גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
225 יחסים: ממזר, מנהג (יהדות), מניין המצוות על פי ספר החינוך, מסעוד רפאל אלפסי, מסכת נידה, מסכת קינים, מעמד האישה ביהדות, מצוות עונה, מקוואות באירופה בימי הביניים, מקווה, מקווה (מחזה), מר שמואל מר, מראה (פירושונים), מרדכי אליהו, מרדכי גרוס, משנה ברורה, משה מטראצ'ינה, משה בר-אשר, משה יצחק אביגדור, מלכה פיוטרקובסקי, מגילת איכה, מועצת הרבנים במרוקו, מכת דם, מין מזדמן, מיניות ביהדות, מיצג (יוכבד וינפלד), מיטה, אסנת ברזאני, אסון קריסת המקווה באודסה, אשר וייס, אליקים לבנון, אליהו חי גג', אב הטומאה, אבן מסמא, אבן העזר, אבא יודן, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם ישעיהו קרליץ, אי-פוריות, איסור משכב עם נידה, איסור ייחוד, נרש, נרות שבת ויום טוב, נשים יהודיות באתיופיה, נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים, נטעי גבריאל, נדה, ניסן רובין, סעיר, ספק (הלכה), ..., ספר פוע"ה, ספר תולדות ישו, סדר טהרות, סוגה בשושנים, ענת צוריה, עקרות הלכתית, עקביא בן מהללאל, עקיבא איגר, ערב יום הכיפורים, ערוך השולחן, עשרת הרוגי מלכות, עבדאללה סומך, עדאל קדר, עדות (הלכה), עונה בינונית, עוברת על דת משה ויהודית, עובדיה מברטנורא, עובדיה יוסף, פניני הלכה, פסולי עדות, פרשת מצורע, פרדס רימונים (פירושונים), פרישה סמוך לווסת, צאת הכוכבים, צעטיל קטן, צרעת הבגד, צבי סובולובסקי, קהילת יהודי יזד, קורבן פסח, קוואטער, רמב"ן, רמי בר אבא, רפואה והלכה, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רב, רב אסי, רב סעדיה גאון, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבי חייא בר אמי, רבי יהושע בן לוי, רוב וקרוב הלך אחר הרוב, ריפוי האישה זבת הדם, שמשון אהרן פולונסקי, שמואל מרציאנו, שמואל אליהו, שמואל הלוי וואזנר, שמירת נגיעה, שר שלום גאון, שרגא פייבל כהן, שלמה אבינר, שלמה לוי (רב), שלמה ידידיה זעפראני, שבעה נקיים, שבילי אמונה, שהיד, שומרת יום כנגד יום, שולחן ערוך, שובבי"ם, שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא, שיבולי הלקט, שיבוטא, תמיכת לידה, תפילת נשים באשכנז בימי הביניים, תקנות שו"ם, תחינות, תולין את הקלקלה במקולקל, לשון נקייה, לידה (הלכה), טבילת נידה, טבילת עזרא, טבילת כלים, טבילה (יהדות), טהרת המשפחה, טומאת מדף, טומאת מדרס, טומאת אדם, טומאת נידה, טומאת עבודה זרה, טומאת זב, טומאת זיבה, טומאת יולדת, טומאה וטהרה, טומאה וטהרה בביתא ישראל, טומאות היוצאות מגוף האדם, זרת (יחידת מידה), זבה, זונה (הלכה), זורואסטריות, חנ"ה, חפיפה (פירושונים), חלה (מתנות כהונה), חזקת שור המועד, חזקה (הלכה), חדר ייחוד, חומרא דאתי לידי קולא, חומרא דרבי זירא, חופת נידה, חוג חזון איש, חוה, חי נושא את עצמו, חינה (טקס), חיים ביד, במה מדליקין, בני מנשה, בעלי הנפש, בעילת מצווה, בקתת נידה, ברוך בן יצחק, ברוך גיגי, בתולה (הלכה), בדיקת עד, בדיקה, בועל ארמית, בוריס הראשון, שליט בולגריה, בודקת טהרה, בין השמשות (יהדות), בית ארבעת המרחבים, בית הסתרים, בית ישראל (גאנה), ביתא ישראל, גילוי עריות, דם נידה, דם קישוי, דם חימוד, דרך הוצאה, דרור פיקסלר, דרכי לימוד התלמוד, דרכי היטהרות מטומאה, דברים הגורמים לשכחה, דוד ובת שבע, ה'רמ"ז, האוהל האדום, הענישה בהלכה, העיר החופשית דנציג, הפסק טהרה, הרחקות הנידה, הרגשת נידה, התקן תוך-רחמי, הלן אילון, הלכה, הדת השומרונית, הכהנים בני צדוק, וסת, וסת קבוע, וסת הגוף, וידאל די טולוזא, כ"ג באב, כניסה להר הבית (הלכה), כרת, כרכום חורפי, כתם (נידה), כתם (פירושונים), ימי טוהר, יעקב פרנק, יעקב ריישר, יצאת צדיק, יצחק מרדכי רובין, יצחק דב במברגר, יקותיאל יהודה הלברשטאם, ירון ידען, ישראל איסרלן, ישיבת מרכז הרב, ילתא, יחסי מין, יחסי אישות (הלכה), יחיאל מיכל שטרן, יהדות אורתודוקסית, יהדות קראית, יהדות רפורמית, יהושע השל וולהנדלר, יהודי האיגבו, יועצת הלכה, יורה דעה, יוכבד וינפלד, 4Q111. להרחיב מדד (175 יותר) »
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
חָדָשׁ!!: נידה וממזר · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: נידה ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.
חָדָשׁ!!: נידה ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »
מסעוד רפאל אלפסי
הרב מסעוד (רפאל) אלפאסי (סביב ה'ת"ם, 1680 - א' טבת ה'תקל"ה, 1774) היה דרשן, פוסק הלכה ומקובל.
חָדָשׁ!!: נידה ומסעוד רפאל אלפסי · ראה עוד »
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
חָדָשׁ!!: נידה ומסכת נידה · ראה עוד »
מסכת קינים
מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: נידה ומסכת קינים · ראה עוד »
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: נידה ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »
מצוות עונה
עונה היא חיוב הלכתי המוטל על הגבר כחלק ממצוות שאר כסות ועונה, שלא למנוע מאשתו את קיום יחסי האישות עימו.
חָדָשׁ!!: נידה ומצוות עונה · ראה עוד »
מקוואות באירופה בימי הביניים
מקוואות לצורך טבילה רווחו באירופה בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: נידה ומקוואות באירופה בימי הביניים · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: נידה ומקווה · ראה עוד »
מקווה (מחזה)
עטיפת תוכניית ההצגה "מקווה" מִקְוֶוה הוא מחזה ישראלי מאת הדר גלרון.
