תִקשׁוֹרֶת

670 יחסים: ArtScroll, מאמרי הראיה, מאורעות תל חי, מאורעות יפו (פורים תרס"ח), מאורות הראי"ה, מאיר מאזוז, מאיר איזנשטט, מאיר דיזנגוף, מאיה ליבוביץ, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, מנחם פרוש, מנחם חיים ברייר, מנחם בן יעקב מוורמייזא, מנחת יהודה שונא הנשים, מנהרת-הזמן (סדרת ספרים), מניין, מניין השנים בלוח העברי, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת סופרים, מסכה, מסיבת רחוב, מסיבת תחפושות, מעמול, מערת המכפלה, מעלה בני המושבים, מעוז צבי, מעוז צור, מצדה (מיני-סדרה), מצודת ביריה, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות זכירת מעשה עמלק, מקרא מגילה, מקרוד, מר בריה דרבנא, מרציפן, מרד החשמונאים, מרדכי אליהו, מרדכי פרום, מרדכי פלונגיאן, מרדכי ריווסמן, מרדכי בר מוחא, מרדכי הס, מרדכי היהודי, מרכז מסחרי (תל אביב), משנה תורה, משנה ברורה, משקה חריף, משתה, ..., משלוח מנות, משחק פורים, משה ברנשטיין, משה דאשקולה גירונדי, משה הררי, משה יהודא ליב לנדא, משולם גרינברגר, משינה, מתנה, מתנות, מתנות לאביונים, מתתיהו מינץ, מתיחה, מלחמת עמלק, מטבח יהודי בוכרי, מחצית השקל, מחלוקת צאנז–סדיגורה, מחזמר, מחזור ויטרי, מחיר יין, מבצע עזרא ונחמיה, מבשרת ציון, מבואות הנגב, מגפת הקורונה בישראל, מגילת אנטיוכוס, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת תענית, מגילה (פירושונים), מה שתגידו, מהר"ל מפראג, מוזיאון יהדות איטליה, מוזיקה יהודית דתית, מוגובי, מכתב מאליהו, מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מכון מים חיים, מכון הרצי"ה, מי מרום, מי כמוך ואין כמוך, מימונה, מיקה בן שאול, מירי אלוני, מיל (יחידת מידה תלמודית), מיכאל אשכול, מיכאל ירושלמי, מיילך קאהן, אמיר קמינר, אנטישמיות נוצרית, אנדרדוס, אנוסים, אני פורים, אסתר, אסתר (פירושונים), אסתר המלכה העברייה, אסון סטרומה, אץ קוצץ, אקדח קפצונים, ארץ נהדרת, ארבע פרשיות, ארבע תעניות, ארבע בבות, ארבעס, ארבעה בעקבות החג, אריאל אדרי, אריאל פרג'ון, אריק איינשטיין, אשר הניא, אלנתן הורוביץ, אלכסנדר מלכיאל, אלי בן-דהן, אלינור (שיר), אליעזר גולדברג, אליהו מאיר פייבלזון (ירושלים), אליהו רחמים זייני, אחד במאי, אבא דמן יפו, אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם אלדמע, אברהם צבי מוסקוביץ, אברהם שלונסקי, אברהם לייב בורשטיין, אברהם זולצבך, אברהם דב אוירבך (טבריה), אבות ובנים (מסגרת לימודית), אביתר בנאי, אביגדר נבנצל, אביגדור סטימצקי, אביגדור הלברשטאם, אגודת החרשים בישראל, אדמון אווראר, אדר, אהרן שכטר, אהרן זאב, אהרן יששכר דוידס, אהרן יהודה ליב שטינמן, אור חדש, אורח חיים (שולחן ערוך), אוריאל עיטם, אולפנת חורב, אוזן (פירושונים), אוזן המן, אוזורקוב, אודי דוידי, אין מערבין שמחה בשמחה, אינפקטד מאשרום, איציק מאנגר, איש יהודי, איתן שנדורפי, איתמר בן גביר, נאום בנימין נתניהו בפני הקונגרס של ארצות הברית (2015), נצרים, נשף מסכות, נתן קאסוטו, נתן ברנד (איש תקשורת), נתיבות שלום, נחל צבעון, נועם (כתב עת), ניגוני בעלז, ס. יזהר, סמבוסק, סעודת מצווה, סעודת פורים, סעודה (פירושונים), סעודה (הלכה), ספר תורה, ספר זמנים, סרט הודי (שיר), סגר, סדר מועד, סדר רב עמרם גאון, סיפור אהבה ארץ ישראלי, סידור רבי שלמה בן נתן, עמנואל מורנו, עמנואל עמירן, עמנואל ברודו, עמלק, עפרה חזה, עץ חיים (שכונה), ערב שבת, ערוץ 2 הניסיוני, עשרת בני המן, עשה זאת בעצמך, על הנסים, עלמא בית לתרבות עברית, עלי שור, עלילת בצרה, עלילת הדם בווילנה, עלייה לארץ ישראל, עלייה לתורה, עבר יומו בטל קרבנו, עד כאן!, עדלאידע, עדו בהט, עדין אבן ישראל, עומד על נייר, עוץ לי גוץ לי, עוזי כהן, עודד אבישר, עכו, עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, עיבור השנה, עידו מוסרי, עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית, פארק מאיר כהנא, פאה נוכרית, פנינה גרי, פניני הלכה, פסטיבל סנטה אסתריקה, פסטיגל, פסח, פסחא, פעולות טרור בתל אביב, פרס מפקד גלי צה"ל, פרסום הנס, פרשת אלאור אזריה, פרשת צו, פרשת תצוה, פרשת תרומה, פרשת ויקרא, פרחחי המעיין, פרובנסלית יהודית, פרוגי, פרודיות לפורים, פתח תקווה, פלאי קלעים, פלפל ממולא, פטיש פלסטיק, פזואלוס, פורים (פירושונים), פורים שני, פורים שפיל, פורים בירושלים (אלבום), פולמוס לביבה – אוזן המן, פולמוס המשיחיות בחב"ד, פולמוס הנפיחה, פינחס מנחם אלתר, פיניאס ופרב, פיגוע הדקירה בחגיגות פורים בתל אביב (1989), פיגועי טרור נגד ישראלים במהלך האינתיפדה הראשונה, צמר גפן מתוק, צעדת הנגב, צעירי אגודת חב"ד בניו יורק, צעירי אגודת חב"ד בישראל, צבי פישר, צבי קצובר, צבי ברגמן, צבי כהן, צבי יהודה קוק, צום, צופן אתב"ש, קפה סילו (ירושלים), קפה לורנץ, קרנבל, קרפלך, קרובה, קרובים קרובים, קריאת התורה, קריאת ההלל, קבצנות, קבר אסתר ומרדכי, קדושת לוי, קדושתא, קהילת יהודי מרסיי, קהילת יהודי ארטה, קהילת יהודי ברהובה, קומיקסבא, קוראי מגילה, קובה (מאכל), קווי לילה, קוויטלעך, קינגפישר (אונייה), קישוט מרכז השולחן, ראובן בריינין, רעשן, רפאל מאיר חסן, רפאל סבאן, רפאל קוק, רפאל חיים יצחק קריגל, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רחלי חיים, רחוב הגיא (העיר העתיקה), רחובות הנהר, רב פורים, רבה יוסי, רבי פפייס, רבי יהודה נשיאה, רביד רונן, רונן מיילי, רוסלנה רודינה, רועי ויקטוריה חפץ, רוקדים עם כוכבים (קשת), רות טובי, ריקי מנור, שמעון גרשון רוזנברג, שמעון גרינהויז, שמחה, שמואל עמאר, שמואל טל, שמואל דוד אונגר, שמואל יעקב בורנשטיין, שאול ישראלי, שאול יחזקאל גרינפלד, שם קלינברג, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השג, שנת הלימודים, שנת החא, שנת הכז, שנה מעוברת, שנה ליטורגית, שנים עבריות ג'ת' - ג'תצ"ט, שער הכוונות, שפונגל, שקמה (מוסד חינוכי), שקל, שקד (מאכל), שלמה אפרים מלונטשיץ, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה בן יהודה גאון, שלמה יהודה רכניץ, שלומית פלאום, שלום משאש, שלום רוקח, שלום יוסף פרידמן (שפיקוב), שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג, שלוחי חב"ד, שבאבניקים (סדרת טלוויזיה), שבע מצוות דרבנן, שבת, שבת הלבשה, שבתאות, שבט מצדה - צופי ירושלים, שומסק, שושנה (פירושונים), שושנה (צמח מקראי), שכרות, שיר של יום, שירים ופיוטים לפורים, שירים ופיוטים לחנוכה, שיח ירושלם, שיבולי הלקט, שיירת עטרות, תמר אלכסנדר, תמול שלשום, תענית, תענית אסתר, תעניות גשמים, תפילת מנחה, תפילת שחרית, תקנת חכמים, תקנות שו"ם, תרגומי המקרא לארמית, תחנון, תחפושת, תחרויות יופי בישראל, תחיית המתים, תדיראן, תהלוכה, תהילים ל', תהילים ז', תהילים כ"ב, תהילים כ', תומכי תורה, תורה שבעל-פה, תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, תיאטרון יידיש, לא אד"ו ראש, לא ילבש, לשון נופל על לשון, להט"ב ויהדות, לוח השנה במגילות קומראן, ליאת בנאי, ליצן קטן נחמד, ליצנות (יהדות), ליל שיכורים, ליל כל הקדושים, לילה, ליידי (שיר), ט"ו באדר א', טארטאקוב, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, טעמי המקרא, טרור פלסטיני, טרור יהודי בישראל, טל חיים, טלוויזיה בישראל, טבריה, טבח מערת המכפלה, טובה חסקינה, טיול לחמישה, טייגלעך, זאב יוסיפון, זרעי פרג, זלמן ברוך מלמד, זדונסקה וולה, זה הסוד שלי, זהו זה!, חמש מגילות, חנן פורת, חנה סנש, חנוך זונדל גרוסברג, חנוכה, חסידות ראחוב, חרם דרבנו גרשום, חרדק, חטיפת מטוס סבנה, חז"ל, חזקי שוהם, חזון עובדיה (ספר), חזיז, חחח, חג, חג פורים, חג פורים (שיר), חגי ישראל ומועדיו, חגים ציבוריים בישראל, חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל, חגית רכבי ניקוליבסקי, חילונים, חיים אהרן טורצ'ין, חיים קמיל, חיים קוגל, חיים שאול גריינימן, חיים לייב כץ, חיים חדד (רב), חיים ישראל, חיים יונה תאומים, ב-72 לא הייתה מלחמה, בן איש חי (ספר), בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, בן ציון פלמן, בן-ציון רבינוביץ, במבה, בארק מצווה, בנות פסיה, בסתר רעם, בעקבות סוד המגילה, ברוך גולדשטיין, ברוך הגבר (ספר), ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת המזון, ברכת ההודאה, ברכה (נימוס), בריכת דורה, בתיה עוזיאל, בלבב ימים, בחיי בן אשר, בדחן, בדיקת חמץ, בוריס שץ, בובו וזץ, ביצת קינדר, בית עובד (סדור), בית חב"ד, בית דניאל (תל אביב), בית הספר התיכון על שם מיי בויאר, בית הכנסת (כתב עת), בית הכנסת אלגריבה, בית הכנסת אוהל רחל, בית הכנסת שושנת הזהב (לבוב), בית הכנסת חארה צגירה, בית הכנסת בגרודנו, בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו, בית הכנסת העתיק של קנטרברי, בית היתומים היהודי בפרנקפורט, גן חיות, גן המושבה, גאוגרפיה של ליל כל הקדושים, גנית אורין, גראמער, גל עיני, גטו מינסק, גטו פיוטרקוב טריבונלסקי, גדליה נדל, גוגל דודל, גימטריה, דן אלמגור, דמי כיס, דאורייתא, דניאל שפרבר, דרשת השבת, דרבנן, דב צבי קרלנשטיין, דב בר מייזלש, דב בריש אשכנזי, דברי קבלה, דוד מתתיהו רבינוביץ, דוד קאהן, דוד שריר, דוד וולף מרקס, דוד כהן (ראש ישיבה), דודי שמאי, דיפלומה (סרט), דייסה, ה'שס"ט, המן (פירושונים), המן האגגי, המאה ה-5 לפנה"ס, המסורת היהודית (ספר), המרדף (שעשועון טלוויזיה), המשחק המלכותי של אור, המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022), המטבח המרוקאי, המטבח הישראלי, המגילה, המגילה 83, הארכאולוג העירום, האחווה הסטודנטיאלית הגאה, האחיין שלי בנץ, האיחוד הלאומי, הנרייטה סאלד, הספד ביהדות, הערוץ הראשון, העלייה לביריה, העלייה הראשונה, העולם הבוקר, הפלגת מוניטין, הפיגוע בקפה אפרופו, הפיגוע בדיזנגוף סנטר, הפיגוע בכביש 398, הצילני נא, הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל, הקומדי סטור, הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי, השפן הנכון, השפן הקטן, השפעת מגפת הקורונה על ישראל, השחרת פנים, השירות הדתי, התנגדות לזכויות להט"ב, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, התרוממות (פסל), הל"ל, הלוח העברי, הלוח הקראי, הלכה, הטיסות הראשונות לארץ ישראל, הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הבור (אתר הנצחה), הביצה הירושלמית, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, הגימנסיה העברית בקרקוב, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, הגיית העברית, הדר הכרמל, ההסתדרות הציונית הדסה, הומור בתרבות היהודית, הושיעה את עמך, הולי, הכנסת, הכנסת העשרים ושתיים, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, היסטוריה של תל אביב, היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים, היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר, הירח, הישרדות האיים הקריביים, היהודי הנצחי (סרט, 1940), היישוב היהודי בחברון, ועד הרבנים לענייני צדקה, ועדת שמגר (טבח מערת המכפלה), ובכן ואמרתם זבח פסח, ויאהב אומן, וילייקה, ויהי בימי, כפר ילדים ונוער אהבה, כרמלה גרוס ואגנר, כתר מלוכה, כתבי הראי"ה, כחום היום (אידיליה), כוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם, כוונה (יהדות), ככלות ייני, כיכר המדינה, י"ג באדר, ימי החנוכה, ימי הודאה, יעקב משה חרל"פ, יעקב אריאל, יעקב אדלשטיין (רב), יעקב ניסן רוזנטל, יעקב טייטל, יעקב בירנבאום, יעקב בירב (המאה ה-18), יעקב הורוביץ (ראש ישיבה), יעל שרוני, יצחק אייזיק הירשוביץ, יצחק עטייה, יצחק עגן, יצחק פנחס גולדווסר, יצחק פרידמן (בוהוש, השני), יצחק פלר (מחנך), יצחק גינזבורג, יצחק הלוי סגל, יצחק יעקב ריינס, ירושלים בהלכה, יריד, ישעיה הורביץ (צפת), ישראל, ישראל פרוש, ישראל לייבוב, ישראל בן אריה, ישראל במלחמת המפרץ, ישיבת מרכז הרב, ישיבת מדברה כעדן, ישיבת ההסדר ראשון לציון, יחזקאל משה פישמן, יחזקאל קירשנבוים, יחיאל מיכל אשכנזי, יחיאל מיכל פינס, יגדיל תורה (סלוצק), יד (תשמיש מצווה), ידותון הלוי החבר, ידידיה אדמון, יהדות, יהדות מינסק, יהדות אל סלוודור, יהדות פיג'י, יהדות קראית, יהדות לוב, יהדות האיטי, יהדות ונציה, יהדות ישראל, יהושע פיטוסי, יהושע רוזן, יהושע חנקין, יהודה איזנשטרק, יהודה ליב בן-זאב, יהודה בן אליעזר הלוי מינץ, יהודה גבור בן אליהו בן יוסף, יהודה הלוי ברבי הלל, יהודי האיגבו, יהודית (ספר יהודית), יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות), יואל שוורץ, יום טוב שני של גלויות, יום בחירה, יום העצמאות בהלכה, יום הולדת, יום-טוב לוינסקי, יוסף משה כהנא, יוסף צבי רימון (רב), יורם שפטל, יובל צלנר, יין, יין בארץ ישראל, 15 (מספר), 1994 בישראל, 7 (מספר). להרחיב מדד (620 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ArtScroll

לוגו המחלקה ArtScroll (ארטסקרול) היא המחלקה לתרגומים, ספרי מקור וספרי פרשנות מנקודת מבט יהודית אורתודוקסית של הוצאת ספרים מסורה שבסיסה היתה בברוקלין, ניו יורק, ובשנים האחרונות עברה לראהווי, נ.ג'.

חָדָשׁ!!: פורים וArtScroll · ראה עוד »

מאמרי הראיה

מאמרי הראיה הוא ספר המקבץ מאמרים, נאומים, דרשות, שיעורים ומכתבים שפרסם הרב קוק, ושרובם נכתבו או תומללו לשם פרסום ציבורי בחייו, בעיתונות ובביטאונים שונים.

חָדָשׁ!!: פורים ומאמרי הראיה · ראה עוד »

מאורעות תל חי

ישראל, סוריה ולבנון. איור של תל חי אנדרטת האריה השואג מאורעות תל חי היו חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים – המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי בגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק מהמאבק של הממלכה הערבית של סוריה לעצמאות.

חָדָשׁ!!: פורים ומאורעות תל חי · ראה עוד »

מאורעות יפו (פורים תרס"ח)

מאורעות תרס"ח היו שורה של תקריות בין יהודים לערבים באזור יפו, במהלך חגיגות פורים תרס"ח (1908).

חָדָשׁ!!: פורים ומאורעות יפו (פורים תרס"ח) · ראה עוד »

מאורות הראי"ה

סדרת מאורות הראי"ה מאורות הראי"ה היא סדרת ספרים בנושאים שונים במסגרתה נדפסים דברי הגות, דרשות, אגרות, מאמרים ועוד, מאת הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: פורים ומאורות הראי"ה · ראה עוד »

מאיר מאזוז

הרב מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק תוניסאי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה.

חָדָשׁ!!: פורים ומאיר מאזוז · ראה עוד »

מאיר איזנשטט

הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.

חָדָשׁ!!: פורים ומאיר איזנשטט · ראה עוד »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

חָדָשׁ!!: פורים ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מאיה ליבוביץ

הרבה מאיה ליבוביץ (נולדה ב-7 באוגוסט 1947) היא רבה רפורמית, ומחנכת.

חָדָשׁ!!: פורים ומאיה ליבוביץ · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: פורים ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם אליעזר זאב רוזנבוים

רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים (נולד בכ"ד בניסן תש"ט, 23 באפריל 1949) הוא האדמו"ר מקרעטשניף.

חָדָשׁ!!: פורים ומנחם אליעזר זאב רוזנבוים · ראה עוד »

מנחם פרוש

מנחם פרוש, 1966 שמעון פרס עם מנחם פרוש (ספטמבר 2009) מנחם פֹּרוּשׁ (כ"ח באדר ב' תרע"ו, 2 באפריל 1916 - ח' באדר תש"ע, 22 בפברואר 2010) היה חבר הכנסת מטעם יהדות התורה ויושב-ראש אגודת ישראל בירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ומנחם פרוש · ראה עוד »

מנחם חיים ברייר

מנחם חיים ברייר (נולד ב-1947) הוא רופא חרדי ישראלי, מכהן כסגן מנהל רפואי במרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק ואחראי על תחום האתיקה וקדושת החיים, בשנים האחרונות משמש כיועץ לרבנים בענייני רפואה ומהווה גורם מפתח מרכזי המקשר בין האוכלוסייה החרדית ועולם הרפואה.

חָדָשׁ!!: פורים ומנחם חיים ברייר · ראה עוד »

מנחם בן יעקב מוורמייזא

רבי מנחם בן יעקב מוורמייזא (נפטר בג' באייר ד'תתקס"ג, אפריל 1203) היה מגדולי הפייטנים באשכנז במאה ה-12, ודיין בבית הדין של יהדות וורמייזא לצדו של רבי אלעזר מגרמייזא בעל ספר הרקח.

חָדָשׁ!!: פורים ומנחם בן יעקב מוורמייזא · ראה עוד »

מנחת יהודה שונא הנשים

הדף הראשון ביצירה מנחת יהודה שונא הנשים היא יצירה ספרותית שנכתבה על ידי יהודה בר יצחק הלוי בן שבתי הלוי שחי ופעל בספרד הנוצרית בסוף המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: פורים ומנחת יהודה שונא הנשים · ראה עוד »

מנהרת-הזמן (סדרת ספרים)

מנהרת-הזמן היא סדרת ספרים, שכתבה גלילה רון־פדר-עמית בסוגת ההיסטוריה והמדע הבדיוני.

חָדָשׁ!!: פורים ומנהרת-הזמן (סדרת ספרים) · ראה עוד »

מניין

מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.

חָדָשׁ!!: פורים ומניין · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: פורים ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: פורים ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת מועד קטן

עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.

חָדָשׁ!!: פורים ומסכת מועד קטן · ראה עוד »

מסכת סופרים

מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.

חָדָשׁ!!: פורים ומסכת סופרים · ראה עוד »

מסכה

מסכה פולחנית פסל המחזאי היווני אוריפידס מחזיק מסכת תיאטרון טראגית מסכות מסכה היא פריט לבוש, המכסה חלק מן הפנים או את כולם, לעיתים גם חלק מן הראש, או אפילו את הראש כולו.

חָדָשׁ!!: פורים ומסכה · ראה עוד »

מסיבת רחוב

וויסקונסין, ארצות הברית, 2007 מסיבת אוזניות בתל אביב מסיבת רחוב היא מסיבה או אירוע-חוצות המוני, המתקיימים ברחוב.

חָדָשׁ!!: פורים ומסיבת רחוב · ראה עוד »

מסיבת תחפושות

נשף תחפושות משנת 1828 תפירת שמלה למסיבת תחפושות מסיבת תחפושות היא סוג של מסיבה שבה האורחים מגיעים מחופשים.

חָדָשׁ!!: פורים ומסיבת תחפושות · ראה עוד »

מעמול

מַעֲמוּל (בערבית: معمول, שפירושו "עשוי") הן עוגיות מבצק פריך הממולאות בתמרים, אגוזים, פיסטוקים, שקדים או תאנים.

חָדָשׁ!!: פורים ומעמול · ראה עוד »

מערת המכפלה

ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.

חָדָשׁ!!: פורים ומערת המכפלה · ראה עוד »

מעלה בני המושבים

מעלה בני המושבים הוא שביל הסימון הראשון שנפרץ במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: פורים ומעלה בני המושבים · ראה עוד »

מעוז צבי

מעוז צבי הוא מאחז בצפון השומרון, מערבית ליישוב מבוא דותן, המונה כיום כ-22 משפחות.

חָדָשׁ!!: פורים ומעוז צבי · ראה עוד »

מעוז צור

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.

חָדָשׁ!!: פורים ומעוז צור · ראה עוד »

מצדה (מיני-סדרה)

פיטר שטראוס בתפקיד אלעזר בן יאיר, מנהיג המורדים במצדה. מצדה (באנגלית: Masada) היא מיני סדרה אמריקאית משנת 1981 המגוללת את סיפור הקרב האחרון במרד הגדול של היהודים ברומא, שהתרחש במבצר מצדה במדבר יהודה בשנת 74/73 לספירה.

חָדָשׁ!!: פורים ומצדה (מיני-סדרה) · ראה עוד »

מצודת ביריה

מצודת ביריה היא מצודה שנבנתה בשנות המנדט הבריטי בסמוך למקום בו מצוי בימינו מושב ביריה, שהיה זירת האירוע המכונה "העלייה לביריה" בשנת 1946, ומשמשת בימינו כמוזיאון המוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

חָדָשׁ!!: פורים ומצודת ביריה · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצוות זכירת מעשה עמלק

מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: פורים ומצוות זכירת מעשה עמלק · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

חָדָשׁ!!: פורים ומקרא מגילה · ראה עוד »

מקרוד

מקרוד או מקרוט (בערבית: مقروض או مقروط; בתעתיק מדויק: מקרוץ', שמשמעותו צביטה - הפעולה שעושים כדי למנוע את נזילת המימרח) היא סוג של עוגייה פופולרית במדינות צפון אפריקה וגם במלטה.

חָדָשׁ!!: פורים ומקרוד · ראה עוד »

מר בריה דרבנא

מר בריה דרבנא, ולפי נוסח הדפוסים מר בריה דרבינא, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בימי אביי ורבא.

חָדָשׁ!!: פורים ומר בריה דרבנא · ראה עוד »

מרציפן

מרציפן או בצק שקדים הוא רקיחה המורכבת בעיקר מסוכר ושקדים טחונים.

חָדָשׁ!!: פורים ומרציפן · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: פורים ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי פרום

הרב מרדכי יהודה הלוי פרום (י' בשבט ה'תרפ"ח, 1 בפברואר 1928 – כ"ח באלול ה'תשל"ב, 7 בספטמבר 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב, שהשפיע רבות על אופייה של הישיבה ועל דמותה.

חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי פרום · ראה עוד »

מרדכי פלונגיאן

מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ז בחשוון ה'תרמ"ד, 27 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.

חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »

מרדכי ריווסמן

מרדכי (מארק סמיונוביץ') ריוֶוסמן (ביידיש: ריוועסמאַן; ברוסית: Марк Семёнович Ривесман; בתעתיק לטיני (גרמני): Riwesmann; 25 ביוני (על פי הלוח היוליאני: 7 ביולי) 1868, וילנה – 9 במאי 1924, לנינגרד) היה סופר, משורר, מחזאי, הומוריסטן, מתרגם ומורה יהודי-רוסי איש סנקט פטרבורג, שכתב למבוגרים ולילדים ביידיש וברוסית.

חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי ריווסמן · ראה עוד »

מרדכי בר מוחא

טקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בגבעת נשר בשנת 1970. ליד הארון הרב מרדכי בר-מוחא, רבה הספרדי של נשר. אנדרטה לכבודו של הרב מרדכי בר מוחא, בתחילת הרחוב הנושא את שמו בתל חנן קבר של הרב מרדכי בר מוחא בבית הקברות של נשר הרב מרדכי ניסים בר מוחא (מרץ 1936 - אוגוסט 1999) היה הרב הראשי הספרדי של נשר בשנים 1969–1999.

חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי בר מוחא · ראה עוד »

מרדכי הס

הרב מרדכי (מוטי) זאב הס הוא רב ציוני דתי.

חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי הס · ראה עוד »

מרדכי היהודי

מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי היהודי · ראה עוד »

מרכז מסחרי (תל אביב)

מבנה שוק העלייה מרכז מסחרי הוא מתחם בתל אביב המשתרע בין הרחובות דרך יפו, רחוב העלייה ורחוב וולפסון.

חָדָשׁ!!: פורים ומרכז מסחרי (תל אביב) · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: פורים ומשנה תורה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: פורים ומשנה ברורה · ראה עוד »

משקה חריף

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

חָדָשׁ!!: פורים ומשקה חריף · ראה עוד »

משתה

סצנת משתה בפרסקו מפומפיי אטרוסקי מסביבות 520 לפנה"ס המתאר משתה משתה יווני בפרסקו מהמאה ה-5 לפנה"ס מאזור קמפניה ג'ורג' הרביעי "משתה נובל" בטקס הענקת פרס נובל 2005 מִשְׁתֶּה הוא ארוחה חגיגית, הנערכת לרוב למטרה מוגדרת כגון טקס, התרמה, ציון לאירוע.

חָדָשׁ!!: פורים ומשתה · ראה עוד »

משלוח מנות

משלוחי מנות ילדים נושאים משלוח מנות ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים, בין מצוות מקרא מגילה, משתה ושמחה ומתנות לאביונים.

חָדָשׁ!!: פורים ומשלוח מנות · ראה עוד »

משחק פורים

לוין קיפניס, כותב השיר משחק פורים הוא שיר ילדים עברי לפורים מאת לוין קיפניס ובהלחנת נחום נרדי.

חָדָשׁ!!: פורים ומשחק פורים · ראה עוד »

משה ברנשטיין

משה ברנשטיין בזמן עבודתו, 1967. משה ברנשטיין משה (מוישל'ה) ברנשטיין (15 באוגוסט 1920 – 8 בדצמבר 2006) היה צייר, מאייר ומשורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ומשה ברנשטיין · ראה עוד »

משה דאשקולה גירונדי

רבי משה בר שלמה דאשקולה גירונדי היה משורר ספרדי שחי בסוף המאה ה-13, אחיינו ותלמידו של רמב"ן.

חָדָשׁ!!: פורים ומשה דאשקולה גירונדי · ראה עוד »

משה הררי

הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.

חָדָשׁ!!: פורים ומשה הררי · ראה עוד »

משה יהודא ליב לנדא

הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' בתמוז ה'תרצ"ה, 10 ביולי 1935 – כ"ד באדר ב' תשע"ט, 30 במרץ 2019) היה רב העיר בני ברק מטעם העירייה ואב בית דין בעיר.

חָדָשׁ!!: פורים ומשה יהודא ליב לנדא · ראה עוד »

משולם גרינברגר

משולם גרינברגר הוא זמר ומלחין חסידי.

חָדָשׁ!!: פורים ומשולם גרינברגר · ראה עוד »

משינה

משינה (בכתיב מיושן גם: מאשינה; מרוסית: Машина, מכונה) היא להקת רוק ישראלית, הנחשבת כאחת מלהקות הרוק הבולטות בישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ומשינה · ראה עוד »

מתנה

מתנות תחת עץ חג המולד, ממנהגי חג המולד מתנה (מונחים נרדפים: שַׁי, תְּשׁוּרָה, מִנְחָה, דּוֹרוֹן, זֶבֶד, אֶשְׁכָּר, מַתָּת) היא הענקה של כסף, טובין וכדומה, ללא קבלת פיצוי בתמורה לכך (בניגוד למתבצע במסחר).

חָדָשׁ!!: פורים ומתנה · ראה עוד »

מתנות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פורים ומתנות · ראה עוד »

מתנות לאביונים

קופות צדקה עבור מתנות לאביונים חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד.

חָדָשׁ!!: פורים ומתנות לאביונים · ראה עוד »

מתתיהו מינץ

מתתיהו מינץ בברגן, נורווגיה מתתיהו מינץ (י"ג בחשוון ה'תרפ"ד, 23 באוקטובר 1923 – כ' בשבט ה'תשע"ז, 16 בפברואר 2017) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל וראש המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: פורים ומתתיהו מינץ · ראה עוד »

מתיחה

איור של מתיחה משנת 1847: רווק פותח מתנה שקיבל מחבריו לרגל השנה החדשה...סלסלת תינוקות "מתחני דרדנאוט" בלבוש מסורתי מהאימפריה האתיופית; הדמות המזוקנת משמאל היא הסופרת וירג'יניה וולף מתיחה היא סוג של תעלול המציג אנשים שהתפתו להאמין למציאות מפוברקת.

חָדָשׁ!!: פורים ומתיחה · ראה עוד »

מלחמת עמלק

אהרון וחור תומכים בזרועות משה בעת הקרב נגד עמלק ברפידים, בפסל של הפסל כריסטיאן דניאל ראוך. מלחמת עמלק היא אירוע מקראי, המתואר ב, בסוף פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: פורים ומלחמת עמלק · ראה עוד »

מטבח יהודי בוכרי

אושפלאו, תבשיל בוכרי מסורתי המטבח הבוכרי הוא מטבח של יהודי בוכרה שמקורם מאוזבקיסטן וטג'יקיסטן שבמרכז אסיה, ועל כן הושפע מהמטבחים המקומיים של תרבויות סמוכות (כגון: המטבח הסיני, המטבח הפרסי, והמטבח הטורקי-עות'מאני) מה שהפך אותו למטבח עשיר, מגוון ומעניין ביותר.

חָדָשׁ!!: פורים ומטבח יהודי בוכרי · ראה עוד »

מחצית השקל

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.

חָדָשׁ!!: פורים ומחצית השקל · ראה עוד »

מחלוקת צאנז–סדיגורה

הרבי מסדיגורה מחלוקת צאנז–סדיגורה (מכונה גם מחלוקת צאנז–רוז'ין) הייתה מחלוקת פנים–חסידית גדולה שפרצה באופן פומבי באדר תרכ"ט (פברואר 1869).

חָדָשׁ!!: פורים ומחלוקת צאנז–סדיגורה · ראה עוד »

מחזמר

"הנוכל השחור", שיש המגדירים אותו כמחזמר הראשון מחזמר או תיאטרון מוזיקלי (ברבים: מַחֲזַמְרִים; מקובל: מחזות זמר) הוא הצגת תיאטרון המשלבת שירים, דיאלוגים, משחק וריקוד.

חָדָשׁ!!: פורים ומחזמר · ראה עוד »

מחזור ויטרי

מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.

חָדָשׁ!!: פורים ומחזור ויטרי · ראה עוד »

מחיר יין

מחיר יין הוא ספר הביכורים של הרמ"א.

חָדָשׁ!!: פורים ומחיר יין · ראה עוד »

מבצע עזרא ונחמיה

מבצע עזרא ונחמיה, הקרוי גם מבצע בבל או מבצע עולי בבל, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לישראל במהלך שנות ה-50.

חָדָשׁ!!: פורים ומבצע עזרא ונחמיה · ראה עוד »

מבשרת ציון

מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן היא מועצה מקומית בעלת צביון פרוורי-עירוני השוכנת על רכס בהרי ירושלים, ממערב לירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ומבשרת ציון · ראה עוד »

מבואות הנגב

מבואות הנגב הוא בית ספר תיכון וחטיבת ביניים, השוכן בקיבוץ שובל, ולומדים בו תלמידים מכיתה ז' עד כיתה י"ב.

חָדָשׁ!!: פורים ומבואות הנגב · ראה עוד »

מגפת הקורונה בישראל

מגפת הקורונה בישראל הייתה התפרצות מגפת הקורונה העולמית במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ומגפת הקורונה בישראל · ראה עוד »

מגילת אנטיוכוס

מגילת אנטיוכוס או אנטיוכס (נקראת גם מגילת בני חשמונאי, מגילת חנוכה ומגילה יוונית) היא מדרש אגדה קצר המתאר את נס החנוכה ואת מרד החשמונאים.

חָדָשׁ!!: פורים ומגילת אנטיוכוס · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: פורים ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: פורים ומגילת איכה · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: פורים ומגילת תענית · ראה עוד »

מגילה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פורים ומגילה (פירושונים) · ראה עוד »

מה שתגידו

מה שתגידו היא תוכנית אירוח סאטירית אקטואלית ישראלית שמשודרת בכאן 11 החל מ-29 בדצמבר 2022.

חָדָשׁ!!: פורים ומה שתגידו · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: פורים ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מוזיאון יהדות איטליה

בית הכנסת העתיק של קונליאנו, הועבר לישראל ושוחזר בשלמותו במוזיאון יהדות איטליה מוזיאון יהדות איטליה על שם שלמה אומברטו נכון הוא מוסד לשימור מורשת יהדות איטליה ותרבותה, שנפתח בשנת 1983 בירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ומוזיאון יהדות איטליה · ראה עוד »

מוזיקה יהודית דתית

חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: פורים ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »

מוגובי

מוגובי (באנגלית: Mogobe) הוא משחק מחשב לילדים בגילאי 6–10, שפועל בגרסת דפדפן.

חָדָשׁ!!: פורים ומוגובי · ראה עוד »

מכתב מאליהו

מכתב מאליהו הם סדרת ספרים בענייני מוסר, אמונה והשקפה שנלקטו מתוך כתבי הרב אליהו אליעזר דסלר.

חָדָשׁ!!: פורים ומכתב מאליהו · ראה עוד »

מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית

מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, שנקרא עד שנת 2023 המכון לאסטרטגיה ציונית הוא מכון מחקר ישראלי שמטרתו, כעולה מפרסומיו, "לתרום לשגשוגה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי תוך שמירה על ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית".

חָדָשׁ!!: פורים ומכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית · ראה עוד »

מכון מים חיים

מכון מים חיים הוא מכון הוצאת ספרים שמפעילה עמותת אורות חמדה, המוציא לאור ספרים וחוברות, בעיקר בענייני מחשבת ישראל, מתורתם של רבני ישיבת מרכז הרב בעבר ובהווה, ורבנים נוספים הקשורים אליה.

חָדָשׁ!!: פורים ומכון מים חיים · ראה עוד »

מכון הרצי"ה

מכון הרצי"ה (מכון הרב צבי יהודה) הוא מכון להוצאת ספרים של ישיבת מרכז הרב, שמשכנו בירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ומכון הרצי"ה · ראה עוד »

מי מרום

מי מֵרום היא סדרת ספרים הגותית ("במחשבת האמונה"), העוסקת בענייני הגאולה ואופי הופעתה בדורותינו, תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, מועדים ונושאים אמוניים נוספים.

חָדָשׁ!!: פורים ומי מרום · ראה עוד »

מי כמוך ואין כמוך

אדון חסדך בל יחדל (מי כמוך ואין כמוך) הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: פורים ומי כמוך ואין כמוך · ראה עוד »

מימונה

טקסט.

חָדָשׁ!!: פורים ומימונה · ראה עוד »

מיקה בן שאול

מיקה בן שאול (נולדה ב-18 ביולי 1990) היא משוררת ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: פורים ומיקה בן שאול · ראה עוד »

מירי אלוני

מירי אלוני (נולדה ב-25 בדצמבר 1949) היא זמרת-יוצרת ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: פורים ומירי אלוני · ראה עוד »

מיל (יחידת מידה תלמודית)

מִיל הוא יחידת מידה תלמודית, המשמשת למדידת מרחק.

חָדָשׁ!!: פורים ומיל (יחידת מידה תלמודית) · ראה עוד »

מיכאל אשכול

מיכאל אשכול (13 בספטמבר 1924 – 27 בדצמבר 2022) היה פעיל ציוני ששימש כאיש חינוך, פעיל עלייה ומדריך קליטה.

חָדָשׁ!!: פורים ומיכאל אשכול · ראה עוד »

מיכאל ירושלמי

מיקי ירושלמי מיכאל (מיקי) ירושלמי (נולד ב-1947) הוא איש עסקים ישראלי, פילנתרופ ויו"ר של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער.

חָדָשׁ!!: פורים ומיכאל ירושלמי · ראה עוד »

מיילך קאהן

מיילך (אלימלך) קאהן (נולד ב-1969) הוא זמר-יוצר חרדי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: פורים ומיילך קאהן · ראה עוד »

אמיר קמינר

אמיר קמינר (נולד ב-19 בספטמבר 1960) הוא עיתונאי, מבקר מוזיקה, קולנוע ומסעדות ישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ואמיר קמינר · ראה עוד »

אנטישמיות נוצרית

אנטישמיות נוצרית היא שנאת ישראל, שמקורה בנצרות, וקיימת בקרב נוצרים כלפי היהדות והעם היהודי.

חָדָשׁ!!: פורים ואנטישמיות נוצרית · ראה עוד »

אנדרדוס

אנדרדוס במופע "גברים שהשתיקה יפה להם" אנדרדוס הוא הרכב קומי ישראלי, שהחל את פעילותו ביוטיוב, בשנת 2012.

חָדָשׁ!!: פורים ואנדרדוס · ראה עוד »

אנוסים

"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.

חָדָשׁ!!: פורים ואנוסים · ראה עוד »

אני פורים

אני פורים הוא שיר ילדים לחג הפורים שנכתב בשנת 1932 על ידי לוין קיפניס והולחן על ידי נחום נרדי.

חָדָשׁ!!: פורים ואני פורים · ראה עוד »

אסתר

אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר" - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.

חָדָשׁ!!: פורים ואסתר · ראה עוד »

אסתר (פירושונים)

אסתר הוא שם פרטי יהודי, מהמילה פרסית עתיקה "אסתהר" שהגיע משם האלה אשתר.

חָדָשׁ!!: פורים ואסתר (פירושונים) · ראה עוד »

אסתר המלכה העברייה

אסתר המלכה העברייה הייתה תחרות יופי שנערכה ביישוב בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: פורים ואסתר המלכה העברייה · ראה עוד »

אסון סטרומה

אסון סטרומה היה טביעתה ב-24 בפברואר 1942 של אוניית המעפילים סטרומה (MV Struma), שעליה ניסו כ-800 פליטים יהודיים מרומניה להעפיל לארץ ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה.

חָדָשׁ!!: פורים ואסון סטרומה · ראה עוד »

אץ קוצץ

אשכנזי מעוטר מן המאה ה-13. אָץ קוֹצֵץ הוא פיוט מתוך הקדושתא לשבת זכור, השבת שלפני פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארצישראלי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: פורים ואץ קוצץ · ראה עוד »

אקדח קפצונים

תצוגה של אקדחי קפצונים אקדח קַפְּצוֹנִים או אקדח פיקות הוא אקדח צעצוע שמייצר קול ועשן אשר מדמים יריית אקדח כאשר ההדק נלחץ.

חָדָשׁ!!: פורים ואקדח קפצונים · ראה עוד »

ארץ נהדרת

ארץ נהדרת היא תוכנית בידור סאטירית ישראלית המשודרת במסגרת "שידורי קשת" החל מנובמבר 2003.

חָדָשׁ!!: פורים וארץ נהדרת · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: פורים וארבע פרשיות · ראה עוד »

ארבע תעניות

ארבע תעניות הן ארבעה צומות בעלי משמעות ביהדות, בהם נוהגים להתענות במשך שעות היום בלבד.

חָדָשׁ!!: פורים וארבע תעניות · ראה עוד »

ארבע בבות

ארבע בבות (מכונה גם: ניגון הרב או ניגון אדמו"ר הזקן, או ד' בבות), הוא ניגון ללא מילים, מניגוני חב"ד.

חָדָשׁ!!: פורים וארבע בבות · ראה עוד »

ארבעס

אַרְבֶּעס (או שלום-זכר בּאָנדלעך; במקור היידי גם: עֶרְבְּס) הם כינוי עממי אשכנזי (ממקור יידי) לגרגרי חמצה מבושלים הנאכלים כחטיף, וגם לגרגרי חמצה מבושלים המופיעים כמרכיב של מאכלים מסוימים.

חָדָשׁ!!: פורים וארבעס · ראה עוד »

ארבעה בעקבות החג

ארבעה בעקבות החג היא סדרת טלוויזיה ישראלית בת 8 פרקים ששודרה בשנים 2000 - 2001 בערוץ הילדים, ושמשודרת בשידורים חוזרים בזמן חגי ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים וארבעה בעקבות החג · ראה עוד »

אריאל אדרי

הרב אליהו אריאל אדרי (נולד ב-21 באוגוסט 1965, כ"ג באב ה'תשכ"ה) הוא ר"מ בישיבת הר המור, אב בית דין רבני בבאר שבע, ומרא דאתרא בשכונת הר חומה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ואריאל אדרי · ראה עוד »

אריאל פרג'ון

אריאל פרגון (נולד בשנת ה'תשל"ו) הוא רב חרדל"י, לשעבר ראש הישיבה הגבוהה תורת החיים, ביד בנימין.

חָדָשׁ!!: פורים ואריאל פרג'ון · ראה עוד »

אריק איינשטיין

אריק איינשטיין (3 בינואר 1939, י"ב בטבת ה'תרצ"ט – 26 בנובמבר 2013, כ"ד בכסלו ה'תשע"ד) היה זמר-יוצר, שחקן, קומיקאי ותסריטאי ישראלי מהחשובים ביותר בישראל, מחלוצי הרוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ואריק איינשטיין · ראה עוד »

אשר הניא

אֲשֶׁר הֵנִיא הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה.

חָדָשׁ!!: פורים ואשר הניא · ראה עוד »

אלנתן הורוביץ

הרב אלנתן (אלי) הורוביץ (כ"ט באב תשי"א, 31 באוגוסט 1951 - ד' באדר ב' תשס"ג, 7 במרץ 2003) היה רב בישיבת שבי חברון, לימד הגות יהודית, ופעל לגשר בין קצוות בחברה הישראלית, בין היתר במפגשים עם אנשי "דור שלום".

חָדָשׁ!!: פורים ואלנתן הורוביץ · ראה עוד »

אלכסנדר מלכיאל

הרב אלכסנדר זושא מלכיאל (תרפ"א, 1920 – ג' בשבט ה'תשנ"ד, 1995) היה איש חינוך, ממובילי הציונות הדתית, ובעל עיטור "יקיר החינוך הדתי" תשמ"ז.

חָדָשׁ!!: פורים ואלכסנדר מלכיאל · ראה עוד »

אלי בן-דהן

הרב בן-דהן לצד הרב יעקב אלעזר שפירא במסיבת פורים בישיבת מרכז הרב, ה'תשע"ז. הרב אליהו (אלי) מיכאל בן-דהן (נולד בח' באדר א' ה'תשי"ד, 11 בפברואר 1954) הוא איש ציבור ישראלי המשמש מנהל בתי הדין הרבניים.

חָדָשׁ!!: פורים ואלי בן-דהן · ראה עוד »

אלינור (שיר)

אבי שושן, https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3913811,00.html מלך או קבצן, באתר ynet,כ 2 ביולי 2010. אלבומה המשולש "זהבה בן שרה זהר ארגוב" משנת 1998. אלינור הוא השיר הפותח את האלבום באותו השם מאת זוהר ארגוב, אלבומו המלא הראשון של הזמר, שיצא בשנת 1980.

חָדָשׁ!!: פורים ואלינור (שיר) · ראה עוד »

אליעזר גולדברג

אליעזר גולדברג (24 במאי 1931 – 11 במרץ 2022) היה משפטן ישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ואליעזר גולדברג · ראה עוד »

אליהו מאיר פייבלזון (ירושלים)

הרב אליהו מאיר פייבלזון (נולד בד' באדר ה'תשכ"ז, 16 במרץ 1967) הוא ראש ישיבה והוגה חרדי ליטאי.

חָדָשׁ!!: פורים ואליהו מאיר פייבלזון (ירושלים) · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: פורים ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אחד במאי

יום הפועלים הבין־לאומי, ובשמו הידוע יותר אחד במאי, מצוין ב־1 במאי כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים וכביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר.

חָדָשׁ!!: פורים ואחד במאי · ראה עוד »

אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא ארצישראלי בדור השלישי, אשר חי ביפו.

חָדָשׁ!!: פורים ואבא דמן יפו · ראה עוד »

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.

חָדָשׁ!!: פורים ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם אלדמע

גימנסיה "הרצליה", עם אברהם אלדמע (מאחור) אברהם אַלְדֶמַע (אַיזנשטיין) (1 באפריל 1884 – 5 ביוני 1963) היה אמן ומורה לאומנות בגימנסיה הרצליה, מראשוני הפעילים בהגנה וחלוץ אנשי התרבות בעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: פורים ואברהם אלדמע · ראה עוד »

אברהם צבי מוסקוביץ

ד"ר אברהם צבי מוסקוביץ תמונה להחלפה ד"ר מוסקוביץ ומשפחתו ברחובות, 1910 קברו של ד"ר מוסקוביץ בבית הקברות הישן ברחובות אברהם צבי (הרמן) מוסקוביץ (תרכ"ט, 1869 – ליל פורים ה'תרע"ו, 1916) היה ציר בקונגרס הציוני והרופא השני של המושבה רחובות.

חָדָשׁ!!: פורים ואברהם צבי מוסקוביץ · ראה עוד »

אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".

חָדָשׁ!!: פורים ואברהם שלונסקי · ראה עוד »

אברהם לייב בורשטיין

אברהם לייב (אברום) בורשטיין (נולד בנובמבר 1971) הוא מוזיקאי מפיק מוזיקלי ושחקן, פעיל בשימור והנחלת ניגוני ברסלב ומורשת הכליזמר.

חָדָשׁ!!: פורים ואברהם לייב בורשטיין · ראה עוד »

אברהם זולצבך

אברהם זולצבך פרופסור אברהם זולצבך (בגרמנית: Abraham Sulzbach; 1838, המבורג − 1925, פפד"מ) היה חוקר יהדות ומתרגם ספרים עבריים לגרמנית.

חָדָשׁ!!: פורים ואברהם זולצבך · ראה עוד »

אברהם דב אוירבך (טבריה)

הרב אברהם דב אוירבך (כ"ו בטבת ה'תרצ"ה, 1 בינואר 1935 – א' באלול תשפ"א, 9 באוגוסט 2021) היה אב"ד בעיר טבריה.

חָדָשׁ!!: פורים ואברהם דב אוירבך (טבריה) · ראה עוד »

אבות ובנים (מסגרת לימודית)

"אָבוֹת וּבָנִים" היא מסגרת שבועית קהילתית ללימוד תורה, שבה מתאספים יחד אבות ובנים לשעת לימוד שבועית.

חָדָשׁ!!: פורים ואבות ובנים (מסגרת לימודית) · ראה עוד »

אביתר בנאי

בית גוברין, 2014 אביתר בנאי בהופעה (2014) אביתר בנאי (נולד ב-8 בפברואר 1973, ו' באדר א' ה'תשל"ג) הוא זמר-יוצר ישראלי, זוכה פרס אקו"ם ופרס שר החינוך למפעל חיים.

חָדָשׁ!!: פורים ואביתר בנאי · ראה עוד »

אביגדר נבנצל

הרב נבנצל, עטור תפילין, מעביר שיעור בישיבת הכותל הרב נבנצל במסיבת פורים (משמאל) (מימין הרב חיים סבתו) הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, 18 באפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ואביגדר נבנצל · ראה עוד »

אביגדור סטימצקי

ציור (1975-6)ששמן על בדשגובה 130 ס"מ, רוחב 97 ס"משאוסף מוזיאון ישראל אביגדור סטימצקי (12 ביוני 1908 – 8 ביולי 1989) היה צייר ישראלי, מראשי תנועת אופקים חדשים.

חָדָשׁ!!: פורים ואביגדור סטימצקי · ראה עוד »

אביגדור הלברשטאם

רבי אביגדור הלברשטאם (מכונה - "הרב מדוקלה"; ה'תקפ"ח - כ"א באדר ה'תרל"ז; 1828 – מרץ 1877) היה אב בית הדין של העיירה דוקלה בגליציה המזרחית, בנו של רבי אריה לייבוש הלברשטאם (הראשון) ואחיו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם (הדברי חיים), מייסד חסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: פורים ואביגדור הלברשטאם · ראה עוד »

אגודת החרשים בישראל

סמליל האגודה בית הלן קלר, תל אביב אגודת החרשים בישראל (אח"א) היא ארגון התנדבותי של חירשים וכבדי שמיעה השולטים בשפת הסימנים הישראלית.

חָדָשׁ!!: פורים ואגודת החרשים בישראל · ראה עוד »

אדמון אווראר

אדמון לואי אווראר (בצרפתית: Edmond Louis Evrard, 1890, איסברג שבצפון צרפת – 1981, פה-דה-קאלה) היה פסטור בפטיסטי וחסיד אומות העולם מצרפת.

חָדָשׁ!!: פורים ואדמון אווראר · ראה עוד »

אדר

אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: פורים ואדר · ראה עוד »

אהרן שכטר

הרב אהרן משה שכטר (כ"ח בתמוז ה'תרפ"ח, 16 ביולי 1928 – ז' באלול ה'תשפ"ג, 24 באוגוסט 2023) היה ראש ישיבת רבנו חיים ברלין בברוקלין וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פורים ואהרן שכטר · ראה עוד »

אהרן זאב

אהרן זאב (משמאל) לצד זאב יוסיפון בחגיגות פורים, 1962, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית אהרן זאב (28 באפריל 1900, כ"ט בניסן תר"ס – 10 באוקטובר 1968, י"ח בתשרי תשכ"ט) היה משורר וסופר עברי, סופר ומשורר ילדים, עורך, מחנך, קצין החינוך הראשי של צה"ל (בדרגת אלוף-משנה) ונשיא הוועד למען החייל.

חָדָשׁ!!: פורים ואהרן זאב · ראה עוד »

אהרן יששכר דוידס

הרב אהרן יששכר דָוִידס (Aäron Barend Davids; ח' באלול תרנ"ה-החצי הראשון של אדר תש"ה; 28 באוגוסט 1895-החצי השני של פברואר 1945) היה רב בהולנד וממנהיגי תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: פורים ואהרן יששכר דוידס · ראה עוד »

אהרן יהודה ליב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק בכירי דגל התורה אצל הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: פורים ואהרן יהודה ליב שטינמן · ראה עוד »

אור חדש

אור חדש הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, שהודפס לראשונה בחייו בשנת ה'ש"ס ובכך הפך לחיבורו האחרון שפרסם בימי חייו, ועוסק במגילת אסתר ובנס פורים.

חָדָשׁ!!: פורים ואור חדש · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פורים ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אוריאל עיטם

הרב אוריאל עיטם (נולד ב-19 בדצמבר 1967, י"ז בכסלו ה'תשכ"ח) הוא ראש ישיבת ההסדר ירוחם, מחבר ספרים במחשבת ישראל ובאמונה, ומומחה להגותו ולכתביו של הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: פורים ואוריאל עיטם · ראה עוד »

אולפנת חורב

אולפנת חורב היא אולפנה בירושלים המשתייכת לרשת החינוך חורב.

חָדָשׁ!!: פורים ואולפנת חורב · ראה עוד »

אוזן (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פורים ואוזן (פירושונים) · ראה עוד »

אוזן המן

אוזני המן אוזני המן אוזן המן הוא מאפה, העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר.

חָדָשׁ!!: פורים ואוזן המן · ראה עוד »

אוזורקוב

אוזורקוב (בפולנית: Ozorków) היא עיר בפרובינציית לודז' בפולין ובה כ-20,000 תושבים (2006).

חָדָשׁ!!: פורים ואוזורקוב · ראה עוד »

אודי דוידי

דוידי באירוע סיום הדף היומי בבנייני האומה 2020 אודי (אהוד) דוידי (נולד בי"ד באייר ה'תשל"ה, 25 באפריל 1975) הוא זמר ישראלי המשתייך לסוגת המוזיקה היהודית המקורית.

חָדָשׁ!!: פורים ואודי דוידי · ראה עוד »

אין מערבין שמחה בשמחה

אין מערבין שמחה בשמחה הוא כלל הלכתי, הקובע שאין לבצע פעולות של שמחה בזמן שעל האדם להיות עסוק בשמחה אחרת.

חָדָשׁ!!: פורים ואין מערבין שמחה בשמחה · ראה עוד »

אינפקטד מאשרום

אינפקטד מאשרום (באנגלית: Infected Mushroom, מילולית: פטריה נגועה, מכונה "אינפקטד" ובקיצור "IM") הוא הרכב טראנס פסיכדלי ומוזיקה אלקטרונית ישראלי, בעלת מוניטין בינלאומי.

חָדָשׁ!!: פורים ואינפקטד מאשרום · ראה עוד »

איציק מאנגר

ישראל רובין, זלמן רייזן, נח פרילוצקי, איציק מאנגר איציק מאנגער מימין, לשמאלו, חצקל כסית, אברהם שלונסקי (חבוש בכובע), 1954 יצחק (איציק) מַנְגֶר (מאנגר; בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.

חָדָשׁ!!: פורים ואיציק מאנגר · ראה עוד »

איש יהודי

ספר או קונטריס איש יהודי הוא שם עט של מספר חכמים וסופרים.

חָדָשׁ!!: פורים ואיש יהודי · ראה עוד »

איתן שנדורפי

הרב איתן שנדורפי (נולד בכ' בתשרי ה'תש"ך 1959) הוא ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים המלמד גם בישיבת מרכז הרב, בישיבה קטנה מורשה ובמוסדות נוספים, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: פורים ואיתן שנדורפי · ראה עוד »

איתמר בן גביר

איתמר בן גביר (נולד ב-6 במאי 1976, ו' באייר ה'תשל"ו) הוא פוליטיקאי ישראלי ימני קיצוני המכהן כשר לביטחון לאומי, יושב ראש מפלגת עוצמה יהודית וחבר הכנסת מטעמה.

חָדָשׁ!!: פורים ואיתמר בן גביר · ראה עוד »

נאום בנימין נתניהו בפני הקונגרס של ארצות הברית (2015)

ב-3 במרץ 2015 נאם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס של ארצות הברית, בנושא ההסכם המתגבש בין איראן למעצמות בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית.

חָדָשׁ!!: פורים ונאום בנימין נתניהו בפני הקונגרס של ארצות הברית (2015) · ראה עוד »

נצרים

נצרים הייתה התנחלות בגוש קטיף שבמרכז רצועת עזה.

חָדָשׁ!!: פורים ונצרים · ראה עוד »

נשף מסכות

קרנבל המסכות בוונציה נשף מסכות נשף מסכות הוא נשף, שבו החוגגים עוטים תחפושות וחובשים מסכות.

חָדָשׁ!!: פורים ונשף מסכות · ראה עוד »

נתן קאסוטו

הרב נתן עמינדב יונה קאסוטו (כ"ז בתשרי תר"ע, 11 באוקטובר 1909 – ינואר 1945) היה רופא עיניים, שימש ברבנות מילאנו ובסוף 1942 התמנה לרבה של יהדות פירנצה.

חָדָשׁ!!: פורים ונתן קאסוטו · ראה עוד »

נתן ברנד (איש תקשורת)

נתן (ננדי) ברנד (נולד ב-21 בינואר 1964) הוא איש תקשורת, שחקן, מנחה, תסריטאי, במאי ומבקר קולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ונתן ברנד (איש תקשורת) · ראה עוד »

נתיבות שלום

נתיבות שלום היא סדרת ספרים שכתב הרב שלום נח ברזובסקי, מאדמו"רי סלונים.

חָדָשׁ!!: פורים ונתיבות שלום · ראה עוד »

נחל צבעון

נַחַל צִבְעוֹן (בערבית: ואדי א-סוביע; נקרא גם: נחל גורי האריות) הוא נחל אכזב הממוקם בגליל העליון ואחד מיובליו של נחל דישון.

חָדָשׁ!!: פורים ונחל צבעון · ראה עוד »

נועם (כתב עת)

נועם היה שנתון תורני, ששימש 'במה לבירור בעיות בהלכה'.

חָדָשׁ!!: פורים ונועם (כתב עת) · ראה עוד »

ניגוני בעלז

תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.

חָדָשׁ!!: פורים וניגוני בעלז · ראה עוד »

ס. יזהר

ס. יזהר ב-1951ס.

חָדָשׁ!!: פורים וס. יזהר · ראה עוד »

סמבוסק

סמבוסק (אוזבקיסטן) סמבוסק (אתיופיה) סמבוסק (במקור בערבית; سامبوساش נהגה סמבוסאש) הוא מאפה פופולרי בעיראק ובמטבחים המזרח-תיכוניים.

חָדָשׁ!!: פורים וסמבוסק · ראה עוד »

סעודת מצווה

מאיר רוזנבוים בסעודת מצווה בשמחה משפחתית סעודת מצווה לכבוד ברית מילה ביהדות, סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם.

חָדָשׁ!!: פורים וסעודת מצווה · ראה עוד »

סעודת פורים

צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.

חָדָשׁ!!: פורים וסעודת פורים · ראה עוד »

סעודה (פירושונים)

סדרת הטלוויזיה "סיינפלד"יושבים בסעודה במסעדה במוזיאון ד'אורסי בפריז בסגנון צרפתי.

חָדָשׁ!!: פורים וסעודה (פירושונים) · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: פורים וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: פורים וספר תורה · ראה עוד »

ספר זמנים

ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: פורים וספר זמנים · ראה עוד »

סרט הודי (שיר)

"סרט הודי" הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת הישראלית דנה אינטרנשיונל, ביחד עם הזמר הישראלי עידן יניב.

חָדָשׁ!!: פורים וסרט הודי (שיר) · ראה עוד »

סגר

סגר הוא מצור המוטל על מדינות או על תושבים, לרוב בשל מטרות ביטחוניות או רפואיות.

חָדָשׁ!!: פורים וסגר · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: פורים וסדר מועד · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: פורים וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

סיפור אהבה ארץ ישראלי

סיפור אהבה ארץ ישראלי הוא מחזה ישראלי לשחקנית יחידה מאת פנינה גרי, שמספר את סיפור חייה האמיתי בין השנים 1948-1942 ואהבתה ללוחם הפלמ"ח,.

חָדָשׁ!!: פורים וסיפור אהבה ארץ ישראלי · ראה עוד »

סידור רבי שלמה בן נתן

סידור רבי שלמה בן נתן (הרשב"ן) הוא ספר הלכה גדול על סידור התפילה, המבוסס בעיקרו על תורת הגאונים, ומחברו הוא רבי שלמה בן נתן אלג'בלי, חכם תימני שחי במצרים בזמן הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: פורים וסידור רבי שלמה בן נתן · ראה עוד »

עמנואל מורנו

עמנואל יהודה מוֹרֶנוֹ (טוּב־עֶלֶם) (17 ביוני 1971, כ"ד בסיוון ה'תשל"א – 19 באוגוסט 2006, כ"ה באב ה'תשס"ו) היה קצין בסיירת מטכ"ל בדרגת סגן-אלוף, שנהרג בסיום מלחמת לבנון השנייה.

חָדָשׁ!!: פורים ועמנואל מורנו · ראה עוד »

עמנואל עמירן

לוחית זיכרון לעמנואל עמירן ברח' הרב פרידמן 39 בתל אביב עמנואל עמירן-פּוּגָצ'וֹב (8 באוגוסט 1909 - 18 בדצמבר 1993) היה מלחין ישראלי ודמות מפתח בזמר העברי.

חָדָשׁ!!: פורים ועמנואל עמירן · ראה עוד »

עמנואל ברודו

הרב עמנואל יצחק ברוּדוֹ (י"ד באדר ה'תרי"ז, מרץ 1857 - ה' בטבת ה'תרפ"ו, דצמבר 1925) היה מחכמי יהדות סלוניקי בתחילת המאה ה-20; דרשן, אב בית דין וממלא מקום רבה הראשי של העיר.

חָדָשׁ!!: פורים ועמנואל ברודו · ראה עוד »

עמלק

הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.

חָדָשׁ!!: פורים ועמלק · ראה עוד »

עפרה חזה

עפרה חזה (19 בנובמבר 1957; כ"ה בחשוון ה'תשי"ח – 23 בפברואר 2000; י"ח באדר א' ה'תש"ס) הייתה זמרת ושחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית, שזכתה להצלחה בין-לאומית.

חָדָשׁ!!: פורים ועפרה חזה · ראה עוד »

עץ חיים (שכונה)

המבנה הפינתי הגדול בשכונה. הפתח המקומר בפינת המרפסות הקדמיות בקומה הראשונה מוביל לבית הכנסת אחד משלטי ההנצחה הרבים על קירות המבנים: קרן קיים של הר' אהרן יוסף ב' הרב יחיאל מיכל הלפרין ז"ל נלב"ע ביום יט טבת תרצ"ז להחזקת עץ חיים בירושלים ת"ו תשרי תרח"ץ שכונת עץ חיים היא שכונה בירושלים בצמוד לגשר המיתרים.

חָדָשׁ!!: פורים ועץ חיים (שכונה) · ראה עוד »

ערב שבת

איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.

חָדָשׁ!!: פורים וערב שבת · ראה עוד »

ערוץ 2 הניסיוני

ערוץ 2 הניסיוני הוא שמו המקובל של ערוץ 2 בתקופת שידורי הניסיון שהחלו ב-7 באוקטובר 1986 ונמשכו עד 3 בנובמבר 1993.

חָדָשׁ!!: פורים וערוץ 2 הניסיוני · ראה עוד »

עשרת בני המן

דימוי של עשרת בני המן תלויים על העץ. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית לפי מגילת אסתר, עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן היו עשרה מבניו של המן האגגי וסופם היה שנהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם (שנתלה אחד עשר חודשים קודם לכן, בניסן של השנה שקדמה).

חָדָשׁ!!: פורים ועשרת בני המן · ראה עוד »

עשה זאת בעצמך

עשה זאת בעצמך (באנגלית: Do it yourself– DIY) הוא גישה של עשיית פעולות כמו תחזוקה ושיפוץ בבית, הרכבת מכשירים שימושיים ללא עזרת בעלי מקצוע.

חָדָשׁ!!: פורים ועשה זאת בעצמך · ראה עוד »

על הנסים

תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: פורים ועל הנסים · ראה עוד »

עלמא בית לתרבות עברית

עלמא, בית לתרבות עברית בתל אביב, היא עמותה לחקר ולהוראה של התרבות והמסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: פורים ועלמא בית לתרבות עברית · ראה עוד »

עלי שור

ספר עֲלֵי שׁוּר הוא ספר הגות ומחשבה מפורסם, שיצא בשני חלקים בהפרש של 20 שנה בעילום שם.

חָדָשׁ!!: פורים ועלי שור · ראה עוד »

עלילת בצרה

עלילת בצרה התרחשה בעיר בצרה שבעיראק, בתחומי האימפריה העות'מאנית בעשור האחרון של המאה ה-18 והייתה אירוע יוצא דופן בו יהודים ניהלו עלילת דם כנגד נוצרים והאשימו אותם ברצח יהודי מסיבות דתיות.

חָדָשׁ!!: פורים ועלילת בצרה · ראה עוד »

עלילת הדם בווילנה

עלילת הדם בווילנה, שנודעה גם בשם משפט בּלוֹנדֶס או פרשת בלונדס (ברוסית: Дело Блондеса), הייתה פרשה אנטישמית מפורסמת באימפריה הרוסית בראשית המאה ה-20 (1900–1902) שבה הואשם דוד בלונדס, ספר יהודי מווילנה, בעלילת דם שלפיה ניסה לשחוט את העוזרת שלו, כפרייה פולנייה קתולית, כדי להשתמש בדמה למטרות פולחן.

חָדָשׁ!!: פורים ועלילת הדם בווילנה · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: פורים ועלייה לתורה · ראה עוד »

עבר יומו בטל קרבנו

עבר יומו בטל קרבנו ובצורתו השימושית יותר עבר זמנו בטל קרבנו, הוא פתגם עברי שמשמעו: אין טעם בעשיית הדבר לאחר שעבר הזמן המתאים לעשייתו.

חָדָשׁ!!: פורים ועבר יומו בטל קרבנו · ראה עוד »

עד כאן!

"עד כאן!" היא תוכנית בידור סאטירית ישראלית של ערוץ הטלוויזיה כאן 11.

חָדָשׁ!!: פורים ועד כאן! · ראה עוד »

עדלאידע

עדלאידע בחולון, 2011 עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים.

חָדָשׁ!!: פורים ועדלאידע · ראה עוד »

עדו בהט

245x245 פיקסלים עדו בהט (נולד ב-18 ביולי 1961) הוא במאי ועורך סרטים תיעודיים.

חָדָשׁ!!: פורים ועדו בהט · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: פורים ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עומד על נייר

עומד על נייר הוא אלבומו השלישי של הזמר-יוצר אביתר בנאי, שהופץ בשנת 2005.

חָדָשׁ!!: פורים ועומד על נייר · ראה עוד »

עוץ לי גוץ לי

תמונה של רומפלשטילצכן מופיע לפני בת הטוחן מתוך "ספר הפיות הכחול" של אנדרו לאנג, 1889 עוּץ לי גוּץ לי (מגרמנית: Rumpelstilzchen, רוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְכֶן; תורגם לעברית גם כפליגמד או אלדד ומידד בעור אחד) היא אגדת עם גרמנית שהתפרסמה לראשונה בקובץ המעשיות שנאספו על ידי האחים גרים בשנת 1812.

חָדָשׁ!!: פורים ועוץ לי גוץ לי · ראה עוד »

עוזי כהן

סטיקר בחירות, 2003 עוזי (עוזיאל) כהן (1 במאי 1952 - 18 בינואר 2008) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כסגן ראש עיריית רעננה מטעם "הליכוד" בשנים 1990–2008.

חָדָשׁ!!: פורים ועוזי כהן · ראה עוד »

עודד אבישר

עודד אבישר (כ' באייר תרע"ו, 23 במאי 1916 – 24 בנובמבר 1976) היה משורר, פזמונאי, מחזאי ואיש תרבות ישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ועודד אבישר · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: פורים ועכו · ראה עוד »

עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

שרידי בית הכנסת בגוש חלב. גוש חלב נחשבת לעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא עיר אשר על פי המסורת היהודית הייתה מוקפת חומה כאשר בני ישראל התנחלו בארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: פורים ועיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון · ראה עוד »

עיבור השנה

בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.

חָדָשׁ!!: פורים ועיבור השנה · ראה עוד »

עידו מוסרי

עידו מוסרי (נולד ב־17 באפריל 1978) הוא שחקן, במאי,קומיקאי, מנחה טלוויזיה, מוזיקאי ומדבב ישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ועידו מוסרי · ראה עוד »

עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית

ספל עם דמותו של של "המהנדס", יחיא עיאש, מחבל שהפך למותג ברחוב הפלסטיני עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית נעשה באמצעות שימוש בגופים רשמיים העומדים לרשותה, או לרשות באי כוחה, כחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני.

חָדָשׁ!!: פורים ועידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית · ראה עוד »

פארק מאיר כהנא

מצבה לזכרו של כהנא בפארק מצבת קברו של ברוך גולדשטיין בקצה הגן פארק מאיר כהנא הוא פארק ציבורי בקריית ארבע שהוקם לזכרו של הרב מאיר כהנא.

חָדָשׁ!!: פורים ופארק מאיר כהנא · ראה עוד »

פאה נוכרית

פאות בחלון ראווה פאות בחלון ראווה פאות היתוליות בתערוכת תרבות פופ מלכת צרפת עם פאה בשנת 1769 פאה נוכרית (קפלט) היא פריט איפור המונח על הראש דמוי שיער.

חָדָשׁ!!: פורים ופאה נוכרית · ראה עוד »

פנינה גרי

פנינה גרי (24 בספטמבר 1927 – 2 באוגוסט 2023) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע, במאית, מחזאית, מנהלת אמנותית ודרמטורגית ישראלית, מן הנשים המשפיעות והחשובות בתיאטרון הישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ופנינה גרי · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

חָדָשׁ!!: פורים ופניני הלכה · ראה עוד »

פסטיבל סנטה אסתריקה

איקונוגרפיה של סנטה אסתריקה. פסטיבל סנטה אסתריקה היה חג כתחליף לפורים שיצרו האנוסים היהודים מספרד בשלהי המאה ה-15 לאור גירוש ספרד ופעולת ניצור היהודים על ידי האינקוויזיציה הספרדית.

חָדָשׁ!!: פורים ופסטיבל סנטה אסתריקה · ראה עוד »

פסטיגל

פסטיגל הוא מחזמר ישראלי לילדים, המוצג בחג החנוכה ומופיעים בו להקות, זמרים, שחקנים, דוגמנים, בדרנים, קומיקאים, סטנדאפיסטים וכוכבי רשת.

חָדָשׁ!!: פורים ופסטיגל · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: פורים ופסח · ראה עוד »

פסחא

הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ופסחא · ראה עוד »

פעולות טרור בתל אביב

ערך זה מונה רשימת פיגועי טרור שהתרחשו בתל אביב במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

חָדָשׁ!!: פורים ופעולות טרור בתל אביב · ראה עוד »

פרס מפקד גלי צה"ל

פרס מפקד גלי צה"ל הוא פרס שנתי, הניתן לתוכניות מצטיינות ולפרויקטים מיוחדים ממגוון תחומים ששודרו בגלי צה"ל בשנה העברית החולפת.

חָדָשׁ!!: פורים ופרס מפקד גלי צה"ל · ראה עוד »

פרסום הנס

על הנסים לפורים, המכיל את סיפור מגילת אסתר בתמצית על הנסים לחנוכה, מציג את נס פך השמן רשות הרבים כדי לפרסם את הנס דולקת לצד החלון למען פרסום הנס פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ופרסום הנס · ראה עוד »

פרשת אלאור אזריה

פרשת אלאור אזריה החלה ב-24 במרץ 2016 (פורים, י"ד באדר ב' ה'תשע"ו), לאחר ששני מחבלים תושבי חברון הגיעו לעמדת צה"ל בתל רומיידה ודקרו את אחד החיילים.

חָדָשׁ!!: פורים ופרשת אלאור אזריה · ראה עוד »

פרשת צו

"וַיַּקְרֵב אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן-הַדָּם עַל-תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב." פרשת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: פורים ופרשת צו · ראה עוד »

פרשת תצוה

בגדי כהן גדול פרשת תְּצַוֶּה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: פורים ופרשת תצוה · ראה עוד »

פרשת תרומה

שחזור של כלי המקדש פרשת תְּרוּמָה היא פרשת השבוע השביעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: פורים ופרשת תרומה · ראה עוד »

פרשת ויקרא

קצר.

חָדָשׁ!!: פורים ופרשת ויקרא · ראה עוד »

פרחחי המעיין

פרחחי המעיין (באנגלית: The Fountainheads) הייתה להקה ממדרשת עין פרת - המדרשה באלון, המוכרת בעיקר בזכות השיר "Dip Your Apple", שיר שביצעה לכבוד ראש השנה ה'תשע"ב (2011).

חָדָשׁ!!: פורים ופרחחי המעיין · ראה עוד »

פרובנסלית יהודית

פרובנסלית יהודית (או שׁוּאַדִית) היה כינויה של קבוצת הניבים שבהם דיברו יהודי חבל פרובאנס שבדרום צרפת.

חָדָשׁ!!: פורים ופרובנסלית יהודית · ראה עוד »

פרוגי

אתר הנוער פרוגי הוא אתר אינטרנט ישראלי מבית ynet, המספק חדשות וכתבות מגזין לבני נוער הנכתב ונערך על ידי צעירים בגילאי 15 עד 18.

חָדָשׁ!!: פורים ופרוגי · ראה עוד »

פרודיות לפורים

עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג. פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: פורים ופרודיות לפורים · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: פורים ופתח תקווה · ראה עוד »

פלאי קלעים

פלאי קלעים היא תוכנית טלוויזיה לילדים ששודרה בערוץ הראשון בין השנים 1992–1995.

חָדָשׁ!!: פורים ופלאי קלעים · ראה עוד »

פלפל ממולא

פלפל ממולא הוא מאכל הנפוץ במטבחי עמים שונים, שבסיסו פלפל הממולא במרכיבים שונים כגון בשר, אורז, ירקות או גבינה.

חָדָשׁ!!: פורים ופלפל ממולא · ראה עוד »

פטיש פלסטיק

פטיש פלסטיק פטיש פלסטיק הוא צעצוע עשוי פלסטיק צבעוני בצורת פטיש, ובשני קצותיו צפצפות עשויות גומי או פלסטיק גמיש, המשמיעות קול צפצוף כאשר מכים עליהן.

חָדָשׁ!!: פורים ופטיש פלסטיק · ראה עוד »

פזואלוס

פזואלוס (נקרא גם: פיג'ואלס, דבלה או דבלאס) הוא מאפה מסורתי לפורים הנחשב למקבילה הספרדית לאוזן המן של המטבח האשכנזי.

חָדָשׁ!!: פורים ופזואלוס · ראה עוד »

פורים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פורים ופורים (פירושונים) · ראה עוד »

פורים שני

יהודי פרנקפורט בחודש מרץ 1616, שנת ה'שע"ו, לאחר תבוסת הצורר וינצנץ פטמילך. נחגג מאז כ'''פורים שני'''. תחריט עץ, 1628. פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה פרטיים שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים.

חָדָשׁ!!: פורים ופורים שני · ראה עוד »

פורים שפיל

שחקנים בפורים שפיל, הולנד 1657 פורים שפיל (מיידיש: פּורימשפּיל‎ או מגרמנית: Purimspiel; משחק פורים, מחזה פורים) הוא מופע היתולי לחג הפורים המתבסס על מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: פורים ופורים שפיל · ראה עוד »

פורים בירושלים (אלבום)

פורים בירושלים הוא אלבום האולפן השישי של נגן הכליזמר הישראלי חיליק פרנק.

חָדָשׁ!!: פורים ופורים בירושלים (אלבום) · ראה עוד »

פולמוס לביבה – אוזן המן

פולמוס לביבה – אוזן המן (באנגלית: Latke–Hamantash Debate) הוא פולמוס הומוריסטי בין אקדמאים שהתפלפלו על החשיבות היחסית והמשמעות של שני מאכלים מהמסורת היהודית – הלביבה, שנהוג לאכול בחג החנוכה, ואוזן המן, שנהוג לאכול בפורים.

חָדָשׁ!!: פורים ופולמוס לביבה – אוזן המן · ראה עוד »

פולמוס המשיחיות בחב"ד

כרזה משיחיסטית, המצהירה שהרב שניאורסון שנפטר הוא מלך המשיח. פולמוס המשיחיות בחב"ד הוא המחלוקת הנסובה אודות שאלת מעמדו כמשיח של האדמו"ר האחרון מחסידות חב"ד-ליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנפטר בתשנ"ד, 1994.

חָדָשׁ!!: פורים ופולמוס המשיחיות בחב"ד · ראה עוד »

פולמוס הנפיחה

פולמוס הנפיחה הוא מחלוקת הלכתית חריפה שפרצה ביהדות פאס, בין קהילות התושבים לקהילות המגורשים, אודות היתר הנפיחה, וגלשה ליריבות קשה בין הקהילות.

חָדָשׁ!!: פורים ופולמוס הנפיחה · ראה עוד »

פינחס מנחם אלתר

רבי פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 3 ביולי 1926 - ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 7 במרץ 1996) היה אדמו"ר בשושלת חסידות גור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו.

חָדָשׁ!!: פורים ופינחס מנחם אלתר · ראה עוד »

פיניאס ופרב

פינאס ופרב (באנגלית: Phineas and Ferb) היא סדרת טלוויזיה קומית מונפשת אמריקאית לילדים.

חָדָשׁ!!: פורים ופיניאס ופרב · ראה עוד »

פיגוע הדקירה בחגיגות פורים בתל אביב (1989)

פיגוע הדקירה בחגיגות פורים בתל אביב היה פיגוע דקירה אשר בוצע ב-21 במרץ 1989, י"ד באדר ב' תשמ"ט בתל אביב במהלך חגיגות חג הפורים.

חָדָשׁ!!: פורים ופיגוע הדקירה בחגיגות פורים בתל אביב (1989) · ראה עוד »

פיגועי טרור נגד ישראלים במהלך האינתיפדה הראשונה

חיילי צה"ל במחסום דרכים בג'באליה ברצועת עזה, פברואר 1988 האינתיפאדה הראשונה שנמשכה מ-9 בדצמבר 1987 עד 13 בספטמבר 1993, כללה פיגועים רבים נגד ישראלים.

חָדָשׁ!!: פורים ופיגועי טרור נגד ישראלים במהלך האינתיפדה הראשונה · ראה עוד »

צמר גפן מתוק

מכונה לייצור צמר גפן מתוק מוכרות צמר גפן מתוק בקוצ'במבה צמר גפן מתוק (נקרא גם: "שערות סבתא", "סוכר צמר גפן", "סוכר" (במלעיל), "ימבמבם" או "שמבלולו") הוא הכינוי לממתק נפוץ העשוי מסוכר לבן.

חָדָשׁ!!: פורים וצמר גפן מתוק · ראה עוד »

צעדת הנגב

צעדת הנגב היא צעדה ספורטיבית עממית שהתקיימה החל משנות ה-60 של המאה ה-20 בנגב.

חָדָשׁ!!: פורים וצעדת הנגב · ראה עוד »

צעירי אגודת חב"ד בניו יורק

ארגון צעירי אגודת חב"ד המרכזית (או: צא"ח) הוא ארגון חב"די הפועל מקראון הייטס שבניו יורק ומאגד ואחראי על השלוחים ובתי חב"ד במדינת ניו יורק, ומסונף פורמלית למרכז לענייני חינוך.

חָדָשׁ!!: פורים וצעירי אגודת חב"ד בניו יורק · ראה עוד »

צעירי אגודת חב"ד בישראל

הלוגו של צעירי אגודת חב"ד בישראל עם הלוגו הישן של הארגון המטה המרכזי בכפר חב"ד יו"ר צעירי חב"ד הרב ישראל לייבוב נואם בכנס השמיני של צעירי אגודת חב"ד בשנת 1968 תהלוכת ל"ג בעומר של צעירי חב"ד, בלוד, סוף שנות השמונים צעירי אגודת חב"ד (שם מלא: צעירי אגודת חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו, ובקצרה: צעירי חב"ד או בראשי תיבות: צא"ח) הוא ארגון הממונה על פעילות-החוץ של תנועת חב"ד בישראל.

חָדָשׁ!!: פורים וצעירי אגודת חב"ד בישראל · ראה עוד »

צבי פישר

הרב צבי הירש פישר (ה'תר"א, 1841 – י"ד באדר ב' ה'תרס"ב, 1902) היה רב הונגרי, רבן של הערים אסוד ודוואוואניה (לעיתים: ויינערן).

חָדָשׁ!!: פורים וצבי פישר · ראה עוד »

צבי קצובר

צבי קצובר (נולד ב-4 בנובמבר 1943) הוא פוליטיקאי ואיש התיישבות ישראלי, ממייסדי קריית ארבע והיישוב היהודי בחברון וראש המועצה המקומית קריית-ארבע בין 1990 ל-2008.

חָדָשׁ!!: פורים וצבי קצובר · ראה עוד »

צבי ברגמן

צבי ברגמן (1908 – 19 במרץ 1984) היה מקודחי הבארות הראשונים בארץ ישראל, על שמו רחוב בעיר פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: פורים וצבי ברגמן · ראה עוד »

צבי כהן

הרב צבי כהן (כ"ו באדר תש"ד מרץ 1944 - ט"ו בשבט תש"ף 10 בפברואר 2020) היה רב חרדי ליטאי מרבני מערב העיר בני ברק ומחבר ספרי הלכה רבים.

חָדָשׁ!!: פורים וצבי כהן · ראה עוד »

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: פורים וצבי יהודה קוק · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: פורים וצום · ראה עוד »

צופן אתב"ש

צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.

חָדָשׁ!!: פורים וצופן אתב"ש · ראה עוד »

קפה סילו (ירושלים)

קפה סילו (2020) ציור קיר בכניסה לקפה סילו מצד מערב קפה סילו – מופע של מוזיקה קובנית וריקודים לטיניים קפה סילו הוא בית קפה ומסעדה בירושלים שהוקם בשנת 2019 בשלוש ממגורות אכסון (סילו), שמוגדרות כמבנים לשימור, ובחצר המקיפה אותן בדרך בית לחם 7, על הגבול בין שכונת בקעה לבין מתחם התחנה הראשונה.

חָדָשׁ!!: פורים וקפה סילו (ירושלים) · ראה עוד »

קפה לורנץ

האולם בקומה השנייה, ששימש את הראינוע קפה לורנץ היה בית קפה שפעל עד אמצע המאה ה-20 ברחוב אילת מספר 57 פינת רחוב שלוש בפאתי שכונת נווה צדק והמושבה הגרמנית ביפו.

חָדָשׁ!!: פורים וקפה לורנץ · ראה עוד »

קרנבל

קרנבל בסלובניה קרנבל בוולפך, גרמניה קרנבל בקולומביה קַרְנָבָל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל.

חָדָשׁ!!: פורים וקרנבל · ראה עוד »

קרפלך

קרפלך (ביידיש: קרעפלאך או קרעפלעך) הם כיסונים שמקורם במטבח היהודי האשכנזי.

חָדָשׁ!!: פורים וקרפלך · ראה עוד »

קרובה

קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: פורים וקרובה · ראה עוד »

קרובים קרובים

הבניין של ויטק 9 (רוטשילד 123, ת"א) בצילום משנת 2023. קרובים קרובים היא קומדיית מצבים ישראלית אשר הופקה על ידי ה ושודרה ב בשנים 1983–1986.

חָדָשׁ!!: פורים וקרובים קרובים · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: פורים וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: פורים וקריאת ההלל · ראה עוד »

קבצנות

ילדה קבצנית באפגניסטן קבצן בפראג באתר תיירות, בתנועת כריעה שנועדה לעורר את רחמי עוברים ושבים עיוורים בבית לחם בשנות ה-20 של המאה העשרים קבצנות או פשיטת יד היא עיסוק שבו אדם משיג כסף או שווה כסף ממספר רב של אנשים שאליהם הוא פונה באופן אקראי בבקשת עזרה.

חָדָשׁ!!: פורים וקבצנות · ראה עוד »

קבר אסתר ומרדכי

קברי מרדכי ואסתר הוא נושא שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: פורים וקבר אסתר ומרדכי · ראה עוד »

קדושת לוי

קדושת לוי הוא ספרו המפורסם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומהבולטים שבספרות החסידית.

חָדָשׁ!!: פורים וקדושת לוי · ראה עוד »

קדושתא

קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.

חָדָשׁ!!: פורים וקדושתא · ראה עוד »

קהילת יהודי מרסיי

בית הכנסת הגדול של מרסיי, שנחנך ב-1864. קהילת יהודי מרסיי היא הקהילה השלישית בגודלה ביהדות אירופה, והיא ממוקמת במרסיי שבצרפת.

חָדָשׁ!!: פורים וקהילת יהודי מרסיי · ראה עוד »

קהילת יהודי ארטה

מפת יוון ומיקום ארטה הקהילה היהודית בארטה נחשבת כקהילה היהודית הרומניוטית העתיקה והקהילה הקדומה ביותר ביוון ובמחוז אפירוס, למרות שמבחינה רשמית הוכרה רק בשנת 1920.

חָדָשׁ!!: פורים וקהילת יהודי ארטה · ראה עוד »

קהילת יהודי ברהובה

קהילת יהודי ברהובה היא קהילה יהודית אורתודוקסית ששכנה בעיר ברהובה באוקראינה ונקראה בתקופה מוקדמת יותר בשם ברגסס.

חָדָשׁ!!: פורים וקהילת יהודי ברהובה · ראה עוד »

קומיקסבא

קומיקסבא היא סדרת ספרי קומיקס לילדים שנכתבה על ידי הסופר החרדי מאיר למברסקי בשם העט מ.

חָדָשׁ!!: פורים וקומיקסבא · ראה עוד »

קוראי מגילה

קוראי מגילה הוא פיוט לפורים שחיבר המשורר רבי אברהם אבן עזרא, המתאר בקצרה את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: פורים וקוראי מגילה · ראה עוד »

קובה (מאכל)

מילוי הקובה קובּה (בערבית: كُبَّة, תעתיק מדויק: כֻּבַּה/כּוּבַּה – "כדור", לעיתים נהגה קוּבֶּה או קִיבֶּה; בטורקית: İçli köfte, אִיצְ'לִי קֵפְטֶה; בכורדית: Kutilka dîlanê, כּוּתִלְכָּה דִילָאנֵה) היא סוג של כופתה ממולאת, שמקורה במטבח הסורי אך נפוצה גם בעיראק, לבנון וכורדיסטן.

חָדָשׁ!!: פורים וקובה (מאכל) · ראה עוד »

קווי לילה

לוגו המיזם פריסה ארצית של קווי הלילה נכון לשנת 2009 קווי לילה הוא מיזם של משרד התחבורה שנועד לספק תחבורה ציבורית בטוחה ונוחה ליציאה למקומות הבילוי הליליים, בליל חמישי ובמוצאי שבת, במחירי נסיעה רגילים שהחל לפעול החל משנת 2007.

חָדָשׁ!!: פורים וקווי לילה · ראה עוד »

קוויטלעך

קלפי המשחק קווִיטְלֶעך (מיידיש: פתקים, נקרא לעיתים גם קוויטלוק או קוויטלי) הוא משחק קלפים הדומה לעשרים ואחת ובלאק ג'ק שמקורו בגליציה, המשוחק בקרב חלק מהבתים היהודיים־אשכנזים (בעיקר באלה שמקורם מאזור הונגריה ואוסטריה) בחג החנוכה ובפורים.

חָדָשׁ!!: פורים וקוויטלעך · ראה עוד »

קינגפישר (אונייה)

קינגפישר (Kingfisher) הייתה אוניית מפרש עם מנוע עזר, ממעט ספינות הצי העברי המתהווה בימיו הראשונים.

חָדָשׁ!!: פורים וקינגפישר (אונייה) · ראה עוד »

קישוט מרכז השולחן

פסל דקורטיבי. הקישוט המרכזי הוא פריט דקורטיבי, בדרך-כלל פונקציונלי בלבד ואינו מהווה חלק מן הארוחה, המונח במרכז שולחן הסעודה, כחלק מעריכת השולחן, ומטרתו להוסיף אווירה, עניין, הדר ונוי לסעודה.

חָדָשׁ!!: פורים וקישוט מרכז השולחן · ראה עוד »

ראובן בריינין

ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: פורים וראובן בריינין · ראה עוד »

רעשן

רעשן רעשן הוא כלי נגינה המשמש כצעצוע, כלי-שעשועים המשמיע רעש, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: פורים ורעשן · ראה עוד »

רפאל מאיר חסן

שער ספר מנת חלקי לרבי רפאל מאיר חסן הרב רפאל מאיר חסן היה רב ודרשן באזמיר וביוזיל חיסאר.

חָדָשׁ!!: פורים ורפאל מאיר חסן · ראה עוד »

רפאל סבאן

הרב רפאל דוד סבאן (ה'תרל"ז, 1877, – ה'תש"ך, 1960) היה איש ציבור, חבר מועצת העיר איסטנבול, דיין ואב בית הדין המקומי, רב הקהילה האיטלקית בעיר, ובסוף ימיו חכם באשי ורבה הראשי של טורקיה.

חָדָשׁ!!: פורים ורפאל סבאן · ראה עוד »

רפאל קוק

הרב רפאל הכהן קוּק (18 בספטמבר 1900, כ"ד באלול תר"ס - 15 ביולי 1971, כ"ב בתמוז תשל"א) היה רב העיר טבריה מקום המדינה ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: פורים ורפאל קוק · ראה עוד »

רפאל חיים יצחק קריגל

הרב רפאל חיים יצחק קריגל (15 באוקטובר 1733 – 5 במאי 1777, ו' חשוון ה'תצ"ד - כ"ח ניסן ה'תקל"ז) היה רב ושד"ר ארץ ישראלי מחברון, מהשד"רים הראשונים שביקרו במושבות שהפכו מאוחר יותר לארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פורים ורפאל חיים יצחק קריגל · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: פורים ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רחלי חיים

רחלי חיים (14 במאי 1957 – 18 ביוני 2023) הייתה זמרת ושחקנית תיאטרון ומחזות זמר ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשנות ה-80.

חָדָשׁ!!: פורים ורחלי חיים · ראה עוד »

רחוב הגיא (העיר העתיקה)

מפת רחוב הגיא וסביבתו שלט רחוב הגיא בחלקו הפוגש את ויה דולורוזה רחוב הגיא (בערבית: الواد; נהגה: אל וואד; נקרא גם רחוב העמק) הוא רחוב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ורחוב הגיא (העיר העתיקה) · ראה עוד »

רחובות הנהר

רחובות הנהר הוא סידור תפילה על פי שיטת רבי שלום שרעבי (הרש"ש).

חָדָשׁ!!: פורים ורחובות הנהר · ראה עוד »

רב פורים

תלמידי ישיבה חוגגים את פורים, ירושלים, 1997 רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות תיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעיתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה או ראש האולפנה.

חָדָשׁ!!: פורים ורב פורים · ראה עוד »

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: פורים ורבה יוסי · ראה עוד »

רבי פפייס

רבי פפייס (נקרא גם רבי פפיס, או רבי פפוס; נולד ככל הנראה במאה הראשונה ונפטר במאה השנייה) היה תנא בתקופת חורבן בית שני, מחכמי יבנה לאחר החורבן ומהדור השני לתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: פורים ורבי פפייס · ראה עוד »

רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: פורים ורבי יהודה נשיאה · ראה עוד »

רביד רונן

רביד רונן (נולדה ב-י"ח בכסלו ה'תשס"ב, 3 בדצמבר 2001) היא שחקנית ודוגמנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: פורים ורביד רונן · ראה עוד »

רונן מיילי

רונן מיילי רונן מיילי (נולד ב-8 בנובמבר 1977) הוא יזם, מפיק ואיש עסקים ישראלי בתחומי הפנאי, בידור, לייף סטייל, חיי לילה, פרסום, נדל"ן, אירוח והסעדה.

חָדָשׁ!!: פורים ורונן מיילי · ראה עוד »

רוסלנה רודינה

רוּסלנה רוֹדינה (באוקראינית: Руслана Родина; נולדה ב-11 בספטמבר 1988) היא דוגמנית ושחקנית ישראלית ילידת-אוקראינה הסובייטית.

חָדָשׁ!!: פורים ורוסלנה רודינה · ראה עוד »

רועי ויקטוריה חפץ

רועי ויקטוריה חפץ (נולדה ב-9 באוגוסט 1978) היא אמנית טרנסג'נדרית, ציירת, רשמת ופסלת ישראלית.

חָדָשׁ!!: פורים ורועי ויקטוריה חפץ · ראה עוד »

רוקדים עם כוכבים (קשת)

רוקדים עם כוכבים היא תוכנית מציאות ישראלית המבוססת על הגרסה של הזכיינית רשת.

חָדָשׁ!!: פורים ורוקדים עם כוכבים (קשת) · ראה עוד »

רות טובי

רות (רותי) טובי אבישי (נולדה בפברואר 1945) היא זמרת ואומנית ישראלית שנודעה בסיפור חייה יוצא הדופן.

חָדָשׁ!!: פורים ורות טובי · ראה עוד »

ריקי מנור

ריקי מנור-כהן (3 באוגוסט 1950 – 10 בספטמבר 2023) הייתה זמרת ופזמונאית ישראלית אשר התמחתה בתחום הג'אז והבלוז.

חָדָשׁ!!: פורים וריקי מנור · ראה עוד »

שמעון גרשון רוזנברג

הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 – 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסטמודרניים.

חָדָשׁ!!: פורים ושמעון גרשון רוזנברג · ראה עוד »

שמעון גרינהויז

שמעון (סיומה) גרינהויז (נולד ב-3 במאי 1930) הוא ניצול שואה ששימש כמנהל בית הספר עמל ב' בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: פורים ושמעון גרינהויז · ראה עוד »

שמחה

ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח טוב ומרומם.

חָדָשׁ!!: פורים ושמחה · ראה עוד »

שמואל עמאר

רבי שמואל עמאר (ה'תק"ץ, 1830 - י"ח באלול ה'תרמ"ט, 14 בספטמבר 1889) היה דיין, משורר, ומקובל בעיר מקנס שבמרוקו, מחבר הספרים "דבר שמואל" ו"שמע שמואל".

חָדָשׁ!!: פורים ושמואל עמאר · ראה עוד »

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף).

חָדָשׁ!!: פורים ושמואל טל · ראה עוד »

שמואל דוד אונגר

הרב שמואל דוד הלוי אונגר (ה'תרמ"ו, 1886 – ט' באדר ה'תש"ה, 1945) היה ראש ישיבה ורב העיר נייטרה בסלובקיה.

חָדָשׁ!!: פורים ושמואל דוד אונגר · ראה עוד »

שמואל יעקב בורנשטיין

הרב שמואל יעקב בורנשטיין (כ"ט באלול ה'תש"ו, 25 בספטמבר 1946 – ליל י"ח באייר ה'תשע"ז, 14 במאי 2017) היה ראש ישיבת קריית מלך בבני ברק, וקודם לכן ראש ישיבת חברון-גאולה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ושמואל יעקב בורנשטיין · ראה עוד »

שאול ישראלי

הרב שאול ישראלי (כ"ה בתמוז ה'תרס"ט, 14 ביולי 1909 – י"ט בסיוון ה'תשנ"ה, 17 ביוני 1995) היה רב ופוסק, מן הרבנים הבולטים של הציונות הדתית; כיהן כראש ישיבת מרכז הרב, והיה תלמיד מובהק וקרוב של הראי"ה קוק והרב חרל"פ שלמד איתם בחברותא בהכנת שיעוריהם בישיבה. כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית.; היה הרב הראשון של המושב כפר הרא"ה, נשיא מכון ארץ חמדה, וחבר הנשיאות המייסדת של איחוד הרבנים למען ארץ ישראל; היה ממקימי הארגון חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי, וכן דובר הארגון ועורך ביטאונו – "התורה והמדינה"; בשנת ה'תשנ"ב היה חתן פרס ישראל למדעי היהדות. נחשב לפוסק בעל שיעור קומה בולט ולאחד ממייסדי העיסוק המודרני בהלכות מדינה, ובעיני רבים היה לפוסק הבולט בציונות הדתית. רבים ממורי ההוראה בציונות הדתית הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.

חָדָשׁ!!: פורים ושאול ישראלי · ראה עוד »

שאול יחזקאל גרינפלד

מצבת הקבר של רבי שאול יחזקאל גרינפלד רבי שאול יחזקאל גרינפלד (ה'תקנ"ד – י"ד באדר ה'תר"ט) היה צדיק שהתגורר בעיר ליטשיק שבהונגריה, והתפרסם בעיקר בזכות ספרו מגן שאול.

חָדָשׁ!!: פורים ושאול יחזקאל גרינפלד · ראה עוד »

שם קלינברג

רבי שם קלינברג (בערך תר"ל, 1870 - כ"ח ניסן תש"ג, 1943) היה מקובל ושימש כאדמו"ר מזאלושיץ משושלת חסידות קומרנא.

חָדָשׁ!!: פורים ושם קלינברג · ראה עוד »

שנת זשג

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת זשג · ראה עוד »

שנת זשה

שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת זשה · ראה עוד »

שנת זחא

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת זחא · ראה עוד »

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת זחג · ראה עוד »

שנת בשז

שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת בשז · ראה עוד »

שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת בשה · ראה עוד »

שנת בחג

שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת בחג · ראה עוד »

שנת בחה

שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת בחה · ראה עוד »

שנת גכז

שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת גכז · ראה עוד »

שנת גכה

שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת גכה · ראה עוד »

שנת השג

שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת השג · ראה עוד »

שנת הלימודים

שלט חוצות בהרצליה לקראת פתיחת שנת הלימודים 250px שנת הלימודים היא תקופה בשנה, במהלכה מתקיימים לימודים סדירים במוסדות חינוך שונים.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת הלימודים · ראה עוד »

שנת החא

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת החא · ראה עוד »

שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פורים ושנת הכז · ראה עוד »

שנה מעוברת

שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.

חָדָשׁ!!: פורים ושנה מעוברת · ראה עוד »

שנה ליטורגית

שנה ליטורגית הוא מונח הבא לתאר התנהלות על פי תאריכים המופיעים בלוח השנה, בהם יש הנחיות בדבר התנהגות דתית.

חָדָשׁ!!: פורים ושנה ליטורגית · ראה עוד »

שנים עבריות ג'ת' - ג'תצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פורים ושנים עבריות ג'ת' - ג'תצ"ט · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ושער הכוונות · ראה עוד »

שפונגל

שפונגל (באנגלית: Shpongle) הוא פרויקט מוזיקה פסיכדלית, שהוקם בידי רונלד רות'פילד (ראג'ה ראם) וסיימון פוספורד (הידוע בשם "הלוסינוג'ן").

חָדָשׁ!!: פורים ושפונגל · ראה עוד »

שקמה (מוסד חינוכי)

מוסד חינוכי "שקמה" המוסד שוכן בקיבוץ יד מרדכי ומשמש את נערי הקיבוצים יד מרדכי, זיקים, כרמיה גברעם ויישובי הסביבה, והוא הקטן ביותר מבין כל המוסדות.

חָדָשׁ!!: פורים ושקמה (מוסד חינוכי) · ראה עוד »

שקל

שֶׁקֶל (באכדית: šiqlu שיקלו) היא מידת משקל עתיקה מהמזרח הקרוב הקדום, שבהמשך הפכה למטבע קדום.

חָדָשׁ!!: פורים ושקל · ראה עוד »

שקד (מאכל)

שקדים בדרגות קילוף שונות שקדים (מכונים גם שקדים מתוקים) הם מאכל המבוסס על פרי עץ השקד המצוי המתורבת.

חָדָשׁ!!: פורים ושקד (מאכל) · ראה עוד »

שלמה אפרים מלונטשיץ

בית העלמין העתיק בפראג רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550 - ז' באדר ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.

חָדָשׁ!!: פורים ושלמה אפרים מלונטשיץ · ראה עוד »

שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: פורים ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »

שלמה בן יהודה גאון

רבי שלמה בן יהודה (מכונה גם: שלמה בן יהודה אלפאסי) היה מחכמי ארץ ישראל, גאון וראש ישיבת "גאון יעקב", ופייטן.

חָדָשׁ!!: פורים ושלמה בן יהודה גאון · ראה עוד »

שלמה יהודה רכניץ

מבנה בשכונת הבוכרים בירושלים, שתרם רכניץ לישיבת קמניץ. שלמה יהודה רכניץ (באנגלית: Shlomo Yehuda Rechnitz; נולד ב-1971) הוא איש עסקים, פילנתרופ ומלחין חרדי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: פורים ושלמה יהודה רכניץ · ראה עוד »

שלומית פלאום

שלומית (פרידה) פלאום (18 במרץ 1893 – 3 בינואר 1963) הייתה מחנכת ארצישראלית, גננת מחלוצות הגן העברי, מדריכת אנשי חינוך לגיל הרך, סופרת, עיתונאית, פעילה ציונית, מטיילת ומתרגמת.

חָדָשׁ!!: פורים ושלומית פלאום · ראה עוד »

שלום משאש

הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.

חָדָשׁ!!: פורים ושלום משאש · ראה עוד »

שלום רוקח

בית הכנסת שנבנה על ידי רבי שלום בעיירה בלז רבי שלום רוֹקֵחַ (ה'תקמ"ג – כ"ז באלול ה'תרט"ו, 1783–1855) מכונה "השר שלום", בחסידות בעלז מכונה: "דער ערשטער רב" (האדמו"ר הראשון), רב העיירה בעלזא משנת ה'תקע"ז (1817) עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: פורים ושלום רוקח · ראה עוד »

שלום יוסף פרידמן (שפיקוב)

שלום יוסף פרידמן (תרל"ח, 1878 - י"ד באדר תר"פ, 1920) היה האדמו"ר משפיקוב-בוהוש.

חָדָשׁ!!: פורים ושלום יוסף פרידמן (שפיקוב) · ראה עוד »

שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג

שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג היא הלכה הקובעת כי יש ללמוד את הלכות הפסח שלושים יום לפני חג הפסח.

חָדָשׁ!!: פורים ושלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג · ראה עוד »

שלוחי חב"ד

התמונה המשותפת של שליחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015מדינות שלוחים, 2023 שלוחי חב"ד (ההגייה היא "שלוּחים", במלעיל) הוא כינוי לחסידי חב"ד שנשלחו למקומות שונים בעולם, כדי לחזק את היהודים השוהים במקום, לדאוג להם לצרכיהם, לחזק את הזהות היהודית ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות.

חָדָשׁ!!: פורים ושלוחי חב"ד · ראה עוד »

שבאבניקים (סדרת טלוויזיה)

שבאבניקים היא סדרת דרמה קומית ישראלית מבית היוצר של חברת הטלוויזיה HOT, שעונתה הראשונה צולמה במהלך שנת 2016 ועלתה לשידור בשנים 2017–2018.

חָדָשׁ!!: פורים ושבאבניקים (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

שבע מצוות דרבנן

שבע מצוות דרבנן היא רשימה של שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.

חָדָשׁ!!: פורים ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: פורים ושבת · ראה עוד »

שבת הלבשה

שבת הלבשה הייתה שבת קבועה שהוקדשה לצורכי צדקה וחסד בקהילות טורקיה ויוון.

חָדָשׁ!!: פורים ושבת הלבשה · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: פורים ושבתאות · ראה עוד »

שבט מצדה - צופי ירושלים

בית נועה - משכנם של צופי שבט מצדה בעמק המצלבה שבט מצדה הוא שבט צופים בהנהגת צופי ירושלים הפועל מאז 1936, ושעיקר חניכיו הם תלמידי הגימנסיה העברית רחביה לדורותיהם.

חָדָשׁ!!: פורים ושבט מצדה - צופי ירושלים · ראה עוד »

שומסק

שומסק (באוקראינית: Шумськ בפולנית Szumsk) היא עיירה במחוז טרנופול בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה, 62 ק"מ דרומית לרובנו.

חָדָשׁ!!: פורים ושומסק · ראה עוד »

שושנה (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.

חָדָשׁ!!: פורים ושושנה (פירושונים) · ראה עוד »

שושנה (צמח מקראי)

שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו.

חָדָשׁ!!: פורים ושושנה (צמח מקראי) · ראה עוד »

שכרות

פקח בבריטניה מנסה להוריד צעיר שתוי שניסה לטפס על הסטונהנג'. אביהן יין על מנת לגרום לו להשתכר, מאת פיליפ מדהרסט. שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות אדם שיכור ברחוב. וינה, תחילת המאה ה-20 שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.

חָדָשׁ!!: פורים ושכרות · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: פורים ושיר של יום · ראה עוד »

שירים ופיוטים לפורים

כורידסטן לחג הפורים מספר פיוטים.

חָדָשׁ!!: פורים ושירים ופיוטים לפורים · ראה עוד »

שירים ופיוטים לחנוכה

סמלי חנוכה לכבוד חנוכה נכתבו שירים ופיוטים רבים.

חָדָשׁ!!: פורים ושירים ופיוטים לחנוכה · ראה עוד »

שיח ירושלם

שִׂיחַ יְרוּשָׁלַ ִם הוא סידור תכלאל ומחזור תפילה בנוסח תימני בלדי.

חָדָשׁ!!: פורים ושיח ירושלם · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: פורים ושיבולי הלקט · ראה עוד »

שיירת עטרות

שיירת עטרות הייתה שיירה צבאית של שני משוריינים שיצאו מירושלים לעטרות בתענית אסתר ערב פורים, 24 במרץ 1948.

חָדָשׁ!!: פורים ושיירת עטרות · ראה עוד »

תמר אלכסנדר

תמר אלכסנדר (17 באוקטובר 1945 – 29 במרץ 2023) הייתה פרופסור במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקרת ספרות עממית, פולקלור ותרבות יהודי ספרד דוברי לאדינו ויו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.

חָדָשׁ!!: פורים ותמר אלכסנדר · ראה עוד »

תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: פורים ותמול שלשום · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: פורים ותענית · ראה עוד »

תענית אסתר

תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).

חָדָשׁ!!: פורים ותענית אסתר · ראה עוד »

תעניות גשמים

תעניות גשמים הן סדרת צומות שנהגו בתקופת חז"ל בעקבות בצורת.

חָדָשׁ!!: פורים ותעניות גשמים · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: פורים ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: פורים ותפילת שחרית · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: פורים ותקנת חכמים · ראה עוד »

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

חָדָשׁ!!: פורים ותקנות שו"ם · ראה עוד »

תרגומי המקרא לארמית

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.

חָדָשׁ!!: פורים ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: פורים ותחנון · ראה עוד »

תחפושת

תחפושות של בעלי חיים 1951 בתל אביב אישה בתחפושת של דוב תחפושת היא בגד המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית.

חָדָשׁ!!: פורים ותחפושת · ראה עוד »

תחרויות יופי בישראל

מתמודדות בתחרות יופי בשנות החמישים תחרויות יופי בישראל החלו עוד לפני הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: פורים ותחרויות יופי בישראל · ראה עוד »

תחיית המתים

הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.

חָדָשׁ!!: פורים ותחיית המתים · ראה עוד »

תדיראן

תדיראן בע"מ היה קונצרן ישראלי שהתמקד בתחומי מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת והיה בבעלות חברת כור תעשיות.

חָדָשׁ!!: פורים ותדיראן · ראה עוד »

תהלוכה

הבמה הצפה הזוכה במסגרת "מצעד הפרח" בהולנד בשנת 2002 קבוצת צועדים במצעד החיים במרץ 2000 תהלוכה או מצעד היא הליכה מאורגנת של המון למטרות חגיגה או הפגנה.

חָדָשׁ!!: פורים ותהלוכה · ראה עוד »

תהילים ל'

תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: פורים ותהילים ל' · ראה עוד »

תהילים ז'

תהילים ז הוא המזמור השביעי של ספר תהילים.

חָדָשׁ!!: פורים ותהילים ז' · ראה עוד »

תהילים כ"ב

למנצח על אילת השחר הוא מזמור בתהילים (מזמור כ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה), הקרוי על שם הפסוק הפותח אותו.

חָדָשׁ!!: פורים ותהילים כ"ב · ראה עוד »

תהילים כ'

תהילים כ (מכונה גם לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, או לַמְנַצֵּחַ, על שם מילות הפתיחה של הפרק) הוא הפרק העשרים בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: פורים ותהילים כ' · ראה עוד »

תומכי תורה

תומכי תורה (בעגה חרדית: ת"ת, בישיבות החסידיות: קרן עזר נישואין) הוא שמם של ארגוני חסד שפועלים בישיבות במטרה לספק תמיכה חומרית בתלמידי הישיבה.

חָדָשׁ!!: פורים ותומכי תורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: פורים ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער

הסמליל הישן של התיאטרון אורנה פורת לציון 45 שנות פעילות תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער הוא תיאטרון רפרטוארי ישראלי המעלה מחזות המיועדים לילדים ונוער.

חָדָשׁ!!: פורים ותיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: פורים ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

לא אד"ו ראש

לא אד"ו ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א', ד', ו' בהתאמה).

חָדָשׁ!!: פורים ולא אד"ו ראש · ראה עוד »

לא ילבש

ציור של "לא ילבש", מידג'רני 2023 לא ילבש הוא כינוי מקוצר לשתי מצוות לא תעשה מהתורה האוסרות על נוהגי לבוש המיוחדים לבני המין השני.

חָדָשׁ!!: פורים ולא ילבש · ראה עוד »

לשון נופל על לשון

לשון נופל על לשון הוא צירוף לשוני שבו ישנן שתי מילים (או יותר) בעלות הגייה דומה (או אותיות שורש דומות) אך משמעותן שונה ולעיתים אף סותרת.

חָדָשׁ!!: פורים ולשון נופל על לשון · ראה עוד »

להט"ב ויהדות

ברכת השחר מהיהדות. חברי הקהילה הדתית הגאה צועדים לראשונה יחד במצעד הגאווה בתל אביב בשנת 2010 מצעד הגאווה בתל אביב, 2010 ארגון הלהט"ב "בית חברים" היהודי בצרפת, במהלך מצעד הגאווה בפריז, 2012 להט"בופוביה דתית, 2013 האיסורים בנוגע להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב), נדונו עוד בתורה.

חָדָשׁ!!: פורים ולהט"ב ויהדות · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: פורים ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

ליאת בנאי

ליאת בנאי (שם לידה: ליאת בן אבו; נולדה ב-10 בספטמבר 1975) היא זמרת ישראלית השרה מוזיקה מזרחית.

חָדָשׁ!!: פורים וליאת בנאי · ראה עוד »

ליצן קטן נחמד

ליצן קטן נחמד או: הליצן הוא שיר ילדים נפוץ אותו כתבה והלחינה שָׂרָה לֵוִי-תַּנַּאי.

חָדָשׁ!!: פורים וליצן קטן נחמד · ראה עוד »

ליצנות (יהדות)

ביהדות, ליצנות היא התנהגות או הלך רוח המאופיינים בקלות דעת, בטלה, בליינות וזלזול בערכים.

חָדָשׁ!!: פורים וליצנות (יהדות) · ראה עוד »

ליל שיכורים

לֵיל שִׁכּוֹרִים או מעריב לפורים הוא פיוט פורימי פארודי שנדפס במחזור ויטרי ומיוחס שם לרבי מנחם בן רבי אהרן.

חָדָשׁ!!: פורים וליל שיכורים · ראה עוד »

ליל כל הקדושים

בית מגורים אמריקאי מקושט לכבוד ליל כל הקדושים ג'ק-או-לנטרן ליל כל הקדושים או האלווין (באנגלית: Halloween) הוא חג עממי בעל שורשים נוצריים הנחגג בליל 31 באוקטובר, ערב יום כל הקדושים בנצרות המערבית.

חָדָשׁ!!: פורים וליל כל הקדושים · ראה עוד »

לילה

קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.

חָדָשׁ!!: פורים ולילה · ראה עוד »

ליידי (שיר)

ליידי הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת הישראלית עפרה חזה, מתוך אלבומה האחד עשר, "ימים נשברים".

חָדָשׁ!!: פורים וליידי (שיר) · ראה עוד »

ט"ו באדר א'

ט"ו באדר א' הוא היום החמישה-עשר בחודש אדר א', הנוסף ללוח העברי בשנה מעוברת.

חָדָשׁ!!: פורים וט"ו באדר א' · ראה עוד »

טארטאקוב

טארטאקוב (באוקראינית: Тартаків - טארטאקיב; בפולנית: Tartaków; ביידיש: טאַרטעקיוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: פורים וטארטאקוב · ראה עוד »

טעמי המנהגים ומקורי הדינים

טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.

חָדָשׁ!!: פורים וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: פורים וטעמי המקרא · ראה עוד »

טרור פלסטיני

טרור פלסטיני הוא טרור המבוצע על ידי פרטים או ארגונים פלסטיניים.

חָדָשׁ!!: פורים וטרור פלסטיני · ראה עוד »

טרור יהודי בישראל

גרפיטי על בית פלסטיני ליד מעלה לבונה, 2014 טרור יהודי בישראל כולל פעולות טרור שבוצעו על ידי יהודים אחרי הקמת מדינת ישראל, ביוזמת יחידים או התארגנויות מקומיות.

חָדָשׁ!!: פורים וטרור יהודי בישראל · ראה עוד »

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: פורים וטל חיים · ראה עוד »

טלוויזיה בישראל

"נאמנות הטלוויזיה הלימודית" - "הטלוויזיה החינוכית" בתקופת הניסוי (1966-1969) שידורי הטלוויזיה בישראל החלו בחודש מרץ 1966, במסגרת הטלוויזיה החינוכית.

חָדָשׁ!!: פורים וטלוויזיה בישראל · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: פורים וטבריה · ראה עוד »

טבח מערת המכפלה

טבח מערת המכפלה הוא פיגוע ירי שהתרחש ב-25 בפברואר 1994 (פורים ה'תשנ"ד ואמצע חודש הרמדאן), ובו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה בחברון.

חָדָשׁ!!: פורים וטבח מערת המכפלה · ראה עוד »

טובה חסקינה

טובה חסקינה, בסביבות 1923 טובה חסקינה (יושבת ראשונה מימין) עם חברי הקבוצה שהגיעו לארץ-ישראל ב-1912: יוסף טרומפלדור (עומד משמאל), דוד וחנה בלוצרקובסקי ובלה קובנר (ירמנוביץ) טובה (דוסיה) מימין, עם אחותה אסתר (פירה), 1936 טובה (דוסיה) חסקינה (חזקי נא) (14 בנובמבר 1893 - 23 בדצמבר 1948) הייתה מחנכת ארצישראלית, גננת מחלוצות הגן העברי, מדריכת אנשי חינוך לגיל הרך, עסקנית ציונית וחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: פורים וטובה חסקינה · ראה עוד »

טיול לחמישה

טיול לחמישה היא תוכנית מציאות ישראלית שבמסגרתה חמישה אנשים יוצאים יחד לטיול בן חמישה ימים, ומתחרים בניהם מי מדריך את הטיול הטוב ביותר.

חָדָשׁ!!: פורים וטיול לחמישה · ראה עוד »

טייגלעך

טייגלעך רותחים בדבש טייגלעך (או טייגלאך, מיידיש: "בצק קטן") הוא מאכל מתוק המשתייך למטבח היהודי האשכנזי.

חָדָשׁ!!: פורים וטייגלעך · ראה עוד »

זאב יוסיפון

זאב יוסיפון (יוסקוביץ') (16 בספטמבר 1896 – 22 באפריל 1977) היה עיתונאי ועסקן תרבות ישראלי, עורך "מבפנים", ומייסד תל"ם (תיאטרון למעברות; לימים אמנות לעם).

חָדָשׁ!!: פורים וזאב יוסיפון · ראה עוד »

זרעי פרג

בייגל בציפוי פרג עוגת גלילת פרג זרעי הפרג נמצאים בשימוש נרחב כחומרי טעם וריח, תבלין, הסמכה, עיבוי או קישוט בתבשילים, מאפים ומוצרי מזון שונים.

חָדָשׁ!!: פורים וזרעי פרג · ראה עוד »

זלמן ברוך מלמד

הרב זלמן ברוך מלמד (נולד בי"ב באב ה'תרצ"ז, 20 ביולי 1937) הוא ראש ישיבת בית אל ומנהיג מוסדותיה.

חָדָשׁ!!: פורים וזלמן ברוך מלמד · ראה עוד »

זדונסקה וולה

דר. יעקב למברג-יושב ראש היודנראט בזדונסקה וולה זדונסקה וולה (בפולנית: Zduńska Wola) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית לודז', על אחד מיובליו של הנהר ורטה.

חָדָשׁ!!: פורים וזדונסקה וולה · ראה עוד »

זה הסוד שלי

"זה הסוד שלי" הוא שעשועון הטלוויזיה הישראלי הראשון.

חָדָשׁ!!: פורים וזה הסוד שלי · ראה עוד »

זהו זה!

זהו זה! היא תוכנית בידור וקומדיה ישראלית ששודרה בערוץ הראשון בשנים 1978–1993 (בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית), ובערוץ 2 בשנים 1993–1998 (תחילה במסגרת הזמן שהוקצה בו לטלוויזיה החינוכית ומאוחר יותר כתוכנית בידור מרכזית של הזכיינית רשת).

חָדָשׁ!!: פורים וזהו זה! · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: פורים וחמש מגילות · ראה עוד »

חנן פורת

חנן פורת (ח' בכסלו ה'תש"ד – ו' בתשרי ה'תשע"ב, 5 בדצמבר 1943 – 4 באוקטובר 2011) היה רב והוגה דעות ומנהיג פוליטי ישראלי, שימש כיו"ר האיחוד הלאומי, וכחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: פורים וחנן פורת · ראה עוד »

חנה סנש

קברה של סנש בהר הרצל בירושלים. טעות בתאריך לידתה תוקנה ב-2022. חנה סנש בקיבוץ שדות ים חנה סנש (בהונגרית: Szenes Anikó; "סנש אניקו"; י"א בתמוז תרפ"א, 17 ביולי 1921 – 7 בנובמבר 1944, כ"א בחשוון תש"ה) הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, מ"צנחני היישוב", שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: פורים וחנה סנש · ראה עוד »

חנוך זונדל גרוסברג

הרב חנוך גרוסברגתמונה להחלפה הרב חנוך זונדל גרוסברג (ט' בטבת תרס"ד, 28 בדצמבר 1903 – י"ג באדר תשל"ז, 3 במרץ 1977) היה מחבר תורני.

חָדָשׁ!!: פורים וחנוך זונדל גרוסברג · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: פורים וחנוכה · ראה עוד »

חסידות ראחוב

חסידות ראחוב היא חצר חסידית מגזע חסידות נדבורנה, שהוקמה בעיר ראחוב ומקום מושבה כיום ברמת גן.

חָדָשׁ!!: פורים וחסידות ראחוב · ראה עוד »

חרם דרבנו גרשום

חרם דרבנו גרשום (בראשי תיבות: חדר"ג) הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי לותרינגיה וראש ישיבת מגנצא, בקהילות אשכנז, וגזר על הפרתן עונש של חרם.

חָדָשׁ!!: פורים וחרם דרבנו גרשום · ראה עוד »

חרדק

חרדק (ראשי תיבות של חרדי קל דעת, והלחם בסיסים של חרדי, '''חר'''ק וחיי'''דק''') הוא כינוי גנאי בקרב חוגים חרדים קיצוניים התוקף את בני המגזר המתגייסים לצה"ל.

חָדָשׁ!!: פורים וחרדק · ראה עוד »

חטיפת מטוס סבנה

חטיפת מטוס סַבֶּנָה הייתה אירוע חטיפת מטוס שהתרחש ב-כ"ד באייר תשל"ב, 8 במאי 1972.

חָדָשׁ!!: פורים וחטיפת מטוס סבנה · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: פורים וחז"ל · ראה עוד »

חזקי שוהם

חזקי שוהם (נולד בשנת 1975) הוא היסטוריון, סוציולוג וחוקר תרבות ישראלי, פרופסור חבר בתוכנית הבין-תחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, מנהל-שותף של המרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטה זו, ועמית מחקר במכון הרטמן.

חָדָשׁ!!: פורים וחזקי שוהם · ראה עוד »

חזון עובדיה (ספר)

חזון עובדיה היא סדרת ספרים בת 22 כרכים שחיבר הרב עובדיה יוסף.

חָדָשׁ!!: פורים וחזון עובדיה (ספר) · ראה עוד »

חזיז

ממוזער חזיז (באנגלית: Firecracker) הוא מטען חומר נפץ קטן, אשר יועד בראש ובראשונה להפיק קול נפץ גדול וחזק.

חָדָשׁ!!: פורים וחזיז · ראה עוד »

חחח

חְחְחְ היא צורת ביטוי נפוצה בסלנג אינטרנטי עברי, המביעה צחוק, או מנגד זלזול, לעג וגיחוך.

חָדָשׁ!!: פורים וחחח · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.

חָדָשׁ!!: פורים וחג · ראה עוד »

חג פורים

#הפניה פורים.

חָדָשׁ!!: פורים וחג פורים · ראה עוד »

חג פורים (שיר)

חג פורים הוא שיר ילדים עממי שמח שהושר במסיבות חג פורים על ידי החלוצים, והפך לשיר ילדים נפוץ בישראל המושר בפורים.

חָדָשׁ!!: פורים וחג פורים (שיר) · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: פורים וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגים ציבוריים בישראל

החגים הציבוריים בישראל הם החגים הלאומיים שמוכרים רשמית בכנסת.

חָדָשׁ!!: פורים וחגים ציבוריים בישראל · ראה עוד »

חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל

החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.

חָדָשׁ!!: פורים וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל · ראה עוד »

חגית רכבי ניקוליבסקי

חגית רכבי ניקוליבסקי (נולדה ב-1 בינואר 1951) היא במאית, מחזאית, תסריטאית, דרמטורגית ומורה לתיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: פורים וחגית רכבי ניקוליבסקי · ראה עוד »

חילונים

חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.

חָדָשׁ!!: פורים וחילונים · ראה עוד »

חיים אהרן טורצ'ין

הרב חיים אהרן טורצ'ין (ה'תרע"ז, 1917 - י"ב בסיוון ה'תשל"א, 5 ביוני 1971) היה ראש ישיבה ממוצא ליטאי, מגדולי תלמידיו ומקורביו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק "הרב מבריסק", וראש "הישיבה למצוינים" בירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים וחיים אהרן טורצ'ין · ראה עוד »

חיים קמיל

הרב חיים קמיל (ב' בניסן ה'תרצ"ג, 29 במרץ 1933 – ט"ו באדר ב' ה'תשס"ה, 26 במרץ 2005) שימש במשך כעשרים וחמש שנה בראשות ישיבת אופקים.

חָדָשׁ!!: פורים וחיים קמיל · ראה עוד »

חיים קוגל

חיים קוּגֶל (כ"ג בניסן תרנ"ז, 25 באפריל 1897 – 4 בפברואר 1953) היה חבר הפרלמנט הצ'כוסלובקי, מפעילי תחיית הלשון העברית, נשיאהּ הראשון של המועצה המקומית של חולון ועם הכרזתה כעיר, ראש העירייה הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: פורים וחיים קוגל · ראה עוד »

חיים שאול גריינימן

בביתו הרב חיים שאול גריינימן (א' בניסן תרפ"ו או ט"ו בטבת תרפ"ו, 16 במרץ 1926 – כ"א בניסן תשע"ה, 10 באפריל 2015) היה רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: פורים וחיים שאול גריינימן · ראה עוד »

חיים לייב כץ

הרב חיים יהודה לייב כץ הוא פוסק הלכה חסידי-אמריקאי, רב קהילת סרדהלי בבורו פארק, ברוקלין.

חָדָשׁ!!: פורים וחיים לייב כץ · ראה עוד »

חיים חדד (רב)

הרב חיים חדד (תרצ"ח 1937 - תשע"ה 2015) היה רב ישראלי, כיהן כרבה הראשי של העיר לוד בין השנים תשל"ב - תשע"ה.

חָדָשׁ!!: פורים וחיים חדד (רב) · ראה עוד »

חיים ישראל

חיים ישראל (נולד בשם חיים אשואל ב-22 באוקטובר 1975, י"ז בחשון ה'תשל"ו) הוא זמר חרדי מזרחי ים תיכוני חסידי.

חָדָשׁ!!: פורים וחיים ישראל · ראה עוד »

חיים יונה תאומים

רבי חיים יונה תאומים (ת"נ בערך, 1690 - י"ז בטבת תפ"ח, 30 בדצמבר 1727) היה אב"ד בברסלאו.

חָדָשׁ!!: פורים וחיים יונה תאומים · ראה עוד »

ב-72 לא הייתה מלחמה

ב-72 לא הייתה מלחמה הוא סרט ישראלי אוטוביוגרפי משנת 1995 המבוסס על סיפור ילדותו של הבמאי והתסריטאי דוד קריינר שעלילתו מתרחשת בשנת 1972, שנה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: פורים וב-72 לא הייתה מלחמה · ראה עוד »

בן איש חי (ספר)

בן איש חי הוא ספר הלכות ודרשות מחולק לסדר פרשיות השבוע, ובו ביאור קצר על הפרשה והלכות שחובר על ידי חכם יוסף חיים מבגדאד (1834–1909), לפי סדר דרשותיו של הרב לקהילתו בשבתות.

חָדָשׁ!!: פורים ובן איש חי (ספר) · ראה עוד »

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר היא סוגיה הלכתית העוסקת בקביעת זמן חג הפורים עבור אדם שנסע מיישוב ליישוב בימי החג.

חָדָשׁ!!: פורים ובן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר · ראה עוד »

בן ציון פלמן

הרב שלום בן ציון פלמן (כ"ד בסיוון תרצ"ד, 7 ביוני 1934 - י"ב בשבט תשע"ה, 1 בפברואר 2015) היה פוסק הלכה חרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: פורים ובן ציון פלמן · ראה עוד »

בן-ציון רבינוביץ

הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (מכונה בש"ם בנציון; נולד בח' באדר א' תרצ"ה, 1935) הוא האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב.

חָדָשׁ!!: פורים ובן-ציון רבינוביץ · ראה עוד »

במבה

סמל המותג "במבה" שלושה דגמי אריזה של במבה: מימין הוותיק ביותר, ובