תִקשׁוֹרֶת

773 יחסים: מאגר תורני, מאור האפלה, מאיר צבי גרוזמן, מאיר קצנלנבוגן, מאיר שמחה הכהן, מאיר בן שמעון המעילי, מאיר ברנדסדורפר, מאיר די בוטון, מאיר הכהן, מאיר הכהן מרוטנבורג, מאיר כהנא, מאיר יונה ברנצקי, מאיו, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל כשר, מנחם קרקובסקי, מנחם קלנר, מנחם זמבה, מנחת קנאות (פירושונים), מנחה קטנה, מנורת הכנסת, מנוח בן יעקב, מניין לחורבן הבית, מניין המצוות על פי הרמב"ם, מניין השטרות, מסעוד חי רקח, מסיבת גויים, מעמד האישה ביהדות, מעשה רקח, מעלה עשן, מעילה (הלכה), מפעל משנה תורה, מצנפת (בגד כהונה), מצוות עונה, מצוות בניין בית המקדש, מצווה לשמוע דברי חכמים, מקרא מגילה, מקח טעות, מראית עין, מרד בר כוכבא, מרדכי אילן, מרדכי פוגלמן, מרדכי רוביו, מרדכי חיים סלאנים, מרדכי יפה, מרדכי יהודה ליב זק"ש, מרכבת המשנה, משנה תורה להרמב"ם, משנה למלך, משה מאימראן, ..., משה מרדכי פרבשטין, משה מיזלמן, משה אמריליו, משה נחום ירושלמסקי, משה צבי פולין, משה קזיס, משה רוזין, משה גאלנטי (השני), משה דוד קאסוטו, משה הלברטל, משה הכהן מלוניל, משה ונטורה, משה יהושע העשיל אורנשטיין, משולם בן משה מבדרש, משולם דוד הלוי סולובייצ'יק, משיח, משיח שקר, מתנת שכיב מרע, מתנות עניים, מתיבתא (פירוש), מלאכת מעמר, מלאכות בונה וסותר, מלאכי, מלחמת גוג ומגוג, מטאור, מטפחת ספרים, מזוזה, מזיד, מחצית השקל, מחזיר גרושתו, מחיצה (הלכה), מבנה בית המקדש, מגדל עוז (פירושונים), מגילת סתרים, מדע (פירושונים), מוסר (הלכה), מוסד הרב קוק, מוקצה, מוקצה מחמת חסרון כיס, מורה הנבוכים, מורידין ולא מעלין, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מכילתא דברים, מיניות ביהדות, מילת מתים, מילות הגיון, מיכל יהודה ליפקוביץ, מיימון הדיין, אמנון (דמות מקראית), אמונה באלוהים (יהדות), אנטיכריסט, אנוש, אסטרונומיה, אפרים ארדיט, אפרים נבון, אפיקורוס (יהדות), אפילפסיה, אקרוסטיכון, ארץ ישראל (יהדות), ארבע רשויות השבת, ארבעה טורים, אריה ליב ליפקין, אריה לייב מאלין, אריה גמליאל, אשמורות הלילה, אשת לוט, אשת יפת תואר, אתחלתא דגאולה, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר רוקח (רב), אלעזר לנדא, אלוהים (יהדות), אלכסנדר הגדול, אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות, אליעזר בן ארחא, אליקים גאטינייו, אליהו מפרארה, אליהו פיינשטיין, אליהו שלמה רענן, אליהו חזן (ראש ישיבה), אליהו גאליפפה, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אחיה השילוני, אבא דוד גולדפיין, אברהם מאיר אפשטיין, אברהם נשר (אדלר), אברהם צפיג, אברהם שמעון טרויב, אברהם טיקטין, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן הרמב"ם, אברהם בר חייא, אברהם די בוטון, אברהם הכהן יצחקי, אברהם יצחק ברזל, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם יונה יבנין, אבלות (יהדות), אבטליון (זוגות), אבודה ממנו ומכל אדם, אבי עזרי, אביגדור אלבום, אהרן אלפנדרי, אהרן ששון (רב), אהרן יצחק זסלנסקי, אהרן ילינק, אהבת ה', אהבת ישראל, אהבה (פירושונים), אונס, אוצר הספרים היהודי השיתופי, אוצרות הראי"ה, אור שמח, אור שמח (ספר), אור השם, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אותיות מנוקדות, אודיתא, אוהל תורה (כולל), אכילה גסה, אי אפשי בתקנת חכמים, אין מערבין שמחה בשמחה, אין אישה מעזה פניה בפני בעלה, אין שמחה אלא בבשר ויין, אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה, איסר זלמן מלצר, איסור עריות, איסור לשון הרע, איסור לינת לילה, איסור והיתר, איזהו מקומן, איגרות הרמב"ם, נס, נסים קרליץ, נפתלי משכיל לאיתן, נפיחה, נצרות, נרות שבת ויום טוב, נשמת כל חי, נשיא הסנהדרין, נשיאת מטרייה בשבת, נשיאת ארון הברית בכתף, נתנאל בן ישעיה, נזקי שכנים, נזיר (יהדות), נחום אליעזר רבינוביץ', נחום טרייביטש, נבון, נוסח המסורה, נושאי כליו של הרמב"ם, נושאי כליו של השולחן ערוך, ניסים הכהן (אברי"ש), ניחוש, ניבוי עתידות, סנהדרין, סעדיה עדני, סעדיה הלוי אשכנזי, סעודה מפסקת, ספקא דאורייתא לחומרא, ספר משפטים, ספר אהבה, ספר נשים, ספר נזיקין, ספר עבודה, ספר קניין, ספר קרבנות, ספר קדושה, ספר שופטים (משנה תורה), ספר טהרה, ספר זמנים, ספר זרעים, ספר המצוות לרמב"ם, ספר המדע, ספר הפלאה, ספר הקדושה, ספר יראים, ספרות תורנית, ספרות חז"ל, ספרות המוסר, ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון, ספריית בית אל, ספרייה תורנית, סרבנות, סלא, סלע (מטבע עתיק), סלימאן קארה, סברא, סביונטה, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סודותיו של מורה הנבוכים, סכנת חיים, סיני אדלר, סיפור רצפה בת איה, סילבסטר, עמוס שושן, עם הספר (סדרת ספרים), ענווה, ערבית יהודית, ערי הלויים, עשרת ימי תשובה, עת לעשות לה' הפרו תורתך, על הנסים, עליית יהודים להר הבית, עלייה לארץ ישראל, עזרא אלטשולר, עזריה מן האדומים, עברית, עבודת ה', עבודה, עבודה זרה, עביד איניש דינא לנפשיה, עדות (הלכה), עדין אבן ישראל, עובדיה מברטנורא, עובדיה בן דוד, עובדיה יוסף, עין משפט נר מצווה, פנחס הדיין, פסלות שופט, פסח, פסכתר, פסיק רישא, פסיקת הלכה, פרנסה מלימוד תורה, פרס הרב קוק לספרות תורנית, פרץ הכהן, פרשנות המשנה, פרשת מסעי, פרשת משפטים, פרשת מטות, פרשת נצבים, פרשת עקב, פרשת ראה, פרשת שמות, פרשת שופטים, פרשת דברים, פרשת ואתחנן, פרשת כי תצא, פרשת כי תבוא, פרה אדומה, פרוס העצרת, פרויקט פרידברג לחקר הגניזה, פרויקט השו"ת, פתגם, פטרוס קונאוס, פדיון שבויים, פולמוס המשיחיות בחב"ד, פולמוס הרמב"ם, פינחס קהתי, פיקוח נפש, פירוש המשנה לרמב"ם, צנזורה על ספרים עבריים, צפנת פענח, צפנת פענח (על הרמב"ם), צרידות, צלם אלוהים, צבי רוטברג, צבי הירש הכהן וולק, צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, צדקה (יהדות), צורת הדף, קמע, קנס (הלכה), קניין רוחני, קריאת הגבר, קריית ספר (פירושונים), קטורת הסמים, קבר הרמב"ם, קברי צדיקים ביהדות, קבלת הוראות מרן, קדושה, קורבן (יהדות), קורבן פסח, קורבן חטאת, קורבן יולדת, קושט (קטורת), קול המון כקול שדי, קול הברה, קודם שנברא העולם, קודיפיקציה, קידוש החודש, קידוש ידיים ורגליים, ר"י מיגאש, רמ"ך, רמב"ם, רמב"ם (פירושונים), רא"ש, ראשונים, ראשית הגז, ראובן, ראובן מזרחי, רפאל אשכנזי, רפאל יוסף חזן, רפואה יהודית, רצ'א צארום, רציונליזם, רציונליזם יהודי בימי הביניים, רקח, רזא דשבתי, רב נחמן, רבי אלעזר בן דורדיא, רבי כרוספדאי, רדב"ז, רוב (הלכה), רודף, ריב ההיכל, שמעון בן הלל, שמעון הצדיק, שמעיה, שמשון אורנשטיין, שמשון בן צדוק, שמחה בונם אורבאך, שמואל אטלס, שמואל אביגדור תוספאה, שמואל שטראשון, שמואל טל, שמואל ברוך ורנר, שמואל דוד לוצאטו, שמואל יצחק הילמן, שמונה פרקים לרמב"ם, שמירת הנפש, שאני אומר, שאלת חכם, שאול ואהל, שם טוב אבן גאון, שם טוב בן יוסף אבן פלקירה, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שניים מקרא ואחד תרגום, שפרה ברוכסון-ארביב, שתי שערות, שתילי זיתים, שלמה מחלם, שלמה נתן קוטלר, שלמה פישר (הסב), שלמה קורח, שלמה שלם, שלמה טנא, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלמה חכים, שלמה גורן, שלשלת הקבלה, שלום משאש, שלום שבזי, שלום ברנדר, שלום דובער וולפא, שלוש השבועות, שלילת התארים, שלילת הגלות, שבע מצוות בני נח, שבעת המשקים, שבת, שבתי פרנקל, שבט לוי, שבועת המשנה, שבועת היסת, שביל הזהב, שביט, שונא מתנות יחיה, שופר קודו, שופטים, שושנה (צמח מקראי), שולחן ערוך, שוטר, שוטר (מקרא), שוגג, שכירות, שכיב מרע, שיננא, שילוח הקן, שיטת בריסק, שיח ירושלם, תמיכה בעבדות, תנאים, תנחום הירושלמי, תנועת דור דעה, תערובת (הלכה), תפילת עננו, תפילה קצרה, תקנות הקהילה, תקנות הגאונים, תקופת הביניים של העברית, תרומה (הלכה), תרומה גדולה, תרי"ג מצוות, תשובה (יהדות), תשובות הרמב"ם, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמיד חכם שסרח, תלת דפורענותא, תוספת שבת, תוספתא, תורת אמת (תוכנה), תורת הנסתר, תורת הצמצום, תורה, תורה שבעל-פה, תורה תמימה, תולדות מלאכות שבת, תכלאל, לא תערץ מפניהם, לא תרצח, לא תלך רכיל בעמיך, לא יהיה לך, לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, לקוטי שיחות, לשון הרע, לחם חיטה מלאה, לוי בן חביב, ט"ו בשבט (מועד), טעות - לעולם חוזר, טעות בחוזה (משפט עברי), טל חיים, טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו, טבל, טומאה וטהרה, טיעון מן הנס, טיעון העד (יהדות), טיהור ממזר (גט מהרש"ם), ז' באב, זאב וולף הלוי טירנואר, זרחיה הלוי, זרובבל בן שאלתיאל, זוגות (חשש), זכריה בן ברכאל, זכריה בן יהודה אגמאתי, זכריה בן יהוידע, זכריה הנביא, זכריה הרופא, זכויות יוצרים, זכויות יוצרים בהלכה, זיהוי מקום המקדש, חנן בן אבישלום, חננאל מאק, חנניה בן ישועה, חנניה יוסף אייזנבך, חנוך צבי הכהן לוין, חנוכת בית, חנוכייה, חסדאי קרשקש, חסיד (הלכה), חסידות חב"ד, חסידות בוסטון, חפץ חיים (ספר), חציל, חרש, שוטה וקטן, חלב (עיר), חלב זכר, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חזקיה די סילוה, חזון איש, חגי, חדושי מרן רי"ז הלוי, חדושים ובאורים, חומש תורה שלמה, חופה וקידושין, חוקי מגן, חוג בריסק, חילול השם, חידוש הסמיכה, חידושי רבנו חיים הלוי, חיים אלתר פנט, חיים נסים רפאל מוצירי, חיים פרדס, חיים צימרמן, חיים קניבסקי, חיים קורח, חיים חג'בי, חיים בן עטר, חיים דוד הלוי, חיים כסאר (בן סלימאן), חיים כסאר (בן שמואל), חיים יעקב לוין, חיים יונה תאומים, חיים יוסף פולק, בן ארזה, בן בבי, בן גבר, בני הנביאים, בנימין זאב בנדיקט, בנימין זאב וולף בוסקוביץ, בנימין הכהן מעלי, בנימין הכהן שקוביצקי, בעל מום, בעלי אלשרח, בצלאל הכהן, בצדק תשפוט עמיתך, ברוך כהנא (רב), ברוך יצחק לוין, ברכת השיר, ברכת הלבנה, ברכת החמה, ברכת ההודאה, ברכות התורה, ברית בין הבתרים, בחירה חופשית, בגדי אבל, בגדי כהונה, בור (אב נזיקין), בושם, בושה, ביאה שלא כדרכה, ביאה דרך איברים, בית שרעבי, בית יוסף, ביכורים, גן חיות, גם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני הרמב"ם, גבאי צדקה, גילוח המצורע, ד'תתקל"ז, ד'תתקל"ח, ד'תתקל"ו, דרך אמונה, דרך ארץ (חז"ל), דרישה וחקירה, דב מאיר קרויזר, דבר מלכות (שבועון), דבר שאינו מתכוון, דבש, דוב רבל, דוב בריש רפפורט, דובריש טורש, דוד, דוד משה אברהם אשכנזי, דוד מג'אר, דוד מועטי, דוד אורטנברג, דוד עדני, דוד פרנקל, דוד צבי הילמן, דוד קאפח, דוד חזקיה גז, דוד חיים שמואל חסאן, דוד בן שמואל מאישטילא, דוד ברקין, דוד הנגיד (השני), דוד הלוי חמדי, דוד יצחק מן, דוכסוסטוס, דינא דמלכותא דינא, דינה, ה'תפ"ז, ה'תק"ח, ה'תקנ"א, ה'תקצ"א, ה'תקל"ד, ה'תקכ"ח, ה'תשי"ד, ה'תי"ז, המנורה, המערך הלוגיסטי בלחימה, המתנה בין בשר לחלב, המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, המהפכה הקופרניקאית, הנחת תפילין, הסיגוף ביהדות, העלאה באוב, העולם הבא, הפלאה, הפולמוס היהודי-נוצרי, הקפת הראש, הקדמות הרמב"ם, הקהילה היהודית באנטופול, הרמב"ם היומי, השם המפורש, השחתת הזקן, השבתת חמץ, השגות הראב"ד, התמדה (לימוד תורה), התנצלות, התנגדות לזכויות להט"ב, התראה (הלכה), הלל גרשוני, הלוח העברי, הלכה, הלכות עירובין, הלכות צבא, הלכות רב אלפס, הבדלה, הגהות מיימוניות, הומוסקסואליות בהלכה, הוצאת קורן ירושלים, הוצאת שבתי פרנקל, הושענא רבה, הוגרס בן לוי, הכרעת רוב בדיינים, הכשרת בשר, הכהנים בני צדוק, הכותל המערבי, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של האסטרונומיה, הירש בער הורביץ, היברובוקס, היהדות ומוחמד, וסת השבוע, וסת החודש, ותודיענו, וידאל די טולוזא, וידוי (יהדות), כ"א בתמוז, כ"ב בניסן, כ"ה בתמוז, כ"ו בכסלו, כניסה להר הבית (הלכה), כעס, כפייה על מצוות לא תעשה, כפייה בכריתת חוזה (משפט עברי), כתר ארם צובא, כתב יד אסקוריאל, כתב יד קהיר, כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות, כל לא ידענא פשיעותא היא, כל המקיים נפש אחת, כל המוסיף גורע, כוס של אליהו, כופין על מידת סדום, כיפת הירדן, כיבוד אח גדול, כיבוד אב ואם, י"ב באב, י"ב באייר, י"ד חזקה, י"ד החזקה, י' באב, י' בכסלו, ימי בין המצרים, יסניץ, יעקב אלבעלי, יעקב ניסן רוזנטל, יעקב חזן מלונדון, יעקב בן חיים אבן אדוניהו, יעקב בלידשטיין, יעקב בירב, יעקב יוחנן רבינוביץ', יצחק מאיר בן-מנחם, יצחק מאיו (רב), יצחק משה אלבוגן, יצחק אריאלי, יצחק אשר טברסקי, יצחק אלבלג, יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק ענתבי סקה, יצחק עראמה, יצחק שילת, יצחק ברדא, יצחק בכר דוד, יצחק דמן עכו, יצחק יהודה טרונק, יראת השם, ירושה, ירוחם ורהפטיג, ירידה מארץ ישראל, ישעיהו זילברשטיין, ישראל חיים קפלן, ישראל חיים יוסף אליקים, ישראל יובל, ישו (יהדות), ישיבת אור וישועה, ישיבת חכמי לובלין, ישיבת בני עקיבא נחלים, ישיבת ברכת משה, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ישיבה, ילקוט מעם לועז, יחסי מין, יחסי אישות (הלכה), יחיא אביץ', יחיא בשירי, יחיא והב, יחיא יצחק הלוי, יחיאל מיכל פינס, יחיד ורבים הלכה כרבים, יגדיל תורה (אודסה), יד פשוטה, ידותון הלוי החבר, יהדות תימן, יהונתן אייבשיץ, יהושע אברהם יהודה, יהושע קלעוואן, יהושע שלמה ארדיט, יהושע בועז, יהושע הנגיד, יהודה עייאש, יהודה רוזאניס, יהודה רובינשטיין (ביבליוגרף), יהודה זרחיה אזולאי, יהודה בן שמואל אבן עבאס (השני), יהודה בכרך, יהודה הכהן (רב), יהוידע הכהן, יום טוב אלנקווה, יונתן זקס, יונתן בן יעקב מקונקה, יונה אבן בהלול, יוסף אבן כספי, יוסף צבי דינר, יוסף צבי הלוי, יוסף קאפח, יוסף קארה, יוסף קארו, יוסף קורקוס, יוסף קולון, יוסף רוזין, יוסף רוזין (בלארוס), יוסף שכטר, יוסף טוב עלם, יוסף זכריה שטרן, יוסף בירדוגו (מקנס), יוסף גנאסיא, יוסף הכט (רב), יוחאי מקבילי, יוחנן מזרחי, יין נסך, ייאוש שלא מדעת, ייחוד השם. להרחיב מדד (723 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאגר תורני

מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצירוף תוכנת איחזור מידע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאגר תורני · ראה עוד »

מאור האפלה

מאור האפלה (בשפת המקור: נור אלצ'לאם. מכונה גם דרש בן ישעיה, ומדרש האור) הוא פירוש על פי הגישה הרציונלית על חמישה חומשי תורה, שמובאים בו דברי פירוש לפסוקים, דברי הלכה, ודרשות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאור האפלה · ראה עוד »

מאיר צבי גרוזמן

הרב מאיר צבי גרוזמן (כונה ר' מונקע; י"ז בשבט ה'תרצ"ד, פברואר 1934 – י"ז בטבת ה'תשע"ז, 15 בינואר 2017) היה ראש ישיבה בקריית מלאכי ומראשי ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד ובחולון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר צבי גרוזמן · ראה עוד »

מאיר קצנלנבוגן

מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר קצנלנבוגן · ראה עוד »

מאיר שמחה הכהן

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר שמחה הכהן · ראה עוד »

מאיר בן שמעון המעילי

רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי היה רב שחי בפרובאנס בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר בן שמעון המעילי · ראה עוד »

מאיר ברנדסדורפר

מודעות אבל על פטירתו ברחוב ירושלמי הרב מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער, כונה גם ר' מאַיֵיר) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 5 בספטמבר 1934 - 14 במאי 2009) היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר ברנדסדורפר · ראה עוד »

מאיר די בוטון

רבי מאיר די בוטון או מהר"ם די בוטון (נפטר בי"ג בשבט ה'ת"ט, 1649) היה רב, פוסק וראש ישיבה במאה ה-17 בשאלוניקי ובגאליפולי ובעל שו"ת מהר"ם די בוטון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר די בוטון · ראה עוד »

מאיר הכהן

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר הכהן · ראה עוד »