חָדָשׁ!!: נידה ומקווה (מחזה) · ראה עוד »
מר שמואל מר
מר שמואל מר היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: נידה ומר שמואל מר · ראה עוד »
מראה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נידה ומראה (פירושונים) · ראה עוד »
מרדכי אליהו
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.
חָדָשׁ!!: נידה ומרדכי אליהו · ראה עוד »
מרדכי גרוס
הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא אב"ד "חניכי הישיבות", רבן של כמה קהילות בבני ברק ובמודיעין עילית ופוסק הלכה חרדי.
חָדָשׁ!!: נידה ומרדכי גרוס · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: נידה ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה מטראצ'ינה
משה מטראצ'ינה (טראצ'ינו) (1555- 1623) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב בקהילת פרארה (Ferrara) ונחשב כפוסק מרכזי באיטליה.
חָדָשׁ!!: נידה ומשה מטראצ'ינה · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: נידה ומשה בר-אשר · ראה עוד »
משה יצחק אביגדור
רבי משה יצחק אביגדור (תקס"א או תקס"ב, 1801 - כ"ג באב תרכ"ה, 15 באוגוסט 1865) היה רב ופוסק ליטאי, רבן של קובנה, שקלוב וערים נוספות.
חָדָשׁ!!: נידה ומשה יצחק אביגדור · ראה עוד »
מלכה פיוטרקובסקי
מלכה פּיוּטֶרקובסקי (נולדה בתשכ"ה, 1964) היא אשת ציבור ישראלית דתית, פעילה למען זכויות נשים ומחנכת, ממובילות תנועת לימוד התורה של נשים.
חָדָשׁ!!: נידה ומלכה פיוטרקובסקי · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: נידה ומגילת איכה · ראה עוד »
מועצת הרבנים במרוקו
ידידיה מונסונייגו, אהרן בן חסין, חיים דוד בן סוסאן, יוסף משאש, מרדכי אנקאווה, שמעון כהן ומרדכי קורקוס מועצת הרבנים במרוקו (בצרפתית: Concile des Rabbins du Maroc. ה'תש"ז-ה'תשט"ו - 1947-1955) היה גוף רבני אורתודוקסי אשר פעל לתיקון חיי החברה והדת במרוקו, תוך ליכוד הסמכויות התורניות במרוקו תחת גוף מרכזי אחד, ואיחוד המנהגים והתקנות הקהילות השונות במרוקו.
חָדָשׁ!!: נידה ומועצת הרבנים במרוקו · ראה עוד »
מכת דם
מים הופכים לדם, ציורו של ג'יימס טיסו מכת דם היא הראשונה בעשר המכות שהובאו על מצרים, לפי ספר שמות.
חָדָשׁ!!: נידה ומכת דם · ראה עוד »
מין מזדמן
המונח מין מזדמן (באנגלית: casual sex) מתייחס לפעילות מינית שמתרחשת מחוץ למערכת יחסים זוגית רומנטית בהיעדר מחויבות, קשר רגשי, או היכרות בין בני זוג מיניים.
חָדָשׁ!!: נידה ומין מזדמן · ראה עוד »
מיניות ביהדות
"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.
חָדָשׁ!!: נידה ומיניות ביהדות · ראה עוד »
מיצג (יוכבד וינפלד)
"מיצג" הוא מיצג ללא כותרת, שנוצר ובוצע בשנת 1976 בידי האמנית יוכבד וינפלד.
חָדָשׁ!!: נידה ומיצג (יוכבד וינפלד) · ראה עוד »
מיטה
מיטה זוגית "מיטה", ציור מעשה ידי אנרי טולוז לוטרק משנת 1893. המיטה משמשת למנוחה מיטה היא רהיט שמיועד למנוחה ולשינה.
חָדָשׁ!!: נידה ומיטה · ראה עוד »
אסנת ברזאני
הרבנית אסנת אדוני ברזאני (מאות 16–17) הייתה למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן.
חָדָשׁ!!: נידה ואסנת ברזאני · ראה עוד »
אסון קריסת המקווה באודסה
אסון קריסת המקווה באודסה אירע ב-26 באפריל 1871, ליל ו' באייר ה'תרל"א: כיפת המקווה באודסה קרסה בשעה ששהו בו שלושים טובלות וילדיהן.
חָדָשׁ!!: נידה ואסון קריסת המקווה באודסה · ראה עוד »
אשר וייס
הרב אשר זליג וייס (נולד בט' בניסן ה'תשי"ג, 25 במרץ 1953) הוא פוסק חרדי, מייסד וראש בית המדרש "דרכי תורה" ואב בית דין "דרכי הוראה".
חָדָשׁ!!: נידה ואשר וייס · ראה עוד »
אליקים לבנון
הרב אליקים לבנון קובע מזוזה בשבי דרום הרב אליקים לבנון (נולד בד' בתשרי ה'תש"י, 27 בספטמבר 1949) הוא רב המועצה האזורית שומרון, וראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה.
חָדָשׁ!!: נידה ואליקים לבנון · ראה עוד »
אליהו חי גג'
הרב אליהו חי גג' (1830 – 1915) היה רב ומוציא לאור ממוצא תוניסאי ובן למשפחת הרבנים גג' (בתוניס מכונה גז' או אלגיז').
חָדָשׁ!!: נידה ואליהו חי גג' · ראה עוד »
אב הטומאה
אַב הַטֻּמְאָה, בהלכות טומאה וטהרה, הוא דרגת טומאה המשויכת בדרך כלל למקור הטומאה הראשוני, ויש בכחו לגרום טומאה אפילו לאדם ולכלים.
חָדָשׁ!!: נידה ואב הטומאה · ראה עוד »
אבן מסמא
בהלכות טומאה וטהרה, אבן מסמא היא כינוי לצורה בה יש חפץ המפסיק בין גוף הגורם טומאה, זב, זבה או נידה, למונח מתחתיו, בצורה שכובד המשקל של הזב או הזבה אינו מונח על המונח מתחת לחפץ (המכונה "אבן מסמא") או (לפי פירוש אחר) שהמונח מעל ה"אבן מסמא" אינו גורם להזזת המונח מתחתיו, כך שלפי הסברא ייתכן שהיא לא מקבלת טומאה מדין טומאת משא, באופן כזה של "אבן מסמא" שהיא נדירה יותר.
חָדָשׁ!!: נידה ואבן מסמא · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נידה ואבן העזר · ראה עוד »
אבא יודן
אַבָּא יוּדָן היה חכם מחכמי ארץ ישראל בדור הראשון של האמוראים, משמשיו של רבי יהודה הנשיא.
חָדָשׁ!!: נידה ואבא יודן · ראה עוד »
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
חָדָשׁ!!: נידה ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נידה ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אי-פוריות
אי-פוריות היא מצב של חוסר יכולת או קושי להתרבות, כלומר חוסר יכולת או קושי להביא צאצאים לעולם.
חָדָשׁ!!: נידה ואי-פוריות · ראה עוד »
איסור משכב עם נידה
איסור משכב עם נידה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות ואחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות.
חָדָשׁ!!: נידה ואיסור משכב עם נידה · ראה עוד »
איסור ייחוד
בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזה או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').
חָדָשׁ!!: נידה ואיסור ייחוד · ראה עוד »
נרש
נֶרֶשׁ הייתה עיר מפורסמת בבבל בתקופת התלמוד והגאונים, ובה התקיימה בדור החמישי לאמוראים "ישיבת נרש" שהייתה המשך רציף לישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: נידה ונרש · ראה עוד »
נרות שבת ויום טוב
פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.
חָדָשׁ!!: נידה ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »
נשים יהודיות באתיופיה
נשים יהודיות באתיופיה בדומה לנשים בחברות מסורתיות ככלל, חיו במסגרת משפחתית פטריארכלית שבה מעמדן היה נחות משמעותית ממעמדו של הגבר במשפחה.
חָדָשׁ!!: נידה ונשים יהודיות באתיופיה · ראה עוד »
נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים
מעמד האישה ביהדות עבר שינויים ותמורות במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: נידה ונשים יהודיות באירופה של ימי הביניים · ראה עוד »
נטעי גבריאל
נטעי גבריאל היא סדרת ספרים בהלכה מאת הרב גבריאל צינר.
חָדָשׁ!!: נידה ונטעי גבריאל · ראה עוד »
נדה
#הפניה נידה.
חָדָשׁ!!: נידה ונדה · ראה עוד »
ניסן רובין
ניסן רובין (נולד בה' בתשרי תרצ"ה, 14 בספטמבר 1934) הוא אנתרופולוג וחוקר תרבות חז"ל ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה.
חָדָשׁ!!: נידה וניסן רובין · ראה עוד »
סעיר
סעיר (בערבית: سعير, הגייה: סַעִ֫יר או סֶעִ֫יר) היא עיר פלסטינית בנפת חברון, מרכז חבל יהודה, 8 ק"מ מצפון מזרח לחברון.
חָדָשׁ!!: נידה וסעיר · ראה עוד »
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
חָדָשׁ!!: נידה וספק (הלכה) · ראה עוד »
ספר פוע"ה
ספר פוע"ה הוא ספר הדרכה מעשי הלכתי רפואי בנושאי משפחה, טהרה, פוריות ועוד.
חָדָשׁ!!: נידה וספר פוע"ה · ראה עוד »
ספר תולדות ישו
ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים ומציג היסטוריה חלופית ולעגנית לקורותיו של ישו.
חָדָשׁ!!: נידה וספר תולדות ישו · ראה עוד »
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: נידה וסדר טהרות · ראה עוד »
סוגה בשושנים
ורד אדום סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים הוא ביטוי מקראי.
חָדָשׁ!!: נידה וסוגה בשושנים · ראה עוד »
ענת צוריה
ענת צוריה (נולדה ב-16 באוקטובר 1961) היא במאית קולנוע דוקומנטרי ישראלית, זוכת פרס וולג'ין.
חָדָשׁ!!: נידה וענת צוריה · ראה עוד »
עקרות הלכתית
"עקרות הלכתית" (לעיתים גם עקרות דתית או אי־פריון הלכתי) הוא מצב שבו אישה יהודייה בריאה ופוריה אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה.
חָדָשׁ!!: נידה ועקרות הלכתית · ראה עוד »
עקביא בן מהללאל
עקביא בן מהללאל היה תנא שחי בימי הלל הזקן, בסוף תקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: נידה ועקביא בן מהללאל · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: נידה ועקיבא איגר · ראה עוד »
ערב יום הכיפורים
ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: נידה וערב יום הכיפורים · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נידה וערוך השולחן · ראה עוד »
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
חָדָשׁ!!: נידה ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »
עבדאללה סומך
הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נידה ועבדאללה סומך · ראה עוד »
עדאל קדר
הרב עדאל אברהם קדר (נולד בכ"ו באלול ה'תשמ"א) הוא רב וסופר חסיד חב"ד, הכותב ומוציא לאור של סדרת ספרי ההלכה "שו"ת היכל שלמה".
חָדָשׁ!!: נידה ועדאל קדר · ראה עוד »
עדות (הלכה)
בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".
חָדָשׁ!!: נידה ועדות (הלכה) · ראה עוד »
עונה בינונית
בד (עד) בדיקה המשמש לבדיקה פנים נרתיקית. עונה בינונית היא אחת מהווסתות שמוזכרות בספרי ההלכה (עם וסת החודש ווסת ההפלגה) בנוגע לאיסור קיום יחסי מין והרחקות של בעל עם אשתו לאחר שלושים יום מראייתה האחרונה, מחשש שמא הגיע זמן האשה לראות דם נידה.
חָדָשׁ!!: נידה ועונה בינונית · ראה עוד »
עוברת על דת משה ויהודית
עוברת על דת הוא מונח הלכתי המגדיר אשה נשואה שהתנהגותה או הופעתה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות שמכונות "דת משה" או "דת יהודית".
חָדָשׁ!!: נידה ועוברת על דת משה ויהודית · ראה עוד »
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
חָדָשׁ!!: נידה ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: נידה ועובדיה יוסף · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: נידה ופניני הלכה · ראה עוד »
פסולי עדות
בהלכה, פסולי עדות הם כינוי לקבוצת אנשים שאין לדון או לפסוק על פי עדותם במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: נידה ופסולי עדות · ראה עוד »
פרשת מצורע
יולדת, המופיעה בפרשה הקודמת. פָּרָשַׁת מְצֹרָע היא פרשת השבוע החמישית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: נידה ופרשת מצורע · ראה עוד »
פרדס רימונים (פירושונים)
פרדס רימונים הוא שמם של מספר ספרים בארון הספרים היהודי.
חָדָשׁ!!: נידה ופרדס רימונים (פירושונים) · ראה עוד »
פרישה סמוך לווסת
מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע.
חָדָשׁ!!: נידה ופרישה סמוך לווסת · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: נידה וצאת הכוכבים · ראה עוד »
צעטיל קטן
צעטיל קטן (בתרגום מיידיש: "פתקה קטנה", מעין דף תזכורות) הוא רשימת הוראות והנהגות חסידות, שנכתב על ידי רבי אלימלך מליז'נסק.
חָדָשׁ!!: נידה וצעטיל קטן · ראה עוד »
צרעת הבגד
צרעת הבגד היא נגע המופיע על בגד הגורם לו להיטמא על ידי כך שכהן רואה את הנגע וקובע שהבגד טמא.
חָדָשׁ!!: נידה וצרעת הבגד · ראה עוד »
צבי סובולובסקי
צבי סובולובסקי (באנגלית: Zvi Sobolofsky) הוא ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן של ישיבה יוניברסיטי בניו יורק.
חָדָשׁ!!: נידה וצבי סובולובסקי · ראה עוד »
קהילת יהודי יזד
יהדות יַזְד היא קהילה יהודית שהתמקמה, ככל הנראה בימי הביניים המוקדמים, בעיר יזד, בירת מחוז יזד, אשר באיראן.
חָדָשׁ!!: נידה וקהילת יהודי יזד · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: נידה וקורבן פסח · ראה עוד »
קוואטער
קְוַאטֶער או כפאטיר (מיידיש) מנהג של יהדות אשכנז, כינוי לאדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני ברית המילה.
חָדָשׁ!!: נידה וקוואטער · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: נידה ורמב"ן · ראה עוד »
רמי בר אבא
רמי בר אבא (לפעמים מוזכר בשם רבי אמי בר אבא).
חָדָשׁ!!: נידה ורמי בר אבא · ראה עוד »
רפואה והלכה
רפואה והלכה הן תחומי ידע ופרקטיקה המורכבים מפירוט רב וכוללים הנחיות התנהגות לבני אדם רבים, ולכן רבות נקודות הממשק ביניהן, ורבים היהודים שומרי ההלכה שנדרשים לנקודות מגע אלה.
חָדָשׁ!!: נידה ורפואה והלכה · ראה עוד »
רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: נידה ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: נידה ורב · ראה עוד »
רב אסי
רב אסי אמורא בבלי מן הדור הראשון לאמוראים.
חָדָשׁ!!: נידה ורב אסי · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: נידה ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: נידה ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »
רבי חייא בר אמי
רבי חייא בר אמי הוא אמורא בבלי שחי בדור השלישי והרביעי.
חָדָשׁ!!: נידה ורבי חייא בר אמי · ראה עוד »
רבי יהושע בן לוי
רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בארמית בר ליואי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים, בראשית המאה השלישית.
חָדָשׁ!!: נידה ורבי יהושע בן לוי · ראה עוד »
רוב וקרוב הלך אחר הרוב
בהלכה ובמשפט העברי, רוב וקרוב הלך אחר הרוב הוא כלל שטבע רבי חנינא, האומר כי למרות שישנם שני כללים לבירור ספיקות בהלכה במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מהיכן הגיע, האחד על ידי הכלל "הלך אחר הרוב", והשני - "קרוב" - הכרעה כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר, ולמרות ששניהם מהתורה, הרי שבמקרה של התנגשות בין שני הכללים, הרוב קובע.
חָדָשׁ!!: נידה ורוב וקרוב הלך אחר הרוב · ראה עוד »
ריפוי האישה זבת הדם
ישו מרפא אישה שדיממה שנים רבות יצירה בקטקומבות של מרסלינוס ופטרוס. ריפוי האישה זבת הדם (או "האישה המדממת" או "האישה עם בעיית דימום" וכן שמות אחרים) הוא אחד מהנסים של ישו בבשורות (מתי ט: 22-20, מרקוס ה: 34-25, לוקס ח: 48-43).
חָדָשׁ!!: נידה וריפוי האישה זבת הדם · ראה עוד »
שמשון אהרן פולונסקי
הרב שמשון אהרן פולונסקי (ידוע בכינוי הרב מטפליק; תרל"ו, 1876 - כ"ח בסיוון תש"ח, יולי 1948) היה פוסק בולט בירושלים ורבה של שכונת בית ישראל.
חָדָשׁ!!: נידה ושמשון אהרן פולונסקי · ראה עוד »
שמואל מרציאנו
רבי שמואל מרציאנו דלחימר (ה'תרמ"א, 1881 – כ"ג בסיוון ה'תשכ"ב, 25 ביוני 1962) היה דיין, פוסק הלכה ורב הערים תאוריאת ואל ג'דידה במרוקו.
חָדָשׁ!!: נידה ושמואל מרציאנו · ראה עוד »
שמואל אליהו
הרב בדרשת יום העצמאות התשע"ח בבית הכנסת היכל מנחמוב, תל אביב הרב שמואל אליהו (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956) הוא רב דתי לאומי, רבה של העיר צפת, אב בית הדין הרבני למניעת הטרדות מיניות במגזר החרדי-דתי, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר ועדת הכשרות הארצית וועדת המקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות ובנו של הרב מרדכי אליהו.
חָדָשׁ!!: נידה ושמואל אליהו · ראה עוד »
שמואל הלוי וואזנר
רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: נידה ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »
שמירת נגיעה
שמירת נגיעה הוא מונח פופולרי בן זמננו המתאר את שמירת האיסור, המכונה גם בשם איסור נגיעה, הקיים בהלכה היהודית על מגע בין גבר ואישה האסורה עליו באיסור עריות.
חָדָשׁ!!: נידה ושמירת נגיעה · ראה עוד »
שר שלום גאון
רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך.
חָדָשׁ!!: נידה ושר שלום גאון · ראה עוד »
שרגא פייבל כהן
שרגא פייבל כהן (לעיתים שרגא פייוול כהן) (1937 - חשוון ה'תשפ"ג, 20 בנובמבר 2022) היה רב ופוסק הלכה אמריקאי, מחבר הספר 'בדי השולחן'.
חָדָשׁ!!: נידה ושרגא פייבל כהן · ראה עוד »
שלמה אבינר
הרב שלמה חיים הכהן אבינר (במקור: לנגנאואר, נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר.
חָדָשׁ!!: נידה ושלמה אבינר · ראה עוד »
שלמה לוי (רב)
הרב שלמה חיים לוי (נולד בשנת 1952) הוא ראש כולל לשעבר בישיבת הר עציון ונשיא ישיבת ההסדר קריית גת; מחבר ספרי הלכה ואחד ממחברי השאלות למבחני הסמיכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: נידה ושלמה לוי (רב) · ראה עוד »
שלמה ידידיה זעפראני
שלום כהן בצעירותו הרב שלמה ידידיה זעפראני (נולד בי' בתמוז תשי"ד, 11 ביולי 1954) הוא פוסק הלכה חרדי-ספרדי, אב בית הדין 'כתר תורה', וראש הישיבה לצעירים 'שפתי חיים', ומחבר ספרי הלכה.
חָדָשׁ!!: נידה ושלמה ידידיה זעפראני · ראה עוד »
שבעה נקיים
בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.
