גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
57 יחסים: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, משפחות כהן, מלמד (פירושונים), מלבי"ם, מחלוקת, מדרש הגדול, מכילתא דרשב"י, ארמית בבלית, ארתור שפנייר, אשכול (הוצאה לאור), אלעזר טויטו, אונומסטיקון, אונומסטיקון (אוסביוס), איליה קפיטולינה, נח עמינח, נחמיה העמסוני, נחלאות, נחום איש גמזו, סדר הדורות, ע"צ מלמד, עצ"ם, על הנסים, פרס טשרניחובסקי, פרס הרב קוק לספרות תורנית, פרס ירושלים, פרס ירושלים לספרות תורנית, פרשני המקרא היהודים, פירוש הרמב"ן לתורה, רחמים מלמד כהן, שמואל שאול לוי, שערי רחמים (בית כנסת), שלמה עדני, תנאים, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי התנ"ך, תלמוד ירושלמי, תוספתא, טעמי המקרא, זוכי פרס ישראל, בנימין דה-פריס, ברכת הלבנה, בית בעל מעון, בית הכנסת אגודת צעירי פרס, דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל, ה'תשמ"ז, ה'תשנ"ד, האגודה לאספרנטו בישראל, כ"ו באדר, כתב יד ותיקן 133, כל דאלים גבר, ..., יעקב מלמד-כהן, יעקב נחום אפשטיין, יצחק דב גילת, יקיר ירושלים, יהושע בראנד, יום העצמאות, יוסף שאול אלישר. להרחיב מדד (7 יותר) »
מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא הוא ביטוי ארמי שהשתרש בשפה העברית, ומשמעותו המילולית היא "מגג גבוה לבור עמוק".
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ומאיגרא רמא לבירא עמיקתא · ראה עוד »
משפחות כהן
ביהדות, כֹּהֵן הוא מצאצאי אהרן הכהן.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ומשפחות כהן · ראה עוד »
מלמד (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה לפי עיסוק.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ומלמד (פירושונים) · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ומלבי"ם · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ומחלוקת · ראה עוד »
מדרש הגדול
מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ומדרש הגדול · ראה עוד »
מכילתא דרשב"י
מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ומכילתא דרשב"י · ראה עוד »
ארמית בבלית
עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וארמית בבלית · ראה עוד »
ארתור שפנייר
ארתור אברהם שְׁפַּנְיֶיר (בתעתיק ארכאי: שפּאניער; שמו העברי: אברהם; בגרמנית: Arthur Spanier; 17 בנובמבר 1889, מגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, גרמניה – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר מדעי היהדות יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וארתור שפנייר · ראה עוד »
אשכול (הוצאה לאור)
לוגו הוצאת ספרים אשכול אשכול הוא הוצאת ספרים ירושלמית ותיקה, המתמחה בהדפסת ספרי קודש.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ואשכול (הוצאה לאור) · ראה עוד »
אלעזר טויטו
אלעזר טויטו (10 בינואר 1929 - 25 ביוני 2010) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות ישראל.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ואלעזר טויטו · ראה עוד »
אונומסטיקון
אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν, משמעות השמות) עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ואונומסטיקון · ראה עוד »
אונומסטיקון (אוסביוס)
האונומסטיקון (Onomasticon) שחיבר אוסביוס מקיסריה (ביוונית: Περὶ τῶν τοπικῶν ὀνομάτων τῶν ἐν τῇ Θείᾳ Γραφῇ, "על שמות המקומות בכתבי הקודש") הוא מדריך של שמות מקומות, או "גאזטיר", מקור ראשוני המספק לגאוגרפים היסטוריים ידע על ארץ ישראל ועבר הירדן בתחילת המאה ה-4.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ואונומסטיקון (אוסביוס) · ראה עוד »
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »
נח עמינח
נח עמינח (נולד בכ"ח בשבט ה'תרצ"א, 14 בפברואר 1931) הוא חוקר תלמוד ישראלי.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ונח עמינח · ראה עוד »
נחמיה העמסוני
קבר התנא נחמיה העמסוני רבי נחמיה העמסוני היה תנא - כנראה מהדור השני של התנאים.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ונחמיה העמסוני · ראה עוד »
נחלאות
נחלאות הוא גוש של שכונות ותיקות בלב ירושלים, שנבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ונחלאות · ראה עוד »
נחום איש גמזו
נחום איש גמזו היה תנא מהדור השני של התנאים ואחד מרבותיו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ונחום איש גמזו · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וסדר הדורות · ראה עוד »
ע"צ מלמד
#הפניה עזרא ציון מלמד.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וע"צ מלמד · ראה עוד »
עצ"ם
#הפניה עזרא ציון מלמד.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ועצ"ם · ראה עוד »
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ועל הנסים · ראה עוד »
פרס טשרניחובסקי
פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ופרס טשרניחובסקי · ראה עוד »
פרס הרב קוק לספרות תורנית
פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל ורבה של יפו בתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ופרס הרב קוק לספרות תורנית · ראה עוד »
פרס ירושלים
יריד הספרים הבינלאומי הרביעי בירושלים, תשכ"ט 1969 ראש עיריית ירושלים טדי קולק, 30 במרץ 1967 פרס ירושלים ניתן על ידי עיריית ירושלים בנושאים שונים.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ופרס ירושלים · ראה עוד »
פרס ירושלים לספרות תורנית
סמליל הפרס פרס ירושלים לספרות תורנית הוא אחד מפרסי ירושלים המוענק בתחום ספרות תורנית לזכרם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב יעקב משה חרל"פ.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ופרס ירושלים לספרות תורנית · ראה עוד »
פרשני המקרא היהודים
פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »
פירוש הרמב"ן לתורה
פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »
רחמים מלמד כהן
הרב רחמים מלמד הכהן (כ"ה באלול ה'תרכ"ה 16 בספטמבר 1865 - ירושלים, ד' בשבט ה'תרצ"ב 12 בינואר 1932) היה רבה של עדת יהודי פרס בירושלים.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ורחמים מלמד כהן · ראה עוד »
שמואל שאול לוי
שמואל שאול לוי (בצרפתית: Sam Levy) (כ"ח באייר תרמ"ד 1884 בפריז – ט"ז באב תשכ"ו 1966 בטרמבליי-לה-גונס) היה תעשיין צרפתי, וראש הקהל של הקהילה החרדית עדת יראים בפריז.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ושמואל שאול לוי · ראה עוד »
שערי רחמים (בית כנסת)
בית הכנסת שערי רחמים הוא בית כנסת של יוצאי העיר שיראז (פרס - איראן) בירושלים, הנמצא ברח' שילה 18, סמוך לשוק מחנה יהודה.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ושערי רחמים (בית כנסת) · ראה עוד »
שלמה עדני
הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (ה'שכ"ז, 1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ושלמה עדני · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ותנאים · ראה עוד »
תרגומי המקרא לארמית
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ותוספתא · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וטעמי המקרא · ראה עוד »
זוכי פרס ישראל
אות פרס ישראלתמונה להחלפה פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וזוכי פרס ישראל · ראה עוד »
בנימין דה-פריס
בנימין דה-פְרִיס (Benjamin de Vries; ב' באב תרס"ה, 2 באוגוסט 1905 – י"ד בחשון ה'תשכ"ז, 28 באוקטובר 1966) היה רב, חוקר תלמוד והלכה, מורה ומחנך, ופרופסור באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ובנימין דה-פריס · ראה עוד »
ברכת הלבנה
סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וברכת הלבנה · ראה עוד »
בית בעל מעון
מצבת מישע בֵית בַּעַל מְעוֹן (במואבית: 𐤁𐤕 𐤁𐤏𐤋𐤌𐤏𐤍KAI 181 (מצבת מישע)), בעל מעון (במואבית: 𐤁𐤏𐤋𐤌𐤏𐤍KAI 181 (מצבת מישע)) או בֵּית מְעוֹן, היתה עיר בסביבות מידבא, בעבר הירדן המזרחי בתקופת המקרא.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ובית בעל מעון · ראה עוד »
בית הכנסת אגודת צעירי פרס
מראה בית הכנסת מבפנים בית הכנסת אגודת צעירי פרס הוא בית כנסת בירושלים.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ובית הכנסת אגודת צעירי פרס · ראה עוד »
דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל
דבי רבי ישמעאל ודבי רבי עקיבא הם כינויים לשני בתי מדרש מתקופת התנאים אשר, על פי הגישה הרווחת במחקר התלמוד, ייצגו שתי אסכולות מדרשיות, ולהם מיוחסים חיבורי מדרשי ההלכה.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ודבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל · ראה עוד »
ה'תשמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וה'תשמ"ז · ראה עוד »
ה'תשנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וה'תשנ"ד · ראה עוד »
האגודה לאספרנטו בישראל
האגודה לאספרנטו בישראל (אספרנטו: ELI - La Esperanto-Ligo en Israelo) היא העמותה המקדמת את שפת האספרנטו ותרבותה בישראל.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד והאגודה לאספרנטו בישראל · ראה עוד »
כ"ו באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וכ"ו באדר · ראה עוד »
כתב יד ותיקן 133
כתב יד וטיקן, קריית הוטיקן, Ebr.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וכתב יד ותיקן 133 · ראה עוד »
כל דאלים גבר
כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד וכל דאלים גבר · ראה עוד »
יעקב מלמד-כהן
הרב יעקב חיים מלמד-כהן (25 בספטמבר 1909 – 13 בספטמבר 1991) היה מחנך ואיש ציבור ירושלמי, חבר הנהלת הסתדרות המזרחי, וחבר ועד העדה הפרסית, ועד העדה הספרדית בירושלים ועוד.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ויעקב מלמד-כהן · ראה עוד »
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »
יצחק דב גילת
יצחק דב גילת (גיטלסון) (אלול תרע"ט, ספטמבר 1919 – ב' בכסלו תשנ"ח, 1 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ויצחק דב גילת · ראה עוד »
יקיר ירושלים
אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ויקיר ירושלים · ראה עוד »
יהושע בראנד
יהושע בראנד (בלועזית: Joshua or Yehoshua Brand; י"ז בסיון תרס"ח, 16 ביוני 1908 - י"ח באדר תשל"ה, 1 במרץ 1975) היה רב, פובליציסט, מורה, חוקר והיסטוריון של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ויהושע בראנד · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ויום העצמאות · ראה עוד »
יוסף שאול אלישר
יוסף שאול אלישר (י"ז באדר ה'תרכ"ז, פברואר 1867 – כ"א בסיון ה'תש"ח 28 ביוני 1948) היה איש ציבור ואיש עסקים ירושלמי, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים, ממייסדי שכונת זיכרון משה בעיר, וחבר אספת הנבחרים הראשונה.
חָדָשׁ!!: עזרא ציון מלמד ויוסף שאול אלישר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עזרא_ציון_מלמד