מאיר הכהן מרוטנבורג

רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260 – י"ב באב ה'נ"ח, 1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר, ומחבר הגהות מימוניות על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר הכהן מרוטנבורג · ראה עוד »

מאיר כהנא

הרב מאיר דוד הכהן כהנא (נולד בשם: Martin David Kahane בברוקלין, 1 באוגוסט 1932 – 5 בנובמבר 1990) היה פוליטיקאי ימני רדיקלי ישראלי-אמריקאי, מייסד הליגה להגנה יהודית בארצות הברית המסווג על ידי ה-FBI כתנועת טרור, ראש ישיבת הרעיון היהודי אותה הקים, פרשן מקרא ומחבר ספרי הגות, חבר הכנסת ה-11 מטעם מפלגת 'כך' שבראשה עמד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר כהנא · ראה עוד »

מאיר יונה ברנצקי

רבי מאיר יונה (ברנצקי) רבי מאיר יונה ברנצקי (מוכר יותר בשמו הפרטי בלבד ולעיתים: ר' מאיר יונה שץ; ה'תקע"ז, 1817 - י"ז בסיוון ה'תרנ"א, 23 ביוני 1891) היה רב ליטאי ומחבר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר יונה ברנצקי · ראה עוד »

מאיו

מאיו (Mayo) היא הגרסה הספרדית למאי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיו · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מנחם קרקובסקי

הרב עם שלושת ילדיו נשותיהם ונכדו הבכור 1928 הרב מנחם קרקובסקי (ה'תרכ"ט, 1870 – י"ד בחשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) היה רבן של טימקוביץ' חסלביץ' ונובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בוילנה וראש ישיבת "תורה ודעת" בנובהרדוק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנחם קרקובסקי · ראה עוד »

מנחם קלנר

מנחם קלנר (נולד ב-1946) הוא חוקר פילוסופיה יהודי אמריקאי-ישראלי העוסק בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים ובייחוד בפילוסופיה של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנחם קלנר · ראה עוד »

מנחם זמבה

הרב מנחם זֵמְבָּה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנחם זמבה · ראה עוד »

מנחת קנאות (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנחת קנאות (פירושונים) · ראה עוד »

מנחה קטנה

מנחה קטנה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא מתשע שעות זמניות ומחצה מתחילת היום.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנחה קטנה · ראה עוד »

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנורת הכנסת · ראה עוד »

מנוח בן יעקב

רבינו מנוח בן יעקב, מחכמי פרובאנס, חי ופעל בסוף המאה ה-13, ומחבר פירוש על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנוח בן יעקב · ראה עוד »

מניין לחורבן הבית

את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »

מניין המצוות על פי הרמב"ם

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה לרמב"ם מניין תרי"ג מצוות לפי הרמב"ם הוא מניין כל מצוות התורה (תרי"ג).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומניין המצוות על פי הרמב"ם · ראה עוד »

מניין השטרות

מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומניין השטרות · ראה עוד »

מסעוד חי רקח

רבי מסעוד חי רקח (ה'ת"נ, 1690 - י' באב ה'תקכ"ח, 1768) נולד באיזמיר לר' אהרון רקח, לאחר מכן עלה לארץ ישראל שם יצא כשד"ר לטריפולי וכיהן כרב המקום.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומסעוד חי רקח · ראה עוד »

מסיבת גויים

בהלכה מסיבת גויים היא מסיבת רעות של גויים, שבמסגרתה שותים משקאות חריפים, שעל פי פוסקים רבים נאסר על יהודי ליטול בה חלק, מחמת החשש שהדבר יביא לידי חתנות עם הגויים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומסיבת גויים · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מעשה רקח

ספר מעשה רקח מעשה רקח הוא ספר פירוש על משנה תורה לרמב"ם מאת הרב מסעוד חי רקח.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומעשה רקח · ראה עוד »

מעלה עשן

מעלה עשן הוא אחד מהעשבים ששימשו בהכנת קטורת הסמים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומעלה עשן · ראה עוד »

מעילה (הלכה)

בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומעילה (הלכה) · ראה עוד »

מפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה הוא מיזם ישראלי שהחל בשנת 2004 במטרה לקדם את לימוד דברי הרמב"ם, בפרט ספרו משנה תורה, באמצעות הוצאת מהדורה מדויקת ומבוארת של ספר זה, ברוחו של הרמב"ם ועל פי כתביו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומפעל משנה תורה · ראה עוד »

מצנפת (בגד כהונה)

הכהן ההדיוט שרוכן על ברכיו חבוש במגבעת. על פי משנה תורה, מצנפת (לכהן גדול) או מגבעת (לכהן הדיוט) היו פריטי לבוש שחבשו הכהנים לראשם בעת העבודה בבית המקדש ובמשכן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצנפת (בגד כהונה) · ראה עוד »

מצוות עונה

עונה היא חיוב הלכתי המוטל על הגבר כחלק ממצוות שאר כסות ועונה, שלא למנוע מאשתו את קיום יחסי האישות עימו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצוות עונה · ראה עוד »

מצוות בניין בית המקדש

מצוות בניית בית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הציבור לבנות בית מקדש לה', שבו תתקיים עבודת הקורבנות, העלייה לרגל וכל יתר המצוות התלויות בקיומו של בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצוות בניין בית המקדש · ראה עוד »

מצווה לשמוע דברי חכמים

מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומקרא מגילה · ראה עוד »

מקח טעות

במשפט העברי ובהלכה, מקח טעות פירושו ביטול הסכם, ובכלל זה, התחייבות, קניין ואף נישואין, בעקבות אי התאמה, טעות או הטעיה, שנעשתה במהלך משא ומתן בין צדדים, קודם למעשה הקניין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומקח טעות · ראה עוד »

מראית עין

מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומראית עין · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרדכי אילן

הרב מרדכי אילן (תרע"ה, 1915 - ב' באדר א' תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה רב ולמדן ישראלי, כיהן כאב"ד בבית הדין בתל אביב, עסק רבות בסדר קדשים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומרדכי אילן · ראה עוד »

מרדכי פוגלמן

הרב מרדכי פוגלמן (17 בספטמבר 1898 - 6 בספטמבר 1984; ראש השנה תרנ"ט - ט' באלול תשמ"ד) היה רבה של קטוביץ ולאחר מכן, של קריית מוצקין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומרדכי פוגלמן · ראה עוד »

מרדכי רוביו

הרב מרדכי רוביו (נפטר תקמ"ג, 1783) היה ראש הרבנים בחברון בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומרדכי רוביו · ראה עוד »

מרדכי חיים סלאנים

רבי מרדכי חיים מסלאנים רבי מָרְדְּכַי חַיִּים סְלאָנִים (נהגה: סְלוֹנִים, מכונה גם: ר' מוטל דיין או ר' מַאטְל סְלוֹנִימֶר; ראש חודש תמוז תרכ"ח, יוני 1868 – י"ב בטבת תשי"ד, דצמבר 1953) כיהן בשנותיו האחרונות כמנהיג חסידות סלונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומרדכי חיים סלאנים · ראה עוד »

מרדכי יפה

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומרדכי יפה · ראה עוד »

מרדכי יהודה ליב זק"ש

הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש (לעיתים: זקס; ו' באדר ה'תרס"ו, 3 במרץ 1906 – ו' באדר ה'תשכ"ג, 2 במרץ 1963) היה רב ישראלי, רבן של שכונות קריית משה וזיכרון משה בירושלים, מראשי ישיבת בית זבול, מהדיר ועורך תורני.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומרדכי יהודה ליב זק"ש · ראה עוד »

מרכבת המשנה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומרכבת המשנה · ראה עוד »

משנה תורה להרמב"ם

#הפניה משנה תורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשנה תורה להרמב"ם · ראה עוד »

משנה למלך

המשנה למלך (באנגלית: Viceroy; בספרדית: Virrey; בפורטוגזית: Vice-Rei) היה הפקיד בעל הדרגה הגבוהה ביותר במערכת בירוקרטית קולוניאלית בקולוניה מסוימת, המושל אזרחית וצבאית בשמו של המלך על היחידה המנהלית הקרויה "מלכות משנה".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשנה למלך · ראה עוד »

משה מאימראן

רבי משה מאימראן (ה'תצ"ט לערך - ז' באב ה'תקמ"ו) היה רב, ראש ישיבה ודיין במקנס שבמרוקו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה מאימראן · ראה עוד »

משה מרדכי פרבשטין

הרב משה מרדכי פרבשטין (נולד בכ"ג בתשרי ה'תש"ד, 22 באוקטובר 1943) הוא ראש ישיבת חברון - כנסת ישראל בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה מרדכי פרבשטין · ראה עוד »

משה מיזלמן

הרב משה מיזלמן (באנגלית: Moshe Meiselman נולד באלבמה, 14 במרץ 1942 - כ"ה באדר ה'תש"ב) הוא ראש ישיבת תורת משה בירושלים, אותה הקים בשנת 1982.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה מיזלמן · ראה עוד »

משה אמריליו

הרב (חיים) משה אמריליו (או: אמארילייו) (נולד בסלוניקי בשנת ה'תנ"ו, ונפטר בכ"ג בסיוון ה'תק"ח, 1748), היה פוסק הלכה ופרשן הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה אמריליו · ראה עוד »

משה נחום ירושלמסקי

הרב משה נחום ירושלמסקי (ז' באדר תרט"ו, 1855 - כ"ט בסיוון תרע"ו, 1916) היה פוסק הלכה, שנודע בתשובותיו הרבות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה נחום ירושלמסקי · ראה עוד »

משה צבי פולין

הרב משה צבי פולין (פאלין; באנגלית: Milton Harold Polin; ט"ו בתשרי ה'תרצ"א, 7 באוקטובר 1930 – כ בתמוז ה'תשע"ח, 2 ביולי 2018) היה רב אמריקאי ומחבר ספרי "המצפה" על הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה צבי פולין · ראה עוד »

משה קזיס

הרב משה קזיס (מהר"ם קזיס; בערך 1550 – 2 בספטמבר 1617, כ"ב באב ה'שע"ז) היה מפרשני התלמוד, רב ביהדות מנטובה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה קזיס · ראה עוד »

משה רוזין

הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה רוזין · ראה עוד »

משה גאלנטי (השני)

הרב משה גאלנטי (כונה לעיתים המג"ן; ה'ש"ף, 1620, צפת - כ"א בשבט ה'תמ"ט, 10 בפברואר 1689, ירושלים) היה הראשון לציון הראשון וראש רבני ירושלים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה גאלנטי (השני) · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

משה הלברטל

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה הלברטל · ראה עוד »

משה הכהן מלוניל

רבי משה הכהן מלוניל המכונה הרמ"ך היה מחכמי לוניל שבפרובנס בדורו של הרמב"ם (סוף המאה ה-12 / תחילת המאה ה-13), ומחבר "הגהות (או: השגות) הרמ"ך" על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה הכהן מלוניל · ראה עוד »

משה ונטורה

הרב ד"ר משה ונטורה (בצרפתית: Moïse Ventura; 16 בפברואר 1892 – 14 באוגוסט 1978) היה פילוסוף, איש חינוך ומנהיג ציוני שכיהן כרב הראשי של יהודי אלכסנדריה בשנים 1938–1948.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה ונטורה · ראה עוד »

משה יהושע העשיל אורנשטיין

הרב משה יהושע העשיל אורנשטיין (תקל"ד, 1774 – י"א באדר ב' תקפ"ד, 1824) היה רב גליציאני, מחבר הספר "ים התלמוד".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשה יהושע העשיל אורנשטיין · ראה עוד »

משולם בן משה מבדרש

רבי משולם מבדרש (~דתתק"כ, 1160 – דתתקצ"ח, 1238) היה מגדולי רבני פרובאנס בתחילת המאה ה-13, ומחבר 'ספר ההשלמה'.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשולם בן משה מבדרש · ראה עוד »

משולם דוד הלוי סולובייצ'יק

בצעירותו (משמאל), מלווה את אביו, "הרב מבריסק" הרב משולם דוד סולובייצ'יק (י"ט בתשרי ה'תרפ"ב, 21 באוקטובר 1921 – י"ח בשבט ה'תשפ"א, 31 בינואר 2021) היה ראש אחת מישיבות בריסק בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשולם דוד הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשיח · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשיח שקר · ראה עוד »

מתנת שכיב מרע

במשפט העברי, מתנת שכיב מרע (או מצווה מחמת מיתה) הוא הליך קנייני מיוחד לגוסס (או אדם הנוטה למות) המאפשר לו להעביר את רכושו לאנשים אחרים, כאשר בהליך זה ישנו פטור מחובות פורמליות שונות הנדרשות בהליכי קניין רגילים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומתנת שכיב מרע · ראה עוד »

מתנות עניים

על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומתנות עניים · ראה עוד »

מתיבתא (פירוש)

ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »

מלאכת מעמר

מלאכת מעמר, קיבוץ דבר הצומח מהקרקע, ממקום גידולו איסוף פירות, גם מבלי לקטוף אותם, לערימה אחת - נחשב למלאכת מעמר. מְלֶאכֶת הַמְּעַמֵּר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא איסוף וקיבוץ צומח, לערמה מרוכזת לצורך אכילה או הסקה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומלאכת מעמר · ראה עוד »

מלאכות בונה וסותר

בנייה אסורה בשבת מְלֶאכֶת הַבּוֹנֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, אשר מקורה במלאכת בניית המשכן המתוארת במקרא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומלאכות בונה וסותר · ראה עוד »

מלאכי

מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומלאכי · ראה עוד »

מלחמת גוג ומגוג

גוג ומגוג מתקיפים את ירושלים. איור בכתב יד טולוז, מחצית המאה ה-13. Toulouse, Bibliothèque municipale מלחמת גוג ומגוג הוא מושג הקיים במסורות שונות ביהדות, בנצרות ובאסלאם, המתאר מלחמה או סדרת מלחמות שצפויות להתרחש באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומלחמת גוג ומגוג · ראה עוד »

מטאור

נחשול מטאורים ב-1995 מטאור (מיוונית: דבר מה שמימי) הוא כינוי לפס האור הנראה כאשר מטאורואיד או אסטרואיד חודר לאטמוספירה של כדור הארץ (או כל גוף אחר).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומטאור · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומזוזה · ראה עוד »

מזיד

ההגדרה המילולית של מזיד - חוטא בזדון, דומה להגדרתו בהלכה היהודית, בעוד בחוק העונשין מעשה במזיד מנמיך את דרגת היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בביצוע העברה, ממעשה הנעשה "בכוונה תחילה" למעשה שמספיק שנעשה "בפזיזות" (אדישות, קלות דעת).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומזיד · ראה עוד »

מחצית השקל

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומחצית השקל · ראה עוד »

מחזיר גרושתו

מחזיר גרושתו הוא כינוי הלכתי למי שגירש את אשתו בגט ולאחר מכן מבקש לשאתה בשנית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומחזיר גרושתו · ראה עוד »

מחיצה (הלכה)

בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומחיצה (הלכה) · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מגדל עוז (פירושונים)

מגדל עוז הוא מונח שמקורו במקרא ומורה על סוג של מבצר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומגדל עוז (פירושונים) · ראה עוד »

מגילת סתרים

מגילת סתרים הוא סוג של חיבורים שנזכר בתלמוד, והוא כלל חידושים והלכות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומגילת סתרים · ראה עוד »

מדע (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומדע (פירושונים) · ראה עוד »

מוסר (הלכה)

מוֹסֵר (במקור: מסור) הוא מונח הלכתי המתייחס למי שגורם לאדם מישראל או לממונו להימסר בידי גורם בעל כוח, בעיקר שאינו יהודי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומוסר (הלכה) · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מוקצה

מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומוקצה · ראה עוד »

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות שבת, מוקצה מחמת חיסרון כיס, הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים בטלטול בשבת, ופירושו הוא חפץ שמחמת ערכו היקר האדם מייחד לו מקום מסוים, ואסרו חז"ל לטלטל חפץ זה בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומוקצה מחמת חסרון כיס · ראה עוד »

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומורה הנבוכים · ראה עוד »

מורידין ולא מעלין

מורידין ולא מעלין הוא כינוי להלכה המורה היתר לגרימת מוות למוסר, מין ומשומד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומורידין ולא מעלין · ראה עוד »

מושגי יסוד בתלמוד הבבלי

התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי · ראה עוד »

מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומכילתא דברים · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מילת מתים

ביצוע ברית מילה לתינוק שנפטר בטרם הספיקו למול אותו כהלכה, היא מנהג יהודי מקובל ששורשיו בימי הגאונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומילת מתים · ראה עוד »

מילות הגיון

מילות הִגיון (במקור בערבית: מקאלה פי צנאעת אלמנטק – מאמר בענף ההיגיון) הוא שמו של חיבור פילוסופי שנכתב, ככל הנראה, על ידי הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומילות הגיון · ראה עוד »

מיכל יהודה ליפקוביץ

וילקומירר 4 בבני ברק מצבת הרב ליפקוביץ הרב מִיכְל יהודה ליפקוביץ (כסלו ה'תרע"ד, דצמבר 1913 – כ"ו בסיוון ה'תשע"א, 27 ביוני 2011) היה ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי הציבור הליטאי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומיכל יהודה ליפקוביץ · ראה עוד »

מיימון הדיין

רבי מיימון בר' יוסף הדיין (1110 – 1170) היה רב ספרדי מתקופת הראשונים בימי הביניים ששימש כדיין בבית הדין של קורדובה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומיימון הדיין · ראה עוד »

אמנון (דמות מקראית)

"אמנון ותמר" ציור מאת יאן סטיין משרתי אבשלום הורגים את אמנון. תחריט צרפתי מתוך ספר משנת 1728 בתנ"ך, אַמְנוֹן היה בנו הבכור של דוד המלך, מאחינועם היזרעאלית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואמנון (דמות מקראית) · ראה עוד »

אמונה באלוהים (יהדות)

"אנוכי ה' אלוהיך אשר" בספר דברים, מגילה 4Q41 ממגילות מדבר יהודה, המאה הראשונה לפני הספירה. ביהדות, אמונה באלוהים או אמונה במציאות השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באלוהים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואמונה באלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אנטיכריסט

תמונה של לוקאס קראנאך האב, שבה מוצג האפיפיור כאנטיכריסט, 1521 בתאולוגיה הנוצרית, אנטיכריסט או אנטיכריסטוס הוא אדם (או מהות) המייצג את הרוע המוחלט ומהווה את אויבו של ישו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואנטיכריסט · ראה עוד »

אנוש

אֱנוֹשׁ הוא דמות מקראית; נכדם של אדם וחוה, בנו של שת ואביו של קינן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואנוש · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואסטרונומיה · ראה עוד »

אפרים ארדיט

הרב אפרים ארדיט (1700–1786) היה רבה של אזמיר שבטורקיה ומחבר ספר מטה אפרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואפרים ארדיט · ראה עוד »

אפרים נבון

הרב אפרים (בן אהרן) נבון (ה'תל"ז, 1677 - כ"ו בניסן ה'תצ"ה, 1735; איסטנבול - ירושלים - איסטנבול) היה פוסק ודיין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואפרים נבון · ראה עוד »

אפיקורוס (יהדות)

אפיקורוס (כופר) מוזכר במשנה בתור מי שאין לו חלק לעולם הבא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואפיקורוס (יהדות) · ראה עוד »

אפילפסיה

נוירונים אצל חולה אפילפסיה. מוגדל פי 40 אֶפִּילֶפְּסִיָּה (בעברית: כִּפְיוֹן) היא קבוצה של הפרעות נוירולוגיות, המאופיינת בפרכוסים הנובעים מפעילות עודפת וחריגה של תאי עצב בקליפת המוח.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואפילפסיה · ראה עוד »

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואקרוסטיכון · ראה עוד »

ארץ ישראל (יהדות)

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים נחלות שבטי ישראל מפת ארץ ישראל לפי רש"י, סריקת כתב היד מן הספרייה הבריטית באתר הספרייה הלאומית אורטליוס, 1570 מפה עתיקה של ארץ ישראל משנת 1729.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וארץ ישראל (יהדות) · ראה עוד »

ארבע רשויות השבת

ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וארבע רשויות השבת · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: משנה תורה וארבעה טורים · ראה עוד »

אריה ליב ליפקין

הרב אריה ליב ליפקין (זאגר ה'ת"ר – וקשנה כ"ז בתשרי ה'תרס"ג) היה רב ליטאי, מחבר ספרי הלכה קבלה ועוד, ומהדיר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואריה ליב ליפקין · ראה עוד »

אריה לייב מאלין

הרב אריה לייב מאלין (1906 - כ"ט בטבת ה'תשכ"ב, 5 בינואר 1962) היה מייסד וראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואריה לייב מאלין · ראה עוד »

אריה גמליאל

הרב אריה גמליאל (ג' באדר ב' ה'תשי"א, 11 במרץ 1951 – כ"ח באב ה'תשפ"א, 6 באוגוסט 2021) היה ראש "ישיבת שדרות" וחבר הכנסת לשעבר מטעם ש"ס.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואריה גמליאל · ראה עוד »

אשמורות הלילה

אשמורות הלילה כלשון המקרא, או משמרות הלילה כלשון המשנה, הן חטיבות זמן אליהן מתחלק הלילה על פי היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואשמורות הלילה · ראה עוד »

אשת לוט

יט(המאה ה-12, מוצג בקתדרלת מונריאלה) אֵשֶׁת לוֹט, דמות מקראית, מתוארת בספר בראשית מסיפור מהפכת סדום ועמורה, בו נהפכה ל"נציב מלח" על פי הסיפור המקראי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואשת לוט · ראה עוד »

אשת יפת תואר

אשת יפת תואר הוא מונח הלכתי לאישה מאויבי ישראל שנלקחה בשבי בעת מלחמה וחייל מישראל חושק בה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואשת יפת תואר · ראה עוד »

אתחלתא דגאולה

ישראל, '''בתחילה קמעא קמעא''', ככל שהיא הזריחה וכמוה הגאולה מתקדמת היא גדלה והולכת (ירושלמי ברכות א א). אתחלתא דגאולה (מארמית: התחלת הגאולה) הוא מושג המופיע בתלמוד הבבלי ומתאר את התקופה המקדימה את הגאולה ומכינה את ביאת המשיח.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואתחלתא דגאולה · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלעזר רוקח (רב)

רבי אלעזר רוקח (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם) היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואלעזר רוקח (רב) · ראה עוד »

אלעזר לנדא

הרב אלעזר סג"ל לנדא (ה'תקל"ח, פראג - י"א בתמוז ה'תקצ"א, יוני 1831, ברודי) היה רבה של ברודי ומחבר ספר "יד המלך" על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואלעזר לנדא · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות

אלכסנדר הגדול בירושלים; ציור של סבסטיאנו קונצ'ה מהמחצית הראשונה של המאה ה-18 היהודים, כמו שאר העמים בעת העתיקה, התרשמו עמוקות מאישיותו של אלכסנדר מוקדון ומהישגיו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואלכסנדר הגדול באגדות היהודיות · ראה עוד »

אליעזר בן ארחא

רבי אליעזר בר ארחא (נפטר ב-30 באוקטובר 1651) היה דיין וראש הקהילה היהודית בחברון, דיין בעזה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואליעזר בן ארחא · ראה עוד »

אליקים גאטינייו

שער ספר אגורה באהלך הרב אליקים גאטינייו (ה'תפ"ה, 1725 בערך - ה' בשבט תקנ"ה, 25 בינואר 1795) היה דיין, פרשן ופוסק באזמיר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואליקים גאטינייו · ראה עוד »

אליהו מפרארה

אליהו מפרארה (או אליהו מפררה או אליהו מפירארא) היה יהודי-איטלקי מהעיר פרארה אשר נסע לארץ ישראל בתחילת המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואליהו מפרארה · ראה עוד »

אליהו פיינשטיין

רבי אליהו הלוי פיינשטיין (מכונה: רֶבּ אֶלֶ'ה פרוז'ינער; ז' בטבת ה'תר"ג, 10 בדצמבר 1842 – כ"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 11 באוקטובר 1928) היה רב ליטאי, רבן של ערים שונות ברחבי ליטא, שהתפרסם בעיקר כרבה של עיר רבנותו האחרונה, פרוז'ני.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואליהו פיינשטיין · ראה עוד »

אליהו שלמה רענן

הרב אליהו שלמה רענן (י"ב בתשרי תרצ"ה, 21 בספטמבר 1934 – כ"ט באב תשנ"ח, 20 באגוסט 1998) היה רב ישראלי שהשתייך לציונות הדתית, חוקר במכון הלכה ברורה ובירור הלכה שעל יד ישיבת מרכז הרב ומחברי הגרעין המייסד של העיר ביתר עילית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואליהו שלמה רענן · ראה עוד »

אליהו חזן (ראש ישיבה)

הרב אליהו שמחה הלוי חזן (רֶבּ אֶלֶ'ה חזן; תרס"ו, 1906 - י"ט בטבת ה'תשמ"ב, 14 בינואר 1982) היה רב וראש ישיבה אמריקאי, ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואליהו חזן (ראש ישיבה) · ראה עוד »

אליהו גאליפפה

רבי אליהו גאליפפה (נפטר ברודוס ה'ת"ק), ממפרשי הרמב"ם, מחבר הספר ידי אליהו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואליהו גאליפפה · ראה עוד »

אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

אחיה השילוני

פרומפטואריום אחיה קורע את שמלתו של ירבעם. אמצע המאה ה-14, בוהמיה. אֲחִיָּה הַשִּּׁילֹנִי היה נביא בראשית תקופת המלוכה בישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואחיה השילוני · ראה עוד »

אבא דוד גולדפיין

הרב אַבָּא דָּוִד גוֹלְדְפַיְן (ה'תרל"ד - י"ט באייר ה'תרצ"ו, 11 במאי 1936) היה רבה הראשי של מוסקבה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואבא דוד גולדפיין · ראה עוד »

אברהם מאיר אפשטיין

הרב אברהם מאיר הלוי אפשטיין (ה'תפ"ו, 1725 – א' באדר א' ה'תקל"ב, 5 בפברואר 1772) היה רב העיירה ליסקובי בליטא ולאחר מכן אב"ד העיר מוש-חדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם מאיר אפשטיין · ראה עוד »

אברהם נשר (אדלר)

הרב אברהם נשר (אדלר)תמונה להחלפה הרב אברהם נשר (אדלר) (ז' בחשון תרנ"ה, 6 בנובמבר 1894 - כ"ז בסיון תשכ"ט, 13 ביוני 1969) היה הממונה על הכשרות בירושלים במשך עשרות שנים ויו"ר לשכת הרבנות בעיר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם נשר (אדלר) · ראה עוד »

אברהם צפיג

רבי אברהם צפיג (נולד בתוניס בערך בשנת ה'ת"ק) היה רב יליד תוניס שלימים היה מחכמי ירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם צפיג · ראה עוד »

אברהם שמעון טרויב

רבי אברהם שמעון טרויבתמונה להחלפה רבי אברהם שמעון טרויב (ראש"ט; ~ה'תקע"ג 1813 - כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876) היה רב ליטאי, רבה של קיידאן, מחבר "באר אברהם" ומהדיר ספר "הלכות גדולות".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם שמעון טרויב · ראה עוד »

אברהם טיקטין

רבי אברהם טיקטין (ל' בכסלו תקכ"ה 1764, שוורזנץ ליד פוזנה – כ"ב בטבת תקפ"א, 27 בדצמבר 1820) היה רב אשכנזי, רבן של ערים שונות ברחבי גרמניה ובסוף ימיו רבה של ברסלאו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם טיקטין · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בן הרמב"ם

רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »

אברהם בר חייא

רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם בר חייא · ראה עוד »

אברהם די בוטון

רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם די בוטון · ראה עוד »

אברהם הכהן יצחקי

הרב אברהם הכהן יצחקי (1789 בערך - ח' בכסלו ה'תרכ"ה, 7 בדצמבר 1864), היה דיין בעיר תוניס, מגדולי רבני יהדות תוניסיה בכל הדורות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם הכהן יצחקי · ראה עוד »

אברהם יצחק ברזל

אליעזר יהודה פינקל, הרב נועם אלון, הרב אברהם יצחק ברזל, הרב ראובן הכסטר. הרב אברהם יצחק ברזל (י"ז בתמוז ה'תש"ה, 28 ביוני 1945 – י' באדר ה'תש"ף, 6 במרץ 2020) היה ראש ישיבת מיר ברכפלד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם יצחק ברזל · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם יונה יבנין

אברהם יונה יֶבנין (מהרא"י; בכתיב יידי: יעוונין; בכתב לועזי: Jewnin; תקע"ג, 1813, פַּאריץ', פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י"א בסיוון תר"ח, 12 ביוני 1848, גרודנה) היה חוקר תלמוד, נחשב לאחד מגדולי למדני גרודנה בזמנו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם יונה יבנין · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבטליון (זוגות)

אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואבטליון (זוגות) · ראה עוד »

אבודה ממנו ומכל אדם

בהלכה, אֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם הוא כלל בהלכות השבת אבדה, שלפיו אין חיוב להשיב אבדה במקרה שהיא נמצאה במקום שבו אין אפשרות סבירה להצילה משם, וזאת ללא תלות בקיומם של סימנים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואבודה ממנו ומכל אדם · ראה עוד »

אבי עזרי

אבי עזרי הוא ספר חידושים, שנכתב על ידי הרב אלעזר מנחם מן שך על ספר היד החזקה של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואבי עזרי · ראה עוד »

אביגדור אלבום

250px הרב אביגדור אלבום (נכתב גם: אלבוים; תשרי תרפ"ח, 30 בספטמבר 1927 - ד' בשבט תשע"ג, 15 בינואר 2013) היה מייסד התנועה לכינון המקדש (יחד עם אחיו התאום הרב דוד אלבום), מראשוני הפעילים למען עליה להר הבית והקמת בית המקדש ובעל סדרת הספרים "אתה תחזה" העוסקת בהלכות המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואביגדור אלבום · ראה עוד »

אהרן אלפנדרי

הרב אהרן אלפנדרי (תס"א - תקל"ד; 1701–1774) היה מחכמי איזמיר, מפורסם בעיקר בספריו יד אהרן ומרכבת המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואהרן אלפנדרי · ראה עוד »

אהרן ששון (רב)

רבי אהרן ששון (ה'שט"ו, 1555 בערך - ה'שפ"ו, 1626) היה רב בסלוניקי ובקושטא ומחבר "שו"ת ". מכונה מהר"א ששון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואהרן ששון (רב) · ראה עוד »

אהרן יצחק זסלנסקי

הרב אהרן יצחק זסלנסקי (כ"ה בשבט תרמ"ו, 31 בינואר 1886 – ט"ז בחשוון תשל"ח, 28 באוקטובר 1977) היה איש ציבור בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואהרן יצחק זסלנסקי · ראה עוד »

אהרן ילינק

אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואהרן ילינק · ראה עוד »

אהבת ה'

אהבת ה' היא מצוות עשה מהתורה לאהוב את אלוהים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואהבת ה' · ראה עוד »

אהבת ישראל

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה על כל אחד מבני ישראל לאהוב כל אדם מבני עמו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואהבת ישראל · ראה עוד »

אהבה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואהבה (פירושונים) · ראה עוד »

אונס

הבולגרית המעונה, קונסטנטין מקובסקי, 1877 אונס (קרוי גם אינוס), בהגדרתו הרחבה והמקובלת, הוא כפיית מעשים מיניים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואונס · ראה עוד »

אוצר הספרים היהודי השיתופי

אוצר הספרים היהודי השיתופי הוא מיזם תרבותי יהודי-שיתופי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור מגוון רחב ככל האפשר מארון הספרים התורני, בקלות ובאופן חופשי לעיון, תוך שאיפה להתקנת מהדורות מקושרות, מוגהות ומוערות באיכות גבוהה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואוצר הספרים היהודי השיתופי · ראה עוד »

אוצרות הראי"ה

אוצרות הראי"ה היא סדרת ספרים בהם לוקטו ונדפסו יחדיו שלל כתבים מכתבי הראי"ה מחולקים לפי נושאים, וכן מאמרים על הגותו, מפתחות וביאורים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואוצרות הראי"ה · ראה עוד »

אור שמח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואור שמח · ראה עוד »

אור שמח (ספר)

אור שמח הוא ספר שנכתב על ידי רבי מאיר שמחה הכהן ובו פירוש על ספר משנה תורה להרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואור שמח (ספר) · ראה עוד »

אור השם

אור השם (גם: אור ה' או אור יי) הוא חיבורו של רבי חסדאי קרשקש העוסק בפילוסופיה יהודית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואור השם · ראה עוד »

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד · ראה עוד »

אותיות מנוקדות

נקודות מעל המילים "לנו ולבנינו" בפרשת נצבים אותיות מנוקדות הן כינוי לסוגי אותיות שבספר התנ"ך שנכתבות - על פי המסורת - כשעל גביהם ישנם נקודות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואותיות מנוקדות · ראה עוד »

אודיתא

אוֹדָּיְּתָּא (מבוטא תדיר: אוֹדִּיתָּא; בעברית: הודאה) הוא אמצעי להעברת בעלות באמצעות הודאה של הנותן שהממון הוא של המקבל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואודיתא · ראה עוד »

אוהל תורה (כולל)

בית המדרש הגבוה לתלמוד אוהל תורה - בית דוד היה כולל אברכים בירושלים מהראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמננו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואוהל תורה (כולל) · ראה עוד »

אכילה גסה

אכילה גסה אכילה גסה הוא ביטוי המתאר זלילה, רעבתנות, אכילה שאינה מונעת על ידי רעב, אכילה הכוללת ריבוי מאכלים, בליעת האוכל ללא לעיסתו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואכילה גסה · ראה עוד »

אי אפשי בתקנת חכמים

אי אפשי בתקנת חכמים ("אי-אפשי".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואי אפשי בתקנת חכמים · ראה עוד »

אין מערבין שמחה בשמחה

אין מערבין שמחה בשמחה הוא כלל הלכתי, הקובע שאין לבצע פעולות של שמחה בזמן שעל האדם להיות עסוק בשמחה אחרת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואין מערבין שמחה בשמחה · ראה עוד »

אין אישה מעזה פניה בפני בעלה

אין אישה מעזה פניה בפני בעלה היא חזקה הלכתית לפיה נאמנת אישה בדין ודברים שבינה לבין בעלה כאשר היא טוענת את דבריה בפניו, מתוך הנחה שאם יסוד דבריה בשקר לא הייתה מעזה לטעון אותם בנוכחותו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואין אישה מעזה פניה בפני בעלה · ראה עוד »

אין שמחה אלא בבשר ויין

ארוחת חג בסוכה במסגרתה מוגשים בשר ויין. תחריט משנת 1722, אמסטרדם. אין שמחה אלא בבשר ויין הוא דין הלכתי המוזכר בתלמוד, שעניינו הוא שבימים שמצווים לשמוח בהם כגון בשלוש הרגלים, חובה להגיע לשמחה זו על ידי סיפוק צורכי הגוף והנפש של האדם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואין שמחה אלא בבשר ויין · ראה עוד »

אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה

אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה הוא כלל תלמודי לפיו חז"ל לא גזרו גזירה כששיערו מראש שהציבור יתקשה לנהוג על פיה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

איסור עריות

ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואיסור עריות · ראה עוד »

איסור לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. ההלכה היהודית אוסרת לדבר לְשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואיסור לשון הרע · ראה עוד »

איסור לינת לילה

בהלכות כשרות, איסור לינת לילה הוא חשש באכילת בצלים, שומים וביצים שנקלפו ועבר עליהם לילה, מפאת סכנה שרוח רעה שנכנסה בהם תעבור לאדם ותגרום למותו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואיסור לינת לילה · ראה עוד »

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואיסור והיתר · ראה עוד »

איזהו מקומן

אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה על שם מילות הפתיחה של הפרק – "איזהו מקומן של זבחים".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואיזהו מקומן · ראה עוד »

איגרות הרמב"ם

איגרות הרמב"ם הוא שם כולל לכל האיגרות ששלח הרמב"ם – רבי משה בן מימון, לאישים ולקהילות שונות מימי בחרותו ועד לשנותיו האחרונות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואיגרות הרמב"ם · ראה עוד »

נס

נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונס · ראה עוד »

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 – כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונסים קרליץ · ראה עוד »

נפתלי משכיל לאיתן

נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונפתלי משכיל לאיתן · ראה עוד »

נפיחה

נפיחה (בסלנג: פְלוֹץ, נאד, פוּק או עָרֹט. בהגייה מיושנת: "שחרר" או "הפריח יונים") היא פליטת גזים דרך פי הטבעת כתוצר לוואי של פעולת מערכת העיכול.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונפיחה · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונצרות · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נשמת כל חי

נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונשמת כל חי · ראה עוד »

נשיא הסנהדרין

נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונשיא הסנהדרין · ראה עוד »

נשיאת מטרייה בשבת

כותל המערבי נשיאת מטרייה בשבת היא סוגיה בהלכה הנתונה למחלוקות בין פוסקים רבים בספרות השו"ת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונשיאת מטרייה בשבת · ראה עוד »

נשיאת ארון הברית בכתף

נשיאת הארון בכתף היא מצוות עשה מדאורייתא, שכאשר מעבירים את ארון הברית ממקום למקום, יישאו אותו דווקא בני שבט לוי על כתפיהם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונשיאת ארון הברית בכתף · ראה עוד »

נתנאל בן ישעיה

רבי נתנאל בן ישעיה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-14), היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונתנאל בן ישעיה · ראה עוד »

נזקי שכנים

נזקי שכנים (או דיני שכנים) הוא ענף במשפט העברי העוסק ביחסים משפטיים המתקיימים בין אנשים החיים בשכנות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונזקי שכנים · ראה עוד »

נזיר (יהדות)

הרב דוד כהן "הנזיר" – נזיר ירושלמי מוכר ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמם כנדר איסורי נזירות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונזיר (יהדות) · ראה עוד »

נחום אליעזר רבינוביץ'

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; בצרפתית:Nahum Éliézer Ravinović; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 – י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020) היה רב קנדי-ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, רבן של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונחום אליעזר רבינוביץ' · ראה עוד »

נחום טרייביטש

רבי נחום טרייביטש (בגרמנית: Nehemias Trebitsch; ג' באלול תקל"ט, 15 באוגוסט 1779 – כ"ו בתמוז תר"ב, 4 ביולי 1842) היה אב"ד פרוסטיץ והרב הכולל (Landesrabbiner) למוראביה בניקלשבורג.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונחום טרייביטש · ראה עוד »

נבון

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונבון · ראה עוד »

נוסח המסורה

עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונוסח המסורה · ראה עוד »

נושאי כליו של הרמב"ם

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונושאי כליו של הרמב"ם · ראה עוד »

נושאי כליו של השולחן ערוך

571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »

ניסים הכהן (אברי"ש)

הרב נסים הכהן (אברי"ש; תאריך לידה לא ידוע - כ' בחשוון ה'תקע"ד, 13 בנובמבר 1813), היה אב בית דין של ה"חארה כבירה" - הרובע הגדול באי ג'רבה שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וניסים הכהן (אברי"ש) · ראה עוד »

ניחוש

בהלכה היהודית, ניחוש הוא איסור תורה מתוך תרי"ג המצוות, והוא חלק מאיסורי כישוף ביהדות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וניחוש · ראה עוד »

ניבוי עתידות

רונות שימשו בעבר ומשמשות עד היום לניבוי עתידות ניבוי עתידות או חיזוי עתידות היא פעילות, המבוססת על יכולת מיסטית, שמטרתה לגלות מה צפוי להתרחש בעתיד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וניבוי עתידות · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסנהדרין · ראה עוד »

סעדיה עדני

רבי סעדיה בן דוד עדני היה חכם תימני בן המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסעדיה עדני · ראה עוד »

סעדיה הלוי אשכנזי

רבי סעדיה הלוי המכונה מירקאדו (נולד בא' בכסלו ה'תקכ"ח, 22 בנובמבר 1767) היה פוסק הלכה, ומרבני העיר איזמיר שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסעדיה הלוי אשכנזי · ראה עוד »

סעודה מפסקת

סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסעודה מפסקת · ראה עוד »

ספקא דאורייתא לחומרא

ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספקא דאורייתא לחומרא · ראה עוד »

ספר משפטים

ספר משפטים הוא הספר השלוש עשרה בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר משפטים · ראה עוד »

ספר אהבה

ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר אהבה · ראה עוד »

ספר נשים

ספר נשים הוא הספר הרביעי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר נשים · ראה עוד »

ספר נזיקין

ספר נזיקין או לפי גרסאות אחרות ספר נזקים הוא הספר האחד-עשר בסדרת ספריו ההלכתיים של רמב"ם, משנה תורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר נזיקין · ראה עוד »

ספר עבודה

ספר עבודה הוא הספר השמיני מסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר עבודה · ראה עוד »

ספר קניין

ספר קניין הוא הספר השנים עשר בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר קניין · ראה עוד »

ספר קרבנות

ספר קורבנות או ספר הקורבנות הוא הספר התשיעי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר קרבנות · ראה עוד »

ספר קדושה

ספר קדושה הוא הספר החמישי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר קדושה · ראה עוד »

ספר שופטים (משנה תורה)

ספר שופטים הוא החלק הארבעה עשר והאחרון בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם "משנה תורה".

