גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
161 יחסים: מאיר פוזנר (מוזיקאי), מנורת הכנסת, מערות לוזית, מצפה (עיר מקראית), מצודת בריס, מקדש השומרונים בהר גריזים, משמרת מעזיהו, משמרות כהונה, משפחת בית טוביה, משה קמחי, מתרגמים עבריים, מלאכי, מלתקי, מבצע עזרא ונחמיה, מגילת רות, מגילת תענית, מוקצה, מיסטיקה יהודית, מילתא אגב אורחא, מיכה, אמנת נחמיה, אסרו חג, אלישיב בן יהויקים, אורים ותומים, נקבת השילוח, נחמיאס, נחמיה (פירושונים), נחמיה בן חכליה, נחמיה הנביא, נחל עזגד, נביא שקר, נועדיה, נושא גביע, נישואי תערובת ביהדות, סנבלט, סנהדרין, ספר מקבים ב', ספר נחמיה, ספר עזרא, סדר ליל ראש השנה, סופרבוק, סופרבוק (2011), סיגד, עמוד הענן, עזרא הסופר, עזרא ונחמיה, עברית מקראית, עבדות בתנ"ך, עדיה חורון, עין כרם, ..., עיר דוד, פסוקי דזמרא, פרנציסקוס קוארסמיוס, פחה, פיניקים, צקלג, צום תשעה בטבת, קובור בני אסראאיל, ראש השנה, רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, רבי נחמיה, שמעון התרסי, שמיני עצרת, שבעת המינים, שבעים הזקנים, שבת, שביעי של פסח, שומרונים, שושן (עיר), שיבת ציון, תנ"ך, תענית, תענית צדיקים, תעודות אל-יהודו, תפילה, תקוע (יישוב מקראי), תל אשדוד, תל ירמות, תהילים פ"ג, תהילים פ', תהילים קכ"ו, תורה, לוח השנה במגילות קומראן, לוד, ט' בטבת, טוביה, טוביה העמוני, ז' באייר, זנוח, זרובבל בן שאלתיאל, זורואסטריות, חשמונאים, חומת ירושלים העות'מאנית, חומות ירושלים, חורבן בית המקדש, חורבת זנוח, חווארה, חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, בקעת אונו, ברכיה (מושב), בלשנות, בולה, בית נחמיה, בית צור, ביכורים, גאולה (שכונה), גשם (פירושונים), גשם הערבי, גלגל (אתר מקראי), גלוסה אורדינריה, גלות (יהדות), גלות בבל, גזירת כלים, גיא בן הינום, ד' באב, דברי הימים, דיג, דיג בארץ ישראל, המאה ה-5 לפנה"ס, המצור על ירושלים (588 לפנה"ס), המרד הגדול, האלף ה-1 לפנה"ס, האימפריה הפרסית האחמנית, העיר העתיקה, הצדעה, הר ציון, הר כביר, הרובע היהודי, השנים החסרות, השומרון, השומרונים בהלכה, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, הטלת גורל, החומה הראשונה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היסטוריה של ירושלים, היישוב היהודי בחברון, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, כ"ד בתשרי, כ"ה, כ"ה באלול, כנסת הגדולה, כפייה דתית, כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כתובת רחוב, כלי שמלאכתו לאיסור, כהן מוחזק, כהן גדול, כינור, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים בתקופת בית שני, ידותון, יהדות בבל, יהושע בראנד, יהוד (פרובינציה בבלית), יהוד מדינתא, יהויקים בן יהושע, יום הכיפורים, יוספה אבן-שושן. להרחיב מדד (111 יותר) »
מאיר פוזנר (מוזיקאי)
מאיר פוזנר (בכתיב יידי: פּאָזנער; בלועזית: Meyer Posner; 1890, פלוצק – 8 בפברואר 1931, ארצות הברית) היה מלחין, מנצח, ומעבד בתחום המוזיקה היהודית, היידיש והחזנות, שפעל בניו יורק בעשורים הראשונים של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומאיר פוזנר (מוזיקאי) · ראה עוד »
מנורת הכנסת
מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומנורת הכנסת · ראה עוד »
מערות לוזית
הכוונה למערות לוזית מערות לוזית הן סדרה של מערות פעמון, השוכנות על גבעה שטוחה בגובה של 210 מטרים מעל פני הים, כקילומטר דרומית-מזרחית ליישוב לוזית שבשפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומערות לוזית · ראה עוד »
מצפה (עיר מקראית)
מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומצפה (עיר מקראית) · ראה עוד »
מצודת בריס
ירושלים, 37 לפני הספירה, חומות העיר המודרניות בצבע כחול. מצודת בריס או מצודת הבירה הייתה מצודה, שנבנתה מצפון להר הבית בירושלים שהתקיימה בתקופת הממלכה החשמונאית.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומצודת בריס · ראה עוד »
מקדש השומרונים בהר גריזים
אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש מקדש השומרונים בהר גריזים הוא המקום בו שכן לפי העדויות מקדש לעדה השומרונית על פסגת הר גריזים.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומקדש השומרונים בהר גריזים · ראה עוד »
משמרת מעזיהו
משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה (מספר עשרים וארבע) מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומשמרת מעזיהו · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומשמרות כהונה · ראה עוד »
משפחת בית טוביה
1.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומשפחת בית טוביה · ראה עוד »
משה קמחי
רבי משה קמחי (1127 בקירוב - 1190) היה מדקדק, פרשן מקרא ופייטן במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומשה קמחי · ראה עוד »
מתרגמים עבריים
מתרגמים עבריים יהודים ומבני דתות ואומות העולם השונות, עסקו מאז העת העתיקה בתרגום חבורים וכתבים נחשבים בתקופתם, מעברית ולעברית, משלל שפות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומתרגמים עבריים · ראה עוד »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומלאכי · ראה עוד »
מלתקי
מלתקי (ביוונית: Μαλθάκη; נפטרה בשנת 4 לפנה"ס) הייתה אשתו הרביעית של הורדוס מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומלתקי · ראה עוד »
מבצע עזרא ונחמיה
מבצע עזרא ונחמיה, הקרוי גם מבצע בבל או מבצע עולי בבל, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לישראל במהלך שנות ה-50.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומבצע עזרא ונחמיה · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומגילת רות · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומגילת תענית · ראה עוד »
מוקצה
מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומוקצה · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
מילתא אגב אורחא
מילתא אגב אורחא (בארמית, ובעברית: לימוד כבדרך אגב) הוא מונח תלמודי המתאר מצב שבו המשנה, אגב דיון בהלכה מסוימת, מלמדת הלכה אחרת, גם אם אין לה קשר לנושא הנידון.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומילתא אגב אורחא · ראה עוד »
מיכה
מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: נחמיה ומיכה · ראה עוד »
אמנת נחמיה
עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.
חָדָשׁ!!: נחמיה ואמנת נחמיה · ראה עוד »
אסרו חג
אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ואסרו חג · ראה עוד »
אלישיב בן יהויקים
אלישיב בן יהויקים הוא דמות מקראית, כיהן ככהן גדול בימיו של נחמיה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ואלישיב בן יהויקים · ראה עוד »
אורים ותומים
בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ואורים ותומים · ראה עוד »
נקבת השילוח
המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.
חָדָשׁ!!: נחמיה ונקבת השילוח · ראה עוד »
נחמיאס
נחמיאס (או גם "נחמיאש" בהגייה מרוקאית) הוא שם משפחה יהודי ספרדי שמשמעותו היא נחמיה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ונחמיאס · ראה עוד »
נחמיה (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
חָדָשׁ!!: נחמיה ונחמיה (פירושונים) · ראה עוד »
נחמיה בן חכליה
#הפניה נחמיה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ונחמיה בן חכליה · ראה עוד »
נחמיה הנביא
#הפניה נחמיה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ונחמיה הנביא · ראה עוד »
נחל עזגד
נחל עזגד הוא נחל קניוני בנגב, ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה ונחל עזגד · ראה עוד »
נביא שקר
ביהדות, נביא שקר הוא אדם שמתנבא בשם אלוהים דברים שלא שמע ממנו ועונשו על פי התורה עונש מוות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ונביא שקר · ראה עוד »
נועדיה
נוֹעַדְיָה היא דמות מקראית, נביאת שקר בימי נחמיה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ונועדיה · ראה עוד »
נושא גביע
מתינות", ציור מאת תאודור רומבוץ, סביב 1625–1632 נושא גביע (במקרא מכונה: שר המשקים) היא משרה היסטורית בכירה בחצרות מלכות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ונושא גביע · ראה עוד »
נישואי תערובת ביהדות
נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »
סנבלט
סַנְבַלַּט או סנבלט החורני (סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי) היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון ומנהיג השומרונים, אשר ישבו בשומרון, בתקופת שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: נחמיה וסנבלט · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: נחמיה וסנהדרין · ראה עוד »
ספר מקבים ב'
ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: נחמיה וספר מקבים ב' · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: נחמיה וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וספר עזרא · ראה עוד »
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »
סופרבוק
סופרבוק (ביפנית: アニメ 親子劇場, באנגלית: Superbook) היא סדרת אנימה יפנית בת 52 פרקים שנוצרה בשיתוף בין רשת הטלוויזיה הנוצרית CBN בארצות הברית וחברת ההפקות היפנית טאצונוקו לטלוויזיה בין השנים 1981 ל-1983.
חָדָשׁ!!: נחמיה וסופרבוק · ראה עוד »
סופרבוק (2011)
סופרבוק (באנגלית: Superbook) היא סדרת טלוויזיה נוצרית-אמריקאית מונפשת בת 68 פרקים, שהופקה בשיתוף בין רשת הטלוויזיה CBN בארצות הברית ואולפני ההנפשה Daysview Digital Image (בסין), Toiion Animation Studios (בקוריאה הדרומית) ו-Xentrix Studios (בהודו).
חָדָשׁ!!: נחמיה וסופרבוק (2011) · ראה עוד »
סיגד
ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021 סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה וסיגד · ראה עוד »
עמוד הענן
גלויה עם תיאור עמוד הענן על פי המסופר בתנ"ך, עמוד הענן היה ענן מיוחד שהיווה שליחו של האלוהים אשר ליווה והדריך את בני ישראל ביציאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: נחמיה ועמוד הענן · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: נחמיה ועזרא הסופר · ראה עוד »
עזרא ונחמיה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמיה ועזרא ונחמיה · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה ועברית מקראית · ראה עוד »
עבדות בתנ"ך
אנגלו-סכסוני מעצם לווייתן מהמאה ה-8, שגבו מתאר את שעבוד העם היהודי בצד ימין למטה. העבדות בתנ"ך מתוארת בטקסטים רבים ומשקפת מנהג נפוץ בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ועבדות בתנ"ך · ראה עוד »
עדיה חורון
עדיה גור, שהשתמש בשם העט עדיה חורון (או ע. ג. חורון – עדיה גור חורון, ונודע גם בשמות עדיה גורביץ'; 1907 – 21 בספטמבר 1972) היה חוקר, היסטוריון, בלשן והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ועדיה חורון · ראה עוד »
עין כרם
עין כרם (בערבית: عين كارم; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמיה ועין כרם · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: נחמיה ועיר דוד · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: נחמיה ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פרנציסקוס קוארסמיוס
קוארסמיוס; "מפה חדשה של הארץ המובטחת", 1639 פרנציסקוס קוארסמיוס (בלטינית: Franciscus Quaresmius, באיטלקית: Francesco Quaresmio; לודי, לומברדיה, איטליה, 4 באפריל 1583 – מילאנו, איטליה, 25 באוקטובר 1650 (1656?)) היה מלומד פרנציסקני, משפטן והיסטוריון, שמילא תפקידים בכירים במסדרו ובשליחויות הכס הקדוש במזרח ונודע בחיבורו על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה ופרנציסקוס קוארסמיוס · ראה עוד »
פחה
פֶּחָה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל.
חָדָשׁ!!: נחמיה ופחה · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: נחמיה ופיניקים · ראה עוד »
צקלג
צִקְלַג היא עיר מקראית בארץ פלשתים, שדוד ישב בה בימים שברח מפני שאול, בעקבות זאת נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וצקלג · ראה עוד »
צום תשעה בטבת
צום תשעה בטבת הוא תענית ביום ט' בטבת המופיע במגילת תענית בתרא.
חָדָשׁ!!: נחמיה וצום תשעה בטבת · ראה עוד »
קובור בני אסראאיל
קבר בני ישראל מרץ 2019 צילום ממתחם קֻבּוּר בני אסרָאאיל, 1950 מבט מכביש 437, צילום מ-2010 251x251 פיקסלים קוּבּ֫וּר בַּ֫נִי אִסְרַאאִ֫יל (בתרגום לעברית: קברי בני ישראל) הוא אתר ארכאולוגי בראש נחל פרת.
חָדָשׁ!!: נחמיה וקובור בני אסראאיל · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: נחמיה וראש השנה · ראה עוד »
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: נחמיה ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
רבי נחמיה
עבר ר' נחמיה, מגדולי התנאים בדור הרביעי של תקופת התנאים, במאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ורבי נחמיה · ראה עוד »
שמעון התרסי
שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נחמיה ושמעון התרסי · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ושמיני עצרת · ראה עוד »
שבעת המינים
מועדים לשמחה תשי"ט (ארבעת הבולים העליונים) ותש"ך (שלושת הבולים התחתונים) בעיצובו של צבי נרקיס שבעת המינים, או "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל", הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:.
חָדָשׁ!!: נחמיה ושבעת המינים · ראה עוד »
שבעים הזקנים
שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים הוא כינוי לשתי קבוצות, האחת של משה רבנו והשנייה של תלמידי יהושע בן נון.
חָדָשׁ!!: נחמיה ושבעים הזקנים · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ושבת · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: נחמיה ושביעי של פסח · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה ושומרונים · ראה עוד »
שושן (עיר)
אלף השני לפנה"ס אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל (קיימים עוד חמישה אתרים בעיראק, באיראן ובאוזבקיסטן המיוחסים כמקום קבורתו של דניאל) שׁוּשָׁן (בפרסית: شوش שוּש) היא עיר פרסית עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל.
חָדָשׁ!!: נחמיה ושושן (עיר) · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נחמיה ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותנ"ך · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותענית · ראה עוד »
תענית צדיקים
תענית צדיקים הן כינוי לתעניות שנהגו לצום יחידים בעם ישראל בימים מסוימים בעקבות אסונות שאירעו במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותענית צדיקים · ראה עוד »
תעודות אל-יהודו
גבולות המדיניים המסומנים הם בני-ימינו) מתעודות אל יהודו: לוחות טין מוטבעים בכתב יתדות. מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים. תעודות אל-יָהוּדוּ (Al-Yahudu) הן קובץ של כ-200 לוחות טין מהמאה השישית והחמישית לפנה"ס, ובהם מידע בלתי אמצעי על חיי גולי ממלכת יהודה בבבל לאחר חורבן בית ראשון.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותעודות אל-יהודו · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותפילה · ראה עוד »
תקוע (יישוב מקראי)
פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »
תל אשדוד
אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותל אשדוד · ראה עוד »
תל ירמות
תֵּל יַרְמוּת (בערבית: חִ'רבּת אל-יַרְמוּך) הוא תל גדול המשתרע על שטח של כ-180 דונם בשפלה, בתוך שטחי העיר בית שמש, בין תל בית שמש לגן לאומי תל עזקה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותל ירמות · ראה עוד »
תהילים פ"ג
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא בספר תהילים והמזמור ה-83 בו (בתרגום ליוונית וללטינית, זהו המזמור ה-82), הפותח במילים אלו.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותהילים פ"ג · ראה עוד »
תהילים פ'
תהילים פ' הוא המזמור השמונים בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותהילים פ' · ראה עוד »
תהילים קכ"ו
תהילים קכ"ו הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים:.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותהילים קכ"ו · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ותורה · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: נחמיה ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לוד
חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: נחמיה ולוד · ראה עוד »
ט' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: נחמיה וט' בטבת · ראה עוד »
טוביה
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וטוביה · ראה עוד »
טוביה העמוני
טוֹבִיָּה הָעַמּוֹנִי מופיע בספר נחמיה בתור אחד מ"צרי יהודה" ואחד המתנגדים העיקריים לנחמיה בתקופת שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: נחמיה וטוביה העמוני · ראה עוד »
ז' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמיה וז' באייר · ראה עוד »
זנוח
זָנוֹחַ הוא מושב הסמוך לבית שמש, המשתייך למועצה האזורית מטה יהודה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וזנוח · ראה עוד »
זרובבל בן שאלתיאל
זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670 זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נחמיה וזרובבל בן שאלתיאל · ראה עוד »
זורואסטריות
מקדש זורואסטרי בעיר יזד באיראן זורואסטריות, המכונה גם מזדאיזם, היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי זרתוסטרה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וזורואסטריות · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: נחמיה וחשמונאים · ראה עוד »
חומת ירושלים העות'מאנית
חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים, והאחרונה בשורת חומות שנבנו בירושלים מיום היווסדה לפני אלפי שנים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: נחמיה וחומת ירושלים העות'מאנית · ראה עוד »
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וחומות ירושלים · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמיה וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
חורבת זנוח
חורבת זנוח (או חירבת זנוע) היא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה המזוהה עם היישוב המקראי זנוח.
חָדָשׁ!!: נחמיה וחורבת זנוח · ראה עוד »
חווארה
חווארה (בערבית: حُوّارة, הגייה: חֻוַּארַה) היא עיירה פלסטינית בעמק המכמתת שמדרום לשכם, על כביש 60, בין צומת תפוח לשכם וליישובי גב ההר.
חָדָשׁ!!: נחמיה וחווארה · ראה עוד »
חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
ראש הממשלה, שמעון פרס, מעניק את הפרס לחתן התנ"ך העולמי לנוער, אהד זכריה, ביום העצמאות תשמ"ה-1985חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי הוא חידון בקיאות בתנ"ך, המתקיים בישראל מדי שנה ביום העצמאות, בהשתתפות בני נוער מישראל ומהעולם ובנוכחות יושב ראש הסוכנות היהודית, שר החינוך וראש ממשלת ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה וחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי · ראה עוד »
בקעת אונו
ספורטק קריית אונו בקעת אונו היא עמק בשפלה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ובקעת אונו · ראה עוד »
ברכיה (מושב)
בֶּרֶכְיָה הוא מושב השוכן במישור החוף הדרומי, כ-4 ק"מ מזרחית לאשקלון, ומשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון.
חָדָשׁ!!: נחמיה וברכיה (מושב) · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: נחמיה ובלשנות · ראה עוד »
בולה
שושן מתקופת אורוכ הבולה של קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בּוּלַה (מלטינית: bulla, ברבים: bullae) היא סוג של חותמת, עשויה חרס (טין) או מתכת.
חָדָשׁ!!: נחמיה ובולה · ראה עוד »
בית נחמיה
בֵּית נְחֶמְיָה הוא מושב עובדים באזור המרכז ליד היישוב שוהם, כארבעה ק"מ מזרחית לנמל התעופה בן-גוריון, השייך למועצה אזורית חבל מודיעין.
חָדָשׁ!!: נחמיה ובית נחמיה · ראה עוד »
בית צור
בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.
חָדָשׁ!!: נחמיה ובית צור · ראה עוד »
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה וביכורים · ראה עוד »
גאולה (שכונה)
שכונת גאולה היא שכונה בירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמיה וגאולה (שכונה) · ראה עוד »
גשם (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמיה וגשם (פירושונים) · ראה עוד »
גשם הערבי
גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: נחמיה וגשם הערבי · ראה עוד »
גלגל (אתר מקראי)
ארגמן גִּלְגָּל הוא אתר מקראי הנזכר 39 פעמים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: נחמיה וגלגל (אתר מקראי) · ראה עוד »
גלוסה אורדינריה
העמוד הפותח במהדורת הדפוס הראשונה, שטרסבורג 1481. רק שש השורות בגופן גדול הפזורות במרכז הן הטקסט המקראי (בראשית א', פסוקים א'-ג'); כל היתר הוא פירושי הגלוסה. גלוסה אורדינריה (בלטינית: Biblia Latina cum Glossa ordinaria, "הביבליה הלטינית עם הפירוש הרגיל") הייתה קובץ ערוך של פרשנות הברית הישנה והברית החדשה מאת אבות הכנסייה שאוגד ועובד בצרפת במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: נחמיה וגלוסה אורדינריה · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: נחמיה וגלות (יהדות) · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וגלות בבל · ראה עוד »
גזירת כלים
גזירת כלים בהלכות שבת, היא גזירת חכמים שנהגה בתחילת ימי בית שני, שלא לטלטל כלים ממקום למקום בשבת.
חָדָשׁ!!: נחמיה וגזירת כלים · ראה עוד »
גיא בן הינום
הגיא בתמונה משנת 1900 לערך חלקו המזרחי של גיא בן הינום גֵּיא בֶן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ועיר דוד ומקיף את הר ציון.
חָדָשׁ!!: נחמיה וגיא בן הינום · ראה עוד »
ד' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אב היא פרשת דברים.
חָדָשׁ!!: נחמיה וד' באב · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: נחמיה ודברי הימים · ראה עוד »
דיג
דַּיִג הוא ציד של בעלי חיים ימיים, על פי רוב דגים, לשם מזון, "ספורט" או תחביב.
חָדָשׁ!!: נחמיה ודיג · ראה עוד »
דיג בארץ ישראל
הדיג הוא ענף משני בכלכלת מדינת ישראל, אך בעבר הייתה לו משמעות גדולה יותר בחיי העם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה ודיג בארץ ישראל · ראה עוד »
המאה ה-5 לפנה"ס
המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: נחמיה והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »
המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)
נבוכדנאצר על ירושלים, מתוך כתב יד ספרדי, שלהי המאה ה-10 מפת המצור משנת 1732, אוירה בידי הנזיר הצרפתי אוגוסטין אנטואן קלמה. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית המצור על ירושלים על ידי נבוכדנאצר בימי צדקיהו המלך החל בעשרה בטבת, בינואר שנת 587 (או דצמבר 589) לפנה"ס, והסתיים בט' בתמוז, יוני 586 לפנה"ס בחורבן ירושלים ובית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: נחמיה והמצור על ירושלים (588 לפנה"ס) · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה והמרד הגדול · ראה עוד »
האלף ה-1 לפנה"ס
האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: נחמיה והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: נחמיה והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמיה והעיר העתיקה · ראה עוד »
הצדעה
רמטכ"לים גבי אשכנזי ובני גנץ מצדיעים הצדעה צבאית הצדעה צופית. הצדעה היא מחווה גופנית, בדרך כלל ביד, המשמשת להבעת כבוד וכסימן ברכה.
חָדָשׁ!!: נחמיה והצדעה · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: נחמיה והר ציון · ראה עוד »
הר כביר
תצפית לצפון: למטה נחל תרצה (ואדי פרעה) ומעליו הר הגלבוע ציון שיח' בילאל על הר כביר (2016) הר החרמון. בורות מים חצובים בפסגה המערבית הר כביר (מימין) ומתחתיו - נחל תרצה בני קצובר מדריך מטיילים ב"מצפה לונץ" על הר כביר. ברקע - עמק תרצה כתובת הקדשה ב"מצפה לונץ" על הר כביר הר כביר (בערבית: جبل بلال, בתעתיק: "ג'בל בילאל") הוא גוש הררי גדול המתנשא מצפון מזרח לשכם ומעל (מדרום) לבקעה הגדולה שיוצר נחל תרצה.
חָדָשׁ!!: נחמיה והר כביר · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: נחמיה והרובע היהודי · ראה עוד »
השנים החסרות
http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-1 "בעקבות הזמן האבוד" - חלק 1 השנים החסרות הוא מונח המתייחס לפער של כ-169 שנים בין הכרונולוגיה המקראית והמסורתית לבין הכרונולוגיה המקובלת במחקר ההיסטורי המודרני.
חָדָשׁ!!: נחמיה והשנים החסרות · ראה עוד »
השומרון
חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.
חָדָשׁ!!: נחמיה והשומרון · ראה עוד »
השומרונים בהלכה
בהלכה נקבע לשומרונים, המכונים בספרות חז"ל בשם כותים, מעמד מיוחד, שכן לפי המקרא וספרות חז"ל הם צאצאי עם שהתגייר אך לא זנח את דתו האלילית, ולאחר דורות הורחק מהיהדות.
חָדָשׁ!!: נחמיה והשומרונים בהלכה · ראה עוד »
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: נחמיה והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »
הטלת גורל
עצמות שהוטלו לבירור גורלות, זמביה, סוף המאה ה-19 הטלת גורל או הטלת גורלות הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.
חָדָשׁ!!: נחמיה והטלת גורל · ראה עוד »
החומה הראשונה
מגדל דוד, לידו שרידים מהחומה הראשונה החומה הראשונה (מכונה גם החומה הישנה) היא אחת מתוך שלוש חומות חזקות ומבוצרות שנבנו להגנתה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמיה והחומה הראשונה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: נחמיה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של ירושלים
ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).
חָדָשׁ!!: נחמיה והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »
היישוב היהודי בחברון
היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).
חָדָשׁ!!: נחמיה והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.
חָדָשׁ!!: נחמיה ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »
כ"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכ"ד בתשרי · ראה עוד »
כ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכ"ה · ראה עוד »
כ"ה באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכ"ה באלול · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כפייה דתית
כפייה דתית היא הטלת חיוב דתי על יחיד או על קבוצה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכפייה דתית · ראה עוד »
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »
כתובת רחוב
כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכתובת רחוב · ראה עוד »
כלי שמלאכתו לאיסור
בהלכות שבת, כלי שמלאכתו לאיסור הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שרגילים לעשות בו מלאכות שאסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכלי שמלאכתו לאיסור · ראה עוד »
כהן מוחזק
כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכהן מוחזק · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכהן גדול · ראה עוד »
כינור
כינור הוא כלי קשת בעל הצליל הגבוה ביותר במשפחת כלי מיתרים המיוצרים כיום והכלי הכי קטן ממשפחת כלי קשת.
חָדָשׁ!!: נחמיה וכינור · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית ראשון
עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: נחמיה וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ידותון
יְדוּתוּן הוא דמות מקראית, אבי משפחת משוררים מהלויים, הנושאת שם זה.
חָדָשׁ!!: נחמיה וידותון · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: נחמיה ויהדות בבל · ראה עוד »
יהושע בראנד
יהושע בראנד (בלועזית: Joshua or Yehoshua Brand; י"ז בסיון תרס"ח, 16 ביוני 1908 - י"ח באדר תשל"ה, 1 במרץ 1975) היה רב, פובליציסט, מורה, חוקר והיסטוריון של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: נחמיה ויהושע בראנד · ראה עוד »
יהוד (פרובינציה בבלית)
יהוד הייתה פרובינציה של האימפריה הנאו-בבלית בעקבות דיכוי המרד ביהודה בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נחמיה ויהוד (פרובינציה בבלית) · ראה עוד »
יהוד מדינתא
מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).
חָדָשׁ!!: נחמיה ויהוד מדינתא · ראה עוד »
יהויקים בן יהושע
יהויקים בן יהושע הוא דמות מקראית בנו של יהושע בן יהוצדק, כיהן ככהן גדול בין ימיו של זרובבל לימי נחמיה (כלומר במחצית הראשונה של המאה ה-5 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: נחמיה ויהויקים בן יהושע · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: נחמיה ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוספה אבן-שושן
יוספה אבן-שושן (נולדה ב-25 בינואר 1965) היא מחזאית ובמאית ישראלית.
חָדָשׁ!!: נחמיה ויוספה אבן-שושן · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נחמיה