חָדָשׁ!!: נידה ושבעה נקיים · ראה עוד »
שבילי אמונה
צילום שער דפוס ראשון של הספר "שבילי אמונה" - ריווא דטרינטו שנת שי"ט. "שְׁבִילֵי אֱמוּנָה" הוא חיבור אקלקטי סביב נושאים שונים, שחובר על ידי רבי מאיר אבן אלדבי מהעיר טולדו ובן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: נידה ושבילי אמונה · ראה עוד »
שהיד
שהיד (בערבית: شهيد, בריבוי: شهداء, שֻהַדַאא) הוא מונח דתי-מוסלמי, שפירושו המילולי הוא "עֵד".
חָדָשׁ!!: נידה ושהיד · ראה עוד »
שומרת יום כנגד יום
שומרת יום כנגד יום הוא מושג יסודי בהלכות נידה המתאר את מצבה של אשה שהיא "זבה קטנה" - שראתה דם בימי הזיבה, הרי היא טמאה ביום שראתה, וכדי להיטהר עליה לשמור (לבדוק את טהרת גופה) כל היום שלאחר ראייתה עד סוף היום, ואם אכן לא תראה בו תוכל לטבול ולהיטהר.
חָדָשׁ!!: נידה ושומרת יום כנגד יום · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: נידה ושולחן ערוך · ראה עוד »
שובבי"ם
שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.
חָדָשׁ!!: נידה ושובבי"ם · ראה עוד »
שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא
שַוְויֵהּ אַנַפְשֵיהּ חֲתִּיכָה דְאִיסוּרָא (ארמית: עשאו על עצמו חתיכה של איסור) הוא מונח למדני המבטא סיטואציה בה אדם מחיל איסור אובייקטיבי - לכאורה - אך שבפועל חל רק כלפי עצמו, בעקבות טענה חסרת ראיות אותה טען לזכותו בבית-דין.
חָדָשׁ!!: נידה ושוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא · ראה עוד »
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: נידה ושיבולי הלקט · ראה עוד »
שיבוטא
שיבוטא הוא דג המוזכר בתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: נידה ושיבוטא · ראה עוד »
תמיכת לידה
תומכת לידה (משמאל) עם יולדת ותינוק תמיכת לידה היא מתן תמיכה פיזית, נפשית ואינפורמטיבית לאישה בזמן ההיריון, הלידה ולאחר הלידה.
חָדָשׁ!!: נידה ותמיכת לידה · ראה עוד »
תפילת נשים באשכנז בימי הביניים
בית הכנסת היה הציר שסביבו התנהלו רוב חייה של הקהילה היהודית בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: נידה ותפילת נשים באשכנז בימי הביניים · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: נידה ותקנות שו"ם · ראה עוד »
תחינות
ווילנה בתרנ"ה 1895 כולל תחינות תחינות (בתעתיק פונטי של ההגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה-17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש.
חָדָשׁ!!: נידה ותחינות · ראה עוד »
תולין את הקלקלה במקולקל
תולין את הקלקלה במקולקל הוא כלל ידוע בהלכה ובאגדה היהודית, האומר כי כאשר מתגלית בעיה, פסול או טומאה תולין את מקורה במי שידוע שבו ישנה בעיה כזו.
חָדָשׁ!!: נידה ותולין את הקלקלה במקולקל · ראה עוד »
לשון נקייה
לשון נקייה או יופמיזם (גם איפמיזם; מלעז: Euphemism, במקור מיוונית: ευ, "טוב", ו-φήμη, "דיבור") היא מינוח חליפי למושג שאזכורו נחשב כמביך, פוגע, או מטריד באופן אחר (לדוגמה: מושגים שחל עליהם טאבו, ניבולי־פה, מושגים שמעוררים תגובה רגשית חריפה וכולי).
חָדָשׁ!!: נידה ולשון נקייה · ראה עוד »
לידה (הלכה)
יוני סלע. על היולדת להביא בן יונה או תור לקורבן חטאת תור העיר (צוצלת). על היולדת להביא בן יונה או תור לקורבן חטאת לידה בהלכה הוא מושג המתייחס למכלול הנושאים ההלכתיים הקשורים ללידה וליחס ליולדת, כגון טומאת יולדת וקורבן יולדת.
חָדָשׁ!!: נידה ולידה (הלכה) · ראה עוד »
טבילת נידה
מקווה סמוך להר הבית מתקופת בית המקדש השני טבילת נידה היא טבילה שטובלת הנידה בתום ימי טומאתה, ובעשותה כן היא מסיימת את תהליך טהרתה, ומותרת בקיום יחסי אישות עם בעלה, שהיו אסורים עליהם בימי הנידות.
חָדָשׁ!!: נידה וטבילת נידה · ראה עוד »
טבילת עזרא
טבילת עזרא היא טבילה שתיקן עזרא הסופר למי שנטמא בטומאת קרי, ורוצה ללמוד תורה או להתפלל.
חָדָשׁ!!: נידה וטבילת עזרא · ראה עוד »
טבילת כלים
מקווה כלים בשכונת קטמון בירושלים מקווה כלים בשכונת בתי ראנד בירושלים טבילת כלי במקווה טהרה מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני. חצי המדריגה הצרה העליונה בצד שמאל שימשה ככל הנראה לטבילת כלים טבילת כלים היא חובה הלכתית על מנת לאפשר ליהודים לאכול ולשתות בכלים שעברו מבעלות של גוי לבעלות יהודי.
חָדָשׁ!!: נידה וטבילת כלים · ראה עוד »
טבילה (יהדות)
ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.
חָדָשׁ!!: נידה וטבילה (יהדות) · ראה עוד »
טהרת המשפחה
חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.
חָדָשׁ!!: נידה וטהרת המשפחה · ראה עוד »
טומאת מדף
בהלכות טומאה, מדף היא טומאה הנגרמת על ידי נשיאה או אף הנחה ללא תנועה, של כלים או אדם וכן אוכלים ומשקים, על גבי זב וחבריו, טומאה זאת תחול גם ללא מגע ישיר בטמא.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאת מדף · ראה עוד »
טומאת מדרס
כאשר אשה בעת נדתה עומדת על שטיח בתוך מעלית, הוא נטמא מחמת דין 'טומאת מדרס'. בהלכה, טומאת מדרס היא אחת מדרכי ההיטמאות, והוא משמש גם כינוי לחפץ שנהפך - או ראוי להפוך - לאב הטומאה.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאת מדרס · ראה עוד »
טומאת אדם
בהלכות טומאה וטהרה, אדם יכול להיטמא, ואף לטמא אחרים לאחר שנטמא.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאת אדם · ראה עוד »
טומאת נידה
#הפניה נידה.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאת נידה · ראה עוד »
טומאת עבודה זרה
בהלכות טומאה וטהרה, טומאת עבודה זרה היא טומאה מדברי חכמים החלה על עבודה זרה חפצים ששימשו אותה, ודברים המוקרבים לה.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאת עבודה זרה · ראה עוד »
טומאת זב
בהלכות טומאה וטהרה, זב הוא איש שיצאה הפרשה מסוימת מאיבר המין שלו.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאת זב · ראה עוד »
טומאת זיבה
בהלכות טומאה וטהרה, טומאת זיבה היא שם כולל לטומאה של מספר אנשים שטומאה יוצאת מגופם וטומאתם שוה: טומאת זב - (בזכר) וטומאת זבה (בנקבה) טומאת נידה וטומאת יולדת, שהן טומאות מהתורה, וטומאת גויים שעליהם גזרו חכמים טומאה כזבים.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאת זיבה · ראה עוד »
טומאת יולדת
טומאת יולדת בהלכה היהודית היא טומאה החלה על אישה לאחר הלידה.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאת יולדת · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאה וטהרה · ראה עוד »
טומאה וטהרה בביתא ישראל
טבילה של בני ביתא ישראל בנהר (1862). דיני הטומאה והטהרה בביתא ישראל היו מחמירים, והקפידו עליהן ביותר.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאה וטהרה בביתא ישראל · ראה עוד »
טומאות היוצאות מגוף האדם
בהלכה, טומאה היוצאת מן הגוף היא קטגוריה הכוללת שישה מיני טומאות: מצורע, בעל קרי, זב, זבה, נידה, ויולדת.
חָדָשׁ!!: נידה וטומאות היוצאות מגוף האדם · ראה עוד »
זרת (יחידת מידה)
זרת היא מידת אורך מקראית, ומוזכרת בתורה בפרשת ויקהל, לשער בה את מידות החושן:.
חָדָשׁ!!: נידה וזרת (יחידת מידה) · ראה עוד »
זבה
זבה בהלכה היהודית היא אישה שנטמאה כתוצאה מדימום רחמי שלא בזמן הווסת.
חָדָשׁ!!: נידה וזבה · ראה עוד »
זונה (הלכה)
זונה בהלכה היא אישה האסורה בנישואים לכהן מחמת יחסי מין אסורים שקיימה, או מאחר שנולדה כגויה.
חָדָשׁ!!: נידה וזונה (הלכה) · ראה עוד »
זורואסטריות
מקדש זורואסטרי בעיר יזד באיראן זורואסטריות, המכונה גם מזדאיזם, היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי זרתוסטרה.
חָדָשׁ!!: נידה וזורואסטריות · ראה עוד »
חנ"ה
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: נידה וחנ"ה · ראה עוד »
חפיפה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נידה וחפיפה (פירושונים) · ראה עוד »
חלה (מתנות כהונה)
הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.
חָדָשׁ!!: נידה וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »
חזקת שור המועד
שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות.
חָדָשׁ!!: נידה וחזקת שור המועד · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: נידה וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
חדר ייחוד
270x270 פיקסליםחדר ייחוד הוא נוהג בנישואים הלכתיים לפיו חתן והכלה שוהים לבדם במקום מסוים לאחר החופה וקידושין.
חָדָשׁ!!: נידה וחדר ייחוד · ראה עוד »
חומרא דאתי לידי קולא
חומרא דאתי לידי קולא (חומרה המביאה לידי הקלה) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי שמשמעותו היא שהקפדה מוגברת בנושא אחד מביאה לידי הקפדה פחותה בנושא אחר.
חָדָשׁ!!: נידה וחומרא דאתי לידי קולא · ראה עוד »
חומרא דרבי זירא
בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי.
חָדָשׁ!!: נידה וחומרא דרבי זירא · ראה עוד »
חופת נידה
בהלכה, חופת נידה היא מצב בו הכלה נכנסת לחופה כשהיא נידה.
חָדָשׁ!!: נידה וחופת נידה · ראה עוד »
חוג חזון איש
חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: נידה וחוג חזון איש · ראה עוד »
חוה
כגציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק חַוָּה, היא האישה והאם הראשונה לפי ספר בראשית.
חָדָשׁ!!: נידה וחוה · ראה עוד »
חי נושא את עצמו
החי נושא את עצמו הוא כלל הלכתי (נאמר בעיקרו בהלכות שבת, אך משתמשים בו לפעמים גם בהלכות אחרות) לפיו הנושא חי, אינו נחשב כמי שנושא אותו לגמרי.
חָדָשׁ!!: נידה וחי נושא את עצמו · ראה עוד »
חינה (טקס)
חינה עיטור חינה חִינָה (או: חִנֵּה, חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות.
חָדָשׁ!!: נידה וחינה (טקס) · ראה עוד »
חיים ביד
שו"ת חיים ביד הוא ספר תשובות שהשיב רבי חיים פאלאג'י לשואליו בנושאים השייכים לחלק יורה דעה בטור ובשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נידה וחיים ביד · ראה עוד »
במה מדליקין
במה מדליקין הוא הפרק השני במסכת שבת העוסק בעיקר במצוות הדלקת נרות שבת ובהכנות לכניסת שבת.
חָדָשׁ!!: נידה ובמה מדליקין · ראה עוד »
בני מנשה
מיכאל פרוינד עם צעיר מבני מנשה במיזורם שבהודו בני מנשה הם חלק מבני השבטים קוקי-צ'ין-מיזו ממדינות מיזוראם, אסאם ומניפור שבצפון מזרח הודו על גבול מיאנמר, שמיוחסים לשבט מנשה.
חָדָשׁ!!: נידה ובני מנשה · ראה עוד »
בעלי הנפש
200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.
חָדָשׁ!!: נידה ובעלי הנפש · ראה עוד »
בעילת מצווה
ביהדות, בעילת מצווה היא קיום יחסי האישות הראשונים של זוג שנישא, שבהם הוא מבטא את מימוש הנישואים.
חָדָשׁ!!: נידה ובעילת מצווה · ראה עוד »
בקתת נידה
בקתת נידה (באמהרית, מרגם גוג'ו או מוגאט גוג'ו (בקתת הטמאות), או יא דאם גוג'ו (בקתת הדם)) הוא מבנה ששימש את נשות קהילת ביתא ישראל באתיופיה לטהרה מדם נידה או דם יולדת.
חָדָשׁ!!: נידה ובקתת נידה · ראה עוד »
ברוך בן יצחק
עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: נידה וברוך בן יצחק · ראה עוד »
ברוך גיגי
שיעור כללי של הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז הרב ברוך גיגי (נולד ב־1957) הוא אחד מראשי ישיבת הר עציון, רב בית הכנסת הספרדי באלון שבות ומראשי פורום תקנה.
חָדָשׁ!!: נידה וברוך גיגי · ראה עוד »
בתולה (הלכה)
כא בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים.
חָדָשׁ!!: נידה ובתולה (הלכה) · ראה עוד »
בדיקת עד
בדיקת עד היא בדיקה שמבצעת אישה לפי ההלכה היהודית, על מנת לוודא שנפסק הדימום הווסתי שלה.
חָדָשׁ!!: נידה ובדיקת עד · ראה עוד »
בדיקה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נידה ובדיקה · ראה עוד »
בועל ארמית
בספרות ההלכה, בועל ארמית הוא יהודי המקיים יחסי מין עם גויה.
חָדָשׁ!!: נידה ובועל ארמית · ראה עוד »
בוריס הראשון, שליט בולגריה
בולגריה בתקופת שלטונו של בוריס הראשון בוריס מיכאיל הראשון (בבולגרית: Борис Михаил) היה קניאז האימפריה הבולגרית הראשונה מ-852 ועד 889 וכן לתקופה קצרה ב-893.
חָדָשׁ!!: נידה ובוריס הראשון, שליט בולגריה · ראה עוד »
בודקת טהרה
בודקת טהרה היא אחות או בעלת הסמכה רפואית מקבילה, שהוכשרה לביצוע בדיקות גינקולוגיות על מנת לזהות מקור אפשרי נוסף לדימום שאין מקורו ברחם, כגון פצע בנרתיק או בצוואר הרחם.
חָדָשׁ!!: נידה ובודקת טהרה · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: נידה ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
בית ארבעת המרחבים
תרשים של בית ארבעת המרחבים תל קסילה - אתר במוזיאון ארץ ישראל ובו בית ארבעת המרחבים משוחזר בית ארבעת המרחבים במעלה שומרון שריד מהכפר העתיק במעלה שומרון דגם של בית ארבעת המרחבים בית ארבעת המרחבים או הבית הישראלי הוא טיפוס של מבנה שהתגלה באתרי חפירה רבים ברחבי ארץ ישראל ומחוצה לה.
חָדָשׁ!!: נידה ובית ארבעת המרחבים · ראה עוד »
בית הסתרים
בית הסתרים הוא כינוי בהלכה למקומות בגוף האדם או בכלי שהם נסתרים ואינם נראים בהתבוננות מבחוץ.
חָדָשׁ!!: נידה ובית הסתרים · ראה עוד »
בית ישראל (גאנה)
בית ישראל היא קהילה בגאנה, אשר חבריה טוענים כי הם יהודים, צאצאיהם של עשרת השבטים האבודים של ישראל.
חָדָשׁ!!: נידה ובית ישראל (גאנה) · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: נידה וביתא ישראל · ראה עוד »
גילוי עריות
איור מעשה ידי מרטין ואן מאלה משנת 1905 בעברית מודרנית גילוי עריות הוא קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו יחסים מיניים בין אב לבתו או בנו, בין אם לבתה או בנה, בין אח לאחות וכדומה.
חָדָשׁ!!: נידה וגילוי עריות · ראה עוד »
דם נידה
#הפניה נידה.
חָדָשׁ!!: נידה ודם נידה · ראה עוד »
דם קישוי
בהלכה, דם קישוי היא הגדרה הלכתית בהלכות טהרת המשפחה ובהלכות טומאה וטהרה, הקובע את דינה של אישה שנובע דם מצוואר הרחם שלה בתקופה הסמוכה ללידה.
חָדָשׁ!!: נידה ודם קישוי · ראה עוד »
דם חימוד
בהלכה, דם חימוד הוא דימום מהרחם הנובע מחמת התגברות התשוקה המינית לקראת הנישואין.
חָדָשׁ!!: נידה ודם חימוד · ראה עוד »
דרך הוצאה
בהלכות מלאכת הוצאה, דרך הוצאה הוא תנאי יסודי וכלל מוביל.
חָדָשׁ!!: נידה ודרך הוצאה · ראה עוד »
דרור פיקסלר
דרור פיקסלר (נולד ב-14 באוקטובר 1969) הוא פיזיקאי ומהנדס ישראלי המפרסם גם ספרים ומאמרים תורניים.
חָדָשׁ!!: נידה ודרור פיקסלר · ראה עוד »
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: נידה ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »
דרכי היטהרות מטומאה
מקווה מודרני בקיבוץ טירת צבי הלכות טומאה וטהרה מגדירות תהליכי טהרה כדי להיטהר מן הטומאות השונות.
חָדָשׁ!!: נידה ודרכי היטהרות מטומאה · ראה עוד »
דברים הגורמים לשכחה
רגילות בזיתים גורמת שכחה, על נקודה זו נכתבו פסקי הלכה רבים בשל נפיצותהדברים הגורמים לשכחה היא רשימה של פעולות שעל פי התלמוד והפוסקים עלולות לגרום לשכחה של דברי תורה.
חָדָשׁ!!: נידה ודברים הגורמים לשכחה · ראה עוד »
דוד ובת שבע
תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.
חָדָשׁ!!: נידה ודוד ובת שבע · ראה עוד »
ה'רמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נידה וה'רמ"ז · ראה עוד »
האוהל האדום
האוהל האדום הוא רומן היסטורי מאת אניטה דיאמנט שפורסם ב-1997.
חָדָשׁ!!: נידה והאוהל האדום · ראה עוד »
הענישה בהלכה
האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.
חָדָשׁ!!: נידה והענישה בהלכה · ראה עוד »
העיר החופשית דנציג
הדוכסות של ורשה שטר כסף של העיר החופשית דנציג העיר החופשית דנציג (בגרמנית: Freie Stadt Danzig; בפולנית: Wolne Miasto Gdańsk, ביידיש: דאנציג) הייתה עיר מדינה בחסות חבר הלאומים בין השנים 1920 ל-1939, בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: נידה והעיר החופשית דנציג · ראה עוד »
הפסק טהרה
"עד בדיקה", בד המשמש לבדיקה פנים נרתיקית. הפסק טהרה הוא מושג הלכתי בתחום טהרת המשפחה, שפירושו בדיקה לווידוא שנפסק הדימום הרחמי.
חָדָשׁ!!: נידה והפסק טהרה · ראה עוד »
הרחקות הנידה
הרחקות הנידה הן חלק מדיני טהרת המשפחה שבהלכות נידה, המגדירים את ההרחקות שאיש ואישה צריכים לנהוג בהן כל זמן שהאישה נידה.
חָדָשׁ!!: נידה והרחקות הנידה · ראה עוד »
הרגשת נידה
בהלכות נידה, הרגשת דם היא הרגשת יציאת הדם הווסתי מהרחם, שנזכרת בתלמוד כתנאי להחלת טומאת נידה מדאורייתא על האשה.
חָדָשׁ!!: נידה והרגשת נידה · ראה עוד »
התקן תוך-רחמי
המחשת מיקום ההתקן התוך-רחמי התקן תוך-רחמי (באנגלית: Intraunterine device) הוא אמצעי למניעת היריון, שיעיל במניעת היריון ב-99% מהמקרים.
חָדָשׁ!!: נידה והתקן תוך-רחמי · ראה עוד »
הלן אילון
הלן אילון (באנגלית: Helène Aylon; 4 בפברואר 1931 – 6 באפריל 2020) הייתה אמנית מולטימדיה אקו-פמיניסטית יהודייה–אמריקאית.
חָדָשׁ!!: נידה והלן אילון · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: נידה והלכה · ראה עוד »
הדת השומרונית
הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.
חָדָשׁ!!: נידה והדת השומרונית · ראה עוד »
הכהנים בני צדוק
הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: נידה והכהנים בני צדוק · ראה עוד »
וסת
מחזור וסת אופייני המחזור החודשי וֶסֶת (באנגלית: menstruation) היא הפרשה סדירה של דם ורקמות ריריות מהחלק הפנימי של הרחם דרך הנרתיק.
חָדָשׁ!!: נידה ווסת · ראה עוד »
וסת קבוע
וסת קבוע הוא כינוי בהלכה היהודית לאישה שיש להופעת וסתה חוקיות קבועה (מבין האפשרויות הנזכרות בהלכות וסתות), כך שהיום שבו היא מתחילה לראות את דם נידתה צפוי.
חָדָשׁ!!: נידה ווסת קבוע · ראה עוד »
וסת הגוף
ביהדות, וֶסֶת הגוף הוא כינוי להרגשות גופניות שאשה עלולה להרגיש בזמן הווסת החודשי או בסמיכות אליו.
חָדָשׁ!!: נידה ווסת הגוף · ראה עוד »
וידאל די טולוזא
רבי וידאל די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים.
חָדָשׁ!!: נידה ווידאל די טולוזא · ראה עוד »
כ"ג באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אב היא לרוב פרשת ראה.
חָדָשׁ!!: נידה וכ"ג באב · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: נידה וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כרת
כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.
חָדָשׁ!!: נידה וכרת · ראה עוד »
כרכום חורפי
כַּרְכֹּם חורפי (שם מדעי: Crocus hyemalis) הוא גאופיט בעל פקעת ממשפחת האירוסיים.
חָדָשׁ!!: נידה וכרכום חורפי · ראה עוד »
כתם (נידה)
בהלכות נידה, כתם הוא מראה של דם שאישה מצאה על אחד מבגדיה או מצעיה, אך לא נתלוותה אליו הרגשת יציאת דם.
חָדָשׁ!!: נידה וכתם (נידה) · ראה עוד »
כתם (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נידה וכתם (פירושונים) · ראה עוד »
ימי טוהר
בהלכה, ימי טוהר אלו ימים בהם יולדת הרואה דם מרחמה אינה נטמאת מכך ככל נידה או זבה.
חָדָשׁ!!: נידה וימי טוהר · ראה עוד »
יעקב פרנק
יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: נידה ויעקב פרנק · ראה עוד »
יעקב ריישר
רבי יעקב ריישר (ידוע גם כ-יעקב בַּקוֹפֶן, בכתיב מיושן: באַקאָפען; 1661, פראג – ח' בשבט ה'תצ"ג, 1733, מץ) היה מרבני אשכנז, פוסק ומחבר הספרים עיון יעקב, שבות יעקב, חק יעקב (על הלכות פסח), ועוד.
חָדָשׁ!!: נידה ויעקב ריישר · ראה עוד »
יצאת צדיק
"יצאת צדיק" היא תוכנית מציאות ישראלית מסוגת המצלמה הנסתרת, בהנחיית חיים אתגר ששודרה בעבר במסגרת שידורי קשת בערוץ 2, והחל מ-10 בינואר 2018 משודרת בקשת 12.
חָדָשׁ!!: נידה ויצאת צדיק · ראה עוד »
יצחק מרדכי רובין
הרב יצחק מרדכי הכהן רובין (נולד בי"ב באב ה'תשכ"א, 25 ביולי 1961) הוא פוסק הלכה חרדי-ליטאי.
חָדָשׁ!!: נידה ויצחק מרדכי רובין · ראה עוד »
יצחק דב במברגר
הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; ה' בחשוון ה'תקס"ח, 6 בנובמבר 1807 – ט"ז בתשרי ה'תרל"ט, 13 באוקטובר 1878) היה רבה של וירצבורג, פוסק הלכה, ומגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נידה ויצחק דב במברגר · ראה עוד »
יקותיאל יהודה הלברשטאם
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב; ד' בשבט ה'תרס"ה – ט' בתמוז ה'תשנ"ד, 10 בינואר 1905 – 18 ביוני 1994) היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: נידה ויקותיאל יהודה הלברשטאם · ראה עוד »
ירון ידען
ירון ידען (נולד בטבריה ב-8 בדצמבר 1961) הוא פעיל חברתי ישראלי ומייסד ארגון "דעת אמת".
חָדָשׁ!!: נידה וירון ידען · ראה עוד »
ישראל איסרלן
רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.
חָדָשׁ!!: נידה וישראל איסרלן · ראה עוד »
ישיבת מרכז הרב
מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נידה וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »
ילתא
ילתא הייתה אשתו של רב נחמן, אמורא בבלי בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: נידה וילתא · ראה עוד »
יחסי מין
ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.
חָדָשׁ!!: נידה ויחסי מין · ראה עוד »
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
חָדָשׁ!!: נידה ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »
יחיאל מיכל שטרן
הרב יחיאל מיכל שטרן (נולד בשנת 1949) הוא רב שכונת עזרת תורה בירושלים ומחבר פורה של ספרות תורנית בשלל תחומים.
חָדָשׁ!!: נידה ויחיאל מיכל שטרן · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: נידה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: נידה ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: נידה ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהושע השל וולהנדלר
רבי יהושע השל ווֹלְהֶנְדְלֶר (ה'תשי"ד-ה'תשע"ב) היה רב ופוסק חסידי, מחבר ספר גופי הלכות (משנה ברורה החדש) על הלכות נידה וטבילה ועוד ספרים.
חָדָשׁ!!: נידה ויהושע השל וולהנדלר · ראה עוד »
יהודי האיגבו
טקסט.
חָדָשׁ!!: נידה ויהודי האיגבו · ראה עוד »
יועצת הלכה
יועצת הלכה היא אישה שהוכשרה לענות לנשים בנושאים הקשורים לטהרת המשפחה.
חָדָשׁ!!: נידה ויועצת הלכה · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נידה ויורה דעה · ראה עוד »
יוכבד וינפלד
יוכבד (ג'וקי) וינפלד (נולדה ב-15 ביולי 1947) היא אמנית, מורה לאמנות ומפתחת תערוכות הפעלה חינוכיות לילדים.
חָדָשׁ!!: נידה ויוכבד וינפלד · ראה עוד »
4Q111
4Q111 (נקראת גם 4QLam) היא מגילה, שנמצאה במערה מספר 4 בקומראן המכילה חלק ממגילת איכה.
חָדָשׁ!!: נידה ו4Q111 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נידה
