סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ס

מַדָד ס

ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית). [1]

80 יחסים: ß, ISO 259, X, מספר אותיות התורה, משה מיינסטרס, מלטית, מבטא, אם ננעלו, אנגלית, אל-בסה, אלפבית עברי, אלפבית פרוטו-כנעני, אלפבית צלילי, אלפבית יווני, אהל מכון בניני, אות, אותיות סת"ם, אכדית, אינוכטון, ניקוד בבלי, סמך (פירושונים), ספרות עבריות, סטטיסטיקות של התנ"ך, סוטה (הלכה), סכון, סיגמא, עקילס הגר, ערבית, עברית מקראית, עיצור, עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור הומופוני, עיצורים מכתשיים, עיצורים שורקים, עיצורים חוסמים, עיצורים חוככים, פרוטו-שמית, פרוטו-הודו-אירופית, צ, צ'כית, צומי, קוליות הגאים, ר, רשימת עיצורים, רב חסדא, רומנית, ש, שבת סורו מני, שגיאת כתיב, שכיחות אותיות בעברית, ..., שיכול עיצורים, תשבץ היגיון, תל זית, לשון חז"ל, לטינית, לואיוויל, טורקית עות'מאנית, ז, חדר מתוקן, בניינים בעברית, בסיסה, גרינלנדית, גזרה (דקדוק), גימטריה, דנית, דקדוק עברי - מונחים, דוד בן-גוריון, האותיות בבחירות לכנסת, הגייה אשכנזית, כתב עברי רהוט, כתב רש"י, כתב ברייל, כתב ברייל עברי, כתב יד ששון 507, יהודה אבן קריש, יידיש, ث, س, ش, ص. להרחיב מדד (30 יותר) »

ß

ß היא ליגטורה של האות ſ (או s ארוכה) עם האות s או z, שהפכה לאות בפני עצמה בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: ס וß · ראה עוד »

ISO 259

ISO 259 היא סדרה של תקני ISO לליטון (רומניזציה) של תווי האלפבית העברי לתווים לטיניים.

חָדָשׁ!!: ס וISO 259 · ראה עוד »

X

X (אקס) היא האות העשרים־וארבע באלפבית הלטיני.

חָדָשׁ!!: ס וX · ראה עוד »

מספר אותיות התורה

הנתונים בתרשים לפי "מקראות גדולות הכתר" ולפיהם סיכום האותיות הוא 304,801. מספר האותיות המרכיבות את ספר התורה (הכולל את חמישה חומשי התורה) נדון רבות במשך הדורות, בעקבות דברי ספר הזוהר שכתב שמספרם של אותיות התורה הוא שישים ריבוא (.

חָדָשׁ!!: ס ומספר אותיות התורה · ראה עוד »

משה מיינסטרס

רבי משה מיינסטרס (בכתיב ארכאי: רבי משה מיינשטרש, מוכר גם כרבי משה מווינה; בסביבת ה'ש"ץ, 1630 – בערך ה'תנ"ג, 1693) היה תלמיד חכם ומחבר ספרים במרכז אירופה של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: ס ומשה מיינסטרס · ראה עוד »

מלטית

מלטית או מלטזית (Malti) היא שפה שמית תיכונה-דרומית מתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות, המדוברת במלטה.

חָדָשׁ!!: ס ומלטית · ראה עוד »

מבטא

בבלשנות, מבטא הוא סגנון הגייה ייחודי, המאפיין קבוצה מסוימת.

חָדָשׁ!!: ס ומבטא · ראה עוד »

אם ננעלו

אִם נִנְעֲלוּ הוא פיוט כתוב עברית ותימנית-יהודית מאת המשורר התימני בן המאה ה-17 רבי שלום שבזי.

חָדָשׁ!!: ס ואם ננעלו · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: ס ואנגלית · ראה עוד »

אל-בסה

מבט על אל-בסה במרץ 1939, צילום של יהודה בן-דוד אל-בַּסַּה (דגש חזק באות סמ"ך; בערבית: البصّة) היה כפר ערבי גדול בגליל המערבי כקילומטר וחצי דרומית לגבול הצפון (עם לבנון) וכ-4 קילומטרים דרומית מזרחית לראש הנקרה.

חָדָשׁ!!: ס ואל-בסה · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: ס ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפבית פרוטו-כנעני

האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.

חָדָשׁ!!: ס ואלפבית פרוטו-כנעני · ראה עוד »

אלפבית צלילי

מיצג מהתערוכה באתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב המפרט את האלפבית הצלילי בעברית. אָלֶפְבֵּית צְלִילִי, הנקרא גם "איות פונטי", הוא שיטה בה משתמשים במילה כדי לציין אות או ספרה.

חָדָשׁ!!: ס ואלפבית צלילי · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: ס ואלפבית יווני · ראה עוד »

אהל מכון בניני

אהל מכון בניני (ידוע גם כשיר האותיות או אותיות לרבינו סעדיה) הוא פיוט המפרט כמה פעמים מופיעה בתורה כל אחת מכ"ב האותיות.

חָדָשׁ!!: ס ואהל מכון בניני · ראה עוד »

אות

האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).

חָדָשׁ!!: ס ואות · ראה עוד »

אותיות סת"ם

כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: ס ואותיות סת"ם · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: ס ואכדית · ראה עוד »

אינוכטון

אִינוּכְּטוּן (Inuktun, בגרינלנדית: avanersuarmiutut, בדנית: nordgrønlandsk, polarskimoisk, thulesproget) היא שפתם של האינוגואיטים, עם אינואיטי החי בצפון גרינלנד (קאנאק והכפרים הסמוכים לה).

חָדָשׁ!!: ס ואינוכטון · ראה עוד »

ניקוד בבלי

יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ס וניקוד בבלי · ראה עוד »

סמך (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ס וסמך (פירושונים) · ראה עוד »

ספרות עבריות

השעון התחתון בבניין הקהילה היהודית בפראג, המשתמש בספרות עבריות. מערכת הסְפָרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי, בדומה לספרות יווניות.

חָדָשׁ!!: ס וספרות עבריות · ראה עוד »

סטטיסטיקות של התנ"ך

ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: ס וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.

חָדָשׁ!!: ס וסוטה (הלכה) · ראה עוד »

סכון

סימן הסכון סֻכּוּן (בערבית: سكون) הוא אחד מסימני התשכיל.

חָדָשׁ!!: ס וסכון · ראה עוד »

סיגמא

סִיגְמַא או סִיגְמַה (גדולה Σ, קטנה σ, קטנה סופית ς) היא האות ה-18 באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: ס וסיגמא · ראה עוד »

עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: ס ועקילס הגר · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: ס וערבית · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ס ועברית מקראית · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

חָדָשׁ!!: ס ועיצור · ראה עוד »

עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום

עיצור מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: ס ועיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור הומופוני

עִיצוּר הוֹמוֹפוֹנִי בעברית, (מיוונית: חד-קולי), הוא עיצור שווה צליל לעיצור אחר הדומה לו, בהגייה הנפוצה של השפה העברית בימינו.

חָדָשׁ!!: ס ועיצור הומופוני · ראה עוד »

עיצורים מכתשיים

עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו.

חָדָשׁ!!: ס ועיצורים מכתשיים · ראה עוד »

עיצורים שורקים

עיצורים שורקים (strident; sibilant) הם עיצורים חוככים או עיצורים מחוככים המופקים באזור המכתש ובתר המכתש כך שתנועת האוויר מתועלת באמצעות קדמת הלשון אל השיניים העליונות.

חָדָשׁ!!: ס ועיצורים שורקים · ראה עוד »

עיצורים חוסמים

עיצורים חוסמים (באנגלית: Obstruents, מילולית "מפריעים") הם עיצורים שבעת הגייתם, זרימת האוויר נחסמת או מופרעת במידה משמעותית, כך שבבסיס החיתוך נוצרת תהודה ("רעש") המתפרש כהגה בעל משמעות בדיבור.

חָדָשׁ!!: ס ועיצורים חוסמים · ראה עוד »

עיצורים חוככים

עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.

חָדָשׁ!!: ס ועיצורים חוככים · ראה עוד »

פרוטו-שמית

פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.

חָדָשׁ!!: ס ופרוטו-שמית · ראה עוד »

פרוטו-הודו-אירופית

פרוטו־הודו־אירופית (באנגלית: Proto-Indo-European; בראשי תיבות: PIE) היא השפה האם המשוערת של כל השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: ס ופרוטו-הודו-אירופית · ראה עוד »

צ

צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ס וצ · ראה עוד »

צ'כית

צ'כית (מכונה לפעמים גם "בוהמית") היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: ס וצ'כית · ראה עוד »

צומי

צומי הוא מונח נפוץ בסלנג העברי ובתרבות הישראלית.

חָדָשׁ!!: ס וצומי · ראה עוד »

קוליות הגאים

קוליות הגאים (באנגלית: voicing) היא מאפיין פונטי של הגאים.

חָדָשׁ!!: ס וקוליות הגאים · ראה עוד »

ר

ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ס ור · ראה עוד »

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.

חָדָשׁ!!: ס ורשימת עיצורים · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: ס ורב חסדא · ראה עוד »

רומנית

רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: ס ורומנית · ראה עוד »

ש

ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ס וש · ראה עוד »

שבת סורו מני

שבת סורו מני היא קינה קדומה מהקינות לתשעה באב שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, הפותחת את סדר הקינות שנאמרות במסגרת תפילת שחרית של תשעה באב במנהגי אשכנז ובמנהג איטליה.

חָדָשׁ!!: ס ושבת סורו מני · ראה עוד »

שגיאת כתיב

מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.

חָדָשׁ!!: ס ושגיאת כתיב · ראה עוד »

שכיחות אותיות בעברית

כבכל שפה, גם בעברית שכיחות האותיות אינה אחידה - ישנן אותיות הנמצאות בשימוש נרחב בשפה, ויש שהשימוש בהן מועט.

חָדָשׁ!!: ס ושכיחות אותיות בעברית · ראה עוד »

שיכול עיצורים

בפונולוגיה, שׂיכּוּל עיצורים הוא תופעה לשונית שבה שני עיצורים סמוכים מתחלפים במקומותיהם.

חָדָשׁ!!: ס ושיכול עיצורים · ראה עוד »

תשבץ היגיון

תשבץ היגיון (באנגלית: Cryptic crossword, "תשבץ מוצפן") הוא תשבץ, שבו כל הגדרה היא מעין חידה לשונית בזעיר אנפין, אשר על פי רוב מכוונת את הפותר אל הפתרון בשתי דרכים שונות.

חָדָשׁ!!: ס ותשבץ היגיון · ראה עוד »

תל זית

תל זַית (בערבית: תֵל זֵיתַא) הוא תל קטן באזור השפלה, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לקריית גת ומספר קילומטרים ממערב לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335.

חָדָשׁ!!: ס ותל זית · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: ס ולשון חז"ל · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: ס ולטינית · ראה עוד »

לואיוויל

לואיוויל בלילה לואיוויל (באנגלית: Louisville) היא הגדולה שבערי מדינת קנטקי אשר בארצות הברית ועיר מחוז של מחוז ג'פרסון.

חָדָשׁ!!: ס ולואיוויל · ראה עוד »

טורקית עות'מאנית

"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.

חָדָשׁ!!: ס וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »

ז

ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.

חָדָשׁ!!: ס וז · ראה עוד »

חדר מתוקן

תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: ס וחדר מתוקן · ראה עוד »

בניינים בעברית

הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.

חָדָשׁ!!: ס ובניינים בעברית · ראה עוד »

בסיסה

תערובת בסיסה בסיסה (בערבית: بسيسة, תעתיק: בסיסה. עם זאת, ביהדות תוניסיה: בשישא; ביהדות ג'רבה: פשישא) היא תערובת הנאכלת במדינות לוב, תוניסיה ואלג'יריה.

חָדָשׁ!!: ס ובסיסה · ראה עוד »

גרינלנדית

גרינלנדית (Kalaallisut - IPA: - שפת הכלשׂיט) היא השפה המדוברת והרשמית בגרינלנד.

חָדָשׁ!!: ס וגרינלנדית · ראה עוד »

גזרה (דקדוק)

בדקדוק של השפות השמיות, המונח גִזרה מתייחס לקבוצה של שורשים שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים.

חָדָשׁ!!: ס וגזרה (דקדוק) · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: ס וגימטריה · ראה עוד »

דנית

דנית (בדנית: Dansk) היא שפה סקנדינבית המדוברת בפי כ־6 מיליון בני אדם בעיקר בדנמרק, שם היא השפה הרשמית.

חָדָשׁ!!: ס ודנית · ראה עוד »

דקדוק עברי - מונחים

__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: ס ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ס ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

האותיות בבחירות לכנסת

פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בשיטת הבחירות לכנסת כל רשימה מיוצגת באמצעות כינוי הרשימה ואות אחת או עד שלוש אותיות שונות זו מזו באלפבית העברי (מכונה גם סימן הרשימה).

חָדָשׁ!!: ס והאותיות בבחירות לכנסת · ראה עוד »

הגייה אשכנזית

ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: ס והגייה אשכנזית · ראה עוד »

כתב עברי רהוט

בעל שם טוב כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול בספרות התורנית היהודית מכונה גם כתב מְשִיטָא הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס.

חָדָשׁ!!: ס וכתב עברי רהוט · ראה עוד »

כתב רש"י

כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.

חָדָשׁ!!: ס וכתב רש"י · ראה עוד »

כתב ברייל

אצבע ממששת קטע שנכתב בכתב ברייל לשם קריאתו כְּתַב בְּרָייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות בולטות ממשטח הדף כלפי מעלה, המאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש.

חָדָשׁ!!: ס וכתב ברייל · ראה עוד »

כתב ברייל עברי

כתב ברייל עברי כתב ברייל עברי הוא אלפבית הברייל בעברית.

חָדָשׁ!!: ס וכתב ברייל עברי · ראה עוד »

כתב יד ששון 507

דף 5 מתנ"ך Ms. Heb. 24°5702 דף מתוך חומש כתר דמשק (שמות כה:כג-לה) כתב יד ששון 507 או חומש "כתר דמשק" (שמו הנוכחי: כתב יד ירושלים Heb. 24° 5702), הוא קודקס תנ"ך עברי מהמאה ה-10, המורכב מחמשת חומשי תורה כמעט בשלמותם.

חָדָשׁ!!: ס וכתב יד ששון 507 · ראה עוד »

יהודה אבן קריש

יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش) היה מדקדק עברי שחי ופעל בצפון אפריקה במפנה המאה העשירית בקירוב, מחלוצי הבלשנות השמית.

חָדָשׁ!!: ס ויהודה אבן קריש · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ס ויידיש · ראה עוד »

ث

תַ'א/תַֿא (בערבית: ثَاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ס וث · ראה עוד »

س

האות סין (בערבית: سين) היא האות ה-12 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ס וس · ראה עוד »

ش

האות שין (בערבית: شين) היא האות ה-13 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ס וش · ראה עוד »

ص

האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ס וص · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

סמ"ך, סמך.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ס

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »