תִקשׁוֹרֶת

644 יחסים: Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן), מאור עינים (די רוסי), מאיר אבן גבאי, מאיר קצנלנבוגן, מאיר רפאל, מאיר דב רכניצר, מנחם מנדל משקלוב, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק), מנחם פרומן, מנחם צבי קדרי, מנחם ציוני, מנחם די לונזאנו, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מנורת המאור (אבוהב), מנוח הנדל, מסעוד רפאל אלפסי, מספר אותיות התורה, מסכת אצילות, מסילת ישרים, מערת רבי שמעון בר יוחאי, מערת המכפלה, מערת הלל, מעשה בני האלוהים, מעשה הדודאים, מעינה של תורה, מפתח העניינים, מקובל, מקובלי צפת, מרדכי אליהו, מרדכי שלו, מרדכי דאטו, משך חכמה, משמרת הקוץ, משמרות כהונה, משנתו של גרשם שלום, משנה מקום משנה מזל, משפחת קלהורה, משפחת כלץ, משה, משה מפראג, משה מזרחי (מקובל), משה מינץ, משה אלשקר, משה איסרליש, משה קטיעי, משה קוניץ, משה קורדובירו, משה ליאון (פירושונים), משה בן מימון אלבאז, ..., משה ברגמן, משה גאלנטי (הראשון), משה די לאון, משה יאיר וינשטוק, משה יחיאל הלוי אפשטיין, משיח בשערי רומא, מתי מגד, מתיבתא (פירוש), מלאך, מלאך הברית, מלחמת היצר, מלוא כל הארץ כבודו, מלילה הלנר-אשד, מטפחת ספרים, מטטרון, מזל דלי, מזוזה, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, מגזרת נייר יהודית, מגיד (קבלה), מהר"ל מפראג, מורה הנבוכים, מושגי יסוד בקבלה, מודל הארץ ככדור, מכון אור לישרים, מי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות, מי השלוח, מים אחרונים, מיניות ביהדות, מיסטיקה יהודית, מישל רבל, מיתוס הארץ השטוחה, מיתולוגיה כנענית, מיתולוגיה יהודית, אם תעזבני יום יומים אעזבך, אסדר תושבחתא, אפרים גוטליב, ארמית, ארמית בבלית, ארמית יהודית, ארבעת המינים, ארבעת היסודות, ארגמן, אריה (לאון) סימון, אריה לייב הלוי אפשטיין, אש קודש, אשמדאי, אשמורות הלילה, אתם ראיתם, אתקינו סעודתא, אל-עוזא, אלעזר פלקלס, אליעזר אנסקי, אליעזר פאפו, אליעזר הגדול בן יצחק, אליקים גצל המילזאהגי, אליהו אליעזר דסלר, אליהו לואנץ, אליהו בן-אמוזג, אליהו בחור, אליהו הכהן (רב), אחימן ששי ותלמי, אבן השתייה, אברהם אזולאי, אברהם אחי הגר"א, אברהם אבולעפיה, אברהם רוויגו, אברהם זכות, אברהם בן סוסאן, אברהם בן שלמה (תימן), אברהם בן הגר"א, אברהם גאלאנטי (מקובל), אברהם דיין, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם יהושע השיל מאפטא, אברהם יהושע השיל וינברג, אבריאל בר-לבב, אבשלום, אבות העולם, אבישר הר-שפי, אג'ידיו דה ויטרבו, אגרות הראיה, אגדת שלושה וארבעה, אגדת הסופר, אדרא רבא, אדרא זוטא, אדולף נויבאואר, אהרן מסטרשלה, אהרן ווירמש, אהרן ילינק, אהרון בן שמואל מפרנקפורט, אומרם מיכאל איבנהוב, אורנה רב-הון, אורות (אלבום של ישראל אדלר), אורובורוס, אורי אסף (משורר בהונגרית), אוריאל, אורית אזולאי, אושפיזין, אותיות סת"ם, אולפנת בני עקיבא מירון, אובודה, אוהל (קבר), אווה פרנק, אימננטיות, איסור ערלה, איסור לימוד תורה לנוכרי, איתמר וולגלרנטר, אילנה צמחוני, אידרא, נסים נחום, נעמה (מיתולוגיה), נפש החיים, נפתלי הרץ אימבר, נפיל, נשמה, נטילת ידיים, נטילת ידיים שחרית, נחש הקדמוני, נחלת צבי, נוריאל, נוריאל (פירושונים), נוב (עיר מקראית), ניגון לחסידי הצמח צדק, סמאל, סנדלפון, סעודה שלישית, סעיד עוזרי, ספר, ספר רזיאל המלאך, ספר חרדים, ספר האגור, ספר הפליאה, ספר התמונה, ספר התניא, ספר הברית השלם, ספר הבהיר, ספר יצירה, ספרא דצניעותא, ספרות עם ישראל, ספרי הגר"א, ספרים חיצונים (הלכה), ספריית גרשם שלום, סלמאן מוצפי, סטרא אחרא, סטטיסטיקות של התנ"ך, סדר מועד, סוכה, סוכה ולולב לעם סגולה, סכנין (יישוב עתיק), עם הספר (סדרת ספרים), עץ חיים (ספר), עצם הלוז, עצור כאן חושבים, ערב רב, עשרת הדיברות, עלואן שמעון אבידני, עטרת צבי, עזא ועזאל, עזרא ועזריאל בני שלמה, עזראל (מלאך), עזריה מן האדומים, עבודת ישראל, עבודה עברית (פרויקט מוזיקלי), עדו הנביא, עונג, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס, עולם האצילות, עולימתא שפירתא, עוזי שוויצה, עין הרע, עיבור (מיסטיקה), פאול פיליפ לברטוב, פנחס אליהו הורביץ, פנחס הורוביץ, פסאודואפיגרפיה, פסיקת הלכה, פקיעין, פרס הרב קוק לספרות תורנית, פרקי דרבי אליעזר, פרשת שמונת מלכי אדום, פרשת תצוה, פרשת ויהי בנסוע, פרדס (יהדות), פרדס רימונים, פרושים (פירושונים), פרויקט השו"ת, פרישי מדברא, פתיחת אליהו הנביא, פדיון הבן, פולמוס רמח"ל, פולסא דנורא, פינחס, פישל לחובר, פיטום הקטורת, צפת במאה ה-16, צבי אלימלך שפירא, צבי הירש חיות, צבי הירש הכהן וולק, צדיק, ציפורן, קמחית (אם הכהנים הגדולים), קנאת ה' צבאות, קריאה בכף היד, קשר של תפילין, קשת בענן, קבר רבי שמעון בר יוחאי, קבר יחזקאל הנביא, קברי צדיקים ביהדות, קבלת שבת, קבלה, קבלה נוצרית, קוסטא דחיותא, קורבן (יהדות), קורבן שלמים, קין, קין והבל, קיצוץ בנטיעות, קיבוץ גלויות, ר' שמעון, רמ"ד, רמח"ל, ראשונים, ראובן מרגליות, רע"מ, רעיא מהימנא, רפאל הצרפתי, רצ'א צארום, רצון ערוסי, רשימות על המקדש היהודי, רחמים מלמד כהן, רב פעלים, רב המנונא, רב המנונא סבא (זוהר), רב ייבא סבא, רבקה ש"ץ אופנהיימר, רבי אלעזר בן ערך, רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי פינחס בן יאיר, רבי שמעון בר יוחאי, רבי חזקיה (זוהר), רבי כרוספדאי, רונית מרוז, רות קרא איוונוב קניאל, רות זוטא, שמעון לביא, שמעון בן צמח דוראן, שמחת תורה, שמואל קיפניס, שמואל ברזובסקי, שמואל דוד לוצאטו, שמועות ראי"ה, שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא, שמות הצדיקים, שמירת הלשון, שם קלינברג, שם בן ע"ב, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שנהיה לראש ולא לזנב, שערי צדיק, שעטנז, שעות זמניות, שעיר לעזאזל (מצווה), שפרה ברוכסון-ארביב, שרגא ברג, שלמה צופיוף, שלמה רבינוביץ, שלמה זלמן מוולוז'ין, שלמה בנימין הלוי אשלג, שלמה הכהן (מקובל), שלום עליכם (פיוט), שלום שרעבי, שלום שכנא זאהן, שלום בוזגלו, שלום דובער שניאורסון, שבתאות, שבתי צבי, שבתי בורנשטיין, שבט זבולון, שד (מיתולוגיה), שו"ת חתם סופר, שור (אתר מקראי), שושן הכהן, שושנה (צמח מקראי), שושבין, שוטי הנבואה, שוכר כחיל השני, שימו לב אל הנשמה, שינוי שם, שיר של יום, שישים ריבוא, שיתין נשמין, שילוח הקן, שיכון בבלי, תנאים, תנועת דור דעה, תנועת החסידות, תנינאים, תעודה (כתב עת), תפילת ערבית של שבת, תפילין, תשליך, תחנון, תהום (יהדות), תהילים, תהילים צ"א, תהילים ק', תהילים ג', תהילים כ"ה, תורת אמת (תוכנה), תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד), תורת הנסתר, תורת הפנים, תורת הצמצום, תורת השמיטות, תורה לשמה (ספר), תולדות תנאים ואמוראים, תוכחת מגולה, תכלאל, תיקון ליל שבועות, תיקון ליל הושענא רבה, תיקון הכללי, תיקוני הזוהר, ל"ג בעומר, ל"ו צדיקים, למהלך האידיאות בישראל, לאון, לבן הארמי, לואי ג'ייקובס, לוחמי התמורות, לוחות הברית, לוי (יהדות), לוי יצחק שניאורסון, לימוד בעל פה, ליל טבילה, לילה כיום יאיר, לילית (מיתולוגיה), ט"ו באב (מועד), טעמי המנהגים ומקורי הדינים, טרנסצנדנטיות, טלית, טוני לביא, זמירות ופיוטים לשבת, זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית, זלמן שחטר-שלומי, זוגות (חשש), זוהר, זוהר חדש, זכריה הרופא, זימון, זיוף ספרותי, חננאל דה פוליניו, חנוכת בית, חסידות אשלג, חסידות קרלין, חסידות רוזבדוב, חסידות זידיטשוב, חק לישראל, חשמל (ספר יחזקאל), חטא בעל פעור, חזקיה (פירושונים), חבקוק, חבלה, חבלי משיח, חביבה פדיה, חומש תורה שלמה, חורבת רומא, חולית (ספר), חוויית סף מוות, חכמת שלמה (ספר חיצוני), חכם עדיף מנביא, חישוב הקץ, חיבור ספר הזוהר, חידושי תורה, חיים מרדכי רולר, חיים מלאך, חיים פלאג'י, חיים צימרמן, חיים קניבסקי, חיים שלמה עראקי, חיים בן עטר, חיים דוד הלוי, חיים הגר (אוטיניה), חיים הכהן רפפורט (לבוב), חייזרים קדומים, בני ברוך, בניהו שמואלי, בעז, ברהמה, ברוך משקלוב, ברוך שלום הלוי אשלג, ברוריה זבולוני, ברכת כהנים, ברכה (מנהג דתי), ברכה זק, בריך שמיה, בריאת העולם (יהדות), ברית מילה, ברית יצחק, בשר בחלב, בת קול, בלעם בן בעור, בלבב ימים, בחיי בן אשר, בגדי שבת, בועז הוס, בוצין, בוזגלו, בימה, בית שרעבי, בית העלמין העתיק בצפת, בית הכנסת אלגריבה, בית הכנסת צלאת בן שאיף, בית כחלאני, ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה, גרציאדו איסאיה אסקולי, גרשם שלום, גרשון חנוך הניך ליינר, גלגול נשמות, גזל (משפט עברי), גבריאל, גביע רוז'ין, גורן, גילוח הראש לנשים ביהדות, דמיון, דניאל מט (חוקר קבלה), דניאל פריש, דרך מצותיך, דרקון, דרישת ציון, דת ומדע, דבקות, דומה (מלאך), דונמה, דוד, דוד אבן כליפא, דוד לואיס, דוד לוריא, דוד בן יהודה החסיד, דוד הנגיד (השני), דוד הכהן סקלי, דוד ובת שבע, ה' בתשרי, ה'תשט"ו, המאה ה-13, המקושש, המתנה בין בשר לחלב, המהפך (ספר), המודל הגאוצנטרי, האר"י, האישה השונמית, הנני העני ממעש, הנדח, הסנה הבוער, הספרים החיצוניים, הסולם, הסולם (פירושונים), הסיגוף ביהדות, הצעת התורה לאומות, הקיבוץ באומן, הר מירון, הרמב"ם היומי, הרווי גולדברג, הרי החושך, השם המפורש, השתנות טבעים בהלכה, הלל צייטלין, הזהר, הבתולה מלודמיר, הגאון מווילנה, ההתנגדות לחסידות, הומונימיה, הוצאת זרע לבטלה, הכותל המערבי, הינוקא, הינוקא מכפר סכנין, הינוקא הפלאי, היסטוריה של הדתות, הילה (דת), הילולת רבי שמעון בר יוחאי, הילולה, ואמרתם כה לחי, ולא היה בינינו אלא זוהר, ויקטוריה חנה, וידאל די טולוזא, כף הקלע, כשרות, כתם פז, כתבי האר"י, כל נדרי, כלב חוצות, כגוונא, כד יתבין ישראל, כדור הארץ החלול, כיסא אליהו, י"ח באייר, י' בתשרי, ימות המשיח, ימים נוראים (עגנון), ינוקא, יניס וימבריס, יסוד ושורש העבודה, יעקב אטלינגר, יעקב אורנשטיין, יעקב נחמני, יעקב סיניגאליאה, יעקב עמדין, יעקב פינטו, יעקב צמח (מקובל), יעקב ליינר, יעקב חיים בן נאים, יעקב ישראל איפרגן, יצחק, יצחק מאיר מורגנשטרן, יצחק אייזיק ספרין, יצחק אייזיק חבר, יצחק אייזיק וייס (סבליאבה), יצחק ניסנבוים, יצחק סטנוב, יצחק עראמה, יצחק פוקס, יצחק שלמה זילברמן, יצחק דמן עכו, יצחק די לאטיש, יקום חולית, יראת השם, ירידת אברהם למצרים, ישעיה תשבי, ישעיהו ליבוביץ, ישראל מ' תא-שמע, ישראל מאיר הכהן, ישראל מסטולין, ישראל אנקווה, ישראל אברג'יל, ישראל שמואל קליהרי, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ישראל וינשטוק, יששכר בער כ"ץ, ישתבח, ישיבת מעלות, ישיבת המקובלים בית אל, ישיבת האידרא, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ילקוט מעם לועז, יחסי מין, יחסי אישות (הלכה), יחזקאל שרגא הלברשטאם, יחיא נחום, יחיא קאפח, יחיא יצחק הלוי, יחיאל בר לב, יגל הרוש, יהללך זר ולא פיך, יהדות מץ, יהדות אורתודוקסית, יהדות עדן, יהדות שרעב, יהדות הרי האטלס, יהונתן אייבשיץ, יהושע מאמאן, יהודה אריה ממודנה, יהודה אריה פרלוב, יהודה פתיה, יהודה ליבס, יהודה לייב הלוי אשלג, יהודה הכהן (רב), יהודה יודל רוזנברג, יואל אבן שועיב, יום העצמאות בהלכה, יונה (סוג), יוסף אנג'לט, יוסף אלבו, יוסף אבן טבול, יוסף קאפח, יוסף שלמה דלמדיגו, יוסף לוגאסי, יוסף זונדל מסלנט, יוסף חמיץ, יוסף חיים מבגדאד, יוסף בן שלום אשכנזי, יוסף ג'יקטיליה, יוסף גז (הראשון), יוסף הבא משושן הבירה, יוסף ואשת פוטיפר, יוסף כנאפו, יוסף ידידיה קרמי, יוספה אבן-שושן, יוחאי, יובל אשרוב, יוהאן קמפר, 100 מושגי יסוד, 1240, 1305. להרחיב מדד (594 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן)

Bücherei des Schocken Verlag (בגרמנית, "ספרוני הוצאת שוקן"), שנקראת לעיתים גם "beliebte Reihe der Schocken-Bücherei" (בגרמנית, "הסדרה האהובה") היא סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת שוקן בין נובמבר 1933 ל-1939.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וBücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן) · ראה עוד »

מאור עינים (די רוסי)

מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומאור עינים (די רוסי) · ראה עוד »

מאיר אבן גבאי

רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומאיר אבן גבאי · ראה עוד »

מאיר קצנלנבוגן

מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומאיר קצנלנבוגן · ראה עוד »

מאיר רפאל

הרב מאיר רפאלי (1865 – 1972, ה'תשל"ג) היה רב עדת היזדים בירושלים ורב בית הכנסת תפארת ירושלים בית כנסת היזדים בשכונת הבוכרים בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומאיר רפאל · ראה עוד »

מאיר דב רכניצר

הרב רכניצר הרב מאיר דב (רב בערל) רכניצר (נולד י"ב באייר תשי"ח, 2 במאי 1958) הוא ראש ישיבת בעלז "אהל יהושע" בחיפה, ורב קהילת בעלז המקומית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומאיר דב רכניצר · ראה עוד »

מנחם מנדל משקלוב

רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן. מכונה ה"צמח צדק" על שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק) · ראה עוד »

מנחם פרומן

הרב מנחם חי שלום פרומן (כ' בסיוון ה'תש"ה, 1 ביוני 1945 - כ"ג באדר ה'תשע"ג, 4 במרץ 2013), היה רבה של תקוע, פעיל שלום ומשורר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומנחם פרומן · ראה עוד »

מנחם צבי קדרי

מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari; 18 במאי 1925 – 17 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומנחם צבי קדרי · ראה עוד »

מנחם ציוני

מנחם ציוני (או ציון, בין השנים 1340–1410 בערך) היה מקובל, ופייטן, מחכמי אשכנז.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומנחם ציוני · ראה עוד »