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר שופטים (משנה תורה) · ראה עוד »

ספר טהרה

ספר טהרה הוא החלק העשירי במשנה תורה, סדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר טהרה · ראה עוד »

ספר זמנים

ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר זמנים · ראה עוד »

ספר זרעים

ספר זרעים הוא הספר השביעי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר זרעים · ראה עוד »

ספר המצוות לרמב"ם

ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »

ספר המדע

ספר המדע הוא הספר הראשון מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר המדע · ראה עוד »

ספר הפלאה

ספר הפלאה הוא הספר השישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר הפלאה · ראה עוד »

ספר הקדושה

חלקים ממגילת ספר ויקרא שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה ומהווה את העותק הקדום ביותר של ספר הקדושה ספר הקדושה (באנגלית: Holiness code, קרויה בקיצור H) הוא אחד מהמקורות של ספר ויקרא, לפי חוקרי המקרא והמצדדים בהשערת התעודות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר הקדושה · ראה עוד »

ספר יראים

ספר יראים הוא ספרו של רבי אליעזר בן שמואל ממיץ הידוע בכינויו הרא"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר יראים · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספרות המוסר

אליהו הכהן, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספרות המוסר · ראה עוד »

ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון

דברי תורתו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', הופיעו במאות ספרים העוסקים במגוון נושאים בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

ספריית בית אל

ספריית בית אל היא הוצאת ספרים ורשת חנויות ספרים לציבור הדתי והמסורתי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספריית בית אל · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספרייה תורנית · ראה עוד »

סרבנות

סַרְבָנוּת, או אי־ציות, היא פעולה הננקטת על ידי אדם הנתון למרותו של מישהו אחר, ומסרב בכוונה, לפקודה או לצו חוקי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסרבנות · ראה עוד »

סלא

סלא או סאלי (בערבית: سلا; בברברית: ⵙⵍⴰ; בצרפתית: Salé) היא עיר נמל בצפון-מערב מרוקו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסלא · ראה עוד »

סלע (מטבע עתיק)

מטבע כסף שהוטבע מחדש על ידי המִנהל הבר כוכבאי בזמן מרד בר כוכבא. סלע - טטרדרכמה (28 מ"מ, 14.07 גרם). משמאל: חזית בית מקדש וארון הברית בתוך, וכוכב מעל. מימין: לולב עם אתרוג. משורר. סלע היה מטבע שהשתמשו בו בזמן הקדום.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסלע (מטבע עתיק) · ראה עוד »

סלימאן קארה

הרב סלימאן בן יוסף קארה (1889-1804) היה אב בית דין של צנעא במשך 40 שנה, וכן החכם באשי של יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסלימאן קארה · ראה עוד »

סברא

סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסברא · ראה עוד »

סביונטה

סביונטה (באיטלקית Sabbioneta) היא עיר במחוז לומברדיה, בצפון איטליה, בנפת מנטובה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסביונטה · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסדר זרעים · ראה עוד »

סודותיו של מורה הנבוכים

סודותיו של מורה הנבוכים הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2010.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסודותיו של מורה הנבוכים · ראה עוד »

סכנת חיים

סכנת חיים היא מצב שבו בעל חיים, ובפרט אדם, נתון בו, ועלול להביא את חייו אל קצם תוך זמן קצר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסכנת חיים · ראה עוד »

סיני אדלר

הרב סיני יצחק הלוי אדלר (תמוז תרפ"ח, 11 ביולי 1928 – י"ט בתמוז ה'תש"פ, 11 ביולי 2020) היה רבה הראשי של אשדוד ומרבני כולל מר"ץ במבשרת ציון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסיני אדלר · ראה עוד »

סיפור רצפה בת איה

קצר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסיפור רצפה בת איה · ראה עוד »

סילבסטר

השעה חצות כפי שמבשרים מדי שנה פעמוני הקרמלין שבמוסקבה סילבסטר או ליל סילבסטר הוא שם נפוץ בישראל ובמדינות רבות, בעיקר במרכז אירופה, ללילה שבו מתחלפת השנה על פי הלוח הגרגוריאני, כלומר הלילה שתחילתו ב-31 בדצמבר והמשכו ב-1 בינואר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסילבסטר · ראה עוד »

עמוס שושן

עמוס שושן (נולד בז' בטבת ה'תשכ"ט, 28 בדצמבר 1968) הוא רב יישובי רכס פוריה, ראש כולל "שערי תורה" ומחברם של ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועמוס שושן · ראה עוד »

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

ענווה

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים ליסוד כל המידות הטובות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וענווה · ראה עוד »

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וערבית יהודית · ראה עוד »

ערי הלויים

עָרֵי הַלְּוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וערי הלויים · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עת לעשות לה' הפרו תורתך

עת לעשות לה' הפרו תורתך הוא פסוק מפרק קי"ט בתהילים, שנדרש על פי חז"ל שלעיתים על מנת לשמר את קיום התורה והמצוות (.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועת לעשות לה' הפרו תורתך · ראה עוד »

על הנסים

תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועל הנסים · ראה עוד »

עליית יהודים להר הבית

ממוזער ממוזער עליית יהודים להר הבית היא תופעה דתית שבמסגרתה יהודים עולים להר הבית, המקום בו על פי המסורת היהודית ניצבו בית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועליית יהודים להר הבית · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזרא אלטשולר

עזרא אלטשולרתמונה להחלפה הרב עזרא אַלטשוּלֶר (כ"ה בשבט ה'תרי"ח, 9 בפברואר 1858 - ליל ח' באייר ה'תרצ"ח, 8 במאי 1938) היה רב ליטאי, רבן של כמה קהילות בליטא, ומחבר פורה של ספרות תורנית, ספרו הנודע הוא הספר תקנת עזרא על מסכת מעילה ועל הלכות מעילה במשנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועזרא אלטשולר · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועברית · ראה עוד »

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועבודת ה' · ראה עוד »

עבודה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועבודה · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועבודה זרה · ראה עוד »

עביד איניש דינא לנפשיה

בהלכה ובמשפט העברי, נדונה שאלת הסמכות לעשיית דין עצמית, כלומר שאלת זכותו של אדם ליטול את החוק לידיו ולהשתמש בכוח כדי לשמור על זכויותיו הממוניות והמשפטיות מבלי לפנות לבית הדין, שהוא הגוף הממונה על עשיית הצדק ועל שמירת החוק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועביד איניש דינא לנפשיה · ראה עוד »

עדות (הלכה)

בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועדות (הלכה) · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

עובדיה בן דוד

רבי עובדיה בן דוד בן עובדיה היה חכם ותוכן יהודי בן המאה ה־14.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועובדיה בן דוד · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עין משפט נר מצווה

העמוד הראשון של תלמוד בבלי בש"ס וילנה.שבחלק העליון של העמוד בצד שמאל, מדור ה"עין משפט נר מצוה". עין משפט נר מצוה הוא חיבורו של רבי יהושע בועז, על התלמוד בבלי, המכיל הפניות להלכות במשנה תורה להרמב"ם ובסמ"ג שנפסקו על פי הגמרא (מאוחר יותר נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשולחן ערוך ובארבעה טורים ולפעמים גם להגהות הרמ"א).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועין משפט נר מצווה · ראה עוד »

פנחס הדיין

רבי פנחס בן רבי משולם הדיין מאלכסנדריה (שנת לידה לא ידועה, פרובאנס צרפת - שנת פטירה משוערת, 1200 אלכסנדריה מצרים) היה חכם מחכמי פרובנס שהיגר למצרים, והתקבל לתפקיד הדיין של אלכסנדריה בהמלצתו של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופנחס הדיין · ראה עוד »

פסלות שופט

פסלות שופט היא מצב שבו שופט פסול מלשפוט במשפט מסוים, מחמת עילות היוצרות חשש ממשי שמשפטו לא יהיה משפט צדק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופסלות שופט · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופסח · ראה עוד »

פסכתר

איור הפסכתר צורת פסכתר, כלי נפוץ לקירור יין בתרבות היוונית פסכתר (מיוונית, ψυκτήρ פסיקטר – 'כלי לצינון יין'/ בארמית כלי גדול) הוא גיגית נחושת גדולה, ששימשה כאחד מכלי השרת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופסכתר · ראה עוד »

פסיק רישא

פסיק רישא הוא עיקרון הלכתי בדיני כל התורה, ובעיקר בדיני שבת, האומר כי פעולת היתר אשר בודאי תגרום לפעולת איסור - אסור לעשותה, אף על פי שהאדם אינו מתכוון לאיסור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופסיק רישא · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פרנסה מלימוד תורה

שאלת הפרנסה מלימוד תורה היא שאלה השנויה במחלוקת בין חכמי ההלכה: האם מותר לאדם לקבל שכר בתמורה ללימוד התורה או להוראתה? היו בקרב חז"ל מי שהתנגדו לא רק לכך שאדם יתפרנס ישירות מעיסוקו בתורה, אלא גם לכך שיפיק ממנו תועלת חומרית אחרת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרנסה מלימוד תורה · ראה עוד »

פרס הרב קוק לספרות תורנית

פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל ורבה של יפו בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרס הרב קוק לספרות תורנית · ראה עוד »

פרץ הכהן

רבי פרץ בן יצחק הכהן (רבנו פרץ, או הרפ"ך; ה'ס"ה 1304 - ה'ק"ל, 1370) היה מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, רבם של הר"ן ושל הריב"ש, כתב פירוש על התלמוד וספר דרשות בקבלה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרץ הכהן · ראה עוד »

פרשנות המשנה

פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשנות המשנה · ראה עוד »

פרשת מסעי

ערי הלויים וערי מקלט פָּרָשַׁת מַסְעֵי היא פרשת השבוע העשירית, המסכמת את חומש במדבר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת מסעי · ראה עוד »

פרשת משפטים

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת משפטים · ראה עוד »

פרשת מטות

נחלות השבטים - גד וראובן בעבר הירדן המזרחי פָּרָשַׁת מַטּוֹת היא פרשת השבוע התשיעית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת מטות · ראה עוד »

פרשת נצבים

פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת נצבים · ראה עוד »

פרשת עקב

פָּרָשַׁת עֵקֶב היא פרשת השבוע השלישית שבחומש דברים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת עקב · ראה עוד »

פרשת ראה

| קודם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת ראה · ראה עוד »

פרשת שמות

יוכבד ומרים מניחות את משה בתיבה על שפת היאור. אלכסיי טירנוב, 1842 בקירוב. הציור אינו נאמן לסיפור המקראי, התיבה הונחה במיקום עם צמחי סוף כך שהייתה נסתרת, התיבה צופתה בזפת וחימר, הבגדים אינם בגדי התקופה ועוד. פָּרָשַׁת שְׁמוֹת היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת שמות · ראה עוד »

פרשת שופטים

חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17 פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת שופטים · ראה עוד »

פרשת דברים

פָּרָשַׁת דְבָרִים היא פרשת השבוע הראשונה בספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת דברים · ראה עוד »

פרשת ואתחנן

שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת ואתחנן · ראה עוד »

פרשת כי תצא

מחייתו, ממצוות הפרשה פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת כי תצא · ראה עוד »

פרשת כי תבוא

נקודת תצפית אל הר עיבל פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרשת כי תבוא · ראה עוד »

פרה אדומה

פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרה אדומה · ראה עוד »

פרוס העצרת

פרוס העצרת (או בפרוס העצרת) הוא מועד מיוחד ביהדות, שזוהה במהלך הזמן עם ל"ג בעומר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרוס העצרת · ראה עוד »

פרויקט פרידברג לחקר הגניזה

פרויקט פרידברג לחקר הגניזה (FGP) הוא מיזם מקיף, שאחת ממטרותיו החשובות היא למחשב את כל עולם כתבי היד של גניזת קהיר – תמונות, זיהויים, קטלוגים, העתקות, צירופים והפניות ביבליוגרפיות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרויקט פרידברג לחקר הגניזה · ראה עוד »

פרויקט השו"ת

פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרויקט השו"ת · ראה עוד »

פתגם

בית הספר היסודי "יצחק שדה" בבת ים פתגם הוא סוג של יצירה עממית קצרה כגון אמרה וחידה, המבטא מסר דידקטי או רעיון כלשהו הנוגע לכלל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופתגם · ראה עוד »

פטרוס קונאוס

פֶּטְרוּס קוּנֶאוּס (בהולנדית: Petrus Cunaeus; 1586 – 2 בדצמבר 1638) היה שם העט של החוקר הנוצרי ההולנדי פֶּטֶר וַאן דֶר קוּן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופטרוס קונאוס · ראה עוד »

פדיון שבויים

פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופדיון שבויים · ראה עוד »

פולמוס המשיחיות בחב"ד

כרזה משיחיסטית, המצהירה שהרב שניאורסון שנפטר הוא מלך המשיח. פולמוס המשיחיות בחב"ד הוא המחלוקת הנסובה אודות שאלת מעמדו כמשיח של האדמו"ר האחרון מחסידות חב"ד-ליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנפטר בתשנ"ד, 1994.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופולמוס המשיחיות בחב"ד · ראה עוד »

פולמוס הרמב"ם

פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופולמוס הרמב"ם · ראה עוד »

פינחס קהתי

קהתי מקבל את הפרס הראשון בפסטיבל הזמר החסידי הראשון על הלחן „צמאה נפשי“. משמאלו מני פאר מנחה הפסטיבל, 1969 הרב פינחס קְהָתי (גכטמן) (Kehati; ז' באלול ה'תר"ע, 11 בספטמבר 1910 – א' בטבת ה'תשל"ז, 21 בדצמבר 1976) היה מחבר הביאור "משניות מבוארות" לששת סדרי המשנה, המכונה בפי הלומדים "משניות קהתי".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופינחס קהתי · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופיקוח נפש · ראה עוד »

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »

צנזורה על ספרים עבריים

"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »

צפנת פענח

קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצפנת פענח · ראה עוד »

צפנת פענח (על הרמב"ם)

הספר צפנת פענח על משנה תורה לרמב"ם הוא אחד מספריו של הרב יוסף רוזין, שרבים מהם נקראו "צפנת פענח".

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצפנת פענח (על הרמב"ם) · ראה עוד »

צרידות

צרידות היא מצב שבו הקול לא במיטבו, נשמע מחוספס, שיש בו מרכיב רועד של טונים נמוכים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצרידות · ראה עוד »

צלם אלוהים

צלם אלוהים הוא ביטוי ומושג תאולוגי, שמשמעותו שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים וטבועה בו מהות אלוהית, הקובעת לו הערכה מיוחדת, וכן סטנדרטים של התנהגות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצלם אלוהים · ראה עוד »

צבי רוטברג

הרב צבי רוטברג (נולד בשנת ה'תש"ג, 1943) הוא רב חרדי-ליטאי, ראש ישיבת בית מאיר בבני ברק ולשעבר חבר מועצת גדולי עולם התורה של הפלג הירושלמי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצבי רוטברג · ראה עוד »

צבי הירש הכהן וולק

רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצבי הירש הכהן וולק · ראה עוד »

צבי יהודה רבינוביץ' תאומים

הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ו' בסיוון ה'תר"ג, 1843 – כ"ד בכסלו ה'תרמ"ח, 1887) היה רב בליגום וברוגולי שבליטא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצבי יהודה רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

צדקה (יהדות)

צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצדקה (יהדות) · ראה עוד »

צורת הדף

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצורת הדף · ראה עוד »

קמע

קמע חמסה איראני קָמֵעַ (גם קָמִיעַ) הוא חפץ שמיוחסים לו כוחות סגוליים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקמע · ראה עוד »

קנס (הלכה)

קנס הוא תשלום (בדרך כלל ממוני) שמוטל על האדם לשלם שלא כפיצוי ישיר לניזק על נזק אלא כעונש או כהרתעה למזיק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקנס (הלכה) · ראה עוד »

קניין רוחני

קניין רוחני (באנגלית: Intellectual Property, או בקיצור בראשי תיבות: IP) הוא מונח משפטי כללי לזכויות בטובין ובמשאבים שאינם מוחשיים, שנוצרו על ידי בני אדם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקניין רוחני · ראה עוד »

קריאת הגבר

קריאת הגבר הוא ציון זמן הלכתי קודם לעלות השחר, לקראת סוף הלילה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקריאת הגבר · ראה עוד »

קריית ספר (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקריית ספר (פירושונים) · ראה עוד »

קטורת הסמים

מזבח הזהב וקטורת הסמים בקודש, בין המנורה ושולחן לחם הפנים מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים קטורת הסמים היא הקטרה של תערובת בשמים שנצטוו עליה הכהנים בתורה ב להקטיר ממנה פעמיים בכל יום, פעם אחת בבוקר, ופעם נוספת בין הערביים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקטורת הסמים · ראה עוד »

קבר הרמב"ם

מראה קבר הרמב"ם בשנת 1927 קבר הרמב"ם נמצא בטבריה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקבר הרמב"ם · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קבלת הוראות מרן

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקבלת הוראות מרן · ראה עוד »

קדושה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקדושה · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקורבן חטאת · ראה עוד »

קורבן יולדת

קורבן יולדת הוא קורבן שהובא על ידי יולדת לבית המקדש, בזמן שהיה קיים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקורבן יולדת · ראה עוד »

קושט (קטורת)

קושט קוֹשְׂטְ הוא אחד מסממני קטורת הסמים שהוקטר במקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקושט (קטורת) · ראה עוד »

קול המון כקול שדי

קוֹל הָמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי (כלומר: "קולם של הרבים - הוא כמו קולו של האלוהים"; "אל שדי" הוא אחד משמות האל) הוא הנוסח העברי של האמרה הלטינית VOX POPULI, VOX DEI - אמרה המורה שיש לייחס משקל רב לדעת הציבור ואין לזלזל בה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקול המון כקול שדי · ראה עוד »

קול הברה

קול הברה הוא מושג בהלכות תקיעת שופר, המתייחס לקול של תקיעה היוצא מהשופר, אלא שאינו נשמע ישיר ובאופן טבעי, אלא על ידי הד הבוקע ממקום חלול שממנו מתבצעת התקיעה, שבזה הוא נפגם ופוסל את התקיעה, והשומע אותו אינו יוצא בו ידי חובה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקול הברה · ראה עוד »

קודם שנברא העולם

קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוא מונח בספרות היהודית, המתאר את מצב היקום לפני בריאת העולם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקודם שנברא העולם · ראה עוד »

קודיפיקציה

בעולם המשפט, קודיפיקציה, הוא תהליך יצירתו של קודקס, כלומר כינוס ואיסוף של חוקים קיימים, עריכתם והתאמתם לזמן ולמצב הנוכחי, או יצירה של מערכת חוקים בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקודיפיקציה · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקידוש החודש · ראה עוד »

קידוש ידיים ורגליים

כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקידוש ידיים ורגליים · ראה עוד »

ר"י מיגאש

רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש; ד'תתל"ז, 1077, ספרד – נפטר ביום ל' בניסן, ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבה ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ור"י מיגאש · ראה עוד »

רמ"ך

קטגוריה:פירושון אישים קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורמ"ך · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורמב"ם · ראה עוד »

רמב"ם (פירושונים)

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורמב"ם (פירושונים) · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורא"ש · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וראשונים · ראה עוד »

ראשית הגז

ראשית הגז היא מצוות עשה מהתורה לתת לכהן את ראשית הצמר מגז הצאן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וראשית הגז · ראה עוד »

ראובן

וורשה. רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו ונפטר בי"ד בכסלו ב'שי"ה) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וראובן · ראה עוד »

ראובן מזרחי

הרב ראובן בן רבי חנניה מזרחי היה רב, דרשן, פרשן, דיין ומחבר ספרים פורה בקושטא וסביבותיה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וראובן מזרחי · ראה עוד »

רפאל אשכנזי

רבי רפאל אשכנזי (איזמיר ה'תקט"ו, 1755 – כ"ז בחשוון ה'תקפ"ו, 1825) היה הרב של איזמיר ומחבר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורפאל אשכנזי · ראה עוד »

רפאל יוסף חזן

הרב רפאל יוסף חזן (מכונה היר"ח או החק"ל; ה'תק"א, 1741 – 31 באוקטובר 1820, כ"ג בחשוון ה'תקפ"א) היה פוסק הלכה, מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורפאל יוסף חזן · ראה עוד »

רפואה יהודית

רפואה יהודית היא עיסוק ברפואה בקרב העם היהודי, הכולל כתיבה בשפות העברית והערבית כאחד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורפואה יהודית · ראה עוד »

רצ'א צארום

מארי רצ'א (רצון) צארום (במקור: צַארֻם; ה' בחשוון ה'תר"ם – ו' באדר א' ה'תש"ל, 22 באוקטובר 1879 – 12 בפברואר 1970) היה רב תימני, מתלמידיהם המובהקים של מארי יחיא קאפח ומארי יחיא אלאביץ', וממשיך דרכם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורצ'א צארום · ראה עוד »

רציונליזם

רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורציונליזם · ראה עוד »

רציונליזם יהודי בימי הביניים

בעולם היהודי של המאות ה־12 וה־13 התנהל ויכוח חריף בין הנוטים אחרי הרציונליזם בהשפעת פילוסופי יוון וערב לבין המאמינים גם במיסטיקה, שהתנגדו בחריפות להסתמכות בלעדית על ההיגיון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורציונליזם יהודי בימי הביניים · ראה עוד »

רקח

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורקח · ראה עוד »

רזא דשבתי

רזא דשבתי על מסכת בבא מציעא רזא דשבתי הוא ספר מפתח למפרשים על מסכתות הש"ס, שנערך על ידי הרב שבתי פרנקל, ויצא לאור על ידי הוצאת שבתי פרנקל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורזא דשבתי · ראה עוד »

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורב נחמן · ראה עוד »

רבי אלעזר בן דורדיא

רבי אלעזר בן דורדיא היה אדם שחי בתקופת התנאים כרשע וביום מותו חזר בתשובה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורבי אלעזר בן דורדיא · ראה עוד »

רבי כרוספדאי

רבי כרוספדאי היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי, בנו של רבי שבתאי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורבי כרוספדאי · ראה עוד »

רדב"ז

רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורדב"ז · ראה עוד »

רוב (הלכה)

רוב הוא מושג המשפיע על נידונים הלכתיים לרוחב המשפט העברי, ישנם מצבים בהם עצם הימצאות רוב הוא תנאי מספיק כדי להכריע את הדין, ישנם מצבים בהם הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, וישנם מצבים בהם אין הרוב משפיע על הדין, כדוגמת "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי" שבו בפירוש מבטלים את השפעת הרוב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורוב (הלכה) · ראה עוד »

רודף

בהלכה, רודף הוא אדם שעושה מעשה שמפאת חומרתו והשלכותיו מותר למנוע מהרודף לעשות את המעשה גם במחיר הריגתו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורודף · ראה עוד »

ריב ההיכל

עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וריב ההיכל · ראה עוד »

שמעון בן הלל

שמעון בן הלל היה נשיא הסנהדרין, כחמישים שנה לפני חורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמעון בן הלל · ראה עוד »

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמעון הצדיק · ראה עוד »

שמעיה

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמעיה · ראה עוד »

שמשון אורנשטיין

רבי שמשון אורנשטיין (כ"ה באלול ה'תקפ"ד, 18 בספטמבר 1824 - כ"ג בכסלו ה'תרס"ד, 12 בדצמבר 1903) היה רב פולני ורבן של הערים אוזורקוב וקאליש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמשון אורנשטיין · ראה עוד »

שמשון בן צדוק

רבי שמשון בן צדוק (נפטר בשנת ה'ע"ב) היה מגדולי תלמידי מהר"ם מרוטנבורג, בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמשון בן צדוק · ראה עוד »

שמחה בונם אורבאך

שמחה בּוּנֶם אוּרבאך (נכתב לעיתים אורבך; ב' בטבת תרע"ד, 31 בדצמבר 1913 – ג' באייר תשל"א, 28 באפריל 1971) היה רב והוגה דעות ישראלי, חוקר פילוסופיה יהודית, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס הרב קוק לשנת תשט"ו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמחה בונם אורבאך · ראה עוד »

שמואל אטלס

שמואל ה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמואל אטלס · ראה עוד »

שמואל אביגדור תוספאה

רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, 1806, סלונים – י"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמואל אביגדור תוספאה · ראה עוד »

שמואל שטראשון

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמואל שטראשון · ראה עוד »

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמואל טל · ראה עוד »

שמואל ברוך ורנר

רבי שמואל ברוך ורנר (כ"ה בטבת ה'תרע"א, 25 בינואר 1911 – ל' בסיון ה'תשנ"ג, 19 ביוני 1993) היה אב"ד בתל אביב במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמואל ברוך ורנר · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל יצחק הילמן

הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיוון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמואל יצחק הילמן · ראה עוד »

שמונה פרקים לרמב"ם

שמונה פרקים לרמב"ם בתרגום ליידיש של אפרים פישל בלוך, שנת 1897 שמונה פרקים לרמב"ם הוא הכינוי המקובל להקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמונה פרקים לרמב"ם · ראה עוד »

שמירת הנפש

התחסן מפני חצבת בנימוק של "ונשמרתם" ממוזער שמירת הנפש הוא שם כולל לכמה פסוקים במקרא המזהירים בנוגע לשמירת הנפש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמירת הנפש · ראה עוד »

שאני אומר

שאני אומר הוא כלל בהלכות שתוקפן מדרבנן, לפיו במקרה של ספק יש להקל ולשער כי המציאות הייתה כזו שלפיה הדבר נשאר בהיתרו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושאני אומר · ראה עוד »

שאלת חכם

שאלת חכם הוא מושג בהלכה האומר שבשאלות המתעוררות אצל אדם בהן אין לו יכולת להכריע בעצמו, יש לפנות לפוסק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושאלת חכם · ראה עוד »

שאול ואהל

רבי שאול וָאהל (קצנלנבוגן; 1545, פדובה – 1617, ברסט ליטובסק) היה רב וראש ישיבה, איש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה, שזכה לפרסום רב בשל אגדה שלפיה כיהן כמלך פולין ללילה אחד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושאול ואהל · ראה עוד »

שם טוב אבן גאון

רבי שם טוב בן אברהם גאון (ה'מ"ז, 1287 – 1330) היה מגדולי התורה בספרד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושם טוב אבן גאון · ראה עוד »

שם טוב בן יוסף אבן פלקירה

רבי שם טוב בן יוסף אבן פלקירה (1225–1295) היה פילוסוף, משורר ומתרגם יהודי שחי בספרד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושם טוב בן יוסף אבן פלקירה · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שניים מקרא ואחד תרגום

שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »

שפרה ברוכסון-ארביב

שִׁפְרָה בָּרוּכְסוֹן-אָרְבִּיב (נולדה ב-12 בדצמבר 1951) היא פרופסור אמריטה במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן (מ-2008), ומתמחה בחקר ההיסטוריה והסוציולוגיה של אמצעי התקשורת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושפרה ברוכסון-ארביב · ראה עוד »

שתי שערות

שתי שערות הוא מושג בהלכה היהודית - הופעתן של שתי שערות בשער הערווה של אדם מסמנת את הגעתו לבגרות, ובכך את היכנסו לעול דיני ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושתי שערות · ראה עוד »

שתילי זיתים

שתילי זיתים הוא חיבור הלכתי, שנכתב בידי הרב דוד משרקי, מחכמי תימן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושתילי זיתים · ראה עוד »

שלמה מחלם

ספר "שולחן עצי שטים" מאת ר' שלמה חלמא, ברלין תקכ"ב רבי שלמה אשכנזי רפפורט מחלם (רבי שלמה מחלם; ביידיש שם המקום חעלמא; 1717, ה'תע"ז בערך – 1781, כ"א בתמוז ה'תקמ"א) היה רב ודיין, מחבר מרכבת המשנה על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלמה מחלם · ראה עוד »

שלמה נתן קוטלר

רבי שלמה נתן נטע קוטלר (תרכ"ו, 1865, קובנה - כ"ה בשבט תש"ה, 8 בפברואר 1945, ירושלים) היה רב וראש ישיבה ליטאי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלמה נתן קוטלר · ראה עוד »

שלמה פישר (הסב)

הרב שלמה אלכסנדר פישר (א' בניסן ה'תרי"ב, מרץ 1852 – ב' באב ה'תרצ"ב, אוגוסט 1932) היה רב הקהילות האורתודקסיות במינכן ובאלבה יוליה (קרלסבורג) שבטרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלמה פישר (הסב) · ראה עוד »

שלמה קורח

הרב שלמה קורח (י"ז בכסלו ה'תרצ"ו, 13 בדצמבר 1935 - י"ג בחשוון ה'תשע"ט, 22 באוקטובר 2018) היה מרבני יהדות תימן בישראל, הרב הראשי ואב"ד העיר בני ברק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלמה קורח · ראה עוד »

שלמה שלם

הרב שלמה שלם בן חיים יחיאל כהן (בכתב לטיני: Solomon Salem; 1705, אדירנה, האימפריה העות'מאנית - 1781, אמסטרדם, הולנד) היה הרב הראשי של יהודי וידין, יהודי סופיה, יהודי בלגרד והקהילה הפורטוגזית של אמסטרדם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלמה שלם · ראה עוד »

שלמה טנא

הרב שלמה אליעזר טנא (במקור: טנביצקי או טנוביצקי; תרע"ד, 1914 – כ"ח בתמוז תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה אב בית דין בתל אביב ורבה הראשי של באר שבע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלמה טנא · ראה עוד »

שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »

שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)

שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

שלמה חכים

הרב שלמה חכים (?-1838) היה מגדולי חכמי אזמיר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלמה חכים · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלמה גורן · ראה עוד »

שלשלת הקבלה

שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלשלת הקבלה · ראה עוד »

שלום משאש

הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלום משאש · ראה עוד »

שלום שבזי

כתב ידו של רבי שלום בתכלאל שהחל לחבר בשנת ה'תל"ח/א'תתקפ"ז לשטרות (1676). רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלום שבזי · ראה עוד »

שלום ברנדר

הרב שלום הכהן ברנדר (ה'תרע"ב, 1912 - י"ז בכסלו ה'תש"ס, 26 בנובמבר 1999) היה רב וראש ישיבה חסידי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלום ברנדר · ראה עוד »

שלום דובער וולפא

הרב שלום דובער הלוי וולפא (נולד בי"א באדר א' ה'תש"ח, 21 בפברואר 1948) הוא ראש כולל עיוני ו'מכון הרמב"ם השלם' בביתר עילית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלום דובער וולפא · ראה עוד »

שלוש השבועות

שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, הנדרשים על פסוקים בשיר השירים העוסקים בשבועות שהשביעה הרעיה את בנות ירושלים בצביים ואיילות השדה, שעל פי הנמשל מיוחסות לשבועות שהשביע ה' את ישראל ואת אומות העולם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלוש השבועות · ראה עוד »

שלילת התארים

שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה (מלטינית:"via negativa") היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו המהותי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלילת התארים · ראה עוד »

שלילת הגלות

שלילת הגלות היא מיתוס בתפיסה הרעיונית הציונית, התפיסה הרעיונית הציונית מתייחסת לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי לעומת הגאולה של שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושלילת הגלות · ראה עוד »

שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן כל העמים, להבדיל מתרי"ג מצוות שנצטוו עליהן רק בני ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבע מצוות בני נח · ראה עוד »

שבעת המשקים

שבעת המשקים הם שבעה סוגי נוזלים המוגדרים בהלכה כ"משקה", ויש להם דינים ייחודיים בהלכות טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבעת המשקים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבת · ראה עוד »

שבתי פרנקל

שבתי פרנקל (13 באוגוסט 1909, כ"ו באב ה'תרס"ט – 30 בספטמבר 2000, א' בתשרי ה'תשס"א) היה נדבן והמו"ל של הוצאת שבתי פרנקל העוסקת בעיקר בהוצאה מוגהת וממופתחת של ספרי משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבתי פרנקל · ראה עוד »

שבט לוי

בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבט לוי · ראה עוד »

שבועת המשנה

שבועת המשנה הן שבועות שאין מקורם בתורה שבכתב אלא נתקנו על ידי חז"ל במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבועת המשנה · ראה עוד »

שבועת היסת

בהלכה, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבועת היסת · ראה עוד »

שביל הזהב

ליסיפּוֹס מסביבות 330 לפנה"ס הדרך האמצעית, שביל הזהב או דרך האמצע הם מושגים בתורת המידות שראשיתם בפילוסופיה של העת העתיקה והמזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"ם שהושפע מהגותו של אריסטו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושביל הזהב · ראה עוד »

שביט

שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושביט · ראה עוד »

שונא מתנות יחיה

שונא מתנות יחיה הוא ביטוי מקראי לפיו למי שמתרחק מקבלת מתנות תהיה תוספת חיים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושונא מתנות יחיה · ראה עוד »

שופר קודו

'''שופר קודו''' הידוע גם כ'''שופר תימני'''. שופר קודו (מכונה לעיתים בטעות שופר דישון), הוא כלי נשיפה שמקורו בקרני אנטילופת הקודו האפריקנית, אשר משמש באפריקה עד היום באופן מסורתי למטרות פולחן וכאמצעי איתות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושופר קודו · ראה עוד »

שופטים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושופטים · ראה עוד »

שושנה (צמח מקראי)

שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושושנה (צמח מקראי) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושולחן ערוך · ראה עוד »

שוטר

שוטרי סיור של משטרת ישראל. כמעט בכל העולם מזוהים השוטרים עם מדים בצבעי כחול, תכלת וגווניהם. רכב נוסע באמצעות מכמונת מהירות ידנית המבוססת לייזר שוטר הולנדי רכוב על אופנוע שוטר הוא עובד במשטרה שתפקידו ליישם, ישירות או בעקיפין, אחד או יותר מיעדיה המרכזיים של המשטרה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושוטר · ראה עוד »

שוטר (מקרא)

שוטר הוא תפקיד במערכות השלטון, המוזכר במקרא מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושוטר (מקרא) · ראה עוד »

שוגג

בהלכה, שוגג הוא כינוי לאדם שעבר על אחת ממצוות לא תעשה אך לא ידע שבמעשה שעושה, עובר על עבירה - או משום שלא ידע שמעשה זה אסור, כגון שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת, או משום שלא ידע שזמן זה הוא הזמן האסור, כגון שלא ידע שהיום שבת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושוגג · ראה עוד »

שכירות

שכירות היא מצב משפטי שבו מתבצע תשלום עבור שימוש זמני במוצר, בשירות או בנכס שבבעלות אחר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושכירות · ראה עוד »

שכיב מרע

שְׁכִיב מְרַע (תרגום מילולי מארמית "שוכב חולה") הוא ביטוי תלמודי המתאר חולה אנוש, הנוטה למות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושכיב מרע · ראה עוד »

שיננא

ממוזער האדמו"ר מויזניץ המלווה את הארגון שיננא - מפעל לעידוד השינון במשנה תורה להרמב"ם הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד בספר משנה תורה של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושיננא · ראה עוד »

שילוח הקן

ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים, ורוצים לקחת את הביצים והגוזלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושילוח הקן · ראה עוד »

שיטת בריסק

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושיטת בריסק · ראה עוד »

שיח ירושלם

שִׂיחַ יְרוּשָׁלַ ִם הוא סידור תכלאל ומחזור תפילה בנוסח תימני בלדי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושיח ירושלם · ראה עוד »

תמיכה בעבדות

תמיכה בעבדות היא תמיכה בזכות קיום העבדות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותמיכה בעבדות · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותנאים · ראה עוד »

תנחום הירושלמי

רבי תנחום בן יוסף הירושלמי (נפטר בכ"א בתמוז ה'נ"א, 1291) הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותנחום הירושלמי · ראה עוד »

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותנועת דור דעה · ראה עוד »

תערובת (הלכה)

ביעור חמץ במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותערובת (הלכה) · ראה עוד »

תפילת עננו

תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים לברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותפילת עננו · ראה עוד »

תפילה קצרה

תפילה קצרה היא מעין תחליף (זמני) לתפילת שמונה עשרה, הנאמרת במקרים בהם המתפלל נמצא במקום סכנה, שאינו יכול להתפלל את תפילת העמידה הרגילה ביישוב הדעת כלל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותפילה קצרה · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תקנות הגאונים

תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותקנות הגאונים · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תרומה (הלכה)

בהלכה, תרומה היא שם כולל למאכלים הבאים מהצומח שניתנים לכהן כחלק ממתנות כהונה ונאכלים בטהרה, הכוללים: תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה וביכורים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותרומה (הלכה) · ראה עוד »

תרומה גדולה

תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותרומה גדולה · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תשובות הרמב"ם

תשובות הרמב"ם הוא שם כולל לכל התשובות ההלכתיות ששלח הרמב"ם בימי חייו לשואלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותשובות הרמב"ם · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »

תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלת דפורענותא · ראה עוד »

תוספת שבת

תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותוספת שבת · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותוספתא · ראה עוד »

תורת אמת (תוכנה)

תורת אמת היא תוכנה חינמית, המכילה מאגר תורני של ספרי קודש, קונטרסים, ועוד, המוגדרים כספרי יסוד של היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותורת אמת (תוכנה) · ראה עוד »

תורת הנסתר

תורת הנסתר (לעיתים חכמת הנסתר (ח"ן; מוכר בביטוי "יודעי ח"ן"; בלועזית: אוֹקוּלְטִיזְם) הוא שם שבו משתמשים מיסטיקנים לתיאור פרסומים ופרקטיקות המכוונים לגלות אמת חבויה, הנמצאת מעבר להיבטים הגלויים. בפרט, הכוונה למציאות "על טבעית" שאינה נתפסת בחושים הרגילים, אינה נאמדת באמצעות כלים רציונליים או שיטות מדעיות. תחומים של תורת הנסתר כוללים למשל כישוף, חוש שישי, אסטרולוגיה, ספיריטואליזם, מיסטיציזם, נומרולוגיה, חזיונות חלום ועוד. בראשי תיבות נקראת ח"ן (חכמת הנסתר), בעיקר בצירוף הכבול "יודעי ח"ן". בהשאלה משמש הביטוי "יודעי ח"ן" לתיאור קבוצת אנשים המבינים קודים המובנים רק להם. עיסוק או עניין בתורת הנסתר לא מחייב אמונה בכוחות "על טבעיים". ספרים רבים מסוגת הפנטזיה, למשל, עוסקים בכישוף או בנסתר; אך מרבית הסופרים לא מאמינים שאלו דברים הקיימים בעולם המציאותי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותורת הנסתר · ראה עוד »

תורת הצמצום

תורת הצמצום היא מושג יסודי בקבלה, העוסק בתהליך שקדם לבריאת העולם והכשיר אותו, אשר במהלכו "פינתה האלוהות מקום".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותורת הצמצום · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תורה תמימה

תורה תמימה הוא סדרה על חמשה חומשי תורה עם ליקט של מאמרי חז"ל מש"ס בבלי ותלמוד ירושלמי ומדרשים על סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, בתוספת פירוש שלו על מאמרי חז"ל שליקט.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותורה תמימה · ראה עוד »

תולדות מלאכות שבת

תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותולדות מלאכות שבת · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותכלאל · ראה עוד »

לא תערץ מפניהם

לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם היא מצוות לא תעשה שלא לחשוש מהאויב בשעת מלחמה ושלא לברוח מפניו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ולא תערץ מפניהם · ראה עוד »

לא תרצח

לֹא תִרְצָח הוא הדיבר השישי מעשרת הדיברות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ולא תרצח · ראה עוד »

לא תלך רכיל בעמיך

לא תלך רכיל בעמיך היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור להעביר מידע שעלול לסכסך, או לספר לשון הרע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ולא תלך רכיל בעמיך · ראה עוד »

לא יהיה לך

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי היא מצוות לא תעשה השנייה מבין עשרת הדברות האוסרת על עבודה זרה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ולא יהיה לך · ראה עוד »

לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה

לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה הוא כלל חינוכי המדריך את המורה ללמד ולנסח את החומר בדרך קצרה ככל הניתן, כדי להקל על התלמיד בזכירת החומר, וכדי שלא יתבלבל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ולעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה · ראה עוד »

לקוטי שיחות

לקוטי שיחות היא סדרת ספרים המלקטת את שיחותיו של האדמו"ר מחב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון, ומסודרת לפי חגי ישראל ופרשיות השבוע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ולקוטי שיחות · ראה עוד »

לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר באנגלית בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. לשון הרע הוא אמירה מדוברת או כתובה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ולשון הרע · ראה עוד »

לחם חיטה מלאה

צבעו הטבעי של לחם חיטה מלאה הוא חום בהיר-צהבהב. צבע זה מתקבל בעיקר מן המעטפת החיצונית של הדגן ("סובין"), ורק בחלקו הקטן מן הנבט והמעטפת הפנימית. לחם חיטה מלאה (נקרא גם לחם חיטה מלא), הוא כל לחם אשר הקמח היחיד ששימש להכנת בצקו הוא קמח חיטה מלא, כלומר קמח חיטה הכולל את כל ארבעת רכיבי דגן החיטה וללא כל תוספת של קמח לבן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ולחם חיטה מלאה · ראה עוד »

לוי בן חביב

רבי לוי בן חביב (ה'ר"ם, 1480 לערך - ה'ש"א, 1541 לערך), המכונה גם בשם הרלב"ח או מהרלב"ח (ראשי תיבות מורינו הרב לוי בן חביב) או מהרלנ"ח היה ראש חכמי ירושלים המתפתחת ומנהיגיה במהלך עליות מגורשי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ולוי בן חביב · ראה עוד »

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »

טעות - לעולם חוזר

טעות – לעולם חוֹזֵר (בראשי תיבות: טל"ח) הוא ביטוי שמשמעותו היא כי במקרה של טעות, רשאי השוגה לחזור בו מטעותו בכל שָלָב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וטעות - לעולם חוזר · ראה עוד »

טעות בחוזה (משפט עברי)

טעות בחוזה משמעה שאחד הצדדים או שניהם התקשרו בחוזה, מתוך תפיסה מוטעית בכל הנוגע לעובדות העסקה, לדין החל עליה, לשוויה וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וטעות בחוזה (משפט עברי) · ראה עוד »

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וטל חיים · ראה עוד »

טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו

טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו הוא ביטוי בארמית בבלית המופיע בתלמוד שפירושו המילולי בעברית "טוב לשבת בשניים מלשבת באלמנות".

חָדָשׁ!!: משנה תורה וטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו · ראה עוד »

טבל

טֶבֶל הוא כינוי הלכתי לתוצרת שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות, וכן עיסה שלא הופרשה ממנה חלה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וטבל · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טיעון מן הנס

נס אכילת המן, שרב סעדיה גאון השתמש בו לטיעון מן הנס. תחריט מ-1873 הטיעון מן הנס, הידוע גם בשם טיעון העד, הוא טיעון בקרב מאמיני הדתות השונות לפיו קיימת עדות אמינה על התגלות אלוהית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וטיעון מן הנס · ראה עוד »

טיעון העד (יהדות)

בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

טיהור ממזר (גט מהרש"ם)

גט מהרש"ם הוא מכשיר הלכתי מתוחכם שנועד לטיהור ממזר באמצעות הפקעת קידושיה של אשה שהרתה לגבר שאינו בעלה, תוך שבעלה משתף פעולה עם מהלך ההפקעה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וטיהור ממזר (גט מהרש"ם) · ראה עוד »

ז' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וז' באב · ראה עוד »

זאב וולף הלוי טירנואר

הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט או תרמ"ב-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזאב וולף הלוי טירנואר · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזרחיה הלוי · ראה עוד »

זרובבל בן שאלתיאל

זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670 זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזרובבל בן שאלתיאל · ראה עוד »

זוגות (חשש)

החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזוגות (חשש) · ראה עוד »

זכריה בן ברכאל

רבי זכריה בן ברכאל היה חכם בגדדי בבלי, גאון וראש ישיבה, ככל הנראה יליד ארם צובא (חלב).

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזכריה בן ברכאל · ראה עוד »

זכריה בן יהודה אגמאתי

זכריה בן יהודה הלוי אגמאתי היה רב מרוקאי בתקופת הראשונים, במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזכריה בן יהודה אגמאתי · ראה עוד »

זכריה בן יהוידע

זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הֵכֹּהֵן (המאה ה-9 לפנה"ס – המאה ה-9 לפנה"ס) הוא דמות מקראית מתקופת יואש מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזכריה בן יהוידע · ראה עוד »

זכריה הנביא

זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזכריה הנביא · ראה עוד »

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה-15, פרשן מקרא והלכה ורופא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזכריה הרופא · ראה עוד »

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזכויות יוצרים · ראה עוד »

זכויות יוצרים בהלכה

זכויות יוצרים בהלכה היא סוגיה הלכתית עליה דנו הפוסקים, סביב ההכרה בבעלות על פטנטים, נכסים מופשטים וקניין הרוחני.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזכויות יוצרים בהלכה · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חנן בן אבישלום

התנא חנן בן אבישלום היה מדייני הגזרות שבירושלים, יחד עם אדמון וחנן המצרי, בסוף ימי בית המקדש השני, סמוך לסוף תקופת הזוגות ותחילת תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחנן בן אבישלום · ראה עוד »

חננאל מאק

חננאל מאק (נולד ב-1941) הוא פרופסור בגמלאות במדעי היהדות, דוקטור לכימיה, ומומחה לספרות המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחננאל מאק · ראה עוד »

חנניה בן ישועה

רבי חנניה בן ישועה היה מגדולי חכמי תימן הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחנניה בן ישועה · ראה עוד »

חנניה יוסף אייזנבך

הרב חנניה יוסף אייזנבך (כ"ד בחשוון ה'תש"ד, 22 בנובמבר 1943 – ל' בשבט ה'תשפ"א) היה ראש כולל "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס, ראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחנניה יוסף אייזנבך · ראה עוד »

חנוך צבי הכהן לוין

רבי חנוך צבי הכהן לוין (ז' בכסלו תרל"א 1870 - ו' באדר א' תרצ"ה, פברואר 1935) היה רבה של בנדין וממנהיגי יהדות פולין קודם מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחנוך צבי הכהן לוין · ראה עוד »

חנוכת בית

חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחנוכת בית · ראה עוד »

חנוכייה

חנוכייה מצופה בכסף חֲנֻכִּיָּה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחנוכייה · ראה עוד »

חסדאי קרשקש

רבי חסדאי (בר' אברהם) קְרֶשְׂקַשׂ (נהגה: קְרֶסְקַס, בראשי תיבות: רח"ק; ה'ק', 1340 בקירוב, ברצלונה – אחרי ה'ק"ע, 1410, סרגוסה) היה רב, פילוסוף ומנהיג יהודי בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחסדאי קרשקש · ראה עוד »

חסיד (הלכה)

ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחסיד (הלכה) · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות בוסטון

חסידות בוסטון (באסטאן) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר בוסטון בארצות הברית, שבה התגורר מייסד השושלת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחסידות בוסטון · ראה עוד »

חפץ חיים (ספר)

רחוב בירושלים על שם הספר חפץ חיים. חפץ חיים הוא החיבור הרבני הראשון המקיף את כל הלכות לשון הרע בהלכה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחפץ חיים (ספר) · ראה עוד »

חציל

דוכן חצילים בשוק צמח החציל, תפרחת ופירות שלושה סוגי חצילים חציל (שם מדעי: Solanum melongena), הוא צמח מאכל רב שנתי נפוץ, ממשפחת הסולניים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחציל · ראה עוד »

חרש, שוטה וקטן

חרש שוטה וקטן (לעיתים בראשי תיבות: חש"ו) הוא מעמד המופיע פעמים רבות בהלכה, המתאר קבוצה של אנשים שאינם בעלי-דעת, ואינם אחראים למעשיהם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחרש, שוטה וקטן · ראה עוד »

חלב (עיר)

חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחלב (עיר) · ראה עוד »

חלב זכר

חלב זכר הוא מונח המתייחס ליצירת חלב בבלוטות החלב של זכרים במחלקת היונקים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחלב זכר · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חזקיה די סילוה

הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחזקיה די סילוה · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחזון איש · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחגי · ראה עוד »

חדושי מרן רי"ז הלוי

חדושי מרן רי"ז הלוי הוא ספר חידושיו של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, "הרב מבריסק", שנדפס לאחר פטירתו על ידי בניו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחדושי מרן רי"ז הלוי · ראה עוד »

חדושים ובאורים

חדושים ובאורים הוא שמה של סדרת הספרים של הרב חיים גריינימן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחדושים ובאורים · ראה עוד »

חומש תורה שלמה

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחומש תורה שלמה · ראה עוד »

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחופה וקידושין · ראה עוד »

חוקי מגן

חוקי מגן (באנגלית: protective labor law) הם חוקים הנכללים בדיני העבודה ומטילים על מעביד את החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה מינימליים מסוימים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחוקי מגן · ראה עוד »

חוג בריסק

חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחוג בריסק · ראה עוד »

חילול השם

גילוי דעת בירושלים המתריע מפני חילול השם על ידי התנהגות לא ראויה כלפי גויים, 2011 ביהדות, חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של האלוהים עקב מצבם או מעשיהם של מאמיניו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחילול השם · ראה עוד »

חידוש הסמיכה

ביהדות, המונח חידוש הסמיכה מכוון למאמץ לחדש את המסורת הקדומה של שלשלת סמיכת החכמים מדור לדור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחידוש הסמיכה · ראה עוד »

חידושי רבנו חיים הלוי

חידושי רבנו חיים הלוי הוא חיבור שכתב רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, והוא נסוב על עניינים שונים במשנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחידושי רבנו חיים הלוי · ראה עוד »

חיים אלתר פנט

הרב חיים אלתר פנט (ג' בטבת תרע"ג, 13 בדצמבר 1912 - י"ב בניסן תשמ"ד, 14 באפריל 1984) היה רבה של באניה שבטרנסילבניה, ולאחר עלותו ארצה כיהן כרבה של שכונת רמת אביב ושייך מוניס בתל אביב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים אלתר פנט · ראה עוד »

חיים נסים רפאל מוצירי

רבי חיים נסים רפאל מוצירי (אלכסנדריה - כ"ט באלול ה'תקס"ב (1802) טבריה) היה רב ארץ ישראלי שכיהן ברבנות במספר ערים ביוון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים נסים רפאל מוצירי · ראה עוד »

חיים פרדס

הרב חיים מאניס הלוי פרדס (ז' בשבט ה'תרצ"ה, 1935 - 18 במאי 1999) היה רב ודיין ישראלי, כיהן כאב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו וכרב בתי כנסת בעיר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים פרדס · ראה עוד »

חיים צימרמן

רבי אהרן חיים הלוי צימרמן (תרע"ד, 1914 – ז' באדר ב' תשנ"ה, 9 במרץ 1995) היה ראש ישיבה בארצות הברית, בדור שאחרי השואה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים צימרמן · ראה עוד »

חיים קניבסקי

יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים קניבסקי · ראה עוד »

חיים קורח

מארי חיים בן יוסף קורח (ה'תקפ"ד, 1824 – כ' באלול ה'תרע"ד, 11 בספטמבר 1914) היה מרבני תימן, מחכמי הישיבה הכללית, ורבם של רוב רבני תימן בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים קורח · ראה עוד »

חיים חג'בי

הרב חיים חג'בי (1865–1949; ה'תרכ"ו – כ' בחשוון ה'תש"י) היה רב, מקובל, מגדולי רבני יהדות תימן במאה ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים חג'בי · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים דוד הלוי

הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"ד – י"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 1924 – 10 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים דוד הלוי · ראה עוד »

חיים כסאר (בן סלימאן)

מארי חיים בן סלימאן כסאר (ה'תרי"ט – חשוון ה'תרע"ב, 1859 – 1912) היה רב תימני, בלשן, משורר ומעתיק ספרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים כסאר (בן סלימאן) · ראה עוד »

חיים כסאר (בן שמואל)

הרב חיים כסאר (מכונה הרב חיים אלכסאר וכן הרב חיים אלגמרן תרס"ה, 1905 בערך - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה בארץ ישראל ראש ישיבת בית הכנסת הגורל במשכנות ישראל, ובתימן ראש ישיבות בית אלשיך ובית שרעבי, ומחבר פירוש "שם טוב" על הרמב"ם ומחבר ספר שאלות ותשובות "החיים והשלום".

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים כסאר (בן שמואל) · ראה עוד »

חיים יעקב לוין

הרב חיים יעקב לוין (כ"ה באב תרע"א, 19 באוגוסט 1911 - כ"ב באב תשנ"ג, 9 באוגוסט 1993) היה רב בסיאטל וג'רזי סיטי, ארצות הברית, ולאחר מכן רבה של פרדס חנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים יעקב לוין · ראה עוד »

חיים יונה תאומים

רבי חיים יונה תאומים (ת"נ בערך, 1690 - י"ז בטבת תפ"ח, 30 בדצמבר 1727) היה אב"ד בברסלאו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים יונה תאומים · ראה עוד »

חיים יוסף פולק

מצבת קברו של רבי חיים יוסף פולק בבית הקברות היהודי בטשביץ' (טרייביטש) רבי חיים יוסף פולק (בכתיב מיושן: פאללאק; בלועזית: Joachim Pollak; ח' בטבת ה'תקנ"ט, 16 בדצמבר 1798 - ליל ב' בטבת ה'תר"ם, 16 בדצמבר 1879) היה רב במוראביה, מתלמידי החת"ם סופר ומהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחיים יוסף פולק · ראה עוד »

בן ארזה

בן ארזה (או בן ארזא) היה הממונה על הצלצל והמנצח על נגינת הלויים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובן ארזה · ראה עוד »

בן בבי

על פי התלמוד הבבלי, בֶּן בֵּבׇי היה אחראי על הלקאת השומרים שישנו בהר הבית והתלמוד ירושלמי סובר כי אחראי על החלפת הפתילות של המנורה של בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובן בבי · ראה עוד »

בן גבר

בֶּן גֶּבֶר היה הממונה על נעילת השערים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובן גבר · ראה עוד »

בני הנביאים

בני הנביאים הוא שמן של קבוצות בעם ישראל המוזכרות במספר מקומות במקרא, אשר שימשו כחברה נפרדת לאותם הרוצים לזכות בנבואה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובני הנביאים · ראה עוד »

בנימין זאב בנדיקט

הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »

בנימין זאב וולף בוסקוביץ

בנימין זאב וולף בוסקוביץ (תק"ה 1745 בערך, בוסקוביצה, כיום בצ'כיה - י' בסיוון תקע"ח, 14 ביוני 1818, בוניהאד, הונגריה) היה רב ופוסק בערים רבות בבוהמיה, מוראביה ובהונגריה שתחת שלטון האימפריה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובנימין זאב וולף בוסקוביץ · ראה עוד »

בנימין הכהן מעלי

רבי בנימין הכהן מעלי (או: מֵעֵלִי הכהן; ה'ת"ל, 1670 - ה'תצ"ה, 1735 בערך) היה רב ומקובל ירושלמי יליד חלב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובנימין הכהן מעלי · ראה עוד »

בנימין הכהן שקוביצקי

הרב בנימין הכהן שקוביצקי (אדר תרל"ב 1872 – ט"ז בכסלו תרצ"ט; 9 בדצמבר 1938) היה מגיד מישרים ומראשי הרבנים במינסק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובנימין הכהן שקוביצקי · ראה עוד »

בעל מום

כהן בעל מום הוא כהן אשר גופו לוקה בחסר ויש בו מום, הפוסל אותו מעבודת המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובעל מום · ראה עוד »

בעלי אלשרח

בעלי אַלְשַׁרְח הם קבוצה של עשרות חכמים מתימן מתקופת הראשונים (בין המאות ה-13 וה-16), שחיברו חיבורי אלשרח.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובעלי אלשרח · ראה עוד »

בצלאל הכהן

הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ, 14 בינואר 1820 – י' בניסן תרל"ח, 13 באפריל 1878) היה דיין ומו"צ בוילנה ומגדולי התורה הנודעים בעיר. מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובצלאל הכהן · ראה עוד »

בצדק תשפוט עמיתך

בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה הדיין חייב לשפוט בצדק וביושר, ולא להטות את הדין משיקולים שונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובצדק תשפוט עמיתך · ראה עוד »

ברוך כהנא (רב)

הרב ברוך כהנא (נולד בז' בשבט ה'תשי"ט) הוא רב ישראלי, דוקטור במשפטים, חוקר הלכה ומשפט עברי, חבר במכון הלכה ברורה, מחבר ספרים בנושאי המשפט העברי ועורך ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברוך כהנא (רב) · ראה עוד »

ברוך יצחק לוין

הרב ברוך יצחק לוין (ז' תמוז תר"ע, יולי 1910 - כ"א באלול תשמ"ט, 21 בספטמבר 1989) היה ראש ישיבת מקור חיים ורב שכונות מקור חיים וקריית שמואל בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברוך יצחק לוין · ראה עוד »

ברכת השיר

ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברכת השיר · ראה עוד »

ברכת הלבנה

סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברכת הלבנה · ראה עוד »

ברכת החמה

ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברכת החמה · ראה עוד »

ברכת ההודאה

ברכת מודים או ברכת ההודאה היא הברכה ה-18 בתפילת שמונה עשרה, הברכה השישית בתפילת שבע והברכה השמינית בתפילת תשע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברכת ההודאה · ראה עוד »

ברכות התורה

ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברכות התורה · ראה עוד »

ברית בין הבתרים

מפת ארץ ישראל שהובטחה בברית בין הבתרים. הגבול הצפוני והגבול הדרומי מסומנים באדום. בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים היא סיפור מקראי מכונן בחיי אבות האומה של בני ישראל, הנזכר בפרשת לך לך בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברית בין הבתרים · ראה עוד »

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובחירה חופשית · ראה עוד »

בגדי אבל

לוויה כפרית בגדי אבל בקוריאה בגדי אבל הם הבגדים שלובש אדם השרוי באבל בזמן ההלוויה של קרובו שמת, או בתקופת האבל עליו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובגדי אבל · ראה עוד »

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובגדי כהונה · ראה עוד »

בור (אב נזיקין)

בור פתוח ברשות הרבים בהלכות נזיקין, בור הוא אחד מאבות הנזיקין העוסקים בנזקי ממון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובור (אב נזיקין) · ראה עוד »

בושם

בשמים בושם (באנגלית: Perfume, הלחם בסיסים של Per ו-Fume - "מעלה עשן") הוא שם כולל לכל נוזל, קרם או שמן אתרי, המפיץ ריח נעים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובושם · ראה עוד »

בושה

חווה מכסה את גופה העירום ומרכינה ראשה ב'''בושה'''; בפסלו של אוגוסט רודן, "אחרי הנפילה מגן עדן" בושה היא רגש הגורם לתחושה לא נעימה אצל האדם כשהוא סבור שעשה מעשה לא מקובל בעיניו או בעיני החברה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובושה · ראה עוד »

ביאה שלא כדרכה

בהלכה היהודית, ביאה שלא כדרכה (בראשי תיבות בשל"כ) הוא הכינוי המקובל ליחסי מין אנאליים הטרוסקסואליים, בהם הגבר מחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של האישה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וביאה שלא כדרכה · ראה עוד »

ביאה דרך איברים

בהלכה ביאה דרך איברים היא כינוי למגע מיני שאינו "ביאה כדרכה" (יחסי אישות וגינאליים) ולא ביאה שלא כדרכה, אלא חיכוך איבר המין ושפיכת הזרע בכל מקום בגופה של האשה (שאינו הנרתיק).

חָדָשׁ!!: משנה תורה וביאה דרך איברים · ראה עוד »

בית שרעבי

כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובית שרעבי · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובית יוסף · ראה עוד »

ביכורים

זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וביכורים · ראה עוד »

גן חיות

נוף מגן החיות סאו פאולו שבברזיל. ביזון (מימין) בגן החיות שנברון. גן חיות, גן זואולוגי או בֵּיבָר הוא מקום שבו מוחזקים בעלי חיים (בעיקר חיות בר) בשביה דרך קבע, ומוצגים לעיני קהל למטרות בידור, מחקר, חינוך ושימור מינים הנתונים בסכנת הכחדה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וגן חיות · ראה עוד »

גם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני הרמב"ם

גם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני הרמב"ם הוא ספר מאת פרופסור מנחם קלנר, הבוחן את היחס למעמדו של גוי במשנתו של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וגם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני הרמב"ם · ראה עוד »

גבאי צדקה

גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וגבאי צדקה · ראה עוד »

גילוח המצורע

גילוח המצורע ביום השביעי הוא אחד מהשלבים בתהליך ההיטהרות של המצורע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וגילוח המצורע · ראה עוד »

ד'תתקל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקל"ז · ראה עוד »

ד'תתקל"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקל"ח · ראה עוד »

ד'תתקל"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקל"ו · ראה עוד »

דרך אמונה

דרך אמונה הוא חיבור הלכתי העוסק בהלכות המצוות התלויות בארץ ישראל שחיבר הרב חיים קניבסקי על ספר זרעים במשנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודרך אמונה · ראה עוד »

דרך ארץ (חז"ל)

"דרך ארץ" בלשון חז"ל, ובעקבותיהם אצל הראשונים, הוא האופן המתוקן והסדיר שכך אמור האדם להתנהג, כשהדבר מתייחס בייחוד להתנהגות האדם במוסר המידות ובנימוס, וכן ביישוב העולם ובעיסוק ומסחר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודרך ארץ (חז"ל) · ראה עוד »

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודרישה וחקירה · ראה עוד »

דב מאיר קרויזר

הרב דב מאיר קרויזר (ר' בערל, כ"ו בניסן תרפ"ב, אפריל 1922 - ז' באב תשס"ז, יולי 2007) היה ראש ישיבה ירושלמי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודב מאיר קרויזר · ראה עוד »

דבר מלכות (שבועון)

הרב טוביה פלס לומד מתוך החוברת דבר מלכות הוא קובץ לימוד תורני בתפוצה שבועית הקשור לחסידות חב"ד, המרכז בתוכו שיחות קודש, מאמרי חסידות ו מאדמו"רי חב"ד, וכן שיעורים יומיים בחת"ת, רמב"ם, לוח היום יום והדף היומי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודבר מלכות (שבועון) · ראה עוד »

דבר שאינו מתכוון

דבר שאינו מתכוון הוא מונח הלכתי המתייחס לתוצאה שמבחינת עצמה אסורה, אך נגרמת כתוצר לוואי של פעולה מותרת, תוצאה שלא הייתה בכוונת האדם בעת שחשב לעשות את המעשה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודבר שאינו מתכוון · ראה עוד »

דבש

דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודבש · ראה עוד »

דוב רבל

הרב ד"ר דוב (ברנרד) רֶבֶל (ביידיש: רעוועל; באנגלית: Bernard Revel; ח' בתשרי תרמ"ו, 17 בספטמבר 1885, פרינאי - ב' בכסלו ה'תש"א, 2 בדצמבר 1940, ניו יורק) היה רב וראש ישיבה אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוב רבל · ראה עוד »

דוב בריש רפפורט

רבי דוב בעריש (דובעריש) רפפורט (ה'תקפ"ד, 1824 – י' בשבט ה'תרס"ו, 1906) היה פוסק בגליציה במאה ה-19, רבן של של שיניאווה ורווה-רוסקה, ומחבר הספר "דרך המלך" על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוב בריש רפפורט · ראה עוד »

דובריש טורש

דובריש (דב בריש) טורש (נולד: תרכ"ג, 1863 – (?)193) היה מחבר ומדפיס ספרים, עסקן ופולמוסן תושב ורשה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודובריש טורש · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד · ראה עוד »

דוד משה אברהם אשכנזי

הרב דוד משה אברהם מטרויש אשכנזי (ה'ת"ם 1680 בערך - י"ח בחשוון תק"ו, 13 בנובמבר 1745), ובקיצור: רבי אד"ם, היה רבה של רוהטין שבגליציה ומחבר פירושים על מדרשי ההלכה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד משה אברהם אשכנזי · ראה עוד »

דוד מג'אר

רבי דוד מג'אר (- ירושלים, כ' באדר ה'תק"ס), היה מקובל ומחבר ספרי קבלה, מחכמי ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד מג'אר · ראה עוד »

דוד מועטי

רבי דוד בן שמואל מועטי (ה'תקנ"ו, 1796 – ה'תרל"ו, 1876) היה מגדולי הפוסקים באלג'יריה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד מועטי · ראה עוד »

דוד אורטנברג

רבי דוד אורטנברג (מכונה: ר' דודיה; נפטר בכ"ד באב תר"ע, 29 באוגוסט 1910, בברדיצ'ב) היה רב ופוסק הלכה, מרבני העיר ברדיצ'ב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד אורטנברג · ראה עוד »

דוד עדני

רבי דוד בן עמרם עדני, חי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14, ישב בעיר עדן שבתימן ושימש כנגיד וראש הרבנים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד עדני · ראה עוד »

דוד פרנקל

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (תס"ז, 1707 – י"ב בניסן תקכ"ב, 4 באפריל 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד פרנקל · ראה עוד »

דוד צבי הילמן

הרב דוד צבי הילמן (כ"ו בשבט תרפ"ו, 10 בפברואר 1926 – כ"ז באלול תש"ע, 6 בספטמבר 2010) היה חוקר תורני.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד צבי הילמן · ראה עוד »

דוד קאפח

הרב דוד קאפח (ג' בחשוון ה'תרנ"ב, 4 בנובמבר 1891 - ב' בכסלו ה'תרע"ט 6 בנובמבר 1918) היה ממנהיגי תנועת דור דעה בתימן, בנו ותלמידו של הרב יחיא קאפח ואביו של הרב יוסף קאפח.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד קאפח · ראה עוד »

דוד חזקיה גז

הרב דוד חזקיה גז (נפטר בשנת 1815) היה רב תוניסאי ובן למשפחת הרבנים גז.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד חזקיה גז · ראה עוד »

דוד חיים שמואל חסאן

רבי דוד חיים שמואל חסאן (נולד: ה'ת"ע, 1710; נפטר: ה'תקמ"ה, 1785) היה רב, דיין, שד"ר וראש ישיבה, שחי במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד חיים שמואל חסאן · ראה עוד »

דוד בן שמואל מאישטילא

רבי דוד בן שמואל דאישטיילא (Estella) – (או בשמו העברי ר' דוד הכוכבי), ראש ישיבה ופוסק הלכתי, חכם יהודי ופילוסוף, שחי ופעל בפרובאנס שבדרום צרפת בסוף המאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד בן שמואל מאישטילא · ראה עוד »

דוד ברקין

הרב דוד בַּרְקִין (24 באוקטובר 1945-כ"ט בכסלו ה'תשס"ז, 20 בדצמבר 2006; באנגלית: Dovid Barkin) היה ראש ישיבה ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד ברקין · ראה עוד »

דוד הנגיד (השני)

רבי דוד בר' יהושע הנגיד היה נגיד הקהילות היהודיות במצרים ובסוריה, דור שישי לרמב"ם ובנו של רבי יהושע הנגיד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד הנגיד (השני) · ראה עוד »

דוד הלוי חמדי

רבי דוד הלוי חמדי היה פרשן מקרא והלכה ומגדולי חכמי תימן במאה החמש עשרה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד הלוי חמדי · ראה עוד »

דוד יצחק מן

הרב דוד יצחק מן (י"ב באב תש"ד, 1 באוגוסט 1944 - י"ד בסיוון תשע"ב, 4 ביוני 2012) היה ראש ישיבת כנסת חזקיהו שבכפר חסידים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד יצחק מן · ראה עוד »

דוכסוסטוס

עיבוד קלף מעור עז דוכסוסטוס הוא אחד משלושה סוגי קלפים, המשמשים לצורך כתיבת סת"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוכסוסטוס · ראה עוד »

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »

דינה

דִינָה היא בת יעקב ולאה שנולדה לאחר ששת בני לאה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודינה · ראה עוד »

ה'תפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תפ"ז · ראה עוד »

ה'תק"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תק"ח · ראה עוד »

ה'תקנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תקנ"א · ראה עוד »

ה'תקצ"א

לוח שנה לשנת ה'תקצ"א, ברלין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תקצ"א · ראה עוד »

ה'תקל"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תקל"ד · ראה עוד »

ה'תקכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תקכ"ח · ראה עוד »

ה'תשי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תשי"ד · ראה עוד »

ה'תי"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תי"ז · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והמנורה · ראה עוד »

המערך הלוגיסטי בלחימה

המערך הלוגיסטי הוא מונח המתאר את המעטפת הצבאית הרב זרועית התומכת את הצבא ויחידותיו בשגרה ובחירום.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והמערך הלוגיסטי בלחימה · ראה עוד »

המתנה בין בשר לחלב

בהלכות כשרות, המתנה בין בשר לחלב היא תקנת חכמים המחייבת המתנה בין אכילת מאכלי בשר למאכלי חלב (במקרה הפוך שטיפת הפה והידיים, ואכילת דבר מה ביניהם, תספיק).

חָדָשׁ!!: משנה תורה והמתנה בין בשר לחלב · ראה עוד »

המחאה נגד תוכנית ההתנתקות

דגל המחאה טקסט.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והמחאה נגד תוכנית ההתנתקות · ראה עוד »

המהפכה הקופרניקאית

מערכת השמש על פי המודל ההליוצנטרי ועל פי המודל הגאוצנטרי המהפכה הקופרניקאית הייתה מהפכה באופן המחשבה באסטרונומיה בראשית העת החדשה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והמהפכה הקופרניקאית · ראה עוד »

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והנחת תפילין · ראה עוד »

הסיגוף ביהדות

הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והסיגוף ביהדות · ראה עוד »

העלאה באוב

העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והעלאה באוב · ראה עוד »

העולם הבא

ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והעולם הבא · ראה עוד »

הפלאה

קטגוריה:פירושון ספרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והפלאה · ראה עוד »

הפולמוס היהודי-נוצרי

הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הקפת הראש

פשקוויל המזהיר מפני הקפת הראש הקפת הראש היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער פאות הראש באופנים מסוימים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והקפת הראש · ראה עוד »

הקדמות הרמב"ם

כתב יד מכתבי הרמב"ם כתוב ערבית יהודית הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והקדמות הרמב"ם · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הרמב"ם היומי

לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).

חָדָשׁ!!: משנה תורה והרמב"ם היומי · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והשם המפורש · ראה עוד »

השחתת הזקן

השחתת הזקן היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער הזקן באופנים מסוימים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והשחתת הזקן · ראה עוד »

השבתת חמץ

השבתת חמץ היא מצווה מן התורה המוטלת על כל אדם מישראל לדאוג שלא יהיה ברשותו חמץ במהלך חג הפסח.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והשבתת חמץ · ראה עוד »

השגות הראב"ד

השגות הראב"ד הן השגות שכתב רבי אברהם בן דוד מפושקירה על ספרו של הרמב"ם "משנה תורה".

חָדָשׁ!!: משנה תורה והשגות הראב"ד · ראה עוד »

התמדה (לימוד תורה)

התמדה או שקידה בלימוד תורה, היא הקדשת מלוא הזמן ללימוד בלא לבזבז את הזמן על דברים אחרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והתמדה (לימוד תורה) · ראה עוד »

התנצלות

התנצלות של קבלן בניין בהרצליה לעיתים קשה להביע התנצלות בעל פה ויותר קל לנסח אותה בכתב. התנצלות היא פעולה של גורם כלשהו שפגע בגורם אחר, ובה הפוגע מודה באשמה, מביע חרטה, ומבקש את סליחתו של הנפגע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והתנצלות · ראה עוד »

התנגדות לזכויות להט"ב

התנגדות לזכויות להט"ב מתייחסת לתנועות, גישות ורעיונות שונים אשר מביעים התנגדות להשוואת זכויותיהם של לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) לאלה הניתנות להטרוסקסואלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והתנגדות לזכויות להט"ב · ראה עוד »

התראה (הלכה)

התראה הוא מונח הלכתי המתאר מצב בו חוטא העומד לבצע עבירה מוזהר על ידי אחרים (יש שטוענים כי אלו העדים) כי הדבר אסור, עליו לחדול ממנו וכי הוא עלול להיענש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והתראה (הלכה) · ראה עוד »

הלל גרשוני

הלל גרשוני (נולד ב-18 בנובמבר 1981) הוא סופר, בעל תואר דוקטור בחקר התלמוד, עורך, מתרגם ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והלל גרשוני · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והלוח העברי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והלכה · ראה עוד »

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והלכות עירובין · ראה עוד »

הלכות צבא

הלכות צבא הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בצבא ובמלחמה, ובקיום ההלכה כפי שהיא מתבטאת במסגרת הצבאית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והלכות צבא · ראה עוד »

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והלכות רב אלפס · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והבדלה · ראה עוד »

הגהות מיימוניות

הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והגהות מיימוניות · ראה עוד »

הומוסקסואליות בהלכה

ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והומוסקסואליות בהלכה · ראה עוד »

הוצאת קורן ירושלים

הוצאת קורן ירושלים בע"מ היא הוצאת ספרים ירושלמית, שאותה ייסד אליהו קורן (קורנגולד), הידועה בעיקר בזכות מהדורת התנ"ך שלה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והוצאת קורן ירושלים · ראה עוד »

הוצאת שבתי פרנקל

הוצאת שבתי פרנקל היא הוצאה לאור תורנית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והוצאת שבתי פרנקל · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והושענא רבה · ראה עוד »

הוגרס בן לוי

הֻגְרַַס בֶּן־לֵוִי היה מנצח מקהלת הלויים ועל תקיעת הכהנים בחצוצרות בבית המקדש והיה אחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והוגרס בן לוי · ראה עוד »

הכרעת רוב בדיינים

הכרעת הדין על פי רוב הדיינים היא מצוות עשה מהתורה הקובעת כי במחלוקת בין דיינים מוכרע הדין על פי דעת הרוב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והכרעת רוב בדיינים · ראה עוד »

הכשרת בשר

הכשרת בשר הן מליחת הבשר או צלייתו, וכן ניקור הבשר, פעולות אשר על פי ההלכה יש לבצע בבשר לאחר שנשחט כדי להכשירו ולהתירו באכילה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והכשרת בשר · ראה עוד »

הכהנים בני צדוק

הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והכהנים בני צדוק · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והכותל המערבי · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של האסטרונומיה

מפת כוכבים עם היטל גלילי. מפות הכוכבים של סו סונג הן העתיקות ביותר מבין מפות הכוכבים המודפסות. אסטרונומיה היא העתיקה ביותר מבין מדעי הטבע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והיסטוריה של האסטרונומיה · ראה עוד »

הירש בער הורביץ

הִירְש בֶּער הורביץ, שמו המאוחר: "הרמן הדוויג ברנרד"; (1785 – 15 בנובמבר 1857) היה פרופסור יהודי, שנמשך לתנועת ההשכלה בצעירותו באוקראינה ושימש במשך שנים רבות מרצה לשפה העברית באוניברסיטת קיימברידג', בריטניה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והירש בער הורביץ · ראה עוד »

היברובוקס

היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והיברובוקס · ראה עוד »

היהדות ומוחמד

היהדות כמעט שאינה מתייחסת למוחמד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והיהדות ומוחמד · ראה עוד »

וסת השבוע

וסת השבוע לפי ההלכה היהודית הוא אחד מהווסתות האוסרים את הבעל והאישה בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה האישה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ווסת השבוע · ראה עוד »

וסת החודש

בהלכה, וסת החודש הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה מתשמיש המיטה של אישה מבעלה, כחלק מחיובי הפרישה סמוך לווסת, מחשש שתראה באותו הזמן דם נידה, ויעברו באיסור כרת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ווסת החודש · ראה עוד »

ותודיענו

"ותודיענו" היא תפילת הבדלה המיועדת לתפילת ערבית למוצאי שבת שהיא גם ערבית של יום טוב, במקום תפילת "אתה חוננתנו" שנאמרת במוצאי שבת רגילים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וותודיענו · ראה עוד »

וידאל די טולוזא

רבי וידאל די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ווידאל די טולוזא · ראה עוד »

וידוי (יהדות)

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ווידוי (יהדות) · ראה עוד »

כ"א בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכ"א בתמוז · ראה עוד »

כ"ב בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכ"ב בניסן · ראה עוד »

כ"ה בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכ"ה בתמוז · ראה עוד »

כ"ו בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכ"ו בכסלו · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כעס

ייצוג טיפוסי של כעס כעס הוא רגש משני, תגובה נפשית וגופנית לעצב, פחד ו/או תסכול.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכעס · ראה עוד »

כפייה על מצוות לא תעשה

כפייה על מצוות לא תעשה מתייחסת לחובה (או להיתר) שיש לפי ההלכה, בתנאים מסויימים, לבית דין, או לכל יהודי, לכפות על יהודי אחר, באמצעות כוח פיזי, גרימת כאב, השחתת רכוש או סנקציות אחרות, להמנע מלעשות מעשה שאסור לו לעשותו (מצוות לא תעשה) והוא מתעקש לעשותו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכפייה על מצוות לא תעשה · ראה עוד »

כפייה בכריתת חוזה (משפט עברי)

כפייה בחוזה משמעותה שאחד מן הצדדים לחוזה נאלץ לכרות אותו בניגוד לרצונו הגמור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכפייה בכריתת חוזה (משפט עברי) · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתב יד אסקוריאל

צילום של כתב היד מתוך הספר 'ירושלמי נזיקין'תמונה להחלפה כתב יד אֶסקוריאל (זיהוי ספרני G1.3.1|1150) הוא כתב יד של מסכת נזיקין, שנמצא בספריית האסקוריאל שבספרד, המורכב משלושת ה'בבות': בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכתב יד אסקוריאל · ראה עוד »

כתב יד קהיר

וויקישיתוף) קצר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכתב יד קהיר · ראה עוד »

כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות

כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (מוכרים בראשי התיבות: סְתָ"ם) כרוכה בטכניקות מיוחדות של כתיבה כפי הנדרש על פי ההלכה היהודית, המפרטת את סוג הדיו, הקלף, את צורת הכתב (כתב סת"ם) ופרטים נוספים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות · ראה עוד »

כל לא ידענא פשיעותא היא

במשפט העברי, כל לא ידענא פשיעותא היא (מארמית: כל איני יודע - פשיעה היא) הוא עיקרון הקובע כי שומר ששכח היכן הניח את הפיקדון - נחשב כפושע ולא כשוגג, ועל כן הוא מחויב לשלם את שווי הפיקדון גם אם היה שומר חינם, זאת מאחר שהיה מוטל עליו לתת את דעתו ולזכור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכל לא ידענא פשיעותא היא · ראה עוד »

כל המקיים נפש אחת

כל המקיים נפש אחת הוא ביטוי המתייחס לערכם הרב של חיי אדם (ובגרסאות מסוימות - חיי יהודי).

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכל המקיים נפש אחת · ראה עוד »

כל המוסיף גורע

כל המוסיף גורע הוא ביטוי שמקורו בתלמוד, ופירושו: מי שמגזים ומוסיף על איסור, או קביעה כלשהם – עלול, בסופו של דבר, לגרום לנזק בהבנה או ביישום.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכל המוסיף גורע · ראה עוד »

כוס של אליהו

כוס של אליהו מנחושת עם הקדשה מישיבת רבינו חיים ברלין כוס של אליהו גם כוס חמישי הוא מנהג נפוץ, כחלק ממסורת ליל הסדר, לפיו מוזגים כוס נוספת, מלבד ארבע כוסות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכוס של אליהו · ראה עוד »

כופין על מידת סדום

כופין על מידת סדום הוא כלל הלכתי לפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו טובה שאינה כרוכה בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לקיימה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכופין על מידת סדום · ראה עוד »

כיפת הירדן

כיפת הירדן הוא אחד המרכיבים אשר שימשו בהכנת קטורת הסמים אותה הקטירו הכהנים על מזבח הזהב בכל יום בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכיפת הירדן · ראה עוד »

כיבוד אח גדול

כיבוד אח גדול היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת אדם לכבד את אחיו הבכור, ולחלק מהדעות גם את כלל אחיו ואחיותיו הגדולים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכיבוד אח גדול · ראה עוד »

כיבוד אב ואם

כיבוד אב ואם היא מצוות עשה דאורייתא, הדיבר החמישי בעשרת הדיברות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכיבוד אב ואם · ראה עוד »

י"ב באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב אב היא, ברוב השנים, פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וי"ב באב · ראה עוד »

י"ב באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וי"ב באייר · ראה עוד »

י"ד חזקה

#הפניה משנה תורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וי"ד חזקה · ראה עוד »

י"ד החזקה

#הפניה משנה תורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וי"ד החזקה · ראה עוד »

י' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וי' באב · ראה עוד »

י' בכסלו

מנחם בגין, ג'ימי קרטר ואנואר סאדאת בקמפ דייוויד ב-1978.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וי' בכסלו · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

חָדָשׁ!!: משנה תורה וימי בין המצרים · ראה עוד »

יסניץ

יֶסניץ (בגרמנית: Jeßnitz ביידיש: יעסניץ) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויסניץ · ראה עוד »

יעקב אלבעלי

ספר קהלת יעקב לרבי יעקב אלבעלי הרב יעקב אלבעלי (נפטר בז׳ באדר ה׳תקל״ד 1774) היה רב, דיין ופרשן באזמיר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויעקב אלבעלי · ראה עוד »

יעקב ניסן רוזנטל

הרב יעקב ניסן רוזנטל (ט"ו בסיון ה'תרפ"ד, 17 ביוני 1924 – י"ז באייר ה'תש"ע, 1 במאי 2010) היה פוסק, דיין ואב בית דין בחיפה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויעקב ניסן רוזנטל · ראה עוד »

יעקב חזן מלונדון

יעקב בן יהודה חזן מלונדון (לונדריש), היה רב ימי-ביניימי מיהדות אנגליה, תלמידו של רבי ברכיה מניקולא ומחברו של הקודקס ההלכתי 'עץ חיים' (1287), המכנס יחדיו הלכות פסקים ומנהגים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויעקב חזן מלונדון · ראה עוד »

יעקב בן חיים אבן אדוניהו

יעקב בן חיים בן יצחק אבן אדוניהו, או יעקב בן חיים (1470–לפני 1538), היה מומחה לנוסח המסורה והגהות המסורה על התנ"ך, וכן מדפיס עברי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויעקב בן חיים אבן אדוניהו · ראה עוד »

יעקב בלידשטיין

יעקב (ג'רלד) בלידשטיין (1938 – 10 בספטמבר 2020) היה חוקר ההלכה היהודית ומשנתו של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויעקב בלידשטיין · ראה עוד »

יעקב בירב

רבי יעקב בירב (ידוע גם כמהר"י בירב; ה'רל"ד 1474 - ל' בניסן ה'ש"א 1541), היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויעקב בירב · ראה עוד »

יעקב יוחנן רבינוביץ'

יעקב יוחנן רבינוביץ' (10 בפברואר 1899–1960) היה פרופסור למשפטים ומומחה ישראלי לחקר המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויעקב יוחנן רבינוביץ' · ראה עוד »

יצחק מאיר בן-מנחם

הרב יצחק מאיר בן מנחם (פצ'ינר) (תרנ"ח, 1898 – ז' בסיוון תש"ך, 2 ביוני 1960) היה חבר בית הדין הרבני הגדול, כמו כן עסק בההדרת ספרי הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק מאיר בן-מנחם · ראה עוד »

יצחק מאיו (רב)

חתימתו של רבי רפאל יצחק מאיו הרב רפאל יצחק מאיו (מאייו) (נפטר בכ"א באלול ה'תק"ע, 20 בספטמבר 1810) היה רב, פוסק הלכה, וסופר תורני, ורבה של הקהילה היהודית באיזמיר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק מאיו (רב) · ראה עוד »

יצחק משה אלבוגן

הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »

יצחק אריאלי

הרב יצחק אריאלי (אלול תרנ"ו, 1896 - י"ג בניסן תשל"ד, 5 באפריל 1974) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים, מחבר סדרת הספרים עיניים למשפט.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק אריאלי · ראה עוד »

יצחק אשר טברסקי

טקסט.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק אשר טברסקי · ראה עוד »

יצחק אלבלג

יצחק אלבלג (בספרדית: Isaac Albalag) היה פילוסוף אריסטוטלי ופרשן מקרא יהודי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק אלבלג · ראה עוד »

יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)

רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה) · ראה עוד »

יצחק ענתבי סקה

הרב יצחק ענתבי סקה (בספרדית: Isaac Antebi Sacca; נולד ב-1964) הוא הרב הראשי של העדה הספרדית בבואנוס איירס, מייסד ונשיא ארגון מנורה לנוער יהודי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק ענתבי סקה · ראה עוד »

יצחק עראמה

רבי יצחק עראמה (ה'ק"פ 1420 - ה'רנ"ד 1494) (נודע בשם בעל העקידה על שם ספרו "עקידת יצחק"), היה מחכמי ספרד בדור הגירוש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק עראמה · ראה עוד »

יצחק שילת

הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם וספר הכוזרי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק שילת · ראה עוד »

יצחק ברדא

הרב חיים יצחק ברדא (נולד בי"ד באייר תשי"ב, 9 במאי 1952) הוא רב חרדי ספרדי, פוסק ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק ברדא · ראה עוד »

יצחק בכר דוד

רבי יצחק בכר דוד (קרוב לשנת ה'ת"ן, 1690 - ה'תקט"ו, 1755) היה רב בקושטא, מחבר הספר "דברי אמת".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק בכר דוד · ראה עוד »

יצחק דמן עכו

רבי יצחק בן שמואל דְּמִן עכו (ארץ ישראל שנים ה'י – ה'ק 1250 – 1340), נחשב לאחד מגדולי וחכמי העיר עכו בדורו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק דמן עכו · ראה עוד »

יצחק יהודה טרונק

הרב יצחק יהודה טרונק (ה'תר"ם, 1880 - א' בניסן ה'תרצ"ט, 21 במרץ 1939) היה רב ומנהיג ציבור יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק יהודה טרונק · ראה עוד »

יראת השם

ביהדות, יראת השם או יראת שמיים היא מצווה לירא את האל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויראת השם · ראה עוד »

ירושה

המונח "ירושה" או "הורשה", בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מאדם לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וירושה · ראה עוד »

ירוחם ורהפטיג

הרב ירוחם אשר וַרְהַפְטִיג (3 באוגוסט 1875 – 1 באוקטובר 1965) היה פוסק, תלמיד חכם ומחבר ספרים בהלכה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וירוחם ורהפטיג · ראה עוד »

ירידה מארץ ישראל

ירידה מארץ ישראל, היא הגירתם של יהודים מארץ ישראל אל הגולה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וירידה מארץ ישראל · ראה עוד »

ישעיהו זילברשטיין

רבי ישעיהו זילברשטיין (ה'תרי"ח, 1858 - כ"ה בתמוז ה'תר"ץ, 21 ביולי 1930) היה רב הונגרי שכיהן כרב וראש ישיבה בקהילה האורתודוקסית בווייטצען (ואץ).

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישעיהו זילברשטיין · ראה עוד »

ישראל חיים קפלן

הרב ישראל חיים קפלן (לפני ה'תרנ"ה, 1895 - ב' בשבט ה'תש"ל, 9 בינואר 1970) היה ראש ישיבה ומשגיח ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישראל חיים קפלן · ראה עוד »

ישראל חיים יוסף אליקים

רבי ישראל חיים יוסף אליקים (סופיה – א' באייר תקנ"א בירושלים), היה מרבני סופיה, חיבר פירוש על הרמב"ם, שם יוסף.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישראל חיים יוסף אליקים · ראה עוד »

ישראל יובל

ישראל יעקב יובל (נולד ב-1 באוקטובר 1949) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישראל יובל · ראה עוד »

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישו (יהדות) · ראה עוד »

ישיבת אור וישועה

ישיבת אור וישועה היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה בראשות הרב ד"ר אליהו רחמים זייני בנווה שאנן בחיפה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישיבת אור וישועה · ראה עוד »

ישיבת חכמי לובלין

בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »

ישיבת בני עקיבא נחלים

ישיבת בני עקיבא "נחל יצחק" נחלים היא ישיבה תיכונית שנוסדה בשנת 1955 במושב נחלים הסמוך לפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישיבת בני עקיבא נחלים · ראה עוד »

ישיבת ברכת משה

ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישיבת ברכת משה · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וישיבה · ראה עוד »

ילקוט מעם לועז

ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וילקוט מעם לועז · ראה עוד »

יחסי מין

ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויחסי מין · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחיא אביץ'

מארי יִחְיֵא אל-אַבְּיַץ' (מערבית: يحيى الأبيض; ה'תרכ"ג, 1863 – כ"ו בחשוון ה'תרצ"ה, 3 בנובמבר 1934) היה הרב הראשי ליהדות תימן ואב בית הדין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויחיא אביץ' · ראה עוד »

יחיא בשירי

מארי יחיא בן אברהם בשירי (נקרא גם: חיים או זכריה, שמו הספרותי: אבנר בן נר השרוני או אבן השרון, מכונה: מהר"י בשירי או מהרי"ב; נפטר בכ"ב באב ה'תכ"א, 17 באוגוסט 1661) היה חכם מחכמי יהדות תימן במאה ה-17, סופר מפורסם ומשורר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויחיא בשירי · ראה עוד »

יחיא והב

מארי יחיא בן אברהם והב (ה'תר"ע – י"ד בשבט ה'תשל"ג, 1910 – 17 בינואר 1973) היה רב ממוצא תימני, רבה של קהילת בית עד'אקה שבמרכז תימן, וסופר סת"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויחיא והב · ראה עוד »

יחיא יצחק הלוי

הרב יחיא יצחק הלוי (תמוז ה'תרכ"ז או ה'תרכ"ח - י"א בסיוון ה'תרצ"ב; יולי-אוגוסט 1867 או 1868 - 15 ביוני 1932) היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן במשך שלושים שנה עד פטירתו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויחיא יצחק הלוי · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יחיד ורבים הלכה כרבים

יחיד ורבים הלכה כרבים הוא מצווה מהתרי"ג מצוות וכלל בפסיקת ההלכה במשפט העברי, לפיו בכל מחלוקת שבין חכמי ישראל יש להכריע את ההלכה כדעת הרוב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויחיד ורבים הלכה כרבים · ראה עוד »

יגדיל תורה (אודסה)

יגדיל תורה היה כתב עת תורני, שיצא באודסה בין השנים ה'תרל"ט-ה'תרמ"ה (1879–1885), ותפס מקום בשורה הראשונה של כתבי העת התורניים בני התקופה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויגדיל תורה (אודסה) · ראה עוד »

יד פשוטה

יד פשוטה הוא פירוש עיוני על "יד החזקה" של הרמב"ם שכתב ראש ישיבת ברכת משה הרב נחום אליעזר רבינוביץ' ויצא לאור בהוצאת מכון מעליות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויד פשוטה · ראה עוד »

ידותון הלוי החבר

רבי ידותון הלוי החבר (בערבית אבו אלחסן בן אבו סהל) היה פייטן, משורר ופוסק שפעל בעיר פוסטאט שבמצרים בראשית המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וידותון הלוי החבר · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהדות תימן · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהושע אברהם יהודה

הרב יהושע אברהם יהודה או יאושע אברהם יאודה (1765 - 2 בינואר 1849) היה רב, פוסק, פקיד הקהילה באזמיר ומחבר ספר עבודת משא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהושע אברהם יהודה · ראה עוד »

יהושע קלעוואן

הרב יהושע קלעוואן (מימין), לצדו נראה הרב גדליה סילברסטוןתמונה להחלפה הרב יהושע קלעוואן (קרי: קְלֶבַן; א' באלול ה'תרמ"ד, 22 באוגוסט 1884 - ט"ז באב ה'תשי"ג, 28 ביולי 1953) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבן של כמה עיירות בליטא רב ונשיא התאחדות הרבנים ואב"ד וושינגטון די. סי..

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהושע קלעוואן · ראה עוד »

יהושע שלמה ארדיט

חתימת ידו של הרב יהושע שלמה ארדיט (איזמיר תר"ך) הרב יהושע שלמה ארדיט (ארדיטי) מירקאדו (ה'תקמ"ט - ה' בסיון ה'תרל"ו; 1789 - 28 במאי 1876) היה ראב"ד, פרשן תלמוד, דרשן ופוסק באזמיר ובסביבותיה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהושע שלמה ארדיט · ראה עוד »

יהושע בועז

הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), היה מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס, "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהושע בועז · ראה עוד »

יהושע הנגיד

רבי יהושע הנגיד (ה'ע' - ה'קט"ו; 1310–1355) היה נגיד בקהילה היהודית בקהיר, מצרים, דור חמישי לרמב"ם ונכדו של רבי דוד הנגיד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהושע הנגיד · ראה עוד »

יהודה עייאש

רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודה עייאש · ראה עוד »

יהודה רוזאניס

הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז, 1657 – כ"ב בניסן ה'תפ"ז, 1727) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודה רוזאניס · ראה עוד »

יהודה רובינשטיין (ביבליוגרף)

יהודה רובינשטיין (תרנ"ט, קרקוב – א' בסיוון תשל"ז, ניו יורק), היה ביבליוגרף עברי, חוקר תולדות חכמי ישראל, ביוגרף, סופר ועורך ספרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודה רובינשטיין (ביבליוגרף) · ראה עוד »

יהודה זרחיה אזולאי

עיתון החבצלת משנת 1870 מיד לאחר פטירת ריז"א יהודה זרחיה אזולאי היה חכם מרוקאי בן המאה ה-19, שעלה לירושלים ויצא בשליחותה מספר פעמים כשד"ר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודה זרחיה אזולאי · ראה עוד »

יהודה בן שמואל אבן עבאס (השני)

רבי יהודה בן-שמואל אבן-עבאס (השני) (נולד בסביבות ד'תתק"צ 1230, לא ידוע תאריך פטירה) היה רב ספרדי, מחבר הספרים מקור חיים (הידוע גם בשם מנחת יהודה) ויאיר נתיב (הידוע גם בשם שבט יהודה).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודה בן שמואל אבן עבאס (השני) · ראה עוד »

יהודה בכרך

רבי יהודה בכרך (ה'תקל"ה, 1775 - ליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו, 24 באפריל 1846) היה רב ליטאי, רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודה בכרך · ראה עוד »

יהודה הכהן (רב)

רבי יהודה הכהן (? – תוניס, ה'תר"י 1850) היה מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ומחבר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודה הכהן (רב) · ראה עוד »

יהוידע הכהן

יְהוֹיָדָע היה דמות מקראית, כהן גדול ואמרכל בתקופת המלכים, שמוזכר בעיקר בעניין המלכתו של יואש מלך יהודה והריגתה של עתליה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהוידע הכהן · ראה עוד »

יום טוב אלנקווה

שער ספר שביתת יום טוב לרבי יום טוב אלנקווה הרב יום טוב אלנאקוה (אלנקוה) (?-1786) היה רב, מו"ץ ואב בית דין בקושטא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויום טוב אלנקווה · ראה עוד »

יונתן זקס

הרב יעקב צבי זקס (הברון זקס; באנגלית: Jonathan Henry Sacks, Baron Sacks; 8 במרץ 1948 כ"ז באדר ה'תש"ח – 7 בנובמבר 2020 כ' בחשוון ה'תשפ"א) היה הוגה דעות יהודי-בריטי, כיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי בין 1991 ל-2013.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויונתן זקס · ראה עוד »

יונתן בן יעקב מקונקה

רבי יונתן בן יעקב מקונקה, היה מחכמי ספרד במאה השלוש עשרה, תלמיד הרמ"ה וראש ישיבה בעיר קונקה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויונתן בן יעקב מקונקה · ראה עוד »

יונה אבן בהלול

רבי יונה ב"ר שלמה אבן בהלול היה פוסק הלכה ומשורר בן המאה השלוש עשרה שפעל בעיר מולינה דה-ארגון שבספרד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויונה אבן בהלול · ראה עוד »

יוסף אבן כספי

רבי יוסף אבן כספי ב"ר אבא מארי (נקרא גם יוסף כספי) (ארל 1280- מיורקה 1345) היה פרשן מקרא, פילוסוף ובלשן שחי באזור ארדש וספרד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף אבן כספי · ראה עוד »

יוסף צבי דינר

ד"ר יוסף צבי (הרש) הלוי דינר (בהולנדית: Joseph Hirsch Dünner; י"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 – כ"ג בתשרי ה'תרע"ב, אוקטובר 1911) היה רב וחוקר יהדות הולנדי ממוצא פולני, שכיהן כרבה הראשי של יהדות אמסטרדם וראש הסמינר לרבנים בעיר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף צבי דינר · ראה עוד »

יוסף צבי הלוי

הרב יוסף צבי הלוי (קלמנס) (אלול תרל"ד, 1874 – ד' באדר תש"ך, 3 במרץ 1960) היה אב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף צבי הלוי · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוסף קארה

מארי יוסף בן סאלם (שלום) קארה (ה'תקכ"ט – י"ז באלול ה'תר"ט, 1769 – 4 בספטמבר 1849) היה הראב"ד הקבוע השמיני בבית דין צנעא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף קארה · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף קורקוס

רבי יוסף קורקוס (שנות הר', אמצע המאה ה-15 - ה'ש', 1540) היה מחכמי מצרים וארץ ישראל לאחר גירוש ספרד, מראשוני מפרשי הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף קורקוס · ראה עוד »

יוסף קולון

רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) – ה'ר"ם 1480) היה רב, פוסק ומחבר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף קולון · ראה עוד »

יוסף רוזין

הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף רוזין · ראה עוד »

יוסף רוזין (בלארוס)

הרב יוסף רוזין (תרכ"ז, 1867 - ט"ז בתשרי תשי"ד, 1953) היה רב ברוסיה הלבנה ובארצות הברית, כיהן כראש אגודת הרבנים של צפון אמריקה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף רוזין (בלארוס) · ראה עוד »

יוסף שכטר

יוסף שכטר (בגרמנית: Josef Schächter) (16 בספטמבר 1901, גליציה המזרחית – 30 במרץ 1994, חיפה) היה פילוסוף, רב, מוסמך לדיינות, תאולוג, הוגה דעות ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף שכטר · ראה עוד »

יוסף טוב עלם

הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף טוב עלם · ראה עוד »

יוסף זכריה שטרן

הרב יוסף זכריה שטרן (מכונה הרב הזוכר והגאון מווילנא השאוולאי, ה'תקצ"א – י"א בתשרי ה'תרס"ד, 1831 – 1903) רב בשאוולי שבליטא ומחבר פורה (המכונה בדרך כלל על שם ספרו הידוע 'זכר יהוסף').

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף זכריה שטרן · ראה עוד »

יוסף בירדוגו (מקנס)

רבי יוסף בירדוגו (ה'תקס"ב, 1802 - ט"ז בכסלו ה'תרי"ד, 1853), היה רב ואב בית הדין במקנס שבמרוקו, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף בירדוגו (מקנס) · ראה עוד »

יוסף גנאסיא

הרב יוסף בן דוד גנאסיא (23 בנובמבר 1879–7 ביולי 1962) היה דיין, פוסק, מתרגם, משורר והוגה דעות מהעיר קונסטנטין שבאלג'יריה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף גנאסיא · ראה עוד »

יוסף הכט (רב)

הרב יוסף הכט (נולד בי"ד בשבט ה'תשי"א, 21 בינואר 1951) הוא רבה הראשי האשכנזי של אילת והמחוז, רב קהילת חב"ד וחבר בבית דין רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף הכט (רב) · ראה עוד »

יוחאי מקבילי

הרב ד"ר יוחאי מקבילי (נולד ב-24 בנובמבר 1970) הוא מהנדס מחשבים, מרצה, חוקר הרמב"ם ומקים מפעל משנה תורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוחאי מקבילי · ראה עוד »

יוחנן מזרחי

רבי יוחנן מזרחי, מגדולי רבני תימן בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוחנן מזרחי · ראה עוד »

יין נסך

סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויין נסך · ראה עוד »

ייאוש שלא מדעת

סוגיית ייאוש שלא מדעת היא סוגיה מפורסמת בתלמוד, במסכת בבא מציעא העוסקת במעמדה ההלכתי של השבת אבדה שאין בה סימנים המחייבים להשיבה, באופן שנמצאה לפני שנודע לבעליה שאבדה וממילא עדיין לא הספיקו הבעלים להתייאש ממנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וייאוש שלא מדעת · ראה עוד »

ייחוד השם

ביהדות, ייחוד השם או אמונת היחוד היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באל אחד ויחיד, ללא שיתוף כלל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וייחוד השם · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

משנה תורה לרמב"ם, הי"ד החזקה, היד החזקה, יד החזקה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משנה_תורה

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס