גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
335 יחסים: Ólafur liljurós, EBay, ISO 259, Б, В (כתב קירילי), Д, מ, מאיר פלסנר, מנחם אריך קליבנסקי, מנהג המדינה, מסעודה משדרות, מעשה מרכבה, מצעד שירי הקאנטרי, מראית עין, משמש, משה בר בק, משה בר-אשר, משורה, מתמטיקה, מתלוצץ עם רופאיו, מתג (לשון), מתווה בעלז, מלונה, מלכה מוצ'ניק, מטריושקה, מחר, מבשרך לא תתעלם, מבחן נהיגה מעשי, מגדר בלשון, מדיניות לשונית בישראל, מהר"ל מפראג, מופע (יונה וולך), מורפמה, מודוס (בלשנות), מכון פוליס, מין דקדוקי, מילה נרדפת, מילון ההווה, מילית מודלית, אמרכל, אם קריאה, אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר, אנגלית, ארמית, ארמית חדשה צפון-מזרחית, ארמית יהודית, ארוחת מנחה, אשכנזים (ישראל), את (מילת יחס), אלפנטיאזיס, ..., אלפבית עברי, אלחנן ליב לוינסקי, אלכסנדר מלחי, אטאנקון, אטריות, אבן תיבון, אביב חדש, אג'נדה, אגם יבש, או"ם שמום, אוארבך (שם משפחה), אורבך, אותיות השימוש, אוזן המן, אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי, אירנה ליבמן, אירוסים, איתיחאד איירווייז, איגרת שנה טובה, איה קאש, נצרות קופטית, נקבת השילוח, נטלי פורטמן, נגיף, נועם חומסקי, נכס צאן ברזל, ניאוף, ניקוד העברית בת ימינו, סמיכות, סעדה צובירי, ספר הדקדוק הפנימי, סרט מתיחות, סרג'יו יוסף סיארה, סלון, סב, סבון משומן אדם במלחמת העולם השנייה, סורית, סולסיזם, סוגה בשושנים, סינקרטיזם (בלשנות), סיסמה, עמשי, עסקי אוויר, עקרה (שיר), ערבית, ערבית יהודית, ערביי ישראל, ערוד (חז"ל), עשרת הדיברות, עזאזל, עברית, עברית (פירושונים), עברית בת ימינו, עגה צה"לית, עיצור ענבלי, רוטט, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור הומופוני, עיצורים ענבליים, עירית מאיר, עילאי אלמקייס, עיבוד שפה טבעית, פנחס ספיר, פנדמיה, פקצה, פרסית יהודית, פרשנות התלמוד הבבלי, פרלין, פרוטו-הודו-אירופית, פלסטינים, פלפל שחור, פלוני, פטיש אוויר, פזמון ליקינתון, פירגון, פידג'ין, צמאה, צרעת הבתים, צליל וזמר, צורה צבע וצליל, ציניות, ציפור הנפש, צירי, ציווי, קמץ, קליינר פייגלינג, קבורה משנית, קדושה (תפילה), קופטית, קורט שוברט, קוזאק הנגזל, קובוץ ושורוק, רפאל ניר, רפה, רפורמה בשפה, רב-מילים, רבקה לזובסקי, רות בורשטיין, רוחות השמיים, שמחה קוגוט, שמואל דוד לוצאטו, שמואל יוסף עגנון, שאילת מילים, שסתום, שפה רשמית, שפות שמיות, שפות שמיות צפון-מערביות, שפות בישראל, שפות יהודיות, שש אחרי המלחמה, שלמה מורג, שלמה יזרעאל, שלום עליכם (ברכה), שטויות במיץ עגבניות, שבאית, שבירת הכלים, שגיאת כתיב, שומרונים, שורש (שפות שמיות), שורש משושה, שורש מחומש, שושנה (צמח מקראי), שווא, שכול, שיבולת (אמצעי זיהוי), תמד, תנ"ך רם, תנועת החסידות, תנועה (פונולוגיה), תעשה לי ילד, תקופת הביניים של העברית, תקוותנו, תרגומי הקוראן לעברית, תרגומי התנ"ך, תרגום שאילה, תרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית, תחיית הלשון העברית, תוהו ובוהו, תוכנית החלוקה, תימנית-יהודית, לשון סגי נהור, לשון קודש, לשון חז"ל, לשון הקודש, לשוננו, לבן, להשתין מהמקפצה, לונדון (שיר), לישאן דידן, ליב חזן, ליוואן, טון (בלשנות), טילון (פירושונים), זמן (בלשנות), זמש, זאב ז'בוטינסקי, זלמן ארן, זהר לבנת, זוג מינימלי, זווית אחרת, זיפזיף, זיווגים, חמאם, חמסין, חמצה, חסידות בעלז, חקר התרגום, חלקי הדיבר, חלום יעקב, חטף, חזה חשוף, חזיר הבית, חדק, חופה וקידושין, חוצפה, חולם, חידת שמשון, חיים רבין, חיים רוזן, חיים בלנק, בניינים בעברית, בעלי חיים בתנ"ך, בקלווה, ברוך פודולסקי, ברכה (נימוס), בלשנות היסטורית, בלגן, בליעל, בז'ז'ני, בבא, בוקרה פיל מישמיש, בושם, בית הכנסת רש"י, ביורק, גאונים, גרש, גל דה פז, גלעד צוקרמן, גלות (יהדות), גליקל מהמלין, גזרת נל"א, גזרת חפ"ן, גזרת המרובעים, גזרה (דקדוק), גבינה צהובה, גדי, דן מכמן, דמיטרי פרוקופייב, דקדוק, דרייב אין, דתיים, דחיינות, דגש קל, דורית רביד, דוד (גופן), דוד רמז, דיאלוג (תוכנה), דיפתונג, ה, ה"א המגמה, ה"א השאלה, ה"א הידיעה, ה'ת"ת, המתחיל במצווה אומרים לו גמור, המחאה, העברית בת ימינו, העברית החדשה, העדה החרדית, העורב (פואמה), העיניים של המדינה, הציווי החדש, התקווה, הלוח היוליאני, הטעמה, הברית החדשה, הגה (פונטיקה), הגיית העברית, הגייה אשכנזית, הומוסקסואליות, הומופון, הכפלת "שמ-", הכפלת עיצור, היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הידמות, הידברות (ארגון), היהודים באים, ו, ורוד, ורוד שושנה, כנאפה, כפרה עליך, כתב יד ארפורט, כל דאלים גבר, כל המוסיף גורע, כהן (ביתא ישראל), כומתה, כושי, יאללה ביי, יעקב מתתיה, ירח דבש, ירידה מארץ ישראל, יש, יש את, ישראל, ישראל טלר, ישראלים, ישראלים יוצאי אתיופיה, ישראליזציה, יחסה, יבנה (קלן), יה אכסוף, יהדות איראן, יהדות תימן, יהדות חרדית, יהדות ישראל, יואל טייטלבוים, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), יוסף שכטר, יוסף חדאד, יוספיה סימון, יוונית מודרנית, יימח שמו, ייצוג לשוני של קולות בעלי חיים, ייקוב הדין את ההר, 2040. להרחיב מדד (285 יותר) »
Ólafur liljurós
Ólafur Liljurós (בעברית: אוֹלׇפוּר לִילְיוּרוֹס) הוא שיר לכת איסלנדי נוצרי מסורתי, שנכתב והולחן כנראה בין המאות ה-18 ל-20, (מלחין השיר אינו ידוע) במטרה להפיג את השפעותיו של הפגניזם אשר עדיין היה דומיננטי באיסלנד של אז.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וÓlafur liljurós · ראה עוד »
EBay
eBay (בעברית: איביי) הוא אתר מכירות פומביות וישירות באינטרנט, כמו גם שמה של החברה האמריקנית המנהלת אותו,.eBay, Inc.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וEBay · ראה עוד »
ISO 259
ISO 259 היא סדרה של תקני ISO לליטון (רומניזציה) של תווי האלפבית העברי לתווים לטיניים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וISO 259 · ראה עוד »
Б
בֶּה (בּית דגושה) היא האות השנייה באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /b/ - הגייתה של בּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וБ · ראה עוד »
В (כתב קירילי)
בֶה (בבית רפה; נכתבת גם בתור וֶה) היא האות השלישית באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /v/ - הגייתה של ב רפה או של ו בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וВ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Д
דֶּה היא האות החמישית באלפבית הקירילי, המייצגת את הצליל /d/ - הגייתה של דּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וД · ראה עוד »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומ · ראה עוד »
מאיר פלסנר
מאיר (מרטין) פלסנר (בגרמנית: Martin Plessner; 30 בדצמבר 1900, פוזן – 27 בנובמבר 1973, ירושלים) היה מזרחן ופילולוג יהודי-גרמני אשר חקר את תולדות המדעים באסלאם ומחברו של ספר הלימוד הראשון לערבית לבתי ספר עבריים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומאיר פלסנר · ראה עוד »
מנחם אריך קליבנסקי
שלט ההנצחה בכיכר על שמו פסל "גור אריה יהודה" על גבי האנדרטה על שמו בקלן מנחם אריך קְלִיבַּנסקי (בגרמנית: Erich Klibansky; 28 בנובמבר 1900 (ו' בכסלו ה'תרס"א) - 24 ביולי 1942 (י' באב ה'תש"ב, נספה בשואה)) היה מנהל הגימנסיה "יבנה" בקלן, הגימנסיה היהודית היחידה בחבל הריין.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומנחם אריך קליבנסקי · ראה עוד »
מנהג המדינה
במשפט העברי, מנהג המדינה הוא הסדר משפטי מקובל בקרב קבוצה מקומית מסוימת, בנוגע לתחום מסוים בדיני ממונות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומנהג המדינה · ראה עוד »
מסעודה משדרות
"מסעוּדה משדרות" הוא ביטוי סטריאוטיפי עברי־ישראלי, המשמש על פי רוב להתייחסות כלפי תושבי הפריפריה בעלי סטטוס חברתי נמוך.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומסעודה משדרות · ראה עוד »
מעשה מרכבה
תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומעשה מרכבה · ראה עוד »
מצעד שירי הקאנטרי
לוגו מגזין הבילבורד Hot Country Songs (בתרגום חופשי לעברית: שירי הקאנטרי הלוהטים), הוא מצעד פזמונים שבועי של שירי קאנטרי שמופק על ידי מגזין הבילבורד והוא מתפרסם באופן רשמי מדי יום שבת באתר המגזין.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומצעד שירי הקאנטרי · ראה עוד »
מראית עין
מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומראית עין · ראה עוד »
משמש
מִשמֵש (שם מדעי: Prunus armeniaca) הוא עץ נשיר נושא פרי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומשמש · ראה עוד »
משה בר בק
הרב משה דב בֶּר הלוי בֶּק (מאוית במקור בער בעק; ג' בסיון ה'תרצ"ד, 17 במאי 1934 – 16 באפריל 2021 ד' באייר ה'תשפ"א) היה מנהיג ארגון נטורי קרתא בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומשה בר בק · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומשה בר-אשר · ראה עוד »
משורה
משורות בגדלים שונים מְשׂוּרָה היא כלי המשמש למדידת נפח של גופים בדרך כלל נוזלים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומשורה · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומתמטיקה · ראה עוד »
מתלוצץ עם רופאיו
מִתְלוֹצֵץ עִם רוֹפְאָיו הוא ביטוי הומוריסטי בעברית ישראלית המשמש לתאר אדם העובר טיפול רפואי ומצבו אינו קשה מדי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומתלוצץ עם רופאיו · ראה עוד »
מתג (לשון)
מֶֽתֶג מֶתֶג (מכונה גם מאריך, מעמיד, גִּעְיָא או גַּעְיָא) הוא סימן דיאקריטי בדמות קו מאונך קטן (◌ֽ) הממוקם תחת אחת מאותיות המילה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומתג (לשון) · ראה עוד »
מתווה בעלז
מתווה בעלז הוא כינויו של הסכם שנחתם ביוני 2022 בין משרד האוצר ומשרד החינוך, המסדיר מחדש את לימודי הליבה במוסדות החרדיים, ולפיו כל מוסד חינוכי שילמד עברית, מתמטיקה, ואנגלית, יקבל תקציב ממשלתי בהתאם להישגי התלמידים, גם אם המוסד אינו רשום ברשת חינוך ממלכתית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומתווה בעלז · ראה עוד »
מלונה
כלבה רובצת במלונה שלה מְלוּנָה היא צריף מסוכך וקטן, הנבנה בדרך כלל בצורת בית, ונועד לשכן כלבים, לרוב בחצרות של בעליהם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומלונה · ראה עוד »
מלכה מוצ'ניק
מלכה מוצ'ניק היא פרופסור חברה (בגמלאות) במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומלכה מוצ'ניק · ראה עוד »
מטריושקה
מטריושקות מַטריוֹשקָה (נגזר מהשם מטריונה שהיה אחד מהשמות הנפוצים בתחילת המאה העשרים. בעברית מכונה גם בבושקה, מרוסית: Бабушка, סבתא) היא סדרה של בובות חלולות, עשויות עץ, הנתונות זו בתוך זו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומטריושקה · ראה עוד »
מחר
פרננדו פסואה: "איני יודע מה יביא עמו המחר" מחר - היממה שתגיע לאחר היממה הנוכחית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומחר · ראה עוד »
מבשרך לא תתעלם
מִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם הוא ציווי מקראי לפיו אדם צריך לסייע לקרוביו, לכל אדם, או לעצמו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומבשרך לא תתעלם · ראה עוד »
מבחן נהיגה מעשי
בישראל, מבחן נהיגה מעשי (או טֶסט מעשי) הוא מבחן המסכם את לימודי הנהיגה של התלמיד ובוחן את יכולתו לנהוג.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומבחן נהיגה מעשי · ראה עוד »
מגדר בלשון
בשפות שונות קיימים כללי דקדוק שונים ביחס למגדר.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומגדר בלשון · ראה עוד »
מדיניות לשונית בישראל
שלט במשרד הפנים/המשרד לקליטת העלייה בקריית הממשלה בחיפה. מלמעלה למטה: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית.המדיניות הלשונית של מדינת ישראל טרם הוגדרה באופן חד-משמעי על ידי הכנסת.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומדיניות לשונית בישראל · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מופע (יונה וולך)
מופע הוא כותר ספר אוסף שיריה של המשוררת יונה וולך, אשר נערך ערב פטירתה של המשוררת ממחלת הסרטן, וראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1985.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומופע (יונה וולך) · ראה עוד »
מורפמה
בבלשנות, מוֹרְפֶמַה (בעברית: צוּרָן או צורה לשונית) היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר ממנה מורכבת מילה, והיוצרת ונושאת משמעות למילה זו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומורפמה · ראה עוד »
מודוס (בלשנות)
מוֹדוּס (באנגלית: mode או mood, בעברית היה נהוג בעבר להשתמש במונח "דרך") הוא מונח בבלשנות שמתייחס למעמדו של מצב או אירוע בתודעתו של הדובר, כפי שהוא מביע אותו במשפט בשפה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומודוס (בלשנות) · ראה עוד »
מכון פוליס
פוליס – המכון ללשונות ולמדעי הרוח בירושלים הוא מלכ"ר אקדמי שמטרתו הפצת השפות העתיקות והשמיות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומכון פוליס · ראה עוד »
מין דקדוקי
מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומין דקדוקי · ראה עוד »
מילה נרדפת
בתחומי המילונאות והסמנטיקה הלקסיקלית, מילים נרדפות או סינונימים (מיוונית עתיקה) הן קבוצת מילים בשפה מסוימת שיש להן משמעות שקולה או דומה מאוד.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומילה נרדפת · ראה עוד »
מילון ההווה
כריכת מילון ההווה 2007 מילון ההווה – "מילון שימושי לעברית התקנית" – הוא מילון עברי הערוך בשיטת ההווה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומילון ההווה · ראה עוד »
מילית מודלית
בבלשנות, מילית מודָלית (או מילית אָפנוּתית) היא מילית ללא נטיות המביעה סוגים מסוימים של מודוס.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ומילית מודלית · ראה עוד »
אמרכל
שלט רחוב '''האמרכלים''' בירושלים. על שם מייסדי שכונת בתי מחסה. אֲמַרְכָּל (או אֲמַרְכֹּל) הוא כינוי בלשון חז"ל לאדם הממונה על צורכי בית המקדש.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואמרכל · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואם קריאה · ראה עוד »
אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר
אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת – מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר? הוא פתגם שמקורו בתלמוד הבבלי, ואשר נועד להספיד את מותו של רבינא, שנמשל לארז ענק מול אזובי הקיר הזעירים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואנגלית · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וארמית · ראה עוד »
ארמית חדשה צפון-מזרחית
ארמית חדשה צפון-מזרחית (או בלעז North Eastern Neo-Aramaic, ובקיצור NENA) הוא המונח האקדמי המשמש לתיאור קבוצת ניבים של ארמית חדשה, אשר דוברו באזור כורדיסטן ואזרבייג'ן האיראנית במדינות עיראק, איראן וטורקיה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וארמית חדשה צפון-מזרחית · ראה עוד »
ארמית יהודית
הכרזת העצמאות הישראלית ב-1948 שפות ארמיות - יהודיות מייצגות קבוצה של ארמית וארמית חדשה, המושפעות כולן מעברית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וארמית יהודית · ראה עוד »
ארוחת מנחה
"שעת התה", ציור מאת Franz von Persoglia משנת 1892 ארוחת מנחה או ארוחת ארבע (בעברית ישראלית), הידועה באנגלית כשעת התה או תה מנחה, היא ארוחת ביניים קלה הנאכלת בין ארוחת הצהריים לארוחת הערב.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וארוחת מנחה · ראה עוד »
אשכנזים (ישראל)
אשכנזים בישראל הם קבוצה חברתית בחברה הישראלית הכוללים בעיקר את המהגרים והצאצאים של היהודים האשכנזים, אשר שוהים כיום במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואשכנזים (ישראל) · ראה עוד »
את (מילת יחס)
טור "ואת.. ואת... ואת..." במניין עשרת בני המן במגילת אסתר (מימין) אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואת (מילת יחס) · ראה עוד »
אלפנטיאזיס
אלפנטיאזיס (בעברית: פיילת) היא התארכות והתקשות של הגפיים או חלקי הגוף כתוצאה מהתנפחות רקמות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואלפנטיאזיס · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלחנן ליב לוינסקי
אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואלחנן ליב לוינסקי · ראה עוד »
אלכסנדר מלחי
אלכסנדר מלחי (17 במרץ 1894 - 8 בדצמבר 1979) היה רופא, עורך ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואלכסנדר מלחי · ראה עוד »
אטאנקון
אַטִּנְקוּן (אמהרית: "አትንኩኝ" אתנכנְיְ, עברית ישירה: "אל תנגְעוני", עברית ישראלית: "אל תיגע בי") הוא הכינוי שניתן לפסק ההלכה שהוציא הנזיר אבא צברה באמצע המאה ה-15 המצווה שאין לגעת באדם גוי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואטאנקון · ראה עוד »
אטריות
קערת אטריות. חיתוך הבצק להכנת אטריות קצרות. אטריות תלויות לייבוש בסיאול. אטריות הן מוצר יסוד במטבחים שונים, ביניהם המטבח הסיני, המטבח התאילנדי והמטבח האיטלקי, העשוי לרוב מבצק שלא הותפח ועבר תהליך של מתיחה או רידוד וחיתוך לצורות שונות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואטריות · ראה עוד »
אבן תיבון
רחוב התיבונים בירושלים משפחת אִבְּן תִּיבּוֹן הייתה משפחה יהודית פרובנסלית של מתרגמים, פילוסופים, מדענים, רופאים ופרשני מקרא.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואבן תיבון · ראה עוד »
אביב חדש
אנציקלופדיה אביב חדש "אביב חדש" – האנציקלופדיה הישראלית לנוער היא אנציקלופדיה עברית לילדים ונוער, ובה 17 כרכים (ועוד כרך מפתח) ולמעלה מ-5,000 ערכים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואביב חדש · ראה עוד »
אג'נדה
אג'נדה (מלטינית דרך האנגלית: Agenda) מילה שפירושה סדר יום, לוח זמנים, תוכנית, סעיף המפרט סדרת פעולות וזמנן, סדרת אירועים מפורטים עם ציון זמנם, סדרת אירועים מתוכננים, לוח פעילויות לפי סדר הזמן, אך משמשת את דוברי העברית הישראלית (בעקבות Political agenda באנגלית) לתיאור סדר היום הציבורי שאדם או קבוצה מעוניינים לקדם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואג'נדה · ראה עוד »
אגם יבש
אגם יבש בעמק המוות אגם יבש הוא אגן היקוות סגור בסביבה מדברית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואגם יבש · ראה עוד »
או"ם שמום
ראש הממשלה משה שרת עם שר הביטחון דוד בן-גוריון בישיבה של הכנסת השלישית, 1955 מחבלים שחדרו אליו מרצועת עזה מטה האומות המאוחדות בניו יורק "אוּ"ם שְׁמוּם" הוא מטבע לשון בתרבות הפוליטית הישראלית אשר מבטא יחס של ביטול כלפי ארגון האומות המאוחדות (האו"ם).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואו"ם שמום · ראה עוד »
אוארבך (שם משפחה)
בית אוארבך, רמת גן אוארבך (בגרמנית: Auerbach, לפעמים Aurbach, ביידיש: אױערבאַך) הוא שם משפחה הנפוץ בקרב יהודים אשכנזים ואצל גרמנים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואוארבך (שם משפחה) · ראה עוד »
אורבך
אורבך (בתעתיק לועזי: Orbach או Urbach) הוא שם משפחה יהודי, לרוב ישראלי, אשר ברוב המקרים מבוטא "אוֹרבך".
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואורבך · ראה עוד »
אותיות השימוש
אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואותיות השימוש · ראה עוד »
אוזן המן
אוזני המן אוזני המן אוזן המן הוא מאפה, העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואוזן המן · ראה עוד »
אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי
אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי הוא פתגם תלמודי, שמשמעותו היא דו-ערכיות במצבו של האדם, בו יצר הרע מושך את האדם לסדר חיים מסוים, כשכנגד זאת עומד הציווי של היוצר, ומצב זה מחייב אותו במלחמת היצר.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי · ראה עוד »
אירנה ליבמן
אירנה ליבמן (נולדה ב-25 במאי 1925) היא סופרת ישראלית, זוכת פרס למדן לספרות ילדים ונוער (1977) ופרס יד ושם (1995).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואירנה ליבמן · ראה עוד »
אירוסים
טבעת האירוסים שלה אירוסים (מקובל השימוש במילה הארמית אירוסין), הם הסכמה לחתונה, והתקופה שבין הצעת הנישואים לחתונה נקראת 'תקופת האירוסים'.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואירוסים · ראה עוד »
איתיחאד איירווייז
נמל התעופה בציריך איירבוס A340-600 של החברה (בצביעה הישנה) בנמל התעופה הבינלאומי מלבורן איתיחאד איירווייז (בערבית: الاتحاد للطيران (אל-אתִחאד לטיָראן), באנגלית: Etihad Airways; בתרגום לעברית: נתיבי אוויר מאוחדים) היא חברת התעופה הלאומית של האמירות אבו דאבי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואיתיחאד איירווייז · ראה עוד »
איגרת שנה טובה
דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים"). מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי היהודים בקהילות היהודיות בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. המנהג היהודי היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל. המנהג החל בימי הביניים. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות בטלפון ולימים במשלוח ברכות בדואר אלקטרוני ובמסרונים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואיגרת שנה טובה · ראה עוד »
איה קאש
איה רייצ'ל קאש (באנגלית: Aya Rachel Cash; נולדה ב-13 ביולי 1982) היא שחקנית אמריקאית ממוצא יהודי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ואיה קאש · ראה עוד »
נצרות קופטית
קתדרלת מרקוס הקדוש באלכסנדריה, מושב האפיפיור הקופטי. הכנסייה הקופטית-אורתודוקסית (קופטית: Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ ⲛⲟⲣⲑⲟⲇⲟⲝⲟⲥ, "טיקְלֶסִיַה נְרֶמנכֶמִי נוֹרתוֹדוֹכּסוֹס") היא כנסייה עצמאית המשתייכת לנצרות האוריינטלית שבסיסה במצרים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ונצרות קופטית · ראה עוד »
נקבת השילוח
המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ונקבת השילוח · ראה עוד »
נטלי פורטמן
נטלי פורטמן (באנגלית: Natalie Portman; נולדה בשם נטע-לי הֵרְשְׁלַג; ב-9 ביוני 1981) היא שחקנית קולנוע, במאית ומפיקת קולנוע אמריקאית-ישראלית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ונטלי פורטמן · ראה עוד »
נגיף
נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV), הגורם למחלת האיידס, משתחרר מלימפוציט. צולם בעזרת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק נְגִיף (וִירוּס; מלטינית: Virus, "רעל") הוא גורם מידבק בגודל תת-מיקרוסקופי שתלוי במנגנוניו של תא חי ('מארח') כדי להתרבות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ונגיף · ראה עוד »
נועם חומסקי
אברהם נועם חומסקי (באנגלית: Avram Noam Chomsky, נהגה באנגלית: /noʊm ˈtʃɒmski/ נום צ'ומסקי; נולד ב-7 בדצמבר 1928) הוא בלשן, פילוסוף, היסטוריון, פעיל פוליטי ומבקר חברתי יהודי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ונועם חומסקי · ראה עוד »
נכס צאן ברזל
נכס צאן ברזל (או: צאן ברזל) הוא מושג הלכתי-משפטי המהווה כינוי לעסקת הלוואה-פיקדון, שמטרתה להבטיח את הקרן של בעל הנכסים המופקדים ביד השומר, שמצידו מרוויח את השימוש בנכסים ואף את הרווחים העשויים או העתידים לצאת מהם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ונכס צאן ברזל · ראה עוד »
ניאוף
השפלה פומבית לאחר שהורשעו בניאוף ניאוף הוא קיום יחסי מין בהסכמה בין בני אדם שאינם נשואים זה לזה ולפחות אחד מהם נשוי לאחר.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וניאוף · ראה עוד »
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »
סמיכות
סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסמיכות · ראה עוד »
סעדה צובירי
סעדה צובירי (שרווי) (שמחת תורה ה'תר"פ, צ'ליימה - י"ג בשבט ה'תשס"ב; 16 באוקטובר 1919 – 26 בינואר 2002) הייתה משוררת עממית וזמרת ישראלית מיהדות תימן.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסעדה צובירי · ראה עוד »
ספר הדקדוק הפנימי
סֵפֶר הַדִּקְדּוּק הַפְּנִימִי הוא ספר עברי מאת הסופר הישראלי דויד גרוסמן, שהתפרסם בשנת 1991.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וספר הדקדוק הפנימי · ראה עוד »
סרט מתיחות
סרט מתיחות הוא סוגה קולנועית וטלוויזיונית בה שחקנים מותחים אנשים, וגורמים להם להאמין למציאות מפוברקת כלשהי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסרט מתיחות · ראה עוד »
סרג'יו יוסף סיארה
300x300 פיקסלים 235x235 פיקסלים 265x265 פיקסלים סרג'יו יוסף סיארה (באיטלקית: Sergio Joseph Sierra; 21 בדצמבר 1923 – 2009) היה רב איטלקי, איש ציבור ופרופסור באוניברסיטאות שונות באיטליה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסרג'יו יוסף סיארה · ראה עוד »
סלון
סלון אירופי טיפוסי סלון ביתי סלון (בצורה פחות נפוצה בעברית ישראלית: טרקלין) הוא החדר הראשי והגדול בבית מגורים ובו מתנהלים חיי הפנאי והחברה של דרי הבית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסלון · ראה עוד »
סב
סבתא ונכדתה, ציור מאת גאורגיוס יאקובידיס משנת 1893 סבתא ושתי נכדותיה, ציור משנת 1883 מסירות לסב (אלברט אנקר, 1893) עוגיות סבים הם האבות או האימהות של הוריו של אדם (המילים העבריות סב וסבה נתפסות בימינו כמשתייכות למשלב גבוה ואינן שימושיות בעברית היומיומית; במקומן נקלטו השמות המקבילים מארמית: סבא וסבתא).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסב · ראה עוד »
סבון משומן אדם במלחמת העולם השנייה
"מצבת הסבון" בבית העלמין בעפולה. על המצבה הכיתוב: "פ"נ (ראשי תיבות: פה נטמן) אפר הקדושים וסבון שנאסף מכבשני הנאצים" מצבה בבית העלמין היהודי ברדאוץ, ועליה הכיתוב: "זכור! בשנות הזעם של שלטון היטלער י"ש, תרצ"ח - תש"ה, נשמדו שש מיליונים יהודים על קדוש השם. פה נגנזה ער"ח ניסן תש"ו בורית רי"פ עשויה במחנות הכליון מגוויות הקדושים. כי דם עבדיו ינקום!" על פי שמועות שהופצו במהלך מלחמת העולם השנייה, הנאצים ייצרו סבון מרקמות שומן אדם, ובפרט מרקמות שומן של יהודים שהושמדו בשואה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסבון משומן אדם במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסורית · ראה עוד »
סולסיזם
סוֹלְסִיזְם (באנגלית: Solecism) הוא מונח בבלשנות המתאר מצב של סטייה מחוקי הדקדוק או התחביר הרשמיים או המקובלים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסולסיזם · ראה עוד »
סוגה בשושנים
ורד אדום סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים הוא ביטוי מקראי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסוגה בשושנים · ראה עוד »
סינקרטיזם (בלשנות)
סינקרטיזם (תַּלְכִּיד נְטִיָּה הוא המונח העברי שקבעה האקדמיה ללשון העברית ב-2017) היא תופעה בלשנית בתחום המורפלוגיה של הנטייה, שבה צורה אחת (מילה) משרתת יותר מערך תכונית אחד.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסינקרטיזם (בלשנות) · ראה עוד »
סיסמה
מסך "כניסה לחשבון" באתר ויקיפדיה העברית, שבו יש להקליד שם משתמש וסיסמה סיסמה (בארמית: סיסמא) היא אות מוסכם המשמש כאמצעי זיהוי לשם בקרת גישה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וסיסמה · ראה עוד »
עמשי
עֲמָשַׂי הוא שמן של מספר דמויות מקראיות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועמשי · ראה עוד »
עסקי אוויר
עסקי אוויר (ביידיש: לופט געשעפט; בגרמנית: Luftgeschäft) הוא כינוי גנאי לעסקים לא יצרניים המבוססים על סחר במוצרי הון לא פיזיים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועסקי אוויר · ראה עוד »
עקרה (שיר)
רחל המשוררת שם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועקרה (שיר) · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וערבית · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וערבית יהודית · ראה עוד »
ערביי ישראל
מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل; במרחב הערבי: عرب 48, "ערביי 48'"; عرب الداخل, "ערביי הפְּנים", או فلسطينيون إسرائيليون, "פלסטינים ישראלים") הם ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל, המגזר השני בגודלו בישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וערביי ישראל · ראה עוד »
ערוד (חז"ל)
חז"ל נתנו שתי משמעויות לערוד, האחד הוא הערוד המוזכר במקרא שהוא חמור הבר בדומה לערוד בעברית מדוברת, והשני הוא בעל חיים ארסי ככל הנראה מדובר במין נחש או לטאה (יש הקוראים למין זה עָרוֹד; יש קוראים עַרְוָד, בכתיב מלא: ערווד).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וערוד (חז"ל) · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עזאזל
עֲזָאזֵל (עֲזָאֵל/עֲזָזֵאל) הוא שם במקרא המופיע בספר ויקרא בהקשר למצוות שילוח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועזאזל · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועברית · ראה עוד »
עברית (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועברית (פירושונים) · ראה עוד »
עברית בת ימינו
#הפניה עברית ישראלית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועברית בת ימינו · ראה עוד »
עגה צה"לית
חייל צה"ל. החייל חובש '''קפלס"ט''' ועוטה '''שכפ"ץ'''. הציוד שנושא החייל '''משופצר''', לכן החייל '''מדוגם''' ומכאן שהחייל ראוי ל'''ח"ח'''. עגה צה"לית היא ניב של השפה העברית הנפוץ בקרב חיילי צה"ל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועגה צה"לית · ראה עוד »
עיצור ענבלי, רוטט
עיצור ענבלי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועיצור ענבלי, רוטט · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, אטום
עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועיצור ענבלי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, קולי
עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור הומופוני
עִיצוּר הוֹמוֹפוֹנִי בעברית, (מיוונית: חד-קולי), הוא עיצור שווה צליל לעיצור אחר הדומה לו, בהגייה הנפוצה של השפה העברית בימינו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועיצור הומופוני · ראה עוד »
עיצורים ענבליים
עיצורים ענבליים (באנגלית: Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועיצורים ענבליים · ראה עוד »
עירית מאיר
עירית מאיר: "Thematic Structure and Verb Agreement in Israeli Sign Language", הוגש לאוניברסיטה העברית בירושלים, 1998 עירית מאיר (18 באוגוסט 1957 – 23 בפברואר 2018) הייתה בלשנית ישראלית, אשר התמחתה בבלשנות של שפות הסימנים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועירית מאיר · ראה עוד »
עילאי אלמקייס
עילאי אליהו אלמקייס (נולד ב-10 במרץ 2000) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדת הקשר בבני סכנין מליגת העל ובנבחרת ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועילאי אלמקייס · ראה עוד »
עיבוד שפה טבעית
עיבוד שפה טבעית (באנגלית: Natural Language Processing - NLP) הוא תת-תחום של בינה מלאכותית ובלשנות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ועיבוד שפה טבעית · ראה עוד »
פנחס ספיר
פִּנְחָס סַפִּיר (קוֹזְלוֹבְסקי) (15 באוקטובר 1906 – 12 באוגוסט 1975) היה פוליטיקאי ישראלי, שר האוצר השלישי של ישראל, מהבולטים בפוליטיקה הישראלית ברבע השלישי של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופנחס ספיר · ראה עוד »
פנדמיה
ששת השלבים שהיו נהוגים בעבר להגדרת פנדמיה פַּנְדֶמְיָה (מיוונית: πᾶν – כל; δῆμος – עם, מגפה הפוגעת בכל העם; בעברית: מגפה עולמית) היא מגפה (אפידמיה), שהתפשטה על פני אזורים נרחבים, על פני מספר יבשות או בכל העולם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופנדמיה · ראה עוד »
פקצה
פָקַצָה (נכתב גם פקאצה) הוא כינוי שהופיע בעברית לראשונה ככל הנראה בתחילת שנות ה-80, והתבסס על ראשי תיבות של "פקידה צבאית" וסיומת הנקבה: ה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופקצה · ראה עוד »
פרסית יהודית
נזאמי בפרסית יהודית ספרייה הלאומית. פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופרסית יהודית · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פרלין
פרלין שוקולד ממולא דובדבן מגוון פרליני שוקולד בבונבוניירה פְּרָלִין (מצרפתית: Praline) הוא שקד מצופה בקרמל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופרלין · ראה עוד »
פרוטו-הודו-אירופית
פרוטו־הודו־אירופית (באנגלית: Proto-Indo-European; בראשי תיבות: PIE) היא השפה האם המשוערת של כל השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופרוטו-הודו-אירופית · ראה עוד »
פלסטינים
פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופלסטינים · ראה עוד »
פלפל שחור
פלפל שחור (שם מדעי: Piper nigrum) הוא צמח מטפס ממשפחת הפלפליים (Piperaceae).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופלפל שחור · ראה עוד »
פלוני
קבר חלל צה"ל אלמוני, הר הרצל בעברית, פְּלוֹנִי, אַלְמוֹנִי או פַּלְמוֹנִי, ולעיתים הצירוף פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי, משמשים להתייחסות לאדם שזהותו איננה ידועה, או שהיא ידועה אך נשמרת בסוד.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופלוני · ראה עוד »
פטיש אוויר
שימוש בפטיש אוויר בעבודות בניית סכר של רשות עמק טנסי, שנת 1942 עבודות בינוי עירוניות באמצעות פטיש אוויר (המדחס נראה ברקע) פטיש הידראולי המותקן על מחפר בעת ביצוע עבודות תשתית פטיש אוויר (מוכר בסלנג עברי גם כ"קונגו" או "קנגו") הוא כלי עבודה פנאומטי (המופעל על ידי לחץ אוויר) נייד, המשמש לחציבה באמצעות תנועות חוזרות ונשנות של הקשה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופטיש אוויר · ראה עוד »
פזמון ליקינתון
לאה גולדברג מטיילת עם רבקה גוילי ובנה בשדרה בתל אביב, איור מאת רוני פחימה פזמון לַיָקינתון (לעיתים נכתב יקינטון; במקור בכתיב חסר: יקִנתון; ידוע גם בשורתו הראשונה: לילה לילה מסתכלת הלבנה) הוא שיר ילדים עברי שכתבה לאה גולדברג והלחינה רבקה גְּוִילי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופזמון ליקינתון · ראה עוד »
פירגון
פירגון הוא מונח לא רשמי בעברית מודרנית, ומושג נפוץ בתרבות הישראלית, שמתאר פעולה חיובית של אהדה, עידוד ותמיכה באדם, שנועדה לחזק את הרגשתו הטובה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופירגון · ראה עוד »
פידג'ין
שפת פידג'ין (או פידג'ן, פיג'ין; מאנגלית: pidgin; הגייה סינית של המלה האנגלית business) היא כל שפה חדשה שנוצרת מעירוב של כמה שפות אחרות לצורך תקשורת בין דוברי השפות הללו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ופידג'ין · ראה עוד »
צמאה
צמאה הוא פרויקט מוזיקלי של ניגוני חב"ד המבוצעים על ידי אמנים ישראלים בעיבודים עכשוויים, שבמסגרתו יצאו לאור שישה אלבומים מוזיקליים וכמה סינגלים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וצמאה · ראה עוד »
צרעת הבתים
הכהן משלח את הציפור החיה. איור מאת פול הארדי צרעת הבתים הוא מושג בהלכה היהודית המדבר על נגע אשר בהופיעו על כותל הבית גורם לו להיות טמא לאחר תהליך ממושך, אדם וכלים שנמצאים בתוכו נטמאים גם הם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וצרעת הבתים · ראה עוד »
צליל וזמר
פרחי צליל וזמר הייתה מקהלת ילדים מסוגת המוזיקה החסידית שהוקמה בשנת 1978 במונסי שבניו יורק, על ידי המוזיקאי אברהם רוזנברג.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וצליל וזמר · ראה עוד »
צורה צבע וצליל
צורה צבע וצליל היא שיטה להוראת קריאה עברית המלמדת היכרות, הצגת וזיהוי האותיות וסימני הניקוד העבריים, תוך שימוש בעזרי זיכרון - צבע וצורה, המשולבים עם סימני הניקוד.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וצורה צבע וצליל · ראה עוד »
ציניות
ציניות היא עמדה המאופיינת באי אמון כלפי בני אדם, מתוך אמונה כי הם אנוכיים מטבעם, וכן חוסר אמון כללי במניעים של אחרים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וציניות · ראה עוד »
ציפור הנפש
ציפור הנפש הוא ביטוי עברי שמשמעותו: עצם או עניין חשוב ביותר, היקר מאוד ללבו של אדם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וציפור הנפש · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וצירי · ראה עוד »
ציווי
הציווי (imperative) הוא מודוס המביע הוראה, דרישה ולפעמים גם בקשה או הצעה, המכוונות באופן ישיר מן הדובר אל הנמען.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וציווי · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וקמץ · ראה עוד »
קליינר פייגלינג
קְלַיְינֶר פַיְיגְלִינְג (בגרמנית: Kleiner Feigling, "פחדן קטן", משחק מילים עם המילה הגרמנית לתאנה, Feige; בעברית ישראלית נקרא על פי רוב פִיגְ'לִינְג) הוא משקה וודקה בטעם תאנים המכיל כ-20% אלכוהול, שמיוצר על ידי חברת BEHN הגרמנית שהוקמה בשנת 1892.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וקליינר פייגלינג · ראה עוד »
קבורה משנית
גלוסקמות כלקוליתיות מארץ־ישראל לקבורה משנית קבורה משנית (בלשונות זרות גם "הלוויה כפולה"Duday, Henri, et al. The Archaeology of the Dead: Lectures in Archaeothanatology. United Kingdom, Oxbow Books, 2009.) היא צורה של קבורה, בה שרידיו או עצמותיו של נקבר מוּצאות מהקבורה הראשונית לקבורה מחדש, לרוב לאחר ריקבון הבשר והיעלמותו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וקבורה משנית · ראה עוד »
קדושה (תפילה)
קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וקדושה (תפילה) · ראה עוד »
קופטית
קופטית הוא שם ניב של השפה המצרית הקדומה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וקופטית · ראה עוד »
קורט שוברט
קורט שוברט (1923–2007) היה חלוץ ונושא הדגל בלימודי יהדות באוניברסיטת וינה, אוסטריה, ומייסד המוזיאון היהודי הראשון באוסטריה באייזנשטדט.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וקורט שוברט · ראה עוד »
קוזאק הנגזל
"קוֹזָאק הַנִגְזָל" (ה"א היידוע במשמעות "אשר". לעיתים: "זעקת הקוזאק הנגזל") הוא ביטוי עברי שמקורו ביידיש, המתאר מצב שבו גורם שמבצע עוול מציג עצמו כקורבן לעוול.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וקוזאק הנגזל · ראה עוד »
קובוץ ושורוק
קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וקובוץ ושורוק · ראה עוד »
רפאל ניר
רפאל ניר (9 בספטמבר 1930 - 21 באוגוסט 2012) היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ובבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ורפאל ניר · ראה עוד »
רפה
בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ורפה · ראה עוד »
רפורמה בשפה
רפורמה בשפה היא תהליך של יצירת שפה מתוכננת באמצעות שינויים נרחבים בשפה קיימת.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ורפורמה בשפה · ראה עוד »
רב-מילים
סמליל הגרסה האינטרנטית של המילון מילון רב-מילים הוא מילון עברי-עברי בעריכת פרופ' יעקב שויקה ועוזי פריידקין.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ורב-מילים · ראה עוד »
רבקה לזובסקי
רבקה לזובסקי (נולדה ב-1946) היא חוקרת חינוך ישראלית, פרופסור לייעוץ חינוכי ולמידה במכללה האקדמית בית ברל ויו"ר תנועת ויצו העולמית לשעבר, פעילה לקידום ופיתוח מקצוע הייעוץ החינוכי בישראל ולקידום מעמד האישה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ורבקה לזובסקי · ראה עוד »
רות בורשטיין
רות בורשטיין, 2015 רות בורשטיין (נולדה ב-9 בספטמבר 1945) היא בלשנית עברית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ורות בורשטיין · ראה עוד »
רוחות השמיים
שושנת הרוחות היא תרשים המראה את ארבעת כיווני רוחות השמים: צפון, דרום, מזרח ומערב. השרטוט מורה גם את כיווני הביניים צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב, וצפון-מערב, וכיוונים משניים נוספים ארבע רוחות השמיים הן הכיוונים צפון, דרום, מזרח ומערב.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ורוחות השמיים · ראה עוד »
שמחה קוגוט
שמחה קוֹגוּט (נולד ב-1937 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושמחה קוגוט · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שאילת מילים
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושאילת מילים · ראה עוד »
שסתום
ברזים בעלי שסתומים לוויסות זרימת המים שסתום (באנגלית: Valve) הוא התקן (בדרך כלל מכני), אשר משמש לפתיחת מעבר, לסגירת מעבר או לוויסות הזרימה של נוזל או גז.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושסתום · ראה עוד »
שפה רשמית
שפה רשמית היא שפה שמוכרזת ככזו על ידי מדינה או טריטוריה אחרת בעלת סמכויות שיפוטיות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושפה רשמית · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות שמיות צפון-מערביות
שפות שמיות צפון־מערביות (לעתים מכונות שפות שמיות מערביות) הן ענף של השפות השמיות הכוללות את השפות הילידיות הקדומות של הלבנט.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושפות שמיות צפון-מערביות · ראה עוד »
שפות בישראל
בירת ישראל הגיוון הרב באוכלוסיית ישראל מתבטא במספר השפות המדוברות בה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושפות בישראל · ראה עוד »
שפות יהודיות
דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושפות יהודיות · ראה עוד »
שש אחרי המלחמה
פסל של החייל האמיץ שוויק בלבוב, אוקראינה שש אחרי המלחמה (צ'כית: Po válce v šest hodin večer, "אחרי המלחמה בשעה שש בערב!") הוא ביטוי שמשמעותו חזרה לשגרה ולמנהגים הרגילים לאחר תקופת מלחמה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושש אחרי המלחמה · ראה עוד »
שלמה מורג
שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושלמה מורג · ראה עוד »
שלמה יזרעאל
שלמה יזרעאל (נולד ב-1949) הוא בלשן ישראלי, חוקר שפות שמיות ועברית, פרופסור אמריטוס במחלקה לבלשנות שמית שבפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושלמה יזרעאל · ראה עוד »
שלום עליכם (ברכה)
שלום עליכם היא ברכה יהודית עברית מסורתית בעת מפגש בין אנשים, שפירושה: יהי שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושלום עליכם (ברכה) · ראה עוד »
שטויות במיץ עגבניות
מיץ עגבניות שטויות במיץ עגבניות (או שטויות ברוטב עגבניות) הוא ביטוי סלנג עברי נפוץ, המשמש לבטא זלזול בדברים שהובעו, כמבקש לומר, הדברים שהובעו הם הבל הבלים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושטויות במיץ עגבניות · ראה עוד »
שבאית
שבאית היא שפה שמית דרום-ערבית עתיקה שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן של ימינו עד המאה ה-8 לספירה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושבאית · ראה עוד »
שבירת הכלים
שבירת הכלים הוא מושג יסודי בקבלה, מעשה בריאת העולמות וכלל סידורם מעליון לתחתון לפי דרגות התכונות האלוהיות המכונות ספירות, תוך הפיכת עולם האצילות שבו אירע לדרגה העליונה בארבעת עולמות היסוד הרוחניים, וכן כיסוד הנדרש והמחויב להשתלשלות בריאת העולם הגשמי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושבירת הכלים · ראה עוד »
שגיאת כתיב
מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושגיאת כתיב · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושומרונים · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
שורש משושה
שורש משושה הוא שורש בעל שישה רדיקלים, כלומר שישה עיצורי שורש.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושורש משושה · ראה עוד »
שורש מחומש
שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושורש מחומש · ראה עוד »
שושנה (צמח מקראי)
שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושושנה (צמח מקראי) · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושווא · ראה עוד »
שכול
מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין עם נציגי המשפחות השכולות של נרצחי טבח הספורטאים במינכן, 2020 בעברית מודרנית, המילה שְׁכוֹל מציינת מצב של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ או בני משפחה קרובה אחרים מת במלחמה, במסגרת הצבא או בנסיבות דומות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושכול · ראה עוד »
שיבולת (אמצעי זיהוי)
המילה העברית שיבולת משמשת בלשונות רבות לתיאור שימוש במאפייני שפה או הגייה המייחדים קבוצה אתנית מסוימת, או כזו המשתייכת לאזור מסוים, על מנת לזהות חבר באותה קבוצה, או לשלול את השתייכותו לקבוצה אחרת.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ושיבולת (אמצעי זיהוי) · ראה עוד »
תמד
תמד תֶּמֶד או תְּמָד הוא משקה אלכוהולי מותסס המיוצר בהתססת דבש, בדומה לבירה המותססת מדגנים ויין המותסס מענבים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותמד · ראה עוד »
תנ"ך רם
תנ"ך רם, עמוד מספר בראשית תנ"ך רם - התורה ספרוני תנ"ך רם לבתי הספר תנ"ך רם הוא תרגום של התנ"ך מעברית מקראית לעברית ישראלית, שנעשה על ידי חוקר המקרא והמחנך אברהם אהוביה ביוזמת המו"ל רפי מוזס, והתנ"ך נקרא כראשי התיבות של שמו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותנ"ך רם · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותנועת החסידות · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תעשה לי ילד
"תעשה לי ילד" הוא ביטוי סלנג ישראלי מודרני, שבא להביע התלהבות מאדם והערצה לו, על מעשה מסוים שעשה או על מכלול הישגיו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותעשה לי ילד · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תקוותנו
נפתלי הרץ אימבר הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, משנת תרס"ח-1908 תִּקְוָתֵנוּ (בכתב ידו של המחבר (בהתאם להגייה האשכנזית): תִּקְוָתֵינוּ) הוא המנון עברי מאת המשורר נפתלי הרץ אימבר, אשר נכתב ברוח הלאומיות היהודית והציונות בדורו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותקוותנו · ראה עוד »
תרגומי הקוראן לעברית
הקוראן, הספר המרכזי המקודש בדת האסלאם, תורגם לעברית מספר פעמים, החל מן המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותרגומי הקוראן לעברית · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תרגום שאילה
בבלשנות, תרגום שאילה (באנגלית: Loan translation), הידוע גם במונח הצרפתי קַאלק (Calque), הוא מעבר של מילה או צרוף מילים משפה אחת לשפה אחרת, אבל לא בדרך של שאילה ישירה, אלא בתרגום המונח לשפת היעד.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותרגום שאילה · ראה עוד »
תרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית
תרגומי הברית החדשה לעברית נערכו מהטקסטים המקוריים הכתובים ביוונית קוינה או מתרגומי ביניים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תוהו ובוהו
ייצוג אומנותי של שבעת ימי הבריאה תֹהוּ וָבֹהוּ הוא ביטוי עברי מקראי הנמצא בנרטיב הבריאה, המופיע בתחילת ספר בראשית כחלק מסיפור מקראי המתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותוהו ובוהו · ראה עוד »
תוכנית החלוקה
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותוכנית החלוקה · ראה עוד »
תימנית-יהודית
תימנית־יהודית היא דיאלקט של ערבית יהודית שמדובר על ידי יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ותימנית-יהודית · ראה עוד »
לשון סגי נהור
לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ולשון סגי נהור · ראה עוד »
לשון קודש
לשון קודש היא שפה, לעיתים שפה מתה, המשמשת לצרכים דתיים, ואינה משמשת כשפת דיבור יומיומית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ולשון קודש · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ולשון הקודש · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ולשוננו · ראה עוד »
לבן
ציור של נשים לבושות לבן משנת 1909 לבן הוא הצבע הנראה כאשר מביטים על אור המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה, באור בהיר וללא בליעה, ואין לו כל גוון.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ולבן · ראה עוד »
להשתין מהמקפצה
להשתין מהמקפצה – ביטוי ישראלי הבא לבטא מעשה פסול הנעשה בפומביות מופגנת, תוך שמבצעו אינו חש בושה על מעשיו או שהוא מתייחס בזלזול לדעת הציבור עליהם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ולהשתין מהמקפצה · ראה עוד »
לונדון (שיר)
"לונדון" הוא שיר עברי שהלחינה ושרה חוה אלברשטיין.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ולונדון (שיר) · ראה עוד »
לישאן דידן
לישאן דידן (הלשון שלנו) היא שפה שהייתה מדוברת בעיר אורמיה באיראן והיא ניב של ארמית חדשה צפון מזרחית, הנקראת לעיתים ארמית חדשה או ארמית יהודית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ולישאן דידן · ראה עוד »
ליב חזן
איחולי הצלחה בעיתון היידי של קובל לרגל עלייתו של חזן לארץ ישראל חיים לֶיְבּ חזן (על פי רוב: ל' חזן; כ"ב בתשרי תרנ"ב, 24 באוקטובר 1891, ביאליסטוק – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969, רחובות) היה מורה, מתרגם סופר, סופר ילדים ונוער, עורך ומחבר ספרי לימוד עברי פולני-ישראלי פורה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וליב חזן · ראה עוד »
ליוואן
ציור אדריכלי של בית לבנטיני טיפוסי, עם שטח ליוואן בתכלת ליוואן (בערבית: ليوان; בפרסית: iwān) הוא חדר מרכזי בבית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וליוואן · ראה עוד »
טון (בלשנות)
טון (בעברית: נֶגֶן) הוא תכונה פונמית המצויה בחלק ניכר משפות העולם, בהן שינויים בגובה הקול משמשים בשביל להבדיל בין פונמות, כלומר שפות בהם גובה הצליל הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת להבין את משמעות המילים המדוברות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וטון (בלשנות) · ראה עוד »
טילון (פירושונים)
מקור השם "טילון" הוא מהמילה "טיל", ולכן משמעותו הדקדוקית היא – טיל קטן.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וטילון (פירושונים) · ראה עוד »
זמן (בלשנות)
בבלשנות, זמן הוא אחד ממאפייני הפועל, המשקף את הזמן שבו מתבצעת הפעולה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וזמן (בלשנות) · ראה עוד »
זמש
ז'קט זמש זמש הוא חומר גלם המיוצר מעורם של בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וזמש · ראה עוד »
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »
זלמן ארן
זלמן (זיאמה) ארן (לשעבר אהרונוביץ') (1 במרץ 1899, י"ח באדר תרנ"ט, יוזובקה, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 6 בספטמבר 1970, ה' באלול תש"ל) היה מנהיג ציוני סוציאל-דמוקרטי, פוליטיקאי ומחנך ישראלי יליד אוקראינה, חבר הכנסת מטעם מפא"י.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וזלמן ארן · ראה עוד »
זהר לבנת
זהר לבנת (נולדה ב-14 ביולי 1960) היא פרופסור מן המניין במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וזהר לבנת · ראה עוד »
זוג מינימלי
בפונולוגיה, זוג מִינִימָלִי (גם: זוּג מִזְעָרִי, נוֹגְדוֹת) הוא זוג מילים (לעיתים גם ביטויים) בשפה מסוימת, שנבדלות זו מזו באלמנט פונולוגי אחד בלבד, כמו עיצור אחד או תנועה אחת, ויש לכל אחת מהן משמעות שונה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וזוג מינימלי · ראה עוד »
זווית אחרת
הסמליל האחרון של אתר "זווית אחרת", בעיצוב אמיתי סנדי זווית אחרת (בערבית: زاوية أخرى) היה אתר אינטרנט ישראלי שנסגר.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וזווית אחרת · ראה עוד »
זיפזיף
קיר לבנים שהוכנו מזיפזיף, כנראה בעשור השלישי של המאה ה-20, בבניין ברחוב שלוש בנווה צדק 300px זיפזיף, בעברית ישראלית, הוא שם גנרי לחול שפת הים, הכולל גרגירי חול, חלוקי אבנים ממקורות שונים, ושרידי יצורי הים, כגון צדפים, קונכיות, הנפלטים אל חוף הים בכוח תנועת הגלים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וזיפזיף · ראה עוד »
זיווגים
זיווגים (באנגלית: Coupling) היא סדרת קומדיית מצבים בריטית של ה־BBC שנוצרה ונכתבה על ידי סטיבן מופאט, ומבוססת במידת מה על חייו ויחסיו עם אשתו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וזיווגים · ראה עוד »
חמאם
החדר החם בחמאם בהרמון. אבן השיש המוגבהת במרכזו של האולם ולאורך הקירות קבועים ברזי המים פנים חמאם מצרי בהדפס מאת ג'ובאני בטיסטה צ'קי אחרי ויוואן דנון מראה בחמאם החדר החם בחמאם ביי בסלוניקי תרשים של חמאם ביי בסלוניקי: בכתום החלק המיועד לגברים, בצהוב לנשים, ובאדום הבאר. שני חלקי המבנה (לגברים ולנשים) מחולקים לשלושה שלבים כל אחד חורבת החמאם הטורקי ברחוב יחזקאל בירושלים חמאם (בטורקית: Hamam; בערבית: حمّام), או בית מרחץ טורקי, הוא בית מרחץ לח המקובל ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחמאם · ראה עוד »
חמסין
סופת חול חולפת על ים סוף בדרכה מערב הסעודית למצרים (13 במאי 2005). חַמְסִין (בערבית خمسين – ח'מסין) הוא רוח מדברית חמה ויבשה המנשבת באזור צפון אפריקה והמזרח התיכון, בדומה לסירוקו וסמום.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחמסין · ראה עוד »
חמצה
שדה חמצה בגליל התחתון גרגרי חמצה מונבטים. ''Cicer arietinum noir'' חִמְצָה תרבותית (שם מדעי: Cicer arietinum), המוכרת יותר בשמה הערבי חומוס (תעתיק מדויק: חֻמֻּץ), היא צמח ממשפחת הקטניות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחמצה · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחסידות בעלז · ראה עוד »
חקר התרגום
עמוד מתרגום השבעים חקר התרגום או מחקר התרגום (באנגלית:Translatology,Translation Studies) הוא ענף בין-תחומי העוסק בתיאוריות תרגום (בכתב ועל-פה), בתיאור שיטותיו ובאופן יישומן.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחקר התרגום · ראה עוד »
חלקי הדיבר
בבלשנות, החלוקה לחלקי דיבר (או חלקי הדיבור), או במינוח מקצועי יותר לקטגוריות לקסיקליות, היא סיווג כל מילה בלקסיקון של שפה לפי מאפיינים מורפולוגיים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחלקי הדיבר · ראה עוד »
חלום יעקב
מוזיאון הבריטי, לונדון חלום יעקב הוא סיפור מקראי המופיע בתחילת פרשת ויצא ומתרחש במהלך מסעו של יעקב צפונה מבאר שבע שבכנען לחרן שבארם נהריים, בעקבות ציווי הוריו לאחר סיפור גנבת הברכות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחלום יעקב · ראה עוד »
חטף
חטף הוא סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחטף · ראה עוד »
חזה חשוף
שני מפגינים חשופי חזה מניפים שלטים באירועי כיבוש וול סטריט, אוקטובר 2011. על השלטים כתוב: "אי-צדק כלכלי אינו יפה" ו-"אתם יכולים לענות אותי ואף להרוס את הגוף הזה, אך לא תוכלו לכלוא את רוחי. (מהטמה גנדי)" חזה חשוף אצל גברים הוא היעדר חולצה או לבוש עליון אחר, מהמותן ומעלה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחזה חשוף · ראה עוד »
חזיר הבית
http://www.safa-ivrit.org/fauna/sounds.php איך עושה כבשה באתר "השפה העברית" חזיר Tamworth חזירים צעירים בחווה עדר חזירים בספרד חזירים מגזע Meishan חזיר מסוג Potbelly, המראה השמנה אופיינית חזרזיר בשר חזירים במדריד החזיר, או חזיר הבית (שם מדעי: Sus scrofa domesticus או Sus domesticus) הוא תת-מין של המין חזיר בר, ממשפחת החזיריים, אשר בוית על ידי האדם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחזיר הבית · ראה עוד »
חדק
חדק הפיל הרב-תכליתי רקבן מפוספס ('''זבוב''' ממשפחת הרחפניים שמחקה דבורה) משתמש בחדק המציצה שלו כדי למצוץ את צוף הפרחים. חֵדֶק הוא נספח מוארך בחלק הקדמי של ראש בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחדק · ראה עוד »
חופה וקידושין
חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחופה וקידושין · ראה עוד »
חוצפה
חוצפה היא התנהגות שאינה מצייתת לנורמה תוך כדי התרסה, ובפרט יש בה חוסר ציות לסמכות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחוצפה · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחולם · ראה עוד »
חידת שמשון
"חתונת שמשון", ציור של רמברנדט, 1638. שמשון, בעל השיער הארוך, משוחח עם אורחיו בימין התמונה. חידת שמשון היא חידה המופיעה בתנ"ך כחלק מסיפור עלילותיו של שמשון.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחידת שמשון · ראה עוד »
חיים רבין
חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה פרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחיים רבין · ראה עוד »
חיים רוזן
חיים ברוך רוזן (ד' באדר תרפ"ב, 4 במרץ 1922 – כ"ב בתשרי תש"ס, 2 באוקטובר 1999) היה פרופסור לבלשנות כללית ולבלשנות הודו-אירופית באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות בשנת תשל"ח (1978) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחיים רוזן · ראה עוד »
חיים בלנק
חיים בלנק (25 ביולי 1926 – 16 בנובמבר 1984) היה בלשן, חוקר הלשון המדוברת הערבית והעברית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וחיים בלנק · ראה עוד »
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובניינים בעברית · ראה עוד »
בעלי חיים בתנ"ך
התנ"ך עשיר באזכורים של נופי ארץ ישראל, הצומח והחי בה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובעלי חיים בתנ"ך · ראה עוד »
בקלווה
בַּקְלָוָה (בטורקית: Baklava; בטורקית עות'מאנית: باقلوا) או בַּקְלָאווה (בערבית: بقلاوة) היא מאפה מתוק העשוי שכבות בצק פילו וביניהן מילוי של אגוזי מלך או פיסטוקים טחונים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובקלווה · ראה עוד »
ברוך פודולסקי
ברוך פּוֹדוֹלְסקי (ברוסית: БарухПодольский; 1940, מוסקבה – 21 בפברואר 2011, חולון) היה בלשן ומילונאי ישראלי יליד ברית המועצות, בעבר אסיר ציון.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וברוך פודולסקי · ראה עוד »
ברכה (נימוס)
מצדיעים לבוש. ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציינים סוג של מערכת יחסים או סטטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וברכה (נימוס) · ראה עוד »
בלשנות היסטורית
בלשנות היסטורית (הקרויה גם בלשנות דיאכרונית) היא המחקר של הדרכים שבהן השפות משתנות במשך הזמן, על ידי בחינה של שפות שדומות אחת לשנייה בתחומים שונים כמו מורפולוגיה, תחביר, וכן מטקסטים עתיקים שנשמרו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובלשנות היסטורית · ראה עוד »
בלגן
מטבח מבולגן חדר מבולגן כלב מבלגן ריפוד של כרית בָּלָגָן (או בלאגן) הוא שם עצם בסלנג בעברית ישראלית ופירושו אי-סדר, מהומה וגם אנדרלמוסיה, הן במובן פיזי והן במובן מנטלי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובלגן · ראה עוד »
בליעל
תחריט עץ של בליעל ועושי דברו, מתוך הספר (Buche Belial (1473 בליעל או בן בליעל, בספרי התנ"ך, הוא כינוי לאדם בעל תכונות מוסריות שליליות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובליעל · ראה עוד »
בז'ז'ני
בְּזֵ'זַ'נִי (Brzeżany, זו ההגייה הפולנית הנהוגה גם בעברית הישראלית; באוקראינית Бережани, נהגה בֶּרֶזַ'אנִי; ביידיש ברעזשאַן, נהגה בְּרֶזַ'אן) היא עיר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, המשמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז ברזנסקי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובז'ז'ני · ראה עוד »
בבא
בבא היא מילה שפירושה בארמית שער, ובעברית פירושה אבא.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובבא · ראה עוד »
בוקרה פיל מישמיש
עץ משמש ועליו פירות בֻּכְּרָה פִי (א)לְמִשְׁמִשׁ (בערבית بُكرة في المشمش) הוא ביטוי עממי הנפוץ בכמה ניבים של ערבית (ערבית מצרית, ערבית פלסטינית ועוד).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובוקרה פיל מישמיש · ראה עוד »
בושם
בשמים בושם (באנגלית: Perfume, הלחם בסיסים של Per ו-Fume - "מעלה עשן") הוא שם כולל לכל נוזל, קרם או שמן אתרי, המפיץ ריח נעים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובושם · ראה עוד »
בית הכנסת רש"י
בית הכנסת רש"י הוא בית כנסת ברחוב ברוונוואל 5 בעיר טרואה, גראנד אסט, צרפת (rue Brunneval 5 Troyes, Grand Est, France). בית הכנסת נקרא על שמו של הרב ופרשן המקרא רש"י שנולד ונפטר בטרואה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ובית הכנסת רש"י · ראה עוד »
ביורק
בִּיוֹרְק גוּדְ'מוּנְדְסְדוֹטִיר (באיסלנדית: Björk Guðmundsdóttir;, הגייה: תעתיק IPA לעברית:; נולדה ב-21 בנובמבר 1965 ברייקיאוויק שבאיסלנד) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, תקליטנית ושחקנית איסלנדית היוצרת במגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, הכוללים ארט פופ, אלקטרוניקה, טריפ-הופ, ג'אז, מוזיקה עממית ומוזיקה קלאסית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וביורק · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגאונים · ראה עוד »
גרש
גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגרש · ראה עוד »
גל דה פז
גל דה פז (נולדה ב-12 בנובמבר 1987) היא זמרת-יוצרת ישראלית, סולנית להקת "דה פז בנד" (The Paz Band) וחברת להקת "לוסיל קרו" (Lucille Crew) ומורה לפיתוח קול.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגל דה פז · ראה עוד »
גלעד צוקרמן
גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971) הוא בלשן ומחיה שפות ישראלי, פרופסור לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגלעד צוקרמן · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגלות (יהדות) · ראה עוד »
גליקל מהמלין
מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגליקל מהמלין · ראה עוד »
גזרת נל"א
גזרת נל"א (נחי ל' הפועל א') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגזרת נל"א · ראה עוד »
גזרת חפ"ן
גזרת חפ"ן (חסרי פ' הפועל נ') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגזרת חפ"ן · ראה עוד »
גזרת המרובעים
גזרת המרובעים היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגזרת המרובעים · ראה עוד »
גזרה (דקדוק)
בדקדוק של השפות השמיות, המונח גִזרה מתייחס לקבוצה של שורשים שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגזרה (דקדוק) · ראה עוד »
גבינה צהובה
גבינה צהובה חתוכה לקוביות גבינה צהובה (מגרמנית: Gelbkäse) הוא שם גנרי המקובל בישראל למספר סוגי גבינות קשות, בעלות צבע אחיד הקרוב לצהוב (באופן טבעי או בשל הוספת צבעי מאכל), כגון מותגי הגבינות "עמק", "גלבוע", "נעם" ועוד.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגבינה צהובה · ראה עוד »
גדי
גדי של יעל במכתש רמון גְדִי הוא הצאצא של עז הבית בעברית מודרנית, עם זאת בעברית מקראית משמעותו גור של כל בהמה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וגדי · ראה עוד »
דן מכמן
דן מכמן (נולד ב-28 ביוני 1947) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל וראש המכון לחקר השואה ע"ש ארנולד וליאונה פינקלר באוניברסיטת בר-אילן, ומכהן כראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודן מכמן · ראה עוד »
דמיטרי פרוקופייב
דמיטרי פרוקופייב (רוסית: Дмитрий Прокофьев; נולד ב-1951) הוא סופר ועיתונאי רוסי, כתב לשעבר בקול ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודמיטרי פרוקופייב · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודקדוק · ראה עוד »
דרייב אין
דרייב אין בסידני, אוסטרליה הדרייב אין בתל אביב דרייב אין (מאנגלית: Drive-in) הוא הכינוי הרווח בעברית המדוברת לבית קולנוע באוויר הפתוח, הבנוי ממגרש חניה לכלי רכב, תא הקרנה ומסך קולנוע גדול הניצב מולם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודרייב אין · ראה עוד »
דתיים
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודתיים · ראה עוד »
דחיינות
דחיינות היא נטייה או התנהגות המתאפיינת בדחייה או הימנעות של אדם מביצוע פעולה או מטלה בעלת עדיפות גבוהה שהוא מעוניין או צריך לבצע, לטובת פעולה או מטלה בעלת עדיפות נמוכה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודחיינות · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודגש קל · ראה עוד »
דורית רביד
דורית רביד (נולדה ב-5 בפברואר 1952) היא פרופסור אמריטה לבלשנות ופסיכולינגוויסטיקה התפתחותית בבית הספר לחינוך ובחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב ונשיאת החוג הישראלי לבלשנות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודורית רביד · ראה עוד »
דוד (גופן)
גופן "דוד" פרוטה מ-1952 בעיצוב איתמר דוד עם אות "דוד" שקלים חדשים דוד (David) הוא גופן עברי שעוצב על ידי איתמר (איסמר) דוד (בהתייעצות עם משה שפיצר) בשנת 1952 ונמצא בשימוש נרחב בימינו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודוד (גופן) · ראה עוד »
דוד רמז
דוד רמז (דְרַבְּקִין) (י"ח באייר תרמ"ו, 23 במאי 1886 – י"ג באייר תשי"א, 19 במאי 1951) היה ממנהיגי היישוב, יו"ר הוועד הלאומי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודוד רמז · ראה עוד »
דיאלוג (תוכנה)
תוכנת דיאלוג תסריט היא תוכנה ותיקה לכתיבת תסריטים התומכת בכתיבה בשפה העברית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודיאלוג (תוכנה) · ראה עוד »
דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ודיפתונג · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וה · ראה עוד »
ה"א המגמה
בדקדוק העברי ה"א המגמה היא מוספית מסוג סופית שמציינת יעד או מגמה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וה"א המגמה · ראה עוד »
ה"א השאלה
ה"א השאלה (גם: ה"א הַתֵּמַהּ), בדקדוק עברי, באה בראש מילת שאלה במשפט שאלה ומשמשת לציון שאלה או תמיהה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וה"א השאלה · ראה עוד »
ה"א הידיעה
בדקדוק של השפה העברית, ה"א הידיעה או ה"א היידוע היא האות ה' כאשר היא משמשת כתווית יידוע לשם עצם או לשם תואר.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וה"א הידיעה · ראה עוד »
ה'ת"ת
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וה'ת"ת · ראה עוד »
המתחיל במצווה אומרים לו גמור
המתחיל במצווה אומרים לו גמור הוא פתגם ביהדות וניב בשפה העברית, לפיו מי שהתחיל במצווה או מעשה טוב, עליו מוטלת החובה לגמור אותו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והמתחיל במצווה אומרים לו גמור · ראה עוד »
המחאה
המחאה אמריקאית המחאה קנדית הַמְחָאָה (המכונה גם כן צֶ'ק מאנגלית או שֵׁיק מצרפתית) היא שטר שבו מורה אדם או ישות משפטית אחרת (המכונה "המושך" בדיני השטרות) לבנק (המכונה "הנמשך" או "הקבל" בדיני השטרות) למשוך מחשבונו כסף לצד ג' (המכונה "הנפרע" בדיני השטרות), בזמן שנקבע מראש.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והמחאה · ראה עוד »
העברית בת ימינו
#הפניה עברית ישראלית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והעברית בת ימינו · ראה עוד »
העברית החדשה
#הפניה עברית ישראלית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והעברית החדשה · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והעדה החרדית · ראה עוד »
העורב (פואמה)
'''העורב''', איור מאת ג'ון טניאל הָעוֹרֵב (באנגלית: The Raven) היא פואמה גותית מאת המשורר האמריקני אדגר אלן פו, שפורסמה לראשונה בינואר 1845.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והעורב (פואמה) · ראה עוד »
העיניים של המדינה
החרמון "העיניים של המדינה" הוא ביטוי שנכנס לאוצר הביטויים הישראלי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והעיניים של המדינה · ראה עוד »
הציווי החדש
הציווי החדש הוא מונח שטבע הבלשן שמואל בולוצקי לתיאור נטיית ציווי חדשה שהתפתחה בעברית מודרנית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והציווי החדש · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והתקווה · ראה עוד »
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והלוח היוליאני · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והטעמה · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והברית החדשה · ראה עוד »
הגה (פונטיקה)
הגה (ברבים: הגאים או הגיים) הוא צליל יחיד המופק בתקשורת הלשונית המדוברת.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והגה (פונטיקה) · ראה עוד »
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והגיית העברית · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הומוסקסואליות
דגל הגאווה במצעד הגאווה בטאיוואן בהקשר של מיניות האדם, הוֹמוֹסֶקסוּאליות (הלחם של המילים: "ὁμός" (תעתיק: "הומוס"; מיוונית: "זהה") ו־"sex" (תעתיק: "סקס"; מלטינית: מין), כלומר "מין זהה") פירושה משיכה מינית של אדם אל בני מגדרו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והומוסקסואליות · ראה עוד »
הומופון
הומופון (הומו - זהה, פון - צליל) פירושו "בעל צליל זהה".
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והומופון · ראה עוד »
הכפלת "שמ-"
הכפלת "שְׁמְ-" היא צורה של הכפלה (רֶדוּפּליקציה) שבה מילה מוכפלת כשהמופע השני שלה מתחיל בצירוף הצלילים שְׁמְ (/ʃm/).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והכפלת "שמ-" · ראה עוד »
הכפלת עיצור
הכפלת עיצור (נקראת גם מִכְפָּל או הארכת עיצור) היא תופעה פונטית, לעיתים פונולוגית, שבה עיצור נהגה למשך זמן ארוך יותר מן הרגיל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והכפלת עיצור · ראה עוד »
היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
הסמליל ההיסטורי של הטכניון הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה טכנית מובילה בחיפה, ישראל, שהחלה לפעול בתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והיסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »
הידמות
בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והידמות · ראה עוד »
הידברות (ארגון)
הידברות - ארגון לקירוב לבבות היא עמותה חרדית ישראלית שהוקמה בשנת 2002 ומטרתה, על פי פרסומיה, "לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, לספק גם עולמות עשירים בתוכן יהודי מחזק ומעניין".
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והידברות (ארגון) · ראה עוד »
היהודים באים
היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית והיהודים באים · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וו · ראה עוד »
ורוד
הספקטרום ורד ישו לבוש ורוד בזרועות המדונה, דון לורנצו מונקו (Don Lorenzo Monaco) 1410, השיוך של הצבע הוורוד לבנות קיים בתרבות רק מהעת המודרנית כנסיית פטרוס הקדוש, או הכנסייה הרוסית, בשכונת אבו כביר בדרום תל אביב, הבנויה מלבנים בגוון ורוד ורוד הוא הכינוי לצבע המתקבל מערבוב של הצבעים אדום ולבן ולעיתים מתואר גם כגוון בהיר של אדום.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וורוד · ראה עוד »
ורוד שושנה
ורוד שושנה הוא צבע שממוקם בסקאלת הצבעים בין הצבע האדום לצבע מג'נטה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וורוד שושנה · ראה עוד »
כנאפה
דרוזית בדלית אל-כרמל לצד עוואמה כְּנָאפֶה (בערבית: كنافة) היא עוגה מזרח תיכונית מסורתית העשויה משכבה של חוטי בצק דקיקים או בצק סולת ומתחתיה שכבה של גבינה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וכנאפה · ראה עוד »
כפרה עליך
כַּפָּרָה עָלֶיךָ (או כַּפָּרָה עָלַיִךְ, כַּפָּרָה עֲלֵיכֶם בקיצור: כַּפָּרָה או כפרע - כשבכל המקרים המילה "כפרה" נהגית במלעיל) הוא ביטוי בעברית ישראלית שמקורו במרוקאית יהודית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וכפרה עליך · ראה עוד »
כתב יד ארפורט
מאימתי קורין את שמע...) כתב יד אֶרְפוּרְט (בכתיב ארכאי: ערפורט) הוא כתב היד הקדום ביותר הקיים כיום של נוסח התוספתא, והוא מתוארך למאה ה-12 לספירה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וכתב יד ארפורט · ראה עוד »
כל דאלים גבר
כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וכל דאלים גבר · ראה עוד »
כל המוסיף גורע
כל המוסיף גורע הוא ביטוי שמקורו בתלמוד, ופירושו: מי שמגזים ומוסיף על איסור, או קביעה כלשהם – עלול, בסופו של דבר, לגרום לנזק בהבנה או ביישום.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וכל המוסיף גורע · ראה עוד »
כהן (ביתא ישראל)
237x237 פיקסליםקֵס (געז: ቀሲሰ, אמהרית: ቄሰ - "קֵס"; תגרית: ቀሺ - "קָשִׁי"), או כַּהַן (בגעז: ካሀን, בעברית: כהן; רבים: ካሀንት - "כַּהֲנַת"), הוא הסמכות הדתית הראשית בביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וכהן (ביתא ישראל) · ראה עוד »
כומתה
קטלאנית מסורתית השחקנית הגרמניה אינגה קלר חובשת כומתה כֻּמְתָּה היא סוג של כובע עגול עם חלק עליון שטוח.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וכומתה · ראה עוד »
כושי
בתרגום הראשון לעברית של מחזהו של ויליאם שייקספיר, "אותלו", נקרא גיבור המחזה "איתיאל הכושי" כושי היא מילה שמקורה בתנ"ך, שמתייחסת לאדם (לרוב האדם השחור ממוצא אפריקאי) בעל צבע עור כהה ביותר (קרוב לשחור).
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וכושי · ראה עוד »
יאללה ביי
יאללה ביי היא ברכת פרידה שנמצאת בשימוש שגור בעברית הישראלית החל מסוף המאה ה-20 (שנות ה-80 לכל המאוחר) ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויאללה ביי · ראה עוד »
יעקב מתתיה
יעקב מתתיה (9 באפריל 1933, י"ג בניסן ה'תרצ"ג – 9 באוגוסט 2021, א' באלול ה'תשפ"א) היה בוטנאי ישראלי וחוקר בבנק הגנים שבמכון וולקני.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויעקב מתתיה · ראה עוד »
ירח דבש
שמשת מכונית עם הכיתוב (באנגלית) "זה עתה נישאו". נהוג בתרבויות רבות לקשט את מכוניתם של הזוג הטרי שלעיתים גם משמשת כדרך להצהיר את נישואיהם בדרכם לירח הדבש. יֶרַח דְבַשׁ (באנגלית: Honeymoon) הוא פרק זמן קצר (ימים אחדים או שבועות מעטים) לאחר טקס הנישואים, אותו נוהגים בני הזוג לחגוג בנסיעה לאתר מרוחק, לרוב כזה הנחשב מיוחד ורומנטי, כדי שיוכלו לבלות באינטימיות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וירח דבש · ראה עוד »
ירידה מארץ ישראל
ירידה מארץ ישראל, היא הגירתם של יהודים מארץ ישראל אל הגולה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וירידה מארץ ישראל · ראה עוד »
יש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויש · ראה עוד »
יש את
בעברית ישראלית מקובל בפי הדוברים הצירוף יש את, כגון: "יש את האיש הזה", "יש לי את הספר", "יש לך אותי".
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויש את · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וישראל · ראה עוד »
ישראל טלר
ישראל הלוי טֶלֶר (לעיתים בכתיב היידי, שנהג בזמנו: טעללער; בלועזית: Teller; י"ב בכסלו תקצ"ו, 3 בדצמבר 1835, זלוצ'וב, גליציה – ט"ז בכסלו תרפ"ב, 17 בדצמבר 1921, רחובות) היה מורה וסופר עברי, מראשי קונגרס פוקשאן, מאנשי העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וישראל טלר · ראה עוד »
ישראלים
ישרְאלים (בערבית: إسرائيليون. תעתיק: אִסְרַאִילִיוּן) הם אזרחי מדינת ישראל, תושבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וישראלים · ראה עוד »
ישראלים יוצאי אתיופיה
ישראלים יוצאי אתיופיה, המכונים גם בני העדה האתיופית, הם אזרחי מדינת ישראל מיהדות אתיופיה, שעלו לישראל או שמוצא משפחתם מאתיופיה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וישראלים יוצאי אתיופיה · ראה עוד »
ישראליזציה
ישראליזציה הוא מונח בסוציולוגיה, במחקר התרבות או בפוליטיקה המתייחס לתהליך המתרחש בקרב קבוצות מיעוט במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וישראליזציה · ראה עוד »
יחסה
בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויחסה · ראה עוד »
יבנה (קלן)
תעודה מבית הספר יבנה (השם הרשמי בגרמנית: Jüdisches Reformrealgymnasium Jawne, "בית־הספר־התיכוני־הרפורמיסטי היהודי יבנה") הייתה הגימנסיה היהודית היחידה בחבל הריין בגרמניה בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויבנה (קלן) · ראה עוד »
יה אכסוף
יָהּ אֶכְסֹף הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין, וחתם שמו באקרוסטיכון 'אהרן' לאחר המילה הראשונה שבכל בית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויה אכסוף · ראה עוד »
יהדות איראן
יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויהדות איראן · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויהדות תימן · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות ישראל
יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויהדות ישראל · ראה עוד »
יואל טייטלבוים
הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויואל טייטלבוים · ראה עוד »
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »
יוסף שכטר
יוסף שכטר (בגרמנית: Josef Schächter) (16 בספטמבר 1901, גליציה המזרחית – 30 במרץ 1994, חיפה) היה פילוסוף, רב, מוסמך לדיינות, תאולוג, הוגה דעות ומחנך ישראלי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויוסף שכטר · ראה עוד »
יוסף חדאד
יוּסֵף חדאד (בערבית: يوسف حداد; נולד ב-3 בספטמבר 1985) הוא ערבי-ישראלי נוצרי, פעיל הסברה ישראלית, עיתונאי, פעיל חברתי במגזר הערבי בישראל, אושיית רשת ומנכ"ל עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" הפועלת לחיבור החברה הערבית לחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויוסף חדאד · ראה עוד »
יוספיה סימון
יוספיה סימון (נולדה ב-1938) היא מתרגמת ישראלית.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויוספיה סימון · ראה עוד »
יוונית מודרנית
יוונית מודרנית (Νέα Ελληνικά או Νεοελληνική, כלומר נאו-הלנית; ידועה גם כ-Ρωμαίικα, כלומר רומאית) היא מונח לניבי השפה היוונית המדוברים כיום.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויוונית מודרנית · ראה עוד »
יימח שמו
יִמַּח שְׁמוֹ או יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ היא קללה עברית עתיקה, המופנית כביטוי לוואי לרָשע, או נגד אויבי העם היהודי.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ויימח שמו · ראה עוד »
ייצוג לשוני של קולות בעלי חיים
ייצוגים לשוניים של קולות בעלי חיים הם מילים בשפה האנושית המבטאות צלילים שמפיקים בעלי חיים שונים, ובפרט צלילים המשמשים לצורך תקשורת ביניהם.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וייצוג לשוני של קולות בעלי חיים · ראה עוד »
ייקוב הדין את ההר
יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר הוא ביטוי חז"לי שמשמעותו היא - הקפדה מוחלטת על הכללים, ללא פשרות, ללא גמישות וללא רחמים.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית וייקוב הדין את ההר · ראה עוד »
2040
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית ישראלית ו2040 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
עברית מודרנית, עברית חדשה, עברית בת זמננו, עברית בת-זמננו.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עברית_ישראלית