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »

מנורת המאור (אבוהב)

מהדורת "מנורת המאור" בתרגום ללאדינו, איזמיר תרל"ז מנורת המאור הוא ספר מוסר אשר חיבר רבי יצחק אבוהב.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומנורת המאור (אבוהב) · ראה עוד »

מנוח הנדל

רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומנוח הנדל · ראה עוד »

מסעוד רפאל אלפסי

הרב מסעוד (רפאל) אלפאסי (סביב ה'ת"ם, 1680 - א' טבת ה'תקל"ה, 1774) היה דרשן, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומסעוד רפאל אלפסי · ראה עוד »

מספר אותיות התורה

הנתונים בתרשים לפי "מקראות גדולות הכתר" ולפיהם סיכום האותיות הוא 304,801. מספר האותיות המרכיבות את ספר התורה (הכולל את חמישה חומשי התורה) נדון רבות במשך הדורות, בעקבות דברי ספר הזוהר שכתב שמספרם של אותיות התורה הוא שישים ריבוא (.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומספר אותיות התורה · ראה עוד »

מסכת אצילות

מסכתא אצילות, מדרש אצילות או מסכת אצילות הוא חיבור קבלי אנונימי קדום, אשר מיוחס במסורת למחבר מתקופת דוד המלך ועוסק בנושאים קבליים יסודיים כמו עשר הספירות, מעשה בראשית ושמות המלאכים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומסכת אצילות · ראה עוד »

מסילת ישרים

מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומסילת ישרים · ראה עוד »

מערת רבי שמעון בר יוחאי

מערת רבי שמעון בר יוחאי היא מערה המתוארת בספרות חז"ל כמקום מחבואם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במשך 13 שנה מפני הרומאים, בסמיכות לעיר לוד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומערת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

מערת המכפלה

ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומערת המכפלה · ראה עוד »

מערת הלל

מערת הלל הזקן מבפנים הכניסה למערת הלל מערת הלל (קרויה גם מערת הלל ותלמידיו או מערת הלל ושמאי) היא מערת קבורה וקבר צדיקים המיוחסת להלל הזקן (ובמקורות שונים גם לשמאי הזקן ולתלמידיהם) בסמוך למתחם קבר הרשב"י ומירון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומערת הלל · ראה עוד »

מעשה בני האלוהים

"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה"ש פסל מ-1923 מאת דניאל צ'סטר פרנץ'. מעשה בני האלוהים ובנות האדם או חטא בני האלוהים, הוא סיפור המופיע בספר בראשית פרק ו', פסוקים א'-ד'.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומעשה בני האלוהים · ראה עוד »

מעשה הדודאים

מעשה הדודאים הוא מאורע מקראי שאירע בעיר חרן בארם נהריים, בעת שבתו של יעקב בבית חמיו לבן הארמי ומסופר בספר בראשית פרק ל' פסוקים י"ד-ט"ז.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומעשה הדודאים · ראה עוד »

מעינה של תורה

"מעינה של תורה" הוא אחד הספרים הקלאסיים שנכתבו על חמישה חומשי תורה, בו לוקטו מאות דברי תורה קצרים על פרשת השבוע מאת גדולי ישראל, הספר נכתב על ידי הרב אלכסנדר זושא פרידמן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומעינה של תורה · ראה עוד »

מפתח העניינים

מפתח העניינים ובקיצור מפתח (או אינדקס) מופיע בסופו של ספר עיון, כך שניתן לאתר בקלות נושאים עיקריים בספר: אנשים, מקומות, מושגים, תהליכים וכדומה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומפתח העניינים · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומקובל · ראה עוד »

מקובלי צפת

מקובלי צפת הוא כינוי קיבוצי ליהודים שעסקו בלימוד קבלה ("מקובלים") שחיו ופעלו בעיר צפת בתקופת האר"י (רבי יצחק לוריא), לפניו ואחריו, בטווח השנים שבין שנת ה'ר"פ (1520) בערך עד שנת ה'ש"ס (1600).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומקובלי צפת · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי שלו

מרדכי שלו (17 באוקטובר 1926 - 6 באוקטובר 2014) היה מסאי ומבקר ספרות ישראלי, מורה לספרות ואיש ספרות ומקרא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומרדכי שלו · ראה עוד »

מרדכי דאטו

מרדכי בן יהודה דאטו (1527 – 1585; לפי לנדסהוט: 1502 – 1570) היה רב, משורר ומקובל איטלקי אשר עסק בחישוב הקץ, תלמידו של המקובל משה קורדובירו ושל דודו הרב משה באסולה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומרדכי דאטו · ראה עוד »

משך חכמה

ספר משך חכמה הוא פירוש על התורה בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשך חכמה · ראה עוד »

משמרת הקוץ

משמרת הקוץ היא המשמרת השביעית מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשמרת הקוץ · ראה עוד »

משמרות כהונה

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשמרות כהונה · ראה עוד »

משנתו של גרשם שלום

זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »

משנה מקום משנה מזל

משנה מקום משנה מזל הוא ביטוי רווח בעברית המתאר את השפעת שינוי המקום על מזלו של האדם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשנה מקום משנה מזל · ראה עוד »

משפחת קלהורה

רבי עקיבא איגר מלווה בשנים מבני משפחת קלהורה: רבי יעקב קאלווארי, ותלמידו רבי משה לאנדסברג (בנו של מחבר הספר "תואר פני שלמה"), דיינים בפוזנן (1837) משפחת קלהורה (נכתב גם; קאלהורא, קאלהורי, קאליהרו קאליהרי, קאליהארא, קאליפארא, קליפארי, קליפארה, וגם קאלווארי) הייתה משפחה יהודית ממוצא ספרדי בפולין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשפחת קלהורה · ראה עוד »

משפחת כלץ

שער ספר משיח אלמים מכתב יד רבי יהודה אלבז משפחת כלץ היא משפחת רבנים ומחברי ספרים, אשר מוצאה מקסטיליה, לאחר גירוש ספרד המשפחה השתקעה באלג'יר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשפחת כלץ · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה · ראה עוד »

משה מפראג

רבי משה בן רבי מנחם היה רב ומקובל שחי בפראג במאות השבע עשרה והשמונה עשרה; מתלמידיו של רבי דוד אופנהיים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה מפראג · ראה עוד »

משה מזרחי (מקובל)

רבי משה מזרחי הסופר (רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה מזרחי (מקובל) · ראה עוד »

משה מינץ

בית הכנסת של אובודה הרב משה מינץ (בגרמנית: Moses Münz; תק"י, 1750 – ו' באלול תקצ"א, 15 באוגוסט 1831) היה רבה של אובודה, מחשובי רבני הונגריה בדורו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה מינץ · ראה עוד »

משה אלשקר

משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר; 1466, סמורה – 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה אלשקר · ראה עוד »

משה איסרליש

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה איסרליש · ראה עוד »

משה קטיעי

מארי משה בן סעדיה בן יהודה קטיעי (ה'ת' – ה'תע"ה, 1640 – 1715) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-17, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה קטיעי · ראה עוד »

משה קוניץ

הרב משה קוניץ הרב משה קוניץ (לעיתים: קוניצר; ה'תקל"ד, 1774 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רבה של אובן ישן, וחוקר תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה קוניץ · ראה עוד »

משה קורדובירו

רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה קורדובירו · ראה עוד »

משה ליאון (פירושונים)

ליאון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה ליאון (פירושונים) · ראה עוד »

משה בן מימון אלבאז

רבי משה בן מימון אלבאז (מכונה גם: רמב"ם אלבאז; המאה ה-16) היה רב ומקובל בעיר תרודאנת שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה בן מימון אלבאז · ראה עוד »

משה ברגמן

הרב משה ברגמן כ"ט בשבט תרס"ט, 20 בפברואר 1909 – י"א בטבת תשל"ח, 21 בדצמבר 1977) היה ראש ישיבת בני עקיבא במירון, ולאחר מכן ראש ישיבת רשב"י בבני ברק.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה ברגמן · ראה עוד »

משה גאלנטי (הראשון)

הרב משה בן מרדכי גאלנטי (נקרא גם רבי משה גאלנטי הזקן, על מנת להבדילו מנכדו), נפטר אחרי 1612 (ה'שע"ב; יש אומרים בגיל 90) היה רב, פוסק ומקובל צפתי בולט.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה גאלנטי (הראשון) · ראה עוד »

משה די לאון

הרב משה בן שם טוב די לאון (בלאדינו: Moshe ben Sem Tob de León; כנראה 1240 ה'א' ללוח העברי ? -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה די לאון · ראה עוד »

משה יאיר וינשטוק

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »

משה יחיאל הלוי אפשטיין

הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (תר"ן 1889- תשל"א, 26 בינואר 1971) היה האדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, חבר מועצת גדולי התורה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשכ"ח (1968).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשה יחיאל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

משיח בשערי רומא

משיח בשערי רומא היא אגדה יהודית שמקורה במסכת סנהדרין שבתלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומשיח בשערי רומא · ראה עוד »

מתי מגד

מתי מגד (1 במאי 1923 - 16 בנובמבר 2003) היה סופר עברי מאנשי הפלמ"ח.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומתי מגד · ראה עוד »

מתיבתא (פירוש)

ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »

מלאך

נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומלאך · ראה עוד »

מלאך הברית

מלאך הברית הוא מלאך המופיע בספר מלאכי, והוא מופיע בכינוי זה באזכור יחידאי בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומלאך הברית · ראה עוד »

מלחמת היצר

מלחמת היצר הוא מונח בהגות היהודית, המתאר את המאבק התמידי בין היצר הטוב ובין היצר הרע, הנתפס כאויב מסוכן שיש להילחם עמו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומלחמת היצר · ראה עוד »

מלוא כל הארץ כבודו

הביטוי, וכן הקביעה בספר הזוהר כי "לית אתר פנוי מיניה" (ארמית: "אין מקום הריק ממנו "), מבטאים רעיון פילוסופי, מטאפיזי ותאולוגי, שלפיו אלוהים ממלא את העולם כולו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומלוא כל הארץ כבודו · ראה עוד »

מלילה הלנר-אשד

מלילה הלנר-אשד (נולדה ב-1958 בירושלים) היא חוקרת קבלה, עמיתת מחקר בכירה במכון שלום הרטמן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומלילה הלנר-אשד · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מטטרון

איסלאמי מהמאה ה-14 מֶטָטְרוֹן (בערבית: ميططرون; נקרא גם שר הפנים) הוא מלאך חשוב המופיע בספרות המיסטית היהודית, והושאל ממנה למיסטיקה הנוצרית והמוסלמית, מהמאות הראשונות לספירה ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומטטרון · ראה עוד »

מזל דלי

סמל מזל דלי נושא המים בול ישראלי המוקדש למזל דלי קבוצת הכוכבים דלי, כפי שנראים בעין בלתי מזוינת. מזל דלי הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומזל דלי · ראה עוד »

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומזוזה · ראה עוד »

מחקרי ירושלים במחשבת ישראל

עטיפת החוברת הראשונה של '''מחקרי ירושלים במחשבת ישראל''' מחקרי ירושלים במחשבת ישראל הוא כתב עת מחקרי בתחומי מחשבת ישראל, הפילוסופיה היהודית ותורת הסוד היהודית, שנוסד על ידי פרופסור יוסף דן, בשנת תשמ"א.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומחקרי ירושלים במחשבת ישראל · ראה עוד »

מגזרת נייר יהודית

מגזרת נייר יהודית, המציגה מגן דוד מוקף בגלגל המזלות מגזרת נייר יהודית היא סוג של אמנות יהודית עממית, מסורתית מסוג מגזרת נייר שהייתה נפוצה בקהילות יהודיות באירופה, בצפון אפריקה וברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומגזרת נייר יהודית · ראה עוד »

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומגיד (קבלה) · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומורה הנבוכים · ראה עוד »

מושגי יסוד בקבלה

הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית אשר לפי המסורת הועברה ממורה לתלמידיו למן האדם הראשון והיא עוסקת בעניינים רוחניים, אלוהיים, מופשטים מזמן מקום ותנועה, ולכך נדרשו המקובלים לשפה ייחודית, שבאמצעותה יעבירו הלאה את חכמת הנסתר שהשכל הפשוט אינו יכול להשיגה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומושגי יסוד בקבלה · ראה עוד »

מודל הארץ ככדור

איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספֵירות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי תפיסת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, בה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ כעובדה פיזיקלית מוכחת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומודל הארץ ככדור · ראה עוד »

מכון אור לישרים

מכון אור לישרים הוא מכון לעריכה והוצאה לאור של ספרות תורנית, בדגש על ספרי חסידות וספרי רבני משפחת אבוחצירא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומכון אור לישרים · ראה עוד »

מי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות

מי זאת עולה הוא ספר מאת הרב ניר מנוסי העוסק בדמויות נשיות בתורה, על פי פירושים מתחום הקבלה והחסידות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות · ראה עוד »

מי השלוח

מי השלוח הוא ספרו של רבי מרדכי יוסף ליינר מייסד חסידות איזביצה, בו נכתבו עיקרי הגותו, תפיסותיו ותורותיו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומי השלוח · ראה עוד »

מים אחרונים

כלי מכסף למים אחרונים בהלכה, מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומים אחרונים · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית (מיסטי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »

מישל רבל

מישל רֶבֶל (נולד ב-20 באוגוסט 1938) הוא ביוכימאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומישל רבל · ראה עוד »

מיתוס הארץ השטוחה

איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספֵירות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי מיתוס הארץ השטוחה היא אגדה אורבנית שנפוצה החל מהמאה ה-19, לפיה בימי הביניים, או לכל הפחות ב"עידן האפלה", האמינו כי כדור הארץ שטוח כמו דסקית, אשר מעליו פרוסה כיפת השמים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומיתוס הארץ השטוחה · ראה עוד »

מיתולוגיה כנענית

Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »

מיתולוגיה יהודית

יא) מיתולוגיה יהודית היא אוסף הנרטיבים המסבירים ומציגים את האמונות הדתיות של היהדות, בעוד פולקלור יהודי הם סיפורי עם, סיפורי שבחים, מיתוסים ומעשיות שהתקיימו בתרבות היהודית באופן כללי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ומיתולוגיה יהודית · ראה עוד »

אם תעזבני יום יומים אעזבך

אם תעזבני יום, יומים אעזבך הוא פתגם שפירושו הוא שאם האדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואם תעזבני יום יומים אעזבך · ראה עוד »

אסדר תושבחתא

אסדר תושבחתא (גם: אושפיזין קדישין) הוא פיוט לחג הסוכות בשפה הארמית, שנכתב על ידי רבי דוד בן חסין, המפורסם שבפייטני מרוקו שחי ופעל במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואסדר תושבחתא · ראה עוד »

אפרים גוטליב

אפרים גוטליב אפרים גוטליב (7 בינואר 1921 – 13 באוקטובר 1973) היה פרופסור לספרות הקבלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואפרים גוטליב · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וארמית · ראה עוד »

ארמית בבלית

עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וארמית בבלית · ראה עוד »

ארמית יהודית

הכרזת העצמאות הישראלית ב-1948 שפות ארמיות - יהודיות מייצגות קבוצה של ארמית וארמית חדשה, המושפעות כולן מעברית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וארמית יהודית · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וארבעת המינים · ראה עוד »

ארבעת היסודות

סמלי ארבעת היסודות אצל הפילוסופים הקדמוניים. 1. אש. 2. אדמה. 3. מים. 4. אוויר ארבעת היסודות והקשרים ביניהם, על פי אריסטו ארבעת היסודות היא תאוריה טרום־מדעית קדומה להסברת מבנה החומר והתהליכים היסודיים הפועלים בעולם, שנוצרה ביוון העתיקה על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה, ואומצה על ידי אריסטו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וארבעת היסודות · ראה עוד »

ארגמן

"התשובה", ויליאם גודוורד, 1917, שמן על בד. שמלתה של האישה צבועה ארגמן. ארגמן הוא צבע בגוון סגול אדמדם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וארגמן · ראה עוד »

אריה (לאון) סימון

סר אריה (לאון) סימון (באנגלית: Leon Simon; 11 ביולי 1881 – 27 באפריל 1965) היה סופר ומתרגם יהודי בריטי-ישראלי ציוני, איש השירות הציבורי וממנהיגי ציוני בריטניה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואריה (לאון) סימון · ראה עוד »

אריה לייב הלוי אפשטיין

הרב אריה לייב הלוי אפשטיין (ה'תס"ח, 1708 - י"ג בתמוז תקל"ה, 1775) היה רב ומקובל במאה ה-18, נודע בכינויו בעל הפרדס על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואריה לייב הלוי אפשטיין · ראה עוד »

אש קודש

הספר אש קודש הוא ספר דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא בפני חסידיו בגטו ורשה בעת השואה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואש קודש · ראה עוד »

אשמדאי

דמותו של '''אשמדאי''' בספר הדמונולוגיה "Dictionnaire Infernal" מאת קולן דה פלנסי אַשְׁמְדַאי הוא מלך השדים במסורות העממיות היהודיות והנוצריות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואשמדאי · ראה עוד »

אשמורות הלילה

אשמורות הלילה כלשון המקרא, או משמרות הלילה כלשון המשנה, הן חטיבות זמן אליהן מתחלק הלילה על פי היהדות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואשמורות הלילה · ראה עוד »

אתם ראיתם

אתם ראיתם הוא אנתולוגיה על מעמד הר סיני ומתן תורה, שליקט ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואתם ראיתם · ראה עוד »

אתקינו סעודתא

אתקינו סעודתא (בארמית: "הכינו סעודה") היא פתיחה לסעודות השבת המובאת בספר הזוהר: (תרגום: רבי שמעון, כאשר היה ניגש לסעודת השבת, היה מצהיר כך: "הכינו הסעודה ברוב פאר והדר. קבעו נא כאן הסעודה, לכבוד המלך.", וכך היה מתיישב מול שולחנו, והיה שמח שמחה גדולה בדבר.) על בסיס ידיעה זו המובאת בזהר הקדוש, חיבר האר"י שלושה פיוטים קבליים – כשכל פיוט מותאם עבור כל אחת משלושת סעודות החובה שחלות בשבת – תחת הכותרות "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא" ו"בני היכלא".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואתקינו סעודתא · ראה עוד »

אל-עוזא

שלישיית האלות ואל-עוזה (מופיעה במרכז) אל-עוזה הייתה אלה ערבית-נבטית פרה-איסלאמית, שהיוותה אחת משלישיית האלות (אל-עוזה, אל'לאת ומנאת), להן סגדו השבטים הערבים הפגנים והנבטים בפטרה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואל-עוזא · ראה עוד »

אלעזר פלקלס

רבי אלעזר פלקלס רבי אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואלעזר פלקלס · ראה עוד »

אליעזר אנסקי

אליעזר אשר אלכסנדר אַנסקי (אברבנאל) (1904 – 1990) היה שחקן ובמאי תיאטרון, מחזאי, תפאורן ואמן פסיפס בולגרי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואליעזר אנסקי · ראה עוד »

אליעזר פאפו

הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואליעזר פאפו · ראה עוד »

אליעזר הגדול בן יצחק

רבי אליעזר הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואליעזר הגדול בן יצחק · ראה עוד »

אליקים גצל המילזאהגי

אליקים גצל בן יהודה המילזאהגי (1780 – 17 ביולי 1854) מבראד, הידוע גם בראשי התיבות ראבי"ה, היה רב וחוקר קבלה יליד פולין שחי בגליציה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואליקים גצל המילזאהגי · ראה עוד »

אליהו אליעזר דסלר

מצבת קברו של הרב דסלר הרב אליהו אליעזר דסלר המכונה גם המכתב מאליהו (ה'תרנ"ב, 1892 - 30 בדצמבר 1953, כ"ה בטבת ה'תשי"ד) נחשב לאחד מגדולי בעלי המוסר בשיטת קלם במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואליהו אליעזר דסלר · ראה עוד »

אליהו לואנץ

רבי אליהו בר משה לואנץ אשכנזי (כ"ג באייר ה'שכ"ד מאי 1564 – כ"א בתמוז ה'שצ"ו, 1636) נודע בשם רבי אליהו בעל שם היה רב, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואליהו לואנץ · ראה עוד »

אליהו בן-אמוזג

הרב אליהו בן-אמוֹזֶג (הראב"א) (בצרפתית: Elie Benamozegh; י"ג באייר ה'תקפ"ג, 24 באפריל 1823 – ז' באדר א' תר"ס, 6 בפברואר 1900) היה רב, מקובל, פילוסוף ופרשן המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואליהו בן-אמוזג · ראה עוד »

אליהו בחור

עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואליהו בחור · ראה עוד »

אליהו הכהן (רב)

רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר, 1659 (משוער) – איזמיר, 1729, ח' באדר ב' ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואליהו הכהן (רב) · ראה עוד »

אחימן ששי ותלמי

אֲחִימַן, שֵׁשַׁי וְתַלְמַי הם דמויות מקראיות המצוינות כבני הענק אשר בחברון היא קריית ארבע.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואחימן ששי ותלמי · ראה עוד »

אבן השתייה

הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואבן השתייה · ראה עוד »

אברהם אזולאי

רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643; יש הטוענים כי נפטר בכ"א בחשוון) היה מקובל ופוסק, סב סבו של החיד"א.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם אזולאי · ראה עוד »

אברהם אחי הגר"א

רבי אברהם אחי הגר"א (ה'תפ"ב, 1722 - ד' בניסן ה'תקס"ד, 16 במרץ 1804), היה מקובל ודרשן, מחבר ספר המוסר מעלות התורה שהודפס במהדורות רבות וזכה לפופולריות רבה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם אחי הגר"א · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם רוויגו

רבי אברהם רוויגו (נולד ה'ת"י (1650) בקירוב; נפטר בכ"ה באדר ה'תע"ד, 12 במרץ 1714) היה מגדולי מקובלי איטליה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם רוויגו · ראה עוד »

אברהם זכות

רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם זכות · ראה עוד »

אברהם בן סוסאן

הרב אברהם בן סוּסאן (בן שוּשן), (שבט ה'תרי"ג, 1853 - כ"ו באלול ה'תש"א, 18 בספטמבר 1941) היה רב, דיין, מורה צדק וראש ישיבה בעיר דבדו וראש אבות בתי הדין בעיר מוגאדור שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם בן סוסאן · ראה עוד »

אברהם בן שלמה (תימן)

ר' אברהם בן שלמה (סביב המאות ה-14 וה-15, חי ופעל ככל הנראה בתימן), פרשן מקרא ותלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם בן שלמה (תימן) · ראה עוד »

אברהם בן הגר"א

רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם בן הגר"א · ראה עוד »

אברהם גאלאנטי (מקובל)

הרב אברהם בן מרדכי גאלאנטי היה מקובל איטלקי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם גאלאנטי (מקובל) · ראה עוד »

אברהם דיין

הרב אברהם דיין (? - י"ז בחשוון ה'תרל"ז, 4 בנובמבר 1876), היה רב, דיין ומחבר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם דיין · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם יהושע השיל מאפטא

הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם יהושע השיל מאפטא · ראה עוד »

אברהם יהושע השיל וינברג

רבי אברהם יהושע השיל וינברג (ה'תרנ"ח, 1898 – כ"ד בניסן ה'תשל"ח, 1978) היה אדמו"ר של חלק מחסידות סלונים, ומחבר סדרת הספרים האנציקלופדית "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואברהם יהושע השיל וינברג · ראה עוד »

אבריאל בר-לבב

אבריאל בר-לבב (נולד ב-1960) הוא חוקר בתחומי היסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל, פרופסור חבר במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואבריאל בר-לבב · ראה עוד »

אבשלום

בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואבשלום · ראה עוד »

אבות העולם

אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואבות העולם · ראה עוד »

אבישר הר-שפי

אבישר הר-שפי (נולד ב-1973) הוא משורר ישראלי, מחנך, עורך ספרותי וד"ר לספרות הזוהר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואבישר הר-שפי · ראה עוד »

אג'ידיו דה ויטרבו

אג'ידיו דה ויטרבו (אנטוניני) (באיטלקית: Egidio da Viterbo; ויטרבו, 1469 – רומא, 11 בנובמבר 1532) היה נזיר אוגוסטיני איטלקי, בישוף וקרדינל, תאולוג, נואם, הומניסט ומשורר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואג'ידיו דה ויטרבו · ראה עוד »

אגרות הראיה

סדרת '''אגרות הראיה''' במהדורות מוסד הרב קוק, מכון הרצי"ה ובית הרב קוק, לצד הספר '''אגרות לראי"ה''' ספר אגרות הראיה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואגרות הראיה · ראה עוד »

אגדת שלושה וארבעה

1.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואגדת שלושה וארבעה · ראה עוד »

אגדת הסופר

"אגדת הסופר" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הנכלל בקובץ "אלו ואלו".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואגדת הסופר · ראה עוד »

אדרא רבא

אדרא רבא (בעברית- האספה הגדולה) הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואדרא רבא · ראה עוד »

אדרא זוטא

האדרא זוטא (בעברית - האספה הקטנה) הוא מאמר מספר הזוהר המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי סביב רבם, ביום פטירתו, ומפרט את סודות התורה שאותם גילה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו באותו מעמד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואדרא זוטא · ראה עוד »

אדולף נויבאואר

אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואדולף נויבאואר · ראה עוד »

אהרן מסטרשלה

רבי אהרן הלוי הורביץ מסְטַרשֶלֶה (staroszele) (ה'תקכ"ו, 1766 – כ"ב בתשרי ה'תקפ"ט, 1828) היה תלמידו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ואחד מממלאי מקומו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואהרן מסטרשלה · ראה עוד »

אהרן ווירמש

רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואהרן ווירמש · ראה עוד »

אהרן ילינק

אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואהרן ילינק · ראה עוד »

אהרון בן שמואל מפרנקפורט

הרב אהרון בן שמואל מפרנקפורט (1620 - 1701) היה רב גרמני-יהודי וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואהרון בן שמואל מפרנקפורט · ראה עוד »

אומרם מיכאל איבנהוב

אומרם מיכאל איבנהוב (במקדונית: Омраам Микаел Аиванов; 31 בינואר 1900, בכפר סרפצי ליד ביטולה, מקדוניה – 25 בדצמבר 1986, צרפת), היה פילוסוף, סופר, מיסטיקן ומורה רוחני.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואומרם מיכאל איבנהוב · ראה עוד »

אורנה רב-הון

אורנה רב-הון (נולדה ב-2 במאי 1946) היא משוררת עברית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואורנה רב-הון · ראה עוד »

אורות (אלבום של ישראל אדלר)

אורות הוא אלבום הבכורה של החזן והזמר החסידי ישראל אדלר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואורות (אלבום של ישראל אדלר) · ראה עוד »

אורובורוס

אלכימי המכונה '''סינוסיוס'''. אורובורוס כחלק מסמל האגודה התאוסופית - עיטור דלת בבודפשט אוּרוֹבוֹרוֹס (מיוונית "οὐροβóρος": "בולע זנב") הוא סימן עתיק בצורת נחש או דרקון הבולע את זנבו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואורובורוס · ראה עוד »

אורי אסף (משורר בהונגרית)

אורי אסף (נולד ב-1942) הוא משורר וצייר ישראלי הכותב בהונגרית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואורי אסף (משורר בהונגרית) · ראה עוד »

אוריאל

אוריאל הוא דמות יהודית מיתולוגית של מלאך, המופיעה בעיקר בקבלה היהודית וכן בתפילות שונות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואוריאל · ראה עוד »

אורית אזולאי

אורית אזולאי מעבירה קורס ליהוק בסדנאות הבמה אורית אזולאי (נולדה ב-16 בספטמבר 1962) היא מלהקת לקולנוע ולטלוויזיה, מורה, מרצה ועורכת תסריט; זוכת פרס אופיר לליהוק הטוב ביותר לשנת 2012 על הסרט "העולם מצחיק", השנה הראשונה בה ניתן הפרס, בשנת 2014 על הסרט "אפס ביחסי אנוש" בשנת 2017 על הסרט "מוטלים בספק" ובשנת 2019 על הסרט "ימים נוראים".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואורית אזולאי · ראה עוד »

אושפיזין

אושפיזין (בארמית: "אורחים") הם שבעה צדיקים שלפי הזוהר מתארחים בסוכתו של כל יהודי בחג סוכות, שלושת האבות וארבעה ממנהיגי עם ישראל, כאשר בכל יום משבעת ימי החג מגיע צדיק אחד בראש והשאר מתלווים אליו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואושפיזין · ראה עוד »

אותיות סת"ם

כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואותיות סת"ם · ראה עוד »

אולפנת בני עקיבא מירון

אולפנת בני עקיבא מירון היא אולפנה השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואולפנת בני עקיבא מירון · ראה עוד »

אובודה

סמל אובודה בית עיריית אובודה שרידי אמפיתיאטרון רומי מאקווינקום הקדומה בלב שכונה מודרנית בית הכנסת של אובודה אוֹבּוּדָה (בהונגרית: Óbuda, מילולית: בוּדָה העתיקה, בגרמנית: Alt-Ofen, בסרבו-קרואטית: Stari Budim, ביידיש: אלט אופען, בעברית רבנית: אויבן יָשָן או בודא ישן) היא אחת משלוש הערים היוצרות את בודפשט, בירת הונגריה (יחד עם בודה ופשט) והעתיקה שבהן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואובודה · ראה עוד »

אוהל (קבר)

אוהל הוא מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואוהל (קבר) · ראה עוד »

אווה פרנק

רחל פרנק (כתיב לטיני: Ewa Frank, נודעה גם כאווה רומנובה; 1754 – 7 בספטמבר 1816) הייתה מנהיגת כת הפרנקיסטים, בתוכה נתפשה כקדושה וכהתגלמות השכינה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואווה פרנק · ראה עוד »

אימננטיות

אימננטיות היא מושג בתאולוגיה ובפילוסופיה, המצביע על זהותו של האל עם העולם כולו, עם הטבע וחוקיו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואימננטיות · ראה עוד »

איסור ערלה

איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לאכול ואף ליהנות מפירות עצי הפרי בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואיסור ערלה · ראה עוד »

איסור לימוד תורה לנוכרי

בספרות חז"ל, לימוד תורה לנוכרי הוא דין הלכתי, שלפיו אסור ללמד תורה, למעט דיני שבע מצוות בני נח, לאדם שאינו יהודי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואיסור לימוד תורה לנוכרי · ראה עוד »

איתמר וולגלרנטר

רבי איתמר ווֹלגֶלֶרנטֶר מקונסקוולה (ביידיש: וואלגעלערנטער, – י"ז באייר תקצ"א, 1831) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה החמישי, מתלמידי החוזה מלובלין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואיתמר וולגלרנטר · ראה עוד »

אילנה צמחוני

אילנה צמחוני (נולדה ב-1936) היא ציירת, משוררת וסופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואילנה צמחוני · ראה עוד »

אידרא

אידרא הוא שמם של שלושה מאמרים בספר הזוהר, אידרא דבי משכנא ובה סודות המשכן שעשה משה רבנו, אידרא רבא, ואידרא זוטא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ואידרא · ראה עוד »

נסים נחום

הרב נסים נחום (17 בדצמבר 1862 – 19 בינואר 1927) היה מקובל, איש ציבור ונדבן, ממייסדי ישיבות פורת יוסף, שער השמים, "רחובות הנהר", וחברת "כתר תורה".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונסים נחום · ראה עוד »

נעמה (מיתולוגיה)

נעמה היא שדה במיתולוגיה היהודית מפמלייתה של לילית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונעמה (מיתולוגיה) · ראה עוד »

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונפש החיים · ראה עוד »

נפתלי הרץ אימבר

הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונפתלי הרץ אימבר · ראה עוד »

נפיל

נפילים הם יצורים מיתולוגיים מקראיים, בעלי גודל או צורה חריגה, שעל פי המסופר בפרק ו' של ספר בראשית ובכמה ממדרשי חז"ל אם מקבלים את התיאור כפשוטו, היו מלאכים או צאצאי זיווג של בני-אלוהים או מלאכים עם בנות אדם: "וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ 2 וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ 3 וַיֹּאמֶר ה', לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃ 4 הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי־כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם; הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונפיל · ראה עוד »

נשמה

בהשקפות רוחניות, הנשמה היא הצד הרוחני של האדם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונשמה · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונטילת ידיים · ראה עוד »

נטילת ידיים שחרית

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים שחרית הוא חיוב מתקנות חז"ל הנזכרות בתלמוד, לפיה כל אדם הקם משנתו בבוקר מחויב ליטול את ידיו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונטילת ידיים שחרית · ראה עוד »

נחש הקדמוני

נחש הקדמוני הוא הנחש שהחטיא את חוה בחטא עץ הדעת המתואר בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונחש הקדמוני · ראה עוד »

נחלת צבי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונחלת צבי · ראה עוד »

נוריאל

נוּרִיאל הוא מלאך המוזכר בספר הזוהר כאחד משבעים המלאכים הסובבים את כסא הכבוד, והנחשבים כבית דין של מעלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונוריאל · ראה עוד »

נוריאל (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונוריאל (פירושונים) · ראה עוד »

נוב (עיר מקראית)

ציור העיר נוב באנציקלופדיה התנ"כית ארכימנדריט ניקיפור (1892) נוב (במקרא כתוב נֹב) היא עיר מקראית הממוקמת בנחלת שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ונוב (עיר מקראית) · ראה עוד »

ניגון לחסידי הצמח צדק

ניגון לחסידי הצמח צדק הוא ניגון חב"די ללא מילים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וניגון לחסידי הצמח צדק · ראה עוד »

סמאל

עולם. סַמָּאֵל הוא מלאך חשוב בספרות חז"ל, וגם בפולקלור הנוצרי ובדמונולוגיה, הנושא דמות של מאשים, מפתה ומשמיד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסמאל · ראה עוד »

סנדלפון

סַנְדַּלְפוֹן (ביוונית: Σανδαλφών) הוא מלאך במיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסנדלפון · ראה עוד »

סעודה שלישית

קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסעודה שלישית · ראה עוד »

סעיד עוזרי

מארי סעיד (סעדיה) עוזרי (במקור: עְזַיְרִי, או: עְזֵיְרִי, בערבית: عزيري, פירושו: "המשיח"; ה'תרכ"ט, 1869, צנעא, תימן - ב' בתמוז ה'תשי"ד, 3 ביולי 1954, ירושלים) היה ראש ישיבת בית אלאוסטא בקאע אל-יהוד בצנעא וממנהיגי הדור האחרון של יהדות צנעא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסעיד עוזרי · ראה עוד »

ספר

ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספר · ראה עוד »

ספר רזיאל המלאך

ספר רזיאל המלאך הוא ספר קבלה קדום המתבסס על יסודות מיסטיים ומאגיים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספר רזיאל המלאך · ראה עוד »

ספר חרדים

ספר חרדים נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספר חרדים · ראה עוד »

ספר האגור

ספר האגור הוא ספר הלכה שנכתב על ידי רבי יעקב לנדא, חכם שחי בחצי השני של המאה ה-15 (המחצית הראשונה של המאה השנייה של האלף השישי במניין השנים בלוח העברי).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספר האגור · ראה עוד »

ספר הפליאה

ספר הפליאה הוא חיבור המכיל לקט פירושים קבליים על פרשת בראשית הדומה בסגנונו לספרות הקבלה הקדומה, תוך השמטת מקורותיו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספר הפליאה · ראה עוד »

ספר התמונה

ספר התמונה הוא ספר קבלי מתקופת המאה ה-13 והמאה ה-14.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספר התמונה · ראה עוד »

ספר התניא

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספר התניא · ראה עוד »

ספר הברית השלם

ספר הברית השלם שנכתב על ידי הרב פנחס אליהו הורביץ הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספר הברית השלם · ראה עוד »

ספר הבהיר

ספר הבהיר הוא מן החיבורים הראשונים בתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספר הבהיר · ראה עוד »

ספר יצירה

ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספר יצירה · ראה עוד »

ספרא דצניעותא

סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא הוא שמו הארמי של חלק מספר הזוהר, הנמצא בסוף פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספרא דצניעותא · ראה עוד »

ספרות עם ישראל

ספרות עם ישראל או ספרות יהודית היא מכלול יצירות ספרותיות (סיפורת, שירה, מחזאות וכו') שנכתבו על ידי יהודים בלשונות היהודים, בהן עברית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית ועוד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספרות עם ישראל · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספרי הגר"א · ראה עוד »

ספרים חיצונים (הלכה)

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 ספרים חיצונים הם ספרים שההלכה אסרה על קריאתם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספרים חיצונים (הלכה) · ראה עוד »

ספריית גרשם שלום

חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וספריית גרשם שלום · ראה עוד »

סלמאן מוצפי

הרב סלמאן מוצפי בצעירותו הרב סלמאן מוצפי (כ"ז בשבט ה'תר"ס, 27 בינואר 1900 - י"ז בטבת, ה'תשל"ה, 31 בדצמבר 1974) היה מקובל וראש ישיבת "בני ציון" בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסלמאן מוצפי · ראה עוד »

סטרא אחרא

סִטְרָא אַחְרָא (ארמית: הצד האחר) הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסטרא אחרא · ראה עוד »

סטטיסטיקות של התנ"ך

ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסדר מועד · ראה עוד »

סוכה

סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסוכה · ראה עוד »

סוכה ולולב לעם סגולה

סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה הוא פיוט המושר במסורת בבל ובמסורת עדות צפון אפריקה בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסוכה ולולב לעם סגולה · ראה עוד »

סכנין (יישוב עתיק)

סכנין היה יישוב יהודי גדול בגליל התחתון שהתקיים בתקופות בית שני, המשנה והתלמוד במקום בו שוכנת היום העיר סח'נין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וסכנין (יישוב עתיק) · ראה עוד »

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

עץ חיים (ספר)

עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועץ חיים (ספר) · ראה עוד »

עצם הלוז

עצם הלוז (או "נסכוי") היא העצם שממנה, על פי דברי חז"ל, יבנה מחדש הגוף בימי תחיית המתים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועצם הלוז · ראה עוד »

עצור כאן חושבים

עצור כאן חושבים הוא פורום אינטרנט באתר "בחדרי חרדים", המתמקד בדיונים בנושאי יהדות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועצור כאן חושבים · ראה עוד »

ערב רב

עֵרֶב רַב הוא שמה של קבוצה הכוללת מצריים ובני עמים נוספים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים, על פי המסורת היהודית הם התקבלו על ידי משה כחלק אינטגרלי מהעם, ובהמשך חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וערב רב · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עלואן שמעון אבידני

חכם עלוואן שמעון אבידני (ה'תרמ"א 1881 - כ"ט בתמוז ה'תשמ"א יולי 1981) היה חזן, דרשן וחכם באשי באמדי שבכורדיסטן העיראקית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועלואן שמעון אבידני · ראה עוד »

עטרת צבי

עטרת צבי הוא שמם של ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועטרת צבי · ראה עוד »

עזא ועזאל

עז"א ועזא"ל הם שני מלאכי חבלה ידועים במיתולוגיה היהודית מדרשית, שגורשו לארץ, החטיאו את בנות האדם והולידו את הנפילים והשדים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועזא ועזאל · ראה עוד »

עזרא ועזריאל בני שלמה

רבי עזרא בן שלמה מגרונה, ואחיו רבי עזריאל בן שלמה מגרונה, היו מגדולי המקובלים בקטלוניה בסביבות שנת ד'תתק"ן, 1190.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועזרא ועזריאל בני שלמה · ראה עוד »

עזראל (מלאך)

עזראל הוא מלאך המוות במסורות מוסלמיות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועזראל (מלאך) · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עבודת ישראל

עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות מועדים, ליקוטים ופרקי אבות, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, תלמידם של הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועבודת ישראל · ראה עוד »

עבודה עברית (פרויקט מוזיקלי)

עבודה עברית הוא פרויקט מוזיקלי רחב היקף, במסגרתו מבצעים אמנים ישראלים גרסאות כיסוי לשירים או יוצרים אלבומי קונספט המוקדשים לאמן ישראלי או לסוגה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועבודה עברית (פרויקט מוזיקלי) · ראה עוד »

עדו הנביא

עִדּוֹ היה נביא מקראי, שחי ופעל בראשית ימי הבית הראשון, בסוף המאה העשירית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועדו הנביא · ראה עוד »

עונג

תחושה של עונג עונג הוא מכלול של תחושות שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגן. עונג או הנאה או כיף גדול הוא מכלול של תחושות שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועונג · ראה עוד »

עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס

עושה מעשה זִמְרִי ומבקש שכר כְּפִינְחָס הוא ביטוי המתאר אדם העושה מעשה נקלה אך מתהדר כאילו עשה מעשה נעלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס · ראה עוד »

עולם האצילות

עולם האצילות הוא, על פי תורת הקבלה (בעיקר זו של הזוהר), העליון מארבעת עולמות היסוד הרוחניים בהם מתגלה התורה לאדם כמהות או מדרגה אחרת; והבורא מתגלה בהם ברמת גילוי או היעלם אחרת כלפי הנברא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועולם האצילות · ראה עוד »

עולימתא שפירתא

עולימתא שפירתא היא חידה הנזכרת בספר הזוהר בחטיבת 'סבא דמשפטים' המופיעה על פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועולימתא שפירתא · ראה עוד »

עוזי שוויצה

הרב עוזי שוויצה (נולד בשנת ה'תש"ח, 1948) הוא רבה האשכנזי של העיר כפר יונה משנת 1974.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועוזי שוויצה · ראה עוד »

עין הרע

חמסה עם עין במרכזה, סמל הנחשב חזק במיוחד נגד "עין הרע". חפצים הקרויים נאזאר הנחשבים כמספקי הגנה מפני עין הרע בעיקר בארצות האסלאם. דוכן בסימנה, טורקיה. רשימת ימים המסוכנים לעין הרע (איזמיר, המחצית השנייה של המאה ה-19) עין הרע (מוכר גם בשם: עין רעה) הוא מושג מיסטי, לפיו גורלו של אדם מושפע מרגשי הזולת כלפיו, ובפרט מרגשי קנאה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועין הרע · ראה עוד »

עיבור (מיסטיקה)

עיבור (בלעז: אינקובציה) הוא מינוח המשמש לתיאור ישות או השפעה חיצונית הפועלת על נפש האדם לזמן קצוב ומסיימת את פעולתה מעצמה וללא התערבות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ועיבור (מיסטיקה) · ראה עוד »

פאול פיליפ לברטוב

פאול פיליפ לברטוב (באנגלית: Paul Philip Levertoff; 14 באוקטובר 1878 – 31 ביולי 1954) היה יהודי שהמיר דתו לנצרות פרוטסטנטית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופאול פיליפ לברטוב · ראה עוד »

פנחס אליהו הורביץ

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך את מחברו לרב מוכר בקרב הקהילה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופנחס אליהו הורביץ · ראה עוד »

פנחס הורוביץ

הרב פנחס הלוי איש הורוויץ (ה'תצ"א - ד' תמוז ה'תקס"ה; 1731–1805), היה רבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופנחס הורוביץ · ראה עוד »

פסאודואפיגרפיה

פְּסֵאוּדוּאֶפִּיגְרַפְיָה (מקור: יוונית: פסאודס (ψευδής) שקר, אפיגרפה (ἐπιγραφή) כתיבה, לעיתים נכתב פסבדואפיגרפיה) הוא צורת יצירה ספרותית המיוחסת לתקופה קדומה יותר מכפי שהיא או לכותב אחר (נכבד ואמין יותר בדרך כלל) מאשר מחברה המקורי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופסאודואפיגרפיה · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פקיעין

בכיכר המרכזית והעתיקה ביישוב בית משפחת זינאתי - שומרי בית הכנסת העתיק אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007 פסל היונים בכניסה הצפונית לפקיעין פסל סולטאן אל-אטרש (משמאל) בכיכר המעיין בפקיעין פְּקִיעִין (בערבית: البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופקיעין · ראה עוד »

פרס הרב קוק לספרות תורנית

פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל ורבה של יפו בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופרס הרב קוק לספרות תורנית · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרשת שמונת מלכי אדום

פרשת שמונת מלכי אדום (נקראת גם פרשת ואלה המלכים או שמונת המלכים) היא פרשיה בתוך פרשת וישלח שבספר בראשית, המספרת על שמונה מלכים שמלכו באדום בתקופה קדומה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופרשת שמונת מלכי אדום · ראה עוד »

פרשת תצוה

בגדי כהן גדול פרשת תְּצַוֶּה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופרשת תצוה · ראה עוד »

פרשת ויהי בנסוע

פרשת ויהי בנסוע הארון היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה ובה שני פסוקים, ושמונים וחמש אותיות בלבד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופרשת ויהי בנסוע · ראה עוד »

פרדס (יהדות)

בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופרדס (יהדות) · ראה עוד »

פרדס רימונים

פרדס רימונים הוא חיבור קבלי מקיף שחיבר הרב משה קורדובירו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופרדס רימונים · ראה עוד »

פרושים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופרושים (פירושונים) · ראה עוד »

פרויקט השו"ת

פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופרויקט השו"ת · ראה עוד »

פרישי מדברא

פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר, ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופרישי מדברא · ראה עוד »

פתיחת אליהו הנביא

פתיחת אליהו הנביא הוא מאמר מתוך ספר הזוהר, המופיע בהקדמה השנייה לתיקוני הזוהר, ועוסק בעיקרו בעשר הספירות ובדרך הנהגתו של אלוהים את העולם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופתיחת אליהו הנביא · ראה עוד »

פדיון הבן

קערה מכסף להנחת התינוק בטקס מגש הכסף להנחת התינוק בטקס ולידו כוס יין וסלעי כסף לפדיון עוגה שהוכנה לפדיון הבן של ילד בשם עידן, המשלבת אלמנטים מהטקס פדיון הבן (או פדיון בכורות) הוא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה חייב כל אב מישראל לפדות את בנו הבכור מחזקת הכהן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופדיון הבן · ראה עוד »

פולמוס רמח"ל

ממוזער פולמוס רמח"ל היה מחלוקת סוערת שהתרחשה ביהדות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-18 בשאלת הלגיטימיות של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), כתביו ובני חבורתו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופולמוס רמח"ל · ראה עוד »

פולסא דנורא

פולסא דנורא (במקור: פולסי דנורא. בתרגום לעברית "מכת האש") הוא טקס קללה מאגי שנוצר על ידי העדה החרדית באמצע המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופולסא דנורא · ראה עוד »

פינחס

פִּינְחָס הוא דמות מקראית, היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופינחס · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופישל לחובר · ראה עוד »

פיטום הקטורת

תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ופיטום הקטורת · ראה עוד »

צפת במאה ה-16

צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וצפת במאה ה-16 · ראה עוד »

צבי אלימלך שפירא

פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 – י"ח בטבת תר"א, 11 בינואר 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וצבי אלימלך שפירא · ראה עוד »

צבי הירש חיות

275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וצבי הירש חיות · ראה עוד »

צבי הירש הכהן וולק

רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וצבי הירש הכהן וולק · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וצדיק · ראה עוד »

ציפורן

ציפורן (אגודל) ציפורניים של כף היד. לק אדום. מיטת הציפורן לאחר הסרת הלוחית. ציפורניים הן מעטה שטוח וקשיח המגן על קצות האצבעות של האדם ושל פרימטים אחרים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וציפורן · ראה עוד »

קמחית (אם הכהנים הגדולים)

קמחית, הייתה אישה צדקת שחיה בימי בית שני, ואמם של שבעה בנים ששימשו בתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש השני, ביניהם ישמעאל, יוסף וישבב (ששימשו שניהם בתפקיד יום אחד בלבד), וכן שמעון ויהודה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקמחית (אם הכהנים הגדולים) · ראה עוד »

קנאת ה' צבאות

קנאת ה' צבאות הוא ספר קבלי, מכתבי הרמח"ל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקנאת ה' צבאות · ראה עוד »

קריאה בכף היד

מגדת העתידות, קאראווג'ו, 1595 1. קו החיים, 2. קו הראש, 3. קו הלב, 4. גבעת ונוס, 5. קו השמש, 6. קו מרקורי, 7. קו הגורל קריאה בכף היד או כירולוגיה היא שיטה פסאודו-מדעית המתיימרת לגלות פרטים על אופיו או עתידו של אדם, על-פי התעמקות במאפייני כף ידו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקריאה בכף היד · ראה עוד »

קשר של תפילין

קשר של תפילין הוא שם כולל לשני קשרים, אחד בראש ואחד ביד, העשויים ברצועות התפילין כדי להדקם לגוף האדם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקשר של תפילין · ראה עוד »

קשת בענן

נשר ----התמונה צולמה משכונת גבעת נשר לכיוון מערב. מתחת לשכונת רמות יצחק רואים את כביש 705. קשת בענן וצבעיה קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקשת בענן · ראה עוד »

קבר רבי שמעון בר יוחאי

מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), תנא בן המאה ה-2, הוא נושא שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקבר רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

קבר יחזקאל הנביא

קבר יחזקאל הנביא, לפני 1950. קבר יחזקאל הנביא (בערבית: قبر حزقيال) הוא מתחם בנוי בכפר כפל (או צ'יפל), כ-100 קילומטר דרומית לבגדאד, עיראק, על גדות נהר הפרת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקבר יחזקאל הנביא · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקבלת שבת · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקבלה · ראה עוד »

קבלה נוצרית

תרשים של חלק מעולם האצילות בספרו של כריסטיאן קנור פון רוזנרות, Kabbala denudata. הקבלה הנוצרית היא תנועה רוחנית שהתפתחה בחוגים נוצריים מסוף המאה החמש-עשרה והאמינה שהמשמעות הנסתרת של תורת הקבלה מכוונת לנצרות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקבלה נוצרית · ראה עוד »

קוסטא דחיותא

קוּסְטָא דְּחַיּוּתָא דְּלִבָּא (בתרגום מארמית: מידת החיים של הלב) או בקיצור קוסטא דחיותא, הוא ביטוי של מיסטיקה יהודית, המתאר חלק קטן של הנשמה, שנותרת בגוף בזמן השינה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקוסטא דחיותא · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן שלמים

קָרְבָּן שְׁלָמִים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש ובמקדשים פיניקיים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקורבן שלמים · ראה עוד »

קין

מוזיאון לתולדות האמנות בווינה קַיִן היה, לפי ספר בראשית (פרשת בראשית), בנם הבכור של אדם וחוה ומבצע הרצח הראשון בספר התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקין · ראה עוד »

קין והבל

מוזיאון לתולדות האמנות בווינה סיפור קַיִן והֶבֶל, המופיע בתחילתו של ספר בראשית, הוא סיפור מקראי על קנאה ורצח בין אחים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקין והבל · ראה עוד »

קיצוץ בנטיעות

קיצוץ בנטיעות הוא מונח שגור בתורת הסוד היהודית המתאר כפירה בעיקרי היהדות ובפרט, אמונה בקיום ריבוי רשויות מלבד האל האחד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקיצוץ בנטיעות · ראה עוד »

קיבוץ גלויות

קיבוץ גלויות הוא מושג תנכ"י המנבא את שיבת עם ישראל לארץ ישראל לאחר שגלו ממנה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וקיבוץ גלויות · ראה עוד »

ר' שמעון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ור' שמעון · ראה עוד »

רמ"ד

קטגוריה:פירושון אישים קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורמ"ד · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורמח"ל · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וראשונים · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וראובן מרגליות · ראה עוד »

רע"מ

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורע"מ · ראה עוד »

רעיא מהימנא

רעיא מהימנא (תרגום מארמית: הרועה הנאמן) הוא חיבור המהווה חטיבה בספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורעיא מהימנא · ראה עוד »

רפאל הצרפתי

הרב רפאל הצרפתי (ה'תרכ"ט, 1869 - אייר ה'תשט"ז, 1956) היה פוסק הלכה, רבה של מאזאגאן ואוז'דא שבמרוקו במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורפאל הצרפתי · ראה עוד »

רצ'א צארום

מארי רצ'א (רצון) צארום (במקור: צַארֻם; ה' בחשוון ה'תר"ם – ו' באדר א' ה'תש"ל, 22 באוקטובר 1879 – 12 בפברואר 1970) היה רב תימני, מתלמידיהם המובהקים של מארי יחיא קאפח ומארי יחיא אלאביץ', וממשיך דרכם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורצ'א צארום · ראה עוד »

רצון ערוסי

הרב רצון ערוסי בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב, תשע"ה הרב ד"ר רצון הלוי ערוסי (נולד ב-1944) הוא רב העיר קריית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מייסד ויו"ר ארגון הליכות עם ישראל, ונשיא מכון משנת הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורצון ערוסי · ראה עוד »

רשימות על המקדש היהודי

עמוד מתוך כתב היד המכיל את הביטוי בעברית: '''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד''' בכתב ידו של אייזק ניוטון. מילים בעברית משובצות בכתב היד. רשימות על המקדש היהודי (באנגלית: Notes on the Jewish Temple) הוא כתב יד מאת אייזק ניוטון הכתוב בלטינית, עברית, ארמית ויוונית, אשר מכיל רשימות אודות המקדש היהודי ומנהגי הפולחן בו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורשימות על המקדש היהודי · ראה עוד »

רחמים מלמד כהן

הרב רחמים מלמד הכהן (כ"ה באלול ה'תרכ"ה 16 בספטמבר 1865 - ירושלים, ד' בשבט ה'תרצ"ב 12 בינואר 1932) היה רבה של עדת יהודי פרס בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורחמים מלמד כהן · ראה עוד »

רב פעלים

רב פעלים הוא ספר שו"ת של רבי יוסף חיים מבגדאד, בעל הבן איש חי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורב פעלים · ראה עוד »

רב המנונא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורב המנונא · ראה עוד »

רב המנונא סבא (זוהר)

רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן, מכונה גם רב המנונא סבא קדמאה - הקדמון) על פי ספר הזוהר, היה חכם ארצישראלי בדור השלישי לתנאים, בסוף תקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורב המנונא סבא (זוהר) · ראה עוד »

רב ייבא סבא

רב ייבא סבא היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורב ייבא סבא · ראה עוד »

רבקה ש"ץ אופנהיימר

רבקה ש"ץ אופנהיימר (בלועזית: Rivka Schatz Uffenheimer; ט"ו באייר תרפ"ז, 17 במאי 1927, בפולין – י"ט באדר א' תשנ"ב, 22 בפברואר 1992, בירושלים) הייתה חוקרת קבלה, חסידות, משיחיות ושבתאות, מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "מגיד דבריו ליעקב", למגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורבקה ש"ץ אופנהיימר · ראה עוד »

רבי אלעזר בן ערך

רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני של התנאים והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורבי אלעזר בן ערך · ראה עוד »

רבי אלעזר ברבי שמעון

רבי אלעזר ברבי שמעון (מוכר גם בשמות דומים אחרים) היה תנא בדור החמישי, בן תקופתו וידידו של רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורבי אלעזר ברבי שמעון · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

רבי פינחס בן יאיר

רבי פינחס בן יאיר היה תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורבי פינחס בן יאיר · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי חזקיה (זוהר)

רבי חזקיה (מכונה גם רבי חזקיה בר רב) הוא דמות המוזכרת בספר הזוהר, על פיו היה תנא מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי והוא מצוין כאחד מעשרת בני חבורתו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורבי חזקיה (זוהר) · ראה עוד »

רבי כרוספדאי

רבי כרוספדאי היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי, בנו של רבי שבתאי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורבי כרוספדאי · ראה עוד »

רונית מרוז

רונית מֵרוז היא חוקרת קבלה ישראלית, פרופסור בדימוס בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורונית מרוז · ראה עוד »

רות קרא איוונוב קניאל

רות קרא איוונוב קניאל (נולדה ב-1979) היא משוררת, חוקרת קבלה ומיסטיקה יהודית, בעלת תואר דוקטור למחשבת ישראל מן האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורות קרא איוונוב קניאל · ראה עוד »

רות זוטא

רות זוטא הוא מדרש אגדה למגילת רות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ורות זוטא · ראה עוד »

שמעון לביא

רבי שמעון לביא (לפני גירוש ספרד - ה'שמ"ה) היה משורר ומקובל מדור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושמעון לביא · ראה עוד »

שמעון בן צמח דוראן

רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה פרשן מקראי, פוסק הלכה בולט, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי רבני אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושמעון בן צמח דוראן · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל קיפניס

הרב שמואל קיפניס בשנת 1938 הרב שמואל קיפניס (י"א באלול תרמ"ג, 13 בספטמבר 1883 – כ"ז בסיון תשל"ט, 22 ביוני 1979) היה רב העיר אובריטש בצפון אוקראינה, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כרב שכונת בתי הורנשטיין בירושלים, מנהל "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות", מייסד ומנהל מכון אוצר הפוסקים בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושמואל קיפניס · ראה עוד »

שמואל ברזובסקי

רבי שמואל ברזובסקי (נולד בכ"ט באלול ה'תרצ"ו, 16 בספטמבר 1936) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלונים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושמואל ברזובסקי · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמועות ראי"ה

שמועות ראי"ה הוא ספר המסכם דרשות שנשא הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשבתות בשנים תרפ"ט - תרצ"ב (1929-1932).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושמועות ראי"ה · ראה עוד »

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

בסיפורי המקרא מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא · ראה עוד »

שמות הצדיקים

שמות הצדיקים הוא ספר שנכתב על ידי רבי נתן מברסלב בעקבות דברי רבו, רבי נחמן מברסלב בספר המידות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושמות הצדיקים · ראה עוד »

שמירת הלשון

שמירת הלשון הוא ספר שנכתב על ידי הרב ישראל מאיר הכהן מראדין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושמירת הלשון · ראה עוד »

שם קלינברג

רבי שם קלינברג (בערך תר"ל, 1870 - כ"ח ניסן תש"ג, 1943) היה מקובל ושימש כאדמו"ר מזאלושיץ משושלת חסידות קומרנא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושם קלינברג · ראה עוד »

שם בן ע"ב

טבלת שם בן עב מתוך '''קהלת יעקב''' למברג ה'תר"ל על פי הקבלה היהודית שם בן ע"ב הוא אחד משמותיו של אלוהים, ובחלק מהמקורות אף מוגדר כשם המפורש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושם בן ע"ב · ראה עוד »

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »

שנהיה לראש ולא לזנב

ראשי דגים, נהוג לאכלם כחלק מסימני ראש השנה. שנהיה לראש ולא לזנב היא הבקשה הנלווית לאכילת ראש כבש או ראש דג, כחלק מסימני ראש השנה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושנהיה לראש ולא לזנב · ראה עוד »

שערי צדיק

"שַׁעֲרֵי צַדִּיק" הוא שמה של סדרת ספרים המכילה את מכתביו של הרב גדליהו אהרן קניג, שנכתבו בין השנים 1960–1980.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושערי צדיק · ראה עוד »

שעטנז

ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושעטנז · ראה עוד »

שעות זמניות

שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושעות זמניות · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (מצווה)

שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושעיר לעזאזל (מצווה) · ראה עוד »

שפרה ברוכסון-ארביב

שִׁפְרָה בָּרוּכְסוֹן-אָרְבִּיב (נולדה ב-12 בדצמבר 1951) היא פרופסור אמריטה במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן (מ-2008), ומתמחה בחקר ההיסטוריה והסוציולוגיה של אמצעי התקשורת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושפרה ברוכסון-ארביב · ראה עוד »

שרגא ברג

הרב שרגא פייבל (פיליפ) ברג (1927 - 16 בספטמבר 2013) היה רב וראש "המרכז לחקר הקבלה".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושרגא ברג · ראה עוד »

שלמה צופיוף

שלמה צופיוף (1876 – 1936) היה סוחר ואיש ציבור, ממנהיגי ומנכבדי העדה הבוכרית בירושלים, מייסד "בית צופיוף" בשכונת הבוכרים בעיר ומו"ל ספרי יהדות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושלמה צופיוף · ראה עוד »

שלמה רבינוביץ

רבי שלמה הכהן רבינוביץ (ה'תקס"א - כ"ט באדר ה'תרכ"ו, 1866), בעל "תפארת שלמה", היה האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושלמה רבינוביץ · ראה עוד »

שלמה זלמן מוולוז'ין

הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז - י"ג באדר ה'תקמ"ח), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושלמה זלמן מוולוז'ין · ראה עוד »

שלמה בנימין הלוי אשלג

הרב שלמה בנימין הלוי אשלג (ה' בטבת תר"ע; 17 בדצמבר 1909 - ז' בכסלו תשמ"ד; 13 בנובמבר 1983) היה מקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה ליב אשלג בעל ה"סולם".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושלמה בנימין הלוי אשלג · ראה עוד »

שלמה הכהן (מקובל)

קבר הרב שלמה בן יהודה הכהן בהר הזיתים הרב שלמה בן יהודה הכהן (סלוניקי, סביב ה'תק"י, 1750 - ירושלים, תמוז ה'תקפ"ז, 1827) היה רב, פוסק ומקובל בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושלמה הכהן (מקובל) · ראה עוד »

שלום עליכם (פיוט)

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושלום שרעבי · ראה עוד »

שלום שכנא זאהן

הרב שלום שכנא זאהן (תרע"א (בערך) - ח' בטבת ה'תשע"ג, 20 בדצמבר 2012) היה ראש ישיבת תורה ודעת, מחבר סדרת הספרים "עטרת יעקב על הש"ס" ומייסד כולל ירושלים "אליבא דהלכתא-קדשים טהרות" כמו כן הרב זאהן היה פעיל מאוד בענייני יהדות הנהגה ומוסר והכל בסבר פנים יפות ובהצנע לכת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושלום שכנא זאהן · ראה עוד »

שלום בוזגלו

הרב שלום בוזגלו (הרש"ב) (ה'ת"ס 1700– י"ב באב ה'תק"ם 1780), עורך הספר "מקדש מלך" ועוד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושלום בוזגלו · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושבתאות · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושבתי צבי · ראה עוד »

שבתי בורנשטיין

הרב שבתי בורנשטיין (כ"ד בכסלו תרנ"ב, 25 בדצמבר 1891, סוכטשוב - ג' בטבת תשל"ב, 21 בדצמבר 1971, ירושלים) רב ומרצה, מחבר התלמוד המפוסק.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושבתי בורנשטיין · ראה עוד »

שבט זבולון

בול המוקדש לשבט זבולון שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושבט זבולון · ראה עוד »

שד (מיתולוגיה)

מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור (1487–88) תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושד (מיתולוגיה) · ראה עוד »

שו"ת חתם סופר

שו"ת חתם סופר, הוא ספר שאלות ותשובות מפורסם שחובר על ידי רבי משה סופר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושו"ת חתם סופר · ראה עוד »

שור (אתר מקראי)

האגם המר הגדול בצילום אווירי מצפון מערב. משמאל לו מיקומו של שור שׁוּר הוא חבל ארץ בצפון סיני, בסמוך לגבול המזרחי של מצרים העתיקה, ששימש כשער למצרים עבור הבאים אליה או היוצאים ממנה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושור (אתר מקראי) · ראה עוד »

שושן הכהן

הרב שושן דוד יום טוב הכהן (ד' בטבת ה'תרס"ז, דצמבר 1906 – ה' באדר ב' ה'תשל"ו, 1976) היה רב בית הדין ורבה הראשי של ג'רבה בין השנים 1950–1955, ורב מושב איתן שבחבל לכיש מ-1955 ועד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושושן הכהן · ראה עוד »

שושנה (צמח מקראי)

שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושושנה (צמח מקראי) · ראה עוד »

שושבין

וושינגטון (1910) Diana Mosley ושושבינותיה בחתונתה עם אוסוואלד מוסלי (1929) שושבינים בחתונה אוקראינית בשנות ה-30 של המאה ה-20 Minahasan people באי סולאווסי שושבינות ושושבינים בחתונה סלובקית בוויבודינה באמצע המאה ה-20 שושבינות אינדונזיות בסומטרה כלה הודית ושושבינותיה (2019) שׁוּשְׁבִין (מילולית: "חבר", "ידיד") או שושבינה, הוא מי שמלווה את החתן או הכלה לחופה בטקס נישואיהם, על פי רוב קרובי משפחה או ידידים קרובים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושושבין · ראה עוד »

שוטי הנבואה

שוטי הנבואה הייתה להקה ישראלית, שפעלה בין 1994 ל-2007.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושוטי הנבואה · ראה עוד »

שוכר כחיל השני

שׁוּכְּר כֻּחַיל השני היה משיח שקר יהודי-תימני שפעל בשנים 1868–1875.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושוכר כחיל השני · ראה עוד »

שימו לב אל הנשמה

שימו לב אל (או: על) הנשמה הוא פיוט עברי מאת רבי שמעיה קוסון, שכנראה חי במאה ה-16 באזור צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושימו לב אל הנשמה · ראה עוד »

שינוי שם

שינוי שם הוא תהליך שבו משתנה שמו הפרטי או שם משפחתו של אדם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושינוי שם · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושיר של יום · ראה עוד »

שישים ריבוא

שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושישים ריבוא · ראה עוד »

שיתין נשמין

שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושיתין נשמין · ראה עוד »

שילוח הקן

ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים, ורוצים לקחת את הביצים והגוזלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושילוח הקן · ראה עוד »

שיכון בבלי

שיכון בבלי הוא שכונה בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ושיכון בבלי · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותנאים · ראה עוד »

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותנועת דור דעה · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנינאים

תנין היאור הוא התנינאי הידוע והקטלני ביותר. גולגולת של תנין הים, התנינאי הגדול ביותר כיום. תנינאים (שם מדעי: Crocodilia או Crocodylia) היא סדרה של בעלי חיים זוחלים בענף הארכוזאוריה, תת-קבוצה של הזאורופסידה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותנינאים · ראה עוד »

תעודה (כתב עת)

תעודה הוא כתב עת של בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה על שם חיים רוזנברג, בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותעודה (כתב עת) · ראה עוד »

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותפילין · ראה עוד »

תשליך

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי תשליך הוא טקס תפילה יהודי לראש השנה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותשליך · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותחנון · ראה עוד »

תהום (יהדות)

תהום הוא בור, מדרון או חלל עמוק מאוד או שסופו לא נודע, במובן הפיזי או המטאפורי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותהום (יהדות) · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותהילים · ראה עוד »

תהילים צ"א

תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותהילים צ"א · ראה עוד »

תהילים ק'

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותהילים ק' · ראה עוד »

תהילים ג'

המלך דוד מתפלל, ציור מאת רמברנדט (1652) תהילים ג' הוא המזמור השלישי של תהילים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותהילים ג' · ראה עוד »

תהילים כ"ה

תהילים כ"ה הוא המזמור ה-25 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותהילים כ"ה · ראה עוד »

תורת אמת (תוכנה)

תורת אמת היא תוכנה חינמית, המכילה מאגר תורני של ספרי קודש, קונטרסים, ועוד, המוגדרים כספרי יסוד של היהדות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותורת אמת (תוכנה) · ראה עוד »

תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)

תורת ארץ ישראל היא התורה שנלמדת בארץ ישראל, לעומת 'תורת חוץ לארץ', שהיא התורה שנלמדת בחוץ לארץ.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותורת ארץ ישראל (שיטת לימוד) · ראה עוד »

תורת הנסתר

תורת הנסתר (לעיתים חכמת הנסתר (ח"ן; מוכר בביטוי "יודעי ח"ן"; בלועזית: אוֹקוּלְטִיזְם) הוא שם שבו משתמשים מיסטיקנים לתיאור פרסומים ופרקטיקות המכוונים לגלות אמת חבויה, הנמצאת מעבר להיבטים הגלויים. בפרט, הכוונה למציאות "על טבעית" שאינה נתפסת בחושים הרגילים, אינה נאמדת באמצעות כלים רציונליים או שיטות מדעיות. תחומים של תורת הנסתר כוללים למשל כישוף, חוש שישי, אסטרולוגיה, ספיריטואליזם, מיסטיציזם, נומרולוגיה, חזיונות חלום ועוד. בראשי תיבות נקראת ח"ן (חכמת הנסתר), בעיקר בצירוף הכבול "יודעי ח"ן". בהשאלה משמש הביטוי "יודעי ח"ן" לתיאור קבוצת אנשים המבינים קודים המובנים רק להם. עיסוק או עניין בתורת הנסתר לא מחייב אמונה בכוחות "על טבעיים". ספרים רבים מסוגת הפנטזיה, למשל, עוסקים בכישוף או בנסתר; אך מרבית הסופרים לא מאמינים שאלו דברים הקיימים בעולם המציאותי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותורת הנסתר · ראה עוד »

תורת הפנים

תורת הפנים או פרסונולוגיה (באנגלית: Personology) היא שיטת אבחון פסאודו-מדעית של תכונות אופי המתבססת על התבוננות בתווי הפנים ואשר מקורה בחכמת הפרצוף.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותורת הפנים · ראה עוד »

תורת הצמצום

תורת הצמצום היא מושג יסודי בקבלה, העוסק בתהליך שקדם לבריאת העולם והכשיר אותו, אשר במהלכו "פינתה האלוהות מקום".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותורת הצמצום · ראה עוד »

תורת השמיטות

תורת השמיטות היא תורה קבלית קוסמוגנית וקוסמולוגית המתארת את העולם כנברא ונחרב במחזורים של 7,000 שנה (שמיטה) ושל 50,000 שנה (יובל).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותורת השמיטות · ראה עוד »

תורה לשמה (ספר)

תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד ("בן איש חי"), לדבריו על פי כתב יד עתיק שמצא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותורה לשמה (ספר) · ראה עוד »

תולדות תנאים ואמוראים

הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותולדות תנאים ואמוראים · ראה עוד »

תוכחת מגולה

שמחה בן אברהם קאלימאני תוכחת מגולה היא יצירה פיוטית ספרותית מאת שמחה קאלימאני, מרבני קהילת יהודי ויניציאה במאה ה-18, המתארת את ה"מידות הרעות של בני זמנו".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותוכחת מגולה · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותכלאל · ראה עוד »

תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

תיקון הכללי

שער התיקון הכללי בהוצאת קרן הדפסה "היכל הקודש" התיקון הכללי הוא השם של עשרה פרקי התהילים אשר נגלו לרבי נחמן מברסלב, כסוד מן השמיים עבור תיקון כנגד חטאים ועוונות רבים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותיקון הכללי · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ול"ג בעומר · ראה עוד »

ל"ו צדיקים

על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ול"ו צדיקים · ראה עוד »

למהלך האידיאות בישראל

למהלך האידיאות בישראל הוא מאמר שפורסם על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת ה'תרע"ב (1912) בעיתון העברי שעורכו היה הרב מאיר בר-אילן, ושובץ לאחר מכן בספר אורות במהדורתו המורחבת, על פי הצעת הרב יהושע הוטנר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולמהלך האידיאות בישראל · ראה עוד »

לאון

לֵאוֹן משמעו אריה בשפות לטיניות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולאון · ראה עוד »

לבן הארמי

יעקב, לאה ורחל בורחים מביתו של לבן ורחל גונבת את פסלי האלילים שלו. לָבָן הָאֲרַמִּי הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולבן הארמי · ראה עוד »

לואי ג'ייקובס

לואי ג'ייקובס (באנגלית: Louis Jacobs, 17 ביולי 1920 מנצ'סטר - 1 ביולי 2006 לונדון) היה רב, תאולוג ומסאי יהודי-אנגלי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולואי ג'ייקובס · ראה עוד »

לוחמי התמורות

לוחמי התמורות הוא ספר פנטזיה עברית שכתב הרב ארז משה דורון, מחסידי ברסלב, שעניינו הוא רוחניות יהודית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולוחמי התמורות · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולוחות הברית · ראה עוד »

לוי (יהדות)

יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולוי (יהדות) · ראה עוד »

לוי יצחק שניאורסון

הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"ח – כ' באב ה'תש"ד, 1878–1944) היה רב ומקובל, מרבני העיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק) שבאוקראינה בשנים ה'תרס"ט–ה'תרצ"ט (1909–1939), תחילה לצד רבנים נוספים ובהמשך לבדו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולוי יצחק שניאורסון · ראה עוד »

לימוד בעל פה

לימוד בעל פה היא שיטת לימוד שבה מתמקדים בשינון החומר כך שהתלמיד יהיה מסוגל לחזור על החומר הנלמד בדיוק בדרך שבה הוא נקרא או נשמע, בדרך כלל על חשבון הבנה עמוקה או טובה יותר של הטקסט.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולימוד בעל פה · ראה עוד »

ליל טבילה

ליל טבילה (ידוע גם בר"ת ל"ט) הוא כינוי ללילה שבו אישה טובלת לאחר שהייתה טמאה נידה ונאסרה בכל קירבה גופנית ויחסי אישות עם בעלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וליל טבילה · ראה עוד »

לילה כיום יאיר

לילה כיום יאיר הוא אלבומו הרביעי של הזמר-יוצר אביתר בנאי, אשר הופק על ידי אמיר צורף והופץ ב-22 ביוני 2009.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולילה כיום יאיר · ראה עוד »

לילית (מיתולוגיה)

"תחריט ברני", תחריט אשורי עשוי טרה קוטה שעל פי חלק מהחוקרים מתאר את לילית או את האלה איננה. לילית באגדות חז"ל ובספר הזוהר היא שדה, ובמיתולוגיה היהודית המאוחרת היא אשתו הראשונה של אדם, ולאחר מכן אשתו של המלאך סמאל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ולילית (מיתולוגיה) · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

טעמי המנהגים ומקורי הדינים

טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »

טרנסצנדנטיות

טרנסצנדנטיות בהקשר דתי, היא מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות ולניסיון ואינו תלוי בהם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וטרנסצנדנטיות · ראה עוד »

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וטלית · ראה עוד »

טוני לביא

טוני לביא ד"ר טוני לביא (3 בפברואר 1940) הוא חוקר במרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר-אילן ומרצה לשעבר במכללת לוינסקי לחינוך.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וטוני לביא · ראה עוד »

זמירות ופיוטים לשבת

זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »

זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית

זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית (באנגלית: Major trends in Jewish mysticism) הוא שם ספרו של חוקר הקבלה גרשם שלום, שיצא לאור לראשונה בשנת 1941.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וזרמים ראשיים במיסטיקה היהודית · ראה עוד »

זלמן שחטר-שלומי

הרב משולם זלמן חייא הכהן שֶׁחְטֶר-שַׁלוֹמִי (מכונה "רַבּ זלמֶן"; באנגלית: Zalman Schachter-Shalomi, "Reb Zalman"; 28 באוגוסט 1924, ז'ולקבה, פולין - 3 ביולי 2014, בולדר, קולורדו) היה ממייסדיה ומנהיגיה הבולטים של התנועה להתחדשות יהודית ביהדות ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וזלמן שחטר-שלומי · ראה עוד »

זוגות (חשש)

החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וזוגות (חשש) · ראה עוד »

זוהר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וזוהר · ראה עוד »

זוהר חדש

ספר זוהר חדש (בראשי תיבות: ז"ח) הוא תוספת לספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וזוהר חדש · ראה עוד »

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה-15, פרשן מקרא והלכה ורופא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וזכריה הרופא · ראה עוד »

זימון

זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וזימון · ראה עוד »

זיוף ספרותי

זיוף ספרותי הוא זיוף שבו יצירה ספרותית מוצגת על ידי מחברה כאילו נכתבה על ידי אדם אחר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וזיוף ספרותי · ראה עוד »

חננאל דה פוליניו

חננאל דה פוליניו (באיטלקית: Hananel da Foligno) (סביבות 1505 - פברואר 1556) היה יהודי מומר שהמיר את דתו במאה ה-16 ונקרא לאחר ההמרה אלסנדרו פראנצ'סקי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחננאל דה פוליניו · ראה עוד »

חנוכת בית

חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחנוכת בית · ראה עוד »

חסידות אשלג

חסידות אשלג היא כינוי למספר חצרות חסידיות-קבליות שקמו בישראל על ידי תלמידיו וצאצאיו של המקובל הרב יהודה לייב הלוי אשלג, המכונה "בעל הסולם", על שום פירושו לספר הזוהר הקרוי "הסולם".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחסידות אשלג · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות רוזבדוב

חסידות רוזבדוב (יידיש: ראזוואדאוו) הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דז'יקוב שמגזע רופשיץ.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחסידות רוזבדוב · ראה עוד »

חסידות זידיטשוב

רבי שלום אייכינשטיין מזידיטשוב צפת ארצות הברית רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז רבי אלתר כהנא האדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ירושלים חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה באמצע המאה ה-18 בעיר זידיטשוב שבגליציה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחסידות זידיטשוב · ראה עוד »

חק לישראל

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחק לישראל · ראה עוד »

חשמל (ספר יחזקאל)

Matthäus Merian the Elder. חַשְׁמַל הוא מונח המוזכר מספר פעמים במעשה המרכבה שבספר יחזקאל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחשמל (ספר יחזקאל) · ראה עוד »

חטא בעל פעור

שמאל חטא בעל פעור (או חטא בנות מואב) הוא מאורע מקראי, המתואר בספר במדבר, שאירע בעת שחנו עם ישראל בשיטים שבערבות מואב סמוך לכניסתם לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחטא בעל פעור · ראה עוד »

חזקיה (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחזקיה (פירושונים) · ראה עוד »

חבקוק

חֲבַקּוּק היה אחד מנביאי המקרא, מתקופת הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחבקוק · ראה עוד »

חבלה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחבלה · ראה עוד »

חבלי משיח

חבלי משיח ביהדות הם הייסורים שיקדמו לזמנו של המשיח, כמו "חבלי לידה".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחבלי משיח · ראה עוד »

חביבה פדיה

חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחביבה פדיה · ראה עוד »

חומש תורה שלמה

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחומש תורה שלמה · ראה עוד »

חורבת רומא

חורבת רומא הגבעה של חורבת רומא חורבת רומא נמצאת בבקעת בית נטופה שבגליל התחתון, כק"מ וחצי מערבית לרומאנה, וסמוך לכפר הבדואי המודרני רומת אל-הייב.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחורבת רומא · ראה עוד »

חולית (ספר)

חולית (באנגלית: Dune) הוא ספר מדע בדיוני מאת פרנק הרברט.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחולית (ספר) · ראה עוד »

חוויית סף מוות

יצירה של הירונימוס בוש אנשים רבים שחוו חוויית סף מוות העידו שראו מנהרה שממנה נבע אור בהיר חוויית סף מוות (באנגלית: Near-Death Experience; בראשי תיבות: NDE) היא חוויה שמתרחשת לעיתים בעת מוות קליני.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחוויית סף מוות · ראה עוד »

חכמת שלמה (ספר חיצוני)

חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחכמת שלמה (ספר חיצוני) · ראה עוד »

חכם עדיף מנביא

חכם עדיף מנביא היא אמרה של חז"ל שמשמעותה שחכם יעיל יותר מאשר נביא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחכם עדיף מנביא · ראה עוד »

חישוב הקץ

ביהדות, חישוב הקץ הוא חישוב מועדו של הקץ, כלומר מועד בואו של המשיח.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחישוב הקץ · ראה עוד »

חיבור ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיבור ספר הזוהר · ראה עוד »

חידושי תורה

חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחידושי תורה · ראה עוד »

חיים מרדכי רולר

הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »

חיים מלאך

הרב חיים מלאך היה מקובל פולני שעסק בהפצת השבתאות באירופה ב.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיים מלאך · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים צימרמן

רבי אהרן חיים הלוי צימרמן (תרע"ד, 1914 – ז' באדר ב' תשנ"ה, 9 במרץ 1995) היה ראש ישיבה בארצות הברית, בדור שאחרי השואה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיים צימרמן · ראה עוד »

חיים קניבסקי

יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיים קניבסקי · ראה עוד »

חיים שלמה עראקי

מצבתו בהר המנוחות הרב חיים סלימאן (שלמה) עראקי הכהן (ה'תרמ"ח – ט"ו באדר א' ה'תשל"ח; 1888 – 22 בפברואר 1978) היה איש ציבור ירושלמי, ראש ישיבה ודיין, מייסד שכונת נחלת אחים בעיר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיים שלמה עראקי · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים דוד הלוי

הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"ד – י"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 1924 – 10 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיים דוד הלוי · ראה עוד »

חיים הגר (אוטיניה)

רבי חיים הגר (כ"ג באייר ה'תרכ"ב, 23 במאי 1862 - כ"ה בכסלו ה'תרצ"ב, 5 בדצמבר 1931) היה האדמו"ר מאוטיניה שבגליציה המזרחית (אז בפולין, כיום באוקראינה).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיים הגר (אוטיניה) · ראה עוד »

חיים הכהן רפפורט (לבוב)

רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ה'ת"ס, 17 בנובמבר 1699 – י"ג בתמוז ה'תקל"א, 25 ביוני 1771) היה רב פולני-גליצאי בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחיים הכהן רפפורט (לבוב) · ראה עוד »

חייזרים קדומים

ציורי הסלע בוואל קמוניקה, ואל קמוניקה, איטליה. תומכי תאוריית האסטרונאוטים העתיקים מציינים כי התמונות האלה מזכירות אסטרונאוטים מודרניים חייזרים קדומים או אסטרונאוטים קדומים, הידועה גם כאסכולת האסטרונאוט הקדמון, היא תאוריה פסאודו-מדעית שקובעת כי יצורים אינטליגנטיים מהחלל החיצון (חוצנים) ביקרו בכדור הארץ בעבר, יצרו קשר עם בני אדם, והשפיעו על ההתפתחות של תרבויות אנושיות, טכנולוגיות ודתות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וחייזרים קדומים · ראה עוד »

בני ברוך

לוגו בני ברוך המשמש גם את ערוץ הקבלה בני ברוך היא תנועה דתית העוסקת בתורת הקבלה של המקובל הרב יהודה לייב אשלג, ונקראת על שם בנו, הרב ברוך אשלג.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובני ברוך · ראה עוד »

בניהו שמואלי

ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) הרב בניהו יששכר שמואלי (נולד בכ' בתשרי ה'תשכ"א, 11 באוקטובר 1960) הוא ראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובניהו שמואלי · ראה עוד »

בעז

בֹּעַז (נהגה במלעיל) הוא דמות מקראית מתקופת השופטים, מגיבורי מגילת רות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובעז · ראה עוד »

ברהמה

פסל ברהמה במוזיאון לאמנות אסיה בברלין. בְּרַהְמָה (סנסקריט: ब्रह्मा; "הבורא") הוא האל היוצר של היקום לפי האמונה ההינדית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וברהמה · ראה עוד »

ברוך משקלוב

רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וברוך משקלוב · ראה עוד »

ברוך שלום הלוי אשלג

הרב ברוך שלום הלוי אשלג (מכונה גם הרב"ש; ז' בשבט ה'תרס"ז, 22 בינואר 1907 - ה' בתשרי ה'תשנ"ב, 13 בספטמבר 1991) היה אדמו"ר ומקובל, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וברוך שלום הלוי אשלג · ראה עוד »

ברוריה זבולוני

ברוריה זבולוני (נולדה בשנת 1958) היא רבנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וברוריה זבולוני · ראה עוד »

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וברכת כהנים · ראה עוד »

ברכה (מנהג דתי)

יצחק מברך את יעקב. מאת גוברט פלינק, 1638. יהודי מברך יהודי ברחבת הכותל המערבי ברכה היא מנהג דתי שמהותו הענקת מזל טוב, באמצעות מחווה מילולית או גופנית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וברכה (מנהג דתי) · ראה עוד »

ברכה זק

ברכה זק (נולדה בשנת 1933) היא פרופסור אמריטה במחלקה למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וברכה זק · ראה עוד »

בריך שמיה

בריך שמיה היא תפילה בארמית הנאמרת בשעה שפותחים את ארון הקודש להוצאת ספר תורה, לפני קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובריך שמיה · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וברית מילה · ראה עוד »

ברית יצחק

ברית יצחק (נקראת גם ליל הזוהר או עקד אל-יאס, 'קשירת ההדסים' או שד אל-אס, 'משיכת ההדסים') הוא טקס הנהוג בלילה קודם ברית מילה בקרב קהילות עדות המזרח.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וברית יצחק · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובשר בחלב · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובת קול · ראה עוד »

בלעם בן בעור

אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית שסיפורה מופיע בתורה, בספר במדבר, ומאוחר יותר נזכר בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובלעם בן בעור · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובלבב ימים · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בגדי שבת

חסיד ירושלמי לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ילדי ברסלב בבגדי שבת, מאה שערים בגדי שבת הם בגדים מכובדים שאותם לובשים היהודים הדתיים בשבתות ובחגי ישראל וכן גם בחולי מועד לשם הדגשת החגיגיות והייחודיות של ימים אלו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובגדי שבת · ראה עוד »

בועז הוס

בועז הוס (נולד ב-10 ביוני 1959) הוא פרופסור מן המניין לחקר הקבלה במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובועז הוס · ראה עוד »

בוצין

בוצין (שם מדעי: Verbascum) הוא סוג צמח בעל פרחים המשתייך למשפחת הלועניתיים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובוצין · ראה עוד »

בוזגלו

בּוּזַגְלוֹ הוא שם משפחה יהודי-מרוקאי נפוץ.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובוזגלו · ראה עוד »

בימה

בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובימה · ראה עוד »

בית שרעבי

כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובית שרעבי · ראה עוד »

בית העלמין העתיק בצפת

משמאל ההר ובו בית הקברות היהודי העתיק ומתחתיו מימין בית הקברות החדש של צפת בחלקה השמאלי התחתון של התמונה נראה גגו של מקוה האר"י בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובית העלמין העתיק בצפת · ראה עוד »

בית הכנסת אלגריבה

בית הכנסת אלגריבה (בערבית: كنيس الغريبة; תעתיק מדויק: אלע'ריבה) הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובית הכנסת אלגריבה · ראה עוד »

בית הכנסת צלאת בן שאיף

בית הכנסת צלאת בושאיף בזליתן, לוב היה בית כנסת היסטורי ואתר עלייה לרגל ל"ג בעומר וסוכות ליהודי לוב.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובית הכנסת צלאת בן שאיף · ראה עוד »

בית כחלאני

בית כֻּחְלַאנִי היה בית כנסת ברובע היהודי בצנעא שבתימן.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ובית כחלאני · ראה עוד »

ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה

– ג'ובאני פיקו דֶי קונטי דלה מירנדולה א דלה קונקורדיה (באיטלקית: Giovanni Pico dei conti della Mirandola e della Concordia) (מירנדולה, נפת מודנה, 24 בפברואר 1463 - פירנצה, 17 בנובמבר 1494) היה הומניסט ופילוסוף איטלקי מפורסם בתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וג'ובאני פיקו דלה מירנדולה · ראה עוד »

גרציאדו איסאיה אסקולי

גרציאדו איסאיה (אלחנן ישעיה) אסקולי גרציאדו איסאיה אסקולי (באיטלקית: Graziadio Isaia Ascoli; בשמו היהודי: אלחנן ישעיה אסקולי; 16 ביולי 1829 - 21 בינואר 1907) היה בלשן ומזרחן יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וגרציאדו איסאיה אסקולי · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וגרשם שלום · ראה עוד »

גרשון חנוך הניך ליינר

רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וגרשון חנוך הניך ליינר · ראה עוד »

גלגול נשמות

הודי גלגול נשמות הוא תהליך אותו עוברת הנשמה, על פי אמונה רווחת, לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וגלגול נשמות · ראה עוד »

גזל (משפט עברי)

גזל הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לקחת חפץ מבעליו בכוח ובלי רשותו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וגזל (משפט עברי) · ראה עוד »

גבריאל

המלאך גבריאל באיקונין רוסי מן המאה ה-12 גבריאל (בערבית: جبريل גִ'בְּרִיל, בלטינית: Gabrielus), הוא דמות מלאך בדתות האברהמיות ומשרת כשליח האלוהים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וגבריאל · ראה עוד »

גביע רוז'ין

גביע רוז'ין מהמאה העשרים גביע רוז'ין (מכונה גם רוז'ינע בעכער או דער עפל בעכער) הוא דפוס של גביע מעוצב בו נוהגים להשתמש אדמו"רי בית רוז'ין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וגביע רוז'ין · ראה עוד »

גורן

משטח גורן באל בורג' דרום הרי חברון מושבות. ברקע יער חדרה. הגורן היא מקום ששימש בעבר לריכוז החיטה על מנת לבצע בה דישה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וגורן · ראה עוד »

גילוח הראש לנשים ביהדות

גילוח הראש לנשים הוא מנהג של חלק מנשות יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וגילוח הראש לנשים ביהדות · ראה עוד »

דמיון

דמיון הוא התהליך ההכרתי שמתחולל כאשר אדם מרגיש תחושות וחווה מאורעות שאינם קשורים ישירות למציאות סביבו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודמיון · ראה עוד »

דניאל מט (חוקר קבלה)

דניאל חנן מט (באנגלית: Daniel Chanan Matt לעיתים נכתב: מעט; נולד ב-1950) הוא חוקר קבלה, מתרגם ספר הזוהר לאנגלית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודניאל מט (חוקר קבלה) · ראה עוד »

דניאל פריש

הרב דניאל פריש (ז' בשבט ה'תרצ"ה, 11 בינואר 1935 - י"ד בשבט ה'תשס"ה, 24 בינואר 2005) היה מקובל, מראשי ישיבת אנשי מעמד ללימוד תורת הנסתר, ר"מ בישיבת המקובלים שער השמים ומשפיע בחסידות תולדות אהרן ולאחר מכן בחסידות תולדות אברהם יצחק.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודניאל פריש · ראה עוד »

דרך מצותיך

דרך מצְוֹתיך הוא ספר העוסק בטעמי המצוות שכתב האדמו"ר השלישי לשושלת אדמו"רי חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק"), בשנים תקע"ד - תקפ"ח, המבאר את טעמי המצוות לפי תורת החסידות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודרך מצותיך · ראה עוד »

דרקון

פסל של דרקון יורק אש דרקון הוא יצור מיתי בעל מאפיינים של זוחל ענק.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודרקון · ראה עוד »

דרישת ציון

שער '''דרישת ציון''' במהדורה משנת 1899 עטיפת '''דרישת ציון''' במהדורתו של יהודה עציון משנת 2002 דרישת ציון הוא ספר מאת הרב צבי הירש קלישר, הכולל פרקים מחשבתיים והלכתיים, ובו פורש הרב קלישר את משנתו בדבר יישוב ארץ ישראל וחידוש עבודת הקרבנות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודרישת ציון · ראה עוד »

דת ומדע

טיפאני מנסה להציג הרמוניה בין דת למדע המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודת ומדע · ראה עוד »

דבקות

דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודבקות · ראה עוד »

דומה (מלאך)

בספרות חז"ל, דומה הוא שמו של המלאך הממונה על רוחות המתים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודומה (מלאך) · ראה עוד »

דונמה

דוֹנְמֶה (או דֶנְמֶה. בטורקית dönme. בתרגום לעברית: "מהופך" או "מומר") היא כת שבתאית בעלת מאפיינים מוסלמיים ויהודיים שחבריה מתגוררים ומנהלים את אורח חייהם הדואליסטי בעיקר באיסטנבול ובאנקרה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודונמה · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודוד · ראה עוד »

דוד אבן כליפא

הרב דוד אבן כליפא (ה'תרס"ו, 1906 – ה'תשנ"א, 16 בנובמבר 1991) היה דיין ומורה צדק, רב המחוזות עין תמושנת וסעידה באלג'יריה, ורב קהילת מאסי בצרפת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודוד אבן כליפא · ראה עוד »

דוד לואיס

דוד משה (מיכאל) לואיס (כ"ב בתשרי תש"י, 15 באוקטובר 1949 – ג' באב תשפ"א, 12 ביולי 2021) היה מוזיקאי, צייר, משורר, סופר סת"ם ואיש קבלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודוד לואיס · ראה עוד »

דוד לוריא

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודוד לוריא · ראה עוד »

דוד בן יהודה החסיד

רבי דוד בן יהודה החסיד היה מראשוני המקובלים בימי הביניים, ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודוד בן יהודה החסיד · ראה עוד »

דוד הנגיד (השני)

רבי דוד בר' יהושע הנגיד היה נגיד הקהילות היהודיות במצרים ובסוריה, דור שישי לרמב"ם ובנו של רבי יהושע הנגיד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודוד הנגיד (השני) · ראה עוד »

דוד הכהן סקלי

הרב דוד הכהן סקלי (כ"ח באלול ה'תרכ"ב, 3 בספטמבר 1862 – כ"ד באייר ה'תש"ט, 23 במאי 1949) היה מקובל, דיין ואב בית הדין של אוראן שבאלג'יריה, מחבר הספרים שו"ת קריית חנה דוד, דרשות על התורה לך דוד, לדוד ברוך ועוד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודוד הכהן סקלי · ראה עוד »

דוד ובת שבע

תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ודוד ובת שבע · ראה עוד »

ה' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וה' בתשרי · ראה עוד »

ה'תשט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וה'תשט"ו · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והמאה ה-13 · ראה עוד »

המקושש

הַמְּקוֹשֵׁשׁ הוא דמות מקראית שבתקופת נדודי בני ישראל במדבר עבר עבירה חמורה של חילול שבת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והמקושש · ראה עוד »

המתנה בין בשר לחלב

בהלכות כשרות, המתנה בין בשר לחלב היא תקנת חכמים המחייבת המתנה בין אכילת מאכלי בשר למאכלי חלב (במקרה הפוך שטיפת הפה והידיים, ואכילת דבר מה ביניהם, תספיק).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והמתנה בין בשר לחלב · ראה עוד »

המהפך (ספר)

המהפך היא סדרת ספרים שכתב הרב זמיר כהן, שמטרתה להוכיח את אמיתות התנ"ך וליישב את הסתירות בין התורה למדע.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והמהפך (ספר) · ראה עוד »

המודל הגאוצנטרי

סכימה של הגופים השמימיים – אילוסטרציה פשטנית של המודל הגאוצנטרי מאת המאייר והקוסמוגרף ברתלומיאו ואלהו, 1568. בתרשימים נפוצים כמו זה לא כלולה המערכת הסבוכה של דפרנטים, ספירות ואפיציקלים שכלולים במודל הגאוצנטרי של תלמי המודל הגאוצנטרי (ביוונית: "גֶאה" – ארץ, בלטינית: "קֶנְטְרוּם" – מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והמודל הגאוצנטרי · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והאר"י · ראה עוד »

האישה השונמית

אלישע הנביא מקים לתחייה את בן השונמית. ציור מעשה ידי בנג'מין וסט משנת 1765הָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית היא גיבורת סיפור מקראי על אישה חשוכת בנים שזכתה לבן בברכת אלישע הנביא, ועל מותו של הבן והחייאתו בידי אלישע.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והאישה השונמית · ראה עוד »

הנני העני ממעש

הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ הן מילותיה הפותחות של תפילה שאומר שליח הציבור בקהילות יהדות אשכנז בטרם ייגש לתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והנני העני ממעש · ראה עוד »

הנדח

"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והנדח · ראה עוד »

הסנה הבוער

הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר הוא מאורע מקראי שאירע בהר סיני, בו חווה משה התגלות אלוהית מתוך צמח קוצני בשם "סנה", הבוער באש ויחד עם זאת אינו נשרף.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והסנה הבוער · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הסולם

דף השער, בו מפורטים חלקי הספר ומהותם פירוש הסולם הוא פירוש לספר הזוהר שנכתב במאה ה-20 על ידי הרב יהודה לייב הלוי אשלג, שכונה על שם חיבורו "בעל הסולם".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והסולם · ראה עוד »

הסולם (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והסולם (פירושונים) · ראה עוד »

הסיגוף ביהדות

הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והסיגוף ביהדות · ראה עוד »

הצעת התורה לאומות

הצעת התורה לאומות (מוכר גם כהתורה והאומות) היא אגדה המופיעה במספר מקורות בספרות חז"ל, ולפיה אלוהים הציע לאומות העולם את התורה לפני נתינתה לעם ישראל, והגויים סירבו לקבלה בגלל סטריאוטיפ המיוחס להם שמנע מהם להתחייב לקיים את המצוות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והצעת התורה לאומות · ראה עוד »

הקיבוץ באומן

כינוס החסידים באומן הקיבוץ באומן הוא כינוי להתכנסות עולמית של חסידי ברסלב בימי ראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב באומן שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והקיבוץ באומן · ראה עוד »

הר מירון

קבר שמאי הזקן בהר מירון עין הזקן ממוזער הר מירון בשלג, מבט מצפון מראה מהר מירון לכיוון דרום מזרח מושב מירון, כפי שנראה מההר הַר מֵירוֹן (בערבית: جبل الجرمق, ג'בל אל־ג'רמק) הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן והרביעי בגובהו בישראל כולה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והר מירון · ראה עוד »

הרמב"ם היומי

לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והרמב"ם היומי · ראה עוד »

הרווי גולדברג

הרווי א.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והרווי גולדברג · ראה עוד »

הרי החושך

הרי החושך הם הרים אגדיים המוזכרים בתלמוד ובספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והרי החושך · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והשם המפורש · ראה עוד »

השתנות טבעים בהלכה

סתירות בין המדע והמציאות לנאמר בחז"ל נידונו בספרות הפסיקה מאז ימי הראשונים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והשתנות טבעים בהלכה · ראה עוד »

הלל צייטלין

הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והלל צייטלין · ראה עוד »

הזהר

#הפניה ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והזהר · ראה עוד »

הבתולה מלודמיר

חנה רחל ורברמאכר (בכתיב יידי: ווערבערמאכער; ה'תקס"ו, 1805 – כ"ב בתמוז ה'תרמ"ח, 1 ביולי 1888), בת רבי מאניש, הידועה כבתולה מלודמיר (די לאדמירער מויד), הייתה אישה יהודייה שהשתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו"רות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והבתולה מלודמיר · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והגאון מווילנה · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

הומונימיה

בבלשנות, מילים הומונימיות, או מילים בעלות הומונימיה (ביוונית: ὁμώνυμος, 'הומוס'.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והומונימיה · ראה עוד »

הוצאת זרע לבטלה

הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והכותל המערבי · ראה עוד »

הינוקא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והינוקא · ראה עוד »

הינוקא מכפר סכנין

הינוקא מכפר סכנין, על פי ספר הזוהר, הוא ילד קדוש, בנו של רב המנונא סבא, שחי בדור הרביעי לתנאים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והינוקא מכפר סכנין · ראה עוד »

הינוקא הפלאי

ישראל משה מנדל (נולד בה' בכסלו ה'תש"י) היה ילד חרדי מירושלים שהתפרסם בשנת 1954 כאשר נפוצה בחוגים הדתיים בישראל שמועה לפיה הילד, שהיה באותה עת בן ארבע שנים ועדיין לא ידע קרוא וכתוב, ידע לצטט בעל פה חלקים נרחבים מתוך הספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והינוקא הפלאי · ראה עוד »

היסטוריה של הדתות

ההיסטוריה של הדתות מתייחסת לרישומים כתובים של חוויות ורעיונות אנושיים דתיים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והיסטוריה של הדתות · ראה עוד »

הילה (דת)

שרף (סוג של מלאך) ומסביבו הילה מסוג אורולה איור של מלאכית עם הילה מסוג נימבוס, המשמשת בתיאור פופולרי של מלאכים בדת, הילה (בלועזית: Halo או Aura) היא מעין טבעת אור הנוצרת סביב אדם או עצם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והילה (דת) · ראה עוד »

הילולת רבי שמעון בר יוחאי

חגיגות ל"ג בעומר בחצר המערה בשנות ה-20 של המאה ה-20, בהשתתפות ערבים ודרוזים ריקוד מעגלים בכניסה לקבר הרשב"י, 1953. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מתפללים מדליקים נרות בעת הילולת הרשב"י, 1953 החגיגות בחצר המערה, 1962 המונים משתטחים על המצבה בל"ג בעומר ריקודים בחצר קבר רשב"י, בוקר ל"ג בעומר תשע"ו (2016) אזור קבר רשב"י בל"ג בעומר תשס"ו (2006) מקום הדלקת המדורה של חסידי בויאן, 1920 ספר התורה של משפחת עבו הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת מדי שנה בל"ג בעומר בציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי על הר מירון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והילולת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

הילולה

הילולה היא חגיגה, סיום או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר והילולה · ראה עוד »

ואמרתם כה לחי

"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי" הוא פיוט אשר נכתב ככל הנראה על ידי הרב יוסף חיים מבגדאד, הפיוט עוסק בדמותו של רבי שמעון בר יוחאי שנחשב לאבי תורת הנסתר ושעל פי המסורת מייחסת לו את ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וואמרתם כה לחי · ראה עוד »

ולא היה בינינו אלא זוהר

ולא היה בינינו אלא זוהר הוא שיר שחיברה המשוררת לאה גולדברג, הלחין דני ליטני ועיבד אלברט פיאמנטה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וולא היה בינינו אלא זוהר · ראה עוד »

ויקטוריה חנה

ויקטוריה חנה בהופעה בקרקוב, 21/06/2018 ויקטוריה חנה היא אמנית קול ופרפורמנס ומלחינה ישראלית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וויקטוריה חנה · ראה עוד »

וידאל די טולוזא

רבי וידאל די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ווידאל די טולוזא · ראה עוד »

כף הקלע

ביהדות, כף הקלע הוא שלב שעל החוטא לעבור לאחר מותו ולפני תיקון נשמתו בגיהנום או בגלגול.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וכף הקלע · ראה עוד »

כשרות

הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וכשרות · ראה עוד »

כתם פז

כתם פז הוא חיבור קבלי מן המאה השש-עשרה, אשר נכתב על ידי המקובל רבי שמעון לביא (רש"ל).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וכתם פז · ראה עוד »

כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וכתבי האר"י · ראה עוד »

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וכל נדרי · ראה עוד »

כלב חוצות

"כלב חוצות: פרשה קטנה של תמול שלשום" הוא ספר המכיל 14 מתוך 80 הפרקים של הרומן מאת שמואל יוסף עגנון - "תמול שלשום" (1945–1946).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וכלב חוצות · ראה עוד »

כגוונא

כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וכגוונא · ראה עוד »

כד יתבין ישראל

כד יתבין ישראל הוא שיר יהודי נפוץ בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וכד יתבין ישראל · ראה עוד »

כדור הארץ החלול

היילי אוילר כדור הארץ החלול היא היפותזה הגורסת כי כדור הארץ הוא חלול כולו או מכיל בתוכו חלל פנימי גדול.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וכדור הארץ החלול · ראה עוד »

כיסא אליהו

"כיסא של אליהו" בקבר דוד המלך כיסא אליהו, ועליו הכיתוב "זה כיסא של אליהו זכור לטוב" תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר מירון. כיסא אליהו (מכונה לעיתים כיסא של אליהו) הוא כיסא מיוחד אותו מכינים לעריכת ברית מילה, שלפי המסורת משמש את אליהו הנביא המשתתף בכל ברית מילה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וכיסא אליהו · ראה עוד »

י"ח באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וי"ח באייר · ראה עוד »

י' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וי' בתשרי · ראה עוד »

ימות המשיח

ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וימות המשיח · ראה עוד »

ימים נוראים (עגנון)

ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וימים נוראים (עגנון) · ראה עוד »

ינוקא

ינוקא ("תינוק" בארמית) הוא כינוי שהיה מקובל בקרב חסידי מזרח אירופה לאדמו"רים אשר הוכתרו כשאינם עוד בגיל בר מצווה (בני 13) ולעיתים כונו כך מכיוון שאינם עוד בוגרים או גדולים בתורה כדי להיות אדמ"ורים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וינוקא · ראה עוד »

יניס וימבריס

יניס וימבריס הם השמות המיוחסים לדמויות המקראיות של חרטומי מצרים שהתמודדו מול משה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויניס וימבריס · ראה עוד »

יסוד ושורש העבודה

יסוד ושורש העבודה, הוא ספר מוסר קבלי שנכתב על ידי הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, המדריך את האדם בהתנהגותו היומיומית, בתפילתו ובמצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויסוד ושורש העבודה · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יעקב אורנשטיין

יעקב אורנשטיין יעקב אורנשטיין (מרץ 1913 – י"ז באייר תשל"ב 1 במאי 1972) היה עיתונאי עברי, ממייסדי "ברית הבריונים", חבר אצ"ל ולח"י ומגולי אפריקה, עיתונאי בעיתון דבר ודובר המפלגות הישראליות מפא"י ורפ"י.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויעקב אורנשטיין · ראה עוד »

יעקב נחמני

רבי יעקב נחמני (ה'תרל"ב 1871 - ט"ז סיון ה'תשט"ו, 6 במאי 1955) היה רב, מקובל ומחבר ספרים במרקש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויעקב נחמני · ראה עוד »

יעקב סיניגאליאה

רבי יעקב שמשון שבתי סינגאליאה (לפעמים: סיניגאליא, נפטר 1840) היה רב ופרשן בסניגליה ובאנקונה שבאיטליה, ומגדולי רבני נפת אנקרה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויעקב סיניגאליאה · ראה עוד »

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויעקב עמדין · ראה עוד »

יעקב פינטו

הרב יעקב פינטו מכונה: הרי"ף החדש (סביב ה'ת"ס, 1690 - ה'תקכ"ה, 1765) היה ראש ישיבת מקובלים, אב בית הדין ורבה הראשי של מרקש במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויעקב פינטו · ראה עוד »

יעקב צמח (מקובל)

רבי יעקב בן חיים צמח (? - ה'תכ"ז 1667) היה מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויעקב צמח (מקובל) · ראה עוד »

יעקב ליינר

רבי יעקב ליינר (בכתיב יידי: ליינער; כ"ז בחשוון ה'תקע"ח (נובמבר 1817) או ה'תקע"ה (1814) – ט"ו באב ה'תרל"ח (14 באוגוסט 1878)) היה האדמו"ר השני של חסידות איזביצה ראדזין, הרחיב וביסס את החסידות ואת הגותה, והעביר את מרכז החסידות מהעיירה איזביצה לראדזין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויעקב ליינר · ראה עוד »

יעקב חיים בן נאים

רבי יעקב חיים בן נאים (או אבן נאים; נפטר בכ"ח בתשרי ה'תקס"ד, 1803) היה מחכמי צפון-אפריקה וממנהיגיה במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויעקב חיים בן נאים · ראה עוד »

יעקב ישראל איפרגן

הרב יעקב ישראל איפרגן (נולד בכ"א בכסלו ה'תשכ"ז, 4 בדצמבר 1966), המכונה "הרנטגן", הוא מקובל ישראלי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויעקב ישראל איפרגן · ראה עוד »

יצחק

יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק · ראה עוד »

יצחק מאיר מורגנשטרן

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בכ"ז בכסלו ה'תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, בשנים האחרנות מכונה האדמו"ר מתורת חכם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק מאיר מורגנשטרן · ראה עוד »

יצחק אייזיק ספרין

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט ה'תקס"ו, 1806 - י' באייר ה'תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות קומרנה, ומחבר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק אייזיק ספרין · ראה עוד »

יצחק אייזיק חבר

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק אייזיק חבר · ראה עוד »

יצחק אייזיק וייס (סבליאבה)

הרב יצחק אייזיק וייס (כ"ב באדר תקפ"ד, 1824 - כ"ב באדר ב' תרנ"ד, 1894) היה רב חסידי-הונגרי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק אייזיק וייס (סבליאבה) · ראה עוד »

יצחק ניסנבוים

מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »

יצחק סטנוב

ספר "משלי אסף" מאת יצחק סטנוב, ברלין תקמ"ט 1789 יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - כ"ג בטבת תקס"ה, 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק סטנוב · ראה עוד »

יצחק עראמה

רבי יצחק עראמה (ה'ק"פ 1420 - ה'רנ"ד 1494) (נודע בשם בעל העקידה על שם ספרו "עקידת יצחק"), היה מחכמי ספרד בדור הגירוש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק עראמה · ראה עוד »

יצחק פוקס

יצחק פוקס (נולד ב-י"ג בתמוז ה'תשי"ד, 14 ביולי 1954) הוא זמר, מלחין ופזמונאי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק פוקס · ראה עוד »

יצחק שלמה זילברמן

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 – י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב והוגה דעות חרדי-ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א והרמח"ל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק שלמה זילברמן · ראה עוד »

יצחק דמן עכו

רבי יצחק בן שמואל דְּמִן עכו (ארץ ישראל שנים ה'י – ה'ק 1250 – 1340), נחשב לאחד מגדולי וחכמי העיר עכו בדורו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק דמן עכו · ראה עוד »

יצחק די לאטיש

יצחק די לאטיש (de Lattes) הוא שמם של מספר אישים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויצחק די לאטיש · ראה עוד »

יקום חולית

עקלתון החולות של אראקיס בלב המדבר החולי של Duneתמונה להחלפה יקום חולית הוא יקום בדיוני אשר מהווה את זירת ההתרחשות של סדרת ספרי המדע הבדיוני "חולית" והמשכיו מאת פרנק הרברט, ומאוחר יותר, של בנו בריאן הרברט.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויקום חולית · ראה עוד »

יראת השם

ביהדות, יראת השם או יראת שמיים היא מצווה לירא את האל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויראת השם · ראה עוד »

ירידת אברהם למצרים

מירכאות.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וירידת אברהם למצרים · ראה עוד »

ישעיה תשבי

ישעיה תשבי בצעירותו ישעיה תשבי (31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישעיה תשבי · ראה עוד »

ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֵיְבּוֹבִיץ' 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות ישראלי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישעיהו ליבוביץ · ראה עוד »

ישראל מ' תא-שמע

ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל מסטולין

מצבת קברו בפרנקפורט רבי ישראל פרלוב מסטולין (כונה: הינוקא או דער פרנקפורטער; י' בכסלו ה'תרכ"ט – ב' בתשרי ה'תרפ"ב) בנו של רבי אשר מסטולין (השני) והאדמו"ר השישי בשושלת קרלין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישראל מסטולין · ראה עוד »

ישראל אנקווה

רבי ישראל אנקווה (נהרג י"ז בתמוז ה'קנ"א, 1391) היה מגדולי הרבנים בספרד הנוצרית ותלמידו של הרא"ש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישראל אנקווה · ראה עוד »

ישראל אברג'יל

הרב ישראל אברג'ל הוא רב חרדי ספרדי, מחבר ספרים, ראש כולל, יושב ראש מוסדות המאי"ר לארץ ובנו השני של הרב יורם אברג'ל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישראל אברג'יל · ראה עוד »

ישראל שמואל קליהרי

רבי שמואל קליהרי (מופיע גם בשמו הפרטי המלא ישראל שמואל; שם משפחתו נכתב גם קליהארה, קליפארי, או קליפארה; נפטר בי"ג בשבט ה'ת', 6 בפברואר 1640) היה מרבני קרקוב במחצית הראשונה של המאה ה-17, מחבר ספרים, ומקובל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישראל שמואל קליהרי · ראה עוד »

ישראל הופשטיין מקוז'ניץ

רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישראל הופשטיין מקוז'ניץ · ראה עוד »

ישראל וינשטוק

הרב ד"ר יִשְׁרָאֵל (רוֹלִיק) וַיִנְשְטוֹק (בגרמנית: Israel Weinstock; ח' סיוון תרס"ט, 28 במאי 1909, ברודי, האימפריה האוסטרו-הונגרית – י"ד בחשוון ה'תשמ"א, 24 באוקטובר 1980, ירושלים) היה מקובל, מגדולי חוקרי ראשית הקבלה, רב, וכן פעיל ציוני בתנועת המזרחי, וחבר הנהלת הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישראל וינשטוק · ראה עוד »

יששכר בער כ"ץ

הרב יששכר בער הכהן כ"ץ (מכונה: ברמן אשכנזי; חי במאה ה-16) הוא מחברו של הפירוש "מתנות כהונה" על עשרת חלקי המדרש רבה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויששכר בער כ"ץ · ראה עוד »

ישתבח

ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישתבח · ראה עוד »

ישיבת מעלות

ישיבת מעלות יעקב (על שם הרב ד"ר יעקב הרצוג) היא ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישיבת מעלות · ראה עוד »

ישיבת המקובלים בית אל

דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »

ישיבת האידרא

בניין הישיבה הצמוד לרחבת הכותל המערבי. על גג המבנה עבודת אמנות שיצר יעקב אגם לזכר הנספים בשואה, 9/07ישיבת האידרא רבה הייתה ישיבה גבוהה שהוקמה על ידי הרב הצבאי הראשי הראשון, הרב שלמה גורן, והייתה ממוקמת בסמוך לכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישיבת האידרא · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »

ילקוט מעם לועז

ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר וילקוט מעם לועז · ראה עוד »

יחסי מין

ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויחסי מין · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחזקאל שרגא הלברשטאם

רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 19 בדצמבר 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויחזקאל שרגא הלברשטאם · ראה עוד »

יחיא נחום

הרב יחיא נחום (הכפר שגאדרה שבתימן, ה'תרל"ב (1872) – תל אביב, י"ג באדר א' ה'תשכ"ב (פברואר 1962) מונה על ידי הרב יחיא יצחק הלוי למפקח על השוחטים ועל הרבנים בתימן. לאחר עלייתו לארץ ישראל נתמנה לרב שכונת "כרם התימנים".

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויחיא נחום · ראה עוד »

יחיא קאפח

שלט רחוב יחיא קאפח בירושלים. הרב יחיא קאפח (נקרא בפי תלמידיו הרב הישיש או מארי הישיש; ה'תר"י – ה'תרצ"ב, 1850–1931) היה מגדולי חכמי תימן בדורו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויחיא קאפח · ראה עוד »

יחיא יצחק הלוי

הרב יחיא יצחק הלוי (תמוז ה'תרכ"ז או ה'תרכ"ח - י"א בסיוון ה'תרצ"ב; יולי-אוגוסט 1867 או 1868 - 15 ביוני 1932) היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן במשך שלושים שנה עד פטירתו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויחיא יצחק הלוי · ראה עוד »

יחיאל בר לב

הרב ד"ר יחיאל אברהם הלוי בר לב (נולד ב-1943) הוא רב ומחנך ישראלי, מחבר סדרת ספרי "ידיד נפש" על הקבלה (זוהר ועוד) ועל התלמוד הבבלי והירושלמי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויחיאל בר לב · ראה עוד »

יגל הרוש

יגל הרוש (נולד ב-28 באוקטובר 1984) הוא נגן, מלחין ומשורר ישראלי, המשמש כראש בית הספר למוזיקה מן המזרח "כולנא" בירוחם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויגל הרוש · ראה עוד »

יהללך זר ולא פיך

"יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ" הוא ביטוי המופיע בספר משלי (כז, ב).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהללך זר ולא פיך · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות עדן

משפחת עולים חדשים מעדן בחיפה ב-1943. צילום: זולטן קלוגר יהדות עדן היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן שבתימן עד שנת 1967.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהדות עדן · ראה עוד »

יהדות שרעב

יהדות שרעב היא חלק מקהילת יהדות תימן, והיא קהילה יהודית שהתקיימה במחוז שרעב שבתימן עד לעלייה הגדולה לארץ ישראל בשנת ה'תש"ט (1949).

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהדות שרעב · ראה עוד »

יהדות הרי האטלס

יהודים מאזור הרי האטלס בתחילת המאה ה-20 יהדות הרי האטלס היא קבוצת הקהילות היהודיות שחיו בהרי האטלס בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהדות הרי האטלס · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהושע מאמאן

הרב יהושע מאמאן (מכונה "הימ"ן"; י"א בטבת ה'תרע"ח, 26 בדצמבר 1917 – כ"ו בטבת ה'תשע"ח, 13 בינואר 2018) היה דיין, פוסק ומחבר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהושע מאמאן · ראה עוד »

יהודה אריה ממודנה

ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות ריא"ם; כ"ח בניסן של"א, 23 באפריל 1571 – כ"ז באדר ת"ח, 21 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר, משורר ומגיה ספרים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהודה אריה ממודנה · ראה עוד »

יהודה אריה פרלוב

רבי יהודה אריה פֶּרְלוֹב (בכתיב יידי: פּעֶרלאָוו; ה'תרל"ח – י' באלול ה'תשכ"א) היה רב בפולין והאדמו"ר מנובומינסק בארצות הברית, מראשי אגודת ישראל בארצות הברית וממייסדי אגודת האדמו"רים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהודה אריה פרלוב · ראה עוד »

יהודה פתיה

הרב יהודה משה ישועה פתיה (ב' בשבט ה'תרי"ט, 7 בינואר 1859 - כ"ז באב ה'תש"ב, 10 באוגוסט 1942) היה רב ומקובל עיראקי, שבשנותיו האחרונות פעל בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהודה פתיה · ראה עוד »

יהודה ליבס

יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהודה ליבס · ראה עוד »

יהודה לייב הלוי אשלג

הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה אדמו"ר ומקובל שעסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהודה לייב הלוי אשלג · ראה עוד »

יהודה הכהן (רב)

רבי יהודה הכהן (? – תוניס, ה'תר"י 1850) היה מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ומחבר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהודה הכהן (רב) · ראה עוד »

יהודה יודל רוזנברג

מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה. הרב יהודה יודל רוזנברג (בכתיב יידי: ראזענבערג; תר"ך, 24 בדצמבר 1860 גנברזוב, פולין – כ"ו בתשרי תרצ"ו, 23 באוקטובר 1936, מונטריאול, קנדה) היה רב וסופר שהתפרסם עקב חיבור כתבים שייחס לסופרים קדומים, שגר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויהודה יודל רוזנברג · ראה עוד »

יואל אבן שועיב

רבי יואל אִבְּן שׁוּעֵיב (1455, ה'רט"ו– 1510, ה'ר"ע) היה רב ודרשן באזורים אראגון ונווארה שבספרד בתקופה שלפני הגירוש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויואל אבן שועיב · ראה עוד »

יום העצמאות בהלכה

שנות ה-50. במדינת ישראל יום העצמאות נחגג כחג לאומי.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויום העצמאות בהלכה · ראה עוד »

יונה (סוג)

Columba torringtoni יוני ענק Columba leuconota יונה (שם מדעי: Columba) היא סוג של עוף ממשפחת היוניים ובתוכו מספר מינים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויונה (סוג) · ראה עוד »

יוסף אנג'לט

רבי יוסף אנג'לט היה מקובל ספרדי, שפעל בתחילת המאה ה-14 ובמיוחד בעיר סרגוסה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף אנג'לט · ראה עוד »

יוסף אלבו

רבי יוסף אַלְבּוֹ (קודם ה'ק"ם (1380) – ה'ר"ד (1444) בקירוב) היה רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף אלבו · ראה עוד »

יוסף אבן טבול

רבי יוסף אבן טבול (? - 1616), המכונה גם המערבי או המוגרבי, נולד ככל הנראה באזור המגרב (צפון אפריקה) במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף אבן טבול · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוסף שלמה דלמדיגו

רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו (Delmedigo; דלמדיגו – שיבוש המילה "דל מדיקו", שפירושה "הרופא" בלטינית) (כרתים, כ"ה בסיוון ה'שנ"א, 1591 – פראג, י"ד בתשרי ה'תט"ז, 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף שלמה דלמדיגו · ראה עוד »

יוסף לוגאסי

יוסף לוגאסי (1908–1998) היה מראשוני המוציאים לאור במרוקו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף לוגאסי · ראה עוד »

יוסף זונדל מסלנט

רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »

יוסף חמיץ

רבי יוסף חמיץ (Camis; בכתבי מקובלי זמנו נכתב לעיתים בקיצור: הרי"ח) היה רב, פילוסוף, רופא, ומקובל מחכמי יהדות איטליה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף חמיץ · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף בן שלום אשכנזי

רבי יוסף בן שלום אשכנזי (מכונה גם רבי יוסף הארוך) היה מקובל, מפרשני ספר יצירה, ומחשובי המשפיעים על הפרשנות הקבלית אצל מקובלים שונים כגון תלמידי הגאון מווילנא ותלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף בן שלום אשכנזי · ראה עוד »

יוסף ג'יקטיליה

רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה (ה'ח', 1248 – ה'ס"ה, 1305 או 1325) היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף ג'יקטיליה · ראה עוד »

יוסף גז (הראשון)

הרב יוסף גז היה רב תוניסאי ובן למשפחת הרבנים גז.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף גז (הראשון) · ראה עוד »

יוסף הבא משושן הבירה

יוסף הבא משושן הבירה או יוסף מחמדן היה מקובל שחי ופעל בקסטיליה (ספרד) בין המחצית השנייה של המאה ה-13 למחצית הראשונה של המאה ה-14, לפי המחקר העדכני נהוג לזהותו כחבר בחוגו של משה די לאון, מפרסם ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף הבא משושן הבירה · ראה עוד »

יוסף ואשת פוטיפר

אשת פוטיפר אוחזת בבגדו של יוסף בניסיון לשכנעו לשכב עימה. סימון קנטריני (1612-1648)מעשה יוסף ואשת פוטיפר הוא סיפור מקראי שמובא בפרשת וישב ב, המהווה חלק ממחזור סיפורי יוסף ואחיו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף ואשת פוטיפר · ראה עוד »

יוסף כנאפו

הרב יוסף כנאפו (ה'תקפ"ג, 1823 – ל' בחשון ה'תרס"א, 20 בדצמבר 1900) היה רב ומקובל, מרבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף כנאפו · ראה עוד »

יוסף ידידיה קרמי

רבי יוֹסֵף יְדִידְיָה קַרְמִי (~ה'ש"מ, 1580 בערך - המחצית הראשונה של המאה ה-17) היה רב מקובל ופייטן בן יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוסף ידידיה קרמי · ראה עוד »

יוספה אבן-שושן

יוספה אבן-שושן (נולדה ב-25 בינואר 1965) היא מחזאית ובמאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוספה אבן-שושן · ראה עוד »

יוחאי

יוֹחַי (או "יוחאי") היה אישיות בתקופת חז"ל בן הדור השלישי לתנאים, שחי בין המאות ה-1 וה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוחאי · ראה עוד »

יובל אשרוב

יובל הכהן אשרוב (נולד ב-1959) הוא מייסד שיטות לרפואה אלטרנטיבית, תזונה ופסיכולוגיה פסאודו-מדעיות, המבוססות בין השאר על פרשנותו לתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויובל אשרוב · ראה עוד »

יוהאן קמפר

כתב היד המקורי אצוּר בספריית אוניברסיטת אופסלה, שוודיה יוהאן קֶמפֶּר (בגרמנית: Johan Christian Jacob Kemper; בעברית: משה בן אהרון הכהן; 1670, קרקוב, פולין – 1716, אופסלה, שוודיה) היה יהודי שבתאי, שהמיר את דתו לנצרות לותרנית.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ויוהאן קמפר · ראה עוד »

100 מושגי יסוד

100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ו100 מושגי יסוד · ראה עוד »

1240

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ו1240 · ראה עוד »

1305

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר הזוהר ו1305 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ספר הזהר, הזוהר.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספר_הזוהר

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס