גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
71 יחסים: מניין המצוות על פי הרמב"ן, מסורת (יהדות), מעמד הר הזיתים, מר עוקבא, משנה, מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, מחזור, אסטרונומיה, ארבע התקופות, אביב, אדר א', נשיא הסנהדרין, נהרדעא, נורוז, סנהדרין, סדר מועד, סידור רבי שלמה בן נתן, ערב פסח שחל בשבת, עבדאללה סומך, עין טב, עיבור, פסח, פרשת מצורע, פרשת אחרי מות, פרשת קדושים, פרשת תזריע, פרשת בחוקותי, פרשת בהר, פרשת השבוע, פורים שני, צבי הירש יפה, קורבן פסח, קידוש החודש, רמב"ם, ראש השנה למלכים ולרגלים, רב סעדיה גאון, רבי נחוניא דמן חוורן, רבי פפייס, רבי שמעון בן מנסיא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה בן בתירא השני, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי בן כיפר, שמואל הקטן, שאול הכהן, שנת שמיטה, שנה מעוברת, שנה פשוטה, לוח שנה ירחי, לוח השנה במגילות קומראן, ..., לוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי, זכריה בן קבוטל, חיים קניבסקי, חיים יחיאל בורנשטיין, בסיסה, ברוך בן נריה, ד'תתמ"ו, השמש, הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות, הלוח העברי, הכנסת העשרים וחמש, הכרונולוגיה המצרית, היסטוריה של האסטרונומיה, ויליאם מילר, יעקב בכרך, יצחק מכמל, יצחק זלר, ירושלים בהלכה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע, יום הכיפורים, יודעי בינה. להרחיב מדד (21 יותר) »
מניין המצוות על פי הרמב"ן
מניין תרי"ג מצוות על פי השגות הרמב"ן על מניין המצוות של הרמב"ם, הוא רשימת תרי"ג (613) המצוות על פי דעת הרמב"ן, כפי שהיא מופיע בהשגות הרמב"ן - חיבור מאת רבינו משה בן נחמן המיוסד על חיבורו של הרמב"ם על מניין המצוות.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ומניין המצוות על פי הרמב"ן · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מעמד הר הזיתים
מעמד הר הזיתים הוא מעמד טקסי שקיים בהושענא רבה המרכז היהודי שישב בארץ ישראל בתקופה המוסלמית המוקדמת, החל מהמאה ה-7 ועד שנות ה-70 של המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ומעמד הר הזיתים · ראה עוד »
מר עוקבא
מר עוקבא היה אמורא בבלי בדור הראשון לאמוראים, כיהן כראש הגולה בבבל בתקופתו של שמואל.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ומר עוקבא · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ומשנה · ראה עוד »
מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר
בסתיו שנת ד'תרפ"ב למניין השנים בלוח העברי (סוף 921 לספירת הנוצרים), פרצה מחלוקת בין רב סעדיה גאון ובין רבי אהרן הכהן בן מאיר, ראש ישיבת גאון יעקב, על אודות קביעת לוח השנה וקביעת המועדים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ומחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר · ראה עוד »
מחזור
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ומחזור · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ואסטרונומיה · ראה עוד »
ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וארבע התקופות · ראה עוד »
אביב
חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007 250x250 פיקסלים האָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובה חל המעבר מהחורף לקיץ.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ואביב · ראה עוד »
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ואדר א' · ראה עוד »
נשיא הסנהדרין
נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ונשיא הסנהדרין · ראה עוד »
נהרדעא
מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ונהרדעא · ראה עוד »
נורוז
הפת סין נורוז (בפרסית: نوروز - "יום חדש") הוא שמו של ראש השנה וחג האביב הפרסי.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ונורוז · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וסנהדרין · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וסדר מועד · ראה עוד »
סידור רבי שלמה בן נתן
סידור רבי שלמה בן נתן (הרשב"ן) הוא ספר הלכה גדול על סידור התפילה, המבוסס בעיקרו על תורת הגאונים, ומחברו הוא רבי שלמה בן נתן אלג'בלי, חכם תימני שחי במצרים בזמן הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וסידור רבי שלמה בן נתן · ראה עוד »
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »
עבדאללה סומך
הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ועבדאללה סומך · ראה עוד »
עין טב
עין טב (גם עייני טב) הוא שמה של עיירה יהודית קדומה ביהודה הנזכרת רבות בכתבי חז"ל, בעיקר בהקשר לקידוש החודש שהתקיים בה לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ועין טב · ראה עוד »
עיבור
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ועיבור · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ופסח · ראה עוד »
פרשת מצורע
יולדת, המופיעה בפרשה הקודמת. פָּרָשַׁת מְצֹרָע היא פרשת השבוע החמישית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ופרשת מצורע · ראה עוד »
פרשת אחרי מות
השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ופרשת אחרי מות · ראה עוד »
פרשת קדושים
בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות. איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ופרשת קדושים · ראה עוד »
פרשת תזריע
קורבן יולדת פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ היא פרשת השבוע הרביעית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ופרשת תזריע · ראה עוד »
פרשת בחוקותי
מתנות כהונה פרשת בְּחֻקֹּתַי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ופרשת בחוקותי · ראה עוד »
פרשת בהר
שלט בבית פרטי בירושלים המצהיר שכל תוצרת הגינה הפקר בשל שנת שמיטה פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ופרשת בהר · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ופרשת השבוע · ראה עוד »
פורים שני
יהודי פרנקפורט בחודש מרץ 1616, שנת ה'שע"ו, לאחר תבוסת הצורר וינצנץ פטמילך. נחגג מאז כ'''פורים שני'''. תחריט עץ, 1628. פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה פרטיים שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ופורים שני · ראה עוד »
צבי הירש יפה
צבי הירש יפה (י"א בסיוון ה'תרי"ג, 17 ביוני 1853 – י"ח בניסן ה'תרפ"ז, 20 באפריל 1927) היה מתמטיקאי, כרונולוג, עסק בחקר לוחות השנה הכללים ובלוחות השנה העבריים, ממציא.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וצבי הירש יפה · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וקורבן פסח · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וקידוש החודש · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה למלכים ולרגלים
ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רבי נחוניא דמן חוורן
רבי נחוניא דמן חוורן (מכונה בשמות נוספים כגון "רבי חוניא דברת חוורין", "רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן", ועוד) היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ורבי נחוניא דמן חוורן · ראה עוד »
רבי פפייס
רבי פפייס (נקרא גם רבי פפיס, או רבי פפוס; נולד ככל הנראה במאה הראשונה ונפטר במאה השנייה) היה תנא בתקופת חורבן בית שני, מחכמי יבנה לאחר החורבן ומהדור השני לתקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ורבי פפייס · ראה עוד »
רבי שמעון בן מנסיא
רבי שמעון בן מנסיא היה תנא בדור החמישי, תלמידו של רבי מאיר, חבר ב'קהלא קדישא' שבירושלים, בן תקופתו ומוקירו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ורבי שמעון בן מנסיא · ראה עוד »
רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »
רבי יהודה בן בתירא השני
רבי יהודה בן בתירא השני הוא תנא שחי בדור השלישי לתנאים, בתחילת המאה השנייה ומקום מושבו העיקרי היה נציבין שבבבל.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ורבי יהודה בן בתירא השני · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוסי בן כיפר
רבי יוסי בן כיפר (לעיתים מוזכר בשם רבי יוסי בן קיפר) היה תנא בן הדור החמישי שחי בסוף המאה השנייה לספירה בארץ ישראל ולפרקים שהה גם בבבל.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ורבי יוסי בן כיפר · ראה עוד »
שמואל הקטן
שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ושמואל הקטן · ראה עוד »
שאול הכהן
הרב שאול הכהן (תקל"ב, 1772 – ו' באייר תר"ח, 1848) היה פוסק, מדקדק ומחבר הספר "לחם הביכורים".
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ושאול הכהן · ראה עוד »
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ושנת שמיטה · ראה עוד »
שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ושנה מעוברת · ראה עוד »
שנה פשוטה
#הפניה עיבור השנה קטגוריה:שנים עבריות פשוטות.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ושנה פשוטה · ראה עוד »
לוח שנה ירחי
מופעי הירחלוח שנה ירחי הוא שיטת תיארוך המבוססת על מחזור מופעי הירח.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ולוח שנה ירחי · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי
בערב הטרום-אסלאמית נעשה שימוש במספר לוחות שנה.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ולוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי · ראה עוד »
זכריה בן קבוטל
זכריה בן קבוטל היה תנא שעבד במקדש, חי בסוף תקופת בית המקדש השני וכנראה שהיה כהן.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וזכריה בן קבוטל · ראה עוד »
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וחיים קניבסקי · ראה עוד »
חיים יחיאל בורנשטיין
חיים יחיאל הלוי בורנשטיין (בכתיב מיושן: בארנשטיין; 15 ביוני 1845 – 14 באוגוסט 1928) היה חוקר, תוכן, כרונולוג ומתרגם.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וחיים יחיאל בורנשטיין · ראה עוד »
בסיסה
תערובת בסיסה בסיסה (בערבית: بسيسة, תעתיק: בסיסה. עם זאת, ביהדות תוניסיה: בשישא; ביהדות ג'רבה: פשישא) היא תערובת הנאכלת במדינות לוב, תוניסיה ואלג'יריה.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ובסיסה · ראה עוד »
ברוך בן נריה
איור משנת 1553 פסלו של '''ברוך בן נריה''': יצירה שלאלייז'דיניו מראשית המאה ה-19, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הכהן, דמות מקראית, ששימש כסופרו ותלמידו של ירמיהו הנביא.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וברוך בן נריה · ראה עוד »
ד'תתמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וד'תתמ"ו · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה והשמש · ראה עוד »
הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות
הַלֵּב יוֹדֵע אִם לעֵקֶל אִם לעֲקַלְקַלּוֹת הוא פתגם המובא אצל חז"ל, שמקורו ככל הנראה במאות הראשונות לפני הספירה, ומשמעו במקורו: לגבי מעשה המשתמע לשני פנים, רק לבו של האדם יודע האם מדובר בכוונה לטובה, כוונה זכה (כמו שמן זית זך. בלשון הפתגם, הכוונה לעקלים של בית הבד - הסלים בהם היו מניחים את הזיתים המרוסקים לצורך כבישת השמן. ראו בהמשך את הפתגם בהקשרו בסיפור עם ריש לקיש), או לרעה (לעקלקלות.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה והלוח העברי · ראה עוד »
הכנסת העשרים וחמש
הכנסת העשרים וחמש היא הכנסת המכהנת, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר 2022 (ז' בחשוון ה'תשפ"ג), והושבעה ב-15 בנובמבר (כ"א בחשוון).
חָדָשׁ!!: עיבור השנה והכנסת העשרים וחמש · ראה עוד »
הכרונולוגיה המצרית
אבידוס הכרונולוגיה המצרית היא אחת מאבני הפינה החשובות במדע הארכאולוגיה של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה והכרונולוגיה המצרית · ראה עוד »
היסטוריה של האסטרונומיה
מפת כוכבים עם היטל גלילי. מפות הכוכבים של סו סונג הן העתיקות ביותר מבין מפות הכוכבים המודפסות. אסטרונומיה היא העתיקה ביותר מבין מדעי הטבע.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה והיסטוריה של האסטרונומיה · ראה עוד »
ויליאם מילר
חישובים לפי שיטות שונות המציגים את שנת הגאולה כ-1843 ויליאם מילר (באנגלית: William Miller; 15 בפברואר 1782 – 20 בדצמבר 1849) היה כומר בפטיסטי, שייסד זרם אסכטולוגי-משיחי בנצרות הפרוטסטנטית ממנו צמחו הכנסיות האדוונטיסטיות, המציבות בראש מעייניהן את הביאה השנייה של ישו כאירוע ריאלי העתיד לקרות בזמן קרוב.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וויליאם מילר · ראה עוד »
יעקב בכרך
הרב יעקב בכרך (י"א באייר ה'תקפ"ד, 9 במאי 1824 - כ"ד בטבת ה'תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896) היה למדן וחוקר תורני.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ויעקב בכרך · ראה עוד »
יצחק מכמל
הרב יצחק צאלח מכמל (1875–1951) היה מחנך יהודי-עיראקי שעסק בחכמת עיבור השנים ולוחות שנה.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ויצחק מכמל · ראה עוד »
יצחק זלר
הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ויצחק זלר · ראה עוד »
ירושלים בהלכה
אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה וירושלים בהלכה · ראה עוד »
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע
חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע בטקס האזכרה הממלכתי, ז' באדר תשע"ח אנדרטת הנצחה לחללים שמקום קבורתם לא נודע באנדרטת הלוחם הבדואי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע נקבע על ידי הרבנות הצבאית בז' באדר, יום לידתו ויום מותו של משה רבנו לפי המסורת היהודית, מפני שעל פי ספר דברים, מקום קבורתו של משה לא ידוע:.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ויום הכיפורים · ראה עוד »
יודעי בינה
כריכת כרך ד של יודעי בינהיודעי בינה הוא כתב עת תורני שיצא לאור על ידי המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין בישיבת כרם ביבנה.
חָדָשׁ!!: עיבור השנה ויודעי בינה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עיבור_השנה
