גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
102 יחסים: ASCII, Ő, Ĥ, Ĵ, Ŝ, Ĝ, Ĉ, Ç, Codepage 437, ISO 259, ISO 8859, UTF-8, Ye olde, מפיק (לשון), מקש Backspace, מריאן פאלסקי, מתג (לשון), אנציקלופדיה בריטניקה, אפוסטרוף, אלסנדרה אמברוזיו, אלפבית עברי, אלפבית פונטי בין-לאומי, אלפבית לטיני, אלפבית טורקי, אבג'ד, אבוגידה, אומלאוט, אוסטית, אורתוגרפיה, אווסטית, איניגו מונטויה, אידו (שפה), נקודה, ניקוד, ניקוד סורי, ניקוד טברני, ניקוד דיאקריטי, ניקוד העברית בת ימינו, סמרגוסבורד, סדיליה, סוארס, סימן קרט, סימן הטעמה משני, סימן הטעמה משני כפול, סימן הטעמה עילי כפול, סימן הבחן, סימני הבחן, סימנים דיאקריטיים, ערבית, ערבית יהודית, ..., עברית, עיצור, פין-יין, פיקארדית, צ'ופצ'יק, קטלוג ספרייה, קו, קובוץ ושורוק, קידוד תווים, רעש שביעית, רפה, רשימת עיצורים, שפות אבוריג'יניות, תשכיל, ליטון (בלשנות), טטום, טבעת (סימן דיאקריטי), טבעת (פירושונים), טון (בלשנות), טילדה, זנבון, בראווה, ברווה (סימן דיאקריטי), ביטלג'וז, ג'אווה (שפה), גרש, גל (פירושונים), גג (סימן דיאקריטי), דקדוק, דחיק, דיאקריטיק, דיסלקסיה, האלפבית הסטנדרטי של לפסיוס, האלפבית הפאן-ניגרי, האלפבית הפונטי האוראלי, האלפבית הקירילי הרומני, האלפבית הלטיני של גאי, הקוראן הכחול, השפה הבין-סלאבית, הגה (פונטיקה), הכתב הכרמלי, הכתובות הדו-לשוניות מטמסוס, ווקאליזציה, ויקיפדיה הרומנית, כתב נסח'י, כתב קרי, כתב ברייל, כתב כופי, כתיב, ء, ا, ز. להרחיב מדד (52 יותר) »
ASCII
מרווח, שהסימן הגרפי שלו הוא מקום ריק. בפינה הימנית התחתונה יש מקום לתו שאין לו סימן גרפי מקובל. מקום זה מופיע בתמונה רק כדי לאפשר הצגה תמציתית של התווים האחרים. ASCII (ראשי תיבות של: American Standard Code for Information Interchange) הוא קוד לייצוגם של תווים (ספרות, אותיות האלפבית, סימני פיסוק ועוד) בזיכרון מחשב ובקובצי מחשב.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וASCII · ראה עוד »
Ő
Ő ő היא אות לטינית שקיימת בהונגרית וב-IPA.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וŐ · ראה עוד »
Ĥ
Ĥ (אות קטנה: ĥ; שם האות: ĥo, חוֹ) היא האות האחת־עשרה באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת משש האותיות בשפה עם סימנים דיאקריטים (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וĤ · ראה עוד »
Ĵ
Ĵ (אות קטנה: ĵ; שם האות ĵo, ז'וֹ) היא האות הארבע־עשרה באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת משש האותיות בשפה עם סימנים דיאקריטים (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וĴ · ראה עוד »
Ŝ
Ŝ (אות קטנה: ŝ; שם האות ŝo, שׁוֹ) היא האות העשרים-ושלוש באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת מ-6 האותיות עם סימנים דיאקריטים באספרנטו (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וŜ · ראה עוד »
Ĝ
Ĝ (אות קטנה: ĝ; שם האות ĝo, ג'וֹ) היא האות התשיעית באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת משש האותיות בשפה עם סימנים דיאקריטיים (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וĜ · ראה עוד »
Ĉ
Ĉ (אות קטנה: ĉ; שם האות ĉo, צ'וֹ) היא האות הרביעית באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת משש האותיות בשפה עם סימנים דיאקריטים (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וĈ · ראה עוד »
Ç
Ç (סדיליה:C; תצורה קטנה: ç) היא אות בקטלאנית (Català), צרפתית (Fran'''ç'''ais), אלבנית (Shqip), אזרית (Azərbaycanca), ליגוּרית, טטארית (Tatar'''ç'''a) (באותיות לטיניות), טורקית (Türk'''ç'''e), טורקמנית (Türkmençe), זזאקית, ומאנית (Gaelg Vanninagh).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וÇ · ראה עוד »
Codepage 437
Codepage 437 של IBM PC או של DOS, הידוע גם בשם DOS-US או OEM-US, הוא מפת התווים המקורית של ה־IBM PC, משנת 1981.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וCodepage 437 · ראה עוד »
ISO 259
ISO 259 היא סדרה של תקני ISO לליטון (רומניזציה) של תווי האלפבית העברי לתווים לטיניים.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וISO 259 · ראה עוד »
ISO 8859
ISO 8859, או ISO/IEC 8859 באופן רשמי יותר, הוא תקן לקידוד תווים ב־8 סיביות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וISO 8859 · ראה עוד »
UTF-8
UTF-8 (ראשי תיבות של 8-bit Unicode Transformation Format או 8-bit UCS Transformation Format) הוא קידוד תווים באורך משתנה ליוניקוד, שנוצר על ידי רוב פייק וקן תומפסון.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וUTF-8 · ראה עוד »
Ye olde
שימוש במשפט על ידי מטבעת ארצות הברית אנכרוניסטית "Ye Olde Pizza Parlor" ye olde (נהגה: the old) היא קלישאה שמקורה באנגלית עתיקה, בה נעשה שימוש בצורה אנכרוניסטית לציין דבר ישן באווירה אנגלית ישנה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וYe olde · ראה עוד »
מפיק (לשון)
מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ומפיק (לשון) · ראה עוד »
מקש Backspace
מקש Backspace מקש Backspace (מילולית: רווח אחורי) הוא מקש מקלדת המשמש לרוב למחיקת תווים.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ומקש Backspace · ראה עוד »
מריאן פאלסקי
מריאן פאלסקי (בפולנית:; 7 בדצמבר 1881 בנאצ'ה, מחוז מינסק, כיום בלארוס – 8 באוקטובר 1974, ורשה, קבור בפובונזקי) היה איש ציבור ואיש חינוך פולני, מחבר ה־Elementarz, ספר לימוד הקריאה הנפוץ עובר השפה הפולני הפופולרי ביותר עבור בתי ספר יסודיים.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ומריאן פאלסקי · ראה עוד »
מתג (לשון)
מֶֽתֶג מֶתֶג (מכונה גם מאריך, מעמיד, גִּעְיָא או גַּעְיָא) הוא סימן דיאקריטי בדמות קו מאונך קטן (◌ֽ) הממוקם תחת אחת מאותיות המילה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ומתג (לשון) · ראה עוד »
אנציקלופדיה בריטניקה
אנציקלופדיה בריטניקה (מלטינית: Encyclopædia Britannica) היא אנציקלופדיה שמוציאה לאור חברה באותו שם.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואנציקלופדיה בריטניקה · ראה עוד »
אפוסטרוף
האַפּוֹסְטְרוֹף (’ או ') הוא סימן פיסוק המשמש במערכות אלפביתיות המבוססות על האלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואפוסטרוף · ראה עוד »
אלסנדרה אמברוזיו
אלסנדרה קורינה אמברוזיו (לעיתים מבוטא ללא הסימן הדיאקריטי; נולדה ב-11 באפריל 1981) היא דוגמנית ברזילאית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואלסנדרה אמברוזיו · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית פונטי בין-לאומי
אָלֶפְבֵּית פוֹנֵטִי בין-לאומי (באנגלית: International Phonetic Alphabet, ובראשי תיבות: IPA; בספרדית: Alfabeto Fonético Internacional, ובראשי תיבות: AFI) הוא מערכת אותיות וסמלים פונטית המבוססת בעיקרה על האלפבית הלטיני והאלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואלפבית פונטי בין-לאומי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואלפבית לטיני · ראה עוד »
אלפבית טורקי
אלפבית עות'מאני ומדריך משנות ה-30 לאלפבית הלטיני, אוסף מוזיאון הרפובליקה באנקרה האלפבית הטורקי הוא אלף-בית לטיני המשמש לכתיבת השפה הטורקית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואלפבית טורקי · ראה עוד »
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואבג'ד · ראה עוד »
אבוגידה
מסמך מהמאה ה-19, בכתב בראהמי אַבּוּגִידָה היא קטגוריה של מערכות כתב שבהן כל סימן בנוי מאות עיצורית וסימון לציון תנועה, אשר כיחידה אחת מייצגים הברה אחת.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואבוגידה · ראה עוד »
אומלאוט
אוּמְלַאוּט (הוגים כ־um-laut) הוא סימן דיאקריטי באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואומלאוט · ראה עוד »
אוסטית
אוסטית היא שפה הודו-איראנית מזרחית המדוברת בחבל אוסטיה השוכן במורדות הרי הקווקז.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואוסטית · ראה עוד »
אורתוגרפיה
אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו – "נכון" (ορθο), גרפוֹס – "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואורתוגרפיה · ראה עוד »
אווסטית
אָוֶסְטִית היא שפה איראנית מזרחית הידועה רק משימוש כשפת כתבי הקודש הזורואסטריים, כלומר האווסטה, ומשם גם קיבלה את שמה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואווסטית · ראה עוד »
איניגו מונטויה
החרב של איניגו מונטויה (חרב שש האצבעות) מתוך הסרט. ניתן גם לראות את הכפפה של הרוזן רוגן, מוזאון הנסיכה הקסומה בסיאטל איניגו מונטויה (Inigo Montoya) הוא דמות בדיונית מן הספר "הנסיכה הקסומה", שכתב ויליאם גולדמן, ומהסרט באותו השם.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואיניגו מונטויה · ראה עוד »
אידו (שפה)
אִידוֹ (Ido, באספרנטו: צאצא) היא שפה מתוכננת שמקורה באספרנטו, ותוכננה באופן דומה במטרה להיות שפת עזר בינלאומית לאנשים בעלי רקע מגוון.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואידו (שפה) · ראה עוד »
נקודה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ונקודה · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וניקוד · ראה עוד »
ניקוד סורי
ניקוד סורי הוא הניקוד המשמש בארמית נוצרית, המכונה סורית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וניקוד סורי · ראה עוד »
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וניקוד טברני · ראה עוד »
ניקוד דיאקריטי
#הפניה סימן דיאקריטי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וניקוד דיאקריטי · ראה עוד »
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »
סמרגוסבורד
סְמֵרגוֹסבּורד היא ארוחת מזנון סקנדינבית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסמרגוסבורד · ראה עוד »
סדיליה
הסֶדִילְיָה היא סימן הבחן (סימן דיאקריטי) המשמש באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסדיליה · ראה עוד »
סוארס
סוארס: בספרדית: Suárez, נהגה במלעיל הוא שם משפחה ספרדי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסוארס · ראה עוד »
סימן קרט
סימן קֶרֶט (באנגלית: Caret) הוא תו בצורת V הפוכה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימן קרט · ראה עוד »
סימן הטעמה משני
סימן הטעמה משני (` – ידוע באנגלית בתור grave accent) או סימן הטעמה משנית הוא סימן דיאקריטי המשמש ברמות שונות באנגלית, צרפתית, הולנדית, איטלקית ושפות רבות אחרות במערב אירופה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימן הטעמה משני · ראה עוד »
סימן הטעמה משני כפול
סימן הטעמה משני כפול (̏) הוא סימן דיאקריטי המשמש באלפבית הלטיני והאלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימן הטעמה משני כפול · ראה עוד »
סימן הטעמה עילי כפול
מקלדת הונגרית שלט בפארואזית עם ő סימן הטעמה עילי כפול (˝) הוא סימן דיאקריטי בכתב לטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימן הטעמה עילי כפול · ראה עוד »
סימן הבחן
#הפניה סימן דיאקריטי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימן הבחן · ראה עוד »
סימני הבחן
#הפניה סימן דיאקריטי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימני הבחן · ראה עוד »
סימנים דיאקריטיים
#הפניה סימן דיאקריטי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימנים דיאקריטיים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וערבית · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וערבית יהודית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ועברית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ועיצור · ראה עוד »
פין-יין
פִּין-יִין (כתב סיני: 拼音; פין-יין: Pīnyīn - IPA) היא שיטת תעתוק ללטינית של מנדרינית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ופין-יין · ראה עוד »
פיקארדית
פיקארדית (בפיקארד: Picard) היא שפה קרובה מאוד לצרפתית, ונכללת בקבוצת השפות הרומאניות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ופיקארדית · ראה עוד »
צ'ופצ'יק
צ'ופצ'יק היא מילת סלנג בעברית, שמשמעה דבר קטן, או תוספת קטנה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וצ'ופצ'יק · ראה עוד »
קטלוג ספרייה
ספרייה הלאומית בירושלים קטלוג ספרייה הוא אוסף של רישומי הפריטים הביבליוגרפיים שנמצאים בספרייה או בקבוצת ספריות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וקטלוג ספרייה · ראה עוד »
קו
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וקו · ראה עוד »
קובוץ ושורוק
קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וקובוץ ושורוק · ראה עוד »
קידוד תווים
קִידּוּד תווים הוא התאמה בין קבוצת תווים לקבוצה אחרת, למשל מספרים או אותות חשמליים, שנועדה לרוב לאפשר אחסונו של טקסט על גבי מחשב או לאפשר שליחתו של טקסט דרך אמצעי תקשורת שונים.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וקידוד תווים · ראה עוד »
רעש שביעית
סוסיתא רעש שביעית או רעש שביעי הייתה רעידת אדמה קשה שפגעה באזור ארץ ישראל וסביבתה באמצע המאה השמינית לספירה, ככל הנראה בשנת 748, או 749.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ורעש שביעית · ראה עוד »
רפה
בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ורפה · ראה עוד »
רשימת עיצורים
להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ורשימת עיצורים · ראה עוד »
שפות אבוריג'יניות
ממוזער ממוזער ממוזער שפות אבוריג'יניות או שפות אוסטרליות ילידיות או שפות אוסטרליות (באנגלית: Australian Aboriginal languages או Australian languages הן מערכה (Phylum או Macrophylum) של שפות שדוברו או המדוברות בקרב האבוריג'ינים של אוסטרליה. מנקודת מבט בלשנית המונח אינו מתייחס למשפחת לשונות רגילה אלא למערכת שפות המדוברות בשטח גאוגרפי מוגדר. השפות האבוריג'יניות היו במקור כ-250 במספרן, בימינו כ-145 בשנת 2004 ו-120 בשנת 2014, והן מדוברות באוסטרליה ובעוד כמה איים קטנים סמוכים. הן מחולקות לעוד משפחות וקבוצות שונות. עד להגעת האירופים לאף אחת מהמשפות לא היה מערכת כתב, ואלו נוצרו עם הזמן על בסיס הכתב הלטיני. נכון להיום כנראה לכל שפה אוסטרלית שנותרו לה דוברים פותח עבורה כתיב. צלילים שלא נמצאים באנגלית מיוצגים בדרך כלל על ידי דיגרפים או לעתים רחוקות על ידי דיאקריטים, כגון קווים תחתונים או סמלים נוספים, המושאלים מאלפבית פונטי בינלאומי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ושפות אבוריג'יניות · ראה עוד »
תשכיל
תַשְׁכִּיל (בערבית: تشكيل; מילולית: ניקוד) הוא מערכת הניקוד הערבית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ותשכיל · ראה עוד »
ליטון (בלשנות)
רומאניזציה של מנדרינית בדרכים שונות בבלשנות, רומאניזציה או לִטּוּן היא המרה ממערכת כתב לא לטינית לכתב לטיני.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וליטון (בלשנות) · ראה עוד »
טטום
טטום (גם טטון) היא שפה ממשפחת השפות האוסטרונזיות, שמדוברת באי טימור.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטטום · ראה עוד »
טבעת (סימן דיאקריטי)
טבעת היא סימן דיאקריטי, שיכול להופיע מעל (˚) או מתחת (̥) לאות לטינית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטבעת (סימן דיאקריטי) · ראה עוד »
טבעת (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטבעת (פירושונים) · ראה עוד »
טון (בלשנות)
טון (בעברית: נֶגֶן) הוא תכונה פונמית המצויה בחלק ניכר משפות העולם, בהן שינויים בגובה הקול משמשים בשביל להבדיל בין פונמות, כלומר שפות בהם גובה הצליל הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת להבין את משמעות המילים המדוברות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטון (בלשנות) · ראה עוד »
טילדה
טילדה (~) (על פי האקדמיה ללשון העברית: גַּל, באנגלית: Tilde) היא סימן כתב (עילי בדרך כלל) המשמש כסימן דיאקריטי בספרדית ובפורטוגזית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטילדה · ראה עוד »
זנבון
Ogonek סימון הזנב או זנבון (פולנית Ogonek - זנב קטן) הממוקם בפינה הימנית תחתונה של תנועה באלפבית הלטיני, הוא סימן דיאקריטי המסמן אנפוף (נזאליזציה) של התנועה בפולנית, וחנכוך (פלטליזציה) בליטאית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וזנבון · ראה עוד »
בראווה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ובראווה · ראה עוד »
ברווה (סימן דיאקריטי)
ברווה (באנגלית: Breve) הוא סימן דיאקריטי ˘, שצורתו חצי עיגול, ונכתב מעל האות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וברווה (סימן דיאקריטי) · ראה עוד »
ביטלג'וז
ביטלג'וז (באיות אחר: ביתלג'וז; באנגלית: Betelgeuse) או α באוריון הוא כוכב על-ענק אדום המרוחק כ-650 שנות אור ממערכת השמש.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וביטלג'וז · ראה עוד »
ג'אווה (שפה)
המילה "ג'אווה" בשפת ג'אווה ג'אווה היא השפה של עם הג'אווה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וג'אווה (שפה) · ראה עוד »
גרש
גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגרש · ראה עוד »
גל (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגל (פירושונים) · ראה עוד »
גג (סימן דיאקריטי)
גג ˆ (מכונה גם 'כובע') הוא סימן דיאקריטי הקרוי בלועזית Circumflex או Caret.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגג (סימן דיאקריטי) · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ודקדוק · ראה עוד »
דחיק
דחיק דְּחִיק או בכינויו הנוסף אָתֵי מֵרַחִיק הוא סימן דיאקריטי במערכת הניקוד הטברני של המקרא, המסומן כנקודה בתוך האות בדומה לדגש ולמפיק.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ודחיק · ראה עוד »
דיאקריטיק
#הפניה סימן דיאקריטי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ודיאקריטיק · ראה עוד »
דיסלקסיה
סימנים דיאקריטיים שגוי דִּיסְלֶקְסְיָה (מיוונית: dys.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ודיסלקסיה · ראה עוד »
האלפבית הסטנדרטי של לפסיוס
האלפבית הסטנדרטי של לפסיוס הוא אלפבית שפיתח קארל ריכרד לפסיוס לשם כתיבת שפות אפריקאיות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והאלפבית הסטנדרטי של לפסיוס · ראה עוד »
האלפבית הפאן-ניגרי
האלפבית הפאן-ניגרי הוא אלפבית מבוסס-לטינית שתוקנן בידי המרכז הלאומי לשפות של ניגריה בשנות ה־80.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והאלפבית הפאן-ניגרי · ראה עוד »
האלפבית הפונטי האוראלי
האלפבית הפונטי האוּראלי (באנגלית: Uralic Phonetic Alphabet; בראשי תיבות: UPA) או שיטת התעתיק הפינו-אוגרית (באנגלית: Finno-Ugric transcription system) הוא שיטת טרנסקריפציה המשמשת בעיקר לתעתיק השפות הפינו-אוגריות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והאלפבית הפונטי האוראלי · ראה עוד »
האלפבית הקירילי הרומני
Neacșu's letter, סוחר מקמפולונג, שנשלח לראש עיריית בראשוב (1521) האלפבית הקירילי הרומני הוא ואריאנט של האלפבית הקירילי ששימש לכתיבת השפה הרומנית עד שנת 1860, בה הוא הוחלף לאלפבית מבוסס-לטינית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והאלפבית הקירילי הרומני · ראה עוד »
האלפבית הלטיני של גאי
האלפבית הלטיני של גאי האלפבית הלטיני של גאי, הידוע גם כאלפבית הקרואטי (בסרבו-קרואטית:אבצדה.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והאלפבית הלטיני של גאי · ראה עוד »
הקוראן הכחול
__ללא_תוכן__ קטר) הקוראן הכחול (בערבית: المصحف الأزرق) הוא כתב-יד יחידאי של הקוראן, הנחשב לאחד מיקרי הערך בעולם האסלאמי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והקוראן הכחול · ראה עוד »
השפה הבין-סלאבית
השפה הבין-סלאבית (Medžuslovjansky; Меджусловјанскы) היא שפה מתוכננת אזורית, המבוססת על השפות הסלאביות.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והשפה הבין-סלאבית · ראה עוד »
הגה (פונטיקה)
הגה (ברבים: הגאים או הגיים) הוא צליל יחיד המופק בתקשורת הלשונית המדוברת.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והגה (פונטיקה) · ראה עוד »
הכתב הכרמלי
הכתב הכרמלי הוא שיטת ליטון של עברית, שפותחה על ידי מיכאל אבינור החל משנות ה-50.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והכתב הכרמלי · ראה עוד »
הכתובות הדו-לשוניות מטמסוס
בסיס הפסל עליו חקוקה כתובת מנחם הכתובות הדו־לשוניות מטמסוס הן צמד כתובות פיניקיות־יווניות (בכתב קיפרי הברתי) על כני אבן שנמצאו במתחם מקודש לרשף־אפולון בטמסוס (היא תמש בפיניקית) שבקפריסין.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והכתובות הדו-לשוניות מטמסוס · ראה עוד »
ווקאליזציה
ווקאליזציה פירושה "השמעה בקול" או "השמעת צליל", ובהשאלה – הנחיה לאופן השמעת קול או צליל.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וווקאליזציה · ראה עוד »
ויקיפדיה הרומנית
ויקיפדיה הרומנית היא גרסה של ויקיפדיה בשפה הרומנית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וויקיפדיה הרומנית · ראה עוד »
כתב נסח'י
סורה מהקוראן כתובה בכתב נסח'י כתב נסח'י (בערבית: قلمالنسخ, מהשורש הערבי ن-س-خ (נס"ח) שפירושו להעתיק) הוא כתב קטן ועגול בקליגרפיה ערבית.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וכתב נסח'י · ראה עוד »
כתב קרי
מקטע טקסט בגופן קרי, בתעתיק לטיני ובתרגום לאנגלית כתב קרי הוא כתב הברות המשמש לכתיבת שפות ילידיות בקנדה, ביניהן שפת קרי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וכתב קרי · ראה עוד »
כתב ברייל
אצבע ממששת קטע שנכתב בכתב ברייל לשם קריאתו כְּתַב בְּרָייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות בולטות ממשטח הדף כלפי מעלה, המאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וכתב ברייל · ראה עוד »
כתב כופי
פסוק "בשם אללה" בכתב כופי כתב כופי (בערבית: خط كوفي) הוא הצורה הקליגרפית העתיקה ביותר של הכתב הערבי, והוא מבוסס על הכתב הנבטי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וכתב כופי · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וכתיב · ראה עוד »
ء
סימן ההמזה אליף אליף ואו עם המזה יא עם המזה הַמְזַה (ערבית: همزة) הוא סימן דיאקריטי בחרכאת (מערכת הניקוד) של הכתב הערבי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וء · ראה עוד »
ا
אליף ומספר סימני "תשכיל", שיכולים להופיע עליה האות אליף (בערבית: ألف; בתעתיק מדויק: אָלִף) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וا · ראה עוד »
ز
האות זאי (בערבית: زاي) היא האות ה-11 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וز · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סימן_דיאקריטי
