסן ה'תרפ"ח, 1928) היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.

חָדָשׁ!!: משנה ומאיר דן פלוצקי · ראה עוד »

מאיר הרשקוביץ

הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ מאיר הרשקוביץ (תשרי ה'תרע"ג, 15 בספטמבר 1912 הניצ'י (Ganichi) זקרפטיה - ט' באדר א' ה'תשס"ג, 11 בפברואר 2003 ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר תפילה ויהדות, ואיש אקדמיה.

חָדָשׁ!!: משנה ומאיר הרשקוביץ · ראה עוד »

מנמוניקה

לוח הגרגוריאני. מפרק בולט, ממנו יוצאת אצבע, משמעו חודש ארוך בן 31 יום. לעומתו, השקע שבין מפרקי האצבעות נספר כחודש קצר. מְנֶמוֹנִיקָה (מיוונית עתיקה: μνημονικός מְנֶמוֹנִיקוֹס, "קשור לזיכרון") או עזר זיכרון היא אמצעי או שיטה חזותיים או מילוליים העוזרים לזכור דברים.

חָדָשׁ!!: משנה ומנמוניקה · ראה עוד »

מנחם מאניש חיות

רבי מנחם מאניש חיות (נפטר ב-1636) היה הרב, ריש מתיבתא, ואב בית הדין של הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומנחם מאניש חיות · ראה עוד »

מנחם מנדל משקלוב

רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »

מנחם מנדל אלתר

רבי מנחם מנדל אלתר (י"ד בתשרי תרל"ח ספטמבר 1877 - כ"ט באב תש"ב אוגוסט 1942) היה בנו הצעיר של השפת אמת ואחיו של האמרי אמת מגור.

חָדָשׁ!!: משנה ומנחם מנדל אלתר · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: משנה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: משנה ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מנחם קיסטר

מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: משנה ומנחם קיסטר · ראה עוד »

מנחם שמואל הלוי

הרב מנחם שמואל הלוי "מולא מנחם"; (בפרסית: مناهیمشموئل هالوی; י' באלול ה'תרמ"ד, 31 באוגוסט 1884 – י"ט בשבט ה'ת"ש, 28 בינואר 1940) היה רב קהילת יהודי המדאן בהמדאן שבאיראן ומנהיגה, מחנך, משורר ומתרגם, ופעיל ציוני בולט.

חָדָשׁ!!: משנה ומנחם שמואל הלוי · ראה עוד »

מנחם בן זרח

רבי מנחם בן אהרן בן זרח היה רב מתקופת הראשונים שפעל בספרד במאה ה-14, מחבר הספר צידה לדרך.

חָדָשׁ!!: משנה ומנחם בן זרח · ראה עוד »

מנחם כהנא

מנחם יצחק כהנא (נולד ב-1946) הוא פילולוג, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: משנה ומנחם כהנא · ראה עוד »

מנדל פינלס

צבי מנחם או הירש מנדל פינלס או פינלש (Hirsch Mendel Pineles), בכינוי הספרותי של"ש על פי סופי התיבות של שמו, שכונה ברומניה בשם שלוש (Şaloş), 21 בדצמבר 1806 - 6 באוגוסט 1870, רב, איש עסקים, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר המחקר "דרכה של תורה", פעיל בכל ישראל חברים, אביו של שמואל פינלס.

חָדָשׁ!!: משנה ומנדל פינלס · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

חָדָשׁ!!: משנה ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מנהג המדינה

במשפט העברי, מנהג המדינה הוא הסדר משפטי מקובל בקרב קבוצה מקומית מסוימת, בנוגע לתחום מסוים בדיני ממונות.

חָדָשׁ!!: משנה ומנהג המדינה · ראה עוד »

מנהג ירושלים

תזמורת בחתונה בירושלים. בהתאם למנהג ירושלים, יש רק תופים וזמרים. מנהג ירושלים מתייחס למנהגים שונים שהונהגו בירושלים ולרוב הם שונים מהמנהגים במקומות אחרים.

חָדָשׁ!!: משנה ומנהג ירושלים · ראה עוד »

מנורת המאור (אבוהב)

מהדורת "מנורת המאור" בתרגום ללאדינו, איזמיר תרל"ז מנורת המאור הוא ספר מוסר אשר חיבר רבי יצחק אבוהב.

חָדָשׁ!!: משנה ומנורת המאור (אבוהב) · ראה עוד »

מסע אברהם לארץ כנען

ו מסעו של אברם לארץ כנען הוא סיפור המופיע בפרשת לך לך ב.

חָדָשׁ!!: משנה ומסע אברהם לארץ כנען · ראה עוד »

מספר טיפולוגי

מספר טיפולוגי (נקרא גם מספר נוסחאי) הוא מספר בעל מבנה טיפולוגי (לפי תורת הטיפוסים), כלומר מבוסס על זיקה לסימנים או תופעות מסוימות ובהתאם לכך מייצג תכונות מהותיות הקשורות לתחום זה.

חָדָשׁ!!: משנה ומספר טיפולוגי · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסורת הש"ס

מסורת הש"ס (בתחילה נקרא מסורת התלמוד) הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי עצמו).

חָדָשׁ!!: משנה ומסורת הש"ס · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת · ראה עוד »

מסכת (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת (פירושונים) · ראה עוד »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מנחות · ראה עוד »

מסכת מעשרות

ר"ש) מַסֶּכֶת מַעַשְׂרוֹת היא המסכת השביעית בסדר זרעים במשנה, בתוספתא ובתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מעשרות · ראה עוד »

מסכת מעילה

מסכת מעילה, ש"ס ונציה מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מעילה · ראה עוד »

מסכת מקואות

מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מקואות · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת מועד קטן

עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מועד קטן · ראה עוד »

מסכת מכשירין

מסכת מכשירין היא המסכת השמינית בסדר טהרות, שהוא הסדר הששי במשנה, ויש בה שישה פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מכשירין · ראה עוד »

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מכות · ראה עוד »

מסכת מידות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מידות · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת אהלות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת אהלות, פרק ד' משנה ג', דפוס וילנה מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת אהלות · ראה עוד »

מסכת נזיקין

התחלת בבא קמא, החלק הראשון של מסכת נזיקין, עם פירוש המשנה לרמב"ם. דפוס ראשון, נאפולי, 1492 מסכת נזיקין היא מסכת במשנה שפותחת את סדר נזיקין, ועוסקת בכל דיני הממונות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת נזיקין · ראה עוד »

מסכת נזיר

מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת נזיר · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת סוטה

עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת סוטה · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת ערלה

"ללא חשש ערלה ושביעית" מסכת עָרְלָה היא המסכת העשירית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ערלה · ראה עוד »

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ערכין · ראה עוד »

מסכת עבודה זרה

קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »

מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת עדיות · ראה עוד »

מסכת עוקצים

מסכת עוקצים או מסכת עוקצין (עֳקָצִים וגם עֻקְצִין) היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת עוקצים · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת פאה

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת פאה · ראה עוד »

מסכת פסחים

ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת פרה

פרה אדומה מסכת פרה היא המסכת הרביעית בסדר טהרות ואורכה שנים עשר פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת פרה · ראה עוד »

מסכת קינים

מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת קינים · ראה עוד »

מסכת קידושין

טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת קידושין · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת שבועות · ראה עוד »

מסכת שביעית

פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת שביעית · ראה עוד »

מסכת תמורה

מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת תמורה · ראה עוד »

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת תמיד · ראה עוד »

מסכת תענית

שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת תענית · ראה עוד »

מסכת תרומות

מַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת היא המסכת השישית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת תרומות · ראה עוד »

מסכת טהרות

מסכת טְהָרות היא המסכת החמישית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת טהרות · ראה עוד »

מסכת זבחים

מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת זבחים · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת בכורות

מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת בכורות · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת דמאי

מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת דמאי · ראה עוד »

מסכת הוריות

מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת הוריות · ראה עוד »

מסכת כריתות

מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת כריתות · ראה עוד »

מסכת כתובות

מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת כתובות · ראה עוד »

מסכת כלאיים

מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת כלאים, פרק ז' משנה א' מַסֶּכֶת כִּלְאַיִם היא המסכת הרביעית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון מבין שישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת כלאיים · ראה עוד »

מסכת כלים

מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת כלים · ראה עוד »

מסכת יבמות

ללא.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת יבמות · ראה עוד »

מסכת ידיים

הפרק הראשון עוסק (בין השאר) בהלכות הכלי שבו אפשר ליטול. בתמונה: כלי לנטילת ידיים, עשוי מכסף.מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ידיים · ראה עוד »

מסכת יומא

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת יומא · ראה עוד »

מסכתות קטנות

מסכתות קטנות הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכתות קטנות · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: משנה ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מעמדות (יהדות)

על פי המתואר במשנה, רוב ישראל התחלקו למעמדות, כלומר קבוצת יהודים שייצגו את כלל העם בבית המקדש ושימשו כנציגיהם במעמד הקרבת קרבן התמיד.

חָדָשׁ!!: משנה ומעמדות (יהדות) · ראה עוד »

מערת קבורה

הכניסה לקברי הסנהדרין בירושלים מערת קבורה היא מערה בה נהוג היה לקבור בתקופות הקדומות.

חָדָשׁ!!: משנה ומערת קבורה · ראה עוד »

מערת רבי שמעון בר יוחאי

מערת רבי שמעון בר יוחאי היא מערה המתוארת בספרות חז"ל כמקום מחבואם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במשך 13 שנה מפני הרומאים, בסמיכות לעיר לוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומערת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

מערוך

מערוך עשוי עץ מערוכים מערוך הוא כלי מטבח המשמש לעיבוד מזון, ובעיקר לרידוד בצק.

חָדָשׁ!!: משנה ומערוך · ראה עוד »

מעשר בהמה

מעשר בהמה היא מצווה להקריב עשירית מכל הבהמות הטהורות שנולדות לאדם בכל שנה לבית המקדש ולאכול את בשרן בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ומעשר בהמה · ראה עוד »

מעשה מסכת חגיגה

מעשה מסכת חגיגה הוא מעשה המספר על אדם שלמד כל ימיו מסכת חגיגה ולאחר פטירתו נגלתה המסכת בדמות אשה וספדה לו.

חָדָשׁ!!: משנה ומעשה מסכת חגיגה · ראה עוד »

מעשה מרכבה

תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.

חָדָשׁ!!: משנה ומעשה מרכבה · ראה עוד »

מעשה ראובן ובלהה

מעשה ראובן ובלהה הוא סיפור מקראי המופיע ב.

חָדָשׁ!!: משנה ומעשה ראובן ובלהה · ראה עוד »

מעשה רבי גדיאל התינוק

מעשה רבי גדיאל התינוק הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, המספר את עלילותיו של הנער הזעיר רבי גדיאל התינוק, שהוא גרסה יהודית של מעשיית "אצבעוני".

חָדָשׁ!!: משנה ומעשה רבי גדיאל התינוק · ראה עוד »

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.

חָדָשׁ!!: משנה ומעשה שבת · ראה עוד »

מעשה בראשית

מעשה בראשית הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית; כשהיא מתייחסת לדברים שהאל ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע.

חָדָשׁ!!: משנה ומעשה בראשית · ראה עוד »

מעשה בית דין במשפט העברי

הדוקטרינה המשפטית של "מעשה בית דין" (res judicata בלטינית) משמעה כי פסק דין שניתן בסיומו של הליך שיפוטי, מביא לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים.

חָדָשׁ!!: משנה ומעשה בית דין במשפט העברי · ראה עוד »

מעלין בקודש ואין מורידין

מעלין בקודש ואין מורידין הוא כלל הלכתי המבהיר את הסדר בעניינים שבקדושה.

חָדָשׁ!!: משנה ומעלין בקודש ואין מורידין · ראה עוד »

מעגילה (כלי בניין)

מעגילה להידוק טיח גגות ורצפות מהתקופה ההלניסטית. נמצאה בהר גריזים. כעת -במוזיאון השומרוני הטוב אבני מעגילה שימשו בעת העתיקה להידוק רצפות עפר ולכיסוי הגגות בעפר לקראת החורף.

חָדָשׁ!!: משנה ומעגילה (כלי בניין) · ראה עוד »

מעילה (הלכה)

בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.

חָדָשׁ!!: משנה ומעילה (הלכה) · ראה עוד »

מפרכסת

מפרכסת הוא מצבה של בהמה לאחר שנשחטה, בעוד איבריה מתנועעים עד שתמות.

חָדָשׁ!!: משנה ומפרכסת · ראה עוד »

מפתח העניינים

מפתח העניינים ובקיצור מפתח (או אינדקס) מופיע בסופו של ספר עיון, כך שניתן לאתר בקלות נושאים עיקריים בספר: אנשים, מקומות, מושגים, תהליכים וכדומה.

חָדָשׁ!!: משנה ומפתח העניינים · ראה עוד »

מפיק (לשון)

מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: משנה ומפיק (לשון) · ראה עוד »

מצטער פטור מן הסוכה

מצטער פטור מן הסוכה היא הלכה בהלכות מצוות ישיבת הסוכה, לפיה אדם שהישיבה בסוכה מֵסֶבה לו צער, פטור מהשהות בה.

חָדָשׁ!!: משנה ומצטער פטור מן הסוכה · ראה עוד »

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

חָדָשׁ!!: משנה ומצדה · ראה עוד »

מצהף קדוס

מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.

חָדָשׁ!!: משנה ומצהף קדוס · ראה עוד »

מצודת ביריה

מצודת ביריה היא מצודה שנבנתה בשנות המנדט הבריטי בסמוך למקום בו מצוי בימינו מושב ביריה, שהיה זירת האירוע המכונה "העלייה לביריה" בשנת 1946, ומשמשת בימינו כמוזיאון המוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

חָדָשׁ!!: משנה ומצודת ביריה · ראה עוד »

מצוות מינוי מלך

מצוות מינוי מלך היא אחת מתרי"ג המצוות, והוא חיוב על ישראל למנות עליהם מלך ולכבדו.

חָדָשׁ!!: משנה ומצוות מינוי מלך · ראה עוד »

מצוות ערבה במקדש

מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.

חָדָשׁ!!: משנה ומצוות ערבה במקדש · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.

חָדָשׁ!!: משנה ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצוות תכלת

מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.

חָדָשׁ!!: משנה ומצוות תכלת · ראה עוד »

מצוות זכירת מעשה עמלק

מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: משנה ומצוות זכירת מעשה עמלק · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: משנה ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מצוות כתיבת ספר תורה

מצוות כתיבת ספר תורה היא מצוות עשה מהתורה המחייבת כל אדם מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה ולהחזיקו ברשותו.

חָדָשׁ!!: משנה ומצוות כתיבת ספר תורה · ראה עוד »

מצוות יישוב ארץ ישראל

מצוות יישוב ארץ ישראל או בשמה המקורי ישיבת ארץ ישראל היא מצווה ביהדות שנפסקה להלכה על ידי רוב הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה ומצוות יישוב ארץ ישראל · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

חָדָשׁ!!: משנה ומקרא מגילה · ראה עוד »

מראית עין

מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.

חָדָשׁ!!: משנה ומראית עין · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרד התפוצות

מרד התפוצות או מרד הגלויות (בלטינית: tumultus iudaicus; ביוונית:Ιουδαϊκός ταράχος; "התקוממות היהודים") היה מרד שבמהלכו התקוממו היהודים בקירנאיקה, קפריסין ואלכסנדריה כנגד הקיסר הרומי טראיאנוס, בעת שהוא היה במסע מלחמתי כנגד הפרתים.

חָדָשׁ!!: משנה ומרד התפוצות · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: משנה ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי אקלר

מולא מוראד אקלר בפתח ביתו עמוד השער של סידורו - עבודת התמיד הרב מרדכי אקאלר (מכונה מולא מוראד; ה'תר"י, 1850 – ה' בתמוז ה'תרצ"ו, 25 ביוני 1936) היה מתרגם ספרות דתית, רבם של אנוסי משהד, רב ומנהל בית כנסת.

חָדָשׁ!!: משנה ומרדכי אקלר · ראה עוד »

מרדכי אהרן גינצבורג

מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.

חָדָשׁ!!: משנה ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »

מרדכי אוירבך

250px הרב מרדכי אוירבך (נולד בג' באדר ה'תש"ב, מרץ 1942) הוא רב קהילת "אביר יעקב", ראש ישיבת הליכות שלמה בתל אביב ונשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה.

חָדָשׁ!!: משנה ומרדכי אוירבך · ראה עוד »

מרדכי עקיבא פרידמן

מרדכי עקיבא פרידמן (נולד ב-20 ביוני 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לתרבות היהודים בארצות האסלאם ולחקר הגניזה על שם יוסף וסיל מייזר וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: משנה ומרדכי עקיבא פרידמן · ראה עוד »

מרדכי רוזנבלט מאושמינה

רבי מרדכי וייצל רוזנבלט (ה'תקצ"ז, 1836 - י"ב באדר א' ה'תרע"ו, 1916) ידוע כרבי מרדכי מאושמינה על שם העיר אושמינה הסמוכה לוילנה שבה כיהן כרב.

חָדָשׁ!!: משנה ומרדכי רוזנבלט מאושמינה · ראה עוד »

מרדכי בריסק

הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.

חָדָשׁ!!: משנה ומרדכי בריסק · ראה עוד »

מרדכי הגר

רבי מרדכי הגר בצעירותו רבי מרדכי הגר (כונה ר' מוטל'ה; י"ח בתמוז ה'תרפ"ב, 14 ביולי 1922 – כ"ט באדר ה'תשע"ח, 16 במרץ 2018) היה האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי במשך 46 שנים.

חָדָשׁ!!: משנה ומרדכי הגר · ראה עוד »

מרור

מרור הוא ירק מר הנאכל בליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: משנה ומרור · ראה עוד »

מרורים

שדה של חסה – ה"חזרת" המקובלת מרורים הוא המונח המקראי למיני הירקות שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות מרור בליל הסדר בחג הפסח.

חָדָשׁ!!: משנה ומרורים · ראה עוד »

מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

ממוזער הלוגו שהיה בשימוש עד 2013 מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הוא רשת חינוכית ציונית דתית הפועלת בישראל מאז שנת ה'תשי"ד (1954).

חָדָשׁ!!: משנה ומרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא · ראה עוד »

משמרות כהונה

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.

חָדָשׁ!!: משנה ומשמרות כהונה · ראה עוד »

משנת ארץ ישראל

25 כרכים בסדרת "משנת ארץ ישראל" משנת ארץ ישראל הוא פירוש בן זמננו למשנה המשלב מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט, בדגש על הרקע הארץ-ישראלי של המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומשנת ארץ ישראל · ראה עוד »

משנת עקביא בן מהללאל

משנת עקביא בן מהללאל בציור טיח צבעוני מסביבות המאה ה-17, על קיר בית הכנסת אייזיק שול בקרקוב משנת עקביא בן מהללאל היא משנה בתחילת פרק ג' של פרקי אבות, שזו לשונה: המשנה מציגה לאדם את אפסותו בעולם הזה לעומת גדולתו של הקדוש ברוך הוא, ובכך באה להרתיע את האדם מחטא.

חָדָשׁ!!: משנה ומשנת עקביא בן מהללאל · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משנה ומשנה · ראה עוד »

משנה סדורה (הוצאת ספרים)

ברטנורא בסט קטן וסט גדול. אברכים כותבים סיכום הגמרא כהערות בתוך ספרי "משנה סדורה" שלהם משנה סדורה היא הוצאת ספרים שייחודה בהוצאת מהדורה של המשנה שמפוסקת ומחולקת לשורות באופן שנועד להקל על ההבנה והשינון.

חָדָשׁ!!: משנה ומשנה סדורה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: משנה ומשנה תורה · ראה עוד »

משניות

#הפניה משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומשניות · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: משנה ומשפט עברי · ראה עוד »

משפט פתיחה

משפט פתיחה הוא המשפט הפותח יצירה טקסטואלית: סיפורת לצורותיה, מאמר וכו'.

חָדָשׁ!!: משנה ומשפט פתיחה · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: משנה ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משפחת בניה הסופר

משפחת בניה הסופר הייתה משפחת סופרים, דהיינו מעתיקי ספרים, שפעלה בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 בצנעא, בירת תימן.

חָדָשׁ!!: משנה ומשפחת בניה הסופר · ראה עוד »

משקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

משקה טופח משקה טוֹפֵחַ אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה, ומשמעותו המילולית: טיפות משקה - נוזל לח, שמכונס בכמות שהוא "טופח" מרטיב את הנוגע בו (אך לא יותר), אין טיפות המשקה השוכנות זה ליד זה נחשבות כגוף אחד, לעניין שנגיעה בטיפה אחת תשפיע על הטיפה השנייה.

חָדָשׁ!!: משנה ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה · ראה עוד »

משתה

סצנת משתה בפרסקו מפומפיי אטרוסקי מסביבות 520 לפנה"ס המתאר משתה משתה יווני בפרסקו מהמאה ה-5 לפנה"ס מאזור קמפניה ג'ורג' הרביעי "משתה נובל" בטקס הענקת פרס נובל 2005 מִשְׁתֶּה הוא ארוחה חגיגית, הנערכת לרוב למטרה מוגדרת כגון טקס, התרמה, ציון לאירוע.

חָדָשׁ!!: משנה ומשתה · ראה עוד »

משה עסיס (חוקר תלמוד)

משה עסיס (נולד בדצמבר 1942, כ"ח בכסלו ה'תש"ג) הוא פרופסור אמריטוס לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה עסיס (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

משה צבי סגל

הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה צבי סגל · ראה עוד »

משה קופל

משה קוֹפֶּל (נולד ב-1956) הוא פרופסור אמריטוס למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תלמוד ויושב ראש ומייסד פורום קהלת.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה קופל · ראה עוד »

משה רוזין

הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה רוזין · ראה עוד »

משה שורין

הרב משה שורין (מישורית; א' באב ה'תר"ן, 18 ביולי 1890 - ז' בתשרי ה'תש"ב, 28 בספטמבר 1941) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה שורין · ראה עוד »

משה זכות

רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה זכות · ראה עוד »

משה חסקין

הרב משה חסקין (תרל"ד 1872 - תש"י, 15 ביוני 1950) היה רב בליטא ובאוקראינה ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה חסקין · ראה עוד »

משה חגיז

רבי משה חגיז (כונה גם "המני"ח"; ה'תל"ב, (1672) – נפטר אחרי שנת ה'תק"י, 1750), היה מחכמי ירושלים במאה ה-18, מראשי הלוחמים בשבתאות.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה חגיז · ראה עוד »

משה בצלאל לוריא

רבי משה בצלאל לוריא (תקצ"ה, 1834 - כ"ו בניסן תרע"ד, 22 באפריל 1914) היה רב ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא, ומחבר פורה של ספרי פרשנות וחידושים על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה בצלאל לוריא · ראה עוד »

משה גרשוני

משה גרשוּני (11 בספטמבר 1936 – 22 בינואר 2017) היה צייר ופסל ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה גרשוני · ראה עוד »

משה יאיר וינשטוק

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".

חָדָשׁ!!: משנה ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »

משה יהודה לייב זילברברג

הרב משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא (תקנ"ד, 1794 - ג' בשבט תרכ"ה, 30 בינואר 1865) היה רב מפורסם בפולין ובירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ומשה יהודה לייב זילברברג · ראה עוד »

משולם בן משה ממגנצא

רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: משנה ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »

משולם בן קלונימוס

רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.

חָדָשׁ!!: משנה ומשולם בן קלונימוס · ראה עוד »

משכן גבעון

משכן גבעון היה מבנה מקודש שנבנה לאחר חורבן המשכן בנוב, בערך בשנת 876 לפסה"נ (או כ-200 שנים קודם לפי מניין שנות המלוכה עד חורבן ביהמ"ק).

חָדָשׁ!!: משנה ומשכן גבעון · ראה עוד »

משכון (משפט עברי)

מַשְׁכּוֹן הוא חפץ הניתן כערבות שהלוואה תיפרע בזמנה על ידי הלווה.

חָדָשׁ!!: משנה ומשכון (משפט עברי) · ראה עוד »

משי

סין), שעל דרך המשי משי הוא סיב טבעי העשוי מחלבון שבו משתמשים בתעשיית הטקסטיל.

חָדָשׁ!!: משנה ומשי · ראה עוד »

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

חָדָשׁ!!: משנה ומשיח · ראה עוד »

משיב הרוח ומוריד הגשם

מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם (נ"א: הַגָּשֶׁם), המכונה במשנה הזכרת גבורות גשמים, היא משבחי הבורא הנאמרים בימות החורף בתפילת העמידה בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים).

חָדָשׁ!!: משנה ומשיב הרוח ומוריד הגשם · ראה עוד »

מת"ן - מכון תורני לנשים

מת"ן הוא מכון לימוד תורני לנשים על שם שרה בת יצחק יעקב רעננערט, אשר עוסק בלימוד תורה על רבדיה השונים באופן מעמיק וברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: משנה ומת"ן - מכון תורני לנשים · ראה עוד »

מתתיה גרג'י

ר' מתתיה גרג'יתמונה להחלפה רבי מתתיה גרג'י (1842, הראת – 29 בנובמבר 1917, ירושלים) היה פוסק, פרשן מקרא ומשנה, כרוניקאי, וממנהיגי קהילת יהודי הראת בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: משנה ומתתיה גרג'י · ראה עוד »

מתתיהו בן תאופילוס (הראשון)

מתתיהו בן תּאוֹפילוֹס (הראשון) היה כהן גדול בבית המקדש השני, הכהן הגדול החמישי בזמן שלטון הורדוס.

חָדָשׁ!!: משנה ומתתיהו בן תאופילוס (הראשון) · ראה עוד »

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: משנה ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מלמד

מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.

חָדָשׁ!!: משנה ומלמד · ראה עוד »

מלאכת מבשל

בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: משנה ומלאכת מבשל · ראה עוד »

מלאכת קורע

הקורע. לדעת הרמב"ם גם קריעה שאינה על מנת לתפור, אסורה בשבת כשהיא נעשית לשם השגת תועלת כלשהי מְלֶאכֶת הַקּוֹרֵעַ היא אחת מהל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: משנה ומלאכת קורע · ראה עוד »

מלאכת לש

לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: משנה ומלאכת לש · ראה עוד »

מלאכת טוחן

קרמיקה. איסור טוחן נאמר דווקא על ידי כלים המיוחדים לכך. מְלֶאכֶת הַטּוֹחֵן היא אחת מל"ט המלאכות האסורות על פי ההלכה בשבת.

חָדָשׁ!!: משנה ומלאכת טוחן · ראה עוד »

מלאכה שאינה צריכה לגופה

בהלכות שבת ויום טוב, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שנעשית שלא לצורך גוף המלאכה, אלא לצורך אחר.

חָדָשׁ!!: משנה ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »

מלאכות בונה וסותר

בנייה אסורה בשבת מְלֶאכֶת הַבּוֹנֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, אשר מקורה במלאכת בניית המשכן המתוארת במקרא.

חָדָשׁ!!: משנה ומלאכות בונה וסותר · ראה עוד »

מלאכי

מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משנה ומלאכי · ראה עוד »

מלפפון

מְלָפְפוֹן (שם מדעי: Cucumis sativus; מוכר גם בתור קישוא הגינה) הוא צמח מטפס חד-שנתי קיצי ממשפחת הדלועיים, בסוג מלפפון.

חָדָשׁ!!: משנה ומלפפון · ראה עוד »

מלחמת מצווה ומלחמת רשות

ביהדות, מלחמת מצווה ומלחמת רשות הן הגדרות הקובעות את מעמדה של המלחמה שעם ישראל יוצא אליה.

חָדָשׁ!!: משנה ומלחמת מצווה ומלחמת רשות · ראה עוד »

מלחמת עמלק

אהרון וחור תומכים בזרועות משה בעת הקרב נגד עמלק ברפידים, בפסל של הפסל כריסטיאן דניאל ראוך. מלחמת עמלק היא אירוע מקראי, המתואר ב, בסוף פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: משנה ומלחמת עמלק · ראה עוד »

מלכויות זכרונות ושופרות

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).

חָדָשׁ!!: משנה ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »

מלכיצדק (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ומלכיצדק (פירושונים) · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: משנה ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מטבעות ארץ ישראל

כד אחסון שבור ומטבעות שנמצאו בחפירה ארכאולוגית; צבעם הירקרק-תכלכל נוצר בשל תגובת המתכת לחומרים בקרקע ובאוויר; מראה אופייני (צולם 2009) כמטבעות נחשפים בחפירה ארכאולוגית בין שברי כד; מראה אופייני (צולם 2006) מטבעות ארץ ישראל שימשו כאמצעי תשלום בשווקים ותרומה לצורכי ציבור בארץ ישראל מאז העת העתיקה, ועד הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ומטבעות ארץ ישראל · ראה עוד »

מזל טוב

עוגה עם הכיתוב מזל טוב "מזל טוב" היא ברכה בעברית המקובלת אצל יהודים כדי להביע איחולים לאירוע משמח ומשמעותי.

חָדָשׁ!!: משנה ומזל טוב · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: משנה ומזבח העולה · ראה עוד »

מזיק וניזק

בהלכה, דיני מזיק וניזק, תופסים חלק נכבד מספרות המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: משנה ומזיק וניזק · ראה עוד »

מחצית השקל

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ומחצית השקל · ראה עוד »

מחתה

מחתה (באמצע), יחד עם כלים נוספים לטיפול בגחלים מַחְתָּה היא כלי המשמש להעברת גחלים או קטורת.

חָדָשׁ!!: משנה ומחתה · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: משנה ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מבני הר הבית

מפת הר הבית תצלום אוויר של הר הבית קטע מהאכסדרה בדופן המערבי של הר הבית הר הבית נבנה בראש גבעה, ובימי הורדוס הורחב המתחם באמצעות מילוי אדמה ליצירת רחבה מישורית גדולה המשמשת להתכנסות וכתשתית למבנים.

חָדָשׁ!!: משנה ומבני הר הבית · ראה עוד »

מבצעי הרבי מחב"ד

עשרת מבצעי הרבי מלובביץ' (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: משנה ומבצעי הרבי מחב"ד · ראה עוד »

מבשרך לא תתעלם

מִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם הוא ציווי מקראי לפיו אדם צריך לסייע לקרוביו, לכל אדם, או לעצמו.

חָדָשׁ!!: משנה ומבשרך לא תתעלם · ראה עוד »

מבטא

בבלשנות, מבטא הוא סגנון הגייה ייחודי, המאפיין קבוצה מסוימת.

חָדָשׁ!!: משנה ומבטא · ראה עוד »

מבטל כיסו של חבירו

מבטל כיסו של חברו פירושו: מונע רווח מחברו (כיס.

חָדָשׁ!!: משנה ומבטל כיסו של חבירו · ראה עוד »

מג'ד אל-כרום

מַגְ'ד אֶל-כֻּר֫וּם (בערבית: مَجْد الْكُرُوم, הגייה נפוצה: מַזְ'ד לֶכְּר֫וּם, תרגום: "תפארת הכרמים") היא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ומג'ד אל-כרום · ראה עוד »

מגילת מקצת מעשי התורה

ממצאים של מגילת מקצת מעשי התורה שנמצאו במערות קומראן. מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: משנה ומגילת מקצת מעשי התורה · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: משנה ומגילת איכה · ראה עוד »

מגילת סתרים

מגילת סתרים הוא סוג של חיבורים שנזכר בתלמוד, והוא כלל חידושים והלכות.

חָדָשׁ!!: משנה ומגילת סתרים · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: משנה ומגילת תענית · ראה עוד »

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.

חָדָשׁ!!: משנה ומגיד (קבלה) · ראה עוד »

מגיד מישרים (ספר)

מגיד מישרים הוא ספר מוסר, פרשנות המקרא וקבלה, שיצא לאור בלובלין ובוונציה בשנים ה'ת"ו–ה'ת"ט.

חָדָשׁ!!: משנה ומגיד מישרים (ספר) · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומדעי היהדות · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: משנה ומדרש · ראה עוד »

מדרשת נשמת

מדרשת נשמת (ראשי תיבות של "נשים עמלות בתורה") היא מדרשה גבוהה ללימודי תורה לנשים, הממוקמת בשכונת פת בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ומדרשת נשמת · ראה עוד »

מדרשת שיל"ת

תלמידות בבית המדרש אכסניית התלמידות מדרשת שיל"ת (ראשי תיבות – "שיויתי ה' לנגדי תמיד") היא מדרשה תורנית לבנות.

חָדָשׁ!!: משנה ומדרשת שיל"ת · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: משנה ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מדרגות

מדרגות פנימיותמדרגה היא מבנה המיועד למעבר בין מפלסים בגבהים שונים.

חָדָשׁ!!: משנה ומדרגות · ראה עוד »

מדרון חלקלק

מדרון חלקלק הוא כשל לוגי ומטפורה, לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לתגובת שרשרת של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית, או שהוא יפרוץ סכר ויגרום לריבוי צעדים מסוגו עד למצב אבסורדי.

חָדָשׁ!!: משנה ומדרון חלקלק · ראה עוד »

מדריך לתלמוד

מדריך לתלמוד, מושגי יסוד והגדרות הוא לקסיקון של התלמוד מאת הרב עדין אבן ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ומדריך לתלמוד · ראה עוד »

מהפכת סדום ועמורה

ג'ון מרטין מהפכת סְדוֹם וַעֲמֹרָה, הוא סיפור מקראי המתאר את הריסתן של ארבע ערים, ובהן סדום ועמורה, בידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: משנה ומהפכת סדום ועמורה · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: משנה ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: משנה ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

חָדָשׁ!!: משנה ומהדורה מוערת · ראה עוד »

מונבז השני

מונבז השני או מונבז המלך, היה בנם של הלני המלכה ומונבז הראשון, מלך חדייב.

חָדָשׁ!!: משנה ומונבז השני · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: משנה ומוסר · ראה עוד »

מועדון קריאה

מועדון קריאה מועדון קריאה הוא קבוצה של אנשים המתכנסת במטרה לדון בנושא מסוים או ברשימת קריאה מוסכמת.

חָדָשׁ!!: משנה ומועדון קריאה · ראה עוד »

מוצא

בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ומוצא · ראה עוד »

מורא מקדש

מורא מקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה על האדם לירא את בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ומורא מקדש · ראה עוד »

מורדת על בעלה

בהלכה היהודית, מורדת על בעלה היא אישה המסרבת לקיים את החובות המוטלות עליה במסגרת הנישואים, ובעיקר קיום יחסי אישות.

חָדָשׁ!!: משנה ומורדת על בעלה · ראה עוד »

מורה נבוכי הזמן

מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.

חָדָשׁ!!: משנה ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »

מוריס יעקב רפאל

הרב מוריס יעקב רפאל (באנגלית: Morris Jacob Raphall, 3 בספטמבר 1798 - 23 ביוני 1868) היה רב יהודי-אמריקני אורתודוקסי.

חָדָשׁ!!: משנה ומוריס יעקב רפאל · ראה עוד »

מוטי בניאן

מוטי בניאן (1959 – 14 ביולי 2017) היה עורך דין ואדריכל ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה ומוטי בניאן · ראה עוד »

מוזס וילהלם שפירא

מוזס וילהלם שפירא (1830 – 9 במרץ 1884) היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: משנה ומוזס וילהלם שפירא · ראה עוד »

מוזיאון המקדש

מוזיאון המקדש (תערוכת כלי המקדש) מציג דגם של בית המקדש ובגדי כהונה וכלי המשכן אשר שוחזרו על ידי חוקרי מכון המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ומוזיאון המקדש · ראה עוד »

מוזיקה יהודית דתית

חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: משנה ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »

מודל הארץ ככדור

איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספֵירות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי תפיסת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, בה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ כעובדה פיזיקלית מוכחת.

חָדָשׁ!!: משנה ומודל הארץ ככדור · ראה עוד »

מודה במקצת

במשפט העברי, מודה במקצת, הוא נתבע המודה בנכונות חלק מטענתו של התובע.

חָדָשׁ!!: משנה ומודה במקצת · ראה עוד »

מודיעין-מכבים-רעות

מזרקה בכניסה למודיעין, ברחוב חשמונאים תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: משנה ומודיעין-מכבים-רעות · ראה עוד »

מוהר

מֹהַר הוא תשלום שניתן באופן מסורתי ממשפחת החתן למשפחת הכלה.

חָדָשׁ!!: משנה ומוהר · ראה עוד »

מוות

תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

חָדָשׁ!!: משנה ומוות · ראה עוד »

מכל מלמדי השכלתי

מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי הוא ביטוי רווח שמשמעותו כי גם אדם חכם וידען יכול ללמוד מכל אחד – גם ממקור בלתי צפוי.

חָדָשׁ!!: משנה ומכל מלמדי השכלתי · ראה עוד »

מכון ממרא

מכון ממרא הוא מכון מחקר תורני אשר מטרתו היא הנגשת טקסטים בסיסיים ומדויקים של ארון הספרים היהודי: תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה להרמב"ם ותרגום אונקלוס.

חָדָשׁ!!: משנה ומכון ממרא · ראה עוד »

מכון הר ברכה

מכון הר ברכה הוא מכון מחקר תורני והוצאה לאור הממוקם ביישוב הר ברכה בשומרון ופועל לצד ישיבת הר ברכה.

חָדָשׁ!!: משנה ומכון הר ברכה · ראה עוד »

מכוור

מכוור. ברקע: ים המלח מכוור (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς, "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى, "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין.

חָדָשׁ!!: משנה ומכוור · ראה עוד »

מכיר בן יהודה

רבי מכיר בן יהודה היה רב יהודי צרפתי, שחי בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11, יליד מץ, ואחיו של רבנו גרשום מאור הגולה.

חָדָשׁ!!: משנה ומכיר בן יהודה · ראה עוד »

מכירי כהונה

מכירי כהונה הוא כינוי תלמודי להסכם בלתי רשמי, שלפיו תושבי עיר מסוימת או משפחה מסוימת נוהגים לתת את יבולם של מתנות כהונה אך ורק לכהן מסוים.

חָדָשׁ!!: משנה ומכירי כהונה · ראה עוד »

מי שהיה נשוי שלוש נשים

מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים הוא משפט הפתיחה של משנה בסדר נשים,, העוסקת בחלוקת רכוש בין מספר נשים.

חָדָשׁ!!: משנה ומי שהיה נשוי שלוש נשים · ראה עוד »

מין אנאלי

כלי חרס מיוון העתיקה משנת 510 לפני הספירה ועליו איור של יחסי מין אנאליים. מין אנאלי הוא פעילות מינית הכוללת גירוי של פי הטבעת והרקטום (בלטינית: Anus).

חָדָשׁ!!: משנה ומין אנאלי · ראה עוד »

מימון (פירושונים)

מימון או מיימון הוא שם משפחה יהודי-ספרדי בעל שורשים מספרד.

חָדָשׁ!!: משנה ומימון (פירושונים) · ראה עוד »

מימוש נישואים

איור מתוך ''טאקואינום סניטאטיס'', בימי הביניים מדריך על הבריאות. מימוש נישואים (באנגלית: Consummation) הוא מושג בעל משמעות תרבותית וחוקית המתייחס אל הפעם הראשונה בה בני זוג מקיימים יחסי מין, בין אם לאחר נישואיהם או לאחר מערכת יחסים ממושכת.

חָדָשׁ!!: משנה ומימוש נישואים · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

חָדָשׁ!!: משנה ומים · ראה עוד »

מים ראשונים

נטלה מכסף טהור לנטילת מים ראשונים זהו כינוי בהלכה לנטילת ידיים לפני סעודה עם לחם.

חָדָשׁ!!: משנה ומים ראשונים · ראה עוד »

מיסים ביהדות

מערכת המיסים ביהדות עברה שינויים במשך הדורות, מ"מיסים" הניתנים מבחירה חופשית (וולונטריים) ועד למיסי חובה.

חָדָשׁ!!: משנה ומיסים ביהדות · ראה עוד »

מיקרוקוסמוס (פילוסופיה)

האדם כמיקרוקוסמוס (האדם עולם קטן) היא תפיסה הרווחת בתרבויות שונות, ולפיה האדם מקבילה מדויקת של העולם בכללותו.

חָדָשׁ!!: משנה ומיקרוקוסמוס (פילוסופיה) · ראה עוד »

מיתה בידי שמיים

בהלכה, מיתה בידי שמיים היא עונש המוטל על כחמישה עשר חטאים שנעשו במזיד, והוא עונש מוות שאמור להתבצע על ידי אלוהים ולא על ידי בית דין.

חָדָשׁ!!: משנה ומיתה בידי שמיים · ראה עוד »

מילתא אגב אורחא

מילתא אגב אורחא (בארמית, ובעברית: לימוד כבדרך אגב) הוא מונח תלמודי המתאר מצב שבו המשנה, אגב דיון בהלכה מסוימת, מלמדת הלכה אחרת, גם אם אין לה קשר לנושא הנידון.

חָדָשׁ!!: משנה ומילתא אגב אורחא · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: משנה ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מידה כנגד מידה

מידה כנגד מידה (ידוע כ"עַיִן תַּחַת עַיִן") הוא עיקרון מוסרי, הנהגתי ומשפטי שהוא מהמובילים בתורה, ונחשב לעקרון יסוד בהבנת תורת הגמול במקרא.

חָדָשׁ!!: משנה ומידה כנגד מידה · ראה עוד »

מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

בתחומים רבים בהלכה מצויים מידות, שיעורים ומשקלות הקובעים את גדריהם של חיובים ולאווים שונים.

חָדָשׁ!!: משנה ומידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

מיכאל אלבק

מיכאל אלבק (נולד באוקטובר 1934) הוא כימאי ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר כיהן כנשיאה החמישי של האוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: משנה ומיכאל אלבק · ראה עוד »

מיכאל סוקולוף

מיכאל סוקולוף (אנגלית: Michael Sokoloff) הוא פרופסור אמריטוס לשפות שמיות.

חָדָשׁ!!: משנה ומיכאל סוקולוף · ראה עוד »

מיכאל פורשלגר

הרב מיכאל אליעזר הכהן פורשלגר (בכתיב יידי: פארשלאגר; ה'תרמ"ד, 1883 – ט"ו בחשוון ה'תשי"ט 29 באוקטובר 1958) היה רב ולמדן מתלמידי האדמו"ר מסוכטשוב רבי אברהם בורנשטיין.

חָדָשׁ!!: משנה ומיכאל פורשלגר · ראה עוד »

א' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: משנה וא' בטבת · ראה עוד »

א-לובן אל-ע'רבי

אַ-לֻּבַּן אל-עַ'רְבִּי (בערבית: اللبّن الغربيّ), או אַ-לֻּבַּן אל-עַ'רְבִּיַּה (اللبّن الغربيّة) הוא כפר פלסטיני במערב נפת רמאללה ואל-בירה, השוכן סמוך לגדר ההפרדה, מזרחית לכפר רנתיס ומערבית לבית אריה.

חָדָשׁ!!: משנה וא-לובן אל-ע'רבי · ראה עוד »

אמנון אלבק

אמנון אלבק (נולד ב-1 באוגוסט 1958) הוא פרופסור ישראלי לכימיה אורגנית וביו-אורגנית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: משנה ואמנון אלבק · ראה עוד »

אמצעי רטורי

אמצעי רטורי (או אמצעי שיח) הוא דרך ושיטה לשונית־ספרותית של אמנות הנאום (רטוריקה), בו הכותב או הדובר משתמש כדי לשכנע את נמעניו (השומעים או הקוראים) וכדי לעורר את רגשותיהם.

חָדָשׁ!!: משנה ואמצעי רטורי · ראה עוד »

אמת המים שבמקדש

אמת המים שהייתה בבית המקדש הייתה הפתרון הטכני לניקוז הנוזלים הרבים שנקוו על רצפת בית המקדש מתחת למזבח, כתוצאה מדמי הקרבנות הרבים שנשחטו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ואמת המים שבמקדש · ראה עוד »

אמת הביאר

אמת הבִּיאָר היא אמת מים ששימשה חלק ממערכת המים שבנה הורדוס להולכת מים לירושלים ולבית המקדש בימי בית המקדש השני כמענה למצוקת המים ששררה באותה התקופה.

חָדָשׁ!!: משנה ואמת הביאר · ראה עוד »

אמור מעט ועשה הרבה

אמור מעט ועשה הרבה הוא פתגם שמקורו בדברי שמאי הזקן במשנה במסכת אבות.

חָדָשׁ!!: משנה ואמור מעט ועשה הרבה · ראה עוד »

אמוראי ארץ ישראל

אמוראי ארץ ישראל הם חכמי ישראל האמוראים שפעלו בארץ ישראל בתקופת התלמוד, לאחר תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ואמוראי ארץ ישראל · ראה עוד »

אמוראי בבל

אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ואמוראי בבל · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ואמוראים · ראה עוד »

אמימר

אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.

חָדָשׁ!!: משנה ואמימר · ראה עוד »

אמילי שינדלר

אמילי שינדלר (בגרמנית: Emilie Schindler; 22 באוקטובר 1907 – 5 באוקטובר 2001) הייתה גרמנייה מחבל הסודטים שעם בעלה אוסקר שינדלר סייעה להציל את חייהם של כ-1,200 עד 1,700 יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי העסקתם במפעלי אמייל ותחמושת, כך שיהודים אלה זכו לחסינות מפני הנאצים כעובדים חיוניים למאמץ המלחמה הגרמני.

חָדָשׁ!!: משנה ואמילי שינדלר · ראה עוד »

אנאפורה

אָנָאפוֹרָה (ביטוי חוזר) היא אמצעי ספרותי המאופיין בחזרה על מילה או ביטוי בתחילת שורה, פסקה או בתים רצופים.

חָדָשׁ!!: משנה ואנאפורה · ראה עוד »

אנציקלופדיה הלכתית רפואית

אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהדורה חדשה) אנציקלופדיה הלכתית רפואית היא אנציקלופדיה ב-7 כרכים העוסקת בנושאי רפואה, מוסר והלכה.

חָדָשׁ!!: משנה ואנציקלופדיה הלכתית רפואית · ראה עוד »

אנטון שמיד (מדפיס)

אנטון שמיד (בגרמנית: Anton von Schmid; 23 בינואר 1765, צווטל (Zwettl), אוסטריה - 27 ביוני 1855, וינה) היה מדפיס אוסטרי נוצרי שהוציא לאור ספרים עבריים.

חָדָשׁ!!: משנה ואנטון שמיד (מדפיס) · ראה עוד »

אנטיגנוס איש סוכו

אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ואנטיגנוס איש סוכו · ראה עוד »

אנדרה היידו

אנדרה הַיידוּ (בהונגרית: Hajdu Andre; 5 במרץ 1932 – 1 באוגוסט 2016, כ"ו בתמוז ה'תשע"ו) היה מלחין ואתנומוזיקולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל למוזיקה (1997).

חָדָשׁ!!: משנה ואנדרה היידו · ראה עוד »

אסנת ברזאני

הרבנית אסנת אדוני ברזאני (מאות 16–17) הייתה למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן.

חָדָשׁ!!: משנה ואסנת ברזאני · ראה עוד »

אספקת המים לירושלים

נקבת השילוח בשנת 1900 נקבת השילוח בשנת 2002 אספקת המים לירושלים היוותה אתגר מורכב מאז היווסדה של העיר.

חָדָשׁ!!: משנה ואספקת המים לירושלים · ראה עוד »

אספי

אָסָפִי (כך בערבית ספרותית: آسَفي; בערבית המקומית ובברברית: آسْفي/ⴰⵙⴼⵉ – אָסְפִי; בפורטוגלית: Safim – סָאפִים; בצרפתית: Safi – סָאפִי) היא עיר במערב מרוקו לחופי האוקיינוס האטלנטי, דרומית לקזבלנקה ומערבית למרקש.

חָדָשׁ!!: משנה ואספי · ראה עוד »

אסתר שקלים

אסתר שקלים (נולדה ב-19 בינואר 1954) היא משוררת ישראלית פמיניסטית מזרחית.

חָדָשׁ!!: משנה ואסתר שקלים · ראה עוד »

אפרים מקלעת חמאד

רבנו אפרים מקלעת חמאד, מחכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12, תלמיד חבר של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: משנה ואפרים מקלעת חמאד · ראה עוד »

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »

אפרים זקס

אפרים אליעזר זקס (2 באפריל 1858 - 3 במאי 1944) היה איש ציבור וחקלאי וכיהן בשנים 1930-1924 כראש המועצה המקומית של רחובות.

חָדָשׁ!!: משנה ואפרים זקס · ראה עוד »

אפרים יצחק מפרמיסלה

פירוש משנה אחרונה על ששה סדרי משנה רבי אפרים יצחק מפרמיסלה (ה'תקכ"ב, 1761 - כ"ז בתשרי ה'תר"ג, 1 באוקטובר 1842) היה רב ודיין במאה ה-19, מפרשני המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ואפרים יצחק מפרמיסלה · ראה עוד »

אפיפורה

אפיפורה (מיוונית: επιφορά, לשאת מעל) היא אמצעי ספרותי, המאופיין בחזרה על מילה או כמה מילים בסוף מספר שורות או משפטים רצופים.

חָדָשׁ!!: משנה ואפיפורה · ראה עוד »

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.

חָדָשׁ!!: משנה ואפיפיור · ראה עוד »

אפיקורוס (יהדות)

אפיקורוס (כופר) מוזכר במשנה בתור מי שאין לו חלק לעולם הבא.

חָדָשׁ!!: משנה ואפיקורוס (יהדות) · ראה עוד »

ארמית יהודית

הכרזת העצמאות הישראלית ב-1948 שפות ארמיות - יהודיות מייצגות קבוצה של ארמית וארמית חדשה, המושפעות כולן מעברית.

חָדָשׁ!!: משנה וארמית יהודית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: משנה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארתור שפנייר

ארתור אברהם שְׁפַּנְיֶיר (בתעתיק ארכאי: שפּאניער; שמו העברי: אברהם; בגרמנית: Arthur Spanier; 17 בנובמבר 1889, מגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, גרמניה – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר מדעי היהדות יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: משנה וארתור שפנייר · ראה עוד »

ארטישוק

ארטישוק טבע דומם אַרְטִישׁוֹק (שם עברי: קִנְרָס או חֻרְשָׁף; שם מדעי: Cynara cardunculus; זן: scolymus) הוא זן תרבותי של מין ממשפחת המורכבים המשמש למאכל.

חָדָשׁ!!: משנה וארטישוק · ראה עוד »

ארבע מיתות בית דין

ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: משנה וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »

ארבע ערי הקודש

ציור ארבע ערי הקודש במפת ארץ ישראל, המאה ה-19 הדפס ארץ-ישראלי בפיתוח עץ מאת חיים זאב אשכנזי, 1855 בקירוב. ירושלים, מבט מהר הזיתים אל העיר העתיקה, 1900 בערך מערת המכפלה בחברון, 1906 טבריה, 1900 בערך הרובע הספרדי בצפת, 1895 ארבע ערי הקודש (נקראו גם ארבע ארצות) הוא כינוי של ארבע ערי קודש בארץ ישראל: הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת.

חָדָשׁ!!: משנה וארבע ערי הקודש · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: משנה וארבע פרשיות · ראה עוד »

ארבע רשויות השבת

ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: משנה וארבע רשויות השבת · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: משנה וארבעת המינים · ראה עוד »

ארבעה אבות נזיקין

ארבעה אבות נזיקין הם הסוגים העיקריים של גורמי נזק על פי המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: משנה וארבעה אבות נזיקין · ראה עוד »

ארגומנטציה

אַרְגּוּמֶנְטַצְיָה היא פעילות טיעון, פעילות הקשורה לוויכוח.

חָדָשׁ!!: משנה וארגומנטציה · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: משנה וארון קודש · ראה עוד »

ארוין רבאו

אֶרְוִין מרדכי רָבַּאוּ (Rabau; 15 בנובמבר 1899, ברלין – 15 ביוני 1983, ישראל) היה רופא גינקולוג וכירורג ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה וארוין רבאו · ראה עוד »

ארכאולוגיה של ארץ ישראל

ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: משנה וארכאולוגיה של ארץ ישראל · ראה עוד »

אריאל זילבר

אריאל זילבֶּר (נולד ב-22 בספטמבר 1943, כ"ב באלול ה'תש"ג) הוא זמר-יוצר, מלחין, פזמונאי ומוזיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה ואריאל זילבר · ראה עוד »

אריה ליב פרומקין

הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ה' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: משנה ואריה ליב פרומקין · ראה עוד »

אש (אב נזיקין)

אש היא אחת מאבות הנזיקין.

חָדָשׁ!!: משנה ואש (אב נזיקין) · ראה עוד »

אשמורות הלילה

אשמורות הלילה כלשון המקרא, או משמרות הלילה כלשון המשנה, הן חטיבות זמן אליהן מתחלק הלילה על פי היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה ואשמורות הלילה · ראה עוד »

אשר אנשל יונגרייז (מנוחת אשר)

רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז (ה'תקס"ו, 1806 - ה' בכסלו ה'תרל"ד, 25 בנובמבר 1873) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה מרבני יהדות הונגריה האורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: משנה ואשר אנשל יונגרייז (מנוחת אשר) · ראה עוד »

אשרה (אלה)

אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.

חָדָשׁ!!: משנה ואשרה (אלה) · ראה עוד »

אשתורי הפרחי

שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.

חָדָשׁ!!: משנה ואשתורי הפרחי · ראה עוד »

אשכול (הוצאה לאור)

לוגו הוצאת ספרים אשכול אשכול הוא הוצאת ספרים ירושלמית ותיקה, המתמחה בהדפסת ספרי קודש.

חָדָשׁ!!: משנה ואשכול (הוצאה לאור) · ראה עוד »

את (מילת יחס)

טור "ואת.. ואת... ואת..." במניין עשרת בני המן במגילת אסתר (מימין) אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע.

חָדָשׁ!!: משנה ואת (מילת יחס) · ראה עוד »

אתרוג מורכב

דין אתרוג מורכב לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, עומד במרכזה של מחלוקת הלכתית שהתעוררה במחצית השנייה של המאה ה-16, בשאלה אם אתרוג שגדל על עץ מורכב כשר לקיום המצווה, ובמשתמע - האם ניתן לברך על נטילתו, בהיעדר אתרוג אחר, את ברכת המצווה, או שיש בכך משום ברכה לבטלה.

חָדָשׁ!!: משנה ואתרוג מורכב · ראה עוד »

אתה חוננתנו

אתה חוננתנו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים.

חָדָשׁ!!: משנה ואתה חוננתנו · ראה עוד »

אתו רבים ומבטלי מחיצתא

בהלכות עירובין, אתי רבים ומבטלים מחיצה הוא כלל השנוי במחלוקת ואומר, כי מחיצה שרבים עוברים דרכה, אי אפשר להחשיב אותה כמחיצה הקובעת רשות לעצמה, מכיוון שבכך שרבים עוברים דרך המחיצה מתבטלת פעולתה כ"מחיצה" – כמקום שממנו והלאה הוא שטח רשות היחיד.

חָדָשׁ!!: משנה ואתו רבים ומבטלי מחיצתא · ראה עוד »

אל השמש

במרכז, אל השמש הליוס, רוכב במרכבה רתומה לארבעה סוסים. מתוך רצפת פסיפס בבית הכנסת בבית אלפא. מיתולוגיה המצרית. אל השמש בתרבויות ודתות קדומות ומודרניות רבות הוא ישות האחראית על השמש או על נושאים מסוימים הקשורים אליה.

חָדָשׁ!!: משנה ואל השמש · ראה עוד »

אל-באד'אן

אל-באד'אן או אל-באדאן (בערבית الباذان או البادان) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון המשתייך לנפת שכם של הרשות הפלסטינית וממוקם 7.28 ק"מ מצפון-מזרח לשכם ו-1.5 ק"מ מצפון לאלון מורה.

חָדָשׁ!!: משנה ואל-באד'אן · ראה עוד »

אלעזר רוקח (רב)

רבי אלעזר רוקח (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם) היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים.

חָדָשׁ!!: משנה ואלעזר רוקח (רב) · ראה עוד »

אלעזר בן חרסום

רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: משנה ואלעזר בן חרסום · ראה עוד »

אלעזר בן דינאי

אלעזר בן דינאי (המאה הראשונה לספירה) היה מנהיג חבורת מורדים פוליטיים בתקופת הנציבות השנייה של השלטון הרומאי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ואלעזר בן דינאי · ראה עוד »

אלתר ישראל שמעון פרלוב

רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב (בכתיב יידי: פּעֶרלאָוו, שמו הפרטי מוכר גם בקיצור (ראשי תיבות) "אי"ש"; חשוון ה'תרל"ה, 1874 – ו' בטבת ה'תרצ"ג, 4 בינואר 1933) היה האדמו"ר (השני) מנובומינסק, מהאדמו"רים הבולטים שבתקופת מלחמת העולם הראשונה ומראשי אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: משנה ואלתר ישראל שמעון פרלוב · ראה עוד »

אלטעות

אַלְטָעוּת (בלטינית: Infallibilitas) היא חסינות מפני טעות, או אי-יכולת לשגות.

חָדָשׁ!!: משנה ואלטעות · ראה עוד »

אלבק

אלבק (Albeck) הוא שם משפחה המתייחס לעיר אלבק שבאוסטריה.

חָדָשׁ!!: משנה ואלבק · ראה עוד »

אלוף בצלות ואלוף שום

תחילת הסיפור "אלוף בצלות ואלוף שום", בספר "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים מאת נחום גוטמן, הוצאת דביר, תשכ"התמונה להחלפה אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר.

חָדָשׁ!!: משנה ואלוף בצלות ואלוף שום · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד מימון

שער ספרו של מימון, 1894 אלכסנדר זיסקינד מימון (1809 – 12 ביולי 1887) היה סופר ופרשן תלמוד ומשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ואלכסנדר זיסקינד מימון · ראה עוד »

אליעזר נחום

הרב אליעזר נחום (תכ"ב - חשון תק"ה; 1662–1744) היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר אדריאנופול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: משנה ואליעזר נחום · ראה עוד »

אליעזר סג"ל מישל

הרב אליעזר הלוי סג"ל מישל (תרכ"ג-סוף אלול תרצ"ט או תחילת ת"ש) היה רב ציוני שהתפרסם כרבה של טורקה בגליציה המזרחית וכמחבר "משנת אליעזר" (פלפולים ושו"ת).

חָדָשׁ!!: משנה ואליעזר סג"ל מישל · ראה עוד »

אליעזר יצחק אילנאה

אליעזר יצחק אִילָנָאֶה (שֶיינבּוֹים) (6 בנובמבר 1854 – 31 בדצמבר 1928) היה פעיל ציוני ומחלוצי ההגות הפילוסופית בספרות העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: משנה ואליעזר יצחק אילנאה · ראה עוד »

אליקום גץ

הרב אליקום גץ (געץ; סביבות ה'ת"ג, 1643 – ה'תס"ה, 1710) היה רב גרמני שכיהן כאב"ד וכראש ישיבה בהילדסהיים ובקהילות נוספות.

חָדָשׁ!!: משנה ואליקום גץ · ראה עוד »

אלישע קימרון

אלישע קימרון (נולד ב-5 בפברואר 1943) הוא בלשן ישראלי, חוקר השפה העברית, פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: משנה ואלישע קימרון · ראה עוד »

אלישע בן אברהם

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: משנה ואלישע בן אברהם · ראה עוד »

אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.

חָדָשׁ!!: משנה ואליהו · ראה עוד »

אליהו מנחם מלונדריש

רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: משנה ואליהו מנחם מלונדריש · ראה עוד »

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: משנה ואליהו גוטמכר · ראה עוד »

אליהו-משה גנחובסקי

אליהו-משה גנחובסקי (23 ביוני 1901 – 19 ביולי 1971) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת והפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: משנה ואליהו-משה גנחובסקי · ראה עוד »

אליהועיני בן הקוף

אליהועיני בן הקוף היה כהן גדול בבית המקדש השני שהוזכר במשנה כמי שערך בימיו את טקס שריפת הפרה אדומה.

חָדָשׁ!!: משנה ואליהועיני בן הקוף · ראה עוד »

אטימולוגיה

אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.

חָדָשׁ!!: משנה ואטימולוגיה · ראה עוד »

אחרים ויש אומרים

אחרים ויש אומרים הם כינויים במשנה לתנאים אנונימיים, במקרים רבים הכינוי הוא לרבי מאיר ורבי נתן (בהתאמה).

חָדָשׁ!!: משנה ואחרים ויש אומרים · ראה עוד »

אחד מי יודע

אחד מי יודע, נוסח ספרדי (קורפו), תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966. אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: משנה ואחד מי יודע · ראה עוד »

אחיה (בית המקדש)

אחיה היה הממונה על הנסכים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ואחיה (בית המקדש) · ראה עוד »

אב

אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: משנה ואב · ראה עוד »

אב הטומאה

אַב הַטֻּמְאָה, בהלכות טומאה וטהרה, הוא דרגת טומאה המשויכת בדרך כלל למקור הטומאה הראשוני, ויש בכחו לגרום טומאה אפילו לאדם ולכלים.

חָדָשׁ!!: משנה ואב הטומאה · ראה עוד »

אבן השתייה

הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: משנה ואבן השתייה · ראה עוד »

אבא מרדכי ברמן

הרב אַבָּא מָרְדְּכַי בֶּרְמָן (תרע"ט, 1919 - ג' באייר תשס"ה, 12 באפריל 2005) היה ראש ישיבת "עיון התלמוד" ומחבר סדרת ספרי "עיון התלמוד" על מסכתות הש"ס.

חָדָשׁ!!: משנה ואבא מרדכי ברמן · ראה עוד »

אבא מרי הירחי

רבי אַבָּא מָרִי בַּר מֹשֶׁה הַיַּרְחִי, הנקרא גם דון אסתרוק, היה חכם יהודי פרובנסלי בן סוף המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: משנה ואבא מרי הירחי · ראה עוד »

אבא תחנה חסידא

אבא תחנה (או תחנא) חסידא (אבא תחנה החסיד), על פי המדרש, היה אדם בתקופת חז"ל שמתואר כחסיד ובעל נפלאות.

חָדָשׁ!!: משנה ואבא תחנה חסידא · ראה עוד »

אבא גוריון איש צידן

אבא גוריון איש צידן היה תנא בדור הרביעי או החמישי, בסביבות לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ואבא גוריון איש צידן · ראה עוד »

אבא יוסי חליקופרי איש טבעון

אַבָּא יוֹסֵי חֲלֵי קוּפְרִי אִישׁ טִבְעוֹן היה תנא שחי כנראה בדור החורבן.

חָדָשׁ!!: משנה ואבא יוסי חליקופרי איש טבעון · ראה עוד »

אבא יוסי בן חנן

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן, או אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חַנִּין, היה תנא בדור השני, שמאמרים רבים שלו מובאים בספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: משנה ואבא יוסי בן חנן · ראה עוד »

אבאיודאיה

בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגויה, ליד העיר מבאלה, אוגנדה עגור הכתר, סמלה של אוגנדה אַבָּאיוּדָאיָה (בלוגנדה: Abayudaya – יהודים, נקראת גם "אבא יהודה") היא קבוצה אתנית מגויירת במזרח אוגנדה המהווה את רוב יהדות אוגנדה.

חָדָשׁ!!: משנה ואבאיודאיה · ראה עוד »

אברהם אזולאי

רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643; יש הטוענים כי נפטר בכ"א בחשוון) היה מקובל ופוסק, סב סבו של החיד"א.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם אזולאי · ראה עוד »

אברהם אבלי קרניץ

רבי אברהם אבלי ב"ר בנציון קְרֶנִיץ (ה'תקפ"ט, 1829 - כ"א בכסלו ה'תרמ"ט, 25 בנובמבר 1888) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם אבלי קרניץ · ראה עוד »

אברהם שמעון טרויב

רבי אברהם שמעון טרויבתמונה להחלפה רבי אברהם שמעון טרויב (ראש"ט; ~ה'תקע"ג 1813 - כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876) היה רב ליטאי, רבה של קיידאן, מחבר "באר אברהם" ומהדיר ספר "הלכות גדולות".

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם שמעון טרויב · ראה עוד »

אברהם שלום יהודה

אברהם שלום יחזקאל יהודה (באנגלית: Abraham Shalom Yahuda; ז' בתמוז תרל"ז, 18 ביוני 1877 – י"א באב תשי"א, 13 באוגוסט 1951) היה איש אשכולות, חוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית, פעיל ציוני, סופר ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם שלום יהודה · ראה עוד »

אברהם שטרן (רב)

הרב אברהם שטרן (ניסן ה'תרמ"ד, 1884 – כ"ו בסיון ה'תש"ד, 17 ביוני 1944) היה מורה הוראה הונגרי ומחבר פורה שנספה בשואה.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם שטרן (רב) · ראה עוד »

אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

אברהם גולדברג (22 בינואר 1913 — 13 באפריל 2012) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ספרות התנאים והאמוראים.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם גולדברג (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

אברהם דוד הורוביץ

הרב אברהם דוד הורוביץ (כ"ב בחשוון ה'תרע"ב - ו' באלול ה'תשס"ד) (13 בנובמבר 1911 - 23 באוגוסט 2004), היה רבה של הקהילה החרדית בעיר שטרסבורג שבצרפת ודיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם דוד הורוביץ · ראה עוד »

אברהם המלאך

רבי אברהם המלאך (מכונה גם "הקדוש"; ה'תק"א - י"ב בתשרי ה'תקל"ז; 1741–1776) היה בנו ותלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם המלאך · ראה עוד »

אברהם הכהן יצחקי

הרב אברהם הכהן יצחקי (1789 בערך - ח' בכסלו ה'תרכ"ה, 7 בדצמבר 1864), היה דיין בעיר תוניס, מגדולי רבני יהדות תוניסיה בכל הדורות.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם הכהן יצחקי · ראה עוד »

אברהם יצחק כץ

אברהם יצחק כץ (באנגלית: Abraham Isaac Katsh; 10 באוגוסט 1908 - 21 ביולי 1998) היה חוקר יהדות, מחבר ספרים וביבליוגרף יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם יצחק כץ · ראה עוד »

אברהם ישראל זאבי

רבי אברהם ישראל זאבי (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם ישראל זאבי · ראה עוד »

אברהם יונה יבנין

אברהם יונה יֶבנין (מהרא"י; בכתיב יידי: יעוונין; בכתב לועזי: Jewnin; תקע"ג, 1813, פַּאריץ', פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י"א בסיוון תר"ח, 12 ביוני 1848, גרודנה) היה חוקר תלמוד, נחשב לאחד מגדולי למדני גרודנה בזמנו.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם יונה יבנין · ראה עוד »

אבטליון (זוגות)

אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: משנה ואבטליון (זוגות) · ראה עוד »

אבטולמוס

אַבְטוֹלְמוֹס (ביוונית) היה תנא מן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: משנה ואבטולמוס · ראה עוד »

אבהות

אב ובנו אבהות היא הורות ביולוגית, או סוציולוגית ממין זכר.

חָדָשׁ!!: משנה ואבהות · ראה עוד »

אבות העולם

אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: משנה ואבות העולם · ראה עוד »

אבוב (כלי לקלייה)

אבוב (גם: אביב) היה כלי ששימש לקלייה בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: משנה ואבוב (כלי לקלייה) · ראה עוד »

אבי אבות הטומאה

בדיני טומאה וטהרה, אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה היא דרגת הטומאה החזקה ביותר, והיא הטומאה הנגרמת מגוף המת.

חָדָשׁ!!: משנה ואבי אבות הטומאה · ראה עוד »

אביב

חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007 250x250 פיקסלים האָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובה חל המעבר מהחורף לקיץ.

חָדָשׁ!!: משנה ואביב · ראה עוד »

אגרת רב שרירא גאון

אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.

חָדָשׁ!!: משנה ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »

אגריפס השני

אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ואגריפס השני · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: משנה ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודל

זקיפת אגודל אֲגוּדָל הוא האצבע העבה (האצבע הראשונה) בכף היד ובעברית נקראת גם "בוהן" ו"גוּדָל", ומיקומו מהווה נקודה משמעותית באבולוציית האדם, תוצאה של הזדקפותו מעל הקרקע (לפני כמיליון שנה).

חָדָשׁ!!: משנה ואגודל · ראה עוד »

אדמון

אדמון היה תנא, דיין מדייני הגזרות שבירושלים בסוף ימי בית שני, בסוף תקופת הזוגות ותחילת תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ואדמון · ראה עוד »

אדני השדה

אַדְנֵי הַשָּׂדֶה הוא יצור הנזכר לראשונה במשנה במסכת כלאיים, כיצור שנחלקו התנאים האם הוא נחשב בהגדרתו ההלכתית כחיה או כאדם, לעניין טומאת מת.

חָדָשׁ!!: משנה ואדני השדה · ראה עוד »

אהר'לע

אהר'לע הוא אלבום הבכורה של הזמר החסידי-ישראלי אהרלה סמט.

חָדָשׁ!!: משנה ואהר'לע · ראה עוד »

אהרן

אַהֲרֹן (– א' באב) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: משנה ואהרן · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אהרן יששכר דוידס

הרב אהרן יששכר דָוִידס (Aäron Barend Davids; ח' באלול תרנ"ה-החצי הראשון של אדר תש"ה; 28 באוגוסט 1895-החצי השני של פברואר 1945) היה רב בהולנד וממנהיגי תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: משנה ואהרן יששכר דוידס · ראה עוד »

אהרן יהודה ליב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק בכירי דגל התורה אצל הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: משנה ואהרן יהודה ליב שטינמן · ראה עוד »

אהרון בן יוסף הרופא

אהרון בן יוסף היה רב קראי, פילוסוף, פרשן מקרא, פייטן והוגה דעות חשוב אשר חי במאה ה-13 בקרים ובקושטא.

חָדָשׁ!!: משנה ואהרון בן יוסף הרופא · ראה עוד »

אהבת ה'

אהבת ה' היא מצוות עשה מהתורה לאהוב את אלוהים.

חָדָשׁ!!: משנה ואהבת ה' · ראה עוד »

אהוב מהר המור

אָהוּב מֵהַר הַמּוֹר הוא פיוט לחתונה (חידויה) שנהוג בקרב יהודי תימן לשיר תחת החופה אחר קריאת הכתובה.

חָדָשׁ!!: משנה ואהוב מהר המור · ראה עוד »

אהוד אביבי

טקס הנחת אבן הפינה לבית-הכנסת העל-עדתי ובית המדרש נתיבי-עם בהנחיית אהוד אביבי, באר שבע 1970 בית הכנסת העל-עדתי, טקס חנוכה ופתיחת בתי-הכנסת. אהוד אביבי, נושא דברים ומברך בחג האורים, תשל"ג אהוד אביבי (אבורביע) (7 בספטמבר 1930 – 21 באפריל 2023) היה פרופסור למטלורגיה, מחלוצי מדעני הגרעין בישראל וממייסדי הקריה למחקר גרעיני – נגב (קמ"ג).

חָדָשׁ!!: משנה ואהוד אביבי · ראה עוד »

אומדנא

בהלכה, אוּמְדָּנָא (בארמית, ובעברית: אומדן. לעיתים מבוטא בטעות: "אוּמְדֱנָא") היא כלי המאפשר לבצע הערכה עובדתית או במקרים אחרים לפרש כוונה של אדם - על אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך.

חָדָשׁ!!: משנה ואומדנא · ראה עוד »

אונייה

דגם של תלת-חתרית רומאית אוניית הדגל של כריסטופר קולומבוס אוניית המכולות '''קריסטוף קולומב''', יולי 2010 אונייה (בכתיב חסר: אֳנִיָּה) היא כלי שיט גדול, בעל סיפון, שנועד לשיט בים הפתוח, בנהרות, ואגמים.

חָדָשׁ!!: משנה ואונייה · ראה עוד »

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.

חָדָשׁ!!: משנה ואוצר החכמה · ראה עוד »

אוצרות בית המקדש

תבליט המתאר את הטריומף (מצעד ניצחון). מימין נראה שולחן הפנים, יחד עם חצוצרות הכסף, ומשמאל המנורה. על פי המקרא, אוצרות בית המקדש היו כלים יקרי ערך ששימשו בפולחן של בית המקדש בירושלים וכן אבני חן ומתכות יקרות (כגון כסף וזהב) שהיו בו.

חָדָשׁ!!: משנה ואוצרות בית המקדש · ראה עוד »

אוקימתא

אוֹקִימְתָא (מילה בארמית; מתורגמת לעברית כהעמדה) היא שיטת תירוץ נפוצה על בעיות בתלמוד, שעשויה לבוא לידי ביטוי כאשר מתגלית סתירה בין שני מקורות.

חָדָשׁ!!: משנה ואוקימתא · ראה עוד »

אורנגאוטן

אוֹרַנְגְּאוּטָן או אוֹרַנְגְּ-אוּטָן (שם מדעי: Pongo) הוא סוג של קוף-אדם אינטליגנטי ואקרובטי המאופיין בזרועות ארוכות ובשיער חום-אדמדם.

חָדָשׁ!!: משנה ואורנגאוטן · ראה עוד »

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.

חָדָשׁ!!: משנה ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד · ראה עוד »

אוטוטומיה

שממית ממין אפריקאי שהשירה את זנבה באוטוטומיה. אוטוטומיה (מיוונית: auto - "עצמי", tomy - "כריתה") או קטיעה עצמית היא תופעה בה בעל חיים קוטע או משיר חלק מגופו, לרוב אחד מגפיו, לצורך הגנה עצמית.

חָדָשׁ!!: משנה ואוטוטומיה · ראה עוד »

אוג (צמח)

אוֹג (שם מדעי:.Rhus L, סומק) הוא סוג של צמח במשפחת האלתיים, ובו כ-54 מינים הנפוצים בכל העולם ובעיקר במזרח אסיה, אמריקה הצפונית, דרום אירופה, אפריקה, אוסטרליה ואיי האוקיינוס השקט.

חָדָשׁ!!: משנה ואוג (צמח) · ראה עוד »

אוהל (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ואוהל (פירושונים) · ראה עוד »

אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי

אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי הוא פתגם תלמודי, שמשמעותו היא דו-ערכיות במצבו של האדם, בו יצר הרע מושך את האדם לסדר חיים מסוים, כשכנגד זאת עומד הציווי של היוצר, ומצב זה מחייב אותו במלחמת היצר.

חָדָשׁ!!: משנה ואוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי · ראה עוד »

אכזיב

אַכְזִיב (כזיב במקורות חז"ל) היה יישוב מרכזי קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, שמיקומו בסמוך מדרום לרכס סולם צור וראש הנקרה וכ-5 קילומטר צפונית לנהריה.

חָדָשׁ!!: משנה ואכזיב · ראה עוד »

אכילת בשר ביהדות

אודות אכילת בשר ביהדות קיימות הלכות שונות ביניהן לאיסור, להיתר, ואף למצווה.

חָדָשׁ!!: משנה ואכילת בשר ביהדות · ראה עוד »

אי ידיעת החוק במשפט העברי

אי ידיעת החוק, או בשמה המשפטי: "טעות במצב משפטי", היא טענת הגנה במשפט הפלילי לפטור אדם מאחריות למעשה פלילי, לאור העובדה שלא ידע או שלא הייתה לו דרך לדעת שמעשהו איננו חוקי.

חָדָשׁ!!: משנה ואי ידיעת החוק במשפט העברי · ראה עוד »

אין מסיחין בסעודה

אין מסיחין בסעודה (או: אין משיחין בשעת הסעודה) הוא כלל בהלכות דרך ארץ לפיו אין לדבר בזמן האכילה.

חָדָשׁ!!: משנה ואין מסיחין בסעודה · ראה עוד »

אין אדם חוטא ולא לו

אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ הוא כלל בהלכה היהודית לפיו לרוב אדם יעבור עבירה רק שיש לו עצמו תועלת בדבר.

חָדָשׁ!!: משנה ואין אדם חוטא ולא לו · ראה עוד »

אין איסור חל על איסור

בהלכה היהודית, הכלל אין איסור חל על איסור קובע כי לא יכולים לחול שני איסורים שונים על אותו דבר, שכן סברא היא שאין התורה באה לאסור דבר שאסור כבר, והתורה באה לאסור רק דברים המותרים.

חָדָשׁ!!: משנה ואין איסור חל על איסור · ראה עוד »

אין עונשין מן הדין

אין עונשין מן הדין הוא עקרון במשפט העברי הקובע כי לא ניתן להעניש על עבירות כשהעונש נלמד בקל וחומר מעבירות אחרות.

חָדָשׁ!!: משנה ואין עונשין מן הדין · ראה עוד »

אינטרסקס

דגלי האינטרסקס. דגל זה מורכב מטבעת סגולה על רקע צהוב, צבעים הנחשבים לצבעי "הרמאפרודיט". המעגל מסמל שלמות.גברי) ומסמלת את הערבוב בין המגדרים. אחד מסמלי האינטרסקסואליות. משתתפים בפורום הבינלאומי השלישי לאינטרסקס שנערך במלטה בדצמבר 2013 אינטרסקס (מאנגלית: Intersex) הם בני-אדם שיש להם סימני מין זכריים ונקביים כאחד (המונח הרפואי הוא התמיינות מינית שונה או התמיינות מינית אחרת (DSD)). אין נתונים מדויקים על מספר התינוקות הנולדים במצב בו מינם אינו זכרי או נקבי בבירור או על מספר האנשים החיים כאינטרסקס, והנתונים משתנים בהתאם להגדרת התופעה.

חָדָשׁ!!: משנה ואינטרסקס · ראה עוד »

איסור חדש

בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.

חָדָשׁ!!: משנה ואיסור חדש · ראה עוד »

איסור גידול כלב רע

עבריינים, פרנקפורט שבגרמניה איסור גידול כלב רע הוא איסור הלכתי לגדל ולהחזיק כלב מזיק, מחשש שמא יתקוף ויזיק לאנשים.

חָדָשׁ!!: משנה ואיסור גידול כלב רע · ראה עוד »

איסור הלנת המת

איסור הלנת המת הוא מצוות לא תעשה מהתורה על עיכוב קבורת המת.

חָדָשׁ!!: משנה ואיסור הלנת המת · ראה עוד »

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: משנה ואיסור והיתר · ראה עוד »

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: משנה ואיסיים · ראה עוד »

איפה (יחידת מידה)

הפסוק על קיר בבית המשפט העליון איפה היא יחידת מידה מקראית לנפח שהייתה בשימוש בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ואיפה (יחידת מידה) · ראה עוד »

איקורו טשימה

איקורו טשימה, מייסד המקויה יער מקויה בגליל התחתון, ישראל, לזכרו של איקורו טשימה אברהם איקורו טשימה (ביפנית: 手島郁郎, 1910 – 25 בדצמבר 1973) היה איש דת נוצרי יפני, מייסד דת המקויה אוהדת ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ואיקורו טשימה · ראה עוד »

אירוס

איור של פרח האירוס, עליו ועלי העטיף משלושת הדורים שורשי האירוס אירוס ארצישראלי אירוס נצרתי מסקציית אירוסי ההיכל. אִירוּס או אִירִיס (שם מדעי: Iris) הוא סוג במשפחת האירוסיים.

חָדָשׁ!!: משנה ואירוס · ראה עוד »

איש אשכולות

'''לאונרדו דה וינצ'י''', איש אשכולות הנראה כארכיטיפ של "איש הרנסאנס" אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת הוא מושג המתאר אדם משכיל בעל ידע מעמיק ורחב היקף בתחומי מדע ורוח רבים ומגוונים.

חָדָשׁ!!: משנה ואיש אשכולות · ראה עוד »

אישה שאין לה וסת

בהלכה, אישה שאין לה וסת היא אישה שאין לה מחזור חודשי סדיר.

חָדָשׁ!!: משנה ואישה שאין לה וסת · ראה עוד »

אילת

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית.

חָדָשׁ!!: משנה ואילת · ראה עוד »

איזהו מקומן

אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה על שם מילות הפתיחה של הפרק – "איזהו מקומן של זבחים".

חָדָשׁ!!: משנה ואיזהו מקומן · ראה עוד »

איגרות צפון

איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).

חָדָשׁ!!: משנה ואיגרות צפון · ראה עוד »

איגרות בית דין

בהלכה, איגרות בית דין הם איגרות ושטרות שבית הדין כותב על מנת לפרסם לציבור או לבתי דינים אחרים פסקי דין בענייני אישות או בדיני ממונות.

חָדָשׁ!!: משנה ואיגרות בית דין · ראה עוד »

איגוד הקהילות היהודיות בהולנד

איגוד הקהילות היהודיות בהולנד (בהולנדית: Nederlands-Israëlitisch Kerkgenootschap, ובקיצור NIK) הוא ארגון גג של קהילות יהודיות בהולנד, והוא מייצג את האינטרסים של כל קהילותיה.

חָדָשׁ!!: משנה ואיגוד הקהילות היהודיות בהולנד · ראה עוד »

איה (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.

חָדָשׁ!!: משנה ואיה (פירושונים) · ראה עוד »

איו (אמורא)

אַיּוֹ היה אמורא בבלי בדור המעבר.

חָדָשׁ!!: משנה ואיו (אמורא) · ראה עוד »

איכה רבה

מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.

חָדָשׁ!!: משנה ואיכה רבה · ראה עוד »

איי אכזיב

איי אכזיב או איי חוף אכזיב הוא שמם של קבוצת איים ישראלים בים התיכון כקילומטר ממערב לחוף אכזיב.

חָדָשׁ!!: משנה ואיי אכזיב · ראה עוד »

איילונית

איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.

חָדָשׁ!!: משנה ואיילונית · ראה עוד »

נאוקרטיס

נאוקרטיס (ביוונית עתיקה - Ναύκρατις; בתרגום חופשי "השולטת בים", "גבירת הימים". מהפועל היווני ναυκρατέω, "לשלוט בים") הייתה עיר במצרים העתיקה, שניצבה על גדת השלוחה המערבית ביותר של הדלתא של הנילוס, 72 קילומטרים מדרום-מזרח לים התיכון ולאלכסנדריה, בירת מצרים התלמית.

חָדָשׁ!!: משנה ונאוקרטיס · ראה עוד »

נאות קדומים

"בריכת שלמה" בשמורת נאות קדומים, קיץ 2017 פארק נְאוֹת קְדוּמִים - השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל היא שמורת טבע ביער בן שמן בסמוך אל העיר מודיעין.

חָדָשׁ!!: משנה ונאות קדומים · ראה עוד »

נסוג אחור

נָסוֹג אָחוֹר היא תופעה בדקדוק העברי והארמי במקרא ובספרות העברית המאוחרת יותר.

חָדָשׁ!!: משנה ונסוג אחור · ראה עוד »

נערן (יישוב קדום)

נחלות שבטי ישראל שרידי הפסיפס בבית הכנסת בנערן נַעֲרָן (גם: נַעֲרָה, נַעֲרָתָה ו- נעורן) היה יישוב מקראי מצפון ליריחו, שהמשיך להתקיים כיישוב יהודי בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ונערן (יישוב קדום) · ראה עוד »

נערה המאורסה

בהלכה, נערה המאורסה, היא נערה (בין גיל 12 ל-12.5) בתולה המקודשת אך טרם נישאה.

חָדָשׁ!!: משנה ונערה המאורסה · ראה עוד »

נפקא מינה

נַפְקָא מִנַּהּ (בארמית: יוצא ממנה) הוא מונח למדני שגור בתלמוד שמשמעותו היא הפקת השלכה מעשית מדיון רעיוני.

חָדָשׁ!!: משנה ונפקא מינה · ראה עוד »

נץ חלב

נץ החלב כתום נֵץ חָלָב (שמו אולי על שום צבעה הלבן של ניצת הצמח; שם מדעי: Ornithogalum) הוא גאופיט בעל פרחים עם בצל שטחי בקרקע.

חָדָשׁ!!: משנה ונץ חלב · ראה עוד »

נקבת השילוח

המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.

חָדָשׁ!!: משנה ונקבת השילוח · ראה עוד »

נר

261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.

חָדָשׁ!!: משנה ונר · ראה עוד »

נר נשמה

'''נרות נשמה''' דולקים בטקס שנערך על ידי הצי האמריקני לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. '''נר נשמה''' ליד קבר, בתוך תא שנועד להגן על הנר מפני רוח וגשם נר נשמה הוא מנהג יהודי של הדלקת נר לציון זיכרון של אדם שנפטר שמקובל כסגולה לעילוי נשמתו.

חָדָשׁ!!: משנה ונר נשמה · ראה עוד »

נרבתא

נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו.

חָדָשׁ!!: משנה ונרבתא · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: משנה ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נשמת כל חי

נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: משנה ונשמת כל חי · ראה עוד »

נשר מקראי

נשר מקראי בתעופה בהר הכרמל 250x250 פיקסלים תמונת ראש של נשר מקראי רעיית נשיא מדינת ישראל נחמה ריבלין שחררה לטבע את הנשרים "נחמה ורובי" בטקס לציון 20 שנה ל"פורשים כנף", בחי-בר כרמל. נשר מקראי (שם מדעי: Gyps fulvus; על פי האקדמיה ללשון העברית: נֶשֶׁר קֵרֵחַ) הוא מין בסוג נשר.

חָדָשׁ!!: משנה ונשר מקראי · ראה עוד »

נשיא (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: משנה ונשיא (פירושונים) · ראה עוד »

נשים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ונשים (פירושונים) · ראה עוד »

נתן אדלר

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.

חָדָשׁ!!: משנה ונתן אדלר · ראה עוד »

נתן סאה ונטל סאה

מקווה עתיק במדבר יהודה נתן סאה ונטל סאה הוא מושג בהלכות מקוואות העוסק באדם שלקח מי גשמים ממקווה כשר ונתן במקומם נוזל אחר, שפסול למקווה, כמו מי פירות (לפי רוב השיטות), או מים שאובים (לפי שיטה אחת).

חָדָשׁ!!: משנה ונתן סאה ונטל סאה · ראה עוד »

נתן רפופורט (ראשוני כפר סבא)

נתן רפופורט (יוני 1886, סיוון ה'תרמ"ו - 5 במאי 1921, כ"ז בניסן ה'תרפ"א) היה מראשוני כפר סבא.

חָדָשׁ!!: משנה ונתן רפופורט (ראשוני כפר סבא) · ראה עוד »

נתן דוד רבינוביץ מפארציווא

רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא (ה'תרכ"ו, 1866 – ז' בשבט ה'תר"צ, 1930) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר פרצ'ב, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן, ליהודי הקדוש מפשיסחה.

חָדָשׁ!!: משנה ונתן דוד רבינוביץ מפארציווא · ראה עוד »

נטלה

כסףנטלה היא כלי המשמש לנטילת ידיים.

חָדָשׁ!!: משנה ונטלה · ראה עוד »

נטורי קרתא

הפגנה של נטורי קרתא בריטים בכיכר טרפלגר שבלונדון, אנגליה כיתוב באנגלית המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: שומרי העיר) היא תת-קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות.

חָדָשׁ!!: משנה ונטורי קרתא · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.

חָדָשׁ!!: משנה ונטילת ידיים · ראה עוד »

נזקי שכנים

נזקי שכנים (או דיני שכנים) הוא ענף במשפט העברי העוסק ביחסים משפטיים המתקיימים בין אנשים החיים בשכנות.

חָדָשׁ!!: משנה ונזקי שכנים · ראה עוד »

נזיר (יהדות)

הרב דוד כהן "הנזיר" – נזיר ירושלמי מוכר ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמם כנדר איסורי נזירות.

חָדָשׁ!!: משנה ונזיר (יהדות) · ראה עוד »

נח עמינח

נח עמינח (נולד בכ"ח בשבט ה'תרצ"א, 14 בפברואר 1931) הוא חוקר תלמוד ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה ונח עמינח · ראה עוד »

נחש הנחושת

משה מרפא חולים באמצעות נחש הנחושת. פרט מתוך תקרת הקפלה הסיסטינית, מיכלאנג'לו פסל נחש הנחושת על הר נבו בירדן על פי התנ"ך, נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת הוא צורת נחש שהכין משה מנחושת, על פי הוראת אלוהים, על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים.

חָדָשׁ!!: משנה ונחש הנחושת · ראה עוד »

נחל קיני

נחל קיני הוא נחל איתן הזורם באזור רמות מנשה.

חָדָשׁ!!: משנה ונחל קיני · ראה עוד »

נחל תרצה

נַחַל תִּרְצָה (בערבית: وادي الفارعة – ואדי אל-פארעה) הוא נחל איתן, הגדול בנחלים המנקזים את מזרח השומרון לבקעת הירדן ולנהר הירדן ומשם לים המלח.

חָדָשׁ!!: משנה ונחל תרצה · ראה עוד »

נחל גחר

סימון פנתרון (האות שין עם שתי הנקודות) של פלס"ר 401 בנקודת ציון (נ.צ.) בנחל גחר. סימון זה והמספר שלידו מהווה הוכחה לכך שבמהלך ניווטים הגעת לנ.צ. הנכון בשטח. נחל גחר הוא נחל הזורם באזור רמות מנשה.

חָדָשׁ!!: משנה ונחל גחר · ראה עוד »

נחום

פסל של נחום, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: משנה ונחום · ראה עוד »

נחום הלבלר

נחום הלבלר היה תנא בדור הראשון לתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ונחום הלבלר · ראה עוד »

נבוריה

בית הכנסת בנבוריה בית הכנסת בחורבת נבוריה נבוריה או ח'ירבת נרבתין, היה יישוב יהודי על הר ביריה שהתקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1.

חָדָשׁ!!: משנה ונבוריה · ראה עוד »

נגה הראובני

נגה הראובני (21 בינואר 1924, ט"ו בשבט ה'תרפ"ד – 28 באוקטובר 2007, ט"ז בחשוון ה'תשס"ח) היה מייסד הגן הלאומי נאות קדומים וחתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

חָדָשׁ!!: משנה ונגה הראובני · ראה עוד »

נגישות בשבת

מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.

חָדָשׁ!!: משנה ונגישות בשבת · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: משנה ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נהנה (חיוב ממוני)

במשפט העברי, חיוב נהנה הוא חיוב על המזיק לשלם לניזק על ההנאה שהרוויח מהנזק, אף במקרה שאינו חייב לשלם על עצם ההפסד של הניזק.

חָדָשׁ!!: משנה ונהנה (חיוב ממוני) · ראה עוד »

נהרדעא

מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ונהרדעא · ראה עוד »

נוסח תפילה

נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם.

חָדָשׁ!!: משנה ונוסח תפילה · ראה עוד »

נותר

בהלכות קרבנות, נותר הוא קרבן שלא נאכל בזמן שנקבע בתורה לאכילתו, או לא הוקרב על המזבח בזמן שקבעה התורה להקרבתו.

חָדָשׁ!!: משנה ונותר · ראה עוד »

ניצוק

ניצוק אינו חיבור לטומאה - גם אם נגע אדם בחלק הנשפך אל הכלי, לא נטמא המשקה שבתוך הכלי וכן ההפך ניצוק אינו חיבור לטהרה - מים המחוברים למקווה ביציקה אינם טהורים גם היו טמאים לפני כן. לפי שיטה אחרת, יש משמעות נוספת, שאי אפשר לצרף את המים הנשפכים לשיעור המים (ארבעים סאה) הנדרשים למקווה ניצוק הוא כינוי הלכתי למצב בו נוזלים נוגעים זה בזה על ידי שפיכה ("יציקה"), החיבור נחשב כזמני בלבד, ולא ניתן להחשיב את הזרם כמחבר המשקה שבכלי העליון אל המשקים התחתונים או להפך.

חָדָשׁ!!: משנה וניצוק · ראה עוד »

ניקולאוס איש דמשק

ניקולאוס איש דמשק (ביוונית: Νικόλαος Δαμασκηνός; 64 לפנה"ס - תחילת המאה ה-1 לספירה) היה סופר יווני, פילוסוף מהאסכולה הפריפטטית והיסטוריון החצר של המלך הורדוס.

חָדָשׁ!!: משנה וניקולאוס איש דמשק · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: משנה וניקוד · ראה עוד »

ניקוד ארצישראלי-טברני

כתב יד פארמה למשנה (סדר טהרות, מסכת כלים, תחילת פרק ב), מנוקד ניקוד א"י-טברני הניקוד הארצישראלי-טברני או הניקוד הטברני המורחב הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של טקסטים עבריים וארמיים בידי יהודי ארץ ישראל, צפון אפריקה ואירופה, במהלך ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: משנה וניקוד ארצישראלי-טברני · ראה עוד »

ניקוד בבלי

יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: משנה וניקוד בבלי · ראה עוד »

נירון קיסר

נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.

חָדָשׁ!!: משנה ונירון קיסר · ראה עוד »

נישואים

נישואים (מקובלת גם המילה הארמית "נישואין") הוא מערכת חיים זוגית ממוסדת על מנת לחיות יחדיו ולהקים משפחה, ותחולתו הוא בטקס משפטי, דתי, או חברתי.

חָדָשׁ!!: משנה ונישואים · ראה עוד »

נישואים בהלכה

נישואים הם יחס בין בני-זוג המעוניינים למסד את הקשר ביניהם.

חָדָשׁ!!: משנה ונישואים בהלכה · ראה עוד »

ניתוח קיסרי

אמו בניתוח קיסרי יולדת ויילוד לפני חיתוך חבל הטבור סגירת החתך בבטן האם ניתוח קיסרי (נקרא לעיתים גם "לידת חתך"), הוא הליך ניתוחי בו חותכים את בטנה ורחמה של אישה הרה כדי להוציא מתוכם את העובר או העוברים ואת שלייתם.

חָדָשׁ!!: משנה וניתוח קיסרי · ראה עוד »

ניטל

נִיטָל או נִיתָּל (נהגה "ניטְל", בשווא נח), וכן ניטל נאַכט (ביידיש: "ליל ניטל") או בלינדע נאַכט (ביידיש: "לילה עיוור"), הוא כינויו של ליל חג המולד בפי יהודים מארצות אשכנז, הנוהגים בין היתר להימנע בו מלימוד תורה.

חָדָשׁ!!: משנה וניטל · ראה עוד »

ניגון נשים

סמליל ניגון נשים ניגון נשים הוא מרכז ליהדות ומגדר, הפועל משנת תשנ"ט 1999 כחלק מהמדרשה במכללת אורנים.

חָדָשׁ!!: משנה וניגון נשים · ראה עוד »

ניגון לחסידי הצמח צדק

ניגון לחסידי הצמח צדק הוא ניגון חב"די ללא מילים.

חָדָשׁ!!: משנה וניגון לחסידי הצמח צדק · ראה עוד »

סמדר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.

חָדָשׁ!!: משנה וסמדר · ראה עוד »

סמיכה (קורבן)

סמיכה ביהדות, סמיכה על הקורבן היא הנחת ידיו של בעל הקורבן על ראש הקורבן, לפני תחילת הקרבתו, תוך הישענות עליו.

חָדָשׁ!!: משנה וסמיכה (קורבן) · ראה עוד »

סאסא

המערה בסאסא, בה נקברו לפי המסורת רבי סיסי, רבי לוי בר סיסי ורבי יוסי בר סיסי סָאסָא הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הארצי ולמועצה אזורית הגליל העליון, בה הוא מהווה כיישוב המערבי ביותר.

חָדָשׁ!!: משנה וסאסא · ראה עוד »

סאה (יחידת מידה)

כלי למדידת סאה, מוזיאון אוצרות בחומה, עכו סאה היא מידת נפח מקראית, אשר הייתה בשימוש נרחב בזמן חז"ל, ומוזכרת פעמים רבות במשנה ובתלמוד בעניינים שונים.

חָדָשׁ!!: משנה וסאה (יחידת מידה) · ראה עוד »

סנאיים

רטופה ממין Ratufa macroura סנאי אפור סנאי דואה צפוני Ictidomys mexicanus סנאי ממין Callosciurus prevosti סנאי Sciurus variegatoides בקוסטה ריקהסנאי דקלים (Funambulus) שותה מים בהודו מרמיטת ההימלאיה סְנָאִיִּים (שם מדעי: Sciuridae) הם משפחה של יונקים מסדרת המכרסמים.

חָדָשׁ!!: משנה וסנאיים · ראה עוד »

ססטרטיוס

ססטרטיוס ועליו דמותו של אדריאנוס ססטרטיוס או ססטרציוס (בלטינית: "sestertius", היתוך של semis-tertius, שם-תואר שפירושו "שניים וחצי", נקרא לעיתים גם אספר) הוא מטבע רומאי עתיק שהיה בשימוש בתקופת הרפובליקה הרומית והאימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: משנה וססטרטיוס · ראה עוד »

סעודת פורים

צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.

חָדָשׁ!!: משנה וסעודת פורים · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: משנה וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

סעודה שלישית

קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: משנה וסעודה שלישית · ראה עוד »

ספן

ספן, מלח, יורד ים או ימאי הוא עובד זוטר על אנייה.

חָדָשׁ!!: משנה וספן · ראה עוד »

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות.

חָדָשׁ!!: משנה וספק (הלכה) · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה וספר תורה · ראה עוד »

ספר טהרה

ספר טהרה הוא החלק העשירי במשנה תורה, סדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה וספר טהרה · ראה עוד »

ספר זרעים

ספר זרעים הוא הספר השביעי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה וספר זרעים · ראה עוד »

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משנה וספר דניאל · ראה עוד »

ספר האגדה

ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903.

חָדָשׁ!!: משנה וספר האגדה · ראה עוד »

ספר הכריתות

ספר הכריתות הוא ספרו של הרב שמשון מקינון, העוסק בכללי הלימוד ופסיקת ההלכה.

חָדָשׁ!!: משנה וספר הכריתות · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: משנה וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: משנה וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספרות המוסר

אליהו הכהן, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות.

חָדָשׁ!!: משנה וספרות המוסר · ראה עוד »

ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).

חָדָשׁ!!: משנה וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »

ספרי זוטא במדבר

ספרֵי זוטא במדבר הוא מדרש הלכה על ספר במדבר, שרובו אבד, ושוחזר בעיקר מתוך ציטוטים במקורות משניים.

חָדָשׁ!!: משנה וספרי זוטא במדבר · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: משנה וספרי הגר"א · ראה עוד »

ספרים חיצונים (הלכה)

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 ספרים חיצונים הם ספרים שההלכה אסרה על קריאתם.

חָדָשׁ!!: משנה וספרים חיצונים (הלכה) · ראה עוד »

ספריית קרן ולמדונה

ספריית קרן ולמדונה (באנגלית, The Valmadonna Trust Library) הייתה אוסף של 13,000 ספרים מודפסים וכתבי יד בעברית ובאלפבית עברי.

חָדָשׁ!!: משנה וספריית קרן ולמדונה · ראה עוד »

ספריית בית אל

ספריית בית אל היא הוצאת ספרים ורשת חנויות ספרים לציבור הדתי והמסורתי.

חָדָשׁ!!: משנה וספריית בית אל · ראה עוד »

ספריית גרשם שלום

חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה וספריית גרשם שלום · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: משנה וספרייה תורנית · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: משנה וספירת העומר · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.

חָדָשׁ!!: משנה וספירה (קבלה) · ראה עוד »

סקר הר מנשה

סקר הר מנשה ("סקר השומרון") הוא סקר ארכאולוגי שנערך על ידי הארכאולוג פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה באזורים החופפים לנחלה המקראית של שבט מנשה בהר המרכזי.

חָדָשׁ!!: משנה וסקר הר מנשה · ראה עוד »

סרטבה

סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה, שהעניק את שמו להר, שנקראת "הר סרטבה", או "קרן סרטבה".

חָדָשׁ!!: משנה וסרטבה · ראה עוד »

סריס חמה

בהלכה, סריס חמה הוא כינויו של אדם שנולד כסריס או שהפך כזה בדרך טבעית (ולא על ידי אדם).

חָדָשׁ!!: משנה וסריס חמה · ראה עוד »

סתם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וסתם · ראה עוד »

סלמון בן ירוחם

הרב סלמון בן ירוחם או שלמה בן רוּחַיְם (רסב"י), היה מפרש מקרא, פייטן וחכם קראי שחי בירושלים במאה ה-10.

חָדָשׁ!!: משנה וסלמון בן ירוחם · ראה עוד »

סגן הכהנים

סגן הכהנים הוא התואר לכהן האחראי על עבודת כל הכהנים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה וסגן הכהנים · ראה עוד »

סדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר · ראה עוד »

סדר (ישיבה)

מראה אופייני של סדר. הצילום הוא מישיבת מיר בשאנגחאי בעת מלחמת העולם השנייה סדר הוא כינוי המקובל בעולם הישיבות לזמן המוקדש ללימוד במהלך היום.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר (ישיבה) · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר קדימה בברכות

סדר קדימה בברכות היא סוגיה הלכתית העוסקת בקדימות בין ברכות הנהנין שונות הנאמרות לפני אכילת מאכל, ובקדימות המאכל עליו תאמר הברכה במקרה של מספר סוגי אוכלים שלהם ברכה זהה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר קדימה בברכות · ראה עוד »

סדר תנאים ואמוראים

סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »

סדר ט"ו בשבט

שולחן ערוך לסדר ט"ו בשבט בקיבוץ אילות, 2007 סדר ט"ו בשבט הוא נוסח אמירת דברי תורה בשבח ארץ ישראל ופירותיה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר ט"ו בשבט · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר זרעים · ראה עוד »

סופגנייה

סופגניות "ברלינר" מצפון גרמניה סֻפְגָּנִיָּה (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "סֻפְגָּנִית") היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה.

חָדָשׁ!!: משנה וסופגנייה · ראה עוד »

סורג (בית המקדש)

עותק של כתובת הסורג ביוונית – איסור על גויים להיכנס לתחום בית המקדש, מוזיאון רומא כתובת הסורג – המקור, מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול שבר כתובת הסורג, שמוצג באגף הארכאולוגיה במוזיאון ישראל בירושלים הסורֵג היה מחיצת אבנים נמוכה שניצבה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני, ושובצו בה כתובות אזהרה – איסור כניסה בשפות שונות לגויים שביקשו להיכנס אל התחום המקודש.

חָדָשׁ!!: משנה וסורג (בית המקדש) · ראה עוד »

סוטה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וסוטה · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

חָדָשׁ!!: משנה וסוגיה · ראה עוד »

סוכה

סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: משנה וסוכה · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: משנה וסוכות · ראה עוד »

סכין שחיטה

סכין שחיטה (נקראת גם חלף) היא סכין ייעודית המשמשת ביהדות לשחיטת בהמות, חיות ועופות טהורים.

חָדָשׁ!!: משנה וסכין שחיטה · ראה עוד »

סימני כשרות בבעלי חיים

בהלכה סימני כשרות בעלי חיים הם סימני היכר המובאים בתורה, שעל פיהם נקבע איזה בעל חיים מותר באכילה ואיזה אסור.

חָדָשׁ!!: משנה וסימני כשרות בבעלי חיים · ראה עוד »

סימנים (תלמוד)

נתינת סימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו חז"ל בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.

חָדָשׁ!!: משנה וסימנים (תלמוד) · ראה עוד »

סימנים (הלכה)

ארנק ייחודי, מהווה סימן סימנים בהלכה הם אמצעי בירור במקום ספק.

חָדָשׁ!!: משנה וסימנים (הלכה) · ראה עוד »

סיני ועוקר הרים

סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: משנה וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »

סיף פרשים

סיף פרשים צרפתי בנדן, עם תקריב על הניצב סיף פרשים הוא סוג של חרב שלהבה ארוך ובדרך כלל מעוקל, בעל שפה חדה יחידה בצידו הקמור.

חָדָשׁ!!: משנה וסיף פרשים · ראה עוד »

סיפור יציאת מצרים

הסיפור הידוע מתוך ההגדה על רבני בני ברק שקיימו את מצוות סיפור יציאת מצרים עד אור הבוקר. אב מלמד את בנו "מה נשתנה הלילה הזה", מתוך הגדת שיק, פולין, 1935סיפור יציאת מצרים הוא מצווה, שלפיה חובה על כל אדם מישראל (גברים, ולפי רוב השיטות בפוסקים אף נשים) לספר בכל שנה בליל ט"ו בניסן (הוא ליל הסדר), את הסיפורים המופיעים במקרא בעניין יציאת מצרים וכן עשר המכות שקדמו ושגרמו לה.

חָדָשׁ!!: משנה וסיפור יציאת מצרים · ראה עוד »

סיקריקון

במשנה, בתוספתא, ובתלמוד הוזכרו בכמה הקשרים סִיקְרִיקוֹן וסִיקָרִין.

חָדָשׁ!!: משנה וסיקריקון · ראה עוד »

סידי פרג' חלימי

הרב סידי פרג' חלימי (1876–1957) היה הרב הראשי של העיר קונסטנטין שבאלג'יריה במשך כ-60 שנה ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: משנה וסידי פרג' חלימי · ראה עוד »

סיום מסכת

נוסח ה"הדרן" ותפילה לעילוי נשמה, בסדר משניות מהמאה ה-19 העתק כתב יד מספריית יוהנס רויכלין סיום מסכת הוא טקס חגיגי המציין סיום שלב משמעותי של תלמוד תורה.

חָדָשׁ!!: משנה וסיום מסכת · ראה עוד »

עמאי

עמאי בנצרות הוא אדם מאמין שאינו איש כמורה מוסמך, או חבר במסדר נזירים.

חָדָשׁ!!: משנה ועמאי · ראה עוד »

עמנואל לעף

פסלו של הרב עמנואל לעף בפנתאון הלאומי בסגד. הפסל הוצב במקום בשנת 2004 במלאת 150 שנה להולדתו הרב ד"ר אברהם חיים לעף, מאוית לעיתים גם לב או לף או לו (בהונגרית: Lőw Immánuel, בגרמנית: Immanuel Löw; 20 בינואר 1854 – 19 ביולי 1944) היה רב, חוקר התנ"ך והתלמוד, בוטנאי ובלשן יהודי-הונגרי, שכיהן כאב בית הדין של סגד, והיה נציג היהדות הנאולוגית בבית העליון של האספה הלאומית ההונגרית (הסנאט של הפרלמנט ההונגרי).

חָדָשׁ!!: משנה ועמנואל לעף · ראה עוד »

עמנואל חי ריקי

רבי רפאל עמנואל חי ריקי (Ricchi; ט"ו בתמוז ה'תמ"ז, 26 ביוני 1687, פרארה – א' באדר ה'תק"ג, 25 בפברואר 1743) היה רב פרשן המשנה, מקובל ופייטן איטלקי.

חָדָשׁ!!: משנה ועמנואל חי ריקי · ראה עוד »

עמק המכמתת

עמק המכמתת מהר גריזים - 1970 - מצפון הר כביר עדיין ללא היישוב אלון מורה עמק הַמִּכְמְתָת (בערבית: סַהְל מַחְ'נֶה), הוא עמק פורה מדרום לעיר שכם.

חָדָשׁ!!: משנה ועמק המכמתת · ראה עוד »

עמקה

עַמְקָה הוא מושב בגליל המערבי ליד הערים נהריה ועכו השייך למועצה אזורית מטה אשר.

חָדָשׁ!!: משנה ועמקה · ראה עוד »

עמון

830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.

חָדָשׁ!!: משנה ועמון · ראה עוד »

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: משנה ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

עני ועשיר ורשע באין לדין

עני ועשיר ורשע באין לדין הוא סיפור מסגרת בדבר מצוות תלמוד תורה המובא ב, ובו משולבות שלוש אגדות עצמאיות עם מוסר השכל משותף: הכל חייבים בתלמוד תורה, גם כאשר קשיי החיים מפריעים לכך.

חָדָשׁ!!: משנה ועני ועשיר ורשע באין לדין · ראה עוד »

עניית אמן (הלכה)

עניית אמן היא חובת אמירה בהלכה לשומע ברכה.

חָדָשׁ!!: משנה ועניית אמן (הלכה) · ראה עוד »

עסכר

עַ֫סְכַּר (בערבית: عسكر) הוא מחנה פליטים פלסטינים בפאתי העיר שכם, המזוהה כעיר 'סוכר' בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: משנה ועסכר · ראה עוד »

עצים עתיקים בארץ ישראל

עץ אלון התבור הענק ליד קבר רבי חלפתא לגבי מרבית מיני העצים בארץ ישראל, נחשבים עצים בני למעלה ממאה שנים כעצים עתיקים.

חָדָשׁ!!: משנה ועצים עתיקים בארץ ישראל · ראה עוד »

עקרבת

עקרבים או עקרבת (בלועזית: Acrabatenam) הייתה עיר יהודית קדומה ביהודה בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: משנה ועקרבת · ראה עוד »

עקרבה

עקרבה (ערבית: عقربا; תעתיק מדויק: עקרבא) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת כ-13 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם, וכ־7 ק"מ ממזרח לצומת תפוח, בשומרון.

חָדָשׁ!!: משנה ועקרבה · ראה עוד »

עקבתא דמשיחא

עקבתא דמשיחא (בארמית, בעברית: עקבות המשיח) הוא מונח יהודי המציין אמונה בקיומה של תקופה עתידית שבה יתקיים סוף הגלות באחרית הימים לפני ביאת המשיח, או בסמוך לביאתו, שבה יהיה עם ישראל בשפל תרבותי, מוסרי וכלכלי.

חָדָשׁ!!: משנה ועקבתא דמשיחא · ראה עוד »

עקביא בן מהללאל

עקביא בן מהללאל היה תנא שחי בימי הלל הזקן, בסוף תקופת הזוגות.

חָדָשׁ!!: משנה ועקביא בן מהללאל · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: משנה ועקיבא איגר · ראה עוד »

עקיבא נוף

עקיבא נוף (נולד ב-1 בדצמבר 1936) הוא עורך דין, חבר הכנסת לשעבר ופזמונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה ועקיבא נוף · ראה עוד »

ערבה (צמח)

ערבה (שם מדעי: Salix) היא סוג של שיחים ועצים ממשפחת הערבתיים, הנפוצים בעיקר באזורים הלחים של המקומות הקרים בחצי הכדור הצפוני.

חָדָשׁ!!: משנה וערבה (צמח) · ראה עוד »

ערי הלויים

עָרֵי הַלְּוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: משנה וערי הלויים · ראה עוד »

עריפת ראש

עריפת ראש במיניאטורת עץ מבזל, 1552 הגיליוטינה הצרפתית - המכשיר הידוע ביותר לעריפת ראשים דוד עם ראשו של גוליית, הציור של קאראווג'ו, 1606. עריפת ראש, או בקיצור עריפה, היא פעולת הכריתה של ראשו של יצור חי, המסתיימת באופן בלתי נמנע במוות.

חָדָשׁ!!: משנה ועריפת ראש · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: משנה ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עשרה נסים שנעשו לבני ישראל על הים

פרעה וחייליו נבלעים בים סוף, ציור מאת לוקאס קראנאך האב, 1530 המשנה במסכת אבות אומרת:, אך אינה מפרטת מהם הנסים שנעשו על הים בקריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: משנה ועשרה נסים שנעשו לבני ישראל על הים · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.

חָדָשׁ!!: משנה ועשרה בטבת · ראה עוד »

עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות

הקשת של נח. ג'וסף אנטון קוך. 1803בלעם ואתונו. צויר בידי רמברנדט, 1626 הציור "משה והלוחות" של רמברנדט, 1659 עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות הם עשרה עצמים שעל פי חז"ל במשנה נבראו ברגע האחרון של סיום בריאת העולם, בערב שבת בראשית קודם שנשלמה הבריאה.

חָדָשׁ!!: משנה ועשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות · ראה עוד »

עשרים וארבעה ראשי איברים

עשרים וארבעה ראשי איברים הם כינוי לאיברים מסוימים בגוף, שעבד כנעני יוצא לחירות כשאדונו פצע אותו באחד מאיברים אלה.

חָדָשׁ!!: משנה ועשרים וארבעה ראשי איברים · ראה עוד »

עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות

המונח עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות הוא כלל בהלכות שבת, ובהלכות צדקה, לפיו אדם שאין לו יכולת כלכלית לקיים את מצוות עונג שבת, עליו להימנע מלענג את השבת כדי לא להיזקק למתנות מהבריות.

חָדָשׁ!!: משנה ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות · ראה עוד »

על דאטפת אטפוך

האמרה הארמית עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן ("על שהצפת הציפוך, וסופם של מציפיך לצוף") מובאת במסכת אבות בשמו של הלל (אשר יש אומרים שהוא הלל הזקן ויש אומרים שהוא רבי הלל), ומשמעה: משום שרצחת אדם, וגרמת לגולגולתו לצוף בנהר – קרה לך אותו הדבר, וסופם של רוצחיך גם כן יהיה כזה.

חָדָשׁ!!: משנה ועל דאטפת אטפוך · ראה עוד »

עלה בקנה אחד

עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד הוא ניב עברי שמקורו בספר בראשית, בחלום פרעה על השיבולים העולות בקנה אחד, ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'.

חָדָשׁ!!: משנה ועלה בקנה אחד · ראה עוד »

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל הם גלי העלייה לארץ ישראל של מגורשי חצי האי האיברי וצאצאיהם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ועליות מגורשי ספרד ופורטוגל · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: משנה ועלייה לרגל · ראה עוד »

עלייה לרגל (יהדות)

עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה לירושלים, באחד משלוש הרגלים כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: משנה ועלייה לרגל (יהדות) · ראה עוד »

עז הבית

עז ניגרית עז הבית בהר הכרמל עז רועה משפחת עיזים עץ הארגן ומסייעות להפצתו במרוקו עֵז הבית (שם מדעי: Capra aegagrus hircus; ברבים: עִזִּים) היא תת-מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים.

חָדָשׁ!!: משנה ועז הבית · ראה עוד »

עזרא ציון מלמד

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.

חָדָשׁ!!: משנה ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: משנה ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: משנה ועברית · ראה עוד »

עברית שומרונית

מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית ספר תורה שומרוני הכתוב בכתב שומרוני עברית שומרונית היא ניב של הלשון העברית הקדומה, העולה מן הנוסח השומרוני לתורה ומשמש את השומרונים לצרכים ליטורגיים.

חָדָשׁ!!: משנה ועברית שומרונית · ראה עוד »

עבדות בתנ"ך

אנגלו-סכסוני מעצם לווייתן מהמאה ה-8, שגבו מתאר את שעבוד העם היהודי בצד ימין למטה. העבדות בתנ"ך מתוארת בטקסטים רבים ומשקפת מנהג נפוץ בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: משנה ועבדות בתנ"ך · ראה עוד »

עבדי זמן

עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: משנה ועבדי זמן · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה ועבודה זרה · ראה עוד »

עבירה לשמה

חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל. עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים.

חָדָשׁ!!: משנה ועבירה לשמה · ראה עוד »

עגלה ערופה

עֶגְלָה עֲרוּפָה היא מצווה מהתורה לערוך טקס כפרה כאשר נמצא הרוג שלא ידוע מי או מה הרג אותו.

חָדָשׁ!!: משנה ועגלה ערופה · ראה עוד »

עד נוסח

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה.

חָדָשׁ!!: משנה ועד נוסח · ראה עוד »

עד עולם

עד עולם הוא סיפור קצר, בן ארבעה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: משנה ועד עולם · ראה עוד »

עדות (הלכה)

בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".

חָדָשׁ!!: משנה ועדות (הלכה) · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: משנה ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עדים זוממים

במשפט העברי, עדים זוממים הם עדים שעדותם התגלתה כעדות שקר, בעקבות עדות אחרת המעידה עליהם שהיו במקום אחר בזמן האירוע שהעידו עליו, וממילא לא יכלו להיות שם.

חָדָשׁ!!: משנה ועדים זוממים · ראה עוד »

עונש מוות בישראל

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: משנה ועונש מוות בישראל · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: משנה ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

עונת המעשרות

המשניות הראשונות במסכת מעשרות עוסקות בשלבי גידול שונים המחייבים בהפרשת תרומות ומעשרות.

חָדָשׁ!!: משנה ועונת המעשרות · ראה עוד »

עוני (הלכה)

מצוות הצדקה ביהדות מחייבת לתת צדקה לעניים דווקא.

חָדָשׁ!!: משנה ועוני (הלכה) · ראה עוד »

עוסק במצווה פטור מן המצווה

העוסק במצווה פטור מן המצווה הוא כלל הלכתי, הקובע שאדם העוסק בקיום מצווה אחת פטור מקיום מצווה אחרת באותו זמן.

חָדָשׁ!!: משנה ועוסק במצווה פטור מן המצווה · ראה עוד »

עופר גורן

עופר ניסים גורן (נולד ב-י"ז בכסלו ה'תשכ"ו, 11 בדצמבר 1965 בבית שמש) הוא פנטומימאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה ועופר גורן · ראה עוד »

עופות טמאים

עופות טמאים הם עופות אסורים באכילה על פי היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה ועופות טמאים · ראה עוד »

עורות קדשים

עורות קדשים הם מונח ביהדות הבא לתאר את עורות הקורבנות המועלים לקרבן במקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ועורות קדשים · ראה עוד »

עול

שוורים ועליהם עול עול (בכתיב חסר: עֹל) הוא כלי רתמה לבקר עובד.

חָדָשׁ!!: משנה ועול · ראה עוד »

עולש (צמח)

עֹלֶשׁ ידוע גם בשם ציקוריה (שם מדעי:.Cichorium L) הוא סוג של צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים ממשפחת המורכבים.

חָדָשׁ!!: משנה ועולש (צמח) · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: משנה ועוז והדר · ראה עוד »

עוזרר חד-גלעיני

עוּזְרָר חד-גלעיני (עֻזְרָר חַד-גַּלְעִינִי, שם מדעי: Crataegus monogyna) הוא שיח או עץ קוצני, שפריו ענבה מדומה, ביצית או כדורית-מוארכת.

חָדָשׁ!!: משנה ועוזרר חד-גלעיני · ראה עוד »

עובדיה (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: משנה ועובדיה (פירושונים) · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: משנה ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: משנה ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עין חרדלית

עין חרדלית הוא מעיין בגליל המערבי המזין את נחל כזיב.

חָדָשׁ!!: משנה ועין חרדלית · ראה עוד »

עין כרם

עין כרם (בערבית: عين كارم; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ועין כרם · ראה עוד »

עיקר וטפל

עיקר וטפל הוא כלל בהלכות ברכות הנהנין שמקורו במשנה במסכת ברכות, לפיו האוכל שני מאכלים, האחד עיקרי והשני טפל לו, מברך על העיקר ופוטר את הטפל מברכה.

חָדָשׁ!!: משנה ועיקר וטפל · ראה עוד »

עיקרי האמונה היהודית

עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.

חָדָשׁ!!: משנה ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: משנה ועיראק · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: משנה ועירוב חצרות · ראה עוד »

עילוי נשמה

נוסח תפילת יזכור בעברית וביידיש עילוי נשמה ביהדות היא האמונה שנשמות המתים יכולות לעלות ממקומם הנוכחי במרומים למקום גבוה ונאצל יותר.

חָדָשׁ!!: משנה ועילוי נשמה · ראה עוד »

עיטם (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל בריכות שלמה וח'רבת אלח'וח' בשנת 1890 לערך - מיקומה המשוער של העיר עיטם. עֵיטָם הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, ככל הנראה באזור בריכות שלמה, דרומית-מערבית לבית לחם.

חָדָשׁ!!: משנה ועיטם (עיר מקראית) · ראה עוד »

עיון (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל עִיוֹן הייתה עיר מקראית, באזור שיועד לשבט דן בצפון נחלת שבט נפתלי, ואשר בשל היותה על גבול הצורים והצידונים, ידעה כיבושים רבים.

חָדָשׁ!!: משנה ועיון (עיר מקראית) · ראה עוד »

פאת השדה

עֲזִיבַת פְּאַת הֶשָּׂדֶה (מכונה גם– פֵּאָה) היא מצוות עשה מהתורה לבעל שדה חקלאי להניח את היבול הגדל בשולי השדה בעבור עניים, ולא לנכס לעצמו כלום מתבואה זו.

חָדָשׁ!!: משנה ופאת השדה · ראה עוד »

פאול צלאן

פאול צֵלָאן (כך על פי ההגייה בגרמנית; ברומנית נהגה "צ'לאן" ובצרפתית "סלאן"; Paul Celan; 23 בנובמבר 1920 – ככל הנראה 20 באפריל 1970) הוא שם העט של פאול אַנצֶ'ל, משורר ומתרגם יהודי יליד צ'רנוביץ (אז בממלכת רומניה וכיום באוקראינה), שכתב בעיקר בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: משנה ופאול צלאן · ראה עוד »

פנחס אפשטיין

קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ופנחס אפשטיין · ראה עוד »

פני הדור כפני הכלב

פני הדור כפני הכלב הוא ניב המופיע במשנה כחלק מתיאור של דור חוטא ורשע בעקבתא דמשיחא (לפני ימות המשיח):.

חָדָשׁ!!: משנה ופני הדור כפני הכלב · ראה עוד »

פנים חדשות בברכת חתנים

פנים חדשות הוא שמו של נידון הלכתי בהלכות שבע ברכות.

חָדָשׁ!!: משנה ופנים חדשות בברכת חתנים · ראה עוד »

פסק דין הנדלס נגד קופת עם

פסק הדין אליעזר הנדלס נגד קופת-עם היה מערכה משפטית בת שלוש ערכאות, בה נדון סכסוך אזרחי בין מוצא אבידה, אליעזר הנדלס, לבין בעלי המקום בו היא נמצאה, בנק קופת עם.

חָדָשׁ!!: משנה ופסק דין הנדלס נגד קופת עם · ראה עוד »

פסכתר

איור הפסכתר צורת פסכתר, כלי נפוץ לקירור יין בתרבות היוונית פסכתר (מיוונית, ψυκτήρ פסיקטר – 'כלי לצינון יין'/ בארמית כלי גדול) הוא גיגית נחושת גדולה, ששימשה כאחד מכלי השרת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ופסכתר · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: משנה ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פסיקה (ריבית)

פסיקה היא מושג בהלכות ריבית.

חָדָשׁ!!: משנה ופסיקה (ריבית) · ראה עוד »

פצוע דכא וכרות שופכה

פצוע דכא (או דכה) וכרות שופכה הם כינויים הלכתיים לגברים שאיברי מינם נכרתו באופן מלא או חלקי, באופן ההופך אותם לסריסים.

חָדָשׁ!!: משנה ופצוע דכא וכרות שופכה · ראה עוד »

פקיעין

בכיכר המרכזית והעתיקה ביישוב בית משפחת זינאתי - שומרי בית הכנסת העתיק אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007 פסל היונים בכניסה הצפונית לפקיעין פסל סולטאן אל-אטרש (משמאל) בכיכר המעיין בפקיעין פְּקִיעִין (בערבית: البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ופקיעין · ראה עוד »

פר העלם דבר של ציבור

פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.

חָדָשׁ!!: משנה ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »

פרך

פֶּרֶךְ היה יישוב יהודי מתקופת המשנה שהתקיים בשומרון.

חָדָשׁ!!: משנה ופרך · ראה עוד »

פרמה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ופרמה · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרשנות חוזה

פרשנות חוזה הוא מושג משפטי, אשר משמעו כי חוזה הנכרת בין צדדים להסכם הוא טקסט משפטי, וככזה הוא נדרש פעמים רבות לפרשנות.

חָדָשׁ!!: משנה ופרשנות חוזה · ראה עוד »

פרשנות המשנה

פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.

חָדָשׁ!!: משנה ופרשנות המשנה · ראה עוד »

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.

חָדָשׁ!!: משנה ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »

פרשת אחרי מות

השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: משנה ופרשת אחרי מות · ראה עוד »

פרשת הקורבנות

פרשת הקרבנות (לפעמים בקיצור רק "קרבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ופרשת הקורבנות · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: משנה ופרת · ראה עוד »

פרדס (יהדות)

בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".

חָדָשׁ!!: משנה ופרדס (יהדות) · ראה עוד »

פרוס העצרת

פרוס העצרת (או בפרוס העצרת) הוא מועד מיוחד ביהדות, שזוהה במהלך הזמן עם ל"ג בעומר.

חָדָשׁ!!: משנה ופרוס העצרת · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: משנה ופרושים · ראה עוד »

פרוזבול

דיינים) פְּרוֹזְבּוּל (נכתב גם פרוסבול, מיוונית: προσβολή) הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.

חָדָשׁ!!: משנה ופרוזבול · ראה עוד »

פרודיות לפורים

עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג. פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה ופרודיות לפורים · ראה עוד »

פרייה ורבייה

פרייה ורבייה היא אחת ממצוות עשה שבתרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: משנה ופרייה ורבייה · ראה עוד »

פשרה במשפט העברי

פשרה במובנה המשפטי משמעותה הכרעה בסכסוך משפטי באמצעות הסכם בין הצדדים, על-פי-רוב, תוך ויתור של הצדדים על חלק מתביעותיהם או מזכויותיהם.

חָדָשׁ!!: משנה ופשרה במשפט העברי · ראה עוד »

פשיטא

פשיטא (מארמית: פשוט הדבר) הוא מונח בלוגיקה תלמודית לפיו היגד של תנא או אמורא המובא במשנה בברייתא או כמימרה, ועל פניו אין בו חידוש רעיוני או הלכתי, עולה קושיה, מדוע נצרך לאומרו.

חָדָשׁ!!: משנה ופשיטא · ראה עוד »

פתגם

בית הספר היסודי "יצחק שדה" בבת ים פתגם הוא סוג של יצירה עממית קצרה כגון אמרה וחידה, המבטא מסר דידקטי או רעיון כלשהו הנוגע לכלל.

חָדָשׁ!!: משנה ופתגם · ראה עוד »

פתילת המדבר

פתילת המדבר (שם מדעי: Calotropis) היא סוג של צמחים בעלי פרחים הנמנים עם משפחת ההרדופיים.

חָדָשׁ!!: משנה ופתילת המדבר · ראה עוד »

פתילת המדבר הגדולה

פְּתִילַת הַמִּדְבָּר הַגְּדוֹלָה (שם מדעי: Calotropis procera, המכונה גם תַּפּוּחַ סְדוֹם) מין עץ ממשפחת ההרדופיים בגובה של 2-5 מטרים, שגדל בצפון אפריקה, באפריקה הטרופית, בדרום-מערב אסיה ובהודו-סין.

חָדָשׁ!!: משנה ופתילת המדבר הגדולה · ראה עוד »

פלפל (פרי)

פלפלים בחמישה צבעים: כתום, ירוק בהיר, אדום, צהוב וירוק כהה. צולם בסופרמרקט בישראל. פלפל הוא שם כללי למגוון פירות אכילים (חריפים או מתקתקים) של צמחים מסוג פלפלת, מהמין Capsicum annuum.

חָדָשׁ!!: משנה ופלפל (פרי) · ראה עוד »

פלפול

פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.

חָדָשׁ!!: משנה ופלפול · ראה עוד »

פלוסיום

פלוסיום (ביוונית: Πηλούσιον) הייתה עיר בקצה המזרחי של הדלתא של הנילוס, כ-30 קילומטר מדרום מזרח לעיר המודרנית פורט סעיד.

חָדָשׁ!!: משנה ופלוסיום · ראה עוד »

פטמה

העיגול החיצוני מסמן את השד כולו. העיגול הפנימי מסמן את העטרה ובמרכזה הפיטמה פטמה היא בליטה המשמשת כפתח של בלוטות חלב אצל יונקים, דרכה מעבירה האם חלב לצאצאיה.

חָדָשׁ!!: משנה ופטמה · ראה עוד »

פדיון (הלכה)

פדיון (או חילול) בהלכה, היא פעולה של העברת קדושה מחפץ אחד לחפץ אחר או למטבעות.

חָדָשׁ!!: משנה ופדיון (הלכה) · ראה עוד »

פונפון

כומתה עם פיף בצבע אדום פונפון או בעברית פיף הוא גדיל כדורי רך או קווצת חוטים או סרטים.

חָדָשׁ!!: משנה ופונפון · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: משנה ופורים · ראה עוד »

פולמוס התקיעה בשבת

תקיעת שופר. קבר רבי עקיבה יוסף שלזינגר פולמוס תקיעת שופר בשבת הוא ויכוח הלכתי שהתנהל בשנים ה'תרס"ה–ה'תרס"ו אודות קיום מצוות תקיעת שופר בשבת.

חָדָשׁ!!: משנה ופולמוס התקיעה בשבת · ראה עוד »

פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.

חָדָשׁ!!: משנה ופוליטיקה · ראה עוד »

פוליגמיה

פּוֹלִיגַמְיָה (בעברית נִשּׂוּאֵי כֶּפֶל או רב-זוגיות) היא ריבוי בני זוג.

חָדָשׁ!!: משנה ופוליגמיה · ראה עוד »

פוטנוק

פוטנוק (בהונגרית: Putnok) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה, הממוקמת במרחק של 40 ק"מ ממישקולץ בין הרי ביק (Bükk) לבין נהר סלאנה.

חָדָשׁ!!: משנה ופוטנוק · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: משנה ופינסק · ראה עוד »

פינחס קהתי

קהתי מקבל את הפרס הראשון בפסטיבל הזמר החסידי הראשון על הלחן „צמאה נפשי“. משמאלו מני פאר מנחה הפסטיבל, 1969 הרב פינחס קְהָתי (גכטמן) (Kehati; ז' באלול ה'תר"ע, 11 בספטמבר 1910 – א' בטבת ה'תשל"ז, 21 בדצמבר 1976) היה מחבר הביאור "משניות מבוארות" לששת סדרי המשנה, המכונה בפי הלומדים "משניות קהתי".

חָדָשׁ!!: משנה ופינחס קהתי · ראה עוד »

פיס (בית המקדש)

המחשת שיטת עריכת הפיס הפַּיִס כפי שמתואר במשנה ובספרות חז"ל, הוא גורל שהיה מתקיים בין הכהנים בבית המקדש, על מנת לקבוע איזה כהן יזכה לבצע את אחת מעבודות המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ופיס (בית המקדש) · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.

חָדָשׁ!!: משנה ופיקוח נפש · ראה עוד »

פירוש חי

פירוש חי הוא סדרת ספרים המלווים מסכתות בתלמוד בבלי באמצעות איורים המסייעים בביאור הסוגיות המורכבות.

חָדָשׁ!!: משנה ופירוש חי · ראה עוד »

פילוסין

דובי צעצוע מאריג פילוסין פילוּסין הוא סוג של אריג שעיר, בדומה לקטיפה.

חָדָשׁ!!: משנה ופילוסין · ראה עוד »

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

חָדָשׁ!!: משנה וצמצום (הלכה) · ראה עוד »

צמח צדק (ספר)

צמח צדק הוא שמם של סדרת ספרים בהלכה, שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון - האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: משנה וצמח צדק (ספר) · ראה עוד »

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

חָדָשׁ!!: משנה וצניעות (יהדות) · ראה עוד »

צעיף

פרובינציית ח'וראסאן רזאווי, איראן צעיפי משי צבעוניים Jane Lewson עוטה צעיף, ציור (1869) נשים עוטות צעיפים, ציור (1912) אריסטיד ברואן עם צעיף, טולוז לוטרק, ליטוגרפיה משנת 1892 עבור אריסטיד ברואן מתיאטרון לז אמבסאדר בפריז צעיף הוא פריט לבוש הנלבש סביב הצוואר או הראש למטרות חימום בחורף, ניקיון, אופנה או מסיבות דתיות.

חָדָשׁ!!: משנה וצעיף · ראה עוד »

צפת במאה ה-16

צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.

חָדָשׁ!!: משנה וצפת במאה ה-16 · ראה עוד »

צפירת שבת

יהודי חרדי תוקע בשופר לאות כניסת השבת ממרפסתו, בשנת 1925. מחצצר השבת ברחובות תל אביב, מתריע על כניסתה. 1934 צפירת שבת היא קול צופר המושמע בשכונות דתיות וחרדיות בישראל ובמספר מדינות נוספות, בזמן הדלקת הנרות לפני כניסת שבת וחג.

חָדָשׁ!!: משנה וצפירת שבת · ראה עוד »

צפירת זיכרון

דקת דומייה בעת צפירת יום הזיכרון, תל אביב, 2007 צפירת זיכרון או צפירת דומייה היא קול צופר המושמע במשך זמן קצוב של דקות אחדות לשם הבעת אבל ציבורי.

חָדָשׁ!!: משנה וצפירת זיכרון · ראה עוד »

צרת ערווה

צרת ערווה (מכונה גם צרת הבת) היא כינוי להלכה יסודית בהלכות יבום, לפיה כאשר שתי נשים שהיו נשואות לאיש אחד נצטרכות ליבום, ואחת מהן אסורה ליבם בגלל איסור עריות, אזי גם האשה השנייה, הנקראת "צרה" ואינה אסורה ליבם מצד עצמה, אסורה להתייבם לו מכח האיסור לאשה הראשונה, ולכן היא מותרת מיד להנשא לזר ללא צורך בחליצה, אם אין יבמים נוספים.

חָדָשׁ!!: משנה וצרת ערווה · ראה עוד »

צרדה

חורבת צרדה במבט מהיישוב פדואל צְרֵדָה הייתה עיר עתיקה, המוזכרת בתנ"ך כעירו של ירבעם בן נבט.

חָדָשׁ!!: משנה וצרדה · ראה עוד »

צרורות

צרורות אבן ועפר המועפים מרגלי בעל החיים ונחשבים ל"כוחו המזיק" במשפט העברי, צרורות הוא דין בהלכות נזיקין האומר כי למרות שהתורה חייבה אדם לשלם את נזקי בעלי החיים שבבעלותו, אם בעלי החיים גרמו לנזק באופן עקיף על ידי כוח הבהמה ולא על ידי גוף המזיק, פטרה התורה מלשלם נזק שלם, ועליו לשלם רק חצי מהנזק.

חָדָשׁ!!: משנה וצרורות · ראה עוד »

צריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, שכולל בתוכו מספר בסיסים.

חָדָשׁ!!: משנה וצריפין · ראה עוד »

צלם אלוהים

צלם אלוהים הוא ביטוי ומושג תאולוגי, שמשמעותו שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים וטבועה בו מהות אלוהית, הקובעת לו הערכה מיוחדת, וכן סטנדרטים של התנהגות.

חָדָשׁ!!: משנה וצלם אלוהים · ראה עוד »

צבעים במקרא

קשת צבעי הספקטרום הנראה אזור הסהר הפורה 1.

חָדָשׁ!!: משנה וצבעים במקרא · ראה עוד »

צבי קוסטינר

עם הרב מרדכי אליהו בבית הרב אליהו הרב צבי יצחק קוסטינר (נולד בה'תשי"ז, 1957) הוא ראש ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון.

חָדָשׁ!!: משנה וצבי קוסטינר · ראה עוד »

צבי הירש לוין

רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: משנה וצבי הירש לוין · ראה עוד »

צדיק (שיר)

"צדיק" הוא שיר של הזמר והשחקן הישראלי שולי רנד.

חָדָשׁ!!: משנה וצדיק (שיר) · ראה עוד »

צוער

צוערי האקדמיה הצבאית של ארצות הברית (ווסט פוינט) חוגגים בסוף טקס הסיום והענקת דרגות קצונה. ניו יורק, 28 במאי 2014 צוער בברלין, שנת 1717. צוערי הקצונה של צבא סרביה. צוער הוא חניך בהכשרה מקצועית.

חָדָשׁ!!: משנה וצוער · ראה עוד »

צורת הדף

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.

חָדָשׁ!!: משנה וצורת הדף · ראה עוד »

ציפורי (יישוב עתיק)

"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.

חָדָשׁ!!: משנה וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

ציטוט

בנאום או ביצירה כתובה, כגון מאמר, ספר עיון, ולעיתים גם סיפורת, ציטוט (או מובאה) הוא שילוב של קטע שפורסם ביצירה אחרת, ככתבו וכלשונו.

