גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
11 יחסים: מינרלים סיליקטיים, אנלציט, אפופיליט, אילוואיט, נתרוליט, פרהניט, זאוליט, חבזיט, בבינגטוניט, בייקריט, היולנדיט.
מינרלים סיליקטיים
מינרלים סיליקטיים – קבוצת מינרלים המבוססת על סיליקטים (תרכובת של אניון שבמרכזו אטום צורן אחד או יותר המוקף בליגנדים של אטומי חמצן שמטענם החשמלי שלילי).
חָדָשׁ!!: סטילביט ומינרלים סיליקטיים · ראה עוד »
אנלציט
אנלציט או אנלקימה הוא מינרל טקטוסיליקטי (סיליקט במבנה מרחבי) יוצר סלעים שצבעו לבן, אפור או חסר צבע. האנלציט מכיל סיליקט, אלומיניום, נתרן ומים במבנה גבישי קובייתי. נוסחת הרכבו הכימי היא: NaAlSi2O6•H2O. כמויות זעירות של אשלגן וסידן יכולים להחליף את אטומי הנתרן. בסוג סינתטי המכונה Ag-analcite מחליף כסף את הנתרן. בדרך כלל נוהגים לשייך את האנלציט לקבוצת הזאוליטים, קבוצה של מינרלים אלוּמוֹ־סיליקטיים, אבל ההרכב הכימי של האנלציט דומה יותר לזה של קבוצת הפלדשפטואידים (מינרלים השייכים לקבוצת המינרלים הטקטוסיליקטים שהם דמוי פצלת השדה, אך בעל מבנה שונה המכיל פחות סיליקה) והוא מופיע בטבע יחד איתם. עם זאת לאנלציט יש מבנה המכיל חללים גדולים (במונחים מולקולריים), האופייני לזאוליט. בחללים אלו מתיישבות בדרך כלל מולקולות של מים. החללים יוצרים תעלות ברוחב המאפשר ליונים עד גודל מסוים לעבור בתוכו ולכן יכול האנלציט לשמש כמסננת של חומרים כימיים. מבחינת תכונותיו האופטיות האנלציט הוא איזוטרופי ולעיתים באופן אנומלי דו-צירי. והוא נטול פליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו). האנלציט הוא פלואורסצנטי. בעקבות שפשוף או חימום נטען האנלציט במטען חשמל סטטי חלש. לאנלציט יש מבנה גביש מיוחד בצורת איקוסיטטרהדרון קובייתי (פאון בעל 24 פאות). מבנה זה, המכונה בטעות לעיתים קרובות בספרות המינרלים כטרפזוהדרון, ייחודי לאנלציט ולשני מינרלים נוספים, קבוצת הגארנט והמינרל לוסיט. מבנה זה מאפשר זיהוי קל של המינרל. גבישים במבנה זה של קבוצת הגארנט קשים יותר ובעלי צבע עז ולגבישי הלוסיט ברק עמום והם מוטמעים בתוך מסת האם בעוד שגבישי האנלציט בולטים. האנלציט משתתף בשתי שורות איזומורפיות (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכולים להיות מוחלפים על ידי אטומים אחרים מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל).
חָדָשׁ!!: סטילביט ואנלציט · ראה עוד »
אפופיליט
דוגמה נוספת לגבישים ירוקים של אפופיליט יחד עם גבישים לבנים של סטילביט אָפּוֹפִילִיט הוא קבוצה של מינרלים פילוסיליקטיים - (סיליקטים במבנה בצורת לוחיות) המכילים אשלגן, סידן, נתרן פלואור, והידרוקסיל.
חָדָשׁ!!: סטילביט ואפופיליט · ראה עוד »
אילוואיט
אילוואיט הוא מינרל סורוסיליקטי (סורו ביוונית ערימה - סיליקט במבנה טטרהדרונים כפולים) של סידן, ברזל והידרוקסיל.
חָדָשׁ!!: סטילביט ואילוואיט · ראה עוד »
נתרוליט
נתרוליט הוא מינרל סיליקטי השייך לקבוצת הזאוליטים, קבוצה של מינרלים אלוּמוֹ־סיליקטיים במבנה תלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט (סיליקט במבנה מרחבי).
חָדָשׁ!!: סטילביט ונתרוליט · ראה עוד »
פרהניט
פְּרֶהנִיט הוא מינרל פילוסיליקטי - (סיליקט במבנה בצורת לוחיות) נפוץ המכיל סידן, אלומיניום, והידרוקסיל.
חָדָשׁ!!: סטילביט ופרהניט · ראה עוד »
זאוליט
זאוליט המבנה המולקולרי הנקבובי הזעיר של הזאוליט, ZSM-5 זאוליטים (מיוונית, "זאין"-לרתוח, "ליתוס"-אבן) הם קבוצה של מינרלים אלוּמוֹ־סיליקטיים במבנה תלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט (סיליקט במבנה מרחבי).
חָדָשׁ!!: סטילביט וזאוליט · ראה עוד »
חבזיט
חבזיט היא משפחה של מינרלים טקטוסיליקטיים (סיליקטים במבנה מרחבי) המכילים הרכבים שונים של סידן, נתרן, אשלגן, מגנזיום ואלומיניום, השייכת לקבוצת הזאוליטים.
חָדָשׁ!!: סטילביט וחבזיט · ראה עוד »
בבינגטוניט
בבינגטוניט הוא מינרל אינוסיליקטי - סיליקט במבנה בצורת שרשרת - של שרשרת בודדת, בגוון ירוק-שחור, המכיל סידן וברזל, ובדרך כלל גם מעט מנגן.
חָדָשׁ!!: סטילביט ובבינגטוניט · ראה עוד »
בייקריט
בייקריט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) מיומם של בורון, סידן, והידרוקסיל, השייך לקבוצת המינרלים "קבוצת הגדוליניט" (הקרויה לעיתים גם קבוצת הדטוליט על שם המינרל דטוליט או קבוצת הדטוליט/גדולוניט).
חָדָשׁ!!: סטילביט ובייקריט · ראה עוד »
היולנדיט
היולנדיט היא סדרת מינרלים סיליקטיים השייכת לקבוצת הזאוליטים, קבוצה של מינרלים אלוּמוֹ־סיליקטיים במבנה תלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט (סיליקט במבנה מרחבי). לפני 1997 היה ההיולנדיט מוכר כשמה של קבוצת מינרלים, אך אז ביצעה האגודה הבינלאומית למינרלוגיה סיווג מחדש לחברי הקבוצה ומאז הם קרויים היולנדיט-Ca, היולנדיט-Na, היולנדיט-K, והיולנדיט-Sr. השם המתאים לכל סוג תלוי ביסוד הבולט. היולנדיט-Ca, ההיולנדיט הנפוץ ביותר, הוא סיליקט הכולל אלומיניום, סידן ומים ונוסחת הרכבו הכימי היא Ca,Na)2-3Al3(Al,Si)2Si13O36·12H2O). כמויות קטנות של נתרן ואשלגן מחליפות חלק מאטומי הסידן. סטרונציום מחליף את הסידן בסוג היולנדיט-Sr. בבחינה חזותית בלבד לא ניתן להבדיל בין הסוגים ובשם הכללי היולנדיט נעשה שימוש גם כיום בטרם נעשתה בדיקה במעבדה. בשנת 2003 נתגלה בנורווגיה סוג נוסף של היולנדיט המכיל כמויות ניכרות של בריום ומכאן כינויו היולנדיט-Ba. המערך הגבישי של ההיולנדיט הוא מונוקליני. לגבישים צורה אופיינית המתוארת כארון מתים, אבל הם גם יוצרים מנסרות מעוינות. לעיתים קרובות נוצר קרום של גבישים עדינים שרק קצות המעוינים מבצבצים ממנו, תופעה הגורמת לגבישים להראות כמו טריזים. לגבישים יש פצילות מושלמת המקבילה למישור הסימטריה, כשלפאות המקבילות למישור הסימטריה ולמשטחי הפצילות יש את ברק הפנינה. לפאות האחרות יש ברק זגוגי. המינרל הוא בדרך כלל חסר צבע או לבן, אבל יכול להיות כתום, חום, צהוב, אדום-לְבֵנָה, או ירוק הודות לזיהומים של המינרל סלדוניט. שקיפותו נעה בין שקוף לשקוף למחצה. ההיולנדיט יוצר שורה איזומורפית עם זאוליט הסטרונציום והבריום, ברוסטריט. ההיולנדיט דומה לסטילביט, אבל ההבדל במאפייניהם האופטיים מאפשר הבחנה ביניהם בקלות. ככל מינרל טקטוסיליטי המבנה של ההיולנדיט הוא מרחבי, כאשר כל אטום חמצן מחובר לאטום צורן או אלומיניום, אבל המבנה העיקרי הוא דמוי לוחיות המחוברות אחת לשנייה על ידי מספר מעט של קשרים המרוחקים האחד ממשנהו. בכל לוחית יש פתח בצורת טבעת. סדרת הפתחים הקיימים בלוחיות הנערמות אחת על גבי השנייה יוצרת תעלות ברוחב המאפשר ליונים עד גודל מסוים לעבור בתוכו ולכן יכול ההיולנדיט לשמש כמסננת של חומרים כימיים. המינרלוג הגרמני אוגוסט ברייטהאופט (Johann Friedrich August Breithaupt; 1873-1791) הבחין ב-1818 לראשונה כי המינרל היולנדיט הוא מינרל נפרד מסטילביט וכינה אותו "אוּזאוליט" (euzeolite – "זאוליט יפהפה"), באורח בלתי תלוי הגיע הנרי ג'יימס ברוק (Henry James Brooke) לאותה תוצאה ב-1822 וכינה את המינרל החדש "היולנדיט", על שם אספן וסוחר מינרלים אנגלי ידוע, הנרי היולנד (1778-1856). היולנדיט מצוי במגוון רחב של סביבות גאולוגיות: סלעי יסוד, סלעים מותמרים, פגמטיטים וטוף. ההיולנדיט מופיע יחד עם סטילביט וזאוליטים אחרים בחללים האמיגדלואידיים (דמויי השקד) שבסלעי היסוד הבזלתיים ולעיתים בגנייס ובעורקים הידרותרמיים. הדוגמאות הטובות מצויות בבזלות של ברופיורד (Berufjord) בסמוך לדיופיווגר (Djupivogr), באיסלנד, באיי פארו, ובמלכודות הדקאן של הרי סאהידרי (Sahyadri) בסמוך למומבאי שבהודו. גבישים בגוון אדום-לְבֵנָה הם מקמפסי פלס (Campsie Fells) בסטירלינגשייר שבסקוטלנד, ומפאסתל בטירול שבאוסטריה. סוג של היולנדיט הידוע כ"בומונטיט" נוצר כגבישים צהובים קטנים על שיסט סיאניטי בסמוך לבולטימור שבמרילנד. ניתן למצוא היולנדיט במקומות רבים בעולם: ניו סאות' ויילס באוסטרליה, מחוזות פונה ונסיק (Poona,Nasik) בהודו, נורווגיה, מקומות שונים בארצות הברית וקנדה, שווייץ, ניו זילנד ועוד.
חָדָשׁ!!: סטילביט והיולנדיט · ראה עוד »
