גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
134 יחסים: מאה ברכות, מאיר אבן גבאי, מאיר הכהן פופרש, מסכת חולין, מסכת ידיים, מצבה, מרדכי דב טברסקי (הורניסטייפול), משה אריה במברגר (שנלנקה), מלאכת זורע, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מלח בישול, מלון המרכז, מוצר חד-פעמי, מוליד, מים, מים אחרונים, מים קדושים, מים ראשונים, מיל (יחידת מידה תלמודית), אנטישמיות בימי המוות השחור, אסמכתא (דרשה), אתקינו סעודתא, אברהם בן אברהם, אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון), אהרן רוקח, אהרן ברכיה ממודנה, אורח חיים (שולחן ערוך), אכילה, אילפא, נתן גשטטנר, נטלא, נטלה, נטילת ידים, נח חיים צבי ברלין, נוסח קטלוניה, סעודת ליל שבת, סעודת יום שבת, סעודה (הלכה), סעודה שלישית, ספר המנהיג, סדר רב עמרם גאון, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר ליל ראש השנה, עובר לעשייתן, פניני הלכה, פניני הלכה לילדים, פרנץ' טוסט, קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, קוגל, קידוש, ..., קידוש ידיים ורגליים, קידושא רבא (אירוע), רשב"א, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רשימות (חב"ד), רחצת ידיים, רב המנונא סבא (זוהר), רב יעקב מנהר פקוד, רב יצחק בר אשיאן, רבי אלעזר בן ערך, רוח רעה, שמאליות, שמואל בורשטין, שמונה עשר דבר, שם ומלכות, שנת הסוס, שר שלום גאון, ששבצר, שלמה זלמן מוולוז'ין, שלמה וינטראוב, שלום מרדכי שבדרון, שלום זכר, שבע מצוות דרבנן, שבט לוי, שינה, שירי המעלות, שיתין נשמין, תרומה (הלכה), תהילים קל"ד, תהילים כ"ו, לא פלוג רבנן, לפני עיוור לא תיתן מכשול, לחם משנה, לוי (יהדות), ליל הסדר, טבילת ידיים, טהרת המת, טומאת ידיים, טומאה וטהרה, חסידות חב"ד, חסידות הורניסטייפול, חציצה, חז"ל, חורבת ענים, חיים בן עטר, בני רבי חייא, ברכת המזון, ברכת כהנים, ברכה, ברכות המצוות, ברכות השחר, בית שרעבי, בית הקברות היהודי במרקש, בית הקברות היהודי בפאס, בית הקברות היהודי הישן בברלין, בית הכנסת אהל יצחק (מאה שערים), בית הכנסת במדרס, דבר שטיבולו במשקה, דברים הגורמים לשכחה, המוזיאון היהודי של ונציה, הנדח, העיוורת, הפסק (הלכה), הלכות מלחמה, הלכות צבא, הלכות ליל הסדר, הלכות בית הכסא, הגטו היהודי בוונציה, הגדת ראשי הציפורים, הגדת רוטשילד, הכשר לקבל טומאה, הינוקא מכפר סכנין, היסטוריה של הנצרות, ולד הטומאה, וזאת הברכה (ספר), כרפס, כביצה, כדי הילוך, כוח גברא (נטילת ידיים), יעקב בצלאל שניידר, ילקוט מעם לועז, יהדות, יהדות משיחית, יהדות פאס. להרחיב מדד (84 יותר) »
מאה ברכות
בשבת ויום טוב משלימים את מנין 'מאה ברכות' על ידי אכילת פירות ומיני מתיקה תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומאה ברכות · ראה עוד »
מאיר אבן גבאי
רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומאיר אבן גבאי · ראה עוד »
מאיר הכהן פופרש
רבי מאיר פופרש (או "פאפירש") בן יהודה לייב הכהן (ה'שפ"ח – ב' באדר ה'תכ"ב, 21 בפברואר 1662) היה מקובל, שעסק בהפצת תורת האר"י ורבי חיים ויטאל.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומאיר הכהן פופרש · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת ידיים
הפרק הראשון עוסק (בין השאר) בהלכות הכלי שבו אפשר ליטול. בתמונה: כלי לנטילת ידיים, עשוי מכסף.מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומסכת ידיים · ראה עוד »
מצבה
"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומצבה · ראה עוד »
מרדכי דב טברסקי (הורניסטייפול)
רבי מרדכי דב טברסקי (כ"ט בכסלו ה'ת"ר, 1839 – כ"ב באלול ה'תרס"ג, 1903) היה אדמו"ר חסידי, אבי שושלת חסידות הורניסטייפול.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומרדכי דב טברסקי (הורניסטייפול) · ראה עוד »
משה אריה במברגר (שנלנקה)
הרב ד"ר משה אריה (לייב) הלוי במברגר (בכתיב יידי: באמבערגער, בגרמנית: Moses Löb Bamberger; ג' באייר ה'תרכ"ט, 14 באפריל 1869 – ו' באדר א' ה'תרפ"ד, 11 בפברואר 1924) היה רב בעיירה שֶׁנְלַנְקֶה (שענלאנקע), ממלכת פרוסיה (כיום: טרזציאנצקי, פולין).
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומשה אריה במברגר (שנלנקה) · ראה עוד »
מלאכת זורע
שתילת שיחים בגינה. כל פעולות גידול הצמחים - נכללות במלאכת זורע. זריעה בשדה השקיית צמחים אסורה גם אם נעשתה ללא כוונה. מְלֶאכֶת זּוֹרֵעַ היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומלאכת זורע · ראה עוד »
מלאכה שאינה צריכה לגופה
בהלכות שבת ויום טוב, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שנעשית שלא לצורך גוף המלאכה, אלא לצורך אחר.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »
מלח בישול
נתרן כלורי (גם: מלח שולחני או מלח בישול או מלח דק/גס) הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומלח בישול · ראה עוד »
מלון המרכז
מלון המרכז (כיום פרימה פאלאס) הוא בית מלון בירושלים המאופיין בקהל חרדי.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומלון המרכז · ראה עוד »
מוצר חד-פעמי
ערימה של תבניות ביצים לשימוש חד-פעמימוצר חד־פעמי (חד"פ) הוא מוצר המיועד לשימוש בודד, שלאחריו הוא מועבר למיחזור או מושלך לאשפה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומוצר חד-פעמי · ראה עוד »
מוליד
בהלכות שבת ויום טוב, איסור מוליד הוא גזירת חכמים האוסרת לעשות מעשים היוצרים ('מולידים') דבר חדש שלא היה קיים בעולם קודם לכן.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומוליד · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומים · ראה עוד »
מים אחרונים
כלי מכסף למים אחרונים בהלכה, מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומים אחרונים · ראה עוד »
מים קדושים
אגן מים קדושים בסנטה מריה דגלי אנג'לי אי דאי מרטירי שברומא. מים קדושים בשיטת "טייק אווי" כנסיית סנטה טרזה בדבלין שבאירלנד. הינדית על גדת נהר הגנגס. מים קדושים הם מים שנעשה בהם שימוש בטקסי דת, בעיקר בנצרות.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומים קדושים · ראה עוד »
מים ראשונים
נטלה מכסף טהור לנטילת מים ראשונים זהו כינוי בהלכה לנטילת ידיים לפני סעודה עם לחם.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומים ראשונים · ראה עוד »
מיל (יחידת מידה תלמודית)
מִיל הוא יחידת מידה תלמודית, המשמשת למדידת מרחק.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומיל (יחידת מידה תלמודית) · ראה עוד »
אנטישמיות בימי המוות השחור
Gilles Le Muisit, אב המנזר בטורנה. אנטישמיות בימי המגפה השחורה – מגפת הדבר המכונה המוות השחור, אשר התפשטה באירופה באמצע המאה ה-14, קטלה למעלה משליש מאוכלוסיית היבשת.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואנטישמיות בימי המוות השחור · ראה עוד »
אסמכתא (דרשה)
אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואסמכתא (דרשה) · ראה עוד »
אתקינו סעודתא
אתקינו סעודתא (בארמית: "הכינו סעודה") היא פתיחה לסעודות השבת המובאת בספר הזוהר: (תרגום: רבי שמעון, כאשר היה ניגש לסעודת השבת, היה מצהיר כך: "הכינו הסעודה ברוב פאר והדר. קבעו נא כאן הסעודה, לכבוד המלך.", וכך היה מתיישב מול שולחנו, והיה שמח שמחה גדולה בדבר.) על בסיס ידיעה זו המובאת בזהר הקדוש, חיבר האר"י שלושה פיוטים קבליים – כשכל פיוט מותאם עבור כל אחת משלושת סעודות החובה שחלות בשבת – תחת הכותרות "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא" ו"בני היכלא".
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואתקינו סעודתא · ראה עוד »
אברהם בן אברהם
קבר הגאון מווילנה, שבו טמון אפרו של פוטוצקי. אברהם בן אברהם, ובשמו המקורי הגרף ולנטין פוטוצקי, היה בן למשפחת פוטוצקי, משפחת אצולה נוצרית רמה שהתגייר ונשרף על קידוש השם בעודו בחיים על ידי הכנסייה במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואברהם בן אברהם · ראה עוד »
אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)
אגרות קודש היא סדרת ספרים בת שלושים ושלושה כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', לאנשים פרטיים ולכלל.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) · ראה עוד »
אהרן רוקח
רבי אהרן רוֹקֵחַ (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "דער רב זכרונו לברכה", אלול ה'תר"ם – כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 – 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואהרן רוקח · ראה עוד »
אהרן ברכיה ממודנה
רבי אהרן ברכיה ממוֹדֶנָה (נכתב לעיתים: אהרן ברכיה מודינא; 1549-כ"ו בתמוז ה'שצ"ט, 28 ביולי 1639) היה רב ומקובל בן יהדות איטליה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואהרן ברכיה ממודנה · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
אכילה
אכילה באמצעות הידיים אכילה באמצעות מקלות אכילה באמצעות מזלג חרגול ספארי ברמת גן אכילה היא תהליך של הכנסת מזון לגוף.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואכילה · ראה עוד »
אילפא
אילפא היה אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, חברו של רבי יוחנן.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואילפא · ראה עוד »
נתן גשטטנר
קברו של הרב נתן גשטטנר הרב נתן גשטטנר (בכתיב יידי: געשטעטנער; כ"ח באדר א' תרצ"ב, 6 במרץ 1932 – י"ד בכסלו תשע"א, 21 בנובמבר 2010) היה רב, דיין ופוסק הלכה, ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק ומחבר פורה של ספרים בהלכה, בתלמוד ובאגדה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונתן גשטטנר · ראה עוד »
נטלא
#הפניה נטילת ידיים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונטלא · ראה עוד »
נטלה
כסףנטלה היא כלי המשמש לנטילת ידיים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונטלה · ראה עוד »
נטילת ידים
#הפניה נטילת ידיים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונטילת ידים · ראה עוד »
נח חיים צבי ברלין
הרב נח חיים צבי ברלין (ה'תצ"ד, 1733 – ג' באדר ב' ה'תקס"ב, מרץ 1802) היה רב ואב"ד קהילות אה"ו, וקודם לכן ראש ישיבה במגנצא.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונח חיים צבי ברלין · ראה עוד »
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונוסח קטלוניה · ראה עוד »
סעודת ליל שבת
חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסעודת ליל שבת · ראה עוד »
סעודת יום שבת
סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסעודת יום שבת · ראה עוד »
סעודה (הלכה)
לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסעודה (הלכה) · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסעודה שלישית · ראה עוד »
ספר המנהיג
ספר המנהיג או המנהיג בני העולם הוא ספר הלכה ומנהג, וחיבורו העיקרי של רבי אברהם בן נתן מהראשונים, החתום בראשי תבות בקטעים רבים בספר "אב"ן" או "אברהם בן נתן הירחי".
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וספר המנהיג · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »
עובר לעשייתן
עובר לעשייתן היא הלכה בדיני ברכות המצוות, לפיה יש לברך את הברכה דווקא קודם עשיית המצווה, ולא לאחריה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ועובר לעשייתן · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ופניני הלכה · ראה עוד »
פניני הלכה לילדים
פניני הלכה לילדים היא סדרת ספרי ילדים, המבוססת על הסדרה פניני הלכה שכתב הרב אליעזר מלמד, ויוצאת לאור על ידי מכון הר ברכה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ופניני הלכה לילדים · ראה עוד »
פרנץ' טוסט
פרנץ' טוסט עם סירופ מייפל, חמאה, קצפת ופירות יער פרנץ' טוסט (מאנגלית, מילולית: קלי צרפתי) או לחם מטוגן או לחם אבוד (בצרפתית: Pain perdu) הוא מאכל ארוחת בוקר אהוב בצפון אמריקה, באירופה ובהונג קונג.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ופרנץ' טוסט · ראה עוד »
קז'ימייז' השלישי, מלך פולין
קז'ימייז' השלישי ובכינויו: "הגדול" (בפולנית: Kazimierz III Wielki; 30 באפריל 1310 – 5 בנובמבר 1370) היה מגדולי מלכי פולין.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וקז'ימייז' השלישי, מלך פולין · ראה עוד »
קוגל
קוגל תפוח אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וקוגל · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וקידוש · ראה עוד »
קידוש ידיים ורגליים
כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וקידוש ידיים ורגליים · ראה עוד »
קידושא רבא (אירוע)
קידושא רבא (או בקיצור: קידוש) הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתה של בת, בשבת שלאחר יום הבר-מצווה, או לכבוד שבת חתן ("אופרוף").
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וקידושא רבא (אירוע) · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורשב"א · ראה עוד »
רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »
רשימות (חב"ד)
רשימות הן שלוש מחברות שנמצאו בחדרו של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לאחר פטירתו בשנת תשנ"ד (1994) המכילות חידושי תורה שכתב לעצמו, יומן וכן חוברות שאת חלקן התעתד להוציא לאור, אך לא הודפסו.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורשימות (חב"ד) · ראה עוד »
רחצת ידיים
רחיצת ידיים באמצעות שפיכת מים ושפשוף סבון מעל כיור נייד. אפריקה, 2014. לפני תחילת הארוחה, הכיור מוגש לכל אחד מהסועדים. רחצת ידיים היא שימוש במים וסבון כדי להסיר לכלוך ומיקרואורגניזמים מזיקים מכפות הידיים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורחצת ידיים · ראה עוד »
רב המנונא סבא (זוהר)
רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן, מכונה גם רב המנונא סבא קדמאה - הקדמון) על פי ספר הזוהר, היה חכם ארצישראלי בדור השלישי לתנאים, בסוף תקופת בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורב המנונא סבא (זוהר) · ראה עוד »
רב יעקב מנהר פקוד
רב יעקב מנהר פקוד היה אמורא בבלי בן הדור השישי.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורב יעקב מנהר פקוד · ראה עוד »
רב יצחק בר אשיאן
רב יצחק בר אשיאן היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורב יצחק בר אשיאן · ראה עוד »
רבי אלעזר בן ערך
רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני של התנאים והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורבי אלעזר בן ערך · ראה עוד »
רוח רעה
רוח רעה היא גורם מזיק המוזכר בתלמוד ובהמשך גם אצל פוסקי הלכה ובקבלה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורוח רעה · ראה עוד »
שמאליות
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה כותב בידו השמאלית שמאליים, איטרים, או איטרי יד ימינם הם אנשים אשר מיומנים בשימוש בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושמאליות · ראה עוד »
שמואל בורשטין
רבי שמואל בורשטין (תר"כ, 1860 – תרע"ז, 1917) היה רב ופוסק הלכה חסידי, רבה של שאטאבה (Szatawa;Шатава) שבמחוז פודולוסק (כיום בתת-המחוז דונאיביצי שבמחוז חמלניצקי).
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושמואל בורשטין · ראה עוד »
שמונה עשר דבר
שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושמונה עשר דבר · ראה עוד »
שם ומלכות
ברכת התורה בבית הכנסת הגדול בעפולה. שתי ברכות התורה פותחות בשם ומלכות שם ומלכוּת הוא הכינוי הניתן לנוסח הפותח של רוב הברכות ביהדות.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושם ומלכות · ראה עוד »
שנת הסוס
Draft horse מהארדנים, ישן בעמידה שְׁנַת הַסוּס היא דפוס התנהגותו של הסוס בתחום השינה, והיא מאופיינת בשינה "עראית" ולרוב בעמידה, במשך זמן מועט ביממה, ובפרקי זמן רבים וקצרים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושנת הסוס · ראה עוד »
שר שלום גאון
רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושר שלום גאון · ראה עוד »
ששבצר
שֵׁשְׁבַּצַּר הוא דמות מקראית, המופיע בספר עזרא, ומתואר כנשיא (פחה) שבט יהודה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וששבצר · ראה עוד »
שלמה זלמן מוולוז'ין
הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז - י"ג באדר ה'תקמ"ח), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושלמה זלמן מוולוז'ין · ראה עוד »
שלמה וינטראוב
שלמה וינטראוב (מוכר גם בשם שלמה קשטן; תקמ"א, 1781 - ו' בכסלו תק"ץ, 1829) היה חזן ומלחין יהודי במזרח אירופה בתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושלמה וינטראוב · ראה עוד »
שלום מרדכי שבדרון
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושלום מרדכי שבדרון · ראה עוד »
שלום זכר
שלום זכר (בהגייה האשכנזית ליטאית: שוֹלֶם זוֹכֶר. בהגייה פולנית: שוּלֶם זוּכֶר), הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתו של בן זכר.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושלום זכר · ראה עוד »
שבע מצוות דרבנן
שבע מצוות דרבנן היא רשימה של שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושבט לוי · ראה עוד »
שינה
שינה בקרון רכבת תינוקות ישנים יותר שעות שינה מאשר ילדים ומבוגרים פעוטות בשעת השינה. זמן ההירדמות משתנה מאדם לאדם שינה היא מצב פיזיולוגי, הפיך ומחזורי, המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעוצמת התגובה בזמן ערות.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושינה · ראה עוד »
שירי המעלות
שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושירי המעלות · ראה עוד »
שיתין נשמין
שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושיתין נשמין · ראה עוד »
תרומה (הלכה)
בהלכה, תרומה היא שם כולל למאכלים הבאים מהצומח שניתנים לכהן כחלק ממתנות כהונה ונאכלים בטהרה, הכוללים: תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה וביכורים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותרומה (הלכה) · ראה עוד »
תהילים קל"ד
תהילים קל"ד הוא המזמור ה-134 בספר תהילים (זהו הפרק ה-133 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה) והוא משתייך לקובץ שירי המעלות.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותהילים קל"ד · ראה עוד »
תהילים כ"ו
מזמור כ"ו בספר תהילים מיוחס לדוד.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותהילים כ"ו · ראה עוד »
לא פלוג רבנן
לא פלוג רבנן (בעברית: לא חילקו חכמים) הוא כלל הלכתי לפיו, גזירות חז"ל תקפות אף במקרה שסיבת התקנה אינה קיימת.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ולא פלוג רבנן · ראה עוד »
לפני עיוור לא תיתן מכשול
לפני עיוור לא תיתן מכשול היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, האוסרת להכשיל את העיוור בדרך.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ולפני עיוור לא תיתן מכשול · ראה עוד »
לחם משנה
שתי חלות לשבת מכוסות במפית. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא חיוב לברך על שני כיכרות לחם או חלות בכל אחת מסעודות שבת או יום טוב.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ולחם משנה · ראה עוד »
לוי (יהדות)
יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ולוי (יהדות) · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וליל הסדר · ראה עוד »
טבילת ידיים
בהלכה, טבילת ידיים היא פעולה המטהרת את הידיים, בדומה לנטילת ידיים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וטבילת ידיים · ראה עוד »
טהרת המת
חדר טהרה בבית העלמין ירקון ביהדות, טהרת המת (או בקיצור טהרה) היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וטהרת המת · ראה עוד »
טומאת ידיים
בהלכה, טומאת ידיים היא טומאה שגזרו חכמים במקרים מסוימים על ידיו של אדם.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וטומאת ידיים · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וטומאה וטהרה · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות הורניסטייפול
חסידות הורניסטייפול היא ענף של חסידות צ'רנוביל, על שם הכפר הורנוסטייפל שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחסידות הורניסטייפול · ראה עוד »
חציצה
בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחציצה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחז"ל · ראה עוד »
חורבת ענים
בית הכנסת מכיוון צפון-מזרח בית הכנסת מדרום בימת בית הכנסת הפונה צפונה לעבר ירושלים מערות מגורים בענים חורבת עָנִים (במקור: ח'רבת ע'ווין א-תחתא) הוא שמו של אתר בדרום הרי חברון בו מצויים שרידיו של יישוב מקראי ותלמודי, כ-20 ק"מ מצפון מערב לערד ובתחום יער יתיר.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחורבת ענים · ראה עוד »
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחיים בן עטר · ראה עוד »
בני רבי חייא
בני רבי חייא היו קבוצת חכמים בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים, בניו של רבי חייא ויהודית.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובני רבי חייא · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וברכת המזון · ראה עוד »
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וברכת כהנים · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וברכה · ראה עוד »
ברכות המצוות
ברכות המצוות הן ברכות שעל פי ההלכה נאמרות על עשיית המצוות.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וברכות המצוות · ראה עוד »
ברכות השחר
ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וברכות השחר · ראה עוד »
בית שרעבי
כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובית שרעבי · ראה עוד »
בית הקברות היהודי במרקש
בית הקברות היהודי במרקש (לפי המסורת נוסד בשנת 1537) נחשב לאחר מבתי הקברות היהודיים הגדולים במרוקו.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובית הקברות היהודי במרקש · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בפאס
בית הקברות היהודי בפאס, מרוקו, נוסד בשנת 1884.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובית הקברות היהודי בפאס · ראה עוד »
בית הקברות היהודי הישן בברלין
לוח זיכרון בעברית וגרמנית בית הקברות היהודי הישן (בגרמנית: Jüdischer Friedhof Berlin-Mitte) בברלין ממוקם ברובע מיטה, בגרוסה המבורגר שטראסה, (26 große Hamburger Straße), סמוך למיקומו ההיסטורי של שער שפנדאו.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובית הקברות היהודי הישן בברלין · ראה עוד »
בית הכנסת אהל יצחק (מאה שערים)
ישיבת תורת אמת כששהתה בתוך אולם בית הכנסת, לפני קום המדינה בית הכנסת אוהל יצחק (ידוע בכינוי: בית הכנסת בעל התניא וביידיש: בַּעַל הַתַּנְיֶא שוּל על שם הרחוב בו שוכן) הוא בית כנסת וותיק של חסידות חב"ד הנמצא בסמוך לשוק של שכונת מאה שערים בירושלים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובית הכנסת אהל יצחק (מאה שערים) · ראה עוד »
בית הכנסת במדרס
בית הכנסת במדרס הוא בית הכנסת היחיד הקיים בטמיל נאדו.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובית הכנסת במדרס · ראה עוד »
דבר שטיבולו במשקה
דוגמה לדבר שטיבולו במשקה, תפוח רטוב ממים דבר שטיבולו במשקה הוא דין הלכתי למאכל שנטבל במשקה ובעקבות רטיבותו מצריך נטילת ידיים קודם אכילתו.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ודבר שטיבולו במשקה · ראה עוד »
דברים הגורמים לשכחה
רגילות בזיתים גורמת שכחה, על נקודה זו נכתבו פסקי הלכה רבים בשל נפיצותהדברים הגורמים לשכחה היא רשימה של פעולות שעל פי התלמוד והפוסקים עלולות לגרום לשכחה של דברי תורה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ודברים הגורמים לשכחה · ראה עוד »
המוזיאון היהודי של ונציה
המוזיאון היהודי של ונציה (באיטלקית: Museo Ebraico di Venezia) הוא מוזיאון המתמקד בהיסטוריה של היהודים בעיר ונציה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והמוזיאון היהודי של ונציה · ראה עוד »
הנדח
"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והנדח · ראה עוד »
העיוורת
העיוורת (ביידיש: די בלינדע, נהגה: di blinde) הוא סיפור קצר מאת יעקב שטיינברג, סופר, משורר ומחזאי יהודי.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והעיוורת · ראה עוד »
הפסק (הלכה)
בהלכה, הפסק הוא ביטוי למצב בו יש המתנה פסיבית או שנעשית פעולה אקטיבית זרה בזמן עשיית מצווה, לדוגמה המתנה משמעותית בין ברכה על מאכל לבין אכילתו.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והפסק (הלכה) · ראה עוד »
הלכות מלחמה
הלכות מלחמה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בשעת מלחמה, בהלכות ייחודיות לצבא, החל במי מחויב לצאת למלחמה, איך להתנהג עם העיר הנכבשת, וכלה בדינים מיוחדים לחיילי הצבא והתנהגותם במלחמה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והלכות מלחמה · ראה עוד »
הלכות צבא
הלכות צבא הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בצבא ובמלחמה, ובקיום ההלכה כפי שהיא מתבטאת במסגרת הצבאית.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והלכות צבא · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והלכות בית הכסא · ראה עוד »
הגטו היהודי בוונציה
מפת גטו וונציה משנת 1905 מפת הגטו בשנת 2022 בית חב"ד ונציה הממוקם בלב הגטו הגטו היהודי בוונציה (באיטלקית: Ghetto Ebraico di Venezia) הוא אזור ברובע קאנארג'ו בעיר ונציה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והגטו היהודי בוונציה · ראה עוד »
הגדת ראשי הציפורים
הגדת ראשי הציפורים היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנוצרה בגרמניה בסוף המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והגדת ראשי הציפורים · ראה עוד »
הגדת רוטשילד
הא לחמא עניא מתוך הגדת רוטשילד, מאוסף הספרייה הלאומית. הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והגדת רוטשילד · ראה עוד »
הכשר לקבל טומאה
פרי שהורטב והבעלים שמחו בכך, הוכשר לקבל טומאה (רק לאחר שנקטף מהעץ) הכשר לקבל טומאה הוא דין יסודי בהלכות טומאת אוכלים, לפיו מאכל מקבל טומאה רק בתנאי שהוא הורטב אי פעם (לאחר שנקטפו מהעץ או בהמה לאחר שנשחטה) באחד משבעת המשקים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והכשר לקבל טומאה · ראה עוד »
הינוקא מכפר סכנין
הינוקא מכפר סכנין, על פי ספר הזוהר, הוא ילד קדוש, בנו של רב המנונא סבא, שחי בדור הרביעי לתנאים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והינוקא מכפר סכנין · ראה עוד »
היסטוריה של הנצרות
הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל בראשית הספירה הנוצרית, והתבססה על דמותו של ישו ועל הבשורות של תלמידיו.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והיסטוריה של הנצרות · ראה עוד »
ולד הטומאה
בדיני טומאה וטהרה, ולד הטומאה הוא דבר שנטמא מכח אב הטומאה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וולד הטומאה · ראה עוד »
וזאת הברכה (ספר)
ספר וזאת הברכה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות ברכות הנהנין כולל ליקוטי דינים ובירורים בהלכות ברכות, לבני יהדות אשכנז ולבני ספרד, מלוקט מדברי הפוסקים, עם הכרעות רבות מפוסקי זמננו, נכתב על ידי הרב אלכסנדר אריה מנדלבוים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ווזאת הברכה (ספר) · ראה עוד »
כרפס
כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וכרפס · ראה עוד »
כביצה
כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וכביצה · ראה עוד »
כדי הילוך
כְּדֵי הִלּוּךְ היא שיטת מדידת זמן הלכתית, המוגדרת לפי קצב ממוצע של הליכת בני אדם.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וכדי הילוך · ראה עוד »
כוח גברא (נטילת ידיים)
בהלכה, כוח גברא הוא אחד התנאים הנדרשים לנטילת ידיים תקינה.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וכוח גברא (נטילת ידיים) · ראה עוד »
יעקב בצלאל שניידר
הרב יעקב בצלאל פייגון שניידר (1842–1916) היה מורה, רב, דיין, שוחט ובודק בעיירה בלוגורודקה שברוסיה (כיום אוקראינה).
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ויעקב בצלאל שניידר · ראה עוד »
ילקוט מעם לועז
ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וילקוט מעם לועז · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ויהדות · ראה עוד »
יהדות משיחית
יהדות משיחית (באנגלית: Messianic Judaism) היא תנועה המשלבת בין אמונה בישו לזהות יהודית.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ויהדות משיחית · ראה עוד »
יהדות פאס
יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.
חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ויהדות פאס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נטילת_ידיים