חָדָשׁ!!: משנה וציטוט · ראה עוד »

קמור

הקְמוֹר של אוסף של נקודות במישור הדו-ממדי תחום על ידי הקו הכחול. ניתן לחשוב על הקמור כתחום על ידי גומייה שנמתחה כך שתקיף את כול הנקודות, ולאחר מכן שוחררה. חסימה למושג הקמור. הריבוע חוסם את הדמות עם הרגליים הצמודות, המעגל חוסם את הדמות עם הרגליים הפשוקות, והצורה המסומנת בקו אדום היא הקמור של שתי הדמויות כאחד. במתמטיקה, הקְמוֹר של גוף, או של אוסף של גופים, הוא הגוף הקמור המינימלי המכיל אותם.

חָדָשׁ!!: משנה וקמור · ראה עוד »

קאופמן

קאופמן (Kaufmann, Kauffmann, Kaufman, Kauffman), ובגרסתו היידית קויפמן, הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית, ופירושו סוחר.

חָדָשׁ!!: משנה וקאופמן · ראה עוד »

קנאים (בית שני)

קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זֵלוֹטֵס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.

חָדָשׁ!!: משנה וקנאים (בית שני) · ראה עוד »

קנאים פוגעים בו

קנאים פוגעים בו היא הלכה יהודית שמתירה לאדם המונע מרגשי קנאות דתית להרוג עבריינים בשלוש עבירות: מעילה וגנבת כלי שרת, קללת ה' בשם עבודה זרה, ובעילת גויה בפרהסיא.

חָדָשׁ!!: משנה וקנאים פוגעים בו · ראה עוד »

קנבוס

שדה קנבוס בצרפת גבעול וסיבים של קנבוס חבל קנבוס קַנַּבּוֹס (באנגלית: הֶמְפְּ) הוא שם נפוץ למגוון זנים לא פסיכואקטיביים של קנאביס סאטיבה המגודלים שלא למטרות הפקת הסם.

חָדָשׁ!!: משנה וקנבוס · ראה עוד »

קנה מצוי

קנה מצוי (שם מדעי: Phragmites australis), הוא מין של צמח רב-שנתי ממשפחת הדגניים שגובהו 3–5 מטר מהסוג קנה.

חָדָשׁ!!: משנה וקנה מצוי · ראה עוד »

קנוניה

קנוניה או קונספירציה היא מזימה, לעיתים לא-חוקית אך תמיד חשאית, הנרקמת בין מספר אנשים או קבוצות.

חָדָשׁ!!: משנה וקנוניה · ראה עוד »

קניין מסירה

קניין מסירה: אחיזת אוכף הבהמה, בהוראת המוכר במשפט העברי, קניין מסירה הוא מעשה קניין בבעלי חיים כבדים, מסירת בעל החיים על ידי בעליו הקודמים (המוכר) לבעליו החדשים (הקונה).

חָדָשׁ!!: משנה וקניין מסירה · ראה עוד »

קניין ארבע אמות

קניין ארבע אמות במשפט העברי הוא תקנה שקבעו חז"ל, לפיה חפץ של הפקר שייך לאדם שחפץ זה נמצא בקרבתו (במרחק עד שני מטרים) והוא רוצה לזכות בו.

חָדָשׁ!!: משנה וקניין ארבע אמות · ראה עוד »

קניין פירות

קניין פירות הוא סוג קניין בהלכה אשר מקנה לבעליו את הזכות פירותיו או התוצרת של גוף כלשהו, כגון פירות שדה, ולפי רבים מהראשונים ובהם הרמב"ם, גם שכירות נחשבת לקניין פירות.

חָדָשׁ!!: משנה וקניין פירות · ראה עוד »

קניין חצר

קניין חצר בהלכה הוא אחת הדרכים בהן ניתן לקנות ולהקנות.

חָדָשׁ!!: משנה וקניין חצר · ראה עוד »

קניין חזקה

אדם נועל את דלת ביתו במפתח, קניין השנוי במחלוקת בין הראשונים התקנת מנעול בדלת נחשבת למעשה קניין לפי כל הדעות גידור היא אחת מהדרכים העיקריות להראות בעלות גם תעלה המקיפה ותוחמת את הנכס יכולה להראות בעלות במשפט העברי, קניין חזקה היא דרך לקנות נכס (בשונה מהחזקה שמהווה רק ראייה) על ידי פעולה מעשית בגוף הנכס (כגון חפירה בקרקע).

חָדָשׁ!!: משנה וקניין חזקה · ראה עוד »

קניין הבטה

במשפט העברי, הבטה היא סוג של מעשה קניין השנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: משנה וקניין הבטה · ראה עוד »

קערת ליל הסדר

מנהג אחד של הנחת קערת הסדר עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה. קערת הסדר במרכז שולחן הפסח. קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת פסח) היא צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.

חָדָשׁ!!: משנה וקערת ליל הסדר · ראה עוד »

קפריסין (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וקפריסין (פירושונים) · ראה עוד »

קצח

זרעי קצח תרבותי קֶצַח (שם מדעי: Nigella בערבית: חָבָּא סוּדָא. וקָחטָה מכונה גם: כמון שחור ושומשום שחור הוא סוג במשפחת הנוריתיים, הכולל כ-14 מינים של צמחים חד-שנתיים. מקור הקצח באגן הים התיכון ובדרום-מערב אסיה. זרעים של קצח נמצאו בקבר של תות ענח' אמון במצרים (1325 לפנה"ס), ומתקופת הברזל באתר דיר עלא שבירדן. נראה שהוא בוית מהמין הגדל בר באזור זה.

חָדָשׁ!!: משנה וקצח · ראה עוד »

קציעה כ"ץ

קציעה כ"ץ (נולדה ב-24 באוגוסט 1937) היא סופרת ובלשנית ישראלית וחברת האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: משנה וקציעה כ"ץ · ראה עוד »

קרן (אב נזיקין)

קֶרֶן בדיני נזיקין בהלכה, היא אחד מאבות הנזיקין, השייך לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה.

חָדָשׁ!!: משנה וקרן (אב נזיקין) · ראה עוד »

קרא

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות משפחה ערביים.

חָדָשׁ!!: משנה וקרא · ראה עוד »

קרנא

קרנא, מראשוני האמוראים בבבל, לאחר חתימת המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וקרנא · ראה עוד »

קרפה דיים

קַרְפֶּה־דִיֶים (מלטינית: Carpe diem) הוא ביטוי הלקוח מתוך שיר של הורטיוס, שפירושו המקובל הוא "נצל את היום".

חָדָשׁ!!: משנה וקרפה דיים · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: משנה וקריאת שמע · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: משנה וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: משנה וקריאת ההלל · ראה עוד »

קריעת ים סוף

קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל, משה ובני ישראל עוברים בים. מימין, משה נוטה את ידו, והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם.

חָדָשׁ!!: משנה וקריעת ים סוף · ראה עוד »

קריית ערביה

איגרת ארבעת המינים (פ. ידין 57), מתקופת מרד בר כוכבא, שבה מוזכרת קריית ערביה קריית ערביה היא יישוב קדום הנזכר בשתי אגרות שכתב שמעון בר כוכבא, שהתגלו במערת האיגרות שבנחל חבר.

חָדָשׁ!!: משנה וקריית ערביה · ראה עוד »

קריית טבעון

קִרְיַת טִבְעוֹן היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

חָדָשׁ!!: משנה וקריית טבעון · ראה עוד »

קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים

קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים הוא פתגם שמקורו בדברי ריש לקיש בתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה וקשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים · ראה עוד »

קללת עזרא הסופר

קללת עזרא הסופר היא מסורת שהתהלכה בקרב יהודי תימן (וקהילות ישראל אחרות) ומספרת את אשר אירע ליהודי תימן (או לקהילות האחרות) בתחילת ימי שיבת ציון ואת השלכות האירועים.

חָדָשׁ!!: משנה וקללת עזרא הסופר · ראה עוד »

קלונימוס

* קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

חָדָשׁ!!: משנה וקלונימוס · ראה עוד »

קלי הבישול

בהלכות שבת המושג קלי הבישול הוא כינוי לקבוצת מאכלים שמתבשלים בקלות, ואסורים לבשל בשבת גם בכלי שני, בניגוד לשאר המאכלים שלגביהם נאמר "כלי שני אינו מבשל".

חָדָשׁ!!: משנה וקלי הבישול · ראה עוד »

קטנה (הלכה)

בהלכה, קטנה היא בת, מיום הולדתה עד גיל שתים עשרה לאחר מכן מעמדה משתנה לנערה.

חָדָשׁ!!: משנה וקטנה (הלכה) · ראה עוד »

קטפרס

קטפרס היא מילה ביוונית שפורשה בספרות חז"ל כמדרון וגם לעניין נתינת מכות.

חָדָשׁ!!: משנה וקטפרס · ראה עוד »

קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

מים הזורמים במקום שיפוע - קטפרס קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה ונידון בעיקר בהלכות מקוואות.

חָדָשׁ!!: משנה וקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה · ראה עוד »

קטקומבות יהודיות ברומא

מיקום קטקומבות יהודיות ברומא רבתי במוזיאונים הקפיטוליניים הקטקומבות היהודיות ברומא הן מספר מערכות קבורה קדומות הנמצאות סמוך לרומא, בהן נקברו יהודי העיר בתקופות קדומות.

חָדָשׁ!!: משנה וקטקומבות יהודיות ברומא · ראה עוד »

קטת

קַטָּת (במקורות חז"ל: קטינית, קטנית, קטנתא) הוא שמה של עיר מקראית בתחום נחלת שבט זבולון, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה וקטת · ראה עוד »

קב ונקי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וקב ונקי · ראה עוד »

קב ונקי (פירוש למשנה)

"קַב וְנָקִי" הוא פירוש על שישה סדרי משנה, שנכתב על ידי הרב אלישע בן אברהם, שהיה רב בהורדנה (כיום בבלארוס) במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משנה וקב ונקי (פירוש למשנה) · ראה עוד »

קבר רבי עובדיה מברטנורא

קבר רבי עובדיה מברטנורא הוא מערת קבורה, המיוחסת כקברו של רבי עובדיה מברטנורא ממפרשי המשנה ורבה של ירושלים, שנטמן במקום ככל הנראה בשנת ה'ר"ץ (1529).

חָדָשׁ!!: משנה וקבר רבי עובדיה מברטנורא · ראה עוד »

קבר רבי יהודה הנשיא

תוכנית הקבר של רבי יהודה הנשיא, כולל ציון הכתובות שנמצאו בקבר קבר רבי יהודה הנשיא לפי ספרות חז"ל מצוי בבית שערים, כך גם דעת המחקר.

חָדָשׁ!!: משנה וקבר רבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: משנה וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: משנה וקבלת שבת · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה וקבלה · ראה עוד »

קבורה

מערת קבורה המכילה סרקופגים בבית שערים אחוזת קבר בבית גוברין - מרשה סרקופגים אנתרופואידים מדיר אל-בלח כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן) קבורת שדה קבורת קומות בבית עלמין גני אסתר שבראשון לציון, 2018 קברים ריקים בבית קברות בהולנד, 2016 קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה.

חָדָשׁ!!: משנה וקבורה · ראה עוד »

קבורה (יהדות)

קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים.

חָדָשׁ!!: משנה וקבורה (יהדות) · ראה עוד »

קדשים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וקדשים · ראה עוד »

קדושין

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וקדושין · ראה עוד »

קהילת אדרת אליהו

בית המדרש של הישיבה הגדולה. הרב אליהו זילברמן דורש בבית כנסת החורבה ביום פתיחת בית הכנסת קהילת אדרת אליהו היא קהילה חרדית בעיר העתיקה בירושלים מיסודו של הרב יצחק שלמה זילברמן, שמוסדותיה כוללים תלמוד תורה המכיל כ-250 ילדים והוא הת"ת הראשון בשיטת זילברמן, ישיבה גדולה וישיבה קטנה שבכל אחת מהן כמה עשרות תלמידים וכולל שבו כמאה אברכים.

חָדָשׁ!!: משנה וקהילת אדרת אליהו · ראה עוד »

קהילת יהודי מיינץ

Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: משנה וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »

קונם

בהלכה, קונם הוא כינוי לקבוצת נדרים הנקראים "נדרי איסור", שבהם אדם אוסר על נפשו דבר מסוים, כאמור בתורה.

חָדָשׁ!!: משנה וקונם · ראה עוד »

קונקורדנציה

מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.

חָדָשׁ!!: משנה וקונקורדנציה · ראה עוד »

קופרופגיה

חיפושית זבל מגלגלת כדור צואה. בבון זית ניזון מצואת פיל שחמטן ניזון מצואה קופרופגיה (Coprophagia, בעברית: אכילת צואה) היא תופעה של בעלי חיים הניזונים מצואה.

חָדָשׁ!!: משנה וקופרופגיה · ראה עוד »

קורנית (צמח)

קוֹרָנִית, תימין או טימין (שם מדעי: Thymus), הוא סוג של צמחי תבלין, בני שיח רב שנתיים ממשפחת השפתניים.

חָדָשׁ!!: משנה וקורנית (צמח) · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: משנה וקורבן · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: משנה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן מנחה

קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה וקורבן מנחה · ראה עוד »

קורבן מוסף של ראש חודש

קורבן מוסף של ראש חודש הוא סדרה של קורבנות שמוקרבת בכל ראש חודש בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה וקורבן מוסף של ראש חודש · ראה עוד »

קורבן עולה

קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה וקורבן עולה · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: משנה וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן תודה

קורבן תודה הוא קורבן נדבה שהיה קרב בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה וקורבן תודה · ראה עוד »

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה וקורבן חטאת · ראה עוד »

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.

חָדָשׁ!!: משנה וקורבן התמיד · ראה עוד »

קושיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.

חָדָשׁ!!: משנה וקושיה · ראה עוד »

קול המשנה

קול המשנה הוא מפעל לעידוד ושינון המשנה באמצעות מערכת קולית בטלפון.

חָדָשׁ!!: משנה וקול המשנה · ראה עוד »

קול הברה

קול הברה הוא מושג בהלכות תקיעת שופר, המתייחס לקול של תקיעה היוצא מהשופר, אלא שאינו נשמע ישיר ובאופן טבעי, אלא על ידי הד הבוקע ממקום חלול שממנו מתבצעת התקיעה, שבזה הוא נפגם ופוסל את התקיעה, והשומע אותו אינו יוצא בו ידי חובה.

חָדָשׁ!!: משנה וקול הברה · ראה עוד »

קודם שנברא העולם

קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוא מונח בספרות היהודית, המתאר את מצב היקום לפני בריאת העולם.

חָדָשׁ!!: משנה וקודם שנברא העולם · ראה עוד »

קודיפיקציה

בעולם המשפט, קודיפיקציה, הוא תהליך יצירתו של קודקס, כלומר כינוס ואיסוף של חוקים קיימים, עריכתם והתאמתם לזמן ולמצב הנוכחי, או יצירה של מערכת חוקים בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: משנה וקודיפיקציה · ראה עוד »

קינת דוד

אנדרטת "הצבי ישראל" שעל עמדת הסנטוריום ליד קיבוץ קריית ענבים. יצירה של הפסל מיכאל כץ. השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל" קינת דוד היא הקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן לאחר מותם בקרב מול הפלשתים שנערך על הר הגלבוע.

חָדָשׁ!!: משנה וקינת דוד · ראה עוד »

קינה

קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.

חָדָשׁ!!: משנה וקינה · ראה עוד »

קינים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וקינים · ראה עוד »

קיסוס

קיסוס (שם מדעי: Hedera) הוא סוג צמח רב שנתי במשפחת הקיסוסיים, הכולל 15 מינים מטפסים בעזרת שורשי היאחזות הצומחים על גבעוליו או משתרעים על הקרקע כשטיח.

חָדָשׁ!!: משנה וקיסוס · ראה עוד »

קידושין

קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה וקידושין · ראה עוד »

קידושין שאין מסורין לביאה

קידושין שאין מסורין לביאה הוא מושג הלכתי בדיני קידושין המתאר קידושין שאינם יכולים להתממש, משום שמדובר בקידושין שהאשה אסורה למקדש, או שעצם הקידושין גורם לכך שהאשה תהא אסורה על המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה וקידושין שאין מסורין לביאה · ראה עוד »

קיום שטרות

קיום שטרות הוא שמה של תקנת חכמים מתקופת המשנה, לפיה לא ניתן לסמוך על שטר רק על סמך העובדה שהוא חתום בידי שני הצדדים ושני עדים, אלא צריך שהעדים או הלווה יעידו כי השטר אכן אמיתי.

חָדָשׁ!!: משנה וקיום שטרות · ראה עוד »

ר"ע (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ור"ע (פירושונים) · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: משנה ורמב"ם · ראה עוד »

ראסייניאי

רחוב בראסייניאי (2007) ראסייניאי (ביידיש: ראסינאי, ראסיין) היא עיר במערב ליטא, השוכנת 76 קילומטרים צפונית-מערבית לקובנה וכחמישה קילומטרים צפונה לכביש המהיר A-1, קובנה–קלייפדה.

חָדָשׁ!!: משנה וראסייניאי · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: משנה וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: משנה וראש השנה · ראה עוד »

ראש השנה למלכים ולרגלים

ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.

חָדָשׁ!!: משנה וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »

ראשי שנים ביהדות

ארבעה ראשי שנים מציינים בהלכה את תחילת השנה בתחומים שונים.

חָדָשׁ!!: משנה וראשי שנים ביהדות · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: משנה וראשי תיבות · ראה עוד »

ראשית הגז

ראשית הגז היא מצוות עשה מהתורה לתת לכהן את ראשית הצמר מגז הצאן.

חָדָשׁ!!: משנה וראשית הגז · ראה עוד »

ראובן

וורשה. רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו ונפטר בי"ד בכסלו ב'שי"ה) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה.

חָדָשׁ!!: משנה וראובן · ראה עוד »

רעלה

אישה מוסלמית ברעלה נשים עם חג'אב רְעָלָה היא פריט לבוש המשמש לכיסוי הראש או הפנים.

חָדָשׁ!!: משנה ורעלה · ראה עוד »

רעידת האדמה בצפת (1837)

רעידת האדמה של שנת 1837 (תקצ"ז) הייתה רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור הגליל בארץ ישראל ובלבנון, הותירה אלפי הרוגים והחריבה את העיר צפת וסביבותיה, וכן פגעה קשות בעיר טבריה.

חָדָשׁ!!: משנה ורעידת האדמה בצפת (1837) · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: משנה ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רפאל בירדוגו

רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: משנה ורפאל בירדוגו · ראה עוד »

רפואה בשבת

בהלכות שבת, ישנם דינים מיוחדים הנוגעים לרפואה בשבת.

חָדָשׁ!!: משנה ורפואה בשבת · ראה עוד »

רפורמה

רפורמה (באנגלית: Reform, בלטינית:Reformo) היא תהליך שינוי שיטתי והדרגתי של סדר חברתי (בעיקר דתי, פוליטי-מנהלי וכלכלי) ישן.

חָדָשׁ!!: משנה ורפורמה · ראה עוד »

רצח

קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.

חָדָשׁ!!: משנה ורצח · ראה עוד »

רצים למשנה

רצים למשנה היא תוכנית טלוויזיה לילדים ולנוער, אשר נוצרה על ידי הרב יוסף צבי רימון, הרב אביעד ברטוב ואלעד איזבוצקי.

חָדָשׁ!!: משנה ורצים למשנה · ראה עוד »

רציונליזם יהודי בימי הביניים

בעולם היהודי של המאות ה־12 וה־13 התנהל ויכוח חריף בין הנוטים אחרי הרציונליזם בהשפעת פילוסופי יוון וערב לבין המאמינים גם במיסטיקה, שהתנגדו בחריפות להסתמכות בלעדית על ההיגיון.

חָדָשׁ!!: משנה ורציונליזם יהודי בימי הביניים · ראה עוד »

רקם (עיר)

רקם היא עיר קדומה שמוזכרת במקורות יהודיים שונים, ונמצאה בקצה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ורקם (עיר) · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: משנה ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: משנה ורחל אליאור · ראה עוד »

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: משנה ורב (אמורא) · ראה עוד »

רב מרי בר רב דימי

רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות) היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים, בסביבות שנת ד'ש"ס (600).

חָדָשׁ!!: משנה ורב מרי בר רב דימי · ראה עוד »

רב משרשיא

רב משרשיא היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: משנה ורב משרשיא · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: משנה ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רב ספרא

רב ספרא (280 לערך – 338 לערך) היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: משנה ורב ספרא · ראה עוד »

רב פפא

מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.

חָדָשׁ!!: משנה ורב פפא · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: משנה ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רב ששת

רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3–4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו.

חָדָשׁ!!: משנה ורב ששת · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: משנה ורב חסדא · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: משנה ורב האי גאון · ראה עוד »

רב הונא בריה דרב נתן

חותמו של רב הונא בר נתן, החותם הזה הוא חלק מתצוגת חותמות במוזיאון הכט בחיפה רב הונא בריה דרב נתן (.

חָדָשׁ!!: משנה ורב הונא בריה דרב נתן · ראה עוד »

רב יצחק בר אבדימי

רב יצחק בר אבדימי (או אבודימי) היה אמורא בדור הראשון והשני לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ורב יצחק בר אבדימי · ראה עוד »

רב יצחק בר אבדימי (השני)

רב יצחק בר אבדימי (השני) היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: משנה ורב יצחק בר אבדימי (השני) · ראה עוד »

רב יחיאל

רב יחיאל היה אמורא בבלי, כנראה בדור השני (המאה ה-3), חברו של רב יהודה.

חָדָשׁ!!: משנה ורב יחיאל · ראה עוד »

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: משנה ורב יהודה · ראה עוד »

רב יוסף ראש הסדר

רבי יוסף בן יעקב הבבלי (או רב יוסף ראש הסדר) היה חכם יהודי, איש ספר ומעתיק ממוצא בבלי שפעל במצרים בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: משנה ורב יוסף ראש הסדר · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: משנה ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבן גמליאל ברבי

רַבַּן גַּמְלִיאֵל בָּרַבִּי (כלומר, בנו של רבי, נקרא גם רבן גמליאל השלישי) היה נשיא הסנהדרין ותנא במאה ה-3, בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבן גמליאל ברבי · ראה עוד »

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »

רבן גמליאל הרביעי

רבן גמליאל הרביעי היה נשיא הסנהדרין בדור השני לאמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ורבן גמליאל הרביעי · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: משנה ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבה תוספאה

רבה (רבא) תוספאה - אמורא בבלי בדור השמיני, בשלהי תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבה תוספאה · ראה עוד »

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבה יוסי · ראה עוד »

רבי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים fr:Rabi.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי · ראה עוד »

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי מאיר · ראה עוד »

רבי מתיא בן חרש

ציון קברו של רבי מתיא בן חרש בעילבון, 2011 רבי מתיא בן חרש היה תנא בדור השלישי שחי במאה ה-2.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי מתיא בן חרש · ראה עוד »

רבי מיאשא

רבי מְיָאשָׁא היה חכם יהודי בתקופת הזוגות, בשלהי ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי מיאשא · ראה עוד »

רבי אלעזר חסמא

רבי אלעזר חסמא (נקרא גם רבי אלעזר בן חסמא או רבי אלעזר הסמא) היה תנא בדור השלישי, מתלמידיו החשובים של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אלעזר חסמא · ראה עוד »

רבי אלעזר בן מתיא

רבי אלעזר בן מתיא היה תנא בדור השלישי, מחכמי דור יבנה.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אלעזר בן מתיא · ראה עוד »

רבי אלעזר בן ערך

רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני של התנאים והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אלעזר בן ערך · ראה עוד »

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »

רבי אלעזר בן פרטא

רבי אלעזר בן פרטא היה תנא בדור הראשון לתנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אלעזר בן פרטא · ראה עוד »

רבי אלעזר בן שמוע

רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »

רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא

רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא היה תנא בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא · ראה עוד »

רבי אלעזר ברבי צדוק

רבי אלעזר בר צדוק היה תנא, כהן, בנו של רבי צדוק.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אלעזר ברבי צדוק · ראה עוד »

רבי אלעזר המודעי

איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל והכתובת "אלעזר הכהן", שיש המזהים אותו כרבי אלעזר המודעי רבי אלעזר המודעי היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אלעזר המודעי · ראה עוד »

רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי במאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

רבי אליעזר בן יעקב (השני)

רבי אליעזר בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אליעזר בן יעקב (השני) · ראה עוד »

רבי אחא (תנא)

רבי אחא היה תנא אשר חי בסוף המאה ה-2, בדור הרביעי והחמישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אחא (תנא) · ראה עוד »

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי אושעיא · ראה עוד »

רבי נתן

רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי נתן · ראה עוד »

רבי נחוניה בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי נחוניה בן הקנה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי פפייס

רבי פפייס (נקרא גם רבי פפיס, או רבי פפוס; נולד ככל הנראה במאה הראשונה ונפטר במאה השנייה) היה תנא בתקופת חורבן בית שני, מחכמי יבנה לאחר החורבן ומהדור השני לתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי פפייס · ראה עוד »

רבי פינחס בן יאיר

רבי פינחס בן יאיר היה תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי פינחס בן יאיר · ראה עוד »

רבי צדוק

רבי צדוק היה תנא וכהן בסוף ימי בית המקדש השני ובראשית דור יבנה, בדורם של רבי יהושע ורבי אליעזר.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי צדוק · ראה עוד »

רבי שמעון שזורי

רבי שמעון שזורי היה תנא בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי שמעון שזורי · ראה עוד »

רבי שמעון בן אלעזר

רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור החמישי, מתלמידיו של רבי מאיר.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי שמעון בן אלעזר · ראה עוד »

רבי שמעון בן אבישלום

רבי שמעון בן אבישלום (או בן אבשלום, או בן אבטולמוס) היה אמורא בבלי מבעלי האגדה שזמנו ומקומו אינם ידועים בבירור.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי שמעון בן אבישלום · ראה עוד »

רבי שמעון בן חלפתא

רבי שמעון בן חלפתא היה תנא בדור החמישי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי שמעון בן חלפתא · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי שמעון ברבי

רבי (רבן) שמעון ברבי או בר רבי היה חכם ארצישראלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, בנו הצעיר של רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי שמעון ברבי · ראה עוד »

רבי לויטס איש יבנה

רבי לויטס איש יבנה היה תנא בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי לויטס איש יבנה · ראה עוד »

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).

חָדָשׁ!!: משנה ורבי טרפון · ראה עוד »

רבי טבלא

רבי טבלא היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי טבלא · ראה עוד »

רבי זירא

רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי זירא · ראה עוד »

רבי חנניה בן עקשיא

רבי חנניה בן עקשיא היה תנא שזמנו המדויק אינו ידוע אך ככל הנראה חי בדור הרביעי לתנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי חנניה בן עקשיא · ראה עוד »

רבי חנינא איש אונו

רבי חנינא איש אונו (לעיתים גם "חנניה איש אונו") היה תנא בדור השלישי, שהגיע מהעיר אונו הסמוכה ללוד.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי חנינא איש אונו · ראה עוד »

רבי חנינא בן גמליאל

רבי חנינא בן גמליאל הוא תנא בן הדור השלישי והרביעי של התנאים, בנו של רבן גמליאל דיבנה.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי חנינא בן גמליאל · ראה עוד »

רבי חנינא בן דוסא

רבי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא היה תנא בן הדור הראשון, בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי חנינא בן דוסא · ראה עוד »

רבי חנינא בר חמא

רבי חנינא בר חמא היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי חנינא בר חמא · ראה עוד »

רבי חייא

רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי חייא · ראה עוד »

רבי בנאה

רבי בנאה (במקורות ארץ ישראליים: רבי בניה, או בנייה) היה בדור המעבר בין התנאים לאמוראים (סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: משנה ורבי בנאה · ראה עוד »

רבי דוסא בן הרכינס

עבר רבי דוסא בן הרכינס היה תנא מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים וחי גם בדור השני לתנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי דוסא בן הרכינס · ראה עוד »

רבי יאשיה

רבי יֹאשיה (נכתב גם: יוֹשיה) היה תנא בבלי בדור הרביעי לתנאים שחי באמצע המאה ה-2.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יאשיה · ראה עוד »

רבי ינאי

רבי ינאי הכהן היה אמורא שחי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי ינאי · ראה עוד »

רבי יעקב (תנא)

רבי יעקב בן קרשי היה תנא בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יעקב (תנא) · ראה עוד »

רבי יצחק נפחא

רבי יצחק נפחא היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השני והשלישי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יצחק נפחא · ראה עוד »

רבי יקים איש חדיד

רבי יקים איש חדיד היה תנא בדור השני, אשר נזכר פעם אחת במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יקים איש חדיד · ראה עוד »

רבי ירמיה

רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי ירמיה · ראה עוד »

רבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יהושע בן קרחה · ראה עוד »

רבי יהושע בן לוי

רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בארמית בר ליואי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים, בראשית המאה השלישית.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יהושע בן לוי · ראה עוד »

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יהודה · ראה עוד »

רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יהודה נשיאה · ראה עוד »

רבי יהודה בן בתירא

רבי יהודה בן בתירא (לעיתים נכתב 'בתירה') היה תנא מסוף תקופת בית שני וכנראה מבני בניהם של בני בתירא שוויתרו על הנשיאות לטובת הלל הזקן.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יהודה בן בתירא · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יהודה הנחתום

רבי יהודה הנחתום, היה תנא בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יהודה הנחתום · ראה עוד »

רבי יונתן

רבי יונתן היה תנא מהדור הרביעי של התנאים - אמצע המאה ה-2.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יונתן · ראה עוד »

רבי יוסף הכהן (תנא)

רבי יוסף הכהן היה תנא, חכם וכהן בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוסף הכהן (תנא) · ראה עוד »

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוסי · ראה עוד »

רבי יוסי (פירושונים)

יוסי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוסי (פירושונים) · ראה עוד »

רבי יוסי בן דורמסקית

רבי יוסי בן דורמסקית, רבי יוסי בן דורמסקה או רבי יוסי איש דורמסקית היה תנא בדור השלישי לחכמי המשנה, תלמידו של רבי אליעזר בן הורקנוס ובר פלוגתא של רבי יהודה.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוסי בן דורמסקית · ראה עוד »

רבי יוסי בן החוטף אפרתי

רבי יוסי בן החוטף אפרתי (בחלק מכתבי היד: בן העוטף או בן העיטוף; בתלמוד ירושלמי: "אפרתים") היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים ומוזכר פעם אחת ויחידה במשנה במסכת כלאיים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוסי בן החוטף אפרתי · ראה עוד »

רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי

רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי הוא חכם שחי בדור החמישי לתנאים, המוזכר פעם אחת במשנה, במסכת אבות.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי · ראה עוד »

רבי יוסי ברבי יהודה

רבי יוסי ברבי יהודה היה תנא בדור האחרון לתנאים, בנו של רבי יהודה, ונכדו של רבי אלעאי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוסי ברבי יהודה · ראה עוד »

רבי יוסי הכהן

רבי יוסֵי הכהן היה תנא שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה, בן הדור השני של התנאים ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוסי הכהן · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוחנן · ראה עוד »

רבי יוחנן בן נורי

רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי, חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוחנן בן נורי · ראה עוד »

רבי יוחנן בן ברוקה

רבי יוחנן בן בְּרוֹקַה, או רבי יוחנן בן ברוקא, הוא תנא מהדור הרביעי של התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוחנן בן ברוקה · ראה עוד »

רביעית

רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: משנה ורביעית · ראה עוד »

רביית כלאיים

"זונקי": בן כלאיים של זברה וחמור רביית כלאיים (בלועזית: היברידיזציה) היא רבייה מינית בין אורגניזמים חיים מאוכלוסיות השונות גנטית זו מזו, כגון מזנים שונים, ממינים שונים, מסוגים שונים, ולעיתים נדירות מאוד מקבוצות טקסונומיות מרוחקות זו מזו אף יותר.

חָדָשׁ!!: משנה ורביית כלאיים · ראה עוד »

רגנסבורגר

ספר לטיני על דרכי החילוקים: בלא־זה'ר, נירנברגר ורגנסבורגר, מאת לאונרדוס אפולטוס, אלטדרוף ת"ל. ספר "סוגיות התלמוד" העוסק בבאור דרכי החילוקים מאת הרב משה מרוהאטין, זולקווא תנ"ג. רגנסבורגר היא צורת שאלה שהייתה נהוגה בישיבות אשכנז בסוף תקופת הראשונים ובתחילת תקופת האחרונים, כחלק משיטת החילוקים.

חָדָשׁ!!: משנה ורגנסבורגר · ראה עוד »

רגב (יישוב קדום)

רגב היה יישוב קדום בהרי הגלעד שבעבר הירדן המזרחי, אשר נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו, בכתבי חז"ל ובכתבים נוצריים קדומים.

חָדָשׁ!!: משנה ורגב (יישוב קדום) · ראה עוד »

רומאנה

רומאנה (בערבית: رمانة; מילולית: "רימון") הוא כפר ערבי בבקעת בית נטופה, השייך למועצה אזורית אל-בטוף.

חָדָשׁ!!: משנה ורומאנה · ראה עוד »

רואה מחמת תשמיש

בהלכה, רואה מחמת תשמיש (נפוץ בר"ת רמ"ת) הוא השם שניתן לתופעה של אשה המדממת מהנרתיק או מהרחם במהלך או מעט לאחר קיום יחסי אישות.

חָדָשׁ!!: משנה ורואה מחמת תשמיש · ראה עוד »

רוני רייך

רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ורוני רייך · ראה עוד »

רות רבה

רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.

חָדָשׁ!!: משנה ורות רבה · ראה עוד »

רימון מצוי

רימון מצוי (שם מדעי: Punica granatum) הוא מין עץ תרבות קטן או שיח בעל גזעים אחדים, ענף מאוד, נשיר ונושא פרי ייחודי.

חָדָשׁ!!: משנה ורימון מצוי · ראה עוד »

ריקוד

פרנץ יוזף הראשון רוקד, ציור של וילהלם גאוז (Wilhelm Gause) לומדים לרקוד במעגל מונומנט ריקוד סרדנה בברצלונה ריקוד הוא תנועה של גוף האדם תוך יצירת תבניות תנועתיות הנושאות משמעות או מידע (אסתטי, רגשי, חברתי), בדרך כלל באופן קצבי ולצלילי מוזיקה, המתבצעת או כאומנות מול קהל או למטרות בילוי, טקסים חברתיים, מסורתיים או דתיים, פולחן, ספורט, ריפוי וכדומה, בנוסף ריקוד הוא ספורט.

חָדָשׁ!!: משנה וריקוד · ראה עוד »

רייזמן

רייזמן הוא שם משפחה.

חָדָשׁ!!: משנה ורייזמן · ראה עוד »

ש"ס

המילה ש"ס היא ראשי תיבות של "שישה סדרים" – שם כולל לשישה סדרי המשנה, ובעקבותיהם למסכתות התלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה וש"ס · ראה עוד »

ש"ס ונציה

דף ממסכת זבחים מש"ס ונציה ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523).

חָדָשׁ!!: משנה וש"ס ונציה · ראה עוד »

שמן זית

קנקן שמן זית שזה עתה הופק. צבעו העמום עתיד להצטלל בהמשך שמן זית הוא שמן המופק מזיתים.

חָדָשׁ!!: משנה ושמן זית · ראה עוד »

שמא פרידמן

הרב פרופסור שמא יהודה פרידמן (Shamma Friedman; נולד בכ"ה באדר תרצ"ז, 8 במרץ 1937 בארצות הברית) הוא פילולוג, חוקר תלמוד אמריקני-ישראלי וחתן פרס ישראל בתחום זה.

חָדָשׁ!!: משנה ושמא פרידמן · ראה עוד »

שמעון אחי עזריה

שמעון אחי עזריה הוא תנא שחי בדור השני של התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ושמעון אחי עזריה · ראה עוד »

שמעון צבי הורוביץ

הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: משנה ושמעון צבי הורוביץ · ראה עוד »

שמעון בן שטח

שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.

חָדָשׁ!!: משנה ושמעון בן שטח · ראה עוד »

שמעון דסברג

הרב שמעון דַסְבֶּרְג (דסברק) (Dasberg; תרס"ב, 1902 – י"א באדר תש"ה, 24 בפברואר 1945) היה רב ומחנך, ממנהיגי "המזרחי" בהולנד.

חָדָשׁ!!: משנה ושמעון דסברג · ראה עוד »

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

חָדָשׁ!!: משנה ושמעון הצדיק · ראה עוד »

שמעיה

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: משנה ושמעיה · ראה עוד »

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".

חָדָשׁ!!: משנה ושמשון משאנץ · ראה עוד »

שמחה פטרושקא

שמחה פטרושקא (שמו המלא ביידיש: שמחה בונים פיעטרושקא) אוקטובר 1893 – אפריל 1950.

חָדָשׁ!!: משנה ושמחה פטרושקא · ראה עוד »

שמחה פישביין

הרב ד"ר שמחה פישביין (נולד ב-1944) הוא חוקר ומרצה למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה ושמחה פישביין · ראה עוד »

שמחה שוסטל

הרב אליהו שמחה שוסטל (או שוסטאל; תרפ"ג, 1923 – ב' באייר תשע"ב, 24 באפריל 2012) היה ראש ישיבת בית בנימין בסטמפורד, קונטיקט, ולפני כן ראש הכולל של ישיבת בית מדרש עליון בספרינג וואלי, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: משנה ושמחה שוסטל · ראה עוד »

שמחה לאיד

"חזרה למנזר", יצירתו של אדוארד ז'באלה משנת 1868. ניתן לראות את השמחה לאיד על פני הנזירים הצופים בנזיר המנסה לאלף את החמור. שִׂמְחָה לְאֵיד היא רגש של שמחה נוכח אידו (אסונו או מפלתו) של האחר.

חָדָשׁ!!: משנה ושמחה לאיד · ראה עוד »

שמואל (אמורא)

שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.

חָדָשׁ!!: משנה ושמואל (אמורא) · ראה עוד »

שמואל אליעזרי

הרב שמואל אליעזרי הרב שמואל אליעזְרי (כ"ג בתשרי תרס"ח, 1 באוקטובר 1907 – ג' באדר תשנ"א, 17 בפברואר 1991), היה רב ודיין ישראלי, מתלמידי הרב קוק, ממקימי מכון הרי פישל, מראשוני כותבי הערכים באנציקלופדיה התלמודית, רב צבאי, ורבה של שכונת בית וגן במשך 26 שנים.

חָדָשׁ!!: משנה ושמואל אליעזרי · ראה עוד »

שמואל ספראי

שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

חָדָשׁ!!: משנה ושמואל ספראי · ראה עוד »

שמואל שטראשון

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.

חָדָשׁ!!: משנה ושמואל שטראשון · ראה עוד »

שמואל בן הושענא

רבי שמואל בן הושענא (מכונה גם רבי שמואל השלישי) היה פייטן ומשורר ארץ ישראלי ואחד ממנהיגי ישיבת ארץ הצבי בשלהי המאה העשירית ובתחילת המאה האחת עשרה.

חָדָשׁ!!: משנה ושמואל בן הושענא · ראה עוד »

שמואל הקטן

שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.

חָדָשׁ!!: משנה ושמואל הקטן · ראה עוד »

שמואל יצחק הילמן

הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיוון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר.

חָדָשׁ!!: משנה ושמואל יצחק הילמן · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: משנה ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמונת הפסוקים האחרונים בתורה

שמונת הפסוקים האחרונים בתורה הם כינוי לפסוקים האחרונים שבסוף פרשת וזאת הברכה, המתארים את מות משה רבנו וקבורתו ואת שאירע בעקבות זאת, והם מסיימים את ספר דברים ואת חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: משנה ושמונת הפסוקים האחרונים בתורה · ראה עוד »

שמונה שרצים

בהלכה היהודית, שמונה שרצים היא קבוצת שרצים ממשפחות הטורפים, המכרסמים והלטאות המוזכרים בתורה, שלהם דינים ייחודיים המתבטאים בדיני טומאה וטהרה ובהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: משנה ושמונה שרצים · ראה עוד »

שמור לי ואשמור לך

שמור לי ואשמור לך הוא ביטוי תנאי הלקוח מהמשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ושמור לי ואשמור לך · ראה עוד »

שמות של אלוהים ביהדות

מנורת למנצח וסביבה שמות קודש ביהדות שמות וכינויים רבים לאלוהים.

חָדָשׁ!!: משנה ושמות של אלוהים ביהדות · ראה עוד »

שמות הצדיקים

שמות הצדיקים הוא ספר שנכתב על ידי רבי נתן מברסלב בעקבות דברי רבו, רבי נחמן מברסלב בספר המידות.

חָדָשׁ!!: משנה ושמות הצדיקים · ראה עוד »

שמות ירושלים

בהיותה מרכזית בזהות היהודית והעברית, העיר ירושלים צברה במהלך השנים שמות וכינויים רבים.

חָדָשׁ!!: משנה ושמות ירושלים · ראה עוד »

שמיר (ספרות האגדה)

השמיר הוא בעל חיים אגדי המוזכר בתלמוד ובספרות האגדה היהודית, בעל יכולת לבקע כל חומר שאיתו הוא בא במגע.

חָדָשׁ!!: משנה ושמיר (ספרות האגדה) · ראה עוד »

שמירת קדשים

שמירת קדשים היא מצווה מהתורה, לשמור על טהרת הקדשים, שלא יבואו לידי הפסד.

חָדָשׁ!!: משנה ושמירת קדשים · ראה עוד »

שמירת שבת

מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: משנה ושמירת שבת · ראה עוד »

שמירת המקדש

מצוות שמירת המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הלוויים והכהנים לשמור על מקום בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ושמירת המקדש · ראה עוד »

שמירה בבעלים

שמירה בבעלים (נקרא גם "בעליו עמו") הוא אחד מדיני שומרים, לפיו ישנו פטור מתשלומים כאשר בעל החפץ עבד עבור השומר בזמן שהשומר קיבל לשמור את החפץ.

חָדָשׁ!!: משנה ושמירה בבעלים · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: משנה ושמיטה · ראה עוד »

שאול (עולם מתים)

השְׁאוֹל הוא עולם המתים הקדום הנזכר בתנ"ך פעמים רבות ובהקשרים מגוונים.

חָדָשׁ!!: משנה ושאול (עולם מתים) · ראה עוד »

שאול שקד

שאול שקד (5 במרץ 1933 – 27 באוקטובר 2021) היה פרופסור בחוג ללימודי הודו, איראן וארמניה ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת 2000, ונשיא של כבוד של איגוד האקדמיות למדעים הבין-לאומי.

חָדָשׁ!!: משנה ושאול שקד · ראה עוד »

שאול חנא קוק

שאול חנא קוק שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה ושאול חנא קוק · ראה עוד »

שם בן ע"ב

טבלת שם בן עב מתוך '''קהלת יעקב''' למברג ה'תר"ל על פי הקבלה היהודית שם בן ע"ב הוא אחד משמותיו של אלוהים, ובחלק מהמקורות אף מוגדר כשם המפורש.

חָדָשׁ!!: משנה ושם בן ע"ב · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: משנה ושנת שמיטה · ראה עוד »

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: משנה ושנת היובל · ראה עוד »

שני (יישוב)

שָׁנִי (לִבְנָה) הוא יישוב קהילתי שחלקו התנחלות בחבל יתיר שבדרום הר חברון.

חָדָשׁ!!: משנה ושני (יישוב) · ראה עוד »

שני שבילין

שני שבילין הוא פרדוקס הלכתי בדיני ספקות המופיע במשנה במסכת טהרות.

חָדָשׁ!!: משנה ושני שבילין · ראה עוד »

שנים עבריות ג'תת"ק - ג'תתקצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ושנים עבריות ג'תת"ק - ג'תתקצ"ט · ראה עוד »

שניים אוחזין בטלית

שניים אוחזין בטלית היא סוגיה נודעת בתלמוד ובמשפט העברי, העוסקת בחלוקת רכוש מטלטל ששני צדדים טוענים לבעלות עליו, ושניהם אוחזים בו בפועל, אך ללא הוכחות ממשיות לאף אחד מהצדדים.

חָדָשׁ!!: משנה ושניים אוחזין בטלית · ראה עוד »

שער קיפונוס

שער קיפונוס הוא שער כניסה להר הבית מצד מערב.

חָדָשׁ!!: משנה ושער קיפונוס · ראה עוד »

שער שושן

שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: משנה ושער שושן · ראה עוד »

שער טדי

מצודת אנטוניה ושער טדי - השער הצפוני של בית המקדש - ולו גמלון במקום קשת, משמאל לבסיס המצודה. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל. שער טדי (או טרי) היה השער הצפוני בחומת הר הבית בבית המקדש שבנה הורדוס בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: משנה ושער טדי · ראה עוד »

שערי חולדה

דגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות. שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.

חָדָשׁ!!: משנה ושערי חולדה · ראה עוד »

שערי המקדש

מתוך דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל על פי תיאורי המקרא והמשנה, שערי המקדש הם השערים שנבנו בכניסה למתחם בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ושערי המקדש · ראה עוד »

שעון שמש

שעון שמש המקרין את השעה על וילון הנצפה בתוך הבית שעון שמש הוא שעון המשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש כדי להציג את השעה המקורבת.

חָדָשׁ!!: משנה ושעון שמש · ראה עוד »

שעון שבת (הלכה)

שעון שבת ידני פשוט. שעון שבת בהלכה, הוא פתרון הלכתי לכיבוי והדלקה מתוזמנים מראש של מכשירי חשמל בשבת ויום טוב, שנועד לחסוך את הצורך בפעולה ידנית של כיבוי והדלקת המכשיר החשמלי ביום השבת או יום טוב עצמו, דבר הכרוך לעיתים באיסור מלאכת מבעיר ומכבה.

חָדָשׁ!!: משנה ושעון שבת (הלכה) · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (מצווה)

שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ושעיר לעזאזל (מצווה) · ראה עוד »

שפעת רביבים

שִׁפְעַת רְבִיבִים הוא אחד מפיוטי תיקון הגשם לשמיני עצרת מאת רבי שלמה אבן גבירול.

חָדָשׁ!!: משנה ושפעת רביבים · ראה עוד »

שפות באימפריה הרומית

300x300 פיקסלים שפות באימפריה הרומית היו השפות והניבים השונים שלהן אשר דוברו בתוך שטחי האימפריה הרומית, החל משלהי המאה ה-1 לפנה"ס, עת שקמה האימפריה הרומית ועד סוף המאה ה-5 לספירה, עת שהאימפריה הרומית המערבית חדלה מלהתקיים.

חָדָשׁ!!: משנה ושפות באימפריה הרומית · ראה עוד »

שקל

שֶׁקֶל (באכדית: šiqlu שיקלו) היא מידת משקל עתיקה מהמזרח הקרוב הקדום, שבהמשך הפכה למטבע קדום.

חָדָשׁ!!: משנה ושקל · ראה עוד »

שקל (יחידת משקל)

שקל כסף מתקופת המרד הגדול (ששווה לחצי שקל מקראי), בשנים 66 עד 70, (22 מ"מ, 13.19 גרם). מימין הכיתוב "ירושלים הקדושה" וענף של שלושה רימונים. ומשמאל "שקל ישראל" וכוס עומר. שקל (באכדית: šiqlu שיקלו) היא יחידת משקל בימי קדם המוזכרת גם בתנ"ך, ששימשה לתשלום כסף וזהב.

חָדָשׁ!!: משנה ושקל (יחידת משקל) · ראה עוד »

שקל צורי

מחצית שקל צורי משנת 102/101 לפנה"ס שקל צורי השקל הצורי היה המטבע של העיר צור ואמצעי התשלום המרכזי בלבנט החל מ־126 לפנה"ס עד סביבות 60 לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ושקל צורי · ראה עוד »

שרפה בשבת

כיבוי שרפה כללי שרפה בשבת מורכבים ושונים משאר הלכות שבת.

חָדָשׁ!!: משנה ושרפה בשבת · ראה עוד »

שריה דבליצקי

הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: משנה ושריה דבליצקי · ראה עוד »

ששת סדרי משנה

#הפניה משנה.

חָדָשׁ!!: משנה וששת סדרי משנה · ראה עוד »

שלמה נתן קוטלר

רבי שלמה נתן נטע קוטלר (תרכ"ו, 1865, קובנה - כ"ה בשבט תש"ה, 8 בפברואר 1945, ירושלים) היה רב וראש ישיבה ליטאי.

חָדָשׁ!!: משנה ושלמה נתן קוטלר · ראה עוד »

שלמה סובל

הרב שלמה סובולתמונה להחלפה הרב שלמה סובל (כתיב יידי: סאבעל, סאבל; י' בטבת תרס"א, 1 בינואר 1901 - י"ג בטבת תש"ל, 22 בדצמבר 1969) היה דרשן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: משנה ושלמה סובל · ראה עוד »

שלמה סיריליו

רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס או ר"ש סיריליו) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: משנה ושלמה סיריליו · ראה עוד »

שלמה עדני

הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (ה'שכ"ז, 1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ושלמה עדני · ראה עוד »

שלמה פלסנר (רב)

רבי שלמה (סלומון) פלסנר רבי שלמה (סלומון) פלסנר (כ"ז בניסן ה'תקנ"ז, 23 באפריל 1797 – כ"ה באב ה'תרמ"ג, 28 באוגוסט 1883) היה מתרגם ודרשן בן יהדות גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: משנה ושלמה פלסנר (רב) · ראה עוד »

שלמה בן היתום

רבי שלמה בן היתום היה מחכמי יהדות איטליה בסביבות המאה ה-12, שחיבר פירוש לתלמוד, אשר שרד ממנו פירוש למסכת משקין (מועד קטן) בלבד.

חָדָשׁ!!: משנה ושלמה בן היתום · ראה עוד »

שלמה בורשטין

הרב שלמה בורשטין (תרע"ד, 1914 – כ' בסיוון תשס"ד, יוני 2004) היה ראש "ישיבת הרב קוק" במונטווידאו, מייסד וראש הישיבה הראשון של ישיבת בני עקיבא "בית שמואל" בחדרה.

חָדָשׁ!!: משנה ושלמה בורשטין · ראה עוד »

שלמה די אוליוירה

רבי שלמה בן דוד אוליוירה או אוליוויירה, (ליסבון 1635 – אמסטרדם, 23 במאי 1708) היה מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם ומחבר פורה בתחום הלשון והדקדוק.

חָדָשׁ!!: משנה ושלמה די אוליוירה · ראה עוד »

שלמה הופמן

שלמה הופמן (Hofman; 24 באפריל 1909 – 27 במרץ 1998) היה מוזיקולוג, מלחין ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה ושלמה הופמן · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.

חָדָשׁ!!: משנה ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שלשלת הקבלה

שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.

חָדָשׁ!!: משנה ושלשלת הקבלה · ראה עוד »

שלום (בן יחזקאל) אלבק

שלום (בן יחזקאל) אַלְבֶּק (30 בינואר 1858 – 8 באוגוסט 1920) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית.

חָדָשׁ!!: משנה ושלום (בן יחזקאל) אלבק · ראה עוד »

שלום אלבק

שלום (בן חנוך) אַלְבֶּק (4 בספטמבר 1931 - 10 ביולי 2018) היה פרופסור לחקר התלמוד והמשפט העברי.

חָדָשׁ!!: משנה ושלום אלבק · ראה עוד »

שלום עליכם (פיוט)

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: משנה ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »

שלום שמן

מארי שלום (סאלם) שמן (ה'ת"ר – סיוון ה'תרס"ה, 1840 – יוני 1905), היה מגדולי רבני צנעא שבתימן, סגן ראש הישיבה הכללית בצנעא, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: משנה ושלום שמן · ראה עוד »

שלום בארון

בארון מעיד במשפט אייכמן. שלום ויטמאייר בארון (באנגלית: Salo Wittmayer Baron; 26 במאי 1895 – 24 בנובמבר 1989) היה היסטוריון יהודי-אמריקאי יליד גליציה, נחשב לגדול חוקרי תולדות עם ישראל במאה ה-20 ואבי האסכולה שהטיפה לבחינת חיי הקהילות היהודיות מתוך ההקשר הרחב של סביבתן.

חָדָשׁ!!: משנה ושלום בארון · ראה עוד »

שלום יצחק הלוי

רחוב על שמו בשכונת הר נוף הרב שלום יצחק הלוי (מארי סאלם יצחק; אור לכ"א בחשון ה'תרנ"א, 26 ביולי 1890 - כ"ו בתמוז ה'תשל"ג, 26 ביולי 1973) היה רב ראשי ליהודי תימן בתל אביב ובאופן לא רשמי שימש גם כרב ראשי ליוצאי תימן בישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ושלום יצחק הלוי · ראה עוד »

שלושת ימי ההגבלה

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723 משה על הר סיני. ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום, סוף המאה ה-19 שלושת ימי ההגבלה הם שלושת הימים שלפני מתן תורה (חג השבועות), בהם הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת התורה בהר סיני.

חָדָשׁ!!: משנה ושלושת ימי ההגבלה · ראה עוד »

שליח (הלכה)

שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').

חָדָשׁ!!: משנה ושליח (הלכה) · ראה עוד »

שליח עושה שליח

שליח עושה שליח הוא כלל בהלכות שליחות לפיו שליח רשאי למנות שליח אחר שיבצע את השליחות במקומו.

חָדָשׁ!!: משנה ושליח עושה שליח · ראה עוד »

שטר (משפט עברי)

שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.

חָדָשׁ!!: משנה ושטר (משפט עברי) · ראה עוד »

שטר חוב (הלכה)

במשפט העברי, שטר חוב הוא מסמך התחייבות עליו חותם אדם הלווה כסף מחברו, ומשמש כראייה לחבותו של הלווה.

חָדָשׁ!!: משנה ושטר חוב (הלכה) · ראה עוד »

שחיטה שאינה ראויה

שחיטה שאינה ראויה היא הגדרה הלכתית לשחיטה שאינה מכשירה את בשר הבהמה לאכילה.

חָדָשׁ!!: משנה ושחיטה שאינה ראויה · ראה עוד »

שבעת המשקים

שבעת המשקים הם שבעה סוגי נוזלים המוגדרים בהלכה כ"משקה", ויש להם דינים ייחודיים בהלכות טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: משנה ושבעת המשקים · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שבעים הזקנים

שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים הוא כינוי לשתי קבוצות, האחת של משה רבנו והשנייה של תלמידי יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: משנה ושבעים הזקנים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: משנה ושבת · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: משנה ושבטי ישראל · ראה עוד »

שבועת המשנה

שבועת המשנה הן שבועות שאין מקורם בתורה שבכתב אלא נתקנו על ידי חז"ל במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ושבועת המשנה · ראה עוד »

שבועת העדות

בהלכה, שבועת העדות היא אחת משלוש העבירות שהעובר אותן חייב להביא קורבן עולה ויורד לצורך כפרה.

חָדָשׁ!!: משנה ושבועת העדות · ראה עוד »

שבועת היסת

בהלכה, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע.

חָדָשׁ!!: משנה ושבועת היסת · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: משנה ושבועות · ראה עוד »

שדה אילן

שְׂדֵה אִילָן הוא מושב דתי בגליל התחתון בין מחלף גולני לכפר תבור בסמוך לאילניה, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: משנה ושדה אילן · ראה עוד »

שו"ת מן השמים

"שו"ת מן השמים" הוא חיבור הלכתי מראשית המאה ה-13 מאת ר' יעקב הלוי ממרויש, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: משנה ושו"ת מן השמים · ראה עוד »

שומר חינם

שומר חינם הוא מי ששומר על רכוש חברו מבלי להפיק מכך תועלת בצורת שכר או טובת הנאה כלשהי.

חָדָשׁ!!: משנה ושומר חינם · ראה עוד »

שואל

שואל הוא אחד מארבעה שומרים האמורים בתורה, והוא החמור שבהם מבחינת אחריותו על הפקדון, בכך שהוא מחויב לשלם לבעלים אפילו באונס, ואף שאין קשר בין השואל לבין הנזק שנגרם לפקדון.

חָדָשׁ!!: משנה ושואל · ראה עוד »

שום

שוק שום שום סגול טרי שום הגינה או בקיצור שוּם (שם מדעי: Allium sativum) הוא מין בסוג שום שבמשפחת הנרקיסיים, והוא פקעת (גאופיט).

חָדָשׁ!!: משנה ושום · ראה עוד »

שונם

מכתב א"ע 365, מכתבו של בירידיה בו מוזכרת שונם שׁוּנֵם הייתה עיר מקראית הנזכרת בתנ"ך בנחלת שבט יששכר, דרומית לגבעת המורה, וצפונית להר הגלבוע:.

חָדָשׁ!!: משנה ושונם · ראה עוד »

שונה הלכות

שונה הלכות הוא מושג תלמודי המתאר תלמיד חכם שבקיא במשניות ובברייתות (כלומר בדיני ההלכות) אך לא בתלמוד (כלומר בסברה העומדת מאחוריהן).

חָדָשׁ!!: משנה ושונה הלכות · ראה עוד »

שושנה (צמח מקראי)

שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו.

חָדָשׁ!!: משנה ושושנה (צמח מקראי) · ראה עוד »

שושנים לדוד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ושושנים לדוד · ראה עוד »

שותפות (משפט עברי)

במשפט העברי, שותפות היא בעלות משותפת של שני אנשים על נכס או בעסק.

חָדָשׁ!!: משנה ושותפות (משפט עברי) · ראה עוד »

שולחן הפנים

שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני בעל שלוש דפנות. מצעד הניצחון עם כלי המקדש. מצד ימין ניתן לראות את השולחן יחד עם חצוצרות הכסף (הנתונים באלכסון). שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע שולחן הפנים (או שולחן לחם הפנים) הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.

חָדָשׁ!!: משנה ושולחן הפנים · ראה עוד »

שווה כסף

רכב צמוד הוא הטבה נפוצה בשווה כסף. בדרך כלל מופיע זיהוי המעסיק בחלקו האחורי של הרכב, אך בדוגמה זו הזיהוי בולט יותר שווה כסף הוא מוצר או שירות בעלי ערך כספי.

חָדָשׁ!!: משנה ושווה כסף · ראה עוד »

שכרות

פקח בבריטניה מנסה להוריד צעיר שתוי שניסה לטפס על הסטונהנג'. אביהן יין על מנת לגרום לו להשתכר, מאת פיליפ מדהרסט. שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות אדם שיכור ברחוב. וינה, תחילת המאה ה-20 שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.

חָדָשׁ!!: משנה ושכרות · ראה עוד »

שכירות

שכירות היא מצב משפטי שבו מתבצע תשלום עבור שימוש זמני במוצר, בשירות או בנכס שבבעלות אחר.

חָדָשׁ!!: משנה ושכירות · ראה עוד »

שי צ'רקה

צ'רקה נפגש עם נשיא ישראל ראובן ריבלין באירוע בבית הנשיא לזכרו של אורי אורבך, 2021 (בעת מגפת הקורונה בישראל) שי צַ'רקָה (נולד ב-23 בינואר 1967) הוא קומיקסאי, קריקטוריסט ומאייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה ושי צ'רקה · ראה עוד »

שימוש חכמים

שימוש חכמים (או בקצרה שימוש) הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.

חָדָשׁ!!: משנה ושימוש חכמים · ראה עוד »

שינוי (הלכה)

המוציא כלאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, באזנו, ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו - פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין שינוי (גם 'כלאחר יד') הוא כינוי בהלכה לפעולה הנעשית שלא כדרכה.

חָדָשׁ!!: משנה ושינוי (הלכה) · ראה עוד »

שינוי הדין

שינוי הדין הוא מצב, בו אדם עבר חטא במצב הלכתי מסוים, וכאשר נודע החטא הוא במצב בו השתנה דין העונש על חטא זה, כך שאם היה עובר על חטא זה במצב העכשווי, היה דינו שונה.

חָדָשׁ!!: משנה ושינוי הדין · ראה עוד »

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.

חָדָשׁ!!: משנה ושירה עברית · ראה עוד »

שירי המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').

חָדָשׁ!!: משנה ושירי המעלות · ראה עוד »

שילוש

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ושילוש · ראה עוד »

שילוח הקן

ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים, ורוצים לקחת את הביצים והגוזלים.

חָדָשׁ!!: משנה ושילוח הקן · ראה עוד »

שיטת זילברמן

שיטת זילברמן היא שיטה לימודית בתלמודי תורה, הקרויה על שם מייסדה, הרב יצחק שלמה זילברמן.

חָדָשׁ!!: משנה ושיטת זילברמן · ראה עוד »

שיטת ברקאי

שיטת ברקאי היא תוכנית לימודים תורנית, שיוצריה דוגלים בשימוש בכללים המופיעים בספרות חז"ל ובדרכו של הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: משנה ושיטת ברקאי · ראה עוד »

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: משנה ושיטת הפלפול · ראה עוד »

שיטת הרבדים

שיטת הרבדים היא שיטה חינוכית ללימוד התורה שבעל פה, ובעיקר התלמוד הבבלי, שפותחה על ידי הרב ד"ר פנחס היימן.

חָדָשׁ!!: משנה ושיטת הרבדים · ראה עוד »

שיחת דקלים

301x301 פיקסלים הבנת שיחת דקלים היא חכמה שלפי המסורת היהודית ניחנו בה מספר אנשים.

חָדָשׁ!!: משנה ושיחת דקלים · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: משנה ושיבת ציון · ראה עוד »

שידה

200px שידה היא רהיט שיש לו מגירות מקבילות מרובות שמונחות אחת מעל השנייה באופן אופקי.

חָדָשׁ!!: משנה ושידה · ראה עוד »

שיכון בבלי

שיכון בבלי הוא שכונה בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון.

חָדָשׁ!!: משנה ושיכון בבלי · ראה עוד »

ת"ק (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ות"ק (פירושונים) · ראה עוד »

תמר מצוי

תמר מצוי (שם מדעי: Phoenix dactylifera; באנגלית: date palm) הוא מין של צומח מסוג תמר שבמשפחת הדקליים.

חָדָשׁ!!: משנה ותמר מצוי · ראה עוד »

תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: משנה ותמול שלשום · ראה עוד »

תאו

תאו אסייתי. אנואה השפלה. תאואי מים בשמורת טבע עין אפק, עמק זבולון. תְּאוֹ (או בּוּפָלוֹ; שם מדעי: Bubalus) הוא סוג בתת-משפחת הפרים.

חָדָשׁ!!: משנה ותאו · ראה עוד »

תנא קמא

תַּנָּא קַמָּא בארמית, ובתרגום לעברית - התנא הראשון, הוא התנא שדבריו מוזכרים ראשונה במשנה שבה עוסקים.

חָדָשׁ!!: משנה ותנא קמא · ראה עוד »

תנאי (הלכה)

תנאי הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי לקיום תנאי, כך שאם התנאי לא התקיים, המעשה יתבטל.

חָדָשׁ!!: משנה ותנאי (הלכה) · ראה עוד »

תנאי בני גד ובני ראובן

תנאי בני גד ובני ראובן הוא שם כולל לסדרת פרטים הצריכים להתקיים על פי ההלכה בכל תנאי, כדי שתנאי זה יהיה בר תוקף, וכאשר יעדרו פרטים אלו מהתנאי יחול המעשה גם אם התנאי לא יתקיים.

חָדָשׁ!!: משנה ותנאי בני גד ובני ראובן · ראה עוד »

תנאי בית דין

תנאי בית דין הוא תקנה מתקנות חז"ל, המחייבת את הבעל בסיפוק צרכים בסיסיים ועוד (ראה להלן) לאישה שאותה הוא נושא.

חָדָשׁ!!: משנה ותנאי בית דין · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: משנה ותנאים · ראה עוד »

תנו רבנן (שיר)

גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר עממי המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות, המסודרים לפי מספרם, בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומהתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה ותנו רבנן (שיר) · ראה עוד »

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: משנה ותנועת דור דעה · ראה עוד »

תנופה

תיאור הנפת קורבן מנחה בכלי שרת בבית המקדש, לפי שיטת רש"י, כשידיו של הכהן מתחת לידי הבעלים בהלכה היהודית, תנופה היא פעולה הנעשית במהלך הקרבת קרבנות מסוימים, בעיקר בהקרבת קרבנות שלמים ומנחה אחדים, כחלק מעבודת הקורבנות בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ותנופה · ראה עוד »

תנור האפייה בעת העתיקה

צלמית טרה קוטה של אשה אופה לחם בפורן, תנור אפייה דו-קומתי, המאה ה-5 לפנה"ס, יוון תנור האפייה היה מתקן האפייה העיקרי בארץ ישראל, מתקופת הברונזה עד המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: משנה ותנור האפייה בעת העתיקה · ראה עוד »

תעמולת הבחירות לכנסת

תעמולת בחירות היא מרכיב מרכזי בתהליך של כל מסע בחירות ומכאן גם במסע הבחירות לכנסת בישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ותעמולת הבחירות לכנסת · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: משנה ותענית · ראה עוד »

תענית (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ותענית (פירושונים) · ראה עוד »

תפיסת הבית

תפיסת הבית הוא מצב רכוש במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: משנה ותפיסת הבית · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: משנה ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת נשים ביהדות

סידור תפילה לאישה, 1480 תפילת נשים התקיימה ביהדות לאורך כל הדורות, ובמקרים מסוימים, תפילתן נחשבה לתפילת מופת.

חָדָשׁ!!: משנה ותפילת נשים ביהדות · ראה עוד »

תפילת עננו

תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים לברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.

חָדָשׁ!!: משנה ותפילת עננו · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: משנה ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: משנה ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת בית המדרש

תפילת בית המדרש היא זוג תפילות יהודיות, שנועדו להיאמר עם הכניסה לבית מדרש לצורך לימוד תורה ועם היציאה ממנו.

חָדָשׁ!!: משנה ותפילת בית המדרש · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: משנה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תפילה קצרה

תפילה קצרה היא מעין תחליף (זמני) לתפילת שמונה עשרה, הנאמרת במקרים בהם המתפלל נמצא במקום סכנה, שאינו יכול להתפלל את תפילת העמידה הרגילה ביישוב הדעת כלל.

חָדָשׁ!!: משנה ותפילה קצרה · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: משנה ותפילין · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: משנה ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תקוע (יישוב מקראי)

פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.

חָדָשׁ!!: משנה ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: משנה ותקופת הזוגות · ראה עוד »

תרנגול הבית

אפרוח של תרנגול גזעי תרנגולים שונים תרנגול מסוג Marans זוג תרנגולי Old English Game מגזע Sebright קרב תרנגולים תרנגולות בלול תרנגול הבית (שם מדעי: Gallus gallus domesticus) הוא עוף מבוית, הנפוץ ביותר מבין בעלי־החיים המבויתים ומבין כלל העופות על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: משנה ותרנגול הבית · ראה עוד »

תרגומי הקוראן לעברית

הקוראן, הספר המרכזי המקודש בדת האסלאם, תורגם לעברית מספר פעמים, החל מן המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: משנה ותרגומי הקוראן לעברית · ראה עוד »

תרומת מעשר

תרומת מעשר היא מצוות עשה מהתורה על הלוי להרים עשירית ממעשר ראשון שהוא מקבל ולתת אותה כתרומה לכהן.

חָדָשׁ!!: משנה ותרומת מעשר · ראה עוד »

תרומה גדולה

תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.

חָדָשׁ!!: משנה ותרומה גדולה · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: משנה ותשעה באב · ראה עוד »

תשלומים (משפט עברי)

התשלומים במשפט העברי הם חיובים של אדם לשלם לאדם אחר כסף בגלל נזק, הלוואה, או חיוב משפטי אחר.

חָדָשׁ!!: משנה ותשלומים (משפט עברי) · ראה עוד »

תשבו כעין תדורו

תשבו כעין תדורו הוא כלל הלכתי לפיו מצוות הישיבה בסוכה צריכה להתקיים באופן מקביל לנוהג המקובל בעת מגורי האדם בביתו הקבוע.

חָדָשׁ!!: משנה ותשבו כעין תדורו · ראה עוד »

תל מחוז

תֵּל מָחוֹז או תל אל-סולטאן (באנגלית: Tel Mahoz או Tell es sultan) הוא אתר ארכאולוגי שהיה מאוכלס בתקופות קדומות ומאוחרות יותר כחלק ממערכת יישובים שבין יבנה ליבנה ים.

חָדָשׁ!!: משנה ותל מחוז · ראה עוד »

תל רחוב

הסורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, שנמצא בבית הכנסת ביישוב העתיק רחוב, מוצב כיום בסמוך לרפליקת הפסיפס (צולם ב־1975) תל רחוב (תל א־צארם) הוא אתר ארכאולוגי בעמק בית שאן, כ־5 ק"מ מדרום לתל בית שאן מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית.

חָדָשׁ!!: משנה ותל רחוב · ראה עוד »

תל חדיד

תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.

חָדָשׁ!!: משנה ותל חדיד · ראה עוד »

תל יזרעאל

תל יזרעאל מכיוון נחל חרוד המראה מהתל לכיוון כפר יחזקאל. קבוצת האקליפטוסים בעמק מסמנת את מיקומו של מעיין עין יזרעאל גבעת המורה מהתל הגלבוע מהתל שרידי המגדל הצפון-מזרחי אנדרטת הפלמ"ח על התל תל יזרעאל הוא תל קדום הממוקם בלב עמק יזרעאל, מעט דרומית לעיר עפולה ובסמוך לקיבוץ יזרעאל.

חָדָשׁ!!: משנה ותל יזרעאל · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד תורה לנשים

תלמידות במדרשת שיל"ת לפי ההלכה, נשים אינן נכללות במצוות תלמוד תורה, אף על פי שאישה הלומדת תורה זוכה על כך לשכר.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמוד תורה לנשים · ראה עוד »

תלמוד תורה המסורה

תלמוד תורה 'אהבת תורה - המסורה' הוא תלמוד תורה עם מספר סניפים בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמוד תורה המסורה · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »

תחנת הכרמל

מבט מצפון אל בתי השכונה תחנת הכרמל, בשמה הערבי "אלמחטה" (المحطة), היא שכונה קטנה במערב חיפה, ממזרח לבת גלים, התחומה כמשולש ששלוש פאותיו הן דרך יפו, רחוב חיל-הים ונמל חיפה ונחצית לאורכה על ידי מסילת החוף.

חָדָשׁ!!: משנה ותחנת הכרמל · ראה עוד »

תחרות

תחרות אכילת פאי בסיאטל (2003) תלמידי בית הספר הריאלי בחיפה בתחרות ריצה (1937) תלמידות בתחרות ריצה בבית ספר בטנזניה (2016) תחרות היא התמודדות בין שני צדדים (אנשים, תאגידים, בעלי חיים ועוד) או יותר על משאב מוגבל.

חָדָשׁ!!: משנה ותחרות · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: משנה ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תבלין

תבלינים למכירה חנות תבלינים בבית לחם הגלילית תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה.

חָדָשׁ!!: משנה ותבלין · ראה עוד »

תהילים ע"ח

תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-77 במספר).

חָדָשׁ!!: משנה ותהילים ע"ח · ראה עוד »

תהילים קנ"א

ממוזער תהילים קנ"א הוא מזמור המופיע בנוסחים של ספר תהילים בתרגום השבעים היווני ובתרגום הפשיטתא הסורי, ונמצא בעברית בגרסה מורחבת במגילות קומראן במגילת התהילים הגדולה, יחד עם מזמורים חיצוניים נוספים.

חָדָשׁ!!: משנה ותהילים קנ"א · ראה עוד »

תהילים קל"ו

תהילים קל"ו הוא המזמור ה-136 בספר תהילים, הנקרא בשם הלל הגדול.

חָדָשׁ!!: משנה ותהילים קל"ו · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: משנה ותוספתא · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: משנה ותוספות · ראה עוד »

תורמוס

תֻּרְמוּס (שם מדעי: Lupinus) הוא סוג בתת-משפחת הפרפרניים הנפוץ בעיקר באמריקה, צפון אפריקה, אגן הים התיכון והאי הדרומי של ניו זילנד.

חָדָשׁ!!: משנה ותורמוס · ראה עוד »

תורת אמת (תוכנה)

תורת אמת היא תוכנה חינמית, המכילה מאגר תורני של ספרי קודש, קונטרסים, ועוד, המוגדרים כספרי יסוד של היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה ותורת אמת (תוכנה) · ראה עוד »

תורת הגמול

תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: משנה ותורת הגמול · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: משנה ותורה · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ותורה מן השמים · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: משנה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תורה לשמה

לימוד לִשְמָהּ או לימוד תורה לִשמה הוא ביטוי מעולם בית המדרש היהודי, המתייחס ללימוד תורה ללא אינטרסים זרים ללימוד.

חָדָשׁ!!: משנה ותורה לשמה · ראה עוד »

תולדות עם עולם

אחד משמונת כרכי הסדרה תולדות עם עולם הוא ספר היסטוריה בשמונה כרכים, הסוקר את קורותיו של עם ישראל בתקופת בית שני, התנאים והאמוראים, מנקודת מבט מסורתית, המתבססת בעיקרה על המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ותולדות עם עולם · ראה עוד »

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.

חָדָשׁ!!: משנה ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »

תודוס הרופא

תודוס הרופא היה רופא יהודי שחי בארץ ישראל (פרובינקיה יודיאה) בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי לתנאים), והתמחה באנטומיה.

חָדָשׁ!!: משנה ותודוס הרופא · ראה עוד »

תכריכים

תכריכי נפטר רואים את המכנס חולצה והבגד ששמים על הפנים תכריכים הם הלבוש שבו מלבישים את המת כשמכינים אותו לקבורה.

חָדָשׁ!!: משנה ותכריכים · ראה עוד »

תכשיט (שבת)

בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.

חָדָשׁ!!: משנה ותכשיט (שבת) · ראה עוד »

תי"ט (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ותי"ט (פירושונים) · ראה עוד »

תימנית-יהודית

תימנית־יהודית היא דיאלקט של ערבית יהודית שמדובר על ידי יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: משנה ותימנית-יהודית · ראה עוד »

תיק תפילין

תיק תפילין תיק לטלית ותפילין הוא תיק המשמש לאחסון התפילין והטלית.

חָדָשׁ!!: משנה ותיק תפילין · ראה עוד »

תיקון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ותיקון · ראה עוד »

תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

חָדָשׁ!!: משנה ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: משנה ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.

חָדָשׁ!!: משנה ותיקון המידות · ראה עוד »

תיקוף

המערבית תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: משנה ותיקוף · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: משנה ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: משנה ול"ג בעומר · ראה עוד »

למידה שיתופית

למידה שיתופית למידה שיתופית היא אחת מהשיטות החלופיות לשיטת הלמידה הרגילה בכיתה, לימוד דרך קבוצות קטנות של תלמידים יוצר יחסי גומלין בין התלמידים, אופן למידה זה יוצר שייכות לקבוצה אצל כל תלמיד ומעורר חשיבה ודיון בין אישי.

חָדָשׁ!!: משנה ולמידה שיתופית · ראה עוד »

לא תחרוש בשור ובחמור יחדו

לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה.

חָדָשׁ!!: משנה ולא תחרוש בשור ובחמור יחדו · ראה עוד »

לא יהא חוטא נשכר

שלא יהא חוטא נשכר הוא כלל משפטי והלכתי הנקבע מכוח סברא פשוטה (ולכן מקובל גם במשפט הערכאות), והוא קובע דינים רבים שמטרתם שהחוטא לא ירוויח מחטא ומעשה רע שעשה.

חָדָשׁ!!: משנה ולא יהא חוטא נשכר · ראה עוד »

לפני המקום

לפני המקום הוא רומן מאת חיים באר, שיצא לאור במסגרת "ספריה לעם" בשנת 2007.

חָדָשׁ!!: משנה ולפני המקום · ראה עוד »

לפת

לפת (שם מדעי: Brassica rapa) היא ירק ממשפחת המצליבים, המשמש למאכל וכמספוא.

חָדָשׁ!!: משנה ולפת · ראה עוד »

לשון קודש

לשון קודש היא שפה, לעיתים שפה מתה, המשמשת לצרכים דתיים, ואינה משמשת כשפת דיבור יומיומית.

חָדָשׁ!!: משנה ולשון קודש · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ולשון חז"ל · ראה עוד »

לשכת פרהדרין

מיקומה של לשכת פרהדרין בבית המקדש (בכחול) בבית המקדש השני, לשכת פרהדרין (או: פלהדרין) הייתה לשכתו של הכהן הגדול, ששימשה לו למגורים בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: משנה ולשכת פרהדרין · ראה עוד »

לשכת הפרווה

מיקום לשכת הפרווה על דגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל; המיקום מסומן בקו צהוב. מיקום לשכת הפרווה בבית המקדש; המיקום מסומן בכחול לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של העזרה של בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: משנה ולשכת הפרווה · ראה עוד »

לשכת הגולה

לשכת הגולה הייתה אחת הלשכות בצפון העזרה של בית המקדש, אשר שימשה להובלת מים ולאספקתם לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ולשכת הגולה · ראה עוד »

לשכת הכלים

לשכת הכלים הייתה אחת מלשכות העזרה בבית המקדש ונקראה כך משום שבה אחסנו את כלי השרת בעת שלא השתמשו בהם לעבודה במקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ולשכת הכלים · ראה עוד »

לטרינה

הדמיית לטרינה הלטרינה באוסטיה הלטרינה באוסטיה הלטרינה באוסטיה לטרינה באפסוס גן הארכאולוגי ירושלים הלטרינה של אסירי מחנה בירקנאו לטרינה (מלטינית 'lavatrina' - בית שימוש) היא מבנה פרטי או ציבורי לעשיית צרכים, שהיה נפוץ מאוד בערים הגדולות ברחבי האימפריה הרומית, כולל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ולטרינה · ראה עוד »

לחם הפנים

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ולחם הפנים · ראה עוד »

לבלר

לבלר כותב קודקס בחצר שליט, ימי הביניים פסל הלבלר היושב, מצרים העתיקה לַבְלָר היה איש מקצוע שידע קרוא וכתוב ועסק לפרנסתו בכתיבת מכתבים רשמיים, כרוניקות, טקסטים ארוכים, כמו גם מסמכים משפטיים כגון חוזים, צוואות וחוקים.

חָדָשׁ!!: משנה ולבלר · ראה עוד »

לביא (קיבוץ)

לָבִיא הוא קיבוץ דתי השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, ושייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: משנה ולביא (קיבוץ) · ראה עוד »

לגיו

מראה מתל מגידו דרומה לעבר נחל קיני הזורם לרוחב התמונה לפני כלא מגידו שבו נמצא אולם התפילה הנוצרי. שרידי כפר עותנאי אינם נראים בתמונה והם ממוקמים במעלה המדרון שמימין פסיפס שהתגלה בשנת 2006 בחפירות בבית הכלא במגידו לגיו (Legio) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא על שלוחה מצפון לנחל קיני, בסמוך לתל מגידו, אשר מזוהה במחקר עם העיירה כפר עותנאי (גם: כפר עותני) הנזכרת רבות במקורות חז"ל כיישוב מרכזי הנמצא בתפר שבין הגליל לשומרון.

חָדָשׁ!!: משנה ולגיו · ראה עוד »

לוף ארץ-ישראלי

לוף ארץ ישראלי (שם מדעי: Arum palaestinum; בערבית מכחלת אלע'ולה), הוא גאופיט בן משפחת הלופיים, בעל תפרחת קטיפתית בצבע בורדו.

חָדָשׁ!!: משנה ולוף ארץ-ישראלי · ראה עוד »

לופיים

לוּפִיִים (שם מדעי: Araceae) היא משפחה גדולה של צמחים בעלי פרחים בסדרת כף הצפרדע.

חָדָשׁ!!: משנה ולופיים · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

חָדָשׁ!!: משנה ולולב · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: משנה ולוחות הברית · ראה עוד »

לוביה

שעועית העין השחורה (או לוּבְּיָה; שם מדעי: Vigna unguiculata) ידועה גם בשם רוּבְּיָה וצ'או-לי היא מין בסוג לוביה.

חָדָשׁ!!: משנה ולוביה · ראה עוד »

לוביה (כפר)

מפת אזור הכפר 1870 לוביה (בערבית: لوبيا תעתיק מדויק: לוביא) היה כפר ערבי מוסלמי בגליל התחתון בצד כביש 77, דרומית-מזרחית למחלף גולני.

חָדָשׁ!!: משנה ולוביה (כפר) · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: משנה ולוד · ראה עוד »

לוי יצחק שניאורסון

הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"ח – כ' באב ה'תש"ד, 1878–1944) היה רב ומקובל, מרבני העיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק) שבאוקראינה בשנים ה'תרס"ט–ה'תרצ"ט (1909–1939), תחילה לצד רבנים נוספים ובהמשך לבדו.

חָדָשׁ!!: משנה ולוי יצחק שניאורסון · ראה עוד »

לימוד בעל פה

לימוד בעל פה היא שיטת לימוד שבה מתמקדים בשינון החומר כך שהתלמיד יהיה מסוגל לחזור על החומר הנלמד בדיוק בדרך שבה הוא נקרא או נשמע, בדרך כלל על חשבון הבנה עמוקה או טובה יותר של הטקסט.

חָדָשׁ!!: משנה ולימוד בעל פה · ראה עוד »

לימודי חול

לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.

חָדָשׁ!!: משנה ולימודי חול · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה וליל הסדר · ראה עוד »

ליטני

נהר ליטני בדרום לבנון נהר הליטני (בערבית: نهر الليطاني נהר א-ליטאני; בלטינית: Leontes) הוא הנהר הגדול בלבנון ואורכו 170 ק"מ.

חָדָשׁ!!: משנה וליטני · ראה עוד »

ליב חזן

איחולי הצלחה בעיתון היידי של קובל לרגל עלייתו של חזן לארץ ישראל חיים לֶיְבּ חזן (על פי רוב: ל' חזן; כ"ב בתשרי תרנ"ב, 24 באוקטובר 1891, ביאליסטוק – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969, רחובות) היה מורה, מתרגם סופר, סופר ילדים ונוער, עורך ומחבר ספרי לימוד עברי פולני-ישראלי פורה.

חָדָשׁ!!: משנה וליב חזן · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.

חָדָשׁ!!: משנה וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »

ט"ו בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: משנה וט"ו בכסלו · ראה עוד »

טמון באש

בדיני נזיקין בהלכה, דין טָמוּן בְּאֵש הוא הלכה מיוחדת בנזקי אש (אחד מארבעה אבות הנזיקין), ולפיה חיוב הפיצוי הוא רק על דברים שנראים לעין וניזקו, ולא על מה שהיה "טמון" ונסתר.

חָדָשׁ!!: משנה וטמון באש · ראה עוד »

טנק המבצעים של חב"ד

הטנקים ברחבת הכותל המערבי בסיומה של השיירה השנתית בחנוכה - ה'תשס"ט תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: משנה וטנק המבצעים של חב"ד · ראה עוד »

טעמי המנהגים ומקורי הדינים

טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.

חָדָשׁ!!: משנה וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: משנה וטעמי המקרא · ראה עוד »

טעם כעיקר

טעם כעיקר (בר"ת טע"כ או טכ"ע) הוא כלל הלכתי מהלכות איסור והיתר לפיו כאשר מאכל שאסור באכילה נתן טעם במאכל המותר באכילה, המאכל אסור באכילה מחמת טעם האיסור, על אף שאין בתוכו את גוף המאכל האסור.

חָדָשׁ!!: משנה וטעם כעיקר · ראה עוד »

טעות סופר (משפטים)

במשפט, טעות סופר היא רישום מוטעה במסמך משפטי מחייב, המשפיע על משמעות המסמך, ומתבטל מאחר שהכוונה המקורית הייתה שונה.

חָדָשׁ!!: משנה וטעות סופר (משפטים) · ראה עוד »

טרשים

טרשים באנדלוסיה בספרד טְרָשִים היא אדמת אבנים, או שטחים גדולים מכוסים סלע אחד שטוח, שאינם ראויים לזריעה, או גושי סלע חשופים הבולטים מעל פני הקרקע.

חָדָשׁ!!: משנה וטרשים · ראה עוד »

טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל

מאיזו תקופה הטחנה? זיהיתי בעיה רחבה מספר שנים של לא לציין מאיזה תקופה טחנות בתקצירי תמונות טחנת קמח בכוח המים (בלשון המשנה נקראות רחיים של מים) היא מתקן חקלאי שפועל בעזרת אנרגיה של מים זורמים, כאשר מטרתו העיקרית (בעת העתיקה) הייתה יצור קמח על ידי טחינה של מינים של דגניים.

חָדָשׁ!!: משנה וטחנת קמח עתיקה בארץ ישראל · ראה עוד »

טבי (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וטבי (פירושונים) · ראה עוד »

טהרת המת

חדר טהרה בבית העלמין ירקון ביהדות, טהרת המת (או בקיצור טהרה) היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו.

חָדָשׁ!!: משנה וטהרת המת · ראה עוד »

טהרות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וטהרות · ראה עוד »

טומאת קבר

בית קברות יהודי בהלכות טומאה וטהרה, טומאת קבר היא אחת מאבות הטומאה הנגרמות על ידי מת, ומהותה - טומאה הנגרמת על ידי קבירת מת במקום סגור מכל צדדיו.

חָדָשׁ!!: משנה וטומאת קבר · ראה עוד »

טומאת כלי חרס

כלי חרס כלי חרס בהלכות טומאת כלים שבכלי חרס קיימים כמה דינים מיוחדים, המבדילים אותו מכל שאר הכלים.

חָדָשׁ!!: משנה וטומאת כלי חרס · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: משנה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טומטום ואנדרוגינוס

טוּמְטוּם ואַנְדְּרוֹגִינוֹס הם מונחים בהלכה המשמשים לתיאור אדם בעל זוויג שאינו ברור, מה שמכונה כיום "אינטרסקס".

חָדָשׁ!!: משנה וטומטום ואנדרוגינוס · ראה עוד »

טוען רבני

טוען רבני (בראשי תיבות: טו"ר) או "טוען בית דין", הוא מקצוע מודרני של ייצוג לקוחות מול בתי דין רבניים, בדיני משפחה, בדומה לתפקיד עורך דין בבית משפט.

חָדָשׁ!!: משנה וטוען רבני · ראה עוד »

טובה סנהדראי

טובה סַנְהֶדְראי-גולדרייך (לעיתים: סנהדראית; 23 בספטמבר 1906, טרנופול – 31 באוגוסט 1993, ירושלים) הייתה פעילה מרכזית בזרם הציונות הדתית והסוציאליסטית בישראל, ממייסדות ארגון הפועלות של הפועל המזרחי ומראשותיו, חברת הכנסת מטעם סיעת מפד"ל (האישה הדתייה הראשונה שנבחרה לכנסת), יו"ר תנועת אמונה ומייסדת הארגון הראשון לשירות לאומי לבנות.

חָדָשׁ!!: משנה וטובה סנהדראי · ראה עוד »

טוביה החולב

כריכת הספר טוביה החולב ביידיש, מוסקבה, 1947. הכתיב בהתאם לאיות היידי הסובייטי, הפונטי ונטול הרכיבים העבריים, ברוח הייבסקציה. כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב) טוביה החולב (מיידיש: טֶבֿיֶה/טעוויע דער מילכיקער; תרגום מילולי: "טוביה העוסק במכירת מוצרי חלב") הוא גיבורו של רומן מאת הסופר שלום עליכם שנכתב ופורסם בהמשכים; הפרק הראשון שלו נכתב בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר. הרומן נפרש על גבי כמה שנים בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, והמרחב בו הוא מתקיים הוא תחום המושב ברוסיה, האזור בו חיו אז יהודי האימפריה. הרומן מתאר מציאות היסטורית עמוסת תהפוכות, שבה יהודים רבים נטשו את בתיהם וכפריהם והגרו למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: משנה וטוביה החולב · ראה עוד »

טוביה ושבע בנותיו

תמונה מן הסט. ניסים לאון, ציון חן, מייקל הרטמן, שמעון ארמה, טובה דרורי ויהודית סולה טוביה ושבע בנותיו הוא סרט ישראלי משנת 1968 בבימויו של מנחם גולן.

חָדָשׁ!!: משנה וטוביה ושבע בנותיו · ראה עוד »

זמן נקט

#הפניה משנה.

חָדָשׁ!!: משנה וזמן נקט · ראה עוד »

זאב רווח

זאב רווח בסרטו של אורי ענבר, "בית"ר פרובנס", 2002 זאב (זאביק) נחום רווח (נולד ב-15 באוגוסט 1940) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאי, זמר, מפיק, תסריטאי ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה וזאב רווח · ראה עוד »

זנוח

זָנוֹחַ הוא מושב הסמוך לבית שמש, המשתייך למועצה האזורית מטה יהודה.

חָדָשׁ!!: משנה וזנוח · ראה עוד »

זפק

סכמה של הזפק ברווז עם זפק מלא זֶפֶק הוא איבר פנימי, חלק ממערכת העיכול בגופם של בעלי חיים רבים, לרבות עופות, חרקים וחסרי חוליות.

חָדָשׁ!!: משנה וזפק · ראה עוד »

זקן ממרא

זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.

חָדָשׁ!!: משנה וזקן ממרא · ראה עוד »

זקנה

הגדרת הזקנה בכל חברה תלויה בתוחלת החיים בה ובמידה בה רואה החברה רוב גדול של תוחלת זו. הארי פאץ', זקן בן 109 – כשנפטר, שנתיים לאחר צילום התמונה, נחשב לשלישי ברשימת האנשים הזקנים ביותר בעולם זִקנה היא טווח הגילים התוחם את השלב האחרון במחזור החיים של האדם הממוצע.

חָדָשׁ!!: משנה וזקנה · ראה עוד »

זרעים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וזרעים · ראה עוד »

זרוע, לחיים וקיבה

מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.

חָדָשׁ!!: משנה וזרוע, לחיים וקיבה · ראה עוד »

זבל

שימור זבל המשק בערמה מהודקת; חומו של הזבל עולה משמעותית עקב תהליכי פירוק הזבל, הנקרא גם דשן אורגני הוא חומר אורגני המשמש בחקלאות לטיוב הקרקע, להעשרתה בחומרי מזון, ובהעלאת כמות ואיכות היבול.

חָדָשׁ!!: משנה וזבל · ראה עוד »

זה נהנה וזה לא חסר

במשפט העברי, "זה נהנה וזה לא חסר" הוא מצב שבו אדם נהנה מנכסיו או מעשיו של אחר, בעוד האחר אינו מפסיד דבר, הכלל הוא בעצם התניה בחיוב תשלום מדין נהנה, שבמידה ובעל החפץ לא נחסר, הנהנה אינו מחויב לשלם לו על כך.

חָדָשׁ!!: משנה וזה נהנה וזה לא חסר · ראה עוד »

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.

חָדָשׁ!!: משנה וזהר עמר · ראה עוד »

זורק אבן למרקוליס

זורק אבן למרקוליס הוא פתגם תלמודי שבא לתאר מי שהתכוון לטוב ונמצא עושה רעה.

חָדָשׁ!!: משנה וזורק אבן למרקוליס · ראה עוד »

זוז

זוּז (מכונה גם דינר) הוא מטבע עתיק ששימש בארץ ישראל ובסביבתה מן התקופה ההלניסטית ועד שלהי העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: משנה וזוז · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה וזכריה פרנקל · ראה עוד »

זכריה בן קבוטל

זכריה בן קבוטל היה תנא שעבד במקדש, חי בסוף תקופת בית המקדש השני וכנראה שהיה כהן.

חָדָשׁ!!: משנה וזכריה בן קבוטל · ראה עוד »

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה-15, פרשן מקרא והלכה ורופא.

חָדָשׁ!!: משנה וזכריה הרופא · ראה עוד »

זכירת יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. זכירת יציאת מצרים היא אחת ממצוות הזכירה שבתורה, לפיהם חובה על כל יהודי לזכור את נס יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: משנה וזכירת יציאת מצרים · ראה עוד »

זיסקינד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וזיסקינד · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: משנה וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

ח'רבת חרד'אן

ח'רבת חרד'אן היא חורבה ארכאולוגית הנמצאת כקילומטר וחצי ממזרח לתחום השיפוט של ירושלים, וכשניים וחצי ק"מ דרומית לאבו דיס.

חָדָשׁ!!: משנה וח'רבת חרד'אן · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: משנה וחמץ · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: משנה וחמש מגילות · ראה עוד »

חמשת מיני דגן

חמשת מיני דגן הם חמישה סוגים של דגן, שלהם נקבעו דינים מיוחדים בהלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה וחמשת מיני דגן · ראה עוד »

חם מקצתו חם כולו

חם מקצתו – חם כולו (בראשי תיבות: חמח"כ) הוא כלל הלכתי הקובע כי מתכת שמקור חום פוגע בחלק אחד שלה, הריהו מחמם את כולה.

חָדָשׁ!!: משנה וחם מקצתו חם כולו · ראה עוד »

חנן בן אבישלום

התנא חנן בן אבישלום היה מדייני הגזרות שבירושלים, יחד עם אדמון וחנן המצרי, בסוף ימי בית המקדש השני, סמוך לסוף תקופת הזוגות ותחילת תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה וחנן בן אבישלום · ראה עוד »

חנמאל המצרי

חנמאל המצרי היה כהן גדול בתקופת בית שני הנזכר במשנה כמי שעשה פרה אדומה.

חָדָשׁ!!: משנה וחנמאל המצרי · ראה עוד »

חננאל

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: משנה וחננאל · ראה עוד »

חננאל בן שמואל

רבי חננאל בן שמואל היה נגיד, דיין וראש ישיבה במצרים במאה ה-12, תלמידו ומחותנו של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה וחננאל בן שמואל · ראה עוד »

חנניה בן אחי רבי יהושע

חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה, שנולד בארץ ישראל ולאחר זמן עבר לבבל.

חָדָשׁ!!: משנה וחנניה בן אחי רבי יהושע · ראה עוד »

חנה ספראי

חנה סַפְרָאי (1946 – 11 בפברואר 2008) הייתה מרצה בתחום ספרות חז"ל ופמיניסטית דתית.

חָדָשׁ!!: משנה וחנה ספראי · ראה עוד »

חנה לרנר

חנה לרנר (רובינשטיין) (תרס"ט – ה' בחשוון תשנ"ח, 5 בנובמבר 1997) הייתה ציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: משנה וחנה לרנר · ראה עוד »

חנוך אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וחנוך אלבק · ראה עוד »

חנוך ילון

חנוך ילון (דיסטנפלד) ח' באייר תרמ"ו (13 במאי 1886) - י"ב באדר א' תש"ל (18 בפברואר 1970) היה בלשן ישראלי, מחשובי חוקרי לשון חז"ל ומקבל פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1962.

חָדָשׁ!!: משנה וחנוך ילון · ראה עוד »

חנווני על פנקסו

חנווני על פנקסו הוא כינוי לנאמנותו של חנווני לגבי רישומים בפנקסו אודות חובות שחייבים לו.

חָדָשׁ!!: משנה וחנווני על פנקסו · ראה עוד »

חנוכת בית

חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.

חָדָשׁ!!: משנה וחנוכת בית · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: משנה וחנוכה · ראה עוד »

חסורי מחסרא

חַסוּרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָּנֵי (בתרגום חופשי מארמית: "הנוסחה חסרה ולקויה, אלא כך יש לשְנות:") הוא ביטוי וכלל תלמודי המופיע בתלמוד כתירוץ קושייה על דברי המשנה (או הברייתא) - באמצעות "הגהת" דברי המשנה ועריכתה על ידי הוספת מילים הנותנים למשנה הבנה שונה מכפי שהיא הייתה נראית בפשטותה בנוסחה המקורית שלה.

חָדָשׁ!!: משנה וחסורי מחסרא · ראה עוד »

חסיד (הלכה)

ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה.

חָדָשׁ!!: משנה וחסיד (הלכה) · ראה עוד »

חסיד שוטה

חסיד שוטה הוא כינוי גנאי שנתנו חז"ל לאדם שמנסה להחמיר בקיום מצוות, אך למעשה הוא נוהג כשוטה; כלומר, רצונו להתנהג כחסיד מוביל אותו לחטוא או לנהוג באופן מטופש.

חָדָשׁ!!: משנה וחסיד שוטה · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: משנה וחסידות בעלז · ראה עוד »

חצב מצוי

חָצָב מָצוּי (שם מדעי: Drimia aphylla (Forssk.) J. C. Manning & Goldblatt) הוא צמח ים-תיכוני, רעיל ובעל בצל (גאופיט) ממשפחת האספרגיים (בעבר שויך למשפחת השושניים) הנפוץ כצמח בר ברוב חלקי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה וחצב מצוי · ראה עוד »

חצוצרות הכסף

העתק התבליט המופיע בשער טיטוס בו נראים שתי חצוצרות חצוצרות כסף הן זוג כלי תרועה, אשר על פי המסורת היהודית נעשו תחילה בידי משה, בעת מסע הנדודים של עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: משנה וחצוצרות הכסף · ראה עוד »

חציצה

בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.

חָדָשׁ!!: משנה וחציצה · ראה עוד »

חק לישראל

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: משנה וחק לישראל · ראה עוד »

חקר הסוגים

חקר הסוגים או חקר הסוגים הספרותיים (באנגלית: Form criticism, בגרמנית: Formgeschichte) הוא אסכולה בביקורת המקרא המסווגת את היחידות השונות של כתבי קודש לפי סוגה ספרותית ומנסה להתחקות אחר כל סוגה לתקופת העברתה בעל פה.

חָדָשׁ!!: משנה וחקר הסוגים · ראה עוד »

חרש, שוטה וקטן

חרש שוטה וקטן (לעיתים בראשי תיבות: חש"ו) הוא מעמד המופיע פעמים רבות בהלכה, המתאר קבוצה של אנשים שאינם בעלי-דעת, ואינם אחראים למעשיהם.

חָדָשׁ!!: משנה וחרש, שוטה וקטן · ראה עוד »

חרחבינה מכחילה

חַרְחֲבִינָה מַכְחִילָה (שם מדעי: Eryngium creticum) היא מין במשפחת הסוככיים.

חָדָשׁ!!: משנה וחרחבינה מכחילה · ראה עוד »

חרדל

החרדל (שם מדעי: Sinapis) הוא צמח חד-שנתי ממשפחת המצליבים.

חָדָשׁ!!: משנה וחרדל · ראה עוד »

חרוסת

תאנים, מיץ תפוזים, יין אדום, צנוברים וקינמון חֲרוֹסֶת, הנמצאת בקערת ליל הסדר, היא מטבל מתוק שבו מטבילים את המרור הנאכל בליל הסדר.

חָדָשׁ!!: משנה וחרוסת · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: משנה וחשמונאים · ראה עוד »

חשד (הלכה)

ביהדות ניתנת הדגשה מיוחדת על כך שעל האדם להתנהג בצורה שאיננה מעלה חשד כי הוא מתנהג שלא כראוי.

חָדָשׁ!!: משנה וחשד (הלכה) · ראה עוד »

חתולו של הרב

חתולו של הרַב (בצרפתית: Le Chat du Rabbin) הוא סרט דרמה קומית צרפתי בהנפשה קלאסית מ-2011.

חָדָשׁ!!: משנה וחתולו של הרב · ראה עוד »

חתיכה הראויה להתכבד בה

אומצה היא דוגמה ל'חתיכה הראויה להתכבד'חתיכה הראויה להתכבד בה, (בקיצור חתיכה הראויה להתכבד, ובראשי תיבות: חר"ל או חהר"ל) או בשמה המלא חתיכה הראויה להתכבד בה לפני האורחים, היא מושג הלכתי מתחום הכשרות, המשמש בדיני תערובות.

חָדָשׁ!!: משנה וחתיכה הראויה להתכבד בה · ראה עוד »

חלמון

חלמון הוא החומר הצהוב הנמצא בתוך הביצה.

חָדָשׁ!!: משנה וחלמון · ראה עוד »

חלתית

חלתית (שם מדעי:.Ferula assa-foetida L), המוכרת גם כאספטידה, הינג ושמות נוספים, היא צמח רב-שנתי בסוג כלך ממשפחת הסוככיים שמוצאו מדרום איראן.

חָדָשׁ!!: משנה וחלתית · ראה עוד »

חלב נוכרי

חלב נוכרי (או חלב עכו"ם - עובדי כוכבים ומזלות - שיבוש נוצרי למונח "נכרי") הוא חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה.

חָדָשׁ!!: משנה וחלב נוכרי · ראה עוד »

חלבנה

החֶלְבְּנָה הוא אחד מ־11 סממני הקטורת המוזכר במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וחלבנה · ראה עוד »

חלה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וחלה (פירושונים) · ראה עוד »

חליטה (הלכה)

החליטה בהלכה נאמרה בהקשר של הכשרת בשר לאכילה.

חָדָשׁ!!: משנה וחליטה (הלכה) · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: משנה וחז"ל · ראה עוד »

חזקת ממון

חזקת ממון הוא כלל במשפט העברי המעניק עדיפות לצד המחזיק בזמן הווה בנכס או ברכוש, כאשר מתגלע ספק בקשר לבעלות על הדבר בין שני צדדים.

חָדָשׁ!!: משנה וחזקת ממון · ראה עוד »

חזקת שליח עושה שליחותו

בהלכה, חזקת שליח עושה שליחותו (או: חזקה שליח עושה שליחותו) הוא אחד מכללי החזקות, לפיו יש להניח ששליח שהתבקש לבצע פעולה מסוימת - אכן ביצע אותה, גם אם השליח לא שב והודיע למשלחו על ביצוע השליחות.

חָדָשׁ!!: משנה וחזקת שליח עושה שליחותו · ראה עוד »

חזקה (הלכה)

חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.

חָדָשׁ!!: משנה וחזקה (הלכה) · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: משנה וחזקיהו · ראה עוד »

חזרת הש"ץ

חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.

חָדָשׁ!!: משנה וחזרת הש"ץ · ראה עוד »

חזון אחרית הימים (ישעיהו)

חזון אחרית הימים היא נבואה המופיעה ב, לפיה באחרית הימים יכירו עמים רבים באלוהי ישראל, ושבעולם ישרור שלום כללי, שיהפוך את כלי הנשק למיותרים.

חָדָשׁ!!: משנה וחזון אחרית הימים (ישעיהו) · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: משנה וחגי · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: משנה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל

החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.

חָדָשׁ!!: משנה וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל · ראה עוד »

חגיגה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וחגיגה · ראה עוד »

חדייב

בית המקדש ועיר דוד, מראה מבריכת השילוח - בחזית עיר דוד ארמונות מלכי חדייב. ארמונות מלכי חדייב בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני מבט על הארמונות מדרום - מזרחה לבריכת השילוח איור של פתח קברי המלכים במאה ה-19 המיוחסים למלכי בית חדייב חַדְיָב (סורית: ܚܕܝܐܒ, תעתיק מדויק: חדיאב; נקראת גם "אדיאבן" ובתלמוד "הדייב" ו"חדייף") הייתה ממלכה עתיקה באשור, בצפון הסהר הפורה, שהתקיימה בין השנים 15 ל-116.

חָדָשׁ!!: משנה וחדייב · ראה עוד »

חומש (יישוב)

חומש – העלייה ההמונית ביום העצמאות תשס"זבריכת המיםההתנחלות חֹמֶש שוכנת על תוואי כביש 60, פחות מ-5 קילומטר מצפון לשבי שומרון וכ-8 קילומטר צפונית-מערבית לשכם.

חָדָשׁ!!: משנה וחומש (יישוב) · ראה עוד »

חומש תורה שלמה

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.

חָדָשׁ!!: משנה וחומש תורה שלמה · ראה עוד »

חוני המעגל

חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: משנה וחוני המעגל · ראה עוד »

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

חָדָשׁ!!: משנה וחופש דת · ראה עוד »

חוק איסור גידול חזיר

חזירים חוק איסור גידול חזיר, התשכ"ב–1962, הידוע בשמו המקוצר "חוק החזיר", התקבל בכנסת ביולי 1962 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: משנה וחוק איסור גידול חזיר · ראה עוד »

חורן

חוֹרָן, חַוְרָן (בערבית: حَوْرَان, חַוְרָאן) הוא חבל ארץ בדרומה של סוריה.

חָדָשׁ!!: משנה וחורן · ראה עוד »

חורבת זנוח

חורבת זנוח (או חירבת זנוע) היא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה המזוהה עם היישוב המקראי זנוח.

חָדָשׁ!!: משנה וחורבת זנוח · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: משנה וחול המועד · ראה עוד »

חולם

חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.

חָדָשׁ!!: משנה וחולם · ראה עוד »

חולין (הלכה)

בהלכה היהודית, מאכל בסטטוס חולין הוא מאכל שאינו קדוש, כלומר תבואה שאיננה תרומה, או בשר שאיננו קודש.

חָדָשׁ!!: משנה וחולין (הלכה) · ראה עוד »

חוזרר

חוזרר (שם מדעי: Eriolobus) נקרא גם חזרר, שזיף חוזרר, שזיף אדום, שזיף קטן, שזיף שורץ הוא סוג עץ פרי קטן ועשבוני, ובלתי קוצני ממשפחת הורדיים.

חָדָשׁ!!: משנה וחוזרר · ראה עוד »

חוזרר החורש

חוזרר החורש (שם מדעי: Eriolobus trilobus) הוא עץ פרי ממשפחת הוורדיים.

חָדָשׁ!!: משנה וחוזרר החורש · ראה עוד »

חכמי יבנה ברומא

ביקוריהם של חכמי יבנה ברומא בסוף המאה הראשונה, בראשות או בהשתתפות הנשיא רבן גמליאל דיבנה, אשר נחשב לבעל סמכות רוחנית על ידי השלטון הרומאי, מתוארים בעשרים ואחד מקורות בספרות חכמים.

חָדָשׁ!!: משנה וחכמי יבנה ברומא · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: משנה וחיפה · ראה עוד »

חירש-אילם

חרש-אילם הוא מונח ששימש לתיאור אדם הסובל מחירשות, שעקב לקות זו אינו לומד לדבר בשפה כלשהי - לא שפה מדוברת (אפשר ללמוד אותה בעזרת קלינאי תקשורת, למרות חירשות) ולא שפת סימנים.

חָדָשׁ!!: משנה וחירש-אילם · ראה עוד »

חירות האדם

פסל החירות בניו יורק נחשב לסמל פופולרי לחירות האדם חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, הקובע כי אין לראות אדם כאמצעי, שאדם אחר רשאי לכפות עליו את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: משנה וחירות האדם · ראה עוד »

חילוק רשויות

סוגיית חילוק רשויות עוסקת בטלטול על גג שמעל בתים השייכים לאדם שונים סוגיית חילוק רשויות עוסקת גם בטלטול על גגות של בתים השייכים לאנשים שונים, מופרדים זה מזה, אך סמוכים זה לזה חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג.

חָדָשׁ!!: משנה וחילוק רשויות · ראה עוד »

חיבוט ערבה

מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.

חָדָשׁ!!: משנה וחיבוט ערבה · ראה עוד »

חידוש מצוות התכלת

ספרים העוסקים בעניין מצוות התכלת בימינו 220px התכלת היא חלק מהותי בקיום מצוות ציצית אשר נזנח לאורך הדורות מסיבות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: משנה וחידוש מצוות התכלת · ראה עוד »

חיים מרדכי רולר

הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".

חָדָשׁ!!: משנה וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »

חיים ע. קוליץ

חיים ע.

חָדָשׁ!!: משנה וחיים ע. קוליץ · ראה עוד »

חיים טשרנוביץ

הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: משנה וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »

חיים חג'בי

הרב חיים חג'בי (1865–1949; ה'תרכ"ו – כ' בחשוון ה'תש"י) היה רב, מקובל, מגדולי רבני יהדות תימן במאה ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: משנה וחיים חג'בי · ראה עוד »

חיים דוד קורינאלדי

הרב חיים דוד קורינאלדי (נפטר בשנת תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "בית דוד" על המשנה וספרים נוספים.

חָדָשׁ!!: משנה וחיים דוד קורינאלדי · ראה עוד »

חיים יצחק חייקין

הרב חיים יצחק חייקין (1907 – כ"ד בניסן ה'תשנ"ג, 15 באפריל 1993) היה ראש ישיבת חכמי צרפת באקס לה בן במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: משנה וחיים יצחק חייקין · ראה עוד »

חיים יהושע קוסובסקי

הרב חיים יהושע קוֹסוֹבְסקי (בכתיב יידי: קאסאווסקי; בכתב לטיני: Kasovsky; ד' בטבת תרל"ג, 1872 – כ"ה באייר תש"ך, 22 במאי 1960) היה רב ומחבר ספרים ומאמרים שונים.

חָדָשׁ!!: משנה וחיים יהושע קוסובסקי · ראה עוד »

חיישינן למיעוטא

בהלכה, העיקרון חיישינן למיעוטא (בעברית: חוששים למיעוט) היא דעת יחיד של רבי מאיר, לפיו למרות הכלל אחרי רבים להטות, אין הכוונה שכוחו של הרוב מוחלט וכוחו של המיעוט מתבטל, אלא קביעת התורה היא רק שכוחו של הרוב עדיף מזה של המיעוט, ומכאן עדיפותו, ולכן במקום שלטובת המיעוט עומד כלל אחר כמו למשל חזקה, יש גם לו חשיבות.

חָדָשׁ!!: משנה וחיישינן למיעוטא · ראה עוד »

בן

ג'ורג' הרברט ווקר בוש ובנו ג'ורג' ווקר בוש פקיסטני ובנו במשפחה, המושג בן הוא ייחוס הקושר זכר אל הוריו.

חָדָשׁ!!: משנה ובן · ראה עוד »

בן ארזה

בן ארזה (או בן ארזא) היה הממונה על הצלצל והמנצח על נגינת הלויים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ובן ארזה · ראה עוד »

בן אברהם

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם אברהם.

חָדָשׁ!!: משנה ובן אברהם · ראה עוד »

בן סורר ומורה

בן סורר ומורה הוא מקרה המוזכר בתורה בספר דברים, שבו נער מתנהג בדפוס שלילי קבוע גם לאחר שהוזהר, תוך אי ציות וזלזול באביו ובאמו, ובהתנהגות של נהנתנות מופרזת בזלילת מזון והשתכרות.

חָדָשׁ!!: משנה ובן סורר ומורה · ראה עוד »

בן עזאי

"מערת שם ועבר", מקום קבורתו של בן עזאי לפי מסורת משנת 1300 לערך שמעון בן עזאי, המכונה במקורות "בן עזאי" (לעיתים "בן עזיי"), היה התנא בן הדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ובן עזאי · ראה עוד »

בן קטין

בן קטין היה יהודי ארץ ישראלי שחי ופעל בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: משנה ובן קטין · ראה עוד »

בן שמואל

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמואל.

חָדָשׁ!!: משנה ובן שמואל · ראה עוד »

בן שמונה

"בן שמונה" או "נולד לשמונה" הוא תינוק שנולד בחודש השמיני להיריון.

חָדָשׁ!!: משנה ובן שמונה · ראה עוד »

בן זומא

שמעון בן זומא, המכונה בפשטות בן זומא (בכתב יד קאופמן ואחרים בן זומה), היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ובן זומא · ראה עוד »

בן זכאי

בֶּן זַכַּאי הוא מושב עובדים דתי באזור השפלה ליד העיר יבנה השייך למועצה אזורית חבל יבנה.

חָדָשׁ!!: משנה ובן זכאי · ראה עוד »

בן בבי

על פי התלמוד הבבלי, בֶּן בֵּבׇי היה אחראי על הלקאת השומרים שישנו בהר הבית והתלמוד ירושלמי סובר כי אחראי על החלפת הפתילות של המנורה של בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ובן בבי · ראה עוד »

בן בג בג

יוחנן בן בג בג הידוע בעיקר בקיצור בן בג בג היה תנא ארץ ישראלי מתקופת הזוגות, שייתכן שהיה בן דורו של הלל הזקן.

חָדָשׁ!!: משנה ובן בג בג · ראה עוד »

בן המלך והנזיר

ספר 'בן המלך והנזיר' – אבן חסדאי נכתב בנוסח העברי על ידי אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי במאה ה-12 או ה-13.

חָדָשׁ!!: משנה ובן המלך והנזיר · ראה עוד »

בן הא הא

בן הא הא (בן הי הי) היה חכם מתקופת הזוגות, בן דורו של הלל הזקן.

חָדָשׁ!!: משנה ובן הא הא · ראה עוד »

בנק

בנין בנק איטלקי בַּנְק (בצרפתית: banque; באיטלקית: banco; בגרמנית: Bank – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף.

חָדָשׁ!!: משנה ובנק · ראה עוד »

בנות צלפחד

בנות צלפחד. איור של רינת גלבוע בנות צלפחד עומדות לפני משה (איור) בְּנוֹת צְלָפְחָד הן חמש בנותיו של צלפחד בן חפר המוזכרות במקרא, בעיקר בפרשת פינחס שבספר במדבר.

חָדָשׁ!!: משנה ובנות צלפחד · ראה עוד »

בני עקיבא

בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית בין-לאומית, הדוגלת בערכי תורה ועבודה.

חָדָשׁ!!: משנה ובני עקיבא · ראה עוד »

בני זייד א-ע'רביה

בני זייד א-עָ'רבִיה (בערבית: بني زيد الغربية, "בָּנִי זֵיד המערבית") היא מועצה מקומית פלסטינית בנפת רמאללה ואל-בירה, כ-27 ק"מ מצפון-מערב לרמאללה, כ-45 ק"מ צפונית מערבית לירושלים, וכ-6 ק"מ דרומית מערבית לסלפית, בגובה ממוצע של כ־500 מטרים מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: משנה ובני זייד א-ע'רביה · ראה עוד »

בנימין מנשה לוין

הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.

חָדָשׁ!!: משנה ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »

בנימין מוספיא

בנימין מוספיא (כונה גם דיוניסיוס; ה'שס"ו, 1606, ספרד - ה'תל"ה, 1675, אמסטרדם) היה רופא ומילונאי יהודי, בן למשפחת אנוסים מספרד.

חָדָשׁ!!: משנה ובנימין מוספיא · ראה עוד »

בנימין לאו

הרב ד"ר בנימין צבי (בני) לאו (נולד בי' בחשוון ה'תשכ"ב, 20 באוקטובר 1961) הוא ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

חָדָשׁ!!: משנה ובנימין לאו · ראה עוד »

בצר (עיר)

העיר המקראית בצר בתחומי נחלת שבט ראובן במפת ערי המקלט בֶּצֶר, היא עיר מקראית, אחת מערי הלויים.

חָדָשׁ!!: משנה ובצר (עיר) · ראה עוד »

בצלאל אשכנזי

רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: משנה ובצלאל אשכנזי · ראה עוד »

בצלאל בר כוכבא

בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: משנה ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »

בצלאל הכהן

הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ, 14 בינואר 1820 – י' בניסן תרל"ח, 13 באפריל 1878) היה דיין ומו"צ בוילנה ומגדולי התורה הנודעים בעיר. מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים".

חָדָשׁ!!: משנה ובצלאל הכהן · ראה עוד »

בצורת

וויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת אדמה מבוקעת - אחד ממאפייני בצורת. בצורת היא תופעת טבע שבה ירידת הגשמים במקום מסוים פוחתת או פוסקת באופן חריג וממושך.

חָדָשׁ!!: משנה ובצורת · ראה עוד »

בקעת אונו

ספורטק קריית אונו בקעת אונו היא עמק בשפלה.

חָדָשׁ!!: משנה ובקעת אונו · ראה עוד »

בקעת הבטיחה

מבט אל הבטיחה מאזור אלמגור בקעת הבטיחה או בקעת בית ציידה (על שם כפר דייגים קדום שישב בה) היא בקעה בשיפולי רמת הגולן והגליל המזרחי, צפונית-מזרחית לכנרת, ובה שמורת הבטיחה.

חָדָשׁ!!: משנה ובקעת הבטיחה · ראה עוד »

בקעה להתגדר בה

בִּקְעָה להתגדר בה או מקום להתגדר בו הוא ניב שמקורו בתלמוד, המתאר מצב שבו המעשה הרצוי היה מוזנח בעבר או שלא נפסקה בו הלכה (בלשוננו כיום: לָאקוּנָה), עד שהגיע אדם ו"התגדר" בתחום זה; כלומר - תיקן את המצריך תיקון, או למד וחקר את הנושא שלא נלמד בעבר, ופסק בו הלכה.

חָדָשׁ!!: משנה ובקעה להתגדר בה · ראה עוד »

בר קפרא

בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים.

חָדָשׁ!!: משנה ובר קפרא · ראה עוד »

ברנד

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: משנה וברנד · ראה עוד »

ברדס

שתי נשים שלובשות חולצה חמה עם ברדס בַּרְדָּס (או קַפּוּצ'וֹן, מצרפתית) הוא כובע המחובר לבגד, לרוב לבגדי חורף כגון גלימה, מעיל או אימונית, אם כי כיום מצוי כאביזר אופנתי אף בפריטי קיץ כגון גופיות וחולצות טי.

חָדָשׁ!!: משנה וברדס · ראה עוד »

ברוך צ'יזיק

צילום של משפחת צ'יזיק, 1915. ברוך בשורה התחתונה מימין עם רעייתו שרה לשמאלו ברוך צ'יזיק (נכתב גם צ'יז'יק, ציזיק) (1885 – 2 באוגוסט 1955) היה חוקר ומפתח מפעלי חקלאות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה וברוך צ'יזיק · ראה עוד »

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד הוא דבר שבח לה' הנאמר לאחר שהוזכר שמו.

חָדָשׁ!!: משנה וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · ראה עוד »

ברוך בן נריה

איור משנת 1553 פסלו של '''ברוך בן נריה''': יצירה שלאלייז'דיניו מראשית המאה ה-19, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הכהן, דמות מקראית, ששימש כסופרו ותלמידו של ירמיהו הנביא.

חָדָשׁ!!: משנה וברוך בן נריה · ראה עוד »

ברוך יצחק ליפשיץ

הרב ברוך יצחק ליפשיץ (י"ח באב ה'תקע"ב, 27 ביולי 1812 – י"ב בטבת ה'תרל"ח, 18 בדצמבר 1877) היה רב ופרשן המשנה, רבן של בוסקוביצה ולנדסברג, רבה הראשי של הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין ודרשן בהמבורג.

חָדָשׁ!!: משנה וברוך יצחק ליפשיץ · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: משנה וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכת בורא נפשות

ברכת בורא נפשות היא ברכה אחרונה הנאמרת לאחר אכילת רוב סוגי המזון, למעט מוצרי בצק (לחם ועוגות), יין ופירות שנשתבחה בהן הארץ, שאחריהם נאמרת ברכת המזון או ברכת מעין שלוש.

חָדָשׁ!!: משנה וברכת בורא נפשות · ראה עוד »

ברכת בורא פרי האדמה

ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה ברכת בורא פרי האדמה היא אחת מברכות הנהנין שתיקנו חז"ל לברך על פירות הארץ ועל הירקות.

חָדָשׁ!!: משנה וברכת בורא פרי האדמה · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: משנה וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת הנסים

ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.

חָדָשׁ!!: משנה וברכת הנסים · ראה עוד »

ברכת השיר

ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.

חָדָשׁ!!: משנה וברכת השיר · ראה עוד »

ברכת הגשמים

ברכת הגשמים היא ברכת הודאה שמברכים על ירידת גשם.

חָדָשׁ!!: משנה וברכת הגשמים · ראה עוד »

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.

חָדָשׁ!!: משנה וברכת כהנים · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: משנה וברכה · ראה עוד »

ברכו

ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".

חָדָשׁ!!: משנה וברכו · ראה עוד »

ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: משנה וברכות קריאת שמע · ראה עוד »

ברכות השחר

ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.

חָדָשׁ!!: משנה וברכות השחר · ראה עוד »

ברכות התורה

ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

חָדָשׁ!!: משנה וברכות התורה · ראה עוד »

ברירה (הלכה)

בְּרֵירָה היא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופן רטרואקטיבי).

חָדָשׁ!!: משנה וברירה (הלכה) · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: משנה וברית מילה · ראה עוד »

בריה (הלכה)

האוכל פרי שלם כברייתו, ייתכן שצריך לברך ברכה אחרונה בהלכה, בריה הוא כינוי לדבר שלם כשהוא באותו מצב בו נברא, ולא השתנה, הן לבעל חיים, הן לצומח או לכל דבר אחר.

חָדָשׁ!!: משנה ובריה (הלכה) · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: משנה וברייתא · ראה עוד »

ברייתא דמסכת נדה

בְּרַייתָּא דְּמַסֶכֶת נִדָּה, הוא חיבור הלכתי ואגדתי הנשנה בשם התנאים, ומיוחס כברייתא חיצונית למשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וברייתא דמסכת נדה · ראה עוד »

בת

ג'ורג' בוש ושתי בנותיהם במשפחה, בת היא יחס שארות הקושר נקבה אל הוריה (המושג המקביל לזכר הוא בן).

חָדָשׁ!!: משנה ובת · ראה עוד »

בת כהן

בת כהן במקרא היא בתו של כהן.

חָדָשׁ!!: משנה ובת כהן · ראה עוד »

בלבב פנימה

בלבב פנימה הוא ספר שנכתב על ידי הרב זאב קרוב, המספר את סיפור הפציעה של בנו אהרן קרוב, הפצוע הקשה ביותר במבצע עופרת יצוקה (2009).

חָדָשׁ!!: משנה ובלבב פנימה · ראה עוד »

בלהה ניצן

בלהה ניצן (13 ביולי 1933 – נובמבר 2022) הייתה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב; תחום התמחותה היה ספרות קומראן.

חָדָשׁ!!: משנה ובלהה ניצן · ראה עוד »

בטלה דעתו אצל כל אדם

בטלה דעתו אצל כל אדם הוא עקרון תלמודי-הלכתי המתייחס למצב בו רצונו החריג של אדם פרטי, דהיינו דעתו, אינו מספיק בשביל להטות קביעה הלכתית.

חָדָשׁ!!: משנה ובטלה דעתו אצל כל אדם · ראה עוד »

בבא

בבא היא מילה שפירושה בארמית שער, ובעברית פירושה אבא.

חָדָשׁ!!: משנה ובבא · ראה עוד »

בבא (קומיקס)

בבא היא סדרת ספרי קומיקס שנוצרה על ידי האמן והקריקטוריסט שי צ'רקה.

חָדָשׁ!!: משנה ובבא (קומיקס) · ראה עוד »

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ובבא מציעא · ראה עוד »

בבא בן בוטא

בבא בן בוטא היה תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו.

חָדָשׁ!!: משנה ובבא בן בוטא · ראה עוד »

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ובבא בתרא · ראה עוד »

בגדי אבל

לוויה כפרית בגדי אבל בקוריאה בגדי אבל הם הבגדים שלובש אדם השרוי באבל בזמן ההלוויה של קרובו שמת, או בתקופת האבל עליו.

חָדָשׁ!!: משנה ובגדי אבל · ראה עוד »

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ובגדי כהונה · ראה עוד »

בדן

בְּדָן היה יישוב יהודי בתקופת המשנה באזור השומרון.

חָדָשׁ!!: משנה ובדן · ראה עוד »

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.

חָדָשׁ!!: משנה ובדיקת חמץ · ראה עוד »

בהמה וחיה בהלכה

טקסט.

חָדָשׁ!!: משנה ובהמה וחיה בהלכה · ראה עוד »

בועז שכביץ

בועז שכביץ (7 ביוני 1924 – 17 בפברואר 2012) היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, בלשן וחוקר ספרות, חבר האקדמיה ללשון העברית ומנהלו הראשון של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית.

חָדָשׁ!!: משנה ובועז שכביץ · ראה עוד »

בור (אב נזיקין)

בור פתוח ברשות הרבים בהלכות נזיקין, בור הוא אחד מאבות הנזיקין העוסקים בנזקי ממון.

חָדָשׁ!!: משנה ובור (אב נזיקין) · ראה עוד »

בור על גבי בור

מקווה בור על גבי בור או מקווה חב"ד היא שיטה שיסד האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, לבניית מקוואות חמים לטבילה.

חָדָשׁ!!: משנה ובור על גבי בור · ראה עוד »

בורסקאות

עבודות בורסקאות בפאס, מרוקו עבודות בורסקאות בפאס ניקוי צביעה וייבוש, מרוקו בורסקאות הוא מקצוע בענף עיבוד העור.

חָדָשׁ!!: משנה ובורסקאות · ראה עוד »

בושה

חווה מכסה את גופה העירום ומרכינה ראשה ב'''בושה'''; בפסלו של אוגוסט רודן, "אחרי הנפילה מגן עדן" בושה היא רגש הגורם לתחושה לא נעימה אצל האדם כשהוא סבור שעשה מעשה לא מקובל בעיניו או בעיני החברה.

חָדָשׁ!!: משנה ובושה · ראה עוד »

בולי מועדים לשמחה

בולי מועדים לשמחה (שמאז שנת תשמ"ו–1985 נקראים בשם בולי מועדים) הם בולים שמנפיק השירות הבולאי לקראת ראש השנה, מדי שנה החל משנת 1948.

חָדָשׁ!!: משנה ובולי מועדים לשמחה · ראה עוד »

בכור

הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.

חָדָשׁ!!: משנה ובכור · ראה עוד »

בכורות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ובכורות · ראה עוד »

ביאה שלא כדרכה

בהלכה היהודית, ביאה שלא כדרכה (בראשי תיבות בשל"כ) הוא הכינוי המקובל ליחסי מין אנאליים הטרוסקסואליים, בהם הגבר מחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של האישה.

חָדָשׁ!!: משנה וביאה שלא כדרכה · ראה עוד »

בינה - התנועה ליהדות חברתית

בינה - הבית של היהדות הישראלית (גם: בינ"ה, ראשי תיבות של "בית יוצר נשמת האומה", ביטוי שטבע חיים נחמן ביאליק) הוא ארגון שעוסק בחינוך לזהות יהודית ותרבות ישראלית.

חָדָשׁ!!: משנה ובינה - התנועה ליהדות חברתית · ראה עוד »

בינינו

שמאל בינינו הוא ארגון חרדי הפועל להסרטת שיעורי יהדות והנגשתם לציבור באינטרנט.

חָדָשׁ!!: משנה ובינינו · ראה עוד »

ביעור מעשרות

ביעור מעשרות היא חובה הלכתית להשמיד את התרומות והמעשרות באם תוך שלוש רגלים הם לא נתנו לכהנים.

חָדָשׁ!!: משנה וביעור מעשרות · ראה עוד »

ביקור מומים

ביקור מומים או ביקור הוא הכנה ובדיקה של קורבן לפני הקרבתו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה וביקור מומים · ראה עוד »

בישול בחמה

בישול בחמה הוא מושג בהלכות בישול.

חָדָשׁ!!: משנה ובישול בחמה · ראה עוד »

בית פוריכ

הכניסה לבית פוריכ בית פֿוּרִיכּ (בערבית: بيت فوريك) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם שבשומרון, כתשעה קילומטרים דרומית-מזרחית לשכם.

חָדָשׁ!!: משנה ובית פוריכ · ראה עוד »

בית קמחית

בית קמחית הייתה משפחת כהנים חשובה בשלהי תקופת בית שני, שממנה יצאו מספר כהנים גדולים.

חָדָשׁ!!: משנה ובית קמחית · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: משנה ובית קברות · ראה עוד »

בית רימה

בית רימה (גם: בית רמה) היה יישוב יהודי בארץ ישראל בתקופת בית שני, ממנו הועלו לבית המקדש מנחות של יין.

חָדָשׁ!!: משנה ובית רימה · ראה עוד »

בית שאן

בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.

חָדָשׁ!!: משנה ובית שאן · ראה עוד »

בית שערים

הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: משנה ובית שערים · ראה עוד »

בית שרעבי

כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.

חָדָשׁ!!: משנה ובית שרעבי · ראה עוד »

בית לבן

בית לבן היה יישוב יהודי בארץ ישראל בתקופת בית שני, ממנו הועלו לבית המקדש מנחות של יין.

חָדָשׁ!!: משנה ובית לבן · ראה עוד »

בית חנקין – מעיין חרוד

גן לאומי מעיין חרוד. בית חנקין נמצא למעלה במעלה הגבעה בית חנקין – מעיין חרוד הוא ביתם של אולגה ויהושע חנקין שהפך למוזיאון.

חָדָשׁ!!: משנה ובית חנקין – מעיין חרוד · ראה עוד »

בית חורון (עיר מקראית)

מבט מהריסות בית חורון העליונה, כפי שתועדו בשנת 1881, אל כיוון הים התיכון בֵּית חוֹרוֹן היתה עיר קדומה בצפון־מערב הרי יהודה, ונודעה על שני חלקיה – בית חורון תחתון ובית חורון עליון.

חָדָשׁ!!: משנה ובית חורון (עיר מקראית) · ראה עוד »

בית בד

שחזור מתקני כבישה (לחיצה) בבית בד במרשה בית בד הוא מפעל לעצירת (הפקת) שמן זית.

חָדָשׁ!!: משנה ובית בד · ראה עוד »

בית בד בארץ ישראל

בית בד ממרשה בתי בד בארץ ישראל, כבר באתרים מהתקופה הנאוליתית, התגלו גלעיני זיתים ובאתרים מהתקופה הכלקוליתית, אפשר להבחין כבר בביות של הזית.

חָדָשׁ!!: משנה ובית בד בארץ ישראל · ראה עוד »

בית גרמו

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים בית גרמו הייתה משפחה שהייתה אחראית על אפיית לחם הפנים בתקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: משנה ובית גרמו · ראה עוד »

בית גוברין - מרשה

בתי מגורים וחנויות בעיר מרשה מהמאות 2-3 לפנה"ס. מתחת לבתים נמצאו מערכות של בורות מים, מחסנים ובתי מלאכה מערת פעמון בבית גוברין בית גוברין - מרשה הוא גן לאומי שהוכרז בשנת 1989 כדי לשמר את שרידיה של העיר מרשה, המשך המחקר באתר ושימור החורש הטבעי.

חָדָשׁ!!: משנה ובית גוברין - מרשה · ראה עוד »

בית דין רבני חב"ד

עמדת בית הדין אודות גלישה באינטרנט בית דין רבני חב"ד בארץ-הקודש (או "ועד רבני חב"ד בארץ הקודש") הוא בית דין רבני, שעל פי הוראת הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון הוא הגוף הסמכותי העליון בקרב חסידי חב"ד בישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ובית דין רבני חב"ד · ראה עוד »

בית דין של כהנים

בית דין של כהנים (וכן:בית דין של הכהנים, ובקיצור: בדש"כ) הוא מוסד אשר מוזכר בספרות חז"ל ככזה שפעל בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: משנה ובית דין של כהנים · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: משנה ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית המקדש השלישי

דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.

חָדָשׁ!!: משנה ובית המקדש השלישי · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברסלאו

בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).

חָדָשׁ!!: משנה ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברלין

בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: משנה ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »

בית הספר הממ"ד כפר אדומים

בית הספר הממ"ד הניסויי כפר אדומים הוא בית ספר יסודי משותף לדתיים ולחילוניים הממוקם בכפר אדומים.

חָדָשׁ!!: משנה ובית הספר הממ"ד כפר אדומים · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: משנה ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הלל ובית שמאי

קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

חָדָשׁ!!: משנה ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »

בית הבחירה למאירי

בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.

חָדָשׁ!!: משנה ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »

בית הכנסת חברת ש"ס

בית הכנסת חברת ש"ס הוא בית כנסת פעיל בשכונת נווה צדק, שבתל אביב.

חָדָשׁ!!: משנה ובית הכנסת חברת ש"ס · ראה עוד »

בית הכרם (עיר מקראית)

381x381 פיקסלים בית הכרם הייתה עיר מקראית בהר יהודה.

חָדָשׁ!!: משנה ובית הכרם (עיר מקראית) · ראה עוד »

בית ועד

בית וַעַד (גם: בית הועד או מקום הועד) הוא כינוי בספרות חז"ל למקום התכנסות החכמים, בסנהדרין, בבית דין או בבית המדרש.

חָדָשׁ!!: משנה ובית ועד · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: משנה ובית כנסת · ראה עוד »

בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי)

מפת הרובע היהודי כולל אברכים "ברכה מציון" הפועל בבית הכנסת בית הכנסת הרמב"ן הוא בית כנסת עתיק השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, ונחשב לבית הכנסת הרבני הקדום ביותר ברובע (בית הכנסת הקראי בירושלים קדום ממנו).

חָדָשׁ!!: משנה ובית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) · ראה עוד »

בית יעזק

בית יעזק היה מקום בירושלים בו התכנסו עדי קידוש החודש בתקופת בית שני ובו נבדקו על ידי הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: משנה ובית יעזק · ראה עוד »

ביתא ישראל

ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.

חָדָשׁ!!: משנה וביתא ישראל · ראה עוד »

ביתר

ביתר (בכתיב הארץ־ישראלי הקדום: "ביתתר" או "בית תר") היא עיר יהודית קדומה בהרי יהודה, על שלוחת הר המוקפת על ידי נחל רפאים משלושה כיוונים.

חָדָשׁ!!: משנה וביתר · ראה עוד »

ביטול איסור לכתחילה

אין מבטלים איסור לכתחילה הוא כלל מהלכות תערובות.

חָדָשׁ!!: משנה וביטול איסור לכתחילה · ראה עוד »

ביטול ברוב

בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.

חָדָשׁ!!: משנה וביטול ברוב · ראה עוד »

ביבליה

ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.

חָדָשׁ!!: משנה וביבליה · ראה עוד »

ג'ש (גוש חלב)

ג'ש (בערבית: الجش אַ-גִ'ש, בסורית: ܓܫ; נודע גם בשם גוש חלב, כשם היישוב היהודי העתיק) היא מועצה מקומית בגליל העליון.

חָדָשׁ!!: משנה וג'ש (גוש חלב) · ראה עוד »

ג'בע

ג'בע (בערבית: جبع) הוא כפר פלסטיני גדול בצפון השומרון, לרגלי שלוחת חומש, סמוך לפתח בקעת סנור.

חָדָשׁ!!: משנה וג'בע · ראה עוד »

ג'ימזו

ג'ימזו (בערבית: جمزو) היה כפר ערבי בארץ ישראל, בירכתי השפלה, כ-5 קילומטרים דרומית מזרחית ללוד ובסמוך לדאניאל, בגובה 150 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: משנה וג'ימזו · ראה עוד »

גן חיות

נוף מגן החיות סאו פאולו שבברזיל. ביזון (מימין) בגן החיות שנברון. גן חיות, גן זואולוגי או בֵּיבָר הוא מקום שבו מוחזקים בעלי חיים (בעיקר חיות בר) בשביה דרך קבע, ומוצגים לעיני קהל למטרות בידור, מחקר, חינוך ושימור מינים הנתונים בסכנת הכחדה.

חָדָשׁ!!: משנה וגן חיות · ראה עוד »

גמרא סדורה

גמרא סדורה היא הוצאת ספרים שמוציאה מהדורה של הגמרא בעריכה מבארת, מנוקדת, מפוסקת ומחולקת לפסקאות, על מנת להקל על ההבנה והשינון.

חָדָשׁ!!: משנה וגמרא סדורה · ראה עוד »

גמלא (יישוב עתיק)

גַּמְלָא הייתה עיר יהודית ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני.

חָדָשׁ!!: משנה וגמלא (יישוב עתיק) · ראה עוד »

גרעין יריחו

גרעין יריחו היה גרעין התיישבות שהוקם בסוף שנת תשל"ד, כדי להקים התיישבות יהודית בעיר יריחו.

חָדָשׁ!!: משנה וגרעין יריחו · ראה עוד »

גרעינון (משחק שיתופי)

בתורת המשחקים, גרעינון הוא מושג פתרון נקודתי למשחק בצורה קואליציונית, הקיים לכל משחק והוצג לראשונה על ידי דוד שמיידלר (1969).

חָדָשׁ!!: משנה וגרעינון (משחק שיתופי) · ראה עוד »

גרשון לפידות

הרב גרשון לפידות (תרל"ח 1878 -י"ז באדר תשט"ז 29 בפברואר 1956) ירש את הרב שמשון אהרן פולונסקי ("הרב מטפליק") בכהונת רב שכונת בית ישראל בירושלים ודיין בביה"ד של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה וגרשון לפידות · ראה עוד »

גרשון ליבמן

הרב גרשון ליבמן (תרס"ה, 1905 - כ"ט באדר א' תשנ"ז, 8 במרץ 1997) היה מייסד וראש מוסדות נובהרדוק בצרפת ובראשם ישיבת "אור יוסף", דמות בולטת בקהילה החרדית הקטנה בצרפת.

חָדָשׁ!!: משנה וגרשון ליבמן · ראה עוד »

גרגרנית יוונית

גַּרְגְּרָנִית יְוָנִית (שם מדעי: Trigonella foenum-graecum) או גַּרְגְּרָנִית חִלְבָּה - בקיצור חִלְבָּה (מערבית: حلبة), היא מין צמח חד-שנתי מתת-משפחת הפרפרניים.

חָדָשׁ!!: משנה וגרגרנית יוונית · ראה עוד »

גרירה (בלשנות)

גרֵירה או גררה היא תופעה פונולוגית הקיימת בניבים עבריים, שבה מילה אחת בניב משפיעה על המילה האחרת וגוררת אותה להגייה שונה התואמת את צורת הגייתה של חברתה.

חָדָשׁ!!: משנה וגרירה (בלשנות) · ראה עוד »

גשר לוד

מראה הגשר מעל נחל איילון ביציאה הצפונית מלוד (הצד המזרחי) גשר לוד (נקרא גם גשר ביברס או גשר ג'ינדאס, ערבית: جسر جنداس) הוא גשר עתיק, השוכן ביציאה הצפונית מהעיר לוד, בין כביש 40 למסילת הרכבת המובילה אל העיר מצפון.

חָדָשׁ!!: משנה וגשר לוד · ראה עוד »

גת (משטח דריכה)

גת לדריכת ענבים בסטף, אזור ירושלים גת במוזיאון ימי התנ"ך בעין כרם גת תיירותית פעילה בקצרין העתיקה גת עתיקה בחוות גבעות עולם גת היא משטח הדריכה והתסיסה במתקן חקלאי מסורתי להפקת תירוש או יין מענבים.

חָדָשׁ!!: משנה וגת (משטח דריכה) · ראה עוד »

גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים

מתוך פסיפס מבית הכנסת בבית אלפא גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים הופיע בדרך כלל על רצפת הפסיפס של בית הכנסת.

חָדָשׁ!!: משנה וגלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים · ראה עוד »

גלוסקמה

גלוסקמה בעלת מכסה גמלוני מהר הצופים בירושלים מתוארכת למאה הראשונה - שנייה לספירה מאבן גיר קשה. על הגלוסקמה נמצאת הכתובת: '''יהוסף בן חנניה הסופר''' אוסף החוג לארכאולוגיה אוניברסיטת חיפה כלקוליתיות מוצגות במוזיאון ארץ ישראל אוסף גלוסקמאות במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה גלוסקמה (ביוונית: γλωσσόκομος - גְּלוֹסּוֹקוֹמוֹס - קופסה או תיק) היא תיבה קטנה שמשמשת לקבורה משנית, ומטרתה לשמש כמקום מנוחתם האחרונה של שיירי שלד האדם לאחר שהבשר כלה.

חָדָשׁ!!: משנה וגלוסקמה · ראה עוד »

גלות בארץ

גלות בארץ, יישוב ארץ-ישראל בטרם ציונות הוא קובץ מאמרים מאת ההיסטוריון הישראלי פרופ' ישראל ברטל.

חָדָשׁ!!: משנה וגלות בארץ · ראה עוד »

גט

גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: משנה וגט · ראה עוד »

גזרת תקרה

גזרת תקרה היא תקנת חכמים, הקובעת כי על אף שנסרים (קרשי עץ) כשרים לסיכוך מהתורה - היות שיש בהם את שני התנאים הנדרשים ל'סכך' בכדי שיהיה כשר לסוכה (שיהיה גידולו מן הקרקע ושלא יקבל טומאה) - חכמים גזרו שאין לסכך בהם, מחשש שמא מתוך כך יטעה ויבוא לשבת בביתו.

חָדָשׁ!!: משנה וגזרת תקרה · ראה עוד »

גזירת מקח וממכר בשבת וחג

גזירת מקח וממכר בשבת וחג היא אחד מאיסורי שבות.

חָדָשׁ!!: משנה וגזירת מקח וממכר בשבת וחג · ראה עוד »

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".

חָדָשׁ!!: משנה וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »

גבאי צדקה

גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.

חָדָשׁ!!: משנה וגבאי צדקה · ראה עוד »

גבריאל חזות

גבריאל (גבי) חזות (נולד ב-13 במרץ 1953, כ"ו באדר תשי"ג) הוא דוקטור, מהנדס תעשייה וניהול ואיש היי טק.

חָדָשׁ!!: משנה וגבריאל חזות · ראה עוד »

גבריאל בירנבאום

גבריאל בירנבאום (נולד ב-1951) הוא בלשן, שמחקריו עוסקים בלשון חכמים ובייחוד בלשון המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וגבריאל בירנבאום · ראה עוד »

גג

גגות בעיר מייסן בגרמניה גג של מקדש סיני מסורתי גג הוא חלק המבנה המשמש ככיסוי עליון שלו, והוא החלק החשוף ביותר לפגעי מזג אוויר וטבע.

חָדָשׁ!!: משנה וגג · ראה עוד »

גדעון הנמן

גדעון הַנֶמַן (Haneman; י"ז בכסלו תרפ"ז, 23 בנובמבר 1926 – ח' בכסלו תשל"ה, 22 בנובמבר 1974) היה בלשן עברי, חוקר לשון חז"ל.

חָדָשׁ!!: משנה וגדעון הנמן · ראה עוד »

גדר

גדר בפנסילבניה גדר של בית כנסת בסנקט פטרבורג גדר או סְיָג היא מכשול שנועד לתחוֹם שטח מסוים, כדי לציין בעלות עליו ולהקשות על הכניסה אליו.

חָדָשׁ!!: משנה וגדר · ראה עוד »

גדליה אלון

גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (4 בפברואר 1901 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: משנה וגדליה אלון · ראה עוד »

גדור (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל גְדוֹר (אולי גם: גְדֹר) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת בספר יהושע:, כחלק מרשימת ערי יהודה.

חָדָשׁ!!: משנה וגדור (עיר מקראית) · ראה עוד »

גומא

גּוֹמֶא (שם מדעי: Cyperus) הוא סוג של צמחי מים ממשפחת הגמאיים, הצומחים במים עומדים או במים בזרימה איטית שעומקם עד חצי מטר.

חָדָשׁ!!: משנה וגומא · ראה עוד »

גוש חלב

שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

חָדָשׁ!!: משנה וגוש חלב · ראה עוד »

גוזמה

גוזמה היא תיאור של המציאות שיש בו הגזמה ולעיתים תיאור מעשים בלתי אפשריים, שברור שלא קרו.

חָדָשׁ!!: משנה וגוזמה · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.

חָדָשׁ!!: משנה וגוי · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: משנה וגימטריה · ראה עוד »

גיא הצבועים

גיא הצבועים הוא שמו של יישוב או נחל במזרח נחלת שבט בנימין הנזכר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משנה וגיא הצבועים · ראה עוד »

גיחון

מעיין הגִיחוֹן (בערבית: عين أمالدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג'), הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: משנה וגיחון · ראה עוד »

גיהנום

ג'ון מרטין, צייר אנגלי מן המאה ה-19 איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות או בעולם הבא נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.

חָדָשׁ!!: משנה וגיהנום · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: משנה וגיור · ראה עוד »

גיור קטנים

גיור קטנים הוא הליך הגיור של ילד או ילדה שטרם הגיע לבגרות.

חָדָשׁ!!: משנה וגיור קטנים · ראה עוד »

דם בתולים

דם בתולים הוא דם שיוצא מגופה של בתולה שלא קיימה מעולם יחסי אישות, בעקבות ביתוק קרום הבתולים במהלך יחסי אישות או בדרכים אחרות.

חָדָשׁ!!: משנה ודם בתולים · ראה עוד »

דניאל גוטליב

דניאל גוטליב (1939, בוקסווילר, ריין תחתון, צרפת - 24 בפברואר 2010, ירושלים, ישראל) היה רב צרפתי, צאצא לשושלת ארוכה של רבנים.

חָדָשׁ!!: משנה ודניאל גוטליב · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: משנה ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוס רוזנקרנץ

דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20. בבית הדפוס ראו אור ספרי תלמוד, מפרשים, אגדה ומדרש, חיבורים של רבנים ידועים, וכן ספרות השכלה ויצירות הספרות העברית החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 רומנים וספרוני מעשיות ביידיש. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של דפוס ראָם – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל רש"י פין. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: משנה ודפוס רוזנקרנץ · ראה עוד »

דפוס האחים שולזינגר

דפוס האחים שולזינגר היה בית דפוס והוצאה לאור יהודי שפעל בניו יורק, מבתי הדפוס היהודיים הגדולים בעולם.

חָדָשׁ!!: משנה ודפוס האחים שולזינגר · ראה עוד »

דקדוק עברי - מונחים

__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: משנה ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

דרך ארץ (חז"ל)

"דרך ארץ" בלשון חז"ל, ובעקבותיהם אצל הראשונים, הוא האופן המתוקן והסדיר שכך אמור האדם להתנהג, כשהדבר מתייחס בייחוד להתנהגות האדם במוסר המידות ובנימוס, וכן ביישוב העולם ובעיסוק ומסחר.

חָדָשׁ!!: משנה ודרך ארץ (חז"ל) · ראה עוד »

דרכי שלום

גילוי דעת בירושלים בנושא דרכי שלום ביחס לגוי, 2011 דַרְכֵי שָׁלוֹם הוא מונח הלכתי המשמש להנמקת פסיקות מדרבנן שנועדו לשמור על השלום.

חָדָשׁ!!: משנה ודרכי שלום · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: משנה ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

דרכי האמורי

דרכי האמורי הוא הכינוי שניתן על ידי חז"ל למכלול ההנהגות אשר נהגו בהם העמים הנכריים שחיו בשכנות לעם ישראל, אף כי השם מתייחס לדרכי בני העם האמורי.

חָדָשׁ!!: משנה ודרכי האמורי · ראה עוד »

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.

חָדָשׁ!!: משנה ודרישה וחקירה · ראה עוד »

דבר מלכות (שבועון)

הרב טוביה פלס לומד מתוך החוברת דבר מלכות הוא קובץ לימוד תורני בתפוצה שבועית הקשור לחסידות חב"ד, המרכז בתוכו שיחות קודש, מאמרי חסידות ו מאדמו"רי חב"ד, וכן שיעורים יומיים בחת"ת, רמב"ם, לוח היום יום והדף היומי.

חָדָשׁ!!: משנה ודבר מלכות (שבועון) · ראה עוד »

דבר שאינו מתכוון

דבר שאינו מתכוון הוא מונח הלכתי המתייחס לתוצאה שמבחינת עצמה אסורה, אך נגרמת כתוצר לוואי של פעולה מותרת, תוצאה שלא הייתה בכוונת האדם בעת שחשב לעשות את המעשה.

חָדָשׁ!!: משנה ודבר שאינו מתכוון · ראה עוד »

דבוראות

עדת דבורים ובמרכז המלכה זיקוק הדבש לאחר הרדייה דבוראות או דבשאות (נקרא בעבר גם כוורנות) היא ענף בחקלאות העוסק בגידול דבורים מבויתות, בעיקר דבורי דבש לצורך הפקת דבש ומוצרים נוספים.

חָדָשׁ!!: משנה ודבוראות · ראה עוד »

דור

חמישה דורות של משפחה אחת, ארמניה 1901 דור הוא כלל בני האדם השייכים לשכבת גיל, זמן או תרבות מסוימת.

חָדָשׁ!!: משנה ודור · ראה עוד »

דוחן

דוחן דוֹחַן הוא כינוי לקבוצה של דגנים חד-שנתיים גבוהים בעלי זרע קטן, המשמשים לגידול חקלאי כמזון לאדם וכמספוא לבהמות, באזורים בעלי תנאים קשים לגידול חקלאי.

חָדָשׁ!!: משנה ודוחן · ראה עוד »

דוב אברמסון

דוב אברמסון (נולד ב- 22 ביוני 1975) הוא מעצב ואמן ישראלי, שפועל בעיקר בשדה של התרבות היהודית-ישראלית העכשווית.

חָדָשׁ!!: משנה ודוב אברמסון · ראה עוד »

דוד אלבום

הרב דוד אלבוםתמונה להחלפה הרב דוד טעביל אלבום או אלבוים (תשרי, תרפ"ח (1927) - י"ט בתשרי, תשס"ח 2008), מייסד התנועה לכינון המקדש, ומראשוני הפעילים למען עליה להר הבית והקמת בית המקדש, ובפרט במגזר החרדי.

חָדָשׁ!!: משנה ודוד אלבום · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: משנה ודוד פארדו · ראה עוד »

דוד קאופמן

דוד קאופמן (קויפמן; בתעתיק שנהג בזמנו: קויפמאנן; בגרמנית: David Kaufmann; 7 ביוני 1852, קויטין, מוראביה – 6 ביולי 1899, קרלסבאד) היה מלומד יהודי יליד מוראביה, שהתפרסם כחוקר מדעי היהדות, כמרצה וכאספן.

חָדָשׁ!!: משנה ודוד קאופמן · ראה עוד »

דוד רוזנטל

דוד רוזנטל (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ודוד רוזנטל · ראה עוד »

דוד שמיידלר

דוד שמיידלר (1939 – 17 במרץ 2022) היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת המדינה של אוהיו ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

חָדָשׁ!!: משנה ודוד שמיידלר · ראה עוד »

דוד לוריא

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.

חָדָשׁ!!: משנה ודוד לוריא · ראה עוד »

דוד ביגמן

הרב דוד ביגמן (נולד בדטרויט, מישיגן, ארצות הברית, י בניסן תשי"ד, 13 באפריל 1954) הוא רב אורתודוקסי מודרני.

חָדָשׁ!!: משנה ודוד ביגמן · ראה עוד »

דוד הנגיד (השני)

רבי דוד בר' יהושע הנגיד היה נגיד הקהילות היהודיות במצרים ובסוריה, דור שישי לרמב"ם ובנו של רבי יהושע הנגיד.

חָדָשׁ!!: משנה ודוד הנגיד (השני) · ראה עוד »

דוד הלוי חמדי

רבי דוד הלוי חמדי היה פרשן מקרא והלכה ומגדולי חכמי תימן במאה החמש עשרה.

חָדָשׁ!!: משנה ודוד הלוי חמדי · ראה עוד »

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

חָדָשׁ!!: משנה ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »

דיני ממונות

בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.

חָדָשׁ!!: משנה ודיני ממונות · ראה עוד »

דיני שומרים

שומר במשפט העברי הוא אדם המחזיק ברכוש חברו, ומחובתו לשמור על הרכוש מפני נזק או גנבה.

חָדָשׁ!!: משנה ודיני שומרים · ראה עוד »

דיני חדלות פירעון

דיני חַדְלוּת פֵּרָעוֹן (באנגלית: Insolvency law או Bankruptcy) הם דינים במשפט הישראלי המסדירים מצב שבו חייב אינו יכול לפרוע את חובו (חֲדַל פירעון).

חָדָשׁ!!: משנה ודיני חדלות פירעון · ראה עוד »

דיבר הכתוב בהווה

דיבר הכתוב בהווה (או דבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל) הוא כלל בפרשנות ההלכתית למקרא ולמשנה, לפיו לעיתים נוקט מקור הלכתי בדוגמה פרטית מסוימת לדין ('מקרה פרטי'), דוגמה שנבחרה על פי המקרה המצוי ביותר למעשה (ה"הווה"), אך הכוונה היא שמהדוגמה הפרטית נלמד את הדין לכל המקרה הכללי, כלומר לכל הדוגמאות הקרובות למקרה שצוין במפורש בכתוב.

חָדָשׁ!!: משנה ודיבר הכתוב בהווה · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: משנה ודיין (הלכה) · ראה עוד »

ה'ק"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וה'ק"ג · ראה עוד »

ה'שס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וה'שס"ט · ראה עוד »

ה'שכ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וה'שכ"ז · ראה עוד »

ה'תשל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וה'תשל"ז · ראה עוד »

ה'תי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וה'תי"ד · ראה עוד »

המאסף (פירוש למשנה)

המאסף הוא כינויו של פרשן אלמוני, הפרשן הקדום ביותר שפירושו השלם לכל שישה סדרי משנה נשתמר.

חָדָשׁ!!: משנה והמאסף (פירוש למשנה) · ראה עוד »

המאסף (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה והמאסף (פירושונים) · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: משנה והמאה ה-17 · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה והמנורה · ראה עוד »

המשנה

#הפניה משנה.

חָדָשׁ!!: משנה והמשנה · ראה עוד »

המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו

המשפט העברי: תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו הוא חיבור בן שלושה כרכים מאת השופט פרופ' מנחם אלון (המשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון), הנחשב לאחד מספרי היסוד בנושא המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: משנה והמשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו · ראה עוד »

המחאה

המחאה אמריקאית המחאה קנדית הַמְחָאָה (המכונה גם כן צֶ'ק מאנגלית או שֵׁיק מצרפתית) היא שטר שבו מורה אדם או ישות משפטית אחרת (המכונה "המושך" בדיני השטרות) לבנק (המכונה "הנמשך" או "הקבל" בדיני השטרות) למשוך מחשבונו כסף לצד ג' (המכונה "הנפרע" בדיני השטרות), בזמן שנקבע מראש.

חָדָשׁ!!: משנה והמחאה · ראה עוד »

המגרפה (בית המקדש)

שלוש המגרפות על פי מקורות חז"ל, שלושה כלים שהיו בבית המקדש נקראו מגרפה.

חָדָשׁ!!: משנה והמגרפה (בית המקדש) · ראה עוד »

המיתוס של עשרת השבטים האבודים

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה סיפור עשרת השבטים האבודים מלווה את ההיסטוריה של עם ישראל כבר יותר מאלף שנים.

חָדָשׁ!!: משנה והמיתוס של עשרת השבטים האבודים · ראה עוד »

המילון ההיסטורי ללשון העברית

ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.

חָדָשׁ!!: משנה והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »

האסון בהלוויית הרב וואזנר

האסון בהלוויית הרב וואזנר (מכונה גם אסון מדרגות המוות) היה אסון תדחוקת קהל שהתרחש ב-4 באפריל 2015, אור לט"ז בניסן ה'תשע"ה בישראל, במהלך הלוויית הרב שמואל הלוי וואזנר בעיר בני ברק, בו נהרגו שני אנשים ונפצעו למעלה מ-90.

חָדָשׁ!!: משנה והאסון בהלוויית הרב וואזנר · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: משנה והאר"י · ראה עוד »

האותיות בבחירות לכנסת

פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בשיטת הבחירות לכנסת כל רשימה מיוצגת באמצעות כינוי הרשימה ואות אחת או עד שלוש אותיות שונות זו מזו באלפבית העברי (מכונה גם סימן הרשימה).

חָדָשׁ!!: משנה והאותיות בבחירות לכנסת · ראה עוד »

האולם ההרודיאני

250px האולם ההרודיאני הוא שריד של מבנה מרשים מתקופת בית המקדש השני, שהתגלה בירושלים, בקרבת קשת וילסון והכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: משנה והאולם ההרודיאני · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה והאימפריה הרומית · ראה עוד »

האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד

250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.

חָדָשׁ!!: משנה והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד · ראה עוד »

הנצחה

הנצחה היא פעולה שמטרתה לשמר את זכרם של אירוע, אישיות או קבוצת אנשים.

חָדָשׁ!!: משנה והנצחה · ראה עוד »

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: משנה והנחת תפילין · ראה עוד »

הנדח

"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: משנה והנדח · ראה עוד »

הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה - המרכז לתרבות מונגשת (שבעבר נקראה "הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים") היא ספרייה לעיוורים, לקויי ראייה וקריאה שנוסדה בשנת 1951 על ידי חיה בם, שהייתה גם המנהלת הראשונה שלה במשך 26 שנים.

חָדָשׁ!!: משנה והספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה · ראה עוד »

הענישה בהלכה

האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.

חָדָשׁ!!: משנה והענישה בהלכה · ראה עוד »

העלאה על המוקד

שריפת אביר ומשרתו באשמת "מעשה סדום" בציריך, 1482. העלאה על המוקד (ידועה גם כשרפה בחיים או שרפה למוות) היא הוצאה להורג פומבית על ידי בעירה.

חָדָשׁ!!: משנה והעלאה על המוקד · ראה עוד »

העלייה לביריה

מראה כללי של מצודת ביריה העלייה לביריה היא פרשה מתקופת היישוב, שהחלה בסוף חודש פברואר 1946 (אדר א' ה'תש"ו) והגיעה לשיאה בין 14 במרץ ל-17 במרץ 1946.

חָדָשׁ!!: משנה והעלייה לביריה · ראה עוד »

העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה והעזרה · ראה עוד »

העברית בתקופת בית שני

העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.

חָדָשׁ!!: משנה והעברית בתקופת בית שני · ראה עוד »

העולם

"הגולה הכחולה", תצלום לווין מפורסם של כדור הארץ שצולם ב-7 בדצמבר 1972 על ידי הצוות של חללית אפולו 17 שטס לכיוון הירח. הָעוֹלָם הוא שם לתיאור הציוויליזציה האנושית, וספציפית — ההתנסויות, המצב וההיסטוריה של בני האדם על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: משנה והעולם · ראה עוד »

העולם הבא

ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: משנה והעולם הבא · ראה עוד »

העיר העתיקה של בית שאן

350px תל בית שאן ולמרגלותיו שרידים מהתקופה הרומית העיר העתיקה של בית שאן, היא ההתיישבות באזור תל בית שאן מראשית התקופה הפרה-היסטורית ועד הקמת העיר הישראלית לאחר מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: משנה והעיר העתיקה של בית שאן · ראה עוד »

העיר החופשית דנציג

הדוכסות של ורשה שטר כסף של העיר החופשית דנציג העיר החופשית דנציג (בגרמנית: Freie Stadt Danzig; בפולנית: Wolne Miasto Gdańsk, ביידיש: דאנציג) הייתה עיר מדינה בחסות חבר הלאומים בין השנים 1920 ל-1939, בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: משנה והעיר החופשית דנציג · ראה עוד »

הפסק טהרה

"עד בדיקה", בד המשמש לבדיקה פנים נרתיקית. הפסק טהרה הוא מושג הלכתי בתחום טהרת המשפחה, שפירושו בדיקה לווידוא שנפסק הדימום הרחמי.

חָדָשׁ!!: משנה והפסק טהרה · ראה עוד »

הפקר בית דין הפקר

בהלכה, הפקר בית דין - הפקר הוא כלל המופיע בתלמוד בהתבסס על המשנה והמקרא, ולפיו בית דין יכול להפקיר רכוש מבעליו ללא הצדקה משפטית-פורמלית, לפי ראות עיניו.

חָדָשׁ!!: משנה והפקר בית דין הפקר · ראה עוד »

הפרדה מגדרית ביהדות

ביהדות קיימים מספר כללים ומנהגים של הפרדה בין נשים לגברים במצבים מסוימים, שמטרתם למנוע "תערובת" וקרבה יתירה של המינים, דבר שנוגד את עקרון הצניעות ועשוי להוביל לאיסורים שונים.

חָדָשׁ!!: משנה והפרדה מגדרית ביהדות · ראה עוד »

הפרוכת

דגם של אוהל מועד ובו כלי המשכן, כשבמרכזו בולטת הפרוכת המסתירה את קודש הקדשים הַפָּרוֹכֶת הייתה מסך בד אשר הפריד את המשכן ואת בית המקדש, הן הראשון והן השני, לשני חלקים – אזור קודש הקודשים, בו עמד ארון הברית; ואזור הקודש, בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים.

חָדָשׁ!!: משנה והפרוכת · ראה עוד »

הפלה מלאכותית

הפלה מלאכותית, הפלה יזומה או הפסקת היריון יזומה היא הפסקה מכוונת של היריון, שלא על ידי לידת תינוק חי.

חָדָשׁ!!: משנה והפלה מלאכותית · ראה עוד »

הפולמוס הרבני-קראי

הפולמוס הרבני-קראי הוא הוויכוח ארוך השנים בין היהדות הרבנית לקראית, הנסוב בעיקר על אמונת הראשונים בתורה שבעל פה וסמכותה המחייבת.

חָדָשׁ!!: משנה והפולמוס הרבני-קראי · ראה עוד »

הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל

הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל החל באופן סדיר בתחילת המאה ה-19 התגבר בשאר המאה והתחזק לאורך המאה ה-20, קשר זה הוביל לביקורם של שליחים יהודים מאירופה בקהילת ביתא ישראל לפני כן לא היה קשר רציף בין שתי הקהילות, היו רק שברירי מידע שהגיעו ממסיונרים שפעלו באתיופיה וכן מנוסעים אירופאים בנוסף לכך היו ידיעות רבות לגבי הקהילה ומצבה בין המאה ה-12 למאה-19.

חָדָשׁ!!: משנה והקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל · ראה עוד »

הקדמה

"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.

חָדָשׁ!!: משנה והקדמה · ראה עוד »

הקדמות הרמב"ם

כתב יד מכתבי הרמב"ם כתוב ערבית יהודית הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה והקדמות הרמב"ם · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: משנה והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הר נבו

הַר נְבוֹ (או הַר הָעֲבָרִים; בערבית جبل نيبو) הוא הר השוכן במערב ירדן, כ-7 ק"מ מערבית לעיר מידבא.

חָדָשׁ!!: משנה והר נבו · ראה עוד »

הר הלבנון

ארז הלבנון בהר הלבנון נהר איברהים פסגת הרכס - קורנת אסוודא הר הלבנון (מפיניקית: 𐤋𐤁𐤍𐤍, באכדית:.lab-na-na, בערבית: جبل لبنان, תעתיק מדויק: ג'בל לבנאן) הוא רכס ההרים המרכזי והגבוה ביותר בלבנון.

חָדָשׁ!!: משנה והר הלבנון · ראה עוד »

הר הבתרים

הר הבתרים היא אחת הפסגות של כתף שיאון.

חָדָשׁ!!: משנה והר הבתרים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה והר הבית · ראה עוד »

הרדוף הנחלים

הַרְדּוּף הַנְּחָלִים (שם מדעי: Nerium oleander, שם נפוץ: oleander) הוא שיח גבוה וחסון, יְרוֹק־עַד, בולט בתקופת הקיץ בפריחתו הוורודה וידוע ברעילותו.

חָדָשׁ!!: משנה והרדוף הנחלים · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: משנה והשם המפורש · ראה עוד »

השתנות טבעים בהלכה

סתירות בין המדע והמציאות לנאמר בחז"ל נידונו בספרות הפסיקה מאז ימי הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה והשתנות טבעים בהלכה · ראה עוד »

השחתת הזקן

השחתת הזקן היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער הזקן באופנים מסוימים.

חָדָשׁ!!: משנה והשחתת הזקן · ראה עוד »

השהיה (שבת)

כניסת השבת מותרת כאשר המאכל כבר מבושל, ואסורה כאשר המאכל בשלב בישול מוקדם השארת מאכלים על גבי אש באופן המותר, כשהאש מכוסה ב'בלעך'. בהלכות שבת, הַשְׁהָיָה (בשיח ההלכתי נקראת גם שְהִיָה) היא השארת מאכל מבושל או מאכל שנמצא בתהליכי בישול על גבי מקור חום קודם לכניסת השבת, וזאת על מנת לאוכלו בשבת כשהוא חם, לדוגמה השארת סיר חמין על גבי פלטת שבת.

חָדָשׁ!!: משנה והשהיה (שבת) · ראה עוד »

השולמית

מירכאות.

חָדָשׁ!!: משנה והשולמית · ראה עוד »

השיתין

השיתין (שיתים, בהגיה ארמית) הן שני נקבים שהיו במזבח העולה, שלשם ניסכו את יין הנסכים בבית המקדש, ואת המים בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: משנה והשיתין · ראה עוד »

השיל מקראקא

רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט.

חָדָשׁ!!: משנה והשיל מקראקא · ראה עוד »

התאוריה הנורדית

מפה של מדיסון גרנט משנת 1916. מתארת את "התפלגות הגזעים של אירופה"שצבע אדום - "גזע נורדי"; צבע ירוק - "גזע אלפיני"; צבע צהוב - "גזע ים-תיכוני" התאוריה הנורדית ("נורד" פירושה: צפון) הייתה תאוריה של עליונות גזעית, אשר הייתה פופולרית בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, ואשר טענה כי העמים הצפון אירופאים מהווים גזע עליון הודות לכישוריהם התורשתיים, לכאורה, למנהיגות.

חָדָשׁ!!: משנה והתאוריה הנורדית · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: משנה והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התשעים ושלוש

התשעים ושלוש או צ"ג בנות הוא סיפור על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהתאבדו כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה.

חָדָשׁ!!: משנה והתשעים ושלוש · ראה עוד »

התורה חסה על ממונם של ישראל

התורה חסה על ממונם של ישראל הוא עיקרון הלכתי הקובע כי במקרה של הפסד ממון מרובה, אפשר במקרים מסוימים להקל בהלכה.

חָדָשׁ!!: משנה והתורה חסה על ממונם של ישראל · ראה עוד »

הלנת שכר (הלכה)

הלנת שכר היא מצוות עשה ולא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיהן חל איסור לעכב תשלום שכר שכירות - בין של שכיר אדם ובין שכירות של כלי ובהמה.

חָדָשׁ!!: משנה והלנת שכר (הלכה) · ראה עוד »

הלעיטהו לרשע וימות

הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.

חָדָשׁ!!: משנה והלעיטהו לרשע וימות · ראה עוד »

הלוח הקראי

הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.

חָדָשׁ!!: משנה והלוח הקראי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: משנה והלכה · ראה עוד »

הלכה ברורה ובירור הלכה

סמלילו של מכון הלכה ברורה הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במטרה לחדש את הקשר בין התלמוד להלכה, והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו.

חָדָשׁ!!: משנה והלכה ברורה ובירור הלכה · ראה עוד »

הלכה ואין מורין כן

הלכה ואין מורין כן היא קביעה המופיעה בכמה מקומות בתלמוד ובפוסקים על אודות הלכות מסוימות שאמנם נכונות, אך מסיבות שונות אין להורות אותן.

חָדָשׁ!!: משנה והלכה ואין מורין כן · ראה עוד »

הלכה כסתם משנה

הלכה כסתם משנה הוא כלל בפסיקת הלכה בספרות היהודית רבנית, הקובע כי כאשר קיימת משנה המציגה פסק הלכה ללא ציון שם אומרה, יש לפסוק את הנאמר בה כהלכה למעשה.

חָדָשׁ!!: משנה והלכה כסתם משנה · ראה עוד »

הלכות מלחמה

הלכות מלחמה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בשעת מלחמה, בהלכות ייחודיות לצבא, החל במי מחויב לצאת למלחמה, איך להתנהג עם העיר הנכבשת, וכלה בדינים מיוחדים לחיילי הצבא והתנהגותם במלחמה.

חָדָשׁ!!: משנה והלכות מלחמה · ראה עוד »

הלכות ארבעת המינים

ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.

חָדָשׁ!!: משנה והלכות ארבעת המינים · ראה עוד »

הלכות סוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. הלכות סוכה, הן כינוי להלכות העוסקות בכשרות מבנה הסוכה כפי הנדרש על פי ההלכה, על מנת שיהיה כשר לשבת בו בחג הסוכות, כפי הציווי המופיע בתורה בכמה מקומות בספר ויקרא ובספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה והלכות סוכה · ראה עוד »

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: משנה והלכות עירובין · ראה עוד »

החלוקה

החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה והחלוקה · ראה עוד »

הבלעת תחומין

הבלעת תחומין (או הבלעת תחומים) היא עיקרון בדיני תחום שבת, ולפיו אם ישנה חפיפה כל שהיא בין שני תחומי שבת של אדם אחד, רואים את שני התחומים כתחום אחד והאדם רשאי להלך בכולו.

חָדָשׁ!!: משנה והבלעת תחומין · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: משנה והבדלה · ראה עוד »

הגן הארכאולוגי ירושלים

מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.

חָדָשׁ!!: משנה והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה והגליל · ראה עוד »

הגדרה

הגדרה היא תיאור לשוני מדויק וממצה של מושג כלשהו.

חָדָשׁ!!: משנה והגדרה · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: משנה והגדה של פסח · ראה עוד »

הגונב אחר הגנב

הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב הוא נידון הלכתי מרובה פרטים, כאשר הדין המרכזי, המובא במפורש כבר במשנה הוא שהגונב חפץ גנוב מגנב חייב לשלם את הקרן, סכום הגנבה עצמו, אך פטור מהקנס של תשלום הכפל המוטל במקרי גנבה בדרך כלל.

חָדָשׁ!!: משנה והגונב אחר הגנב · ראה עוד »

הדמים מודיעים

הדמים מודיעים הוא כלל במשפט העברי ולפיו במקרי ספק מסוימים מה הקנה אדם לחבירו, סכום הכסף ששילם הקונה מוכיח.

חָדָשׁ!!: משנה והדמים מודיעים · ראה עוד »

הדת השומרונית

הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.

חָדָשׁ!!: משנה והדת השומרונית · ראה עוד »

הדלקת נרות חנוכה

ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

חָדָשׁ!!: משנה והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »

הדיוט

הֶדְיוֹט (מיוונית עתיקה: ιδιωτης) הוא אדם שאינו בקיא בנבכי נושא מסוים.

חָדָשׁ!!: משנה והדיוט · ראה עוד »

ההיכל וארון הקודש בימי קדם

ארון קודש בקבר דוד המלך בהר ציון בבתי הכנסת של העת העתיקה הייתה "תיבה" ששימשה כמקום אחסון לחפצי הקודש: ספרי התורה, שופר, לעיתים אפוד וכדומה.

חָדָשׁ!!: משנה וההיכל וארון הקודש בימי קדם · ראה עוד »

הומרוס

הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה.

חָדָשׁ!!: משנה והומרוס · ראה עוד »

הומוסקסואליות בתנ"ך

ההתייחסות המפורשת והמובהקת ביותר בתנ"ך להומוסקסואליות היא באיסור משכב זכר המופיע בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: משנה והומוסקסואליות בתנ"ך · ראה עוד »

הוצאת אש ביום טוב

איסור הוצאת אש ביום טוב הוא איסור ליצור אש חדשה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: משנה והוצאת אש ביום טוב · ראה עוד »

הוצאת קורן ירושלים

הוצאת קורן ירושלים בע"מ היא הוצאת ספרים ירושלמית, שאותה ייסד אליהו קורן (קורנגולד), הידועה בעיקר בזכות מהדורת התנ"ך שלה.

חָדָשׁ!!: משנה והוצאת קורן ירושלים · ראה עוד »

הוראת שעה (הלכה)

בהלכה היהודית, הוראת שעה היא פסק הלכה של הסנהדרין, של נביא או של גדול הדור, שלא כפי הדין הנוהג תמיד, שנקבע לזמן מוגבל, בשל נסיבות מיוחדות.

חָדָשׁ!!: משנה והוראת שעה (הלכה) · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: משנה והורדוס · ראה עוד »

הוריית כהן בנגע הצרעת

הוריית הכהן בנגע הצרעת הוא החובה ההלכתית שמוטלת על כהן שבקי בדיני נגעי הצרעת להיזקק לדיון של בגד, בית, או אדם שנוגע בנגע הצרעת.

חָדָשׁ!!: משנה והוריית כהן בנגע הצרעת · ראה עוד »

הושענות

אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.

חָדָשׁ!!: משנה והושענות · ראה עוד »

הולך בדרכו עקיבא

הולך בדרכו עקיבא הוא שיר ילדים חרדי, מהאלבום "יהודים הם בני מלכים".

חָדָשׁ!!: משנה והולך בדרכו עקיבא · ראה עוד »

הכאה באצבע צרדה

הכאה באצבע צרידה הכאה (או: הקשה) באצבע צְרֵדָה היא מחווה אנושית הנוצרת על ידי החלקה מהירה של האמה, האצבע האמצעית בכף היד, על פני האגודל - תוך יצירת חיכוך חזק ביניהן.

חָדָשׁ!!: משנה והכאה באצבע צרדה · ראה עוד »

הכנסת כלה

הכנסת כלה היא מצווה ללוות את החתן והכלה לחופה ולשמחם כחלק ממצוות ואהבת לרעך כמוך.

חָדָשׁ!!: משנה והכנסת כלה · ראה עוד »

הכנסה לכיפה

בהלכה, הכנסה לכיפה או כפייה לכיפה היא עונש מאסר שתכליתו גרימת מותם של עבריינים ללא הוצאתם להורג.

חָדָשׁ!!: משנה והכנסה לכיפה · ראה עוד »

הכנרת

מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה והכנרת · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: משנה והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

הכותל המזרחי

הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.

חָדָשׁ!!: משנה והכותל המזרחי · ראה עוד »

הכותל הדרומי

הכותל הדרומי ומסגד אל-אקצא הגן הארכאולוגי. הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה והכותל הדרומי · ראה עוד »

הינומה

כלה עם הינומה לראשההִינוּמָה (לעיתים נכתב: הינומא), במובנה המודרני, היא פיסת בד לבן עשוי רשת שקופה או אטומה (טול), אשר באירופה נהוג לכסות בה את פני הכלה.

חָדָשׁ!!: משנה והינומה · ראה עוד »

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

חָדָשׁ!!: משנה והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של ירושלים

ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).

חָדָשׁ!!: משנה והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »

היבריס

כלי חרס בעלי דמות שחורה (550 לפנה"ס) המתארים את פרומתאוס מרצה את עונשו, קשור לטור. אדיפוס המלך והמפלצת. אדיפוס נחשב לחוטא הקלאסי בחטא ההיבריס. הִיבְּרִיס (ביוונית: Ὕβρις) במובנו המודרני הוא רגש של גאווה וגבהות־לב מוגזמים, הגוררים בעקבותיהם עונש ותבוסה.

חָדָשׁ!!: משנה והיבריס · ראה עוד »

היה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים

אריה שועל הוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים הוא פתגם מהמקורות שמשמעותו: עדיף להיות קטן בין הגדולים מאשר גדול בין הקטנים.

חָדָשׁ!!: משנה והיה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים · ראה עוד »

היו זמנים בהוליווד

היו זמנים בהוליווד (באנגלית: Once Upon a Time in Hollywood) הוא סרט דרמה קומית אמריקאי-בריטי משנת 2019, שכתב וביים קוונטין טרנטינו.

חָדָשׁ!!: משנה והיו זמנים בהוליווד · ראה עוד »

היכל

ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.

חָדָשׁ!!: משנה והיכל · ראה עוד »

היימנות

קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה והיימנות · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: משנה והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

ו' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וו' באלול · ראה עוד »

ונטידיוס קומאנוס

ונטידיוס קומאנוס (בלטינית: Ventidius Cumanus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 48 עד 52 לספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: משנה וונטידיוס קומאנוס · ראה עוד »

וסת החודש

בהלכה, וסת החודש הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה מתשמיש המיטה של אישה מבעלה, כחלק מחיובי הפרישה סמוך לווסת, מחשש שתראה באותו הזמן דם נידה, ויעברו באיסור כרת.

חָדָשׁ!!: משנה ווסת החודש · ראה עוד »

ורד

וֶרֶד (שם מדעי: Rosa) הוא סוג של צמח ממשפחת הוורדיים.

חָדָשׁ!!: משנה וורד · ראה עוד »

והדרת פני זקן

וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לכבד ולהדר פני חכמים וזקנים, כמופיע בפסוק: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן".

חָדָשׁ!!: משנה ווהדרת פני זקן · ראה עוד »

ויקטור גרן

ספרו של גרן "תיאור ארץ ישראל - יהודה" (בצרפתית) ויקטוֹר אונורה גֵּרֵן (בצרפתית: Victor-Honoré Guérin; 15 בספטמבר 1821, פריז – 21 בספטמבר 1891, פריז) היה משכיל צרפתי, שערך מסעות מחקר וכתב ספרים שהיו סיכומי מסעות החקר הגאוגרפיים והארכאולוגיים שערך בצפון אפריקה, ביוון ובאיי יוון, בסוריה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה וויקטור גרן · ראה עוד »

וילקט יוסף

וילקט יוסף הוא כתב עת שיצא לאור במונקטש שבהונגריה במשך עשרים שנה, בין השנים התרנ"ט-התרע"ח (1899-1918), בעריכתו של הרב יוסף הכהן שוורץ.

חָדָשׁ!!: משנה ווילקט יוסף · ראה עוד »

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וכנסת הגדולה · ראה עוד »

כף נחת

כף נחת הוא פירוש קצר לששה סדרי משנה שחיבר הרב יצחק גבאי, מחכמי אספי שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: משנה וכף נחת · ראה עוד »

כפר סגנה

כפר סגנה (גם: כפר סגנא) הוא שמה של עיירה יהודית בשפלת יהודה אשר התקיימה בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ונזכרת בהקשרים שונים בספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: משנה וכפר סגנה · ראה עוד »

כפר עזיז

כפר עזיז הוא כפר יהודי מתקופת המשנה, המזוהה עם חורבת אל עזיז, כחצי ק"מ מדרום לעיירה יטה בדרום הר חברון (נ"צ 157023).

חָדָשׁ!!: משנה וכפר עזיז · ראה עוד »

כפר חנניה

כְּפַר-חֲנַנְיָה הוא יישוב קהילתי ישראלי בגליל המונה כ-300 משפחות ומשתייך למועצה האזורית מרום הגליל.

חָדָשׁ!!: משנה וכפר חנניה · ראה עוד »

כפר ברעם (יישוב עתיק)

בית הכנסת העתיק בכפר ברעם, צולמה במאה ה-19 בית הכנסת בכפר ברעם. 1956, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ברעם היה יישוב יהודי בגליל העליון בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה וכפר ברעם (יישוב עתיק) · ראה עוד »

כפרה עליך

כַּפָּרָה עָלֶיךָ (או כַּפָּרָה עָלַיִךְ, כַּפָּרָה עֲלֵיכֶם בקיצור: כַּפָּרָה או כפרע - כשבכל המקרים המילה "כפרה" נהגית במלעיל) הוא ביטוי בעברית ישראלית שמקורו במרוקאית יהודית.

חָדָשׁ!!: משנה וכפרה עליך · ראה עוד »

כפייה על המצוות

כפייה על מצוות עשה מתייחסת להיתר או לחובה שיש לפי ההלכה, בתנאים מסויימים, לבית דין, או לכל יהודי, לכפות על יהודי אחר, באמצעות כוח פיזי, גרימת כאב או סנקציות אחרות, לעשות מעשה שהוא חייב לעשותו (מצוות עשה) ומסרב לעשותו.

חָדָשׁ!!: משנה וכפייה על המצוות · ראה עוד »

כרפס

כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.

חָדָשׁ!!: משנה וכרפס · ראה עוד »

כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »

כרכום חורפי

כַּרְכֹּם חורפי (שם מדעי: Crocus hyemalis) הוא גאופיט בעל פקעת ממשפחת האירוסיים.

חָדָשׁ!!: משנה וכרכום חורפי · ראה עוד »

כרישה

כְּרֵישָׁה (באנגלית: Leek, בסינית: 韭葱), או בשמה העממי לוּף או פּראסה, היא ירק מאכל, שתורבת מהשום הגבוה (שם מדעי: Allium ampeloprasum) שבמשפחת הנרקיסיים.

חָדָשׁ!!: משנה וכרישה · ראה עוד »

כתב אשורי

המונח "כתב אשורי" נמצא בשימוש לראשונה במשנה, ולו מספר פירושים.

חָדָשׁ!!: משנה וכתב אשורי · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: משנה וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתב יד מינכן 95

כתב יד מינכן 95 או כתב יד ש"ס פפערשא הוא כתב היד היחיד השלם של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה וכתב יד מינכן 95 · ראה עוד »

כתב יד פארמה

טו).תמונה להחלפה כתב יד פארמה למשנה (כתב יד פארמה 3173 או דה רוסי 138) הוא אחד משלושת כתבי היד החשובים של כל המשנה (יחד עם כתב יד קאופמן, וכתב יד קיימברידג'), אשר השתמר בספריית פאלאטינה בעיר פארמה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: משנה וכתב יד פארמה · ראה עוד »

כתב יד קאופמן

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.

חָדָשׁ!!: משנה וכתב יד קאופמן · ראה עוד »

כתבי קודש

ספר תורה לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.

חָדָשׁ!!: משנה וכתבי קודש · ראה עוד »

כתבי הראי"ה

חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.

חָדָשׁ!!: משנה וכתבי הראי"ה · ראה עוד »

כתובת רחוב

כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה וכתובת רחוב · ראה עוד »

כתובת תאודוטוס בן וטנוס

כתובת תאודוטוס בן וטנוס. נמצאת באגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל כתובת תאודוטוס בן וטנוס היא לוח אבן חקוק ביוונית, הנקרא על שם האיש המוזכר בה.

חָדָשׁ!!: משנה וכתובת תאודוטוס בן וטנוס · ראה עוד »

כתובה

כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: משנה וכתובה · ראה עוד »

כתובות תחום גזר

כתובת תחום גזר מס' 5 שצולמה באתר. בכתובת כתוב בעברית '''תחמגזר''' ובמהופך ביוונית: ΑΛΚΙΟΥ שפירושו: של אלקיוס העתק כתובת "תחום גזר" מס' 1 בבית תבור בירושלים כתובות תחום גזר הן קבוצה של כתובות חקוקות במשטחי סלע אופקיים סביב תל גזר, במרחקים שבין 1,200 מ' ל-2,000 מ' מן התל.

חָדָשׁ!!: משנה וכתובות תחום גזר · ראה עוד »

כתיב עברי

הכתיב העברי הוא הדרך שבה משתמשים באותיות האלפבית העברי לשם יצירת הטקסט הכתוב בעברית.

חָדָשׁ!!: משנה וכתיב עברי · ראה עוד »

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: משנה וכל נדרי · ראה עוד »

כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו

כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו הוא כלל הלכתי האומר כי כל דבר שנאסר בהחלטה של כוח מסוים, כמו מניין בית דין או נבואה, צריך החלטה בהרכב בעל כוח הלכתי שווה, כדי להתירו.

חָדָשׁ!!: משנה וכל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו · ראה עוד »

כל המקיים נפש אחת

כל המקיים נפש אחת הוא ביטוי המתייחס לערכם הרב של חיי אדם (ובגרסאות מסוימות - חיי יהודי).

חָדָשׁ!!: משנה וכל המקיים נפש אחת · ראה עוד »

כל הקצר קודם

"כל הקצר קודם" הוא כינוי לעיקרון לשוני, שעל פיו נסדרות רשימות מלאי או סדרות מנייה של חפצים, כלים או מושגים.

חָדָשׁ!!: משנה וכל הקצר קודם · ראה עוד »

כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו

כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו הוא כלל הלכתי בתלמוד הקובע עיקרון מהותי לחלק מהמצוות.

חָדָשׁ!!: משנה וכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו · ראה עוד »

כלאי הכרם

כרם בשפלת יהודה כלאי הכרם הם מסוגי הכלאיים האסורים מהתורה.

חָדָשׁ!!: משנה וכלאי הכרם · ראה עוד »

כלל אצבע

כלל אצבע הוא כלל שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה.

חָדָשׁ!!: משנה וכלל אצבע · ראה עוד »

כלב הבית

סוגי כלבים בפעולות שונות כלב מגזע Smooth Collie כלב רועים בפעולה צ'יוואווה ודני ענק לשם השוואה השוואה בין תחום הרגישות המרבית של ראיית הכלבים לזו של בני האדם גור כלבים כבן חודשיים כלב מגזע Toller רץ במים כלב בשירות צי ארצות הברית במהלך אימון בולדוג כלב כנעני – הכלב היחיד שמוצאו בישראל הכלב קרוי "חברו הטוב ביותר של האדם" כלב הוא שמו היומיומי של כלב הבית (שם מדעי: Canis lupus familiaris), תת-מין של הזאב המצוי (Canis lupus), ממשפחת הכלביים, מסדרת היונקים הטורפים. הכלב התפתח מהזאב, והוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר.

חָדָשׁ!!: משנה וכלב הבית · ראה עוד »

כלילא

כלילא (עטרה) הוא תכשיט שענדו בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה וכלילא · ראה עוד »

כזית

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: משנה וכזית · ראה עוד »

כבוד המת

הלויה יהודית בפולין, 1939 בהלכה, כבוד המת הוא עיקרון הלכתי האומר כי יש לשמור על כבודו של אדם מת.

חָדָשׁ!!: משנה וכבוד המת · ראה עוד »

כבוד הבריות

כבוד הבריות הוא מושג הלכתי המתייחס לכבודו של אדם כערך, שעבורו נדחים ערכים אחרים.

חָדָשׁ!!: משנה וכבוד הבריות · ראה עוד »

כבוד הבריות במשפט העברי

כבוד הבריות הוא ערך במשפט העברי, והוא כולל זכויות שונות ככבוד הגוף, מניעת קלון ושוויון.

חָדָשׁ!!: משנה וכבוד הבריות במשפט העברי · ראה עוד »

כגרוגרת

תאנים יבשות כגרוגרת היא יחידת מידה תנאית לנפח של מוצקים שנהגה בתקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וכגרוגרת · ראה עוד »

כוס של אליהו

כוס של אליהו מנחושת עם הקדשה מישיבת רבינו חיים ברלין כוס של אליהו גם כוס חמישי הוא מנהג נפוץ, כחלק ממסורת ליל הסדר, לפיו מוזגים כוס נוספת, מלבד ארבע כוסות.

חָדָשׁ!!: משנה וכוס של אליהו · ראה עוד »

כוסברה

גַּד השדה (שם מדעי: Coriandrum sativum), הידוע בשמו הערבי כוסברה (כזברה), הוא צמח תבלין ממשפחת הסוככיים.

חָדָשׁ!!: משנה וכוסברה · ראה עוד »

כופר נפש

כופר או כופר נפש הוא דרישה לתשלום עבור חייו או חירותו של אדם.

חָדָשׁ!!: משנה וכופר נפש · ראה עוד »

כופח

כופח הוא מתקן קטן לאפייה ובישול מזמן התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה וכופח · ראה עוד »

כופין על מידת סדום

כופין על מידת סדום הוא כלל הלכתי לפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו טובה שאינה כרוכה בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לקיימה.

חָדָשׁ!!: משנה וכופין על מידת סדום · ראה עוד »

כותנה

שיח כותנה שלושה שלבי הבשלה של פירות הכותנה כותנה היא סיב רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה (Gossypium) שבמשפחת החלמיתיים.

חָדָשׁ!!: משנה וכותנה · ראה עוד »

כוי

כּוֹי (או כְּוִי), הוא מונח המוזכר במשנה שמתאר בעל חיים שמבחינה הלכתית הוא ספק חיה ספק בהמה, לעניין הגדרותיהם ההלכתיות הנוגעות למגוון הלכות שבהן יש שוני בין חיה לבהמה.

חָדָשׁ!!: משנה וכוי · ראה עוד »

כי

כִֿי (אות גדולה: Χ, אות קטנה: &chi) היא האות העשרים ושתיים באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: משנה וכי · ראה עוד »

כינוי גוף

כינויי הגוף הם תת־קבוצה של שמות עצם, המשמשים תחליף לשם עצם ממשי.

חָדָשׁ!!: משנה וכינוי גוף · ראה עוד »

כיפה (יהדות)

כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.

חָדָשׁ!!: משנה וכיפה (יהדות) · ראה עוד »

כיבוד אב ואם

כיבוד אב ואם היא מצוות עשה דאורייתא, הדיבר החמישי בעשרת הדיברות.

חָדָשׁ!!: משנה וכיבוד אב ואם · ראה עוד »

י"ז בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: משנה וי"ז בטבת · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

חָדָשׁ!!: משנה וימי בין המצרים · ראה עוד »

יאיר פורסטנברג

יאיר משה פורסטנברג (נולד ב-18 באוגוסט 1975) הוא חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור חבר וראש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ויאיר פורסטנברג · ראה עוד »

יאיר הראל

יאיר הראל (נולד ב-13 בדצמבר 1971) הוא יוצר, זמר, נגן כלי הקשה ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה ויאיר הראל · ראה עוד »

ים

גלים גבוהים במי הים הצפוני בסקוטלנד. חוף הים הקריבי בגוואדלופ יָם הוא מקווה מים של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס.

חָדָשׁ!!: משנה וים · ראה עוד »

ינבוט השדה

יַנְבּוּט הַשָּׂדֶה (שם מדעי: Prosopis farcta (Banks & Sol.) J.F.Macbr) - בן-שיח רב-שנתי, נשיר וקוצני ממשפחת הקטניות (בעבר שויך למשפחת השיטיים, המימוסיים).תפוצתו העולמית משתרעת בעיקר במערב אסיה, גם הלאה מערבה.

חָדָשׁ!!: משנה וינבוט השדה · ראה עוד »

ינישוק

שרידי בית הכנסת הלבן בעיירה ינישוק (בליטאית: Joniškis, יונישקיס; ביידיש: יאנישאָק, בפולנית: Janiszki) היא עיר קטנה, מרכזו המנהלי של מחוז משנה ינישוק במחוז שאולאי שבצפון ליטא.

חָדָשׁ!!: משנה וינישוק · ראה עוד »

יען מצוי

יען בטנזניה אפרוח יען יען בריצה בנמיביה. יען מצוי (שם מדעי: Struthio camelus) הוא מין העוף הגדול ביותר שחי כיום על פני כדור הארץ וגם המהיר ביותר מבין כל בעלי החיים ההולכים על שתיים (כ-65 קמ"ש).

חָדָשׁ!!: משנה ויען מצוי · ראה עוד »

יעקב אריה אלתר

רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996).

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב אריה אלתר · ראה עוד »

יעקב אליעזר בראונשווייג

רבי יעקב אליעזר בראונשווייג (נפטר ט"ו בניסן ה'תפ"ט, 14 באפריל 1729) היה רב אשכנזי בראשית המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב אליעזר בראונשווייג · ראה עוד »

יעקב אבנדנה

חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (Jacob Abendana; 1630 בקירוב – 12 בספטמבר 1695, ג' בתשרי ה'תנ"ו) היה רב הולנדי-אנגלי ממוצא ספרדי, מרא דאתרא של הקהילה היהודית הספרדית בלונדון והרב הראשי של בריטניה.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב אבנדנה · ראה עוד »

יעקב אבוחצירא

רבי יעקב אביחצירא (מכונה אביר יעקב; ה'תקס"ו, 1806 – כ' בטבת ה'תר"ם, 4 בינואר 1880) היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, סבו של הבבא סאלי, מאבות משפחת אביחצירא ומגדולי רבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב אבוחצירא · ראה עוד »

יעקב ניוזנר

יעקב (ג'ייקוב) ניוזנר (באנגלית: Jacob Neusner; 28 ביולי 1932 – 8 באוקטובר 2016) היה חוקר יהדות אמריקאי.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב ניוזנר · ראה עוד »

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב עמדין · ראה עוד »

יעקב פרלוב (הראשון)

רבי יעקב פרלוב (ה'תר"ג – כ"ג באדר א' ה'תרס"ב, 1902) היה אדמו"ר בסטרשלה ובערים נוספות ברוסיה הלבנה, ואחר כך היגר לפולין והקים בה את חסידות נובומינסק.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב פרלוב (הראשון) · ראה עוד »

יעקב שפיגל

יעקב שמואל שפיגל (נולד ב-11 במאי 1941, י"ד באייר ה'תש"א) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, מומחה בעל שם בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב שפיגל · ראה עוד »

יעקב שכביץ

יעקב הכהן שכביץ (שכי; א' בניסן תר"ד, מרץ 1844, חרקוב - ט"ו בטבת תרצ"ג, ינואר 1933, חיפה) היה מראשוני גדרה, פרסם מאמרים רבים והיה יוזם רעיון הקונקורדנציה לתלמוד של חיים יהושע קוסובסקי.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב שכביץ · ראה עוד »

יעקב בן נסים

רבי יעקב ב"ר נסים אבן שאהין (בערבית יהודית: אבי יוסף. נפטר ב-ד'תשס"ז, 1006) היה ראש ישיבה ומנהיג הקהילה היהודית בקירואן, תוניסיה במאה ה-10, שלהי תקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב בן נסים · ראה עוד »

יעקב בנדטמן

רבי יעקב בנדטמן (ה'תק"ן, 1790 - שבת כ"ז באדר ה'תרכ"א, 9 במרץ 1861) היה רב ליטאי, רבה של בויסק שבקורלנד ומחבר הספר "זכרון יעקב".

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב בנדטמן · ראה עוד »

יעקב בריט

רבי יעקב בריט, 1883 לערך רבי יעקב בַּרִיט (לעיתים: באריט או ברי"ט, כונה גם: רבי יעקב קובנר; כ"א באלול תקנ"ז, 12 בספטמבר 1797 - ליל כ"ז באדר א' תרמ"ג, 5 במרץ 1883) היה רב וראש ישיבה ומדינאי יהודי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב בריט · ראה עוד »

יעקב כנעני

יעקב כנעני (קאופמן) (15 ביוני 1894, תרנ"ד, בסראביה, האימפריה הרוסית – 23 באוגוסט 1978, תשל"ח, ירושלים) היה מילונאי עברי, בעל המפעל המילוני המונומנטלי "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות", ב-18 כרכים, שראה אור בהוצאת מסדה בשנים תש"ך–תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב כנעני · ראה עוד »

יער פסגת זאב - נווה יעקב

יער פסגת זאב - נווה יעקב (מכונה גם יער מיר) הוא יער קהילתי נטע האדם הנמצא בפתחו של ספר המדבר בצדה הצפון-מזרחי של ירושלים, בסמוך לשכונות פסגת זאב ונווה יעקב.

חָדָשׁ!!: משנה ויער פסגת זאב - נווה יעקב · ראה עוד »

יער לביא

יער לביא הוא יער השוכן בסמוך לקיבוץ לביא ולמחלף גולני שבגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: משנה ויער לביא · ראה עוד »

יעל קרמסקי

יעל קרמסקי (נולדה ב-9 בפברואר 1961) היא במאית תיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: משנה ויעל קרמסקי · ראה עוד »

יפה נוף (הוצאה לאור)

יפה נוף היא הוצאה לאור ורשת חנויות ספרים, ההוצאה מיועדת לספרות חרדית ופונה בעיקר לקהל יעד חרדי, החל משנת ה'תשע"ג 2013 ההוצאה היא הגדולה במגזר החרדי, לאחר שרכשה את הוצאת פלדהיים הוותיקה.

חָדָשׁ!!: משנה ויפה נוף (הוצאה לאור) · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: משנה ויפו · ראה עוד »

יצר הרע

ביהדות, יצר הרע הוא כינוי לנטיותיו השליליות של האדם.

חָדָשׁ!!: משנה ויצר הרע · ראה עוד »

יצחק מרדכי יוסט

יצחק מרדכי (איזק מרקוס) יוֹסְט (בגרמנית: Isaak Markus Jost; 22 בפברואר 1793 - 22 בנובמבר 1860), היסטוריון יהודי-גרמני, מחלוצי "חכמת ישראל".

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק מרדכי יוסט · ראה עוד »

יצחק מינקובסקי

הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 – ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק מינקובסקי · ראה עוד »

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »

יצחק אבנדנה

רבי יצחק אָבֶּנדָנָה (Isaac Abendana; ~1640–1699) היה מלומד, מומחה לעברית ולספרות רבנית ותלמוד, ורופא יהודי, ממשפחת גולי ספרד.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק אבנדנה · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

יצחק שלמה זילברמן

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 – י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב והוגה דעות חרדי-ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א והרמח"ל.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק שלמה זילברמן · ראה עוד »

יצחק שבדרון

הרב יצחק הכהן שבדרון (תרכ"ו, 1856 - תרע"ט, 1919) היה רב בגליציה ובירושלים, פרשן התוספתא ומהדיר כתבי אביו המהרש"ם מברז'אן.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק שבדרון · ראה עוד »

יצחק זלר

הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק זלר · ראה עוד »

יצחק זילבר

הרב יצחק יוסף זילבר (ג' באב ה'תרע"ז, 22 באוגוסט 1917 - ח' באב ה'תשס"ד, 26 ביולי 2004) היה מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי ברית המועצות אל הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק זילבר · ראה עוד »

יצחק חיים קסטיליוני

הרב פרופ' יצחק חיים (ויטוריו) קסטיליוני (באיטלקית: Vittorio (Hayyim) Isacco Castiglioni; 25 במרץ 1840, אדר ה'ת"ר, טריאסטה - 1911, ה'תרע"א, רומא) היה רב, משורר ומתמטיקאי איטלקי, כיהן כרבה הראשי של רומא והסמכות הרוחנית הראשית של יהדות איטליה בין השנים ה'תרס"ג-ה'תרע"א (1903-1911).

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק חיים קסטיליוני · ראה עוד »

יצחק בן מלכי צדק

רבי יצחק בן מלכי צדק מסימפונט (בראשי תיבות נפוצים: ריבמ"ץ; תת"ל (1070)-תתק"י (1150) בערך) היה פרשן של המשנה, שחי באזור סיפונטו (Siponto) בחבל פוליה שבדרום איטליה.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק בן מלכי צדק · ראה עוד »

יצחק בן יעקב די לאטיש

רבי יצחק בן יעקב די לאטיש היה מלומד יהודי בפרובנס במאה ה-14, מחבר הכרוניקה "תולדות יצחק" שחלקה המפורסם בשם "שערי ציון" המבוסס על "סדר הקבלה" לרבי מנחם המאירי מהווה מקור חשוב לתולדותיהם של חכמי פרובנס בדורו ובדור שלפניו.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק בן יעקב די לאטיש · ראה עוד »

יצחק בער

יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק בער · ראה עוד »

יצחק גבאי

רבי יצחק גבאי (נפטר לא אחרי ה'ת' 1640) מחכמי אספי שבמרוקו וונציה שבאיטליה, עבד כדפס ב"דפוס ברגדין" בוונציה, וחיבר פירוש על המשנה בשם כף נחת.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק גבאי · ראה עוד »

יצחק דב גילת

יצחק דב גילת (גיטלסון) (אלול תרע"ט, ספטמבר 1919 – ב' בכסלו תשנ"ח, 1 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק דב גילת · ראה עוד »

יציאה מארץ ישראל (הלכה)

יציאה מארץ ישראל הוא דיון הלכתי שעוסק בהגדרה המדויקת של מצוות יישוב ארץ ישראל: האם חלה חובה על אדם לשהות בכל רגע ורגע בארץ ישראל, או שמותר לצאת ממנה לתקופה קצרה לשם טיול בחוץ לארץ, פעילות כלכלית וכדומה.

חָדָשׁ!!: משנה ויציאה מארץ ישראל (הלכה) · ראה עוד »

ירחמיאל ברודי

ירחמיאל (רוברט) ברודי (נולד ב-1955) הוא פילולוג, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, הנחשב לאחד מראשי החוקרים בתחום ספרות הגאונים, ובשנים האחרונות עוסק גם בחקר המשנה, התוספתא והתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה וירחמיאל ברודי · ראה עוד »

ירוקת חמור מצויה

יְרֹקֶת-חֲמוֹר מְצוּיָה (שם מדעי:.Ecballium elaterium (L.) A.Rich) היא מין עשב רב-שנתי שרוע וקיצי או חד-שנתי חורפי הנמנה עם מִשְׁפַּחַת הַדְּלוּעִיִּים.

חָדָשׁ!!: משנה וירוקת חמור מצויה · ראה עוד »

ירושלמי

"ירושלמי" היא מילה המבטאת שייכות לעיר ירושלים, וכמטונימיה גם לארץ ישראל (בעיקר לעומת המילה). קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: משנה וירושלמי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: משנה וירושלים · ראה עוד »

ירושלים של זהב (תכשיט)

כתר ירושלים של זהב, עיצוב מודרני שרשרת ירושלים של זהב, עיצוב מודרני התכשיט ירושלים של זהב או עיר של זהב מופיע במספר מקומות בדברי חז"ל בהקשרים הלכתיים ואגדתיים.

חָדָשׁ!!: משנה וירושלים של זהב (תכשיט) · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית שני

מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.

חָדָשׁ!!: משנה וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הממלוכית

250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

חָדָשׁ!!: משנה וירושלים בתקופה הממלוכית · ראה עוד »

ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת

מפת ירושלים בתקופה המוסלמית על פי ארקולף, כתב יד מהמאה ה-9 התקופה הערבית הקדומה בירושלים נמשכה לאורך המחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, משנת 638, עם כיבושה על ידי הפולשים הערבים-מוסלמים מידי הביזנטים.

חָדָשׁ!!: משנה וירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת · ראה עוד »

ירושלים בהלכה

אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.

חָדָשׁ!!: משנה וירושלים בהלכה · ראה עוד »

ירושה (משפט עברי)

בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.

חָדָשׁ!!: משנה וירושה (משפט עברי) · ראה עוד »

ירוחם יהודה ליב פרלמן

רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן (תקצ"ה, 1835-ז' בשבט תרנ"ו, ינואר 1896), היה רבה של מינסק, נודע בכינויו "הגדול ממינסק".

חָדָשׁ!!: משנה וירוחם יהודה ליב פרלמן · ראה עוד »

יש את

בעברית ישראלית מקובל בפי הדוברים הצירוף יש את, כגון: "יש את האיש הזה", "יש לי את הספר", "יש לך אותי".

חָדָשׁ!!: משנה ויש את · ראה עוד »

ישעיה פיק ברלין

רבי ישעיה פיק מכונה גם רבי ישעיה ברלין (ה'תע"ט, 1719 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין.

חָדָשׁ!!: משנה וישעיה פיק ברלין · ראה עוד »

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).

חָדָשׁ!!: משנה וישעיה די טראני · ראה עוד »

ישראל פרידמן בן-שלום

"טיש" בביתו הרב פרידמן בן-שלום בטיול עם תלמידיו הרב פרידמן בן-שלום בברכה בחתונה הרב ד"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום (כ"ט בחשוון ה'תרפ"ד, 8 בנובמבר 1923 - ה' באייר ה'תשע"ז, 1 במאי 2017) היה דוקטור להיסטוריה ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון, ראש ישיבת ההסדר 'אהבת ישראל' בנתיבות.

חָדָשׁ!!: משנה וישראל פרידמן בן-שלום · ראה עוד »

ישראל לוי

הרב ד"ר ישראל לוי (ר"י לוי; Israel Lewy; 7 בינואר 1841, אִינוֹבְרוֹצְלַב, פרובינציית פּוֹזֶן, ממלכת פרוסיה – 8 בספטמבר 1917, ברסלאו, גרמניה) היה חוקר תלמוד יהודי-גרמני, פרופסור לתלמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו.

חָדָשׁ!!: משנה וישראל לוי · ראה עוד »

ישראל ליפשיץ

ישראל ליפשיץ הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג, ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז.

חָדָשׁ!!: משנה וישראל ליפשיץ · ראה עוד »

ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוסטמן (תמוז תרס"ח, 1908 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) רב ותלמיד חכם, ראש ישיבת רמיילס וילנא, ומייסד ישיבת "נצח ישראל רמיילס" בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה וישראל זאב גוסטמן · ראה עוד »

ישראל בן אריה

ישראל זיניוק בן-אריה (24 באוגוסט 1899 – 25 בפברואר 1964) היה איש חינוך ציוני, מורה, מנהל בית ספר ומפקח במשרד החינוך.

חָדָשׁ!!: משנה וישראל בן אריה · ראה עוד »

ישראל בונם שרייבר

הרב ישראל בונם שרייבר (נולד בשנת תשי"ח, 1958) הוא רב חרדי ישראלי, מראשי ישיבת נתיב הדעת בירושלים ורבה של קהילת "בני פנחס" באשדוד.

חָדָשׁ!!: משנה וישראל בונם שרייבר · ראה עוד »

ישראל יעקב חגיז

רבי ישראל יעקב בן שמואל חגיז (פאס, מרוקו, ה'ש"פ, ינואר 1620 - קושטא, ה'תל"ד 1674) היה רב במרוקו וראש ישיבת בית יעקב בירושלים, מחבר ספרי פרשנות והלכה.

חָדָשׁ!!: משנה וישראל יעקב חגיז · ראה עוד »

ישראל יובל

ישראל יעקב יובל (נולד ב-1 באוקטובר 1949) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: משנה וישראל יובל · ראה עוד »

יששכר אונא

יששכר אונא (8 במאי 1934 – 11 באוקטובר 2021) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ויששכר אונא · ראה עוד »

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.

חָדָשׁ!!: משנה וישו (יהדות) · ראה עוד »

ישועה בן יהודה

ישועה בן יהודה (בערבית יהודית: אבו אלפרג' פרקאן אבן אסד), חכם קראי בן המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: משנה וישועה בן יהודה · ראה עוד »

ישיבת נתיבות יוסף

ישיבת נתיבות יוסף (גם: ישיבת מצפה יריחו, הקריה החינוכית קריית משה) היא מרכז חינוכי-תורני בראשות הרב שבתי סבתו, השוכן ביישוב מצפה יריחו, וכולל את הישיבה התיכונית 'נתיבות יוסף', הישיבה הגבוהה 'מאור טוביה', כולל אברכים, מכון להכשרת מורים - 'ישועת יום טוב' ובית דין לענייני ממונות.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבת נתיבות יוסף · ראה עוד »

ישיבת שבות ישראל

ישיבת שבות ישראל הייתה ישיבת הסדר באפרת שפעלה בשנים תשל"ח-תשע"ו.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבת שבות ישראל · ראה עוד »

ישיבת לייקווד

ישיבת לייקווד (שמה הרשמי: "בית מדרש גבוה") היא ישיבה ליטאית, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת מיר).

חָדָשׁ!!: משנה וישיבת לייקווד · ראה עוד »

ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה

ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה נוסדה בי' בחשוון ה'ת"ש (1939) על ידי הרב משה צבי נריה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה והייתה חלוצת ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה · ראה עוד »

ישיבת בית יעקב (וויגה)

ישיבת בית יעקב (נקראת גם: מדרש בית יעקב; 1658–1690), הייתה הישיבה הגדולה והחשובה ביותר בירושלים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבת בית יעקב (וויגה) · ראה עוד »

ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר

ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר (מכונה בראשי תיבות ביוד"א) היא הישיבה המרכזית של חסידות ויז'ניץ בבני ברק.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר · ראה עוד »

ישיבת ההסדר קריית גת

ישיבת ההסדר קריית גת היא ישיבת הסדר, שנוסדה בשנת תשס"ו (2007) על ידי הרב שלמה לוי, ונמצאת בקריית גת.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבת ההסדר קריית גת · ראה עוד »

ישיבת ההסדר שעלבים

ישיבת שעלבים היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקריית החינוך שעלבים.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבת ההסדר שעלבים · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »

ישיבת כרם ביבנה

ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבת כרם ביבנה · ראה עוד »

ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

ישיבה על קברו (עמותה)

ישיבה על קברו היא עמותה שהוקמה לעילוי נשמת הרב אהרן יהודה ליב שטינמן, שמטרתה לעודד לימוד תורה באמצעות מבחנים ומלגות.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבה על קברו (עמותה) · ראה עוד »

ילקוט המכירי

יַלְקוּט הַמָּכִירִי הוא ילקוט מדרשי חז"ל המבארים את ספרי הנביאים וכמה מספרי הכתובים, אשר ליקט רבי מכיר בן אבא מרי.

חָדָשׁ!!: משנה וילקוט המכירי · ראה עוד »

יחסי מין

ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.

חָדָשׁ!!: משנה ויחסי מין · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: משנה ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחזקאל קוטשר

יחזקאל קוּטשר (1 ביוני 1909, י"ב בסיוון ה'תרס"ט - 12 בדצמבר 1971) היה בלשן ופילולוג ישראלי בתחום חקר השפה העברית, יליד סלובקיה.

חָדָשׁ!!: משנה ויחזקאל קוטשר · ראה עוד »

יחזקאל שרגא הלברשטאם

רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 19 בדצמבר 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

חָדָשׁ!!: משנה ויחזקאל שרגא הלברשטאם · ראה עוד »

יחיא בשירי

מארי יחיא בן אברהם בשירי (נקרא גם: חיים או זכריה, שמו הספרותי: אבנר בן נר השרוני או אבן השרון, מכונה: מהר"י בשירי או מהרי"ב; נפטר בכ"ב באב ה'תכ"א, 17 באוגוסט 1661) היה חכם מחכמי יהדות תימן במאה ה-17, סופר מפורסם ומשורר.

חָדָשׁ!!: משנה ויחיא בשירי · ראה עוד »

יחיא הכהן

מארי יחיא בן מארי שלום הכהן (במקור: אַלְכֹּהֵן, ה'תקמ"ז בערך – ז' באדר ב' ה'תרכ"ז, 1787 בערך – 14 במרץ 1867) היה חכם מחכמי יהדות צנעא בתחילת המאה ה-19, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.

חָדָשׁ!!: משנה ויחיא הכהן · ראה עוד »

יחיד ורבים הלכה כרבים

יחיד ורבים הלכה כרבים הוא מצווה מהתרי"ג מצוות וכלל בפסיקת ההלכה במשפט העברי, לפיו בכל מחלוקת שבין חכמי ישראל יש להכריע את ההלכה כדעת הרוב.

חָדָשׁ!!: משנה ויחיד ורבים הלכה כרבים · ראה עוד »

יבלית

יבלית או יבלית מצויה (שם מדעי: Cynodon dactylon) היא עשב בר רב-שנתי בן למשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: משנה ויבלית · ראה עוד »

יבול נוכרי

היישוב הפלסטיני חוסאן. ברקע נראים שדות חקלאיים. יבול נכרי הוא יבול שצמח בשדותיהם של חקלאים לא יהודיים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ויבול נוכרי · ראה עוד »

יד לטומאה

בהלכות טומאה וטהרה, יד (ברבים: ידות) היא ידית המחוברת לחפץ ומשמשת לאחיזתו, והיא נחשבת טפלה לו וחלק ממנו מבחינה הלכתית.

חָדָשׁ!!: משנה ויד לטומאה · ראה עוד »

ידוע הבבלי

ידוע הבבלי היה תנא שמוזכר פעם אחת במשנה ועל פי הקשר אזכור זה מסיקים שהוא מהמאה ה-2 לספירה, בדור החמישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: משנה וידוע הבבלי · ראה עוד »

יהא מונח עד שיבוא אליהו

יהא מונח עד שיבוא אליהו הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ כשנושא הדיון אינו בר הכרעה, קיימת עמדה הלכתית לפיה אין לתיתו לאף אחד מהצדדים כל עוד אין ראיות נוספות, כלומר, יש לשמר את המצב הקיים עד זמן התבררות הספקות על ידי אליהו הנביא, שעל פי המסורת היהודית יבשר את ביאת המשיח:.

חָדָשׁ!!: משנה ויהא מונח עד שיבוא אליהו · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות פיזה

יהדות פיזה היא קהילה יהודית ותיקה באחת הערים החשובות באיטליה.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות פיזה · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות רבנית

רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות רבנית · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות לובלין

מבנה ישיבת חכמי לובלין יהדות לובלין הייתה מן הגדולות שבקהילות היהודיות בפולין.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות לובלין · ראה עוד »

יהדות חבאן

משפחה עולים מחבאן מדגימה את ליל-סדר פסח בביתה החדש בתל אביב, 1946 ברקת, 1956, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית יהדות חבאן היא קהילה יהודית מהעיר חבאן שבתימן.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות חבאן · ראה עוד »

יהדות בבל

כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות בבל · ראה עוד »

יהדות ביזנטיון

מעמדה החוקי של יהדות ביזנטיון היה ייחודי במהלך ההיסטוריה של האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות ביזנטיון · ראה עוד »

יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18

במהלך תקופה זו שבין המאה ה-16 למאה ה-18 מגיעות ליהדות העולם עדויות ממקור ראשון על יהודים בחבש.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18 · ראה עוד »

יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15

במהלך תקופה זו שבין המאה ה-9 למאה ה-15 יהדות העולם שומעת על ממלכה יהודית עצמאית, במאה ה-9 ביתא ישראל נמצאים בתקופת תור הזהב של ממלכתם שהחלה עם תחילת שלטון יהודית המלכה בשנת 858 לאחר כיבוש קיסרות אקסום ומסתיימת בתחילת המאה ה-12 עם עלייתה לשלטון של השושלת הסולומונית.

חָדָשׁ!!: משנה ויהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15 · ראה עוד »

יהונתן

לה יהונתן מורה לנערו להביא אליו את החצים אשר ירה על מנת להזהיר את דוד. ציור מעשה ידי פרדריק לייטון משנת 1868 יְהוֹנָתָן (מופיע גם בכתיב יוֹנָתָן) הוא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל, יורש עצר, מפקד וגיבור לאומי צבאי, בנו של שאול המלך.

חָדָשׁ!!: משנה ויהונתן · ראה עוד »

יהוסף אשכנזי

רבי יהוסף אשכנזי – (1530, פראג – 1570, צפת (בקירוב)) היה חכם תלמודי, ידוע בעיקר בהגהותיו למשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ויהוסף אשכנזי · ראה עוד »

יהושע בראנד

יהושע בראנד (בלועזית: Joshua or Yehoshua Brand; י"ז בסיון תרס"ח, 16 ביוני 1908 - י"ח באדר תשל"ה, 1 במרץ 1975) היה רב, פובליציסט, מורה, חוקר והיסטוריון של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ויהושע בראנד · ראה עוד »

יהושע השל ייבין

יהושע ייבין (באמצע) עם משפחתו ואורי צבי גרינברג (משמאל) על מרפסת דירתם בתל אביב (1930) "הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל" - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927 יהושע ייבין (באמצע) מקבל את פרס ז'בוטינסקי (1966) יהושע השל ייבין (ב' באייר תרנ"א, 10 במאי 1891 – ח' בניסן תש"ל, 13 באפריל 1970) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, רופא בהשכלתו, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומתרגם.

חָדָשׁ!!: משנה ויהושע השל ייבין · ראה עוד »

יהודה אריה ממודנה

ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות ריא"ם; כ"ח בניסן של"א, 23 באפריל 1571 – כ"ז באדר ת"ח, 21 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר, משורר ומגיה ספרים.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודה אריה ממודנה · ראה עוד »

יהודה לוי נחום

יהודה לוי נחוםתמונה להחלפה יהודה לוי נחום (1915, צנעא - כ' באב ה'תשנ"ח, 12 באוגוסט 1998, חולון) היה חוקר ואספן ישראלי של כתבי יד תימניים.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודה לוי נחום · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודה לייב הכהן

רבי יהודה לייב הכהן מאניפולי (נפטר בי"ד בתשרי תקס"ז, 1806) היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודה לייב הכהן · ראה עוד »

יהודה זולדן

הרב ד"ר יהודה זולדן (נולד בי"ד באדר תשי"ח, 6 במרץ 1958) הוא מפקח מרכזי על הוראת תלמוד ותורה שבעל-פה בחינוך הדתי, דיין בבית דין לממונות, חוקר תורני, מחבר ספרים ומרצה.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודה זולדן · ראה עוד »

יהודה בן משה אלבוטיני

רבי יהודה בן משה אלבוטיני, ראש ישיבה ומקובל, לפני ה'רס"ט (1509) - ה'ר"פ (1520).

חָדָשׁ!!: משנה ויהודה בן משה אלבוטיני · ראה עוד »

יהודה בן נחמיה

יהודה בן נחמיה היה תנא שהיה תלמידם של רבי טרפון ורבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודה בן נחמיה · ראה עוד »

יהודה בן תימא

טור, אורח חיים סימן א' יהודה בן תימא היה תנא שלא נודע זמנו.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודה בן תימא · ראה עוד »

יהודה ברנדס

הרב פרופסור יהודה ברנדס (נולד בתשי"ט, 22 בינואר 1959) הוא מחנך וחוקר תלמוד, ראש המכללה האקדמית הרצוג ויו"ר מועצת החמ"ד.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודה ברנדס · ראה עוד »

יהודה בכרך

רבי יהודה בכרך (ה'תקל"ה, 1775 - ליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו, 24 באפריל 1846) היה רב ליטאי, רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין).

חָדָשׁ!!: משנה ויהודה בכרך · ראה עוד »

יהודים ומילים

יהודים ומילים הוא ספר מאת הסופר עמוס עוז ובתו ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודים ומילים · ראה עוד »

יהודית

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודית · ראה עוד »

יהודית (ספר יהודית)

יהודית והולופרנס, 1457–1464 שובה של יהודית לבתוליה, 1470 יהודית היא הדמות המרכזית בספר יהודית, מן הספרים החיצוניים למקרא.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודית (ספר יהודית) · ראה עוד »

יהודית האופטמן

יהודית רבקה האופטמן (באנגלית: Judith Rebecca Hauptman; נולדה בשנת ה'תש"ג, 1943) היא חוקרת תלמוד יהודית-אמריקאית, פרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה, רבה בתנועה המסורתית (קונסרבטיבית) בארצות הברית, וממובילות המחקר על תרבות האישה ומעמדה במשנה ובספרות התלמודית והרבנית.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודית האופטמן · ראה עוד »

יהוידע הכהן

יְהוֹיָדָע היה דמות מקראית, כהן גדול ואמרכל בתקופת המלכים, שמוזכר בעיקר בעניין המלכתו של יואש מלך יהודה והריגתה של עתליה.

חָדָשׁ!!: משנה ויהוידע הכהן · ראה עוד »

יואל חסיד

רבי יואל חסיד מאמצ'יסלוב (נודע בכינויו מהרי"ח; נפטר ה'תקס"א או ה'תקס"ב, 1801 או 1802) היה רב מפורסם, מתלמידי הגר"א, ומחבר חדושי מהרי"ח על שישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ויואל חסיד · ראה עוד »

יואל הנביא

פסל ברונזה של יואל הנביא ביד השמונה יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל, הוא דמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר (בתרגום השבעים הוא הרביעי, אחרי הושע, עמוס ומיכה).

חָדָשׁ!!: משנה ויואל הנביא · ראה עוד »

יום קורבן עצים

יום קורבן עצים הוא יום שבו היו תורמים עצים ללשכת העצים שממנה לקחו עצים למזבח העולה.

חָדָשׁ!!: משנה ויום קורבן עצים · ראה עוד »

יום ליקוט עצמות

בהלכה היהודית, יום ליקוט עצמות הוא היום בו אוספים את עצמות הנפטר מקברו הזמני, ומעבירים אותן אל קבר קבוע.

חָדָשׁ!!: משנה ויום ליקוט עצמות · ראה עוד »

יום טוב הסמוך לשבת

על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.

חָדָשׁ!!: משנה ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »

יום חמישי

בריאת כל יצורי המים והשמיים. יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: משנה ויום חמישי · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ויום השנה · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: משנה ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום הכיפורים בבית המקדש

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: משנה ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן צונץ

הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: משנה ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: משנה ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יונה פרנקל

יונה פרנקל (י"ז באב ה'תרפ"ח, 3 באוגוסט 1928 – ט"ו באלול ה'תשע"ב, 2 בספטמבר 2012) היה פרופסור לספרות האגדה והמדרש, וחתן פרס ישראל בחקר התלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ויונה פרנקל · ראה עוד »

יונה שטנצל

הרב משה פיינשטיין מימין, עם הרב שטנצל סנדק בברית מילה, תל אביב, הרב שטנצל מברך על כוס היין הרב יונה שטנצל (כ"ב באב ה'תרס"ד, 3 באוגוסט 1904 - י"ט בתמוז תשכ"ט, 5 ביולי 1969) היה רב בתל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.

חָדָשׁ!!: משנה ויונה שטנצל · ראה עוד »

יוסף עמר

מארי יוסף בן אהרן עמר הלוי (י"ח באב תרע"א – כ"ו בכסלו תשמ"ט; 12 באוגוסט 1911 – 4 בדצמבר 1988) היה רב תימני, ומנקד התלמוד הבבלי על פי מסורת יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף עמר · ראה עוד »

יוסף צוברי

הרב יוסף צוברי (בכתיב המקורי: צבירי; חג השבועות ה'תרע"ו, צנעא – ב' באב ה'תש"ס; יוני 1916 – 3 באוגוסט 2000) היה פוסק תימני, רבה של העדה התימנית בתל אביב בין 1952 לפטירתו וזוכה פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת ה'תשנ"א.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף צוברי · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף קליינר

יוסף קליינר (בספרדית: Eduardo José Kleiner; נולד בבואנוס איירס ב-20 בדצמבר 1963, ה' בטבת ה'תשכ"ד) הוא רב, פסיכולוג, שחקן ואיש רוח ישראלי ממוצא ארגנטינאי.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף קליינר · ראה עוד »

יוסף רייזין

הרב יוסף רייזין (בחלק מהמקורות מופיע כרוזין; נפטר בכ"ה בטבת ה'תרמ"ה, 1885) היה מגדולי התורה של ליטא שהתפרסם כראב"ד טלז וסלונים וכמחברם של כמה ספרי שו"ת חשובים.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף רייזין · ראה עוד »

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »

יוסף שכטר

יוסף שכטר (בגרמנית: Josef Schächter) (16 בספטמבר 1901, גליציה המזרחית – 30 במרץ 1994, חיפה) היה פילוסוף, רב, מוסמך לדיינות, תאולוג, הוגה דעות ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף שכטר · ראה עוד »

יוסף תבורי

יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף תבורי · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף בירדוגו (מקנס)

רבי יוסף בירדוגו (ה'תקס"ב, 1802 - ט"ז בכסלו ה'תרי"ד, 1853), היה רב ואב בית הדין במקנס שבמרוקו, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף בירדוגו (מקנס) · ראה עוד »

יוסף גנאסיא

הרב יוסף בן דוד גנאסיא (23 בנובמבר 1879–7 ביולי 1962) היה דיין, פוסק, מתרגם, משורר והוגה דעות מהעיר קונסטנטין שבאלג'יריה.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף גנאסיא · ראה עוד »

יוסף דוד זינצהיים

הרב יוסף דוד זינצהיים (בצרפתית: David Sintzheim ה'תק"ה, 1745 – ז' בכסלו ה'תקע"ג, 11 בנובמבר 1812) היה הרב הראשי הראשון של צרפת מטעם הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת, שהוקמה על ידי נפוליאון בשנת 1808 כדי לארגן את הדת היהודית בצרפת.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף דוד זינצהיים · ראה עוד »

יוסף היינימן

יוסף הַיינימן (או היינמן; בלועזית: Joseph Heinemann, שם המשפחה הקודם: Hans; א' באייר תרע"ה, 15 באפריל 1915, מינכן – כ"ו בטבת תשל"ח, 5 בינואר 1978, ירושלים) היה רב, מורה וחוקר התפילה, הפיוט הקדום, התרגומים הארמיים, ספרות המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף היינימן · ראה עוד »

יוצא דופן

יוצא דופן בהלכה הוא כינוי תלמודי למי שנולד בניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי', שבו מוציאים את העובר והשליה מהאם דרך דופן הרחם, ולא כפי הדרך הרגילה בלידה נרתיקית, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן" כאשר הכוונה היא ליציאתו של העובר מדופן בטן האישה.

חָדָשׁ!!: משנה ויוצא דופן · ראה עוד »

יורד לאומנות חברו

יורד לאומנות חברו הוא איסור להתחרות באומנות או במסחר בהן עוסק חברו.

חָדָשׁ!!: משנה ויורד לאומנות חברו · ראה עוד »

יוחנן מזרחי

רבי יוחנן מזרחי, מגדולי רבני תימן בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משנה ויוחנן מזרחי · ראה עוד »

יוחנן כהן גדול

יוחנן כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש השני שתיקן תקנות חשובות ומוזכר מספר פעמים בספרות התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ויוחנן כהן גדול · ראה עוד »

יודפת (יישוב עתיק)

תצפית מהתל לכיוון צפון, הצד ממנו ניתן לעלות על התל יוֹדְפַת (יוונית: Ἰωτάπατα, לטינית: Jotapata, תעתיק: יוֹטַפַּטַא) הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: משנה ויודפת (יישוב עתיק) · ראה עוד »

יכין ובועז

יכין ובועז בחזית בית המקדש יָכִין ובֹעַז הם שמות שני עמודי הנחושת שלפי המקרא הקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: משנה ויכין ובועז · ראה עוד »

יין נסך

סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.

חָדָשׁ!!: משנה ויין נסך · ראה עוד »

ייאוש (משפט עברי)

ייאוש הוא מצב בו אדם איבד דבר מה מרכושו, והתייאש מהאפשרות שהרכוש ישוב אליו.

חָדָשׁ!!: משנה וייאוש (משפט עברי) · ראה עוד »

יישוב הדעת

יישוב הדעת (הנקרא גם שלוות נפש) הוא מצב של יציבות נפשית או רגשית המאפשר לשמור על איזון או ראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים.

חָדָשׁ!!: משנה ויישוב הדעת · ראה עוד »

ייבום

מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.

חָדָשׁ!!: משנה וייבום · ראה עוד »

1 בדצמבר

1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: משנה ו1 בדצמבר · ראה עוד »

12 ביולי

12 ביולי הוא היום ה-193 בשנה (194 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: משנה ו12 ביולי · ראה עוד »

16 ביולי

16 ביולי הוא היום ה-197 בשנה (198 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: משנה ו16 ביולי · ראה עוד »

18 באוגוסט

18 באוגוסט הוא היום ה-230 בשנה בלוח הגרגוריאני (231 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: משנה ו18 באוגוסט · ראה עוד »

18 ביוני

18 ביוני הוא היום ה-169 בשנה (170 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: משנה ו18 ביוני · ראה עוד »

2022 בישראל

2022 בישראל היא השנה בה מדינת ישראל מציינת 74 שנים להקמתה.

חָדָשׁ!!: משנה ו2022 בישראל · ראה עוד »

26 בינואר

26 בינואר הוא היום ה־26 בשנה בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: משנה ו26 בינואר · ראה עוד »

3 (מספר)

שלוש סירות ולצידן שלושה ברווזים. 3 (במילים בלשון זכר: שלושה; בלשון נקבה: שלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 2 והבא לפני 4.

חָדָשׁ!!: משנה ו3 (מספר) · ראה עוד »

6 (מספר)

כלנית מצויה עם 6 עלי כותרת 6 (במילים בלשון זכר: שישה; בלשון נקבה: שש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 5 והבא לפני 7.

חָדָשׁ!!: משנה ו6 (מספר) · ראה עוד »

60 (מספר)

60 (במילים: שישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 59 ולפני 61.

חָדָשׁ!!: משנה ו60 (מספר) · ראה עוד »

9 בינואר

9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: משנה ו9 בינואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ששה סדרי משנה, שישה סדרי משנה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משנה