סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מתתיהו שטראשון

מַדָד מתתיהו שטראשון

הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא. [1]

32 יחסים: מאור עינים (די רוסי), מנשה מאיליה, מקיצי נרדמים, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי פלונגיאן, משה שמעון אנטוקולסקי, מתתיהו סטראשון, מתתיהו סטרשון, מתתיהו שטרשון, אליעזר ליפמן זילברמן, אברהם גדילייא, ספריית שטראשון, ספרייה, סדר הדורות, עזרא ועזריאל בני שלמה, פולמוס הרמב"ם, צמח דוד, צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן, רבי לויטס איש יבנה, ש"ס וילנא, שמואל שטראשון, שטראשון, ברייתא דל"ב מידות, בשמים ראש, גזירת הלבוש, דפוס ראם, דקדוקי סופרים, דוד גנז, הלל נח מגיד שטיינשניידר, ו' בטבת, יצחק בר לווינזון, יהדות וילנה.

מאור עינים (די רוסי)

מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומאור עינים (די רוסי) · ראה עוד »

מנשה מאיליה

רבי מנשה בן-פורת, הוא מנשה מאיליה (או מנשה מאיליא או מנשה אילייר, תקכ"ז, 1767 – ד' באב תקצ"א, יולי 1831) היה רב בליטא, תלמיד הגר"א, הוגה דעות וממציא.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומנשה מאיליה · ראה עוד »

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומקיצי נרדמים · ראה עוד »

מרדכי אהרן גינצבורג

מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »

מרדכי פלונגיאן

מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ז בחשוון ה'תרמ"ד, 27 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »

משה שמעון אנטוקולסקי

רבי משה שמעון (שימֶל) הכהן אַנטוֹקוֹלסקי (בכתיב יידי: אנטאָקאָלסקי; ברוסית: Антокольский; לעיתים אנטֶקולסקי, אנטעקאָלסקי; כ"א בסיוון תר"י, מאי 1850 (לפי הלוח היוליאני: אפריל), וילנה – מרץ 1911, שם) היה רב, מגיד מישרים וסופר משכיל איש וילנה.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומשה שמעון אנטוקולסקי · ראה עוד »

מתתיהו סטראשון

#הפניה מתתיהו שטראשון.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומתתיהו סטראשון · ראה עוד »

מתתיהו סטרשון

#הפניה מתתיהו שטראשון.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומתתיהו סטרשון · ראה עוד »

מתתיהו שטרשון

#הפניה מתתיהו שטראשון.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומתתיהו שטרשון · ראה עוד »

אליעזר ליפמן זילברמן

אליעזר ליפּמן זילברמן (ליפמאן זילבערמאן; Eliezer Lipmann Silbermann; 7 בספטמבר 1819, קניגסברג, פרוסיה – 15 במרץ 1882, ליק, שם, הקיסרות הגרמנית) היה סופר, עורך ומו"ל עברי יליד פרוסיה, מאבות העיתונות העברית, מייסד ועורך השבועון העברי הראשון: "המגיד", וההוצאה לאור "מקיצי נרדמים".

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ואליעזר ליפמן זילברמן · ראה עוד »

אברהם גדילייא

רבי אברהם בן ר' שמואל גדיליא (גדיליה/גדליה) הראשון, שד"ר ירושלים ומחבר ברית אברהם, הפירוש הקדום ביותר על הילקוט שמעוני.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ואברהם גדילייא · ראה עוד »

ספריית שטראשון

ספריית שטראשון "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923 ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וספריית שטראשון · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וספרייה · ראה עוד »

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וסדר הדורות · ראה עוד »

עזרא ועזריאל בני שלמה

רבי עזרא בן שלמה מגרונה, ואחיו רבי עזריאל בן שלמה מגרונה, היו מגדולי המקובלים בקטלוניה בסביבות שנת ד'תתק"ן, 1190.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ועזרא ועזריאל בני שלמה · ראה עוד »

פולמוס הרמב"ם

פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ופולמוס הרמב"ם · ראה עוד »

צמח דוד

שער הספר "צמח דוד", פרנקפורט דמיין תנ"ב, 1592 צמח דוד היא כרוניקה היסטורית בשני חלקים שחיבר רבי דוד גנז (1541 - 1613) הכוללת את דברי ימי ישראל ודברי ימי העמים מבריאת העולם ועד לזמנו של המחבר.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וצמח דוד · ראה עוד »

צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן

יא) צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן היא אגדה מדרשית, המתארת מספר צדיקים שזכו להיכנס בעודם חיים לגן עדן.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וצדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן · ראה עוד »

רבי לויטס איש יבנה

רבי לויטס איש יבנה היה תנא בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ורבי לויטס איש יבנה · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמואל שטראשון

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ושמואל שטראשון · ראה עוד »

שטראשון

שׂטראשון הוא שם משפחה יהודי.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ושטראשון · ראה עוד »

ברייתא דל"ב מידות

ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וברייתא דל"ב מידות · ראה עוד »

בשמים ראש

שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ובשמים ראש · ראה עוד »

גזירת הלבוש

יאן פליקס פיארסקי גזירת הלבוש (או גזרת המלבושים) היא כינוי לחוקים שנחקקו באימפריה הרוסית נגד הלבוש היהודי בשנות ה-40 של המאה ה-19 בתקופת ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וגזירת הלבוש · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ודפוס ראם · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

דוד גנז

הרב דוד גנז (1541 ה'ש"א – 1613 ה'שע"ג) היה רב, אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי-גרמני, מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ודוד גנז · ראה עוד »

הלל נח מגיד שטיינשניידר

הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »

ו' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וו' בטבת · ראה עוד »

יצחק בר לווינזון

יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ויהדות וילנה · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מתתיהו_שטראשון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »