גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
60 יחסים: מנהלה מקומית, משקלים סגוליים, מורפמה, אסתר, אזאפה, אחרי החגים, אבונא, אדריכלות, אכסאל, איינו (שפה), נאוואטל, נסמך, נסוג אחור, נפט, סמיכה, סומך, סומך (פירושונים), עמימות, ענת, עשתרת, עברית מקראית, עברית ישראלית, פודינג טפיוקה, צור (לבנון), צורת סמיכות, צירוף סמיכות, צידון, ציון (ירושלים), קמץ, קסנטן גאם, קולפי, רטוריקה, שם מדעי, שבאית, שבלול הגינה, תמורה (תחביר), תקופת הביניים של העברית, תהילים קנ"א, תורשה, ל"ט אבות מלאכה, טוקי פונה, חולם, בן זוטא, במדבר, בניינים בעברית, ברכת המשפט, גרזן-חנית, דקדוק עברי, דקדוק עברי - מונחים, דבש מאנוקה, ..., ה"א הידיעה, הצ'ופצ'יק של הקומקום, הרכב (בלשנות), הלוח הבבלי, הטיה (דקדוק), כתובות נדר פיניקיות, כתיב מלא, כורדית, יצחק אפשטיין, ידיעות עיריית תל אביב. להרחיב מדד (10 יותר) »
מנהלה מקומית
מִנְהָלָה מקומית היא רמת חלוקה מנהלית מתחת לרשות מקומית.
חָדָשׁ!!: סמיכות ומנהלה מקומית · ראה עוד »
משקלים סגוליים
משקלים סֶגוֹלִיִּים הוא הכינוי הנפוץ למשקלים המלעיליים בעברית.
חָדָשׁ!!: סמיכות ומשקלים סגוליים · ראה עוד »
מורפמה
בבלשנות, מוֹרְפֶמַה (בעברית: צוּרָן או צורה לשונית) היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר ממנה מורכבת מילה, והיוצרת ונושאת משמעות למילה זו.
חָדָשׁ!!: סמיכות ומורפמה · ראה עוד »
אסתר
אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר" - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.
חָדָשׁ!!: סמיכות ואסתר · ראה עוד »
אזאפה
אֶזָאפֶה (פרסית: اضافه, תעתיק מדויק: אצ'אפה (לפעמים גם اضافت, אצ'אפת)) היא רכיב דקדוקי בשפה הפרסית המשמש לקישור בין חלקים שונים במשפט, לרוב לציון שייכות, סמיכות או תואר.
חָדָשׁ!!: סמיכות ואזאפה · ראה עוד »
אחרי החגים
אחרי החגים הוא ביטוי נפוץ בעברית החדשה, לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן.
חָדָשׁ!!: סמיכות ואחרי החגים · ראה עוד »
אבונא
אַבּוּנָא (או אַבּוּנֶא, שהוא צורת הסמיכות המשמשת כאשר מופיע השם אחרי התואר; בכתב געז: አቡነ "אבינו" באמהרית ובתיגרינית) הוא תואר הכבוד המשמש לכל בישוף של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית וכן של.
חָדָשׁ!!: סמיכות ואבונא · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: סמיכות ואדריכלות · ראה עוד »
אכסאל
אכסאל, מבט מהאוויר אִכְּסָאל (בערבית: إكسال) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בבקעת כסולות שבעמק יזרעאל, למרגלות הרי נצרת שבגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: סמיכות ואכסאל · ראה עוד »
איינו (שפה)
שפת אַיְנוּ (アイヌ イタク אַיְנוּ אִיטַק; ביפנית: アイヌ語) היא שפתם של בני האיינו, קבוצה אתנית שמרכזה בחלק הצפוני של האי הוקאידו שביפן.
חָדָשׁ!!: סמיכות ואיינו (שפה) · ראה עוד »
נאוואטל
נָאווַאטְל (IPA:; תעתיק לטיני: Náhuatl) הוא שם כולל למספר שפות אצטקיות ממרכז מקסיקו.
חָדָשׁ!!: סמיכות ונאוואטל · ראה עוד »
נסמך
#הפניה סמיכות.
חָדָשׁ!!: סמיכות ונסמך · ראה עוד »
נסוג אחור
נָסוֹג אָחוֹר היא תופעה בדקדוק העברי והארמי במקרא ובספרות העברית המאוחרת יותר.
חָדָשׁ!!: סמיכות ונסוג אחור · ראה עוד »
נפט
אסדת קידוח נפט במימי מפרץ מקסיקו משאבת נפט בטקסס שבארצות הברית נפט הוא נוזל דליק, סמיך ונדיף, בצבע שחור-חום כהה או ירוק כהה וריח אופייני, המצוי באזורים מסוימים מתחת לפני הקרקע ברובד העליון של קליפת כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: סמיכות ונפט · ראה עוד »
סמיכה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סמיכות וסמיכה · ראה עוד »
סומך
#הפניה סמיכות.
חָדָשׁ!!: סמיכות וסומך · ראה עוד »
סומך (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.
חָדָשׁ!!: סמיכות וסומך (פירושונים) · ראה עוד »
עמימות
בסמנטיקה, עמימות או כפל משמעות הוא מצב, שבו ניתן לפרש מילה, מונח, סימן, סמל, צירוף, משפט או כל מבע תקשורתי אחר ביותר מדרך אחת.
חָדָשׁ!!: סמיכות ועמימות · ראה עוד »
ענת
ענת (באוגריתית: 𐎓𐎐𐎚, בכנענית: 𐤏𐤍𐤕KAI 42 – כתובת ענת-אתנה) היא אלת המלחמה, הציד והפריון הכנענית, שפולחנה נפוץ במזרח התיכון הקדום, ממסופוטמיה עד מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: סמיכות וענת · ראה עוד »
עשתרת
עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.
חָדָשׁ!!: סמיכות ועשתרת · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: סמיכות ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: סמיכות ועברית ישראלית · ראה עוד »
פודינג טפיוקה
פודינג טפיוקה הוא פודינג מתוק העשוי מטפיוקה ומחלב או קצפת.
חָדָשׁ!!: סמיכות ופודינג טפיוקה · ראה עוד »
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: סמיכות וצור (לבנון) · ראה עוד »
צורת סמיכות
#הפניה סמיכות.
חָדָשׁ!!: סמיכות וצורת סמיכות · ראה עוד »
צירוף סמיכות
#הפניה סמיכות.
חָדָשׁ!!: סמיכות וצירוף סמיכות · ראה עוד »
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: סמיכות וצידון · ראה עוד »
ציון (ירושלים)
אפרים משה ליליין, '''ציון''', 1903 צִיּוֹן, הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים".
חָדָשׁ!!: סמיכות וציון (ירושלים) · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: סמיכות וקמץ · ראה עוד »
קסנטן גאם
קסנטן גאם הוא רב-סוכר הנוצר מתסיסה של חיידק Xanthomonas campestris, וממנו נגזר שמו. קסנטן גאם משמש כתוסף מזון בתור מסמיך או בתור מייצב, ונמצא בשימוש גם בתעשיות אחרות, כגון תעשיית התרופות ותעשיית הקוסמטיקה.
חָדָשׁ!!: סמיכות וקסנטן גאם · ראה עוד »
קולפי
קולפי על מקל מצופה בפיסטוק, וניל ומי ורדים קולפי (או כולפי) הוא סוג של קינוח גלידה שמקורו בהודו מן המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: סמיכות וקולפי · ראה עוד »
רטוריקה
רטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות השפה.
חָדָשׁ!!: סמיכות ורטוריקה · ראה עוד »
שם מדעי
קארולוס ליניאוס, המייסד של שיטת השמות המדעיים המודרנית שנתן שמות מדעיים רבים שבשימוש כיום. שם מדעי או נומנקלטורה דו-שמית (בלטינית: Nomenclatura binomiale; מילולית: נומנקלטורה כפולה) הוא חלק בשיטת שיום המינים בביולוגיה.
חָדָשׁ!!: סמיכות ושם מדעי · ראה עוד »
שבאית
שבאית היא שפה שמית דרום-ערבית עתיקה שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן של ימינו עד המאה ה-8 לספירה.
חָדָשׁ!!: סמיכות ושבאית · ראה עוד »
שבלול הגינה
שבלול הגינה (שם מדעי: Cornu aspersum, בעבר Helix aspersa), הידוע גם כ"חלזון הגינה", הוא חילזון ממשפחת הקדמומיים בסדרת שבלולי יבשה.
חָדָשׁ!!: סמיכות ושבלול הגינה · ראה עוד »
תמורה (תחביר)
התמורה היא סוג של לוואי אשר צירופו לגרעין אינו יוצר סמיכות; חלק ממשפט, המהווה ביטוי נרדף, או ביטוי נוסף לתיאור אותו הדבר.
חָדָשׁ!!: סמיכות ותמורה (תחביר) · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: סמיכות ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תהילים קנ"א
ממוזער תהילים קנ"א הוא מזמור המופיע בנוסחים של ספר תהילים בתרגום השבעים היווני ובתרגום הפשיטתא הסורי, ונמצא בעברית בגרסה מורחבת במגילות קומראן במגילת התהילים הגדולה, יחד עם מזמורים חיצוניים נוספים.
חָדָשׁ!!: סמיכות ותהילים קנ"א · ראה עוד »
תורשה
תּוֹרָשָׁה היא העברה של חומר תורשתי שמקודד למידע תורשתי, שיחידותיו קרויות גנים, מהורה לצאצאיו בתהליך הרבייה.
חָדָשׁ!!: סמיכות ותורשה · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: סמיכות ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
טוקי פונה
טוקי פונה (toki pona) היא שפה מתוכננת אוליגוסינתטית בעלת אוצר מילים בן 137 מילים בסיסיות ו-14 פונמות.
חָדָשׁ!!: סמיכות וטוקי פונה · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: סמיכות וחולם · ראה עוד »
בן זוטא
בן זוטא (או בן זיטא) הוא פרשן מקרא קראי בן המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: סמיכות ובן זוטא · ראה עוד »
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: סמיכות ובמדבר · ראה עוד »
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
חָדָשׁ!!: סמיכות ובניינים בעברית · ראה עוד »
ברכת המשפט
ברכת המשפט היא הברכה האחת עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והשנייה מבין הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומו של עם ישראל לחיים עצמאיים (יחד עם ברכת קיבוץ גלויות, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).
חָדָשׁ!!: סמיכות וברכת המשפט · ראה עוד »
גרזן-חנית
גרזן-חנית: ראש הקרב כולל להב גרזן חד, חוד חנית ופטיש משונן. גרזן-חנית: ראש הקרב כולל להב גרזן חד, חוד חנית ופטיש עם מקור קצר. מוט-גרזן או גרזן-חנית (באנגלית Pollaxe או Poleaxe) הוא סוג של כלי נשק מימי הביניים, המהווה שילוב של גרזן קרב עם נשק מוט.
חָדָשׁ!!: סמיכות וגרזן-חנית · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: סמיכות ודקדוק עברי · ראה עוד »
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: סמיכות ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »
דבש מאנוקה
דבורה ילידית מבקרת בפרח מאנוקה (''Leptospermum scoparium'') דבש מאנוקה או דבש מַנוּקָה (באנגלית: Mānuka honey) הוא דבש חד-צמחי (דבש המאופיין בטעם ייחודי או תכונות ייחודיות אחרות, מפני שהוא מופק בעיקר מצוף של מין צמחי אחד).
חָדָשׁ!!: סמיכות ודבש מאנוקה · ראה עוד »
ה"א הידיעה
בדקדוק של השפה העברית, ה"א הידיעה או ה"א היידוע היא האות ה' כאשר היא משמשת כתווית יידוע לשם עצם או לשם תואר.
חָדָשׁ!!: סמיכות וה"א הידיעה · ראה עוד »
הצ'ופצ'יק של הקומקום
הצ'ופצ'יק של הקומקום הוא מערכון קומי של הגשש החיוור.
חָדָשׁ!!: סמיכות והצ'ופצ'יק של הקומקום · ראה עוד »
הרכב (בלשנות)
הרכב (באנגלית: Compound) הוא מונח בבלשנות לציון מילה המורכבת מ אחת או יותר.
חָדָשׁ!!: סמיכות והרכב (בלשנות) · ראה עוד »
הלוח הבבלי
הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.
חָדָשׁ!!: סמיכות והלוח הבבלי · ראה עוד »
הטיה (דקדוק)
בשפות טבעיות, הטיה (או נטייה) היא שינוי קל בכתיב ובהגייה של מילה, שמשנה מעט גם את המשמעות שלה ונעשית על פי חוקי הדקדוק.
חָדָשׁ!!: סמיכות והטיה (דקדוק) · ראה עוד »
כתובות נדר פיניקיות
קירתא, עם סמל סהר, כתובת הקדשה, יד מורמת, סמל תנת וקדוקאוס כתובות נדר פיניקיות, או כתובות אש נדר, הן כתובות חרותות על מצבות שהוקמו על ידי הפיניקים, רובן בעיר קרתחדשת.
חָדָשׁ!!: סמיכות וכתובות נדר פיניקיות · ראה עוד »
כתיב מלא
כתיב מלא (עד יוני 2017 נקרא כתיב חסר ניקוד) הוא צורת כתיבה בשפה העברית, אשר משתמשת באימות הקריאה כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני הניקוד.
חָדָשׁ!!: סמיכות וכתיב מלא · ראה עוד »
כורדית
עיתון כורדי באלפבית לטיני (אזרי). עיתון כורדי באלפבית ערבי. השפה הכורדית (كوردی, Kurdî) היא שפתם של הכורדים, ובעיקר המוסלמים שבהם (אין לבלבל עם הארמית החדשה, המכונה לעיתים בפי דובריה בישראל "כורדית" או "כורדית-יהודית", ומדוברת בפי יהודי ונוצרי כורדיסטן ויוצאי כורדיסטן בישראל).
חָדָשׁ!!: סמיכות וכורדית · ראה עוד »
יצחק אפשטיין
יצחק אפשטיין (ט"ו בכסלו תרכ"ג, 7 בדצמבר 1862 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: סמיכות ויצחק אפשטיין · ראה עוד »
ידיעות עיריית תל אביב
ידיעות עיריית תל אביב היה עיתון רשמי של עיריית תל אביב אשר יצא לאור לראשונה בשנת 1921 והפסיק להופיע בשנת 1955.
חָדָשׁ!!: סמיכות וידיעות עיריית תל אביב · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סמיכות
