גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
153 יחסים: ממלכת ישראל, מנחם הרן, מסורת (יהדות), מצהף קדוס, מציאת אישה ליצחק, מקרא לישראל, מקראות גדולות הכתר, מרדכי זר-כבוד, מרדכי היהודי, משמרות כהונה, משה קמחי, משיח, מלאכי, מלכיה, מזבח, מבנה בית המקדש, מגילת קהלת, מוזיקה יהודית, מיסטיקה יהודית, מיהו יהודי, אסף בן ברכיהו, ארמית, ארמית יהודית, ארתחששתא הראשון, אשורבניפל, אל-בירה, אליעזר קשתיאל, אחמתא, אחשדרפן, אחשוורוש, אחיטוב (נכד עלי), אברהם אבן עזרא, אבלק, אדולף רוזנצווייג, אוצרות בית המקדש, אורים ותומים, אידו, נחמן הלר, נבואת בית עלי, נבוכדנצר השני, נישואי תערובת ביהדות, סעיפי האמונה של המתודיזם, ספר נחמיה, ספר שמואל, ספר זכריה, ספר דניאל, סבסטיאן מינסטר, עמון, עשרת בני המן, עשרת השבטים, ..., עזרא (פירושונים), עזרא הסופר, עזרא החיצוני, עזרא ונחמיה, עבר נהרה, עברית מקראית, פרסים, פרסית יהודית, פשחור בן אמר, פליסיאן דה סוסי, פורום משפחות פדויי השבי - לוחמי חיל החפרים, פירוש האבן עזרא, קאנוניזציה של כתבים, קנסו של עזרא, קרי וכתיב, קבר דוד המלך, קורבן אשם, ראש השנה למלכים ולרגלים, רש"י, רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, שמעון הצדיק, שמרית המואבית, שמואל מסנות, שמואל שולמאן, שמות מספרים, שפות באימפריה הרומית, שרה יפת, שריה (כהן גדול), ששבצר, שבט מנשה, שבט אפרים, שבט בנימין, שבט יהודה, שכם, שכם הקדומה, שיבת ציון, תנ"ך, תנ"ך קורן, תקיעת הכהנים בחצוצרות, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי התנ"ך, תרגום דברי הימים, תרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית, תתני, תהילים קנ"א, תהילים קכ"ג, תיארוך ספרי התנ"ך, לא אד"ו ראש, לשון חז"ל, לוד, זרובבל בן שאלתיאל, זכריה הנביא, ח'דיתה, חנוכה, חזון עזרא, חג הבנות, חגי, חיווים, בארות, בני עבדי שלמה, בלו (מס), ביקורת נוסח המקרא, בית עזמות, בית גנזיא, בית החליפות, ביבליה, ג'וזף בלנקינסופ, גלות בבל, גירוש הנשים הנוכריות, דרכמון, דריווש הראשון, דת, דברי הימים, המקור הכהני, האימפריה הפרסית האחמנית, העברית בתקופת בית שני, השומרונים בהלכה, התקופה הפרסית בארץ ישראל, הלוח העברי, הברית הישנה, ההגליות האשוריות, הכרזת כורש, הכתב העברי הקדום, היסטוריה של איראן, היסטוריה של עם ישראל, היתבין בשמרין, ואדי דליה, כנסת הגדולה, כספיאנא, כתר ארם צובא, כתובים, כהן, כהן מוחזק, כורש, יאשיהו, יפו, ירושלים בתקופת בית שני, יריחו, ישראל פינקלשטיין, יהדות חרדית, יהוד (פרובינציה בבלית), יהוד מדינתא, יוסף אבן כספי. להרחיב מדד (103 יותר) »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וממלכת ישראל · ראה עוד »
מנחם הרן
מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומנחם הרן · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מצהף קדוס
מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומצהף קדוס · ראה עוד »
מציאת אישה ליצחק
תוכן.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומציאת אישה ליצחק · ראה עוד »
מקרא לישראל
מקרא לישראל הוא מפעל פרשנות ישראלי מדעי-מודרני לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומקרא לישראל · ראה עוד »
מקראות גדולות הכתר
ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »
מרדכי זר-כבוד
מרדכי זר-כבוד (27 ביוני 1901–18 באוקטובר 1977) היה פרופסור חבר במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומרדכי זר-כבוד · ראה עוד »
מרדכי היהודי
מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומרדכי היהודי · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומשמרות כהונה · ראה עוד »
משה קמחי
רבי משה קמחי (1127 בקירוב - 1190) היה מדקדק, פרשן מקרא ופייטן במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומשה קמחי · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומשיח · ראה עוד »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומלאכי · ראה עוד »
מלכיה
מַלְכִּיָּה הוא קיבוץ באזור הצפון ברכס הרי נפתלי, ושייך למועצה אזורית הגליל העליון.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומלכיה · ראה עוד »
מזבח
מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומזבח · ראה עוד »
מבנה בית המקדש
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומבנה בית המקדש · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומגילת קהלת · ראה עוד »
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומוזיקה יהודית · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
מיהו יהודי
סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ומיהו יהודי · ראה עוד »
אסף בן ברכיהו
אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ הוא דמות מקראית מהלויים המשוררים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואסף בן ברכיהו · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וארמית · ראה עוד »
ארמית יהודית
הכרזת העצמאות הישראלית ב-1948 שפות ארמיות - יהודיות מייצגות קבוצה של ארמית וארמית חדשה, המושפעות כולן מעברית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וארמית יהודית · ראה עוד »
ארתחששתא הראשון
טקסט.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וארתחששתא הראשון · ראה עוד »
אשורבניפל
כוהן עליון תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל מות סארדאנאפאלוס (אשורבניפל), ציור מאת אז'ן דלקרואה אשורבניפל (באשורית: Aššur-bani-apli – 'אשור הביא עוד בן/יורש'; 685–631 לפנה"ס, יש חוקרים הטוענים שמלך עד שנת 627 לפנה"ס), היה מלך האימפריה האשורית החדשה, בנו ויורשו של המלך אסרחדון, ואחרון מלכי אשור החזקים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואשורבניפל · ראה עוד »
אל-בירה
אל-בירה; מראה כללי שרידי הכנסייה הצלבנית באל-בירה בציורו של הארי פן, 1880 המסגד הגדול באל-בירה אל-בירֶה (בערבית: البيرة) היא עיר פלסטינית השוכנת כ-15 ק"מ מצפון לירושלים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואל-בירה · ראה עוד »
אליעזר קשתיאל
הרב אליעזר קשתיאל הוא ראש הישיבה לבוגרי צבא במוסדות בני דוד ורב שכונת היובל ביישוב עלי.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואליעזר קשתיאל · ראה עוד »
אחמתא
פרט באתר המזוהה כקבר מרדכי ואסתר אַחְמְתָא (בפרסית עתיקה: 𐏃𐎥𐎶𐎫𐎠𐎴 הַנְגְמַתַנַא; בפרסית אמצעית: 𐭠𐭧𐭬𐭲𐭠𐭭; בפרסית: המדאן, همدان) היא עיר מקראית, מזוהה עם העיר המדאן אשר באיראן.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואחמתא · ראה עוד »
אחשדרפן
אֲחַשְׁדַּרְפָּן הוא התואר של מושלי הפרובינציות בפרס ומדי בתקופת הממלכה האחמנית, תחת שלטונם של אלכסנדר הגדול ומלכות בית סלאוקוס ובהמשך בתקופת האימפריה הסאסאנית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואחשדרפן · ראה עוד »
אחשוורוש
זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואחשוורוש · ראה עוד »
אחיטוב (נכד עלי)
אחיטוב הוא דמות מקראית, בנו של פנחס בן עלי, ואביו של אחימלך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואחיטוב (נכד עלי) · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אבלק
אבלק "אמיתי" באיסטנבול אבלק "מזויף" בירושלים משחקי אבלק בכנסיית דורמיציון בירושלים אָבְּלַק הוא סגנון בנייה המשלב אבנים לבנות ולבנים אדומות המעניקות לו יציבות מחד וגמישות מאידך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואבלק · ראה עוד »
אדולף רוזנצווייג
הרב ד"ר אדולף רוזנצווייג (Adolf Rosenzweig; 20 באוקטובר 1850, טוורדושין, הונגריה – 16 באוגוסט 1918, קוֹלְבֶּרג, גרמניה) היה רב גרמני ליברלי מתון וחוקר מקרא ותלמוד.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואדולף רוזנצווייג · ראה עוד »
אוצרות בית המקדש
תבליט המתאר את הטריומף (מצעד ניצחון). מימין נראה שולחן הפנים, יחד עם חצוצרות הכסף, ומשמאל המנורה. על פי המקרא, אוצרות בית המקדש היו כלים יקרי ערך ששימשו בפולחן של בית המקדש בירושלים וכן אבני חן ומתכות יקרות (כגון כסף וזהב) שהיו בו.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואוצרות בית המקדש · ראה עוד »
אורים ותומים
בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואורים ותומים · ראה עוד »
אידו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ואידו · ראה עוד »
נחמן הלר
ר' נחמן הלר (בכתיב יידי: העללער; בכתיב לועזי: Nachman Heller; ט"ו בחשוון 1862/1864, ביאליסטוק – 15 באוגוסט 1932, ניו יורק) היה רב וסופר יהודי-אמריקאי ממוצא פולני.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ונחמן הלר · ראה עוד »
נבואת בית עלי
נבואת בית עלי היא נבואת זעם שנובאה בשני חלקים בתחילתו של ספר שמואל, אשר את חלקה הראשונה ניבא 'איש אלוהים' לאוזני עלי - שהיה הכהן הגדול באותה התקופה, ואת חלקה השני נבא שמואל הנביא.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ונבואת בית עלי · ראה עוד »
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ונבוכדנצר השני · ראה עוד »
נישואי תערובת ביהדות
נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »
סעיפי האמונה של המתודיזם
סעיפי האמונה (Articles Of Religion) הם הצהרות דוקטריניות של מתודיזם אמריקני, שעובדו על ידי ג'ון וסלי מ-39 הסעיפים האנגליקנים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וסעיפי האמונה של המתודיזם · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וספר שמואל · ראה עוד »
ספר זכריה
ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וספר זכריה · ראה עוד »
ספר דניאל
ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וספר דניאל · ראה עוד »
סבסטיאן מינסטר
סבסטיאן מינסטר (בגרמנית: Sebastian Münster; 20 בינואר 1488, אינגלהיים – 26 במאי 1552, בזל, שווייץ) היה הומניסט גרמני ואחד מ-15 ההבראיסטים הבולטים בתקופת הרפורמציה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וסבסטיאן מינסטר · ראה עוד »
עמון
830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ועמון · ראה עוד »
עשרת בני המן
דימוי של עשרת בני המן תלויים על העץ. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית לפי מגילת אסתר, עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן היו עשרה מבניו של המן האגגי וסופם היה שנהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם (שנתלה אחד עשר חודשים קודם לכן, בניסן של השנה שקדמה).
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ועשרת בני המן · ראה עוד »
עשרת השבטים
נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ועשרת השבטים · ראה עוד »
עזרא (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ועזרא (פירושונים) · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ועזרא הסופר · ראה עוד »
עזרא החיצוני
קטע מפרק ב' מספר עזרא החיצוני, ביוונית, מהמאה ה-4, מתוך Codex Vaticanus המצוי בספריית הוותיקן עזרא החיצוני הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר, לצד חזון עזרא.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ועזרא החיצוני · ראה עוד »
עזרא ונחמיה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ועזרא ונחמיה · ראה עוד »
עבר נהרה
עמ.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ועבר נהרה · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ועברית מקראית · ראה עוד »
פרסים
מירזא יחיא נורי ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי פרְסִים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ופרסים · ראה עוד »
פרסית יהודית
נזאמי בפרסית יהודית ספרייה הלאומית. פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ופרסית יהודית · ראה עוד »
פשחור בן אמר
פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן היה כהן ששירת בבית המקדש הראשון, בימי המלך יהויקים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ופשחור בן אמר · ראה עוד »
פליסיאן דה סוסי
אסטלת אבן של אל מלחמה ממואב, שנמצא על ידי פליסיאן דה סוסי ב-1851 ומוצג כיום במוזיאון הלובר תשריט מצדה ששירטט דה סוסי בשנת 1854 סרקופג שנחשף בקברי המלכים וצולם על ידי אוגוסט זלצמן ב-1854 לואי פליסיאן ז'וזף קניאר דֶה-סוֹסִי (בצרפתית: Louis Félicien Joseph Caignart de Saulcy; 19 במרץ 1807 – 4 בנובמבר 1880) היה ארכאולוג צרפתי בן המאה ה-19 הידוע בזכות חפירותיו בבעלבכ ובירושלים, הנחשב לאחד מאבות הארכאולוגיה המקראית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ופליסיאן דה סוסי · ראה עוד »
פורום משפחות פדויי השבי - לוחמי חיל החפרים
פדויי השבי הוא הכינוי אשר העניקו לעצמם אלפי החיילים הארצישראליים שנפלו בשבי הנאצי במלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ופורום משפחות פדויי השבי - לוחמי חיל החפרים · ראה עוד »
פירוש האבן עזרא
תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »
קאנוניזציה של כתבים
משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »
קנסו של עזרא
קנסו של עזרא הוא קנס שהטיל עזרא הסופר ובית דינו על הלויים למנוע מהם מתנת מעשר ראשון ולתתו לכהנים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וקנסו של עזרא · ראה עוד »
קרי וכתיב
קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וקרי וכתיב · ראה עוד »
קבר דוד המלך
280px קבר דוד המלך הוא שם רווח למבנה בהר ציון שבירושלים, שבו על פי מסורות יהודיות, הנוצריות והמוסלמיות, קבור דוד המלך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וקבר דוד המלך · ראה עוד »
קורבן אשם
קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וקורבן אשם · ראה עוד »
ראש השנה למלכים ולרגלים
ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ורש"י · ראה עוד »
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושמעון הצדיק · ראה עוד »
שמרית המואבית
שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית, דמות מקראית, שמה מופיע ב, כאמו של יהוזבד מהמתנקשים בחיי יואש מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושמרית המואבית · ראה עוד »
שמואל מסנות
רבי שמואל בן נסים מסנות היה רב ומחבר מחלב במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושמואל מסנות · ראה עוד »
שמואל שולמאן
שמואל שולמאן (1843 - 20 בספטמבר 1899; ט"ז בתשרי ה'תר"ס) היה רב, פעיל ציוני, סופר סת"ם ואמן ארץ-ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושמואל שולמאן · ראה עוד »
שמות מספרים
למתן שמות למספרים משמשות שיטות אחדות, המאפשרות, באמצעות אבני יסוד מעטות יחסית, לתת שמות למספרים רבים, החל ממספרים מעוטי־ספרות המצויים בשימוש בחיי היום־יום, וכלה במספרים גדולים יותר, כמו מיליון ומיליארד, שגם בהם נעשה שימוש בהקשרים שונים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושמות מספרים · ראה עוד »
שפות באימפריה הרומית
300x300 פיקסלים שפות באימפריה הרומית היו השפות והניבים השונים שלהן אשר דוברו בתוך שטחי האימפריה הרומית, החל משלהי המאה ה-1 לפנה"ס, עת שקמה האימפריה הרומית ועד סוף המאה ה-5 לספירה, עת שהאימפריה הרומית המערבית חדלה מלהתקיים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושפות באימפריה הרומית · ראה עוד »
שרה יפת
שרה יפת (נולדה ב-18 בנובמבר 1934) היא חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004).
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושרה יפת · ראה עוד »
שריה (כהן גדול)
שריה בן עזריה היה הכהן הגדול האחרון בתקופת בית ראשון וכיהן עד לחורבנו ב-586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושריה (כהן גדול) · ראה עוד »
ששבצר
שֵׁשְׁבַּצַּר הוא דמות מקראית, המופיע בספר עזרא, ומתואר כנשיא (פחה) שבט יהודה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וששבצר · ראה עוד »
שבט מנשה
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושבט מנשה · ראה עוד »
שבט אפרים
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658 שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל המתוארים במקרא.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושבט אפרים · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושבט יהודה · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושכם · ראה עוד »
שכם הקדומה
שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושכם הקדומה · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותנ"ך · ראה עוד »
תנ"ך קורן
תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותנ"ך קורן · ראה עוד »
תקיעת הכהנים בחצוצרות
תקיעת הכהנים בחצוצרות היא מצוות עשה מהתורה המחייבת את הכהנים בני אהרן לתקוע בחצוצרות הן בעת הקרבת קרבנות והן כתזכורת לזכות בני ישראל בעת מצוקה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותקיעת הכהנים בחצוצרות · ראה עוד »
תרגומי המקרא לארמית
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תרגום דברי הימים
תרגום דברי הימים, הידוע גם כתרגום רב יוסף, הוא תרגום ארמי לדברי הימים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותרגום דברי הימים · ראה עוד »
תרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית
תרגומי הברית החדשה לעברית נערכו מהטקסטים המקוריים הכתובים ביוונית קוינה או מתרגומי ביניים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית · ראה עוד »
תתני
תתני נזכר בספר עזרא כפחה של פַּחֲווֹת "עֵבֶר הַנָּהָר" בתקופת שיבת ציון, וכאדם שעמד יחד עם שתר בוזני, בראש קבוצה שניסתה למנוע את המשך בניין בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותתני · ראה עוד »
תהילים קנ"א
ממוזער תהילים קנ"א הוא מזמור המופיע בנוסחים של ספר תהילים בתרגום השבעים היווני ובתרגום הפשיטתא הסורי, ונמצא בעברית בגרסה מורחבת במגילות קומראן במגילת התהילים הגדולה, יחד עם מזמורים חיצוניים נוספים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותהילים קנ"א · ראה עוד »
תהילים קכ"ג
תהילים קכ"ג הוא המזמור המאה העשרים ושלושה בקובץ תהילים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותהילים קכ"ג · ראה עוד »
תיארוך ספרי התנ"ך
אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »
לא אד"ו ראש
לא אד"ו ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א', ד', ו' בהתאמה).
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ולא אד"ו ראש · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ולשון חז"ל · ראה עוד »
לוד
חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ולוד · ראה עוד »
זרובבל בן שאלתיאל
זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670 זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וזרובבל בן שאלתיאל · ראה עוד »
זכריה הנביא
זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וזכריה הנביא · ראה עוד »
ח'דיתה
ח'דיתה (בערבית: الحديثة) היה כפר ערבי בגבול שפלת יהודה ומישור חוף יהודה הכפר היה בנוי על תל חדיד, צפונית ליער בן שמן ולכביש 443 ועל הגדה המערבית של נחל נטוף.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וח'דיתה · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וחנוכה · ראה עוד »
חזון עזרא
עזרא באיור מימי הביניים חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וחזון עזרא · ראה עוד »
חג הבנות
חג הבנות באלג'יר חג הבנות או ראש חודש לבנות (בערבית: عيد البنات, בתעתיק: עיד תאע אלבנת או עיד אל-בנת; בצרפתית: Fête des Filles) הוא חג שנחגג על ידי חלק מהקהילות היהודיות בצפון אפריקה בראש חודש טבת, בימי חג החנוכה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וחג הבנות · ראה עוד »
חגי
חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וחגי · ראה עוד »
חיווים
לפי המקרא, הַחִוִּי הוא אחד מעמי כנען שישבו בארץ ישראל לפני כיבושה בידי בני ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וחיווים · ראה עוד »
בארות
רמות בצפון ירושלים, מעל נחל שמואל, אשר יש המזהים אותה עם בְּאֵרוֹת המקראית שרידים צלבנים בראש ח'רבת אֶל-בּוּרְג'. במרחק מאחורי התל ניתן להבחין באתר נבי סמואל. בְּאֵרוֹת הייתה עיר גבעונית בתקופת המקרא.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ובארות · ראה עוד »
בני עבדי שלמה
במקרא, בני עבדי שלמה הם סוג של "קבוצת יוחסין" שעלו מבבל בימי עזרא, הם מתייחסים כצאצאי העבדים שנתנום שלמה המלך למס עובד ויש משערים כי הם בעצם צאצאי שבעת העממים של ארץ כנען.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ובני עבדי שלמה · ראה עוד »
בלו (מס)
בְּלוֹ הוא מס עקיף בסכום קבוע עבור כל יחידה (להבדיל ממס קנייה שנקבע כאחוז מהמחיר הסיטונאי של המוצר).
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ובלו (מס) · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
בית עזמות
נחלות שבטי ישראל בֵּית עַזְמָוֶת (גם: עַזְמָוֶת) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ובית עזמות · ראה עוד »
בית גנזיא
בֵּית גִנְזַיָּא (עברית: בית גנזים) הוא שמה הארמי של רשות לאגירת אוצרות ומסמכים של ממלכות, כגון ממלכת פרס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ובית גנזיא · ראה עוד »
בית החליפות
בית החליפות היה מקום באולם של בית המקדש השני, שהיה משמש לאחסון סכיני השחיטה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ובית החליפות · ראה עוד »
ביבליה
ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וביבליה · ראה עוד »
ג'וזף בלנקינסופ
ג'וזף בלקינסופ (3 באפריל 1927 - 22 במרץ 2022) היה תאולוג אקדמי בתנ"ך המלומד, פרופסור למקרא בחוג לתאולוגיה באוניברסיטת נוטרדאם.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וג'וזף בלנקינסופ · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וגלות בבל · ראה עוד »
גירוש הנשים הנוכריות
דימוי דיוקנו של עזרא הסופר, מעשה ידיו של Guillaume Rouillé, כ1553 פרשת גירוש הנשים הנוכריות בידי עזרא הסופר הייתה רבת משמעות בחייה ובהתפתחותה של תנועת שיבת ציון ושל החברה היהודית בארץ ישראל בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וגירוש הנשים הנוכריות · ראה עוד »
דרכמון
דרכמון או אדרכון היה מטבע זהב במשקל כ-8.5 גרם בו נעשה שימוש בממלכת פרס ושכנותיה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ודרכמון · ראה עוד »
דריווש הראשון
קברו של דריווש הראשון בנקש-י רוסתם דָרְיָוֶשׁ הראשון (𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁, 558 לפנה"ס - 486 לפנה"ס), הידוע גם כדריווש הגדול, היה מלך האימפריה הפרסית בן השושלת האחמנית משנת 521 עד למותו ב-486 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ודריווש הראשון · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ודת · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ודברי הימים · ראה עוד »
המקור הכהני
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והמקור הכהני · ראה עוד »
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »
העברית בתקופת בית שני
העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והעברית בתקופת בית שני · ראה עוד »
השומרונים בהלכה
בהלכה נקבע לשומרונים, המכונים בספרות חז"ל בשם כותים, מעמד מיוחד, שכן לפי המקרא וספרות חז"ל הם צאצאי עם שהתגייר אך לא זנח את דתו האלילית, ולאחר דורות הורחק מהיהדות.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והשומרונים בהלכה · ראה עוד »
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והלוח העברי · ראה עוד »
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והברית הישנה · ראה עוד »
ההגליות האשוריות
גולים מהעיר לכיש הגליות המוניות מוזכרות בכתובים של מלכים שונים מהאלף השני לפנה"ס (בבלים, חתים, מצרים ועוד).
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וההגליות האשוריות · ראה עוד »
הכרזת כורש
הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והכרזת כורש · ראה עוד »
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והכתב העברי הקדום · ראה עוד »
היסטוריה של איראן
ציור פרסי מהמאה ה-14 בו נראה מפגש בין מלך פרס במאה השישית ח'וסרו הראשון לבין נציגים מהודו איראן הייתה בעבר אימפריה עצומה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והיסטוריה של איראן · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היתבין בשמרין
מקדש שומרוני בהר גריזים שבשומרון הַיָּתְבִין בְּשָׁמְרָיִן (בתרגום מארמית לעברית: היושבים בשומרון), היו קבוצת תושבים זרים שחיו בארץ ישראל בימי שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא והיתבין בשמרין · ראה עוד »
ואדי דליה
ואדי דליה (או נחל דליה) הוא נחל אכזב, הזורם מאזור כוכב השחר, יורד ממערב לנתיב הגדוד וזורם אל ואדי טלעת זערה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וואדי דליה · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כספיאנא
כספיאנא הוא מחוז היסטורי שהיה שייך לממלכת פרס האחמנית, בשטחים הגובלים בדרום מערב הים הכספי.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וכספיאנא · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וכתובים · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וכהן · ראה עוד »
כהן מוחזק
כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וכהן מוחזק · ראה עוד »
כורש
כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וכורש · ראה עוד »
יאשיהו
יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ויאשיהו · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ויפו · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ויריחו · ראה עוד »
ישראל פינקלשטיין
ישראל פינקלשטיין (נולד ב-1949) הוא ארכאולוג ישראלי פרופסור אמריטוס, וראש בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא וישראל פינקלשטיין · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהוד (פרובינציה בבלית)
יהוד הייתה פרובינציה של האימפריה הנאו-בבלית בעקבות דיכוי המרד ביהודה בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ויהוד (פרובינציה בבלית) · ראה עוד »
יהוד מדינתא
מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ויהוד מדינתא · ראה עוד »
יוסף אבן כספי
רבי יוסף אבן כספי ב"ר אבא מארי (נקרא גם יוסף כספי) (ארל 1280- מיורקה 1345) היה פרשן מקרא, פילוסוף ובלשן שחי באזור ארדש וספרד.
חָדָשׁ!!: ספר עזרא ויוסף אבן כספי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספר_עזרא
