תִקשׁוֹרֶת

540 יחסים: ממחרת השבת, מאמר תאולוגי-מדיני, מנחם מנדל קירשבוים, מנחה, מסע אברהם לארץ כנען, מע'אר (השפלה), מעמד הר גריזים והר עיבל, מעלה עקרבים, מעלה שומרון, מעבר הירדן, מעברה (נקודת חצייה), מעון (מושב), מעון (יישוב עתיק), מצפה (עיר מקראית), מצהף קדוס, מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, מקס מרגוליס, מקרא לישראל, מקראות גדולות הכתר, מקדש ירבעם, מקדה, מרשה, מרטין נות, מרדכי ליב קצנלנבוגן, משאל, משרפות מים, משתף פעולה, משבר תקופת הברונזה המאוחרת, משכן שילה, משכן גבעון, מתי מדבר האחרונים, מלחמת מלכי הדרום, מלחמת סיסרא, מזבח הר עיבל, מחניים (יישוב מקראי), מחשבה (הלכה), מבצע יריחו, מגילת ון-אמון, מדבר צין, מדבר קדמות, מדון, מדין (עיר מקראית), מדינת אכזיב, מואב, מוצא, מולדה (אתר מקראי), מכמתת, מיפעת, מירון הקדומה, מיתולוגיה כנענית, ..., מיהו יהודי, מיוריאל ביק, א-סמוע, א. גיטלין, אמנת נחמיה, אמנון בן-תור, אפק (קיבוץ), אפרים צורף, ארנסט זלין, ארץ המישור, ארבע, ארבע (דמות מקראית), ארכאולוגיה מקראית, אשנה, אשקלון, אשקלון (עיר עתיקה), אשתמוע, אשתאול (אתר מקראי), אשדוד, את (מילת יחס), אתרי המקרא, אל-ח'ירייה, אל-בירה, אלמלך, אלעלה, אלחנן ניר, אלברכט אלט, אלון מעוננים, אלון מורה (אתר מקראי), אלון בצעננים, אליעזר קשתיאל, אליהו עסיס, אליהו בלנק, אליהוא בן ברכאל, אזנות תבור, אחלב, אבן בהן, אבני אלגביש, אבני חמשת המלכים, אבנים גדולות מן השמים, אבץ (עיר מקראית), אברהם פירקוביץ', אברהם רמר, אבטין, אביעזר (שבט מנשה), אדם זרטל, אהרן אבן חיים, אורית, אכסאל, אכסניית השומרוני הטוב, איסור חדש, איסור הלנת המת, איתן שנדורפי, איטרציה, אידנא, איוב, נאום יהושע, נערן (יישוב קדום), נעיאל, נציב (עיר מקראית), נחל מצרים, נחל ארנון, נחל פולג, נחל קינה, נחל חלילים, נחל יקנעם, נחלת שבט מנשה, נחלת שבט אפרים, נחלת שבט נפתלי, נחלת שבט דן, נחלת שבט יהודה, נביאים, נהר הירדן, נהלל, ניסן, סעיפי האמונה של המתודיזם, סעיר, ספר מלכים, ספר שמואל, ספר שופטים, ספר המדבר בארץ ישראל, ספר הישר (מקרא), ספר הישר (אגדה), ספר יהושע השומרוני, ספרי הגר"א, סקר הר מנשה, סקילה (עונש מוות), סרטבה, סרד (דמות מקראית), סבסטיאן מינסטר, סוכות (עבר הירדן), סככה, סין (אל), סיפורי התנ"ך, סילואן, עמנואל טוב, עמק עכור, עמק רפאים, עמק זבולון, עמק המכמתת, עמראני, עמונה, ענק, ענתות (אתר מקראי), ענב (עיר מקראית), עפני, עפרה (שבט בנימין), עפרון (פירושונים), ערי הלויים, עשתרות, עתניאל בן קנז, עתר (אתר מקראי), עלמון (עיר מקראית), עטארה, עטרות (אפרים), עטרות אדר, עזקה, עזובה בת שלחי, עברים, עבודת ה', עגלון (עיר מקראית), עדולם, עונש מוות ביהדות, עכן בן כרמי, עין (פירושונים), עין עיטם, עין חדה (אתר מקראי), עין גנים, עין גנים (אתר מקראי), עין גנים (עיר מקראית בשפלה), עין דור (אתר מקראי), עיר דוד, עיר המלח, עיטם (עיר מקראית), פנקסי, פראם, פרשת פינחס, פרשת לך לך, פרשת טמרין, פרשת וזאת הברכה, פרת, פשיטתא, פתח תקווה, פלשת, פלינדרס פיטרי, פליקס-מארי אבל, פגישת יהושע עם המלאך, פינחס, צנן, צפריר קולת, צפון (עיר מקראית), צקלג, צרעה, צרעה (אתר מקראי), צרעה (קיבוץ), צרתן, צלע-האלף, צבא בר כוכבא, צבא השמיים, צבאות, צבי אלימלך שפירא, ציעור, קאנוניזציה של כתבים, קאלוניה, קעילה, קרי וכתיב, קריאת התורה, קריעה, קריות (יהודה), קריית ארבע, קטנה (כפר), קטת, קבר אלעזר בן אהרן הכהן, קבר עתניאל בן קנז, קבר ראובן, קבר יהושע בן נון, קדש (יששכר), קדש ברנע, קהת, קומראן, קוסיימה, קובור בני אסראאיל, קודש הקודשים, רמת השרון, רמה (מקרא), רמה (שבט בנימין), רמות גלעד, ראשית ישראל, ראובן, רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, רלב"ג, רחב, רחב (עיר מקראית), רב אחאי, רבנוס מאורוס, רומאנה (נפת ג'נין), רימון (אתר מקראי), רימון מצוי, שמחת תורה, שמואל אחיטוב, שמורת עין אפק, שמורת קנה וסמר, שמיני עצרת, שנער, שני (יישוב), שעלבים, שעלבים (עיר מקראית), שליחת המרגלים ליריחו, שבעת המינים, שבעת העממים, שבעים הזקנים, שבט ראובן, שבט זבולון, שבט בנימין, שבטי ישראל, שופר, שופטים, שכם, שכם הקדומה, שילה (יישוב מקראי), שיחור, ת'כר, תאנת שילה, תנ"ך, תענך, תפוח (פירושונים), תפוח (יישוב), תצורת חתרורים, תקוע (יישוב מקראי), תרח, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי המקרא ליוונית, תרגומי התנ"ך, תרגום התנ"ך של לותר, תל מעמר, תל מגידו, תל אשדוד, תל אל-עג'ול, תל אל-ואויאת, תל אבו הואם, תל אדמי, תל איילון, תל נפוליאון, תל סחר, תל עבדון, תל עיטון, תל פר, תל קסילה, תל קריית יערים, תל קדש, תל קילא, תל רקית, תל רגב, תל רכש, תל שרוחן, תל שדוד, תל לכיש, תל חנתון, תל חצור, תל חדיד, תל באר שבע, תל בורנה, תל בית שמש, תל דן, תל דעוך, תל כברי, תל כיסון, תל ינעם, תל יקנעם, תל ירמות, תל יזרעאל, תבנין, תורה, תורה מן השמים, תימן (יישוב מקראי), תיארוך ספרי התנ"ך, לטרון, לבנה (עיר מקראית), לבוא חמת, ליפתא (מעיין), טבע עירוני בירושלים, טומאת ארץ העמים, טומאה וטהרה, טיעון העד (יהדות), טייבה (נפת רמאללה ואל-בירה), זאב שטיינברג, זאב הרצוג, זנוח, זונה בעלת לב זהב, זכריה קלאי, זיף, זיהוי מקום המקדש, ח'רבת דווארה, חמת גדר, חמת דאר, חמון, חנתון, חצר אדר (אתר מקראי), חצר סוסה, חצר שועל, חצי שבט המנשה, חריצות, חלף (יישוב קדום), חזק חזק ונתחזק, חוקוק (יישוב עתיק), חורמה, חורבת אדמות, חורבת ניסיה, חורבת ענים, חורבת ענים העליונה, חורבת צלית, חורבת ציידתה, חורבת ראש זית, חורבת זנוח, חורבת יתיר, חות יאיר (אתר מקראי), חולון, חוגלת סלעים, חוה טורניאנסקי, חיטין, חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, באר שבע, בארות, בני ברק, בני ברק (יישוב עתיק), בנימין אייזנברגר, בעלבכ, בקעת הירדן, בקעת יבנאל, ברכות התורה, ברית (מקרא), ברית מילה, בלעם בן בעור, ביקורת נוסח המקרא, בית אל (יישוב מקראי), בית און, בית אומר, בית נמרה, בית סוריכ, בית עור א-תחתא, בית פלט, בית צור, בית שאן, בית תפוח, בית לחם הגלילית, בית לבאות, בית חורון (עיר מקראית), בית בעל מעון, בית גוברין - מרשה, בית דגן, בית המרכבות, בית הסוהר גבעון, בית הערבה (עיר מקראית), בית הרם, בית הכנסת העתיק מוצא, בית הישימות, ביתר, ביבליה, ג'בעה, גרשון, גשור הדרומית, גת (עיר פלשתית), גת רימון (נחלת מנשה), גת רימון (נחלת דן), גת חפר, גלריית סמלי מחוז המרכז, גלגל (אתר מקראי), גלגל (קיבוץ), גלוסה אורדינריה, גבע (פירושונים), גבע (יישוב מקראי), גבעת פינחס, גבעת הערלות, גבעה (יהודה), גבעון, גבולי יחזקאל, גדר (עיר קדומה), גדור (עיר מקראית), גושן (פירושונים), גיא בן הינום, גילה, גיהנום, דמנה, דעת מקרא, דרך מעלה אדומים, דברת, דברים, דביר מלך עגלון, דגון, דיר ניזאם, דיר חג'לה, דיר דיבוואן, המרכז הרפואי קפלן, המשכן, האסכולה המינימליסטית, האישה החכמה מתקוע, הנבשן, העי, העיר העתיקה של חברון, הקסטל, הקפות, הקין, הר מירון, הר אפרים, הר חברון, הר געש, הר גריזים, השערת התעודות, השומרון, התמדה (לימוד תורה), התנחלות השבטים, התרגומים הארמיים לאיוב, הלוח העברי, הלכות מלחמה, החברה לקניית אדמת יריחו, החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה, הברית הישנה, הגליל, הגבעה המערבית, הגדת פובלט, הדת השומרונית, הורם מלך גזר, הוהם מלך חברון, הכנרת, הכפירה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של רמת השרון, היסטוריה של באר שבע, היסטוריה של ירושלים, ובכן ואמרתם זבח פסח, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, וולגטה, כאבול, כנען, כסלון, כפר קיש, כפר חיטיא, כפר ימה, כפר יסיף (יישוב עתיק), כפתור ופרח, כפירה (פירושונים), כרמי, כתר ארם צובא, כתב יד קהיר, כלי נגינה במקרא, כיבוש העי, י' בניסן, ינוח (אתר בשומרון), יעזר, יפתח הגלעדי, יפו, יפיע, יפיע (יישוב עתיק), יצחק אברבנאל, יציאת מצרים, יקנעם (מושבה), יקנעם עילית, יקיר, יראון, ירחמיאל וינגרטן, ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת, ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה, יריחו, ישראל אייזנשטיין, ישראל פינקלשטיין, יתלה, ילקוט מעם לועז, יטא, יחזקאל קויפמן, יחיא אלשיך, יבנאל, יבלעם, יבין מלך חצור, יגאל אריאל, ידאלה, יהצה, יהדות קראית, יהורם (מלך יהודה), יהושע, יהושע שטיינברג, יהושע בן נון, יהושע בראנד, יהודה אליצור, יהודה בן חנין, יהודייה (עבאסייה), יונה חיים קרוננברג, יוסף דוד (רב), יוטה (אתר מקראי), יויה, 929 - תנ"ך ביחד. להרחיב מדד (490 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממחרת השבת

קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וממחרת השבת · ראה עוד »

מאמר תאולוגי-מדיני

דיוקנו של ברוך שפינוזה מאמר תאולוגי-מדיני (בלטינית: Tractatus Theologico-Politicus) מאת הפילוסוף היהודי-הולנדי ברוך שפינוזה, הוא חיבור המציג בצורה שיטתית את עיקרי תפיסותיו של שפינוזה לגבי נושאי דת ומדינה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומאמר תאולוגי-מדיני · ראה עוד »

מנחם מנדל קירשבוים

הרב מנחם מנדל קירשבוים (לעיתים: קירשנבוים) (י' אייר ה'תרנ"ה, 1895 - ה'תש"ג, 1942) היה רב העיירה סקאלה הסמוכה לקרקוב, דיין בקהילת פרנקפורט דמיין, ולאחר מכן רב בבריסל שבבלגיה במהלך השואה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומנחם מנדל קירשבוים · ראה עוד »

מנחה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומנחה · ראה עוד »

מסע אברהם לארץ כנען

ו מסעו של אברם לארץ כנען הוא סיפור המופיע בפרשת לך לך ב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומסע אברהם לארץ כנען · ראה עוד »

מע'אר (השפלה)

שלט בגן לאומי גבעות מע'אר מפת כיבוש מע'אר במלחמת העצמאות מבט כללי מכיוון דרום מֻעָ'אר (בערבית: المغار, תעתיק חופשי: מגאר/מראר) היה כפר ערבי מוסלמי ששכן על רכס גבעות כורכר, כ-4 ק"מ דרומית לרחובות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומע'אר (השפלה) · ראה עוד »

מעמד הר גריזים והר עיבל

מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא סיפור מקראי על אחד האירועים המרכזיים בסיפור יציאת מצרים והכניסה לארץ.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומעמד הר גריזים והר עיבל · ראה עוד »

מעלה עקרבים

מעלה עקרבים - תצלום אוויר. אנדרטה לחיל ההנדסה שסלל את הדרך בול דואר אוויר משנת 1954 עם סלע "האריה" במעלה עקרבים מעלה עקרבים הוא דרך תלולה ומפותלת בנגב המזרחי, מדרום למכתש הקטן, בקטע המרכזי של כביש 227.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומעלה עקרבים · ראה עוד »

מעלה שומרון

מַעֲלֵה-שׁוֹמְרוֹן היא שכונה במערב ההתנחלות קרני שומרון, וקודם לכן יישוב קהילתי במועצה אזורית שומרון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומעלה שומרון · ראה עוד »

מעבר הירדן

יהושע ובני ישראל חוצים את הירדן אל ארץ כנען, בנג'מין וסט, 1800 מעבר הירדן הוא מאורע המתואר בספר יהושע, שאירע בעת כניסת בני ישראל לארץ ישראל, במהלכו עברו בני ישראל מעבר הירדן המזרחי אל ארץ כנען, דרך נהר הירדן שנבקע באורח נס.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומעבר הירדן · ראה עוד »

מעברה (נקודת חצייה)

מעברה בפארק באילינוי מעברה באנגליה עם שלט אזהרה מעברה על אפיק נחל הבשור, סמוך לצאלים מַעְבָּרָה (מכונה גם "גשר אירי") היא נקודת חצייה של נחל או מקווה מים בהם המים רדודים ומאפשרים מעבר מגדה לגדה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומעברה (נקודת חצייה) · ראה עוד »

מעון (מושב)

מָעוֹן היא התנחלות דתית שחלקה מושב שיתופי וחלקה יישוב קהילתי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומעון (מושב) · ראה עוד »

מעון (יישוב עתיק)

מעון העתק פסיפס מעון במתחם יד יצחק בן-צבי בירושלים. הפסיפס הוא במעון שבמישור הנגב המערבי, ליד קיבוץ נירים מעון או "מעון שביהודה" הוא יישוב קדום בדרום הר חברון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומעון (יישוב עתיק) · ראה עוד »

מצפה (עיר מקראית)

מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומצפה (עיר מקראית) · ראה עוד »

מצהף קדוס

מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומצהף קדוס · ראה עוד »

מציאת ספר התורה בימי יאשיהו

שפן מקריא ליאשיהו את הכתוב בספר, ציור משנת 1873 יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. מציאת ספר התורה בימי יאשיהו הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומציאת ספר התורה בימי יאשיהו · ראה עוד »

מקס מרגוליס

מקס לאופולד מרגוליס (שם עברי: מרדכי יום-טוב מרגליות; באנגלית: Max Leopold Margolis) (15 באוקטובר 1866 מרץ, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – 2 באפריל 1932, פילדלפיה) היה פילולוג אמריקאי ממוצא יהודי-ליטאי, חוקר שפות שמיות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומקס מרגוליס · ראה עוד »

מקרא לישראל

מקרא לישראל הוא מפעל פרשנות ישראלי מדעי-מודרני לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומקרא לישראל · ראה עוד »

מקראות גדולות הכתר

ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »

מקדש ירבעם

שרידי מקדש ירבעם, באתר חלום יעקב בבית אל מקדש יָרָבְעָם היה בית מקדש שבנה ירבעם בן נבט, במאה ה-10 לפנה"ס, בבית אל, כחלק ממקדשי ממלכת ישראל, לאחר היפרדות ממלכת ישראל מממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומקדש ירבעם · ראה עוד »

מקדה

250px מַקֵּדָה הייתה עיר כנענית ולאחר מכן ישראלית בשפלת יהודה בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומקדה · ראה עוד »

מרשה

תל מרשה מָרֵשָׁה (נכתב גם מָרֵאשָׁה) הוא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומרשה · ראה עוד »

מרטין נות

מרטין נות (בגרמנית: Martin Noth; 3 באוגוסט 1902 – 30 במאי 1968) היה חוקר מקרא גרמני, שהתמחה בהיסטוריה היהודית שלפני גלות בבל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומרטין נות · ראה עוד »

מרדכי ליב קצנלנבוגן

הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומרדכי ליב קצנלנבוגן · ראה עוד »

משאל

תל א-נַּחְל באזור התעשייה של מפרץ חיפה, אשר יש המזהים אותו עם העיר מִשְׁאָל המקראית מִשְׁאָל הייתה עיר כנענית, שנכבשה בתקופת ההתנחלות ונמסרה לנחלת שבט אָשֵׁר, על פי המסופר בספר יהושע:.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומשאל · ראה עוד »

משרפות מים

מִשְׂרְפוֹת מַיִם (בכתיב חסר: מִשְׂרְפֹת מַיִם) או מִשְׂרְפוֹת, הייתה עיר בצפון ארץ ישראל בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומשרפות מים · ראה עוד »

משתף פעולה

"משתף פעולה" (בראשי תיבות: משת"פ) הוא אדם המסייע לשלטון זר השולט בארצו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומשתף פעולה · ראה עוד »

משבר תקופת הברונזה המאוחרת

כיוון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומשבר תקופת הברונזה המאוחרת · ראה עוד »

משכן שילה

שילה. האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם על פי המקרא שכן משכן שילה משכן שילֹה (או מקדש שילה) הוא אתר פולחן ישראלי ששכן בשילה בתקופת ההתנחלות ובתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומשכן שילה · ראה עוד »

משכן גבעון

משכן גבעון היה מבנה מקודש שנבנה לאחר חורבן המשכן בנוב, בערך בשנת 876 לפסה"נ (או כ-200 שנים קודם לפי מניין שנות המלוכה עד חורבן ביהמ"ק).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומשכן גבעון · ראה עוד »

מתי מדבר האחרונים

חיים נחמן ביאליק מתי מדבר האחרונים היא פואמה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומתי מדבר האחרונים · ראה עוד »

מלחמת מלכי הדרום

מלחמת מלכי הדרום או מלחמת גבעון היא סיפור מקראי על מלחמה בין עם ישראל והכנענים המלחמה נעשתה במסע מלחמה אחד בלבד והתרחשה בחבל יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומלחמת מלכי הדרום · ראה עוד »

מלחמת סיסרא

מרד ישראל בחצור הוא סיפור מקראי אודות מרד ישראלי כנגד שלטון חצור בארץ ישראל, שבמהלכו צבא ישראל שהורכב מלוחמים משבטי זבולון ונפתלי ניהל קרב עם צבאו של יבין מלך חצור שבראשו עמד שר צבאו סיסרא, בהר תבור ובעמק יזרעאל (נחל קישון).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומלחמת סיסרא · ראה עוד »

מזבח הר עיבל

מבט מהאוויר על האתר שזוהה על ידי זרטל כמזבח הר עיבל. ברקע נראים הרי השומרון. מבט עילי על האתר. ניתן לראות את תבנית המבנה, וכן את העלייה שאותה זיהה זרטל עם הכבש שהוביל אל המזבח במעמד הברכה והקללה. מבט ממערב: נראים הבמה המרכזית, הכבש העולה אליה, ה"סובב" והקיר המערבי של החצר הפנימית, המהווה את המשכו של ה"סובב" מזבח הר עיבל (גם: אתר הר עיבל, האתר הפולחני בהר עיבל, או "מזבח יהושע") הוא אתר ארכאולוגי, השוכן על השלוחה הצפונית-מזרחית של הר עיבל, בגובה 785 מטר מעל פני הים (הפסגה היא בגובה כ-940 מטר מעל פני הים).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומזבח הר עיבל · ראה עוד »

מחניים (יישוב מקראי)

מחניים היא עיר מקראית ששכנה מזרחה לירדן בערך באמצע הדרך בין הכנרת לים המלח.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומחניים (יישוב מקראי) · ראה עוד »

מחשבה (הלכה)

בהלכה, למחשבה משמעות רבה, או לחלופין להחלטה של אדם מתבצעת חלות הלכתית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומחשבה (הלכה) · ראה עוד »

מבצע יריחו

מבצע יריחו (באנגלית: "Operation Jericho") היה מבצע הפצצה קטן של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה על כלא אמיין ב-18 בפברואר 1944.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומבצע יריחו · ראה עוד »

מגילת ון-אמון

מפת מסע ון־אמון מגילת ון־אמון היא סיפורו של מסע ימי של כוהן אמון ממצרים לעיר גבל אשר שכנה בלבנון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומגילת ון-אמון · ראה עוד »

מדבר צין

מפת נדודי בני ישראל במדבר מִדְבַּר-צִן ממוקם באזור הר הנגב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומדבר צין · ראה עוד »

מדבר קדמות

במקרא, מדבר קְדֵמוֹת הוא מדבר הנמצא בעבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומדבר קדמות · ראה עוד »

מדון

מדון היא עיר כנענית המוזכרת בספר יהושע כעיר חברה בקואליציה של ערים כנעניות מצפון ארץ ישראל שהתאגדו על מנת להילחם בשבטי ישראל תחת פיקודו של יהושע בן נון על השליטה בארץ כנען.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומדון · ראה עוד »

מדין (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל מִדִּין הייתה עיר מקראית במדבר יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומדין (עיר מקראית) · ראה עוד »

מדינת אכזיב

דגל אכזיב מדינת אכזיב היא מדינה לכאורה שהוקמה על ידי אלי אביבי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומדינת אכזיב · ראה עוד »

מואב

מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומואב · ראה עוד »

מוצא

בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומוצא · ראה עוד »

מולדה (אתר מקראי)

נחלות שבטי ישראל מוֹלָדָה הייתה עיר בנגב יהודה בתקופת המקרא; בספר יהושע נמנתה בין היישובים והאתרים שיועדו לשבט יהודה: ואחר כך לשבט שמעון, יחד עם באר שבע: מולדה הייתה בין הערים שבהן התיישבו עולי בבל משבט יהודה בתקופת שיבת ציון; כך נכתב בספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומולדה (אתר מקראי) · ראה עוד »

מכמתת

נחלות שבטי ישראל מִכְמְתָת או הַמִּכְמְתָת, היה יישוב בגבול נחלת השבטים אפרים ומנשה בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומכמתת · ראה עוד »

מיפעת

נחלות שבטי ישראל מֵיפַעַת (גם: מֵפָעַת) הייתה אחת מ-48 ערי הלויים בעבר הירדן שהשימשה גם כעיר מקלט, העיר ומגרשיה היו בתחומי בנחלת שבט ראובן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומיפעת · ראה עוד »

מירון הקדומה

מירון הקדומה נחשפה מדרום-מערב למושב מירון וצפונית לקבר רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומירון הקדומה · ראה עוד »

מיתולוגיה כנענית

Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »

מיהו יהודי

סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומיהו יהודי · ראה עוד »

מיוריאל ביק

מיוריאל תמרה ביק (בגרמנית: Muriel Byck; 4 ביוני 1918 – 23 במאי 1944) הייתה סוכנת של ארגון המבצעים החשאיים של בריטניה (SOE) בצרפת במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ומיוריאל ביק · ראה עוד »

א-סמוע

קבוצה יהודית מבקרת בבית הכנסת, 2009. על משקוף הפתח משמאל גרפיטי של צלב קרס. ברקע בתי הכפר א-סמוע בית הכנסת 2009 אַ-סַּמוּע (בערבית: السموع) (בעברית: סמוע) היא עיירה פלסטינית בדרום הר חברון, המונה כ-18,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וא-סמוע · ראה עוד »

א. גיטלין

תחנת כיבוי האש הסמוכה) אסתר (סְטוּלָה) גיטלין, בידיה מקראה עברית, בחנות הספרים של אביה אליהו גיטלין א.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וא. גיטלין · ראה עוד »

אמנת נחמיה

עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואמנת נחמיה · ראה עוד »

אמנון בן-תור

תל קשיש אמנון בן-תור (1935 – 22 באוגוסט 2023) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואמנון בן-תור · ראה עוד »

אפק (קיבוץ)

חדר האוכל בקיבוץ אֲפֵק הוא קיבוץ השוכן בין קריית ביאליק לקריית אתא, בדרום עמק זבולון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואפק (קיבוץ) · ראה עוד »

אפרים צורף

אפרים צורף אפרים צורף (זלוטניק) (ט"ו בסיוון תרס"ג, 10 ביוני 1903 – כ"ב בשבט תש"נ, 16 בפברואר 1990) היה סופר ומשורר עברי, שעסק בעיקר בספרות ילדים תנ"כית, יהודית וארץ-ישראלית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואפרים צורף · ראה עוד »

ארנסט זלין

ארנסט זלין (בגרמנית: Ernst Sellin; 26 במאי 1867 - 1 בינואר 1946) היה תאולוג גרמני ומראשוני העוסקים בארכאולוגיה מקראית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וארנסט זלין · ראה עוד »

ארץ המישור

ארץ המישור הוא חבל ארץ מקראי שהשתייך לממלכת סיחון מלך האמורי, ולאחר מכן לנחלת שבט ראובן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וארץ המישור · ראה עוד »

ארבע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וארבע · ראה עוד »

ארבע (דמות מקראית)

ארבע הוא שם של ענק המוזכר בספר יהושע כ"האדם הגדול בענקים" וכ"אבי הענק".

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וארבע (דמות מקראית) · ראה עוד »

ארכאולוגיה מקראית

המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »

אשנה

נחלות שבטי ישראל אַשְׁנָה היה שמן של שתי ערים מקראיות בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואשנה · ראה עוד »

אשקלון

שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואשקלון · ראה עוד »

אשקלון (עיר עתיקה)

שער העיר הכנענית בתל אשקלון ולימינו הסוללה - מהתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפני סה"נ) מטבע כסף עם דמות אלת אשקלון אטרגטיס 1280 לפנה"ס). שברים עם כתובות בעברית ויוונית ומנורה מבית כנסת באשקלון מהמאה ה-5 עד המאה-7 במוזיאון המטרופוליטן לאמנות חורבות אשקלון, צילום מ-1921 קרב אשקלון במסע הצלב הראשון בשנת 1099 המצור על אשקלון (1153) קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-13 אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואשקלון (עיר עתיקה) · ראה עוד »

אשתמוע

בית הכנסת העתיק באשתמוע, 1975 בית הכנסת באשתמוע, 2009 ממשקופי בית הכנסת, 2013 תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת, מוצג כיום במוזיאון רוקפלר הכתובת בפסיפס בית הכנסת באשתמוע. נמצאת כיום במוזיאון השומרוני הטוב אֶשְׁתְּמֹעַ היה יישוב מקראי שהתקיים לפחות עד המאה ה-4, ונזכר בספר יהושע.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואשתמוע · ראה עוד »

אשתאול (אתר מקראי)

נחלות שבטי ישראל אֶשְׁתָּאוֹל הייתה עיר בשפלת יהודה בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואשתאול (אתר מקראי) · ראה עוד »

אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואשדוד · ראה עוד »

את (מילת יחס)

טור "ואת.. ואת... ואת..." במניין עשרת בני המן במגילת אסתר (מימין) אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואת (מילת יחס) · ראה עוד »

אתרי המקרא

אתרי המקרא הם מקומות אשר נזכרים בספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואתרי המקרא · ראה עוד »

אל-ח'ירייה

בית בודד מאל-ח'ירייה ליד מחלף מסובים (מאוכלס) אל-ח'ירייה (בערבית: الخيريّة, עד 1924 נקרא אבן איברק) היה כפר ערבי ששכן במישור החוף הדרומי כשבעה קילומטרים ממזרח ליפו, לצידי הכביש המוביל מיפו ללוד דרך הכפר יהודייה (עבאסייה) באזור מחלף מסובים של ימינו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואל-ח'ירייה · ראה עוד »

אל-בירה

אל-בירה; מראה כללי שרידי הכנסייה הצלבנית באל-בירה בציורו של הארי פן, 1880 המסגד הגדול באל-בירה אל-בירֶה (בערבית: البيرة) היא עיר פלסטינית השוכנת כ-15 ק"מ מצפון לירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואל-בירה · ראה עוד »

אלמלך

150px אַלַמֶּלֶךְ הייתה עיר שנכבשה בתקופת ההתנחלות ונמסרה לנחלת שבט אשר, על פי המסופר בספר יהושע:.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואלמלך · ראה עוד »

אלעלה

דמויות של רועים אמורים בציור קיר בעיר מארי, בסוריה (צילום: מוזאון הלובר) אֶלְעָלֵה או אֶלְעָלֵא הייתה עיר באזור מואב בעבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואלעלה · ראה עוד »

אלחנן ניר

הרב אלחנן נריה ניר (נולד ב-1980) הוא משורר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואלחנן ניר · ראה עוד »

אלברכט אלט

אלברכט אלט; מצבת קברו בבית הקברות Südfriedhof בלייפציג אלברכט אלט (בגרמנית: Albrecht Alt; 20 בספטמבר 1883, שטיבּאך, בוואריה – 24 באפריל 1956, לייפציג, גרמניה המזרחית) היה תאולוג פרוטסטנטי (לותרני) גרמני, חוקר מקרא ותולדות עם ישראל בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואלברכט אלט · ראה עוד »

אלון מעוננים

עץ אלון שגילו הוערך בכ-1000 שנים, צולם ב-2006 אֵלוֹן מְעוֹנְנִים, אתר מקראי בו ממוקם עץ אלון מקודש, הנמצא ליד העיר שכם.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואלון מעוננים · ראה עוד »

אלון מורה (אתר מקראי)

עץ אלון שגילו הוערך בכ-1000 שנים, צולם ב-2006 200px אֵלוֹן מוֹרֶה או אֵלוֹנֵי מֹרֶה הוא אתר מקראי או עץ אלון או אלה, שהיה בסמוך לשכם המקראית (שהוצע לזהותה בתל בלטה ששמה נגזר אולי מהשם הלטיני: platanus, שמשמעו בעברית: אלון) המוזכר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואלון מורה (אתר מקראי) · ראה עוד »

אלון בצעננים

250px עמק צעננים במפה מהמאה ה-17 אֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים הוא שמו של אתר מקראי בדרום נחלת שבט נפתלי, בין הירדן ובין הר תבור, הנזכר מספר פעמים בתנ"ך ובכתבי חז"ל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואלון בצעננים · ראה עוד »

אליעזר קשתיאל

הרב אליעזר קשתיאל הוא ראש הישיבה לבוגרי צבא במוסדות בני דוד ורב שכונת היובל ביישוב עלי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואליעזר קשתיאל · ראה עוד »

אליהו עסיס

אליהו (אלי) עסיס (נולד ב-11 במאי 1964 באנגליה) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואליהו עסיס · ראה עוד »

אליהו בלנק

בלנק אליהו בלנק (1 בינואר 1887, טבת תרמ"ז – 6 ביוני 1955, ט"ז בסיוון תשט"ו) היה סופר, חוקר, עיתונאי, עורך דין, ממנהיגי התנועה הציונית בטרנסילבניה ובעיר סיגט ולאחר מכן עיתונאי לוחם וסופר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואליהו בלנק · ראה עוד »

אליהוא בן ברכאל

אֱלִיהוּא בֶן-בַּרַכְאֵל הבוזי, דמות מקראית, שמו מופיע בספר איוב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואליהוא בן ברכאל · ראה עוד »

אזנות תבור

אזנות תבור במפה מהמאה ה-17 תל גובל המזוהה עם אזנות תבור אַזְנוֹת תָּבוֹר הוא מקום המוזכר בספר יהושע בין נחלתם של שבט יששכר ושבט נפתלי: בתבור נפגשו שלוש הנחלות של זְבוּלֻן (דרום מערב), יִשָּׂשכָר (דרום מזרח) ושל נַפְתָּלִי (צפון).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואזנות תבור · ראה עוד »

אחלב

מחלב או אחלב הייתה עיר כנענית בנחלת שבט אשר, בין הערים הפיניקיות צור וצידון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואחלב · ראה עוד »

אבן בהן

אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן הוא מקום הנזכר פעמיים בספר יהושע בתור חלק מנחלת שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואבן בהן · ראה עוד »

אבני אלגביש

בית חורון. יש המשערים שהאבנים על הגבעה הן אבני האלגביש שירדו משמים אבני אלגביש הם עצמים שמוזכרים בספר יחזקאל כמי שעתידים ליפול מן השמים כעונש לרשעים, וכן כחלק ממלחמת גוג ומגוג.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואבני אלגביש · ראה עוד »

אבני חמשת המלכים

גבעת אבני חמשת המלכים היא גבעה בגובה 204 מטר מעל פני הים, מדרום לעיר מודיעין-מכבים-רעות, בין העיר ליישוב מבוא חורון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואבני חמשת המלכים · ראה עוד »

אבנים גדולות מן השמים

אבנים גדולות מן השמים הוא ספרם של הארכאולוג פרופסור רוני רייך, דובי טל ומוני הרמתי, טייסים לשעבר של חיל האוויר הישראלי המתמחים בצילום אווירי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואבנים גדולות מן השמים · ראה עוד »

אבץ (עיר מקראית)

אֶבֶץ (בסוף פסוק - אָבֶץ) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יששכר, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואבץ (עיר מקראית) · ראה עוד »

אברהם פירקוביץ'

אברהם פירקוביץ' אברהם בן שמואל פִירְקוֹביץ' (באנגלית: Avraham ben Shmuel Firkovich, ברוסית: Авраам Самуилович Фиркович, בפולנית: Awram Firkowicz, מכונה אב"ן רש"ף (אברהם בן רבי שמואל פירקוביץ'); 1787, לוצק - 1874, צ'ופוט-קלה), חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואברהם פירקוביץ' · ראה עוד »

אברהם רמר

הרב אברהם רמר (ה' בכסלו ה'תש"ו, 10 בנובמבר 1945 – ה' בטבת ה'תשנ"ג, 29 בדצמבר 1992) היה רב ציוני דתי, מפתח שיטה בלימוד התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואברהם רמר · ראה עוד »

אבטין

אִבְּטִין (בערבית: إبطن) הוא יישוב בדואי בעמק זבולון, השוכן בין רכסים לבית העלמין תל רגב, כארבעה קילומטרים מדרום לקריית אתא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואבטין · ראה עוד »

אביעזר (שבט מנשה)

משפחת אֲבִיעֶזֶר, היא משפחה משבט מנשה אשר על בניה נמנה השופט גדעון בן יואש.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואביעזר (שבט מנשה) · ראה עוד »

אדם זרטל

אדם זרטל מימין בביקור בחפירות בתל אסור אוקטובר 2010 מראה פנימי של הנוראגה בארוביו קברו של אדם זרטל בבית הקברות בעין שמר אדם זֶרטָל (3 בדצמבר 1936 – 18 באוקטובר 2015) היה ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה, וראש החוג לשעבר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואדם זרטל · ראה עוד »

אהרן אבן חיים

רבי אהרן אבן חיים (1555 בקירוב - 1632) היה מחכמי מרוקו במאה ה-16 וה-17.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואהרן אבן חיים · ראה עוד »

אורית

קריאה מספר האוריתאורית (בגעז: ኦሪት; עברית: "חוק", "תורה") הוא שמם של שמונת הספרים הראשונים בביבליה של הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית ובמצהף קדוס של ביתא ישראל, הכוללים את חמשת חומשי תורה, ספרי יהושע, שופטים ומגילת רות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואורית · ראה עוד »

אכסאל

אכסאל, מבט מהאוויר אִכְּסָאל (בערבית: إكسال) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בבקעת כסולות שבעמק יזרעאל, למרגלות הרי נצרת שבגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואכסאל · ראה עוד »

אכסניית השומרוני הטוב

הכנסייה הביזנטית המשוחזרת פסיפס מחירבת בריכות המוצג באתר פסיפס מדיר קליעה המוצג באתר אכסניית השומרוני הטוב (בערבית: خان الحترورة, "ח'אן אל חתרורה") היא אתר ארכאולוגי בדרך מעלה אדומים, שלפי המסורת הנוצרית, בסביבתה התרחש האירוע המסופר במשל השומרוני הטוב, הנזכר בבשורה על-פי לוקאס.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואכסניית השומרוני הטוב · ראה עוד »

איסור חדש

בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואיסור חדש · ראה עוד »

איסור הלנת המת

איסור הלנת המת הוא מצוות לא תעשה מהתורה על עיכוב קבורת המת.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואיסור הלנת המת · ראה עוד »

איתן שנדורפי

הרב איתן שנדורפי (נולד בכ' בתשרי ה'תש"ך 1959) הוא ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים המלמד גם בישיבת מרכז הרב, בישיבה קטנה מורשה ובמוסדות נוספים, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואיתן שנדורפי · ראה עוד »

איטרציה

אִיטֵרַצְיָה (באנגלית: Iteration; על פי האקדמיה ללשון העברית: חִזְרוּר) היא פעולה החוזרת על עצמה במהלך פתרון של בעיה, בדרך כלל בעיה כמותית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואיטרציה · ראה עוד »

אידנא

אִדְנָא (בערבית: إذنا; בתעתיק מדויק: אד'נא) היא עיירה פלסטינית בנפת חברון, שברשות הפלסטינית, הסמוכה לעיירה תרקומיא ולמחסום תרקומיא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואידנא · ראה עוד »

איוב

כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ואיוב · ראה עוד »

נאום יהושע

נְאֻם-יהוֹשֻׁעַ, הוא נאום פרידה, צוואתו של יהושע בן נון לעם לפני מותו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונאום יהושע · ראה עוד »

נערן (יישוב קדום)

נחלות שבטי ישראל שרידי הפסיפס בבית הכנסת בנערן נַעֲרָן (גם: נַעֲרָה, נַעֲרָתָה ו- נעורן) היה יישוב מקראי מצפון ליריחו, שהמשיך להתקיים כיישוב יהודי בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונערן (יישוב קדום) · ראה עוד »

נעיאל

נחלות שבטי ישראל נְעִיאֵל הייתה עיר מקראית בנחלת שבט אשר, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונעיאל · ראה עוד »

נציב (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל נְצִיב הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, בסמוך לקעילה, הנזכרת בספר יהושע:.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונציב (עיר מקראית) · ראה עוד »

נחל מצרים

נַחַל מִצְרַיִם הוא נחל הנזכר רבות בתנ"ך לציון גבולה הדרום מערבי של ארץ כנען ושל נחלת שבט יהודה בפרט.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחל מצרים · ראה עוד »

נחל ארנון

מראה בוואדי אל-מוג'יב צפון ים המלח במפת מידבא. הארנון נראה מעל תורן האונייה במרכז התמונה נחל ארנון (בערבית: وادي الموجب - "ואדי אלמוג'ב") הוא נחל איתן הנמצא בעבר הירדן המזרחי, ונשפך לים המלח.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחל ארנון · ראה עוד »

נחל פולג

שפך נחל פולג נחל פולג, מראה משער פולג נַחַל פּוֹלֵג (בערבית: وادي الفالق; ואדי אל-פאליק; הנחל המפלג) הוא נחל המנקז שטח באזור השרון בישראל, ונשפך לים התיכון צפונית למכון וינגייט באזור נתניה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחל פולג · ראה עוד »

נחל קינה

תעלה המובילה למערכת מים בור מים בנחל נַחַל קִינָה הוא אחד הערוצים במערב מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחל קינה · ראה עוד »

נחל חלילים

תצפית לאחר השקיעה מנחל חלילים אל עמק הארזים והכניסה לירושלים נחל חלילים (בערבית מתועתקת לעברית: ואדי חביב) הוא נחל אכזב מצוקי שאורכו כקילומטר וחצי, היורד משוליה הצפוניים של מבשרת ציון מזרחה אל נחל שורק, העובר בעמק הארזים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחל חלילים · ראה עוד »

נחל יקנעם

עמק נחל יקנעם, וכביש 70 העובר בעמק נַחַל יָקְנְעָם (שם בערבית: ואדי אלמלח) מהווה גבול גאוגרפי בין הר הכרמל ורמות מנשה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחל יקנעם · ראה עוד »

נחלת שבט מנשה

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט מנשה: בצהוב-ירוק -במרכז הארץ נחלת שבט מנשה עלתה בגורל "בית יוסף", לאחר נחלת שבט אפרים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחלת שבט מנשה · ראה עוד »

נחלת שבט אפרים

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט אפרים''' בצהוב בהיר - בשדרת ההרים - צפונית מירושלים נַחֲלַת שֵׁבֶט אֶפְרָיִם נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחלת שבט אפרים · ראה עוד »

נחלת שבט נפתלי

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט נפתלי''' בחום-בהיר -בצפון-מזרח הארץ נַחֲלַת שֵׁבֶט נַפְתָּלִי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחלת שבט נפתלי · ראה עוד »

נחלת שבט דן

מפת חלוקת הארץ לשבטים – '''נחלת שבט דן: בירוק כהה ליד חוף הים בדרום נַחֲלַת שֵׁבֶט דָּן היא החלק מארץ ישראל שנקבע בהגרלת נחלתם של שבטי ישראל כנחלתו של שבט דן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחלת שבט דן · ראה עוד »

נחלת שבט יהודה

נחלות שבטי ישראל. '''נחלת שבט יהודה צבועה בחום בדרום מפת ההתנחלויות''' נחלת שבט יהודה נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונחלת שבט יהודה · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונביאים · ראה עוד »

נהר הירדן

תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונהר הירדן · ראה עוד »

נהלל

תלמידים על רקע בית הספר בנהלל בשנות ה-20 של המאה ה-20 נהלל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 ילדים בעבודות גן בנהלל, 1925 -1937 "https://emeknews.co.il/בעמק-יזרעאל-מחזירים-עטרה-לישנה/ בעמק יזרעאל מחזירים עטרה לישנה, עמקניוז, 6 באוגוסט 2023 נַהֲלָל הוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, נמצא בצפון הארץ בעמק יזרעאל, משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ונהלל · ראה עוד »

ניסן

ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וניסן · ראה עוד »

סעיפי האמונה של המתודיזם

סעיפי האמונה (Articles Of Religion) הם הצהרות דוקטריניות של מתודיזם אמריקני, שעובדו על ידי ג'ון וסלי מ-39 הסעיפים האנגליקנים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסעיפי האמונה של המתודיזם · ראה עוד »

סעיר

סעיר (בערבית: سعير, הגייה: סַעִ֫יר או סֶעִ֫יר) היא עיר פלסטינית בנפת חברון, מרכז חבל יהודה, 8 ק"מ מצפון מזרח לחברון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסעיר · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וספר מלכים · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וספר שמואל · ראה עוד »

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וספר שופטים · ראה עוד »

ספר המדבר בארץ ישראל

נוף ספר המדבר במדבר בנימין - מבט מהר קידה סְפַר המדבר בארץ ישראל הוא אזור גאוגרפי המפריד בין הנגב ומדבר יהודה לבין החבל הים תיכוני שבו האקלים לח יותר וכמות המשקעים השנתית הממוצעת מעל 400 מ"מ.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וספר המדבר בארץ ישראל · ראה עוד »

ספר הישר (מקרא)

ספר הישר הוא ספר קדום המוזכר פעמיים בתנ"ך, אך אינו נמנה עם עשרים וארבעה ספרי הקודש, ולא שרד ממנו אלא קטע קצר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וספר הישר (מקרא) · ראה עוד »

ספר הישר (אגדה)

שער ספר הישר במהדורה הראשונה, ונציה, שפ"ה (1625) סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא חיבור מימי הביניים שלא נודע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וספר הישר (אגדה) · ראה עוד »

ספר יהושע השומרוני

ספר יהושע, המכונה גם הכרוניקה השומרונית, הוא חיבור היסטורי שומרוני שמוקדש ברובו לתולדות עם ישראל בימי יהושע בן נון, אם כי חלקים אחרים שלו נוגעים בתקופות מאוחרות יותר בתולדות השומרונים, עד המאה ה-4 לסה"נ.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וספר יהושע השומרוני · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וספרי הגר"א · ראה עוד »

סקר הר מנשה

סקר הר מנשה ("סקר השומרון") הוא סקר ארכאולוגי שנערך על ידי הארכאולוג פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה באזורים החופפים לנחלה המקראית של שבט מנשה בהר המרכזי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסקר הר מנשה · ראה עוד »

סקילה (עונש מוות)

כיוון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסקילה (עונש מוות) · ראה עוד »

סרטבה

סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה, שהעניק את שמו להר, שנקראת "הר סרטבה", או "קרן סרטבה".

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסרטבה · ראה עוד »

סרד (דמות מקראית)

סֶרֶד הוא דמות מקראית, בנו בכורו של זבולון ונכדם של יעקב ושל לאה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסרד (דמות מקראית) · ראה עוד »

סבסטיאן מינסטר

סבסטיאן מינסטר (בגרמנית: Sebastian Münster; 20 בינואר 1488, אינגלהיים – 26 במאי 1552, בזל, שווייץ) היה הומניסט גרמני ואחד מ-15 ההבראיסטים הבולטים בתקופת הרפורמציה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסבסטיאן מינסטר · ראה עוד »

סוכות (עבר הירדן)

250px סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן, בסמוך לנחל יבוק ולמעבר הירדן, ועל יד הערים צרתן ואדם.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסוכות (עבר הירדן) · ראה עוד »

סככה

נחלות שבטי ישראל סְכָכָה הייתה עיר מקראית במדבר יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסככה · ראה עוד »

סין (אל)

סִין (באכדית: Su'en, Sîn) או נאננה הוא אל הירח במיתולוגיה המסופטמית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסין (אל) · ראה עוד »

סיפורי התנ"ך

סיפורי התנ"ך הם טקסטים סיפוריים הכלולים בתנ"ך, בעיקר בתורה ובנביאים ראשונים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסיפורי התנ"ך · ראה עוד »

סילואן

כפר סילואן בשלהי המאה ה-19 סילְוָאן (בערבית: سلوان) או כפר השילוח, היא שכונה ערבית עם מיעוט יהודי במזרח ירושלים, על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה "האגן הקדוש".

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וסילואן · ראה עוד »

עמנואל טוב

עמנואל טוב (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועמנואל טוב · ראה עוד »

עמק עכור

סקילת עכן בעמק עכור, באיורו של גוסטב דורה. עֵמֶק עָכוֹר הוא כינוי שניתן במקרא לעמק באזור יריחו, בו נסקל עכן בן כרמי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועמק עכור · ראה עוד »

עמק רפאים

עמק רפאים הוא תא שטח גאוגרפי בדרום ירושלים, המשתפל לעבר ערוץ נחל רפאים, אחד מיובליו של נחל שורק.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועמק רפאים · ראה עוד »

עמק זבולון

עמק זבולון או "עמק עכו" או "עמק יגור" הוא עמק בצפון ארץ ישראל, הנמצא לאורך מפרץ חיפה ומהווה למעשה המשך השבר של עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועמק זבולון · ראה עוד »

עמק המכמתת

עמק המכמתת מהר גריזים - 1970 - מצפון הר כביר עדיין ללא היישוב אלון מורה עמק הַמִּכְמְתָת (בערבית: סַהְל מַחְ'נֶה), הוא עמק פורה מדרום לעיר שכם.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועמק המכמתת · ראה עוד »

עמראני

עִמראני (1454–1536) היה מגדולי המשוררים היהודים בפרס.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועמראני · ראה עוד »

עמונה

עמונה היה מאחז ויישוב קהילתי, שהוקם בנובמבר 1996, על שלוחה של הר בעל חצור, בגובה של 901 מטרים מעל פני הים, כקילומטר מזרחית לעפרה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועמונה · ראה עוד »

ענק

"הענק" של פרנסיסקו דה גויה ענק הוא יצור מיתולוגי החוזר במספר תרבויות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וענק · ראה עוד »

ענתות (אתר מקראי)

ענתות (ענאתא), תחריט מאמצע המאה התשע עשרה עֲנָתוֹת היא אתר מקראי, צפונית מירושלים, אשר מזוהה ככפר הכלולה בפרברי העיר נוב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וענתות (אתר מקראי) · ראה עוד »

ענב (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל עֲנָב הייתה עיר מקראית ותלמודית בדרום הר חברון, אשר נכללה בנחלת שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וענב (עיר מקראית) · ראה עוד »

עפני

עָפְנִי, או הָעָפְנִי הייתה עיר בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועפני · ראה עוד »

עפרה (שבט בנימין)

עָפְרָה היא עיר מקראית בנחלת שבט בנימין שמקובל לזהותה עם הכפר טייבה שנמצא כקילומטר אחד דרומית מהר בעל חצור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועפרה (שבט בנימין) · ראה עוד »

עפרון (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועפרון (פירושונים) · ראה עוד »

ערי הלויים

עָרֵי הַלְּוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וערי הלויים · ראה עוד »

עשתרות

אשורי המתאר את עשתרות עַשְׁתָּרוֹת, או עַשְׁתָּרֹת, או עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, הייתה עיר באזור הבשן בעבר הירדן המזרחי, בשליטתם של הכנענים ושבטי ישראל, בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועשתרות · ראה עוד »

עתניאל בן קנז

עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לפי המקרא, היה השופט הראשון ששפט את ישראל בתקופת השופטים לאחר מותו של יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועתניאל בן קנז · ראה עוד »

עתר (אתר מקראי)

נחלות שבטי ישראל תצלום אוויר של אזור חלוצה, בסמוך לאחד מאתרי הזיהוי של עתר בנחלת שבט שמעון, נוצר ב-2003 עֶתֶר הייתה עיר בשפלת יהודה בתקופת המקרא, הוזכרה בספר יהושע כשייכת לנחלת שבט יהודה: חלק מהחוקרים הציעו לזהות בינה, לבין היישוב עתר בנחלת שבט שמעון, שנחלתו נצבה בתוך נחלת שבט יהודה; וראו בה את היישוב עתר אשר הוזכר בספר יהושע: יש הסוברים, כי נפלה טעות סופר, והיא עתק או עתך, מיישובים שאליהם שלח דוד המלך שלל שנלקח מאויביו, המוזכר בספר שמואל: במאה ה-20 הוצע לזהות את עטר שבשפלת יהודה, בחִרבת אל עטר מצפון מזרח לבית גוברין.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועתר (אתר מקראי) · ראה עוד »

עלמון (עיר מקראית)

עַלְמוֹן (או עָלֶמֶת) היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועלמון (עיר מקראית) · ראה עוד »

עטארה

עטארה (ערבית: عطارة) הוא כפר פלסטיני בשומרון, המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, ונמצא 15 ק"מ מצפון לרמאללה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועטארה · ראה עוד »

עטרות (אפרים)

עטרות שבנחלת שבט אפרים מוזכרת פעם אחת בתנ"ך, בספר יהושע, בתיאור הגבול הצפון מזרחי של נחלת שבט אפרים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועטרות (אפרים) · ראה עוד »

עטרות אדר

200px עַטְרוֹת אַדָּר (גם עטרות או עטרות הארכי) הוא יישוב המוזכר בספר יהושע בגבול בין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט אפרים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועטרות אדר · ראה עוד »

עזקה

תל עזקה (מבט על התל ממזרח) תצפית מתל עזקה מזרחה על עמק האלה, עם פסוקים הקשורים למלחמת דוד בגוליית תל עזקה (זכריה) הייתה עיר קדומה בליבה של שפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועזקה · ראה עוד »

עזובה בת שלחי

עֲזוּבָה בַּת-שִׁלְחִי היא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועזובה בת שלחי · ראה עוד »

עברים

שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועברים · ראה עוד »

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועבודת ה' · ראה עוד »

עגלון (עיר מקראית)

העיר המקראית עֶגְלוֹן מופיעה במקרא לראשונה, בסיפור על מלכה דְּבִיר אשר נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כאשר נחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון, כאמור:.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועגלון (עיר מקראית) · ראה עוד »

עדולם

חורבות עדולם עֲדֻלָּם הייתה עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועדולם · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

עכן בן כרמי

כוסקילת עכן, ציור מעשה ידי גוסטב דורה עָכָן בֶּן-כַּרְמִי, על פי המקרא, היה איש ממשפחת הזרחי משבט יהודה, שחי בתקופת כניסת בני ישראל לארץ ישראל בספר יהושע.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועכן בן כרמי · ראה עוד »

עין (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועין (פירושונים) · ראה עוד »

עין עיטם

התוואי המפותל של האמה התחתונה (אדום) ושל האמה העליונה (סגול) עין עיטם הוא מעיין באזור ירושלים הנזכר בדברי חז"ל, שממנו הגיעו מים לבית המקדש, למילוי המקוואות ולמטרות נוספות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועין עיטם · ראה עוד »

עין חדה (אתר מקראי)

200px עֵין חַדָּה הייתה עיר בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועין חדה (אתר מקראי) · ראה עוד »

עין גנים

עין גנים הוא מושב פועלים שהוקם בשנת 1908, ובשנת 1939 הפך לשכונה ורחוב בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועין גנים · ראה עוד »

עין גנים (אתר מקראי)

עֵין גַּנִּים הוא אתר מקראי מתקופת התנחלות השבטים שבו הייתה עיר הלויים עין גנים בנחלת שבט יששכר (ספר יהושע י"ט, כא / כ"א, כט).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועין גנים (אתר מקראי) · ראה עוד »

עין גנים (עיר מקראית בשפלה)

נחלות שבטי ישראל עֵין גַּנִּים הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך (עיר נוספת בשם "עין גנים" הייתה בנחלת שבט יששכר).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועין גנים (עיר מקראית בשפלה) · ראה עוד »

עין דור (אתר מקראי)

חורבת צפצפות המזוהה עם עֵין דּוֹר, כק"מ מצפון-מזרח לכפר אִנְדוּר ששימר את שמה של העיר המקראית נחלות שבטי ישראל עֵין דּוֹר, או עֵין דֹּאר, הייתה עיר מקראית של שבט מנשה בנחלת שבט יששכר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועין דור (אתר מקראי) · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועיר דוד · ראה עוד »

עיר המלח

נחלות שבטי ישראל עִיר הַמֶּלַח היא עיר שנזכרת במקרא כאחת משש ערי המדבר של שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועיר המלח · ראה עוד »

עיטם (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל בריכות שלמה וח'רבת אלח'וח' בשנת 1890 לערך - מיקומה המשוער של העיר עיטם. עֵיטָם הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, ככל הנראה באזור בריכות שלמה, דרומית-מערבית לבית לחם.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ועיטם (עיר מקראית) · ראה עוד »

פנקסי

שער "פנקסי", תרע"ח 1918 פִּנְקָסִי (כיתוב בדף אחורי, בפולנית ובגרמנית: PINKOSI) עם כותרת המשנה "לשומרים ולרעיהם", הוא כותרו של ספרון שהוענק לכל חבר וחברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", בשנותיה הראשונות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופנקסי · ראה עוד »

פראם

פִּרְאָם היה מלך ירמות הכנענית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופראם · ראה עוד »

פרשת פינחס

בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופרשת פינחס · ראה עוד »

פרשת לך לך

המצרים מעריצים את יופייה של שרי. ג'יימס טיסו, סוף המאה ה-19. פרשת לֶךְ-לְךָ היא פרשת השבוע השלישית בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופרשת לך לך · ראה עוד »

פרשת טמרין

ג'ורג' רפאל טמרין מחברת תלמיד כיתה ה', שלמד את ספר יהושע. בית ספר קיבוצי, 1982 פרשת טמרין היא פרשה בנושא השיפוט המוסרי שהתרחשה במחצית השנייה של שנות ה-60 של המאה ה-20, ועוררה דיון ציבורי בעקבות הגבלת עבודתו האקדמית של הפסיכולוג ד"ר ג'ורג' טמרין על ידי הנהלת אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופרשת טמרין · ראה עוד »

פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה בכתר ארם צובא. באדיבות מכון בן צבי. פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה (גם פרשת ברכה) היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופרשת וזאת הברכה · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופרת · ראה עוד »

פשיטתא

פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופשיטתא · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופתח תקווה · ראה עוד »

פלשת

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית פְּלֶשֶׁת הייתה ארצם של הפלשתים, עם תנ"כי שישב בדרום מערב כנען, בישראל, רצועת עזה ומצרים של ימינו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופלשת · ראה עוד »

פלינדרס פיטרי

פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; 3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופלינדרס פיטרי · ראה עוד »

פליקס-מארי אבל

פֿליקס-מארי אַבֶּל (בצרפתית: Félix-Marie Abel; 29 בדצמבר 1878, סנט איז, צרפת – 24 במרץ 1953, ירושלים, ישראל) היה נזיר דומיניקני, מורה בבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים, חוקר מקרא, גאוגרף, ארכאולוג והיסטוריון שהתמקד בתולדות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופליקס-מארי אבל · ראה עוד »

פגישת יהושע עם המלאך

יהושע פוגש בשר צבא ה', ציור מאת פרדיננד בול, 1642. פגישת יהושע עם המלאך הוא סיפור מקראי על פגישה שהתקיימה סמוך לעיר יריחו, טרם כיבושה, בין יהושע בן נון לשר צבא ה' שבא לחזקו לקראת המלחמה בעמי כנען.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופגישת יהושע עם המלאך · ראה עוד »

פינחס

פִּינְחָס הוא דמות מקראית, היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ופינחס · ראה עוד »

צנן

נחלות שבטי ישראל צְנָן (גם: צַאֲנָן) הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת פעמיים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצנן · ראה עוד »

צפריר קולת

צפריר קולת הוא אסטרופיזיקאי, מחבר ספרי מדע פופולרי, מחזאי ישראלי ויו"ר "אייר" (המכון הישראלי למחקר מתקדם במדעי הטבע).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצפריר קולת · ראה עוד »

צפון (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל צָפוֹן הייתה עיר מקראית בעמק סוכות שבעבר הירדן, בנחלת שבט גד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצפון (עיר מקראית) · ראה עוד »

צקלג

צִקְלַג היא עיר מקראית בארץ פלשתים, שדוד ישב בה בימים שברח מפני שאול, בעקבות זאת נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצקלג · ראה עוד »

צרעה

צרעת הפלך יונקת צוף מפרחי החצב, מועצה אזורית חוף הכרמל הצרעות הן חרקים מסדרת הדבוראים המהווים קבוצה פאראפילטית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצרעה · ראה עוד »

צרעה (אתר מקראי)

צָרְעָה היה יישוב בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצרעה (אתר מקראי) · ראה עוד »

צרעה (קיבוץ)

צָרְעָה (מבטאים: צוֹרְעָה) הוא קיבוץ בלב שפלת יהודה, הוא ממוקם מעל אפיק נחל שורק ליד העיר בית שמש.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצרעה (קיבוץ) · ראה עוד »

צרתן

צָרְתָן (גם: צָרְתַנָה, צְרֵרָתָה ו-צְרֵדָתָה) הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, ששכנה בסמוך לשפך נחל יבוק לנהר הירדן ובקרבת העיר אדם.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצרתן · ראה עוד »

צלע-האלף

צלע-האלף היה שמה של שכונה קראית אשר שכנה בירושלים במאות ה-10 וה-11.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצלע-האלף · ראה עוד »

צבא בר כוכבא

גבעת הקפיטלום ברומא. בכתובת מכונה הקיסר "אבי האומה, שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר, ושחרור פרובינקית סוריה פלשתינה מהאויב" על צבא בר כוכבא אין מידע רב במקורות השונים וניתן בעיקר לנסות לשער את מקורותיו והיקפו משבבי מידע שנמסרו בכתובים ומעדויות עקיפות כמו עדויות ארכאולוגיות וממצאים אפיגראפים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצבא בר כוכבא · ראה עוד »

צבא השמיים

יהושע פוגש בשר צבא ה', ציור מאת פרדיננד בול, 1642. צבא השמיים (ידוע גם כצבא מרום) הוא צבא מיתולוגי של האל, המתואר בתנ"ך ובכתבי הדתות האברהמיות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצבא השמיים · ראה עוד »

צבאות

צְבָאוֹת (יש הנוהגים שלא לפרשו בשיחה בעלמא אלא בכינוי צְבָקוֹת) הוא אחד משמותיו של אלוהים ביהדות ובנצרות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצבאות · ראה עוד »

צבי אלימלך שפירא

פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 – י"ח בטבת תר"א, 11 בינואר 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וצבי אלימלך שפירא · ראה עוד »

ציעור

נחלות שבטי ישראל צִיעֹר הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וציעור · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

קאלוניה

מפה של אזור ירושלים משנת 1943 שמראה את מיקום הכפר (בפינה הצפון מערבית של המפה) קאלוניה (בערבית: قالونيا או كالونيا, תעתיק מדויק: קאלוניא או כאלוניא, על פי הכתיב החלופי) היה כפר ערבי בהרי ירושלים, על הגדה המערבית של נחל שורק.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקאלוניה · ראה עוד »

קעילה

נחלות שבטי ישראל קעילה הייתה עיר ממלכה כנענית, הנזכרת בתעודות מצריות קדומות, ולאחר מכן עיר בנחלת שבט יהודה, הנזכרת רבות בתנ"ך ובספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקעילה · ראה עוד »

קרי וכתיב

קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקרי וכתיב · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקריאת התורה · ראה עוד »

קריעה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקריעה · ראה עוד »

קריות (יהודה)

מראה כללי של בקעת קריות קְרִיּוֹת היא יישוב מקראי הנזכר בספר יהושע כמשתייך לנחלת שבט יהודה: על פי אחת הסברות, קריות שביהודה היא עירו של יהודה איש קריות, השליח שבגד בישו על פי הברית החדשה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקריות (יהודה) · ראה עוד »

קריית ארבע

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקריית ארבע · ראה עוד »

קטנה (כפר)

קַטַנָּה (ערבית: قطنّه) היא עיירה פלסטינית הנמצאת במרחק של 12 ק"מ צפונית מערבית לירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקטנה (כפר) · ראה עוד »

קטת

קַטָּת (במקורות חז"ל: קטינית, קטנית, קטנתא) הוא שמה של עיר מקראית בתחום נחלת שבט זבולון, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקטת · ראה עוד »

קבר אלעזר בן אהרן הכהן

קברו של אלעזר בן אהרן הכהן מצוי, על פי ספר יהושע, בנחלתו של פינחס בנו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקבר אלעזר בן אהרן הכהן · ראה עוד »

קבר עתניאל בן קנז

קבר עתניאל בן קנז הוא מבנה הנמצא בחברון, סמוך לכיכר השוטר, ובקומתו הראשונה מערת קבורה חצובה ובה עשרה כוכים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקבר עתניאל בן קנז · ראה עוד »

קבר ראובן

מקום קברו של ראובן בן יעקב הוא נושא שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקבר ראובן · ראה עוד »

קבר יהושע בן נון

קבר יהושע בן נון הוא מבנה שמזוהה על פי המסורת השומרונית והערבית כמקום קבורתו של יהושע בן נון (ראו בהמשך זיהויים נוספים).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקבר יהושע בן נון · ראה עוד »

קדש (יששכר)

קֶדֶשׁ שבנחלת שבט יששכר מזוהה עם תל אבו קודֵיס, כשלושה ק"מ מדרום-מזרח לצומת מגידו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקדש (יששכר) · ראה עוד »

קדש ברנע

קדש ברנע הוא אתר מקראי במדבר פארן, ממנו שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען, ואחד מנקודות הגבול הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקדש ברנע · ראה עוד »

קהת

בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי ויוכבד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקהת · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקומראן · ראה עוד »

קוסיימה

אל־קוסיימה (בערבית: القسيمة) היא עיירה חקלאית בקדמת חצי האי סיני, ליד המקום המשוער של קדש ברנע המקראית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקוסיימה · ראה עוד »

קובור בני אסראאיל

קבר בני ישראל מרץ 2019 צילום ממתחם קֻבּוּר בני אסרָאאיל, 1950 מבט מכביש 437, צילום מ-2010 251x251 פיקסלים קוּבּ֫וּר בַּ֫נִי אִסְרַאאִ֫יל (בתרגום לעברית: קברי בני ישראל) הוא אתר ארכאולוגי בראש נחל פרת.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקובור בני אסראאיל · ראה עוד »

קודש הקודשים

יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וקודש הקודשים · ראה עוד »

רמת השרון

מערות אפקה רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, אשר הוקמה בשנת 1923.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורמת השרון · ראה עוד »

רמה (מקרא)

מפת ארץ ישראל בתקופת הישראלית (להגדלה אנא לחצו על התמונה) רמה או הרמה, הוא כינוי או שם נלווה של אתרים, שחלקם היו ערים פרק זמן, בארץ ישראל בתקופה הישראלית, המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורמה (מקרא) · ראה עוד »

רמה (שבט בנימין)

250px רָמָה היא עיר מקראית המוזכרת ברשימת ערי שבט בנימין בספר יהושע.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורמה (שבט בנימין) · ראה עוד »

רמות גלעד

250px רָמוֹת גִּלְעָד, בכתיב המקרא: רָמֹת גִּלְעָד; נקראה גם רמות, רמה, רָאמֹת בַּגִּלְעָד, הייתה עיר בגלעד בעבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורמות גלעד · ראה עוד »

ראשית ישראל

ראשית ישראל הוא ספר מאת הארכאולוג פרופסור ישראל פינקלשטיין, מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וחוקר ההיסטוריה והמורשת ניל אשר סילברמן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וראשית ישראל · ראה עוד »

ראובן

וורשה. רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו ונפטר בי"ד בכסלו ב'שי"ה) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וראובן · ראה עוד »

רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית

במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורלב"ג · ראה עוד »

רחב

יהושע, בציור מהמאה ה-17 רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו ואישה זונה שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען, ובעקבות עזרתה, היא מקבלת הבטחה שבני ישראל לא יפגעו בה ולא במשפחתה, הבטחה החורגת מהציווי על השמדת היושבים בארץ טרם ההתנחלות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורחב · ראה עוד »

רחב (עיר מקראית)

תל תל בירה, אשר יש המזהים אותו עם רְחֹב המקראית ברשימת ערי שבט אָשֵׁר המובאת בספר יהושע פרק י"ט נזכרת פעמיים עיר בשם רְחֹב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורחב (עיר מקראית) · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורב אחאי · ראה עוד »

רבנוס מאורוס

ספרייה הלורנציאנית רבנוס מַאוּרוּס (Rabanus Maurus) או הרבנוס מאורוס (Hrabanus Maurus; 780 לערך – 4 בפברואר 856) המכונה "מגנטיקוס" (Magnentius) היה נזיר בנדיקטיני פרנקי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורבנוס מאורוס · ראה עוד »

רומאנה (נפת ג'נין)

רומאנה (בערבית: رمّانة) הוא כפר בנפת ג'נין ברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורומאנה (נפת ג'נין) · ראה עוד »

רימון (אתר מקראי)

רימון הוא אתר מקראי בצפון הנגב, בנחלת שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורימון (אתר מקראי) · ראה עוד »

רימון מצוי

רימון מצוי (שם מדעי: Punica granatum) הוא מין עץ תרבות קטן או שיח בעל גזעים אחדים, ענף מאוד, נשיר ונושא פרי ייחודי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ורימון מצוי · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל אחיטוב

שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושמואל אחיטוב · ראה עוד »

שמורת עין אפק

רחבת הכניסה אל השמורה שמורת עין אפק, הידועה גם כשְׁמוּרַת בִּצַּת אֲפֵק, היא שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושמורת עין אפק · ראה עוד »

שמורת קנה וסמר

בריכה בשמורת הטבע עם זוג של תמירון מצוי שמורת קנה וסמר הידועה גם בשם שמורת עינות קנה, היא שמורת טבע המשתרעת בין ים המלח ממזרח לכביש 90 ממערב לאורך כ- 5 ק"מ, בקטע הכביש שבין נחל תמרים למצוקי דרגות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושמורת קנה וסמר · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושמיני עצרת · ראה עוד »

שנער

שִׁנְעָר הוא שמו של חבל ארץ קדום המוזכר בספר בראשית ובמקרא העברי, סביבו התרחשו מספר מאורעות חשובים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושנער · ראה עוד »

שני (יישוב)

שָׁנִי (לִבְנָה) הוא יישוב קהילתי שחלקו התנחלות בחבל יתיר שבדרום הר חברון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושני (יישוב) · ראה עוד »

שעלבים

חזית חדר האוכל, 2009 שַׁעַלְבִים הוא קיבוץ דתי מופרט המשתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושעלבים · ראה עוד »

שעלבים (עיר מקראית)

היישוב נוף איילון ובמרכזו תל שַׁעַלְבִים שעלבים (המוזכרת גם כ"שַׁעֲלַבִּין") היא עיר מקראית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושעלבים (עיר מקראית) · ראה עוד »

שליחת המרגלים ליריחו

שליחת המרגלים ליריחו הוא סיפור מקראי המתואר ב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושליחת המרגלים ליריחו · ראה עוד »

שבעת המינים

מועדים לשמחה תשי"ט (ארבעת הבולים העליונים) ותש"ך (שלושת הבולים התחתונים) בעיצובו של צבי נרקיס שבעת המינים, או "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל", הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושבעת המינים · ראה עוד »

שבעת העממים

שבעת העממים או שבעת עמי כנען הם העמים ששכנו בארץ ישראל בזמן יציאת מצרים, ומידם נכבשה הארץ, בידי בני ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושבעת העממים · ראה עוד »

שבעים הזקנים

שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים הוא כינוי לשתי קבוצות, האחת של משה רבנו והשנייה של תלמידי יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושבעים הזקנים · ראה עוד »

שבט ראובן

בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושבט ראובן · ראה עוד »

שבט זבולון

בול המוקדש לשבט זבולון שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושבט זבולון · ראה עוד »

שבט בנימין

בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושבט בנימין · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושבטי ישראל · ראה עוד »

שופר

מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושופר · ראה עוד »

שופטים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושופטים · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושכם · ראה עוד »

שכם הקדומה

שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושכם הקדומה · ראה עוד »

שילה (יישוב מקראי)

שילה העתיקה - המקום המשוער של משכן שילה שרידים ארכיאולוגים באתר במקרא, שילֹה הייתה עיר ישראלית בנחלת שבט אפרים בדרום השומרון בתקופה שבין התנחלות השבטים בארץ כנען לבין הקמת ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושילה (יישוב מקראי) · ראה עוד »

שיחור

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ושיחור · ראה עוד »

ת'כר

חלק מתאור הקרב בין המצרים הפלשתים והת'כר מהתבליט של רעמסס השלישי במדינת האבו. הת'כר הם בעלי הקסדה הכוללת רצועת נוצות סביב הראש התֶ'כֱּר או סִיקוּלוּ (וגם סכל) היו אחד מעמי גויי הים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ות'כר · ראה עוד »

תאנת שילה

נחלות שבטי ישראל תַּאֲנַת שִׁלֹה היה יישוב מקראי ששכן בין נחלות שבט אפרים ושבט מנשה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותאנת שילה · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותנ"ך · ראה עוד »

תענך

תַּעְנַךְ היה יישוב קדום בצפון השומרון, ששרידיו שוכנים בתל תענך אשר בצד כביש ג'נין–מגידו, כקילומטר מהכפר הערבי תיעניכ המשמר את השם הקדום.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותענך · ראה עוד »

תפוח (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותפוח (פירושונים) · ראה עוד »

תפוח (יישוב)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותפוח (יישוב) · ראה עוד »

תצורת חתרורים

תצורת חתרורים היא תצורה גאולוגית בחבורת הר הצופים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותצורת חתרורים · ראה עוד »

תקוע (יישוב מקראי)

פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »

תרח

תֶּרַח הוא דמות מקראית, אביו של אברהם אבינו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותרח · ראה עוד »

תרגומי המקרא לארמית

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ליוונית

קודקס ותיקנוס. שבעים המתרגמים מתרגמים על פי רוח הקודש, נירנברג 1493. alt.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותרגומי המקרא ליוונית · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום התנ"ך של לותר

התנ"ך המתורגם של לותר מ-1534, מוצג בבית לותר בויטנברג עמוד השער של הוצאת התנ"ך מ-1534, צויר במקור על ידי לוקאס קראנאך האב ונצבע מאוחר יותר תרגום התנ"ך של לותר (וליתר דיוק תרגום הביבליה של לותר) הוא תרגום הביבליה, כתבי הקודש הנוצריים, לגרמנית שנעשה על ידי מרטין לותר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותרגום התנ"ך של לותר · ראה עוד »

תל מעמר

תל מעמר תל מְעַמֵּר (ידוע גם בשם תל אל-עמר), הוא תל ארכאולוגי הממוקם על גדות נחל קישון ליד פארק העמקים בצמוד לצומת העמקים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל מעמר · ראה עוד »

תל מגידו

שער העיר הכנעני בכניסה לתל מגידו תל מגידו (בערבית: تل المتسلم, תל אל-מֻתַסַלִם – "תל המושלים") הוא מהאתרים הארכאולוגיים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל מגידו · ראה עוד »

תל אשדוד

אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל אשדוד · ראה עוד »

תל אל-עג'ול

תל אל-עג'ול נמצא במרחק של 6 ק"מ מדרום מערב לעזה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל אל-עג'ול · ראה עוד »

תל אל-ואויאת

תל אל-וַאוִיַּאת (שם עברי: תל וָוית) הוא אתר ארכאולוגי בדרום מערב בקעת בית נטופה שבגליל התחתון, כ-12 קילומטר מצפון לנצרת.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל אל-ואויאת · ראה עוד »

תל אבו הואם

התל וסביבתו במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 בורג' א־סלאם. אוסף המוזיאון הימי הלאומי תל אבו הַוַּאם ("הואם" הוא כינוי למין ציפור) הוא תל עתיק בדרום מפרץ חיפה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל אבו הואם · ראה עוד »

תל אדמי

תל אדמי הוא יישוב קדום בשיפוליה המערביים של בקעת יבנאל בגליל התחתון, שבו שכנה לפי הסברה העיר המקראית אֲדָמִי הַנֶּקֶב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל אדמי · ראה עוד »

תל איילון

מפת פארק קנדה ואזור לטרון תל איילון הוא תל ארכאולוגי בגובה של 280 מטרים מעל פני הים, השוכן במזרחו של פארק קנדה, כ-1,200 מטרים דרומית-מערבית למבוא חורון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל איילון · ראה עוד »

תל נפוליאון

שלט הסבר למרגלות התל מימין תל נפוליאון (תל גריסה) מעליו דרך שלימים תהפוך כחלק מרחוב רוקח, ברמת גן. הדרך ממשיכה שמאלה לכיוון ג'רישה ושבע טחנות על גדת הירקון. בתחתית התמונה נחל איילון בתוואי הישן - צילום אוויר של הטייסת הבווארית ה-304, 1918. הפיר של מערכת המים מדרגות סלע באפיק היורד ממרכז התל מזרחה. הסלע נחשף כתוצאה מהסחף תל נפוליאון הידוע גם כתל ג'רישה, תל גריסה או גבעת נפוליאון, הוא תל ארכאולוגי השוכן בחלקו הדרומי של פארק הירקון בתל אביב, בסמיכות לשכונות הצפוניות של רמת גן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל נפוליאון · ראה עוד »

תל סחר

חפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1969 תֵּל סחר הידוע גם בשם תֵּל מְגָדִים (בערבית: תַל קַרְעַה) הוא תל עתיק הנמצא בין חיפה לעתלית, בסמוך למושב מגדים בפינתו הדרומית-מערבית של המושב, שני ק"מ צפונית לעתלית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל סחר · ראה עוד »

תל עבדון

תל עבדון הוא אחד התלים החשובים בגליל המערבי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל עבדון · ראה עוד »

תל עיטון

תֵּל עֵיטוֹן הוא תל ארכאולוגי בגודל 60 דונם, הנמצא בעמק התלם, ליד נחל אדוריים בדרום-מזרח שפלת יהודה, בסמוך למושב שקף.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל עיטון · ראה עוד »

תל פר

תֵּל פָּר, הידוע גם בשם תֵּל אֶל-פָאר, הוא אתר ארכאולוגי בעמק זבולון, השוכן בסמוך לצומת זבולון מצפון לכביש 70 וממזרח לכביש 780 המוביל לקריית אתא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל פר · ראה עוד »

תל קסילה

תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל קסילה · ראה עוד »

תל קריית יערים

285x285 פיקסלים מצבת זיכרון של הלגיון העשירי שנמצאה באבו גוש ומשולבת כיום בכנסייה הכנסייה מהתקופה הצלבנית סמל אבו גוש, אשכול הענבים לזכר השם קריית אל ענב המשמר את השם המקראי תל קריית יערים הוא תל ארכאולוגי מערבית לירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל קריית יערים · ראה עוד »

תל קדש

תל קֶדֶשׁ (תל קדס) הוא גן לאומי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כשלושה ק"מ מערבית למצודת כ"ח.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל קדש · ראה עוד »

תל קילא

תל קילא או חורבת קילא היא חורבה עתיקה, השוכנת כ-3 ק"מ מצפון-מערב לבית אולא (כפר ערבי השוכן ליד חברון), שהיא המקום בו סבורים הארכאולוגים שנמצאת העיר הקדומה קעילה, הנזכרת רבות בתנ"ך ואצל חז"ל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל קילא · ראה עוד »

תל רקית

ביצת אחיה תל רֶקִּית הוא הגבוה בתיליו של רכס הכורכר הצפון מערבי של תל אביב-יפו ומתנשא לגובה 30 מטר מעל קו החוף, צפונית לחוף תל ברוך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל רקית · ראה עוד »

תל רגב

תל רגב, מבט לכיוון מזרח מכביש 70 תל רֶגֶב (בערבית: תל הַרבַּג') הוא תל בגובה של 27 מטרים, השוכן בכניסה לכפר חסידים בעמק זבולון בסמוך לכביש 70, מדרום לאפיק נחל ציפורי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל רגב · ראה עוד »

תל רכש

חפירות ארכאולוגיות בתל רכש תל רֶכֶש (בערבית: תל אל-מוּחַ'רחַ'שׁ) הוא תל קדום בגליל התחתון, בסמוך לקיבוץ גזית, מדרום-מזרח להר תבור, והוא מזוהה על ידי החוקרים עם העיר המקראית אֲנָחֲרָת.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל רכש · ראה עוד »

תל שרוחן

תל שָׁרוּחֶן (תַל אל-פַארִעַה (דרום)), הוא תל בנגב הצפוני על גדתו המערבית של נחל הבשור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל שרוחן · ראה עוד »

תל שדוד

תל שדוד מבט מכיוון צפון תל שַדוּד (או תל שריד) הוא תל קדום הממוקם בחלקו הצפוני של עמק יזרעאל, סמוך לקיבוץ שריד הנקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל שדוד · ראה עוד »

תל לכיש

קטע מתבליט לכיש. המוזיאון הבריטי תל לכיש (בערבית: تل الدوير, תל אֶ-דֻּוֵיר) הוא תל מרכזי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל לכיש · ראה עוד »

תל חנתון

שני ריבועי החפירה שנחפרו בתל חנתון בקיץ 2023 תל חַנָּתוֹן (בערבית תַל בַּדַוִּיָה) הוא תל גדול הממוקם בחלקה הדרום-מערבי של בקעת בית נטופה, דרומית לכפר מנדא ומספר ק"מ צפון-מזרחה לקיבוץ חנתון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל חנתון · ראה עוד »

תל חצור

תל חצור מקדש כנעני בתל חצור ארמון המלך המשוחזר מן התקופה הכנענית טקסט.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל חצור · ראה עוד »

תל חדיד

תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל חדיד · ראה עוד »

תל באר שבע

אחד מתאי האחסון שנחשפו בתל שחזור של מזבח הקרניים באתר הירידה אל מפעל המים חומת העיר תל באר שבע הוא גן לאומי אשר נמצא באזור המפגש של נחל חברון עם נחל באר שבע, מזרחית לעיר באר שבע, ממערב לתל שבע הבדווית, צפונית לנבטים ומדרום לעומר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל באר שבע · ראה עוד »

תל בורנה

תל בורנה הוא אתר ארכאולוגי באזור השפלה הסמוך לקיבוץ בית ניר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל בורנה · ראה עוד »

תל בית שמש

תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הוא תל קדום הממוקם ממערב לעיר בית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, בין צומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל בית שמש · ראה עוד »

תל דן

תֵּל דָּן (ערבית تل القاضي - "תל אל-קאדי", "תל השופט") הוא תל הנמצא כחצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן בעמק החולה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל דן · ראה עוד »

תל דעוך

תל דעוך (מכוון מערב). בחורשה שמימין לתל שוכן בית הקברות של קיבוץ כפר מסריק תֵּל דַעוּךְ הוא תל קטן בעמק עכו השוכן כקילומטר ממזרח לאפיק נחל נעמן, ליד קיבוץ כפר מסריק.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל דעוך · ראה עוד »

תל כברי

חפירות ארכאולוגיות של אוניברסיטת חיפה באתר בשנת 2011 תל כברי הוא אתר מתקופת הברונזה בשטח החקלאי של קיבוץ כברי, שבזמן תקופת הברונזה התיכונה II היה היישוב העירוני השלישי בגודלו בארץ ישראל (אחרי תל חצור ואשקלון).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל כברי · ראה עוד »

תל כיסון

תֵּל כִּיסוֹן (בערבית: تلّ كيسان, בתעתיק: "תַל כֵּיסַאן", "גבעת הבגידה") הוא תל בעמק זבולון, 9 קילומטר מדרום-מזרח לעכו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל כיסון · ראה עוד »

תל ינעם

תל ינעם הידוע בערבית כתל א-נעם הוא תל הנמצא בשדותיו המזרחיים של המושבה יבנאל, שבמזרח הגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל ינעם · ראה עוד »

תל יקנעם

מושבה יקנעם שרידי כנסייה צלבנית על התל תֵּל יָקְנְעָם הוא תל גדול ואתר ארכאולוגי הנמצא בין העיר יקנעם עילית למושבה יקנעם של ימינו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל יקנעם · ראה עוד »

תל ירמות

תֵּל יַרְמוּת (בערבית: חִ'רבּת אל-יַרְמוּך) הוא תל גדול המשתרע על שטח של כ-180 דונם בשפלה, בתוך שטחי העיר בית שמש, בין תל בית שמש לגן לאומי תל עזקה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל ירמות · ראה עוד »

תל יזרעאל

תל יזרעאל מכיוון נחל חרוד המראה מהתל לכיוון כפר יחזקאל. קבוצת האקליפטוסים בעמק מסמנת את מיקומו של מעיין עין יזרעאל גבעת המורה מהתל הגלבוע מהתל שרידי המגדל הצפון-מזרחי אנדרטת הפלמ"ח על התל תל יזרעאל הוא תל קדום הממוקם בלב עמק יזרעאל, מעט דרומית לעיר עפולה ובסמוך לקיבוץ יזרעאל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותל יזרעאל · ראה עוד »

תבנין

תִּבְּנִין (בערבית: تبنين) היא עיירה (בת כעשרת אלפים תושבים) השוכנת במרכז רמת תבנין שבגליל העליון הלבנוני, כ־25 קילומטר ממזרח לצור ומשתרעת על מספר הרים שגובהם נע בין 700 ל־800.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותבנין · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותורה · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותורה מן השמים · ראה עוד »

תימן (יישוב מקראי)

תימן היה יישוב עתיק בנגב, וייתכן שבקרבת דרום עבר הירדן, הנזכר לאורך התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותימן (יישוב מקראי) · ראה עוד »

תיארוך ספרי התנ"ך

אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »

לטרון

משטרת לטרון. נבנתה בסגנון מצודות טגארט ומהווה כיום חלק מאתר יד לשריון יד זיכרון לזכר בני חטיבת אלכסנדרוני מנזר השתקנים בלטרון המכ"ם בלטרון המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים ברדיוס של 50 ק"מ שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ולטרון · ראה עוד »

לבנה (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל לִבְנָה הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ולבנה (עיר מקראית) · ראה עוד »

לבוא חמת

לְבוֹא חֲמָת (גם: לְבֹא חֲמָת) הוא ביטוי הנזכר רבות בתנ"ך לציון גבולה הצפוני של ארץ כנען המיועדת לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ולבוא חמת · ראה עוד »

ליפתא (מעיין)

ליפתא הוא מעיין שכבה בשמורת הטבע מי נפתוח במערב ירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וליפתא (מעיין) · ראה עוד »

טבע עירוני בירושלים

צבי ארצישראלי בעמק הצבאים בירושלים טבע עירוני או אתרי טבע עירוני הוא מושג שנטבע במהלך השנים הראשונות של המאה ה-21 משהתברר כי תהליכים אורבאניים מואצים מציבים איום על שטחים פתוחים בתוך ערים או בשוליהם.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וטבע עירוני בירושלים · ראה עוד »

טומאת ארץ העמים

טומאת ארץ העמים הוא מושג ביהדות בהלכות טומאה וטהרה, לפיו גזרו חז"ל על השטח שמחוץ להתיישבות היהודית בארץ ישראל בימי בית שני, המכונה 'גבולות עולי בבל', טומאה שדינה כדין טומאת מת, מאחר שבמקום מגורי הנכרים לא הקפידו לקבור את נפליהם בקבר מסודר ומסומן, ובכל מקום היה חשש שתחתיו קבור נפל שמטמא בטומאת מת כמו כל אדם שמת.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וטומאת ארץ העמים · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טיעון העד (יהדות)

בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

טייבה (נפת רמאללה ואל-בירה)

אל-טייבה (בערבית: الطيبه. תעתיק: אל-טיבה) הוא כפר פלסטיני על כביש 449, באמצע הדרך בין יריחו לרמאללה, דרומית להר בעל חצור, בגובה 850 מ' מעל פני הים, משתייך לנפת רמאללה ואלבירה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וטייבה (נפת רמאללה ואל-בירה) · ראה עוד »

זאב שטיינברג

זאב (ווֹלפגנג) שטַיינברג (27 בנובמבר 1918 – 22 במאי 2011) היה ויולן ומלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וזאב שטיינברג · ראה עוד »

זאב הרצוג

זאב הרצוג (נולד בשנת 1941) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בתחום תקופת בית ראשון, ומאנשי הזרם המינימליסטי בארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וזאב הרצוג · ראה עוד »

זנוח

זָנוֹחַ הוא מושב הסמוך לבית שמש, המשתייך למועצה האזורית מטה יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וזנוח · ראה עוד »

זונה בעלת לב זהב

יהושע, בציור מהמאה ה-17. זונה בעלת לב זהב היא סטריאוטיפ של דמות בדיונית, המציגה קורטיזנה או זונה המאופיינת כבעלת מניעים הגונים ואישיות חביבה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וזונה בעלת לב זהב · ראה עוד »

זכריה קלאי

זכריה קלאי (24 ביוני 1923 – 17 בינואר 2016) היה פרופסור במכון לארכיאולוגיה ובחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וזכריה קלאי · ראה עוד »

זיף

זִיף הוא יישוב מקראי, באזור דרום הר יהודה, המוכר היום בשל גובה תילו – 840 מטר מעל פני הים – המזוהה בתור "תל זיף", בצד הכביש היוצא מקריית ארבע ומחברון לדרום הרי חברון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וזיף · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

ח'רבת דווארה

ח'רבת דווארה היא אתר ארכאולוגי חד-תקופתי מהמאה ה-10 לפנה"ס, בין הכפר הפלסטיני מוח'מאס להתנחלות הישראלית מעלה מכמש.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וח'רבת דווארה · ראה עוד »

חמת גדר

אפיק הירמוך בסמוך לחמת גדר, על רקע הגלעד. חַמַּת גָּדֵר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחמת גדר · ראה עוד »

חמת דאר

250px חַמֹּת דֹּאר או חַמַּת, הייתה עיר מבצר על שפת הכנרת בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחמת דאר · ראה עוד »

חמון

חמון (בפיניקית: 𐤇𐤌𐤍) היתה עיר ישראלית־פיניקית עתיקה בנחלת שבט אשר, מצפון לראש הנקרה/א־נאקורה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחמון · ראה עוד »

חנתון

חַנָּתוֹן הוא קיבוץ והרחבה קהילתית בגליל התחתון, הנמצא בשוליים המערביים של בקעת בית נטופה, שלושה קילומטרים צפונית למחלף המוביל, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחנתון · ראה עוד »

חצר אדר (אתר מקראי)

חצר אדר הוא אתר המוזכר בספר במדבר בגבול הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחצר אדר (אתר מקראי) · ראה עוד »

חצר סוסה

שמאל חֲצַר סוּסָה או חֲצַר סוּסִים היה יישוב מקראי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחצר סוסה · ראה עוד »

חצר שועל

נחלות שבטי ישראל חֲצַר שׁוּעָל הייתה עיר בנחלת שבט שמעון בנגב יהודה, על פי המסופר בספר דברי הימים, ובספר יהושע:בתקופת שיבת ציון הייתה חצר שועל אחת הערים שהתיישבו בהם שבי ציון, על פי המסופר בספר נחמיה:.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחצר שועל · ראה עוד »

חצי שבט המנשה

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת חצי המנשה המזרחי בצהוב-ירוק ממזרח לירדן''' בעברו המזרחי של הירדן קיבלו כמה משפחות משבט מנשה נחלה לפני כניסת ישראל לארץ ישראל לצד השבטים ראובן וגד, זאת אף שאין מצוינת בכתוב כל בקשה מצד בני מנשה להתנחל בעבר המזרחי של הירדן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחצי שבט המנשה · ראה עוד »

חריצות

חריצות היא התנהגות המאפיינת אדם שמבצע את מטלותיו בזריזות ובהתמדה, כמו עבודה או לימודים, וממעיט מנוחה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחריצות · ראה עוד »

חלף (יישוב קדום)

חֵלֶף הוא שמו של יישוב יהודי קדום בגליל התחתון, הנזכר בתנ"ך ובכתבי חז"ל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחלף (יישוב קדום) · ראה עוד »

חזק חזק ונתחזק

העמוד האחרון בחומש בראשית. ניתן לראות שלאחר הפסוק האחרון הודפסה המילה 'חזק' חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק (או וְנִתְחַזַּק) היא קריאה שנוהגים לומר בני קהילות אשכנז בסיום כל אחד מחמישה חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחזק חזק ונתחזק · ראה עוד »

חוקוק (יישוב עתיק)

מבט כללי על הגבעה שבו שכנה חוקוק העתיקה עין חוקוק ששימש את תושבי הכפר היהודי ששכן בקרבתו קברים יהודים בחוקוק אבן חצובה שכיסתה בור מים ובמרכזה פתח לשאיבת מי הבור ומגרעת להנחת המכסה חוּקוֹק (במקרא: חוּקֹק או חֻקֹק למטה שבט אשר ושבט נפתלי), הוא תל הנמצא מצפון-מערב לקיבוץ חוקוק ליד כביש 65 במקום בו שכן הכפר יאקוק.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחוקוק (יישוב עתיק) · ראה עוד »

חורמה

עין אל-גרבנה חורמה היא עיר עתיקה המוזכרת בכיבושי יהושע.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחורמה · ראה עוד »

חורבת אדמות

חורבת אדמות (במקור: ח'רבת אִדמה) הוא אתר ארכאולוגי במזרח הגליל התחתון, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחורבת אדמות · ראה עוד »

חורבת ניסיה

חורבת ניסיה היא אתר ארכאולוגי בתחומי היישוב פסגות בהרי בנימין.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחורבת ניסיה · ראה עוד »

חורבת ענים

בית הכנסת מכיוון צפון-מזרח בית הכנסת מדרום בימת בית הכנסת הפונה צפונה לעבר ירושלים מערות מגורים בענים חורבת עָנִים (במקור: ח'רבת ע'ווין א-תחתא) הוא שמו של אתר בדרום הרי חברון בו מצויים שרידיו של יישוב מקראי ותלמודי, כ-20 ק"מ מצפון מערב לערד ובתחום יער יתיר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחורבת ענים · ראה עוד »

חורבת ענים העליונה

חורבת ענים העליונה (בערבית: ח'רבת ע'ווין אל פוקא) הוא אתר ארכאולוגי מצפון-מזרח להתנחלות שני בדרום הר חברון, שמנציח את קיומו של יישוב נוצרי מתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחורבת ענים העליונה · ראה עוד »

חורבת צלית

חורבת צלית חורבת צלית (ח'רבת א-צלנתה) היא אתר ארכאולוגי השוכן במורדות הר חברון, צמוד לנחל אשתמוע וכ-1.5 ק"מ מדרום מזרח ליישוב מיתר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחורבת צלית · ראה עוד »

חורבת ציידתה

חורבת ציידתה (ידועה גם בשם ח'רבת ציאדה) היא חורבה בבקעת יבנאל שבגליל התחתון, מדרום למושב הזורעים, שבה שכן לפי הסברה היישוב התלמודי "ציידתה".

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחורבת ציידתה · ראה עוד »

חורבת ראש זית

חורבת ראש זית היא אתר ארכאולוגי במערב הגליל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחורבת ראש זית · ראה עוד »

חורבת זנוח

חורבת זנוח (או חירבת זנוע) היא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה המזוהה עם היישוב המקראי זנוח.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחורבת זנוח · ראה עוד »

חורבת יתיר

חוּרְבַּת יַתִּיר היא אתר ארכאולוגי הכולל שרידי מבנים בדרום הרי חברון ליד "דרך הפטרולים", הכוללים מבנה שצבי אילן מגדירו "אולי בית כנסת".

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחורבת יתיר · ראה עוד »

חות יאיר (אתר מקראי)

מיקומם של הבשן וחבל טרכון – שייתכן כי הוא מקביל לארגוב המקראית חלוקת ארץ ישראל לנחלות השבטיםחַוֹּת יָאִיר היה חבל ארץ בצפון עבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחות יאיר (אתר מקראי) · ראה עוד »

חולון

מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחולון · ראה עוד »

חוגלת סלעים

ביצי חוגלת סלעים מהתת-מין'' A. c. falki'', אוסף מוזיאון טולוז חוגלת סלעים (שם מדעי: Alectoris chukar) היא מין של עוף ממשפחת הפסיוניים, בסוג חוגלה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחוגלת סלעים · ראה עוד »

חוה טורניאנסקי

חוה טורניאנסקי חוה טורניאנסקי (נולדה ב-21 ביולי 1937) היא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחוה טורניאנסקי · ראה עוד »

חיטין

שיפולי הכפר בשנת 1934 חִיטִין (בערבית: حطّين) היה כפר ערבי במורדותיו הצפוניים של הר קרני חיטין, ממערב לטבריה, ששכן על שרידי העיירה התלמודית כפר חיטיא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחיטין · ראה עוד »

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי

ראש הממשלה, שמעון פרס, מעניק את הפרס לחתן התנ"ך העולמי לנוער, אהד זכריה, ביום העצמאות תשמ"ה-1985חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי הוא חידון בקיאות בתנ"ך, המתקיים בישראל מדי שנה ביום העצמאות, בהשתתפות בני נוער מישראל ומהעולם ובנוכחות יושב ראש הסוכנות היהודית, שר החינוך וראש ממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובאר שבע · ראה עוד »

בארות

רמות בצפון ירושלים, מעל נחל שמואל, אשר יש המזהים אותה עם בְּאֵרוֹת המקראית שרידים צלבנים בראש ח'רבת אֶל-בּוּרְג'. במרחק מאחורי התל ניתן להבחין באתר נבי סמואל. בְּאֵרוֹת הייתה עיר גבעונית בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובארות · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובני ברק · ראה עוד »

בני ברק (יישוב עתיק)

מראה התל מיקום התל בפארק איילון העיר בני ברק הקדומה, שעל שמה קרויה העיר בני ברק הנוכחית, החלה כיישוב פלשתי בתקופת הברזל ובימי בית ראשון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובני ברק (יישוב עתיק) · ראה עוד »

בנימין אייזנברגר

הרב בנימין אייזנברגר (נולד בסביבות ה'תשל"ה, 1975) הוא משפיע חסידי, רב קהילת היכל התפילה בבורו פארק שבניו יורק.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובנימין אייזנברגר · ראה עוד »

בעלבכ

בַּעַ֫לְבַּכּ (בערבית: بعلبك; ביוונית: Ηλιούπολης) היא עיר בלבנון השוכנת בבקעת הלבנון בקרבת הגבול הסורי, בגובה 1,170 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובעלבכ · ראה עוד »

בקעת הירדן

סיבה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובקעת הירדן · ראה עוד »

בקעת יבנאל

בִּקְעַת יַבְנְאֵל (בערבית: سهل اليمّه, "סהל אל-ימא") היא בקעה במזרח הגליל התחתון, בין רמת פוריה שמעל הכנרת מצפון-מזרח, לרמת יבנאל מדרום-מערב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובקעת יבנאל · ראה עוד »

ברכות התורה

ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וברכות התורה · ראה עוד »

ברית (מקרא)

בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וברית (מקרא) · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וברית מילה · ראה עוד »

בלעם בן בעור

אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית שסיפורה מופיע בתורה, בספר במדבר, ומאוחר יותר נזכר בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובלעם בן בעור · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

בית אל (יישוב מקראי)

בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »

בית און

בֵּית אָוֶן, הייתה יישוב מקראי בנחלת שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית און · ראה עוד »

בית אומר

בית אוּמַּר (בערבית: بيت أُمّر - בית אֻמָר) היא עיירה פלסטינית בנפת חברון, בין חלחול לגוש עציון, בגובה של 900–970 מטרים מעל פני הים, והיא אחת העיירות הגבוהות באזור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית אומר · ראה עוד »

בית נמרה

נחלות שבטי ישראל בֵּית נִמְרָה (גם: נִמְרָה) הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, בנחלת שבט גד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית נמרה · ראה עוד »

בית סוריכ

בית סוריכּ (בערבית: بيت سوريك) הוא כפר פלסטיני השוכן מצפון-מערב לירושלים, ממערב לרמאללה, מול הר אדר ומבשרת ציון, בסמוך לקו הירוק.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית סוריכ · ראה עוד »

בית עור א-תחתא

בית עור א־תחתא (בערבית: بيت عور التحتى, מעברית מקראית: בית חורון תחתוןאהרן אמיר, "חורון בארץ־העברים", בתוך: ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 17) הוא יישוב עתיק, כיום בשטח B ברשות הפלסטינית הסמוך לכביש 443 בשיפולים המערביים של הרי בנימין, ושוכן באזור הנקרא בני מאלך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית עור א-תחתא · ראה עוד »

בית פלט

נחלות שבטי ישראל בֵּית פָּלֶט הייתה עיר בתחומי נחלת שבט יהודה בחבל ארץ יהודה בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית פלט · ראה עוד »

בית צור

בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית צור · ראה עוד »

בית שאן

בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית שאן · ראה עוד »

בית תפוח

נחלות שבטי ישראל בֵּית תַּפּוּחַ הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת בתנ"ך פעם אחת או שתיים (תפוח נוספת נזכרת כעיר של שבט אפרים בנחלת שבט מנשה, ותפוח נוספת נזכרת בשפלת יהודה).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית תפוח · ראה עוד »

בית לחם הגלילית

בֵּית לֶחֶם הַגְּלִילִית הוא מושב עובדים בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, כ-6 ק"מ מזרחית לקריית טבעון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית לחם הגלילית · ראה עוד »

בית לבאות

שמאל בֵּית לְבָאוֹת היה יישוב מקראי כנראה בצפון-מערב הנגב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית לבאות · ראה עוד »

בית חורון (עיר מקראית)

מבט מהריסות בית חורון העליונה, כפי שתועדו בשנת 1881, אל כיוון הים התיכון בֵּית חוֹרוֹן היתה עיר קדומה בצפון־מערב הרי יהודה, ונודעה על שני חלקיה – בית חורון תחתון ובית חורון עליון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית חורון (עיר מקראית) · ראה עוד »

בית בעל מעון

מצבת מישע בֵית בַּעַל מְעוֹן (במואבית: 𐤁𐤕 𐤁𐤏𐤋𐤌𐤏𐤍KAI 181 (מצבת מישע)), בעל מעון (במואבית: 𐤁𐤏𐤋𐤌𐤏𐤍KAI 181 (מצבת מישע)) או בֵּית מְעוֹן, היתה עיר בסביבות מידבא, בעבר הירדן המזרחי בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית בעל מעון · ראה עוד »

בית גוברין - מרשה

בתי מגורים וחנויות בעיר מרשה מהמאות 2-3 לפנה"ס. מתחת לבתים נמצאו מערכות של בורות מים, מחסנים ובתי מלאכה מערת פעמון בבית גוברין בית גוברין - מרשה הוא גן לאומי שהוכרז בשנת 1989 כדי לשמר את שרידיה של העיר מרשה, המשך המחקר באתר ושימור החורש הטבעי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית גוברין - מרשה · ראה עוד »

בית דגן

בֵּית דָּגָן היא מועצה מקומית במחוז המרכז הסמוכה מצפון לראשון לציון, וקרויה על שם עיר מקראית ותלמודית בשם זה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית דגן · ראה עוד »

בית המרכבות

נחלות שבטי ישראל בֵּית הַמַּרְכָּבוֹת היה יישוב מקראי בנחלת שבט שמעון ביהודה, בין חצר סוסה לבין צקלג.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית המרכבות · ראה עוד »

בית הסוהר גבעון

בית הסוהר גבעון הוא בית סוהר במחוז מרכז של שירות בתי הסוהר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית הסוהר גבעון · ראה עוד »

בית הערבה (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל בֵּית הָעֲרָבָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, ששכנה באזור צפון ים המלח.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית הערבה (עיר מקראית) · ראה עוד »

בית הרם

נחלות שבטי ישראל בֵּית הָרָם (גם: בֵּית הָרָן, בית רמתה, יוליאס, לִיבְיָאס או ליויאס) הייתה עיר יהודית בעבר הירדן המזרחי, מול יריחו, הנזכרת במגוון מקורות היסטוריים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית הרם · ראה עוד »

בית הכנסת העתיק מוצא

חגיגת תושבים בחזית המבנה בשנים 1893–1895 שנת הייסוד חקוק על קשת במבנה המשמש היום כבית כנסת בית הכנסת העתיק מוצא הוא בית כנסת הנמצא סמוך לסיבוב מוצא בכביש ירושלים-תל אביב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית הכנסת העתיק מוצא · ראה עוד »

בית הישימות

נחלות שבטי ישראל בֵּית הַיְשִׁמוֹת הייתה עיר מקראית בערבות מואב, אשר המשיכה להתקיים בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ובית הישימות · ראה עוד »

ביתר

ביתר (בכתיב הארץ־ישראלי הקדום: "ביתתר" או "בית תר") היא עיר יהודית קדומה בהרי יהודה, על שלוחת הר המוקפת על ידי נחל רפאים משלושה כיוונים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וביתר · ראה עוד »

ביבליה

ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וביבליה · ראה עוד »

ג'בעה

אל-גַ'בְּעָה (ערבית: الجبعة) הוא כפר פלסטיני, השוכן על כביש 367 בפאתי יישובי גוש עציון מכיוון מערב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וג'בעה · ראה עוד »

גרשון

גֵרְשׁוֹן או גֵּרְשֹׁם - דמות מקראית, בנו הבכור של לוי בן יעקב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגרשון · ראה עוד »

גשור הדרומית

ממלכת גְּשׁוּר הדרומית שכנה מדרום לערי הפלשתים, נזכרה בספר יהושע כאחת מן הארצות שלא נכבשו בידי יהושע.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגשור הדרומית · ראה עוד »

גת (עיר פלשתית)

תל צפית ליד יער חרובית עיטור מתכת של לוחמים פלשתים בכניסה לתל צפית סלע הקירטון הלבן בתל צפית גת היא עיר המתוארת במקרא כאחת מחמש הערים הראשיות של הפלשתים אשר מקובל לזהותה כיום עם האתר הארכאולוגי תל צָפִית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגת (עיר פלשתית) · ראה עוד »

גת רימון (נחלת מנשה)

200px גת רימון הייתה עיר לויים בנחלת שבט מנשה שבעבר הירדן המערבי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגת רימון (נחלת מנשה) · ראה עוד »

גת רימון (נחלת דן)

גת רימון הייתה עיר לויים בנחלת שבט דן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגת רימון (נחלת דן) · ראה עוד »

גת חפר

200px גַּת חֵפֶר או גַּת הַחֵפֶר היא עיר מקראית, המוזכרת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגת חפר · ראה עוד »

גלריית סמלי מחוז המרכז

רשימה זו כוללת את הסמלים שבהם נעשה שימוש במחוז המרכז של מדינת ישראל לפי סוג הרשות המוניציפלית ולפי סדר הא'-ב'.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגלריית סמלי מחוז המרכז · ראה עוד »

גלגל (אתר מקראי)

ארגמן גִּלְגָּל הוא אתר מקראי הנזכר 39 פעמים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגלגל (אתר מקראי) · ראה עוד »

גלגל (קיבוץ)

גִּלְגָּל הוא התנחלות וקיבוץ בבקעת הירדן, כ-16 ק"מ צפונית ליריחו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגלגל (קיבוץ) · ראה עוד »

גלוסה אורדינריה

העמוד הפותח במהדורת הדפוס הראשונה, שטרסבורג 1481. רק שש השורות בגופן גדול הפזורות במרכז הן הטקסט המקראי (בראשית א', פסוקים א'-ג'); כל היתר הוא פירושי הגלוסה. גלוסה אורדינריה (בלטינית: Biblia Latina cum Glossa ordinaria, "הביבליה הלטינית עם הפירוש הרגיל") הייתה קובץ ערוך של פרשנות הברית הישנה והברית החדשה מאת אבות הכנסייה שאוגד ועובד בצרפת במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגלוסה אורדינריה · ראה עוד »

גבע (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגבע (פירושונים) · ראה עוד »

גבע (יישוב מקראי)

גֶּבַע (נודע גם כגֶבַע בִּנְיָמִן, כדי להבחינה מערים נוספות באותו השם) היא עיר מקראית בנחלת שבט בנימין המוזכרת מספר פעמים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגבע (יישוב מקראי) · ראה עוד »

גבעת פינחס

אלעזר ולפינחס, תמונה מראשית המאה ה-20 מתפללים בקברי אלעזר ואיתמר מתפללים בקברי שבעים הזקנים קבר פנחס, כפי שתועד בשנת 1881 גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגבעת פינחס · ראה עוד »

גבעת הערלות

גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת היא גבעה באזור מזרח יריחו שנקברו בה ערלות עם ישראל, על פי ספר יהושע.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגבעת הערלות · ראה עוד »

גבעה (יהודה)

שמאל גִּבְעָה הייתה עיר מקראית בהר יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגבעה (יהודה) · ראה עוד »

גבעון

גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווים בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגבעון · ראה עוד »

גבולי יחזקאל

מיל מדרום להר המוריה גבולי יחזקאל (או גבולות יחזקאל) הם גבולות ארץ ישראל כפי שמתואר בספר יחזקאל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגבולי יחזקאל · ראה עוד »

גדר (עיר קדומה)

אום קיס ערי הדקאפוליס מסומנות בשחור גדר או גדרה היא עיר קדומה ששכנה בעבר הירדן מעל למרחצאות חמת גדר, על הרי הגלעד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגדר (עיר קדומה) · ראה עוד »

גדור (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל גְדוֹר (אולי גם: גְדֹר) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת בספר יהושע:, כחלק מרשימת ערי יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגדור (עיר מקראית) · ראה עוד »

גושן (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגושן (פירושונים) · ראה עוד »

גיא בן הינום

הגיא בתמונה משנת 1900 לערך חלקו המזרחי של גיא בן הינום גֵּיא בֶן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ועיר דוד ומקיף את הר ציון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגיא בן הינום · ראה עוד »

גילה

גִּלֹה היא שכונה בדרום ירושלים, שנוסדה ב-1971 כאחת משכונות הטבעת לאחר מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגילה · ראה עוד »

גיהנום

ג'ון מרטין, צייר אנגלי מן המאה ה-19 איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות או בעולם הבא נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וגיהנום · ראה עוד »

דמנה

אזור דמנה כיום (2012) דמנה הייתה עיר מקראית בשבט זבולון, אשר ניתנה לבני מררי הלויים, והיא אחת מארבעים ושמונה ערי הלויים, ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ודמנה · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ודעת מקרא · ראה עוד »

דרך מעלה אדומים

דרך מַעֲלֵה אֲדֻמִּים הקדומה (טַלְעַת אֶ-דַּם) דרך מַעֲלֵה אֲדֻמִּים היא קטע דרך הנמצאת באזור הנתיב הנוכחי של כביש 1 מירושלים לבקעת הירדן, מזרחית לעיר מעלה אדומים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ודרך מעלה אדומים · ראה עוד »

דברת

קיבוץ דברת, 1950 הקמת גדר התיל בדברת. צלם:זולטן קרוגר, 31 באוקטובר 1947 חדר האוכל חדר האוכל הישן חדר האוכל הישן דָּבְרַת הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, שלושה קילומטרים צפון מזרחית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ודברת · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ודברים · ראה עוד »

דביר מלך עגלון

דְּבִיר היה מלך עגלון הכנענית נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כשנחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון בני בריתו, כפי שכתוב: "וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ודביר מלך עגלון · ראה עוד »

דגון

דָּגוֹן או דגן (באוגריתית: 𐎄𐎂𐎐 (דגן), בכתיב הברתי (אכדי ואמורי): da-gan) הוא אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ודגון · ראה עוד »

דיר ניזאם

דיר ניזאם (בערבית: دير نظام) הוא כפר פלסטיני בנפת רמאללה ואל-בירה, שבמרכז השומרון, כ-23 ק"מ צפונית מערבית לעיר רמאללה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ודיר ניזאם · ראה עוד »

דיר חג'לה

'בית חגלה' (למטה מימין) במפת מידבא; למעלה – נהר הירדן נשפך לים המלח; משמאל למטה – יריחו מנזר דיר חג'לה בית השער החצר הפנימית של המנזר הכנסייה הגדולה פסל האריה של גרסימוס בכניסה לכנסייה מנזר דֵיר חָגְ'לָה הוא מנזר יווני-אורתודוקסי, השוכן במדבר יהודה צפונית לים המלח.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ודיר חג'לה · ראה עוד »

דיר דיבוואן

דיר דיבוואן (בערבית: دير دبوان) הוא כפר פלסטיני בנפת רמאללה ואל-בירה, הממוקם כ-7 ק"מ ממזרח לרמאללה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ודיר דיבוואן · ראה עוד »

המרכז הרפואי קפלן

סמליל מרכז רפואי קפלן עד שנת 2020 סמליל ישן של בית החולים המרכז הרפואי קפלן הוא בית חולים ברחובות.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והמרכז הרפואי קפלן · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והמשכן · ראה עוד »

האסכולה המינימליסטית

האסכולה המינימליסטית היא אסכולה בחקר המקרא הרואה בתנ"ך אך ורק נראטיב מיתולוגי, ללא שום ביסוס היסטורי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והאסכולה המינימליסטית · ראה עוד »

האישה החכמה מתקוע

האשה מתקוע מופיעה בפני דוד המלך, תחריט נחושת מעשה ידי קספר לויקן משנת 1712 האישה החכמה מתקוע היא דמות מקראית שאינה מזוהה בשמה המפורש, אלא רק לפי מקום מושבה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והאישה החכמה מתקוע · ראה עוד »

הנבשן

נחלות שבטי ישראל הַנִּבְשָׁן הייתה עיר מקראית במדבר יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והנבשן · ראה עוד »

העי

הָעָי היא עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והעי · ראה עוד »

העיר העתיקה של חברון

העיר העתיקה של חברון (בערבית: البلدة القديمة الخليل) נמצאת במרכז העיר חברון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והעיר העתיקה של חברון · ראה עוד »

הקסטל

הקסטל ב-1955 מצפור דב פייט בקסטל מדינת ישראל בשנת 1951 ומתאר את אתר הקרב בקסטל ימין קַסְטֶל הוא שמה של גבעה ואתר לאומי בקצהו של הר מעוז, מעל כביש 1 (כביש תל אביב–ירושלים), בשטחה של מבשרת ציון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והקסטל · ראה עוד »

הקפות

שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והקפות · ראה עוד »

הקין

נחלות שבטי ישראל נבי יקין אריסטובוליה עם גבר שמושבו ב"יקים שבזיף".תמונה להחלפה הַקַּיִן הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והקין · ראה עוד »

הר מירון

קבר שמאי הזקן בהר מירון עין הזקן ממוזער הר מירון בשלג, מבט מצפון מראה מהר מירון לכיוון דרום מזרח מושב מירון, כפי שנראה מההר הַר מֵירוֹן (בערבית: جبل الجرمق, ג'בל אל־ג'רמק) הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן והרביעי בגובהו בישראל כולה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והר מירון · ראה עוד »

הר אפרים

הר אפרים מוזכר במקרא מספר פעמים, אך לא ברור אם מדובר על הר יחיד, רכס הרים או אזור הררי בנחלת שבט אפרים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והר אפרים · ראה עוד »

הר חברון

סוסיא הר חברון (בערבית: جبل الخليل, ג'בל אל-ח'ליל) הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1,026 מטר, בעיירה חלחול.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והר חברון · ראה עוד »

הר געש

סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והר געש · ראה עוד »

הר גריזים

הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והר גריזים · ראה עוד »

השערת התעודות

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והשערת התעודות · ראה עוד »

השומרון

חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והשומרון · ראה עוד »

התמדה (לימוד תורה)

התמדה או שקידה בלימוד תורה, היא הקדשת מלוא הזמן ללימוד בלא לבזבז את הזמן על דברים אחרים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והתמדה (לימוד תורה) · ראה עוד »

התנחלות השבטים

התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והתנחלות השבטים · ראה עוד »

התרגומים הארמיים לאיוב

התרגומים הארמים לאיוב הם קבוצת תרגומים של ספר איוב לארמית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והתרגומים הארמיים לאיוב · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והלוח העברי · ראה עוד »

הלכות מלחמה

הלכות מלחמה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בשעת מלחמה, בהלכות ייחודיות לצבא, החל במי מחויב לצאת למלחמה, איך להתנהג עם העיר הנכבשת, וכלה בדינים מיוחדים לחיילי הצבא והתנהגותם במלחמה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והלכות מלחמה · ראה עוד »

החברה לקניית אדמת יריחו

החברה לקניית אדמת יריחו הייתה מיזם משנת תרל"ב (1872) לקניית אדמות כיכר הירדן ליד יריחו מידי השלטונות העות'מאנים לצורך הקמת יישוב יהודי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והחברה לקניית אדמת יריחו · ראה עוד »

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה הוא חוג לימוד תנ"ך דו-שבועי שהתכנס בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ועבר לאחר מכן למשכן נשיאי ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והחוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה · ראה עוד »

הברית הישנה

הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והברית הישנה · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והגליל · ראה עוד »

הגבעה המערבית

הגבעה המערבית היא אחת משתי גבעות עליהן השתרעה ירושלים בתקופת בית שני, ועליה שוכנים בימינו הרובע היהודי, הרובע הארמני, והר ציון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והגבעה המערבית · ראה עוד »

הגדת פובלט

הא לחמא עניא, הגדת פובלט, המאה ה-14 הגדת פובלט היא כתב יד מאויר, אחד מעשרה כתבי יד מסוג זה שהוכנו עבור הקהילה היהודית בקטלוניה במאות ה-13 וה-14.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והגדת פובלט · ראה עוד »

הדת השומרונית

הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והדת השומרונית · ראה עוד »

הורם מלך גזר

הורם היה מלך גזר הכנענית שנזכר ב.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והורם מלך גזר · ראה עוד »

הוהם מלך חברון

על פי סיפורי התנ"ך, הוֹהָם היה מלך חברון הכנענית נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כשנחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון בני בריתו, כפי שכתוב: "וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והוהם מלך חברון · ראה עוד »

הכנרת

מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והכנרת · ראה עוד »

הכפירה

תל כְּפִירָה תל כְּפִירָה, מבט ממערב, מנחל כפירה כְּפִירָה או הַכְּפִירָה היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע כאחת מערי הגבעונים שהשלימו עם בני ישראל: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והכפירה · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של רמת השרון

רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל אשר הוקמה בשנת 1923.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והיסטוריה של רמת השרון · ראה עוד »

היסטוריה של באר שבע

ערך זה מתעד את ההיסטוריה של העיר באר שבע.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והיסטוריה של באר שבע · ראה עוד »

היסטוריה של ירושלים

ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »

ובכן ואמרתם זבח פסח

ובכן ואמרתם זבח פסח (על שם הפזמון שלו) או אומץ גבורותיך הפלאת בפסח (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, פייטן ארצישראלי מסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וובכן ואמרתם זבח פסח · ראה עוד »

והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל

והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »

וולגטה

קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ווולגטה · ראה עוד »

כאבול

קבר מיכה הנביא בכאבול כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכאבול · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכנען · ראה עוד »

כסלון

כְּסָלוֹן הוא מושב ליד העיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה ומהבחינה הארגונית לתנועת האיחוד החקלאי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכסלון · ראה עוד »

כפר קיש

כְּפַר קִישׁ הוא מושב במזרח הגליל התחתון, בסמוך לכפר תבור, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון ומהווה את היישוב הדרומי ביותר בה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכפר קיש · ראה עוד »

כפר חיטיא

כפר חיטיא (גם: כפר חיטייא, כפר חטיה ו- כפר חטיאה) הייתה עיירה יהודית גדולה בגליל התחתון, הנזכרת רבות במקורות חז"ל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכפר חיטיא · ראה עוד »

כפר ימה

יַבְנְאֵל (באזור השיחים שבחזית התמונה) כְּפַר יַמָּה היה יישוב יהודי קדום בגליל התחתון הנזכר בתלמוד, ואשר לפי הסברה, מקומו ב"ח'רבת ימא" שבדרום בקעת יבנאל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכפר ימה · ראה עוד »

כפר יסיף (יישוב עתיק)

דלת מערת קבורה יהודית מתקופת המשנה שנמצאה בכפר כפר יסיף היה יישוב יהודי בתקופת המשנה ותקופת התלמוד שהתקיים במקום בו נמצאת היום כפר יאסיף.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכפר יסיף (יישוב עתיק) · ראה עוד »

כפתור ופרח

שער הספר, וונציה 1548 כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכפתור ופרח · ראה עוד »

כפירה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכפירה (פירושונים) · ראה עוד »

כרמי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות תימן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכרמי · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתב יד קהיר

וויקישיתוף) קצר.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכתב יד קהיר · ראה עוד »

כלי נגינה במקרא

מצרי קדום איור מראשית המאה ה-20 של מנגנים בשלל כלי נגינה בסגנון ציור מצרי קדום, מתוך הערך: Music באנציקלופדיה לתנ"ך - '''Encyclopaedia Biblica''', 1903 נגני נבל מצרים, ציור מקבר רעמסס השלישי בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכלי נגינה במקרא · ראה עוד »

כיבוש העי

כיבוש הָעָי הוא סיפור מקראי המופיע ב–.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וכיבוש העי · ראה עוד »

י' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י' בניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וי' בניסן · ראה עוד »

ינוח (אתר בשומרון)

נחלות שבטי ישראל יָנוֹחַ (ייתכן יָנוֹחָה) הייתה עיר מקראית ששכנה בין נחלות שבט אפרים ושבט מנשה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וינוח (אתר בשומרון) · ראה עוד »

יעזר

נחלות שבטי ישראל יַעְזֵר הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, אשר שימשה כעיר לויים בנחלת שבט גד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויעזר · ראה עוד »

יפתח הגלעדי

יפתח הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השמיני ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויפתח הגלעדי · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויפו · ראה עוד »

יפיע

יפיע (בערבית: يافة الناصرة, יאפת א-נאצרה - קרי, "יפו של נצרת") היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויפיע · ראה עוד »

יפיע (יישוב עתיק)

יפיע היה יישוב בארץ ישראל שהתקיים בתקופת הברונזה המאוחרת, ויישוב יהודי בתקופות הבית השני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויפיע (יישוב עתיק) · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויציאת מצרים · ראה עוד »

יקנעם (מושבה)

יָקְנְעָם (המושבה) היא התיישבות שיתופית במערב עמק יזרעאל, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויקנעם (מושבה) · ראה עוד »

יקנעם עילית

אנדרטה לנופלים במערכות ישראל ביקנעם יָקְנְעָם עִילִּית היא עיר במחוז הצפון בישראל, העיר מוכרת גם בשם מקוצר יקנעם הממוקמת בקצה הצפוני של רמות מנשה, בין הכרמל לעמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויקנעם עילית · ראה עוד »

יקיר

אולם כנסים ביישוב גינת משחקים ובתי מגורים ביישוב "מצפה עודד" הממוקם בקצה היישוב יַקִּיר היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי במערב השומרון, השייך למועצה אזורית שומרון ולארגון יישובי אמנה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויקיר · ראה עוד »

יראון

יִרְאוֹן הוא קיבוץ באזור הצפון בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויראון · ראה עוד »

ירחמיאל וינגרטן

ירחמיאל וַינגַרטֶן (לעיתים בשם מעוברת: כֶּרֶם) (נכתב גם ויינגרטן; ביידיש: וויינגארטען; בפולנית: Jerachmiel (Jerzy) Wajngarten; כ"ג בכסלו תרס"ג, 23 בדצמבר 1902, ורשה – כ"ח באדר תשמ"ב, 23 במרץ 1982, תל אביב) היה מחנך, סופר ומחבר ספרי לימוד, עיתונאי ילדים ועורך עברי ועסקן חינוך ותרבות בפולין בין מלחמות העולם, בקנדה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וירחמיאל וינגרטן · ראה עוד »

ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת

מפת ירושלים בתקופה המוסלמית על פי ארקולף, כתב יד מהמאה ה-9 התקופה הערבית הקדומה בירושלים נמשכה לאורך המחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, משנת 638, עם כיבושה על ידי הפולשים הערבים-מוסלמים מידי הביזנטים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת · ראה עוד »

ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה

הפרהיסטוריה של ירושלים וסביבותיה לוטה בערפל הזמן וקבורה תחת השרידים של תקופות מתועדות יותר בעיר שהייתה עדה להיסטוריה ללא הפסקה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויריחו · ראה עוד »

ישראל אייזנשטיין

הרב ישראל אייזנשטיין (ה'תקצ"ז, 1837 - ה'תרס"ה, 1905) היה רב רוסי חסידי, רבן של בוהופול ומיקולאייב באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וישראל אייזנשטיין · ראה עוד »

ישראל פינקלשטיין

ישראל פינקלשטיין (נולד ב-1949) הוא ארכאולוג ישראלי פרופסור אמריטוס, וראש בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וישראל פינקלשטיין · ראה עוד »

יתלה

נחלות שבטי ישראל הכניסה לאתר הכפר הנטוש בית ת'ול אשר יש המזהים אותו עם יִתְלָה המקראית יִתְלָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט דן, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויתלה · ראה עוד »

ילקוט מעם לועז

ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וילקוט מעם לועז · ראה עוד »

יטא

יַ֫טַּא (בערבית: يطا) היא עיר בנפת חברון של הרשות הפלסטינית, 13 ק"מ דרומית לחברון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויטא · ראה עוד »

יחזקאל קויפמן

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויחזקאל קויפמן · ראה עוד »

יחיא אלשיך

הרב יחיא אלשיך הלוי (י"ג בתמוז תרע"ה, 25 ביוני 1915 - כ"א בחשוון תשנ"ז, 3 בנובמבר 1996) היה רב תימני שהתפרסם בבקיאותו הרבה וזכה בחידון התנ"ך העולמי.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויחיא אלשיך · ראה עוד »

יבנאל

יבנאל ב־1910 יבנאל – צילום אוויר רחוב ביבנאל בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב ביבנאל יבנאל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 יַבְנְאֵל היא מושבה ותיקה ומועצה מקומית בדרום מזרח הגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויבנאל · ראה עוד »

יבלעם

200px יִבְלְעָם הייתה עיר שהתקיימה באזור צפון השומרון בתקופת המקרא, בתקופת בית שני ובתקופת התלמוד, אשר מזוהה כיום עם חורבה בשם "ח'רבת בלעמה" מדרום לג'נין.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויבלעם · ראה עוד »

יבין מלך חצור

יבין מלך חצור (או יבין מלך כנען) הוא שם של מלך כנעני או שני מלכים כנעניים שנזכר במקרא בשני אירועים: מלחמת מלכי הצפון, שם מוזכר "יבין מלך חצור", ובמלחמת סיסרא שם מוזכר "יבין מלך כנען אשר מלך בחצור".

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויבין מלך חצור · ראה עוד »

יגאל אריאל

הרב יגאל אריאל (שטיגליץ במקור; נולד בשנת 1946) הוא רבו לשעבר של היישוב נוב שברמת הגולן, ראש מוסדות עמותת 'רוח הגולן' ומייסד הישיבה התיכונית חיספין, מחבר סדרת ספרי עיון ופרשנות נפוצה על התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויגאל אריאל · ראה עוד »

ידאלה

יִדְאֲלָה (ייתכן: יראלה) הוא שמה של עיר מקראית בתחום נחלת שבט זבולון, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע וידאלה · ראה עוד »

יהצה

האזור בשליטת מואב בעבר הירדן המזרחי נחלות שבטי ישראל מצבת מישע (2007) יָהְצָה, או יַהַץ, הייתה עיר מקראית באזור השליטה של המואבים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויהצה · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויהדות קראית · ראה עוד »

יהורם (מלך יהודה)

יְהוֹרָם (או יוֹרָם) היה מלך יהודה ובנו של יהושפט.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויהורם (מלך יהודה) · ראה עוד »

יהושע

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמקורם בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויהושע · ראה עוד »

יהושע שטיינברג

יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг; 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויהושע שטיינברג · ראה עוד »

יהושע בן נון

ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויהושע בן נון · ראה עוד »

יהושע בראנד

יהושע בראנד (בלועזית: Joshua or Yehoshua Brand; י"ז בסיון תרס"ח, 16 ביוני 1908 - י"ח באדר תשל"ה, 1 במרץ 1975) היה רב, פובליציסט, מורה, חוקר והיסטוריון של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויהושע בראנד · ראה עוד »

יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א, 23 ביולי 1911 – ב' בטבת ה'תשנ"ח, 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויהודה אליצור · ראה עוד »

יהודה בן חנין

רבי יהודה בן חנין (סביב ה'ש', 1540 - לפני ה'שע"ט, 1619) היה מקובל ופרשן מקראי שפעל במרוקו ובאלג'יריה במאה השש עשרה והשבע העשרה.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויהודה בן חנין · ראה עוד »

יהודייה (עבאסייה)

לוח הנצחה בקיר המסגד ביהוד ללוחמות האצ"ל רות מוריץ ומרים אהרוני שנפלו בקרב על יהודייה יהודייה (בערבית: اليهودية, תעתיק מדויק: אליהודיה), הידוע גם בשם עבאסייה (العباسية, אלעבאסיה), היה כפר ערבי גדול במזרחה של בקעת אונו, כ-8.5 קילומטרים צפונית ללוד, על הדרך שהובילה מיפו ללוד (היום כביש 461).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויהודייה (עבאסייה) · ראה עוד »

יונה חיים קרוננברג

יונה חיים קרונֶנבֶּרג (1897, פיוטרקוב – 12 בינואר 1986, ב' בשבט ה'תשמ"ו, תל אביב) היה סופר עברי, מתרגם ומדפיס.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויונה חיים קרוננברג · ראה עוד »

יוסף דוד (רב)

רבי יוסף דוד (ה'ת"כ, 1660, סלוניקי - ב' בכסלו ה'תצ"ז, 1736) היה אב בית דין, ראש ישיבה ורב הקהילה היהודית בסלוניקי ומחבר שו"ת בית דוד.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויוסף דוד (רב) · ראה עוד »

יוטה (אתר מקראי)

יטא המזוהה עם יוטה המקראית יוּטָּה הוא אתר מקראי המזוהה כיום עם הכפר הפלסטיני יטא שבדרום הר חברון.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויוטה (אתר מקראי) · ראה עוד »

יויה

מסיכת המוות של יויה יויה (לפעמים Iouiya, הידוע גם בשם יאא, יא, Yiya, Yayi, יו, Yuyu, יאיא, Yiay, Yia, ו-Yuy) היה פקיד מצרי בחצר פרעה בתקופת השושלת השמונה-עשרה במצרים (שנת 1390 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ויויה · ראה עוד »

929 - תנ"ך ביחד

שמאל המפגש השלישי של חוג התנ"ך של בית הנשיא ו-929, משמאל לימין: ראומה ויצמן, נחמה ריבלין, ראובן ריבלין, הרב בני לאו 929 - תנ"ך ביחד הוא מיזם ישראלי ללימוד פרק יומי בתנ"ך, שהוקם בשנת 2014, ביוזמתו של חבר הכנסת לשעבר אבי וורצמן.

חָדָשׁ!!: ספר יהושע ו929 - תנ"ך ביחד · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ספר יהושוע.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספר_יהושע

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס