סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

סבוראים

מַדָד סבוראים

סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7). [1]

94 יחסים: מאיס עלי, מר זוטרא (פירושונים), מר זוטרא בר מר זוטרא, מר זוטרא, ראש הגולה, מר בר רב אשי, מר בר רב הונא, מטפחת ספרים, אמוראים, ארמית בבלית, אברהם ווייס, אגרת רב שרירא גאון, אין הולכין בממון אחר הרוב, ספרות חז"ל, סתמא דגמרא, סתמאים, סבורא, סבוראי, סדר תנאים ואמוראים, פרשנות התלמוד הבבלי, רמב"ן, ראשית ימי הביניים, רב מרי בר רב דימי, רב אחא (פירושונים), רב אחאי, רב אבא, רב אבהו, רב נחמן (פירושונים), רב סימונא, רב עינא (אמורא), רב עינא (סבורא), רב רחומי השלישי, רב שמואל בריה דרב אבהו, רב שרירא גאון, רב הונא (פירושונים), רב יצחק (פירוז שבור), רב יוסף (פירושונים), רבאי מרוב, רבנן סבוראי, רבה, רבה תוספאה, רבה יוסי, רבי יוסי (פירושונים), רבינא (פירושונים), רבינא בר אמוציא, רבינא האחרון, רוב, שמואל (פירושונים), שמות הצדיקים, שאילתא (דרשה), ששנא גאון, ..., שבט יהודה, שבטי ישראל, שיטת הרבדים, תפילת ערבית, תקנות הגאונים, תקופת הסבוראים, תלמוד, תלמוד בבלי, תורה, תולדות עם עולם, תולדות תנאים ואמוראים, תיקוני הזוהר, תיקוף, טבריה, חנן מאישקיא, חז"ל, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכות קריאת שמע, גאונים, ד' באדר, ד'רס"ו, ד'ש', ד'ת"י, דוד הלבני, הסובראים, הונא גאון, היסטוריה של עם ישראל, כפרות, י' בתשרי, יע"ל קג"ם, יעקב שפיגל, יצחק (פירושונים), יצחק אייזיק הלוי, ישיבת ארץ הצבי, ישיבת ארץ ישראל, ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים), ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, יהדות בבל, יהודים, יוסף סמברי, יוסי, יוסי בן יוסי, 540. להרחיב מדד (44 יותר) »

מאיס עלי

"מאיס עלי" (מארמית: מאוס עלי) היא עילת גירושין מרכזית, מאז המשנה ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: סבוראים ומאיס עלי · ראה עוד »

מר זוטרא (פירושונים)

זוטרא הוא שם ארמי בבלי, שמשמעו "קטן".

חָדָשׁ!!: סבוראים ומר זוטרא (פירושונים) · ראה עוד »

מר זוטרא בר מר זוטרא

מר זוטרא בר מר זוטרא, או מר זוטרא השלישי, היה בנו היחיד של ראש הגולה בבבל, מר זוטרא השני, בתחילתה של תקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ומר זוטרא בר מר זוטרא · ראה עוד »

מר זוטרא, ראש הגולה

מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »

מר בר רב אשי

מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.

חָדָשׁ!!: סבוראים ומר בר רב אשי · ראה עוד »

מר בר רב הונא

רב מר בר רב הונא (נפטר בשנת 614 או 620) היה מראשוני הגאונים, ראש ישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.

חָדָשׁ!!: סבוראים ומר בר רב הונא · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: סבוראים ומטפחת ספרים · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: סבוראים ואמוראים · ראה עוד »

ארמית בבלית

עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: סבוראים וארמית בבלית · ראה עוד »

אברהם ווייס

הרב פרופסור אברהם ווייס (22 במרץ 1896–4 באוקטובר 1970) היה תלמיד חכם, חוקר תלמוד ומנהיג ציוני-דתי.

חָדָשׁ!!: סבוראים ואברהם ווייס · ראה עוד »

אגרת רב שרירא גאון

אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.

חָדָשׁ!!: סבוראים ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »

אין הולכין בממון אחר הרוב

אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.

חָדָשׁ!!: סבוראים ואין הולכין בממון אחר הרוב · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: סבוראים וספרות חז"ל · ראה עוד »

סתמא דגמרא

סתמא דגמרא (בעברית: סתם תלמוד או הסתם של התלמוד) הוא מושג בתלמוד המתאר טקסט שמשמש להבאת פירוש, תירוץ, קושיה, הערה לדברי חכם או פסיקה במהלך הלימוד, ללא הזכרת שם אומרו.

חָדָשׁ!!: סבוראים וסתמא דגמרא · ראה עוד »

סתמאים

הסתמאים הוא כינוי לכותבי הסתמא בתלמוד הבבלי, שחודש על ידי חוקר התלמוד הרב דוד הלבני, בהתאם לתפיסתו את הסתמא כשכבה מאוחרת שאינה אמוראית, כמבואר להלן.

חָדָשׁ!!: סבוראים וסתמאים · ראה עוד »

סבורא

#הפניה סבוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים וסבורא · ראה עוד »

סבוראי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: סבוראים וסבוראי · ראה עוד »

סדר תנאים ואמוראים

סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.

חָדָשׁ!!: סבוראים וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: סבוראים ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורמב"ן · ראה עוד »

ראשית ימי הביניים

יוסטיניאנוס הראשון ופמלייתו, פסיפס מאמצע המאה השישית, בבזיליקת סן ויטאלה ברוונה, איטליה ראשית ימי הביניים או ימי הביניים המוקדמים (באנגלית: Early Middle Ages) הוא מונח המציין תארוך תקופה באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה, שנמשכה בערך מסוף המאה החמישית ועד תחילת הפיאודליזם באירופה, דהיינו המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: סבוראים וראשית ימי הביניים · ראה עוד »

רב מרי בר רב דימי

רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות) היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים, בסביבות שנת ד'ש"ס (600).

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב מרי בר רב דימי · ראה עוד »

רב אחא (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב אחא (פירושונים) · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב אחאי · ראה עוד »

רב אבא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב אבא · ראה עוד »

רב אבהו

רב אבהו (גם: רבבהו) הוא אמורא בבלי בדור השביעי, ערב תקופת הסבוראים, מחכמי ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב אבהו · ראה עוד »

רב נחמן (פירושונים)

נחמן.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב נחמן (פירושונים) · ראה עוד »

רב סימונא

רב סימונא (לעיתים: רב סמוניה, רב סמונא, רב סימוניא, רב סמוניא) - ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב סימונא · ראה עוד »

רב עינא (אמורא)

רב עינא היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב עינא (אמורא) · ראה עוד »

רב עינא (סבורא)

רב עינא (רבים מזהים אותו עם רב גיזא או רב גדא שמופיע ב"סדר תנאים ואמוראים") - חכם יהודי מראשי הדור השני של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב עינא (סבורא) · ראה עוד »

רב רחומי השלישי

רב רחומי (רב ריחומי) היה מראשוני הסבוראים, שעסקו בעריכת התלמוד הבבלי ובהשלמתו אחרי האמוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב רחומי השלישי · ראה עוד »

רב שמואל בריה דרב אבהו

רב שמואל בריה דרב אבהו (רב שמואל בר רבא) - מחכמי הסבוראים בדור הראשון, עם סופה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב שמואל בריה דרב אבהו · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רב הונא (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב הונא (פירושונים) · ראה עוד »

רב יצחק (פירוז שבור)

רב יצחק היה גאון ישיבת פירוז־שבור שבבבל בתקופת המעבר שבין הסבוראים לגאונים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב יצחק (פירוז שבור) · ראה עוד »

רב יוסף (פירושונים)

יוסף.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורב יוסף (פירושונים) · ראה עוד »

רבאי מרוב

רב רבאי מרוב (רב רבאי דמן רוב) היה חכם יהודי, מראשי הסבוראים בבבל בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורבאי מרוב · ראה עוד »

רבנן סבוראי

#הפניה סבוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורבנן סבוראי · ראה עוד »

רבה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורבה · ראה עוד »

רבה תוספאה

רבה (רבא) תוספאה - אמורא בבלי בדור השמיני, בשלהי תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורבה תוספאה · ראה עוד »

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורבה יוסי · ראה עוד »

רבי יוסי (פירושונים)

יוסי.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורבי יוסי (פירושונים) · ראה עוד »

רבינא (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורבינא (פירושונים) · ראה עוד »

רבינא בר אמוציא

רבינא בר אמוציא (שמו השתבש בספרים בצורות שונות), חכם יהודי מתקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורבינא בר אמוציא · ראה עוד »

רבינא האחרון

רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (נפטר י"ג בכסלו ד'ר"ס, 499) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורבינא האחרון · ראה עוד »

רוב

רוב הוא כמות או מספר המהווים את החלק הגדול ביותר מתוך השלם.

חָדָשׁ!!: סבוראים ורוב · ראה עוד »

שמואל (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמואל.

חָדָשׁ!!: סבוראים ושמואל (פירושונים) · ראה עוד »

שמות הצדיקים

שמות הצדיקים הוא ספר שנכתב על ידי רבי נתן מברסלב בעקבות דברי רבו, רבי נחמן מברסלב בספר המידות.

חָדָשׁ!!: סבוראים ושמות הצדיקים · ראה עוד »

שאילתא (דרשה)

שאילתא היא סוג של דרשה שהייתה קיימת בזמן התלמוד ולאחריו בתקופת הסבוראים והגאונים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ושאילתא (דרשה) · ראה עוד »

ששנא גאון

רב ששנא גאון (חתם בשם משרשיא בר תחליפא) היה מראשוני גאוני ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: סבוראים וששנא גאון · ראה עוד »

שבט יהודה

בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: סבוראים ושבט יהודה · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: סבוראים ושבטי ישראל · ראה עוד »

שיטת הרבדים

שיטת הרבדים היא שיטה חינוכית ללימוד התורה שבעל פה, ובעיקר התלמוד הבבלי, שפותחה על ידי הרב ד"ר פנחס היימן.

חָדָשׁ!!: סבוראים ושיטת הרבדים · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ותפילת ערבית · ראה עוד »

תקנות הגאונים

תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ותקנות הגאונים · ראה עוד »

תקופת הסבוראים

#הפניה סבוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ותקופת הסבוראים · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: סבוראים ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: סבוראים ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: סבוראים ותורה · ראה עוד »

תולדות עם עולם

אחד משמונת כרכי הסדרה תולדות עם עולם הוא ספר היסטוריה בשמונה כרכים, הסוקר את קורותיו של עם ישראל בתקופת בית שני, התנאים והאמוראים, מנקודת מבט מסורתית, המתבססת בעיקרה על המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: סבוראים ותולדות עם עולם · ראה עוד »

תולדות תנאים ואמוראים

הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים ותולדות תנאים ואמוראים · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חָדָשׁ!!: סבוראים ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

תיקוף

המערבית תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: סבוראים ותיקוף · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: סבוראים וטבריה · ראה עוד »

חנן מאישקיא

רב חנן מאישקיא (מאישקא) היה ראש ישיבת פומבדיתא החל משנת ד'שמ"ט (589).

חָדָשׁ!!: סבוראים וחנן מאישקיא · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: סבוראים וחז"ל · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: סבוראים וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: סבוראים וברכות קריאת שמע · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: סבוראים וגאונים · ראה עוד »

ד' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: סבוראים וד' באדר · ראה עוד »

ד'רס"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים וד'רס"ו · ראה עוד »

ד'ש'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים וד'ש' · ראה עוד »

ד'ת"י

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים וד'ת"י · ראה עוד »

דוד הלבני

הרב דוד וייס הלבני (ד' בתשרי תרפ"ח, 27 בספטמבר 1927 – ל' בסיון תשפ"ב, 28 ביוני 2022) היה חוקר תלמוד ישראלי-אמריקאי יליד צ'כוסלובקיה.

חָדָשׁ!!: סבוראים ודוד הלבני · ראה עוד »

הסובראים

#הפניה סבוראים.

חָדָשׁ!!: סבוראים והסובראים · ראה עוד »

הונא גאון

רב הונאי (הונא) גאון היה מראשוני גאוני ישיבת סורא, שכיהן כגאון לאחר פטירתו של רב חנינא גאון בשנת ד'ת' (640) במשך כעשר שנים.

חָדָשׁ!!: סבוראים והונא גאון · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: סבוראים והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

כפרות

משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).

חָדָשׁ!!: סבוראים וכפרות · ראה עוד »

י' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים וי' בתשרי · ראה עוד »

יע"ל קג"ם

יע"ל קג"ם הם ראשי התיבות של שש מחלוקות בתלמוד הבבלי שבהן נפסקה הלכה כאביי לעומת רבא, מבין מאות מחלוקות שבתלמוד, שבהן הכלל הרגיל הוא שהלכה כרבא.

חָדָשׁ!!: סבוראים ויע"ל קג"ם · ראה עוד »

יעקב שפיגל

יעקב שמואל שפיגל (נולד ב-11 במאי 1941, י"ד באייר ה'תש"א) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, מומחה בעל שם בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד.

חָדָשׁ!!: סבוראים ויעקב שפיגל · ראה עוד »

יצחק (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יצחק.

חָדָשׁ!!: סבוראים ויצחק (פירושונים) · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: סבוראים ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

ישיבת ארץ הצבי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים וישיבת ארץ הצבי · ראה עוד »

ישיבת ארץ ישראל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים וישיבת ארץ ישראל · ראה עוד »

ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: סבוראים וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) · ראה עוד »

ישיבת סורא

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: סבוראים וישיבת סורא · ראה עוד »

ישיבת פומבדיתא

מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.

חָדָשׁ!!: סבוראים וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »

יהדות בבל

כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).

חָדָשׁ!!: סבוראים ויהדות בבל · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: סבוראים ויהודים · ראה עוד »

יוסף סמברי

רבי יוסף סמברי היה חכם וכרוניקאי יהודי-מצרי.

חָדָשׁ!!: סבוראים ויוסף סמברי · ראה עוד »

יוסי

יוסי הוא שם חיבה הנגזר מהשם.

חָדָשׁ!!: סבוראים ויוסי · ראה עוד »

יוסי בן יוסי

יוסי בן יוסי היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית של הפיוט, ומשוער כי פעילותו הייתה במאה החמישית או המאה השישית.

חָדָשׁ!!: סבוראים ויוסי בן יוסי · ראה עוד »

540

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סבוראים ו540 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סבוראים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »