גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
105 יחסים: ארתור מ. סאקלר, סין (אזור), סין הקדומה, סינולוגיה, עצמות ניבוי, עצמות הניחוש, עצמות הניבוי, שורש 10, שורש 100, שורש 101, שורש 102, שורש 106, שורש 108, שורש 109, שורש 11, שורש 111, שורש 117, שורש 119, שורש 12, שורש 122, שורש 125, שורש 126, שורש 128, שורש 135, שורש 14, שורש 141, שורש 142, שורש 149, שורש 150, שורש 151, שורש 160, שורש 164, שורש 169, שורש 17, שורש 173, שורש 175, שורש 176, שורש 18, שורש 184, שורש 185, שורש 186, שורש 188, שורש 189, שורש 20, שורש 201, שורש 203, שורש 21, שורש 22, שורש 23, שורש 24, ..., שורש 25, שורש 26, שורש 27, שורש 29, שורש 30, שורש 32, שורש 33, שורש 36, שורש 37, שורש 38, שורש 39, שורש 40, שורש 42, שורש 43, שורש 44, שורש 46, שורש 47, שורש 48, שורש 49, שורש 5, שורש 50, שורש 51, שורש 55, שורש 56, שורש 57, שורש 61, שורש 63, שורש 66, שורש 67, שורש 68, שורש 7, שורש 70, שורש 72, שורש 74, שורש 76, שורש 77, שורש 79, שורש 81, שורש 83, שורש 84, שורש 85, שורש 86, שורש 88, שורש 93, שורש 96, שורש 99, שושלת שאנג, שושלת שיה, שושלת ג'ואו, המאה ה-13 לפנה"ס, האלף ה-2 לפנה"ס, הספרייה הלאומית של סין, היסטוריה של סין, יין שו, 1917 במדע. להרחיב מדד (55 יותר) »
ארתור מ. סאקלר
ארתור מיטשל סאקלר (באנגלית: Arthur Mitchell Sackler).
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש וארתור מ. סאקלר · ראה עוד »
סין (אזור)
החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש וסין (אזור) · ראה עוד »
סין הקדומה
סין הקדומה הוא הכינוי לתקופה בהיסטוריה של סין המתחילה בשנת 2200 לפנה"ס ומסתיימת בשנת 221 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש וסין הקדומה · ראה עוד »
סינולוגיה
סינולוגיה או לימודי סין, היא דיסציפלינה אקדמית המתמקדת בחקר סין בעיקר באמצעות חקר הפילוסופיה, השפה, הספרות, התרבות והיסטוריה של סין.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש וסינולוגיה · ראה עוד »
עצמות ניבוי
#הפניה עצמות ניחוש.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ועצמות ניבוי · ראה עוד »
עצמות הניחוש
#הפניה עצמות ניחוש.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ועצמות הניחוש · ראה עוד »
עצמות הניבוי
#הפניה עצמות ניחוש.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ועצמות הניבוי · ראה עוד »
שורש 10
שורש 10, או אר בּוּ (בסינית: 儿部, פיניין: Er bù) הוא השורש העשירי של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 10 · ראה עוד »
שורש 100
שורש 100 או שֶׁנְג בּוּ (בסינית: 生部, פיניין: Shēng bù) הוא השורש ה-100 של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 100 · ראה עוד »
שורש 101
שורש 101 או יוֹנג בּוּ (בסינית: 用部, פיניין: Yòng bù) הוא השורש המאה ואחד של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 101 · ראה עוד »
שורש 102
שורש 102 או טיאן בּוּ (בסינית: 田部, פיניין: Tián bù) הוא השורש ה-102 של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 102 · ראה עוד »
שורש 106
שורש 106 או בַּאי בּוּ (בסינית: 白部, פיניין: Bái bù) הוא השורש המאה וששה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 106 · ראה עוד »
שורש 108
שורש 108 או מין בּוּ (בסינית: 皿部, פיניין: Mǐn bù) הוא השורש המאה ושמונה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 108 · ראה עוד »
שורש 109
שורש 109 או מוּ בּוּ (בסינית: 目部, פיניין: Mù bù) הוא השורש המאה ותשעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 109 · ראה עוד »
שורש 11
שורש 11, או רוּ בּוּ (בסינית: 入部, פיניין: Rùbù) הוא השורש האחד-עשר של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 11 · ראה עוד »
שורש 111
שורש 111 או שי בּוּ (בסינית: 矢部, פיניין: Shǐbù) הוא השורש המאה ואחד-עשר של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 111 · ראה עוד »
שורש 117
שורש 117 או לי בּוּ (בסינית: 立部, פיניין: Lì bù) הוא השורש המאה ושבעה-עשר של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 117 · ראה עוד »
שורש 119
אורז שורש 119 או מי בּוּ (בסינית: 米部, פיניין: Mǐ bù) הוא השורש ה-119 של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 119 · ראה עוד »
שורש 12
שורש 12, או בַּה בּוּ (בסינית: 八部; בפיניין: Bā bù) הוא השורש השנים-עשר של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 12 · ראה עוד »
שורש 122
שורש 122 או ואנג בּוּ (בסינית: 网部, פיניין: Wǎng bù) הוא השורש ה-122 של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 122 · ראה עוד »
שורש 125
שורש 125 או לאו בּוּ (בסינית: 老部, פיניין: Lǎo bù) הוא השורש המאה עשרים וחמישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 125 · ראה עוד »
שורש 126
שורש 126, או אר בּוּ (בסינית: 而部, פיניין: Ér bù) הוא השורש המאה עשרים ושישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 126 · ראה עוד »
שורש 128
שורש 128, או אר בּוּ (בסינית: 耳部, פיניין: Ěr bù) הוא השורש המאה עשרים ושמונה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 128 · ראה עוד »
שורש 135
שורש 135, או שה בּוּ (בסינית: 舌部, פיניין: Shé bù) הוא השורש המאה שלושים וחמישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 135 · ראה עוד »
שורש 14
שורש 14, או מִי בּוּ (בסינית: 冖部, פיניין: Mì bù) הוא השורש הארבעה-עשר של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 14 · ראה עוד »
שורש 141
שורש 141 או הוּ בּוּ (בסינית: 虍部, פיניין: Hū bù) הוא השורש המאה ארבעים-ואחד של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 141 · ראה עוד »
שורש 142
שורש 142 או צ'וֹנג בּוּ (בסינית: 虫部, פיניין: Chóng bù) הוא השורש המאה ארבעים-ושניים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 142 · ראה עוד »
שורש 149
שורש 149, או ין בּוּ (בסינית: 言部, פיניין: Yán bù) הוא השורש המאה ארבעים-ותשעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 149 · ראה עוד »
שורש 150
שורש 150, או גוּ בּוּ (בסינית: 谷部, פיניין: Gǔ bù) הוא השורש המאה וחמישים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 150 · ראה עוד »
שורש 151
שורש 151, או דוֹאוּ בּוּ (בסינית: 豆部, פיניין: Dòu bù) הוא השורש המאה חמישים ואחד של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 151 · ראה עוד »
שורש 160
שורש 160, או שׁין בּוּ (בסינית: 辛部, פיניין: Xīn bù) הוא השורש המאה ושישים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 160 · ראה עוד »
שורש 164
שורש 164, או יוֹאוּ בּוּ (בסינית: 酉部, פיניין: Yǒu bù) הוא השורש המאה שישים וארבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 164 · ראה עוד »
שורש 169
אופן הכתיבה בסינית מפושטת שורש 169, או מן בּוּ (בסינית: 門部, פיניין: Mén bù) הוא השורש המאה ששים-ותשעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 169 · ראה עוד »
שורש 17
שורש 17, או צ'יאֶן בּוּ (בסינית: 凵部, פיניין: Qiǎn bù) הוא השורש השבעה-עשר של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 17 · ראה עוד »
שורש 173
שורש 173, או יו בּוּ (בסינית: 雨部, פיניין: Yǔ bù) הוא השורש המאה שבעים ושלושה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 173 · ראה עוד »
שורש 175
שורש 175, או פֵיי בּוּ (בסינית: 非部 או 部; בפיניין: Fēi bù) הוא השורש המאה שבעים-וחמשה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 175 · ראה עוד »
שורש 176
שורש 176, או מיאן בּוּ (בסינית: 面部, פיניין: Miànbù) הוא השורש המאה שבעים-ושישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 176 · ראה עוד »
שורש 18
השורש במופע "מכווץ" ימני שורש 18, או דאו בּוּ (בסינית: 刀部, פיניין: Dāo bù) הוא השורש השמונה-עשר של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 18 · ראה עוד »
שורש 184
אופן הכתיבה כשורש שמאלי בסינית מפושטת אופן הכתיבה כשורש שמאלי בסינית מסורתית שורש 184, או שׁי בּוּ (בסינית: 食部, פיניין: Shí bù) הוא השורש המאה שמונים וארבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 184 · ראה עוד »
שורש 185
שורש 185, או שוֹאוּ בּוּ (בסינית: 首部, פיניין: Shǒubù) הוא השורש המאה שמונים-וחמשה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 185 · ראה עוד »
שורש 186
שורש 186, או שׁיַאנג בּוּ (בסינית: 香部, פיניין: Xiāng bù) הוא השורש המאה שמונים-וששה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 186 · ראה עוד »
שורש 188
שורש 188, או גוּ בּוּ (בסינית: 骨部, פיניין: Gǔ bù) הוא השורש המאה שמונים-ושמונה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 188 · ראה עוד »
שורש 189
שורש 189, או גַאוֹ בּוּ (בסינית: 高部, פיניין: Gāo bù) הוא השורש המאה שמונים-ותשעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 189 · ראה עוד »
שורש 20
שורש 20, או בּאו בּוּ (בסינית: 勹部, פיניין: Bāo bù) הוא השורש העשרים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 20 · ראה עוד »
שורש 201
שורש 201, או חואנג בּוּ (בסינית: 黃部, פיניין: Huáng bù) הוא השורש המאתיים ואחד של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 201 · ראה עוד »
שורש 203
שורש 203, או חיי בּוּ (בסינית: 黑部, פיניין: Hēi bù) הוא השורש המאתיים ושלושה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 203 · ראה עוד »
שורש 21
שורש 21, או בּי בּוּ (בסינית: 匕部, פיניין: Bǐ bù) הוא השורש העשרים-ואחד של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 21 · ראה עוד »
שורש 22
שורש 22, או פאנג בּוּ (בסינית: 匚部, פיניין: Fāng bù) הוא השורש העשרים-ושניים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 22 · ראה עוד »
שורש 23
שורש 23, או שי בּוּ (בסינית: 匸部, פיניין: Xì bù) הוא השורש העשרים-ושלושה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 23 · ראה עוד »
שורש 24
שורש 24, או שי בּוּ (בסינית: 十部, פיניין: Shí bù) הוא השורש העשרים-וארבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 24 · ראה עוד »
שורש 25
שורש 25, או בּוֹ בּוּ (בסינית: 卜部, פיניין: Bobù) הוא השורש העשרים-וחמישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 25 · ראה עוד »
שורש 26
שורש 26, או ג'יה בּוּ (בסינית: 卩部, פיניין: Jié bù) הוא השורש העשרים-ושישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 26 · ראה עוד »
שורש 27
שורש 27, או צ'אנג בּוּ (בסינית: 厂部, פיניין: Chǎng bù) הוא השורש העשרים-ושבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 27 · ראה עוד »
שורש 29
שורש 29, או יוֹאוּ בּוּ (בסינית: 又部, פיניין: Yòu bù) הוא השורש העשרים ותשעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 29 · ראה עוד »
שורש 30
שורש 30, או קואו בּוּ (בסינית: 口部, פיניין: Kǒu bù) הוא השורש השלושים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 30 · ראה עוד »
שורש 32
שורש 32, או טוּ בּוּ (בסינית: 土部, פיניין: Tǔ bù) הוא השורש השלושים-ושניים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 32 · ראה עוד »
שורש 33
שורש 33, או שִׁי בּוּ (בסינית: 士 部; בפיניין: Shì bù) הוא השורש השלושים-ושלושה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 33 · ראה עוד »
שורש 36
שורש 36, או שי בּוּ (בסינית: 夕部, פיניין: Xī bù) הוא השורש השלושים-ושישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 36 · ראה עוד »
שורש 37
שורש 37, או דה בּוּ (בסינית: 大部, פין-יין: Dà bù) הוא השורש השלושים-ושבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 37 · ראה עוד »
שורש 38
שורש 38, או נו בּוּ (בסינית: 女部, פיניין: Nǚ bù) הוא השורש השלושים-ושמונה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 38 · ראה עוד »
שורש 39
שורש 39, או דְזֶה בּוּ (בסינית: 子部, פיניין: Zǐ bù) הוא השורש השלושים-ותשעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 39 · ראה עוד »
שורש 40
שורש 40, או מיאן בּוּ (בסינית: 宀部, פיניין: Mián bù) הוא השורש הארבעים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 40 · ראה עוד »
שורש 42
שורש 42, או שְׁיַאוֹ בּוּ (בסינית: 小部, פיניין: Xiǎo bù) הוא השורש הארבעים-ושניים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 42 · ראה עוד »
שורש 43
אופן הכתיבה של מופע נוסף של השורש: 尣 שורש 43, או יואו בּוּ (בסינית: 尢部, פיניין: Yóu bù) הוא השורש הארבעים-ושלושה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 43 · ראה עוד »
שורש 44
שורש 44, או ש'י בּוּ (בסינית: 尸部, פיניין: Shī bù) הוא השורש הארבעים-וארבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 44 · ראה עוד »
שורש 46
שורש 46, או שַׁאן בּוּ (בסינית: 山部, פיניין: Shān bù) הוא השורש הארבעים-וששה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 46 · ראה עוד »
שורש 47
סדר הכתיבה של צ'ואן בו (川) שורש 47, או צ'ואן בּוּ (בסינית: 巛部, פיניין: Chuān bù) הוא השורש הארבעים-ושבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 47 · ראה עוד »
שורש 48
שורש 48, או גוֹנג בּוּ (בסינית: 工部, פיניין: Gōng bù) הוא השורש ארבעים-ושמונה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 48 · ראה עוד »
שורש 49
שורש 49 או ג'י בּוּ (בסינית: 己部; בפיניין: Jǐ bù) הוא השורש ארבעים-ותשעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 49 · ראה עוד »
שורש 5
שורש 5 או יִיבּוּ (乙部, פיניין: Yǐbù) הוא השורש החמישי של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 5 · ראה עוד »
שורש 50
שורש 50, או ג'ין בּוּ (בסינית: 巾部, פיניין: Jīn bù) הוא השורש החמישים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 50 · ראה עוד »
שורש 51
שורש 51, או גאן בּוּ (בסינית: 干部; בפין-יין: Gànbù) הוא השורש החמישים-ואחד של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 51 · ראה עוד »
שורש 55
שורש 55, או גונג בּוּ (בסינית: 廾部, פיניין: Gǒng bù) הוא השורש החמישים וחמישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 55 · ראה עוד »
שורש 56
שורש 56, או יִי בּוּ (בסינית: 弋部, פיניין: Yì bù) הוא השורש החמישים-ושישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 56 · ראה עוד »
שורש 57
שורש 57 או גוֹנְג בּוּ (בסינית: 弓部; בפין-יין: Gōng bù) הוא השורש החמישים-ושבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 57 · ראה עוד »
שורש 61
השורש במופע מכווץ שורש 61, או שִׁין בּוּ (בסינית: 心部, פיניין: Xīn bù) הוא השורש השישים-ואחד של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 61 · ראה עוד »
שורש 63
סדר הכתיבה של 户 סדר הכתיבה של 戸 שורש 63, או חוּ בּוּ (בסינית: 戶部, פיניין: Hù bù) הוא השורש השישים ושלושה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 63 · ראה עוד »
שורש 66
שורש 66, או פּוּ בּוּ (בסינית: 攴部, פיניין: Pū bù) הוא השורש השישים ושישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 66 · ראה עוד »
שורש 67
סמליל המייצג תרגום שורש 67, או ון בּוּ (בסינית: 文部, פיניין: Wénbù) הוא השורש השישים ושבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 67 · ראה עוד »
שורש 68
שורש 68, או דוֹאוּ בּוּ (בסינית: 斗部, פיניין: Dòu bù) הוא השורש השישים-ושמונה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 68 · ראה עוד »
שורש 7
התו 𠄩, המכיל את שורש 7, 二, (מצד ימין) שורש 7 או אר בּוּ (בסינית: 二部, פיניין: Èr bù) הוא השורש השביעי של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 7 · ראה עוד »
שורש 70
שורש 70, או פאנג בּוּ (בסינית: 方部, פיניין: Fāng bù) הוא השורש השבעים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 70 · ראה עוד »
שורש 72
שורש 72 או רי בּוּ (בסינית: 日部, פיניין: Rì bù) הוא השורש השבעים ושניים של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 72 · ראה עוד »
שורש 74
שורש 74, או יוּאֶה בּוּ (בסינית: 月部, פיניין: Yuè bù) הוא השורש השבעים-וארבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 74 · ראה עוד »
שורש 76
שורש 76, או צ'יאן בּוּ (בסינית: 欠部, פיניין: Qiàn bù) הוא השורש השבעים-ושישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 76 · ראה עוד »
שורש 77
שורש 77, או ג'י בּוּ (בסינית: 止部, פיניין: Zhǐ bù) הוא השורש השבעים-ושבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 77 · ראה עוד »
שורש 79
שורש 76, או שׁוּ בּוּ (בסינית: 殳部, פיניין: Shū bù) הוא השורש השבעים-ותשעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 79 · ראה עוד »
שורש 81
שורש 81 או בּי בּוּ (בסינית: 比部, פיניין: Bǐ bù) הוא השורש השמונים ואחד של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 81 · ראה עוד »
שורש 83
שורש 83, או שִׁי בּוּ (בסינית: 氏部, פיניין: Shì bù) הוא השורש השמונים-ושלושה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 83 · ראה עוד »
שורש 84
שורש 84, או צִ'י בּוּ (בסינית: 气部, פיניין: Qì bù) הוא השורש השמונים-וארבעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 84 · ראה עוד »
שורש 85
שורש 85, או שְׁוֵוי בּוּ (בסינית: 水部, פין-יין: Shuǐ bù) הוא השורש השמונים-וחמישה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 85 · ראה עוד »
שורש 86
שורש 86, או חוּוֹ בּוּ (בסינית: 火部, פיניין: Huǒ bù) הוא השורש השמונים-וששה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 86 · ראה עוד »
שורש 88
שורש 88, או פוּ בּוּ (בסינית: 父部, פיניין: Fù bù) הוא השורש השמונים-ושמונה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 88 · ראה עוד »
שורש 93
שורש 93, או ניוּ בּוּ (בסינית: 牛部, פיניין: Niú bù) הוא השורש התשעים ושלושה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 93 · ראה עוד »
שורש 96
שורש 96 או יוּ בּוּ (בסינית: 玉部, פין-יין: Yù bù) הוא השורש התשעים-וששה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 96 · ראה עוד »
שורש 99
שורש 99 או גַאן בּוּ (בסינית: 甘部, פיניין: Gān bù) הוא השורש התשעים-ותשעה של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושורש 99 · ראה עוד »
שושלת שאנג
שושלת שָׁאנְג (בסינית: 商; בפין-יין: shang) או שושלת יִיְן (בסינית: 殷代; בפין-יין: Yīn dài) על שם בירתה האחרונה, הייתה השושלת השנייה בתולדות סין.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושושלת שאנג · ראה עוד »
שושלת שיה
שושלת שְׂיָה (בסינית: 夏朝, בפין-יין: Xià Cháo), הייתה השושלת הראשונה בתולדות סין הקדומה, שלטה על סין בין השנים 2200 לפנה"ס עד 1600 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושושלת שיה · ראה עוד »
שושלת ג'ואו
שושלת ג'וֹאוּ (סינית: 周, פיניין: Zhōu; מבוטא כ"צ'ואו", IPA) הייתה, לפי ההיסטוריוגרפיה הסינית, השושלת השלישית בתולדותיה של סין; היא שלטה מ-1046 לפנה"ס ועד 256 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ושושלת ג'ואו · ראה עוד »
המאה ה-13 לפנה"ס
המאה ה-13 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש והמאה ה-13 לפנה"ס · ראה עוד »
האלף ה-2 לפנה"ס
האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
הספרייה הלאומית של סין
הספרייה הלאומית של סין (בסינית מפושטת: 中国国家图书馆, ובראשי תיבות: NLC) היא ספרייה הנמצאת בבייג'ינג - בירת סין.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש והספרייה הלאומית של סין · ראה עוד »
היסטוריה של סין
סין היא אחת התרבויות המפותחות והרציפות העתיקות ביותר בעולם, כשתיעודים כתובים של התרבות נמצאים כבר מלפני 3,500 שנים והסינים עצמם נוקבים במספר 5,000 כמספר שנות קיומה של תרבותם.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש והיסטוריה של סין · ראה עוד »
יין שו
חורבות יִין (בסינית: "יִינְשׂוּ" (殷墟, בפין-יין: Yīnxū) המוכרות בעברית גם כחורבות יִן הן חורבותיה של עיר הבירה האחרונה של שושלת שאנג (1766 לפנה"ס – 1050 לפנה"ס). העיר שימשה כבירה במשך 255 שנים ומקום מושבם של 12 מלכים במשך שמונה דורות. העיר התגלתה מחדש ב-1899, וחורבותיה הן אחד מאתרי הארכאולוגיה הגדולים והעתיקים ביותר בסין. העיר היא אחת מערי הבירה ההיסטוריות של סין ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. החורבות שוכנות במרכז מחוז חנאן, בסמוך לעיר המודרנית אניאנג, כ-500 קילומטרים דרומית לבייג'ינג, והן פתוחות לציבור כאתר בשם "גן המוזיאון של יִינְשׂוּ". המקום מפורסם כמקור הראשוני של עצמות הניחוש ושל כתיב עצמות הניחוש, הצורה הכתובה המוקדמת ביותר של הכתב הסיני.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ויין שו · ראה עוד »
1917 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1917.
חָדָשׁ!!: עצמות ניחוש ו1917 במדע · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עצמות_ניחוש
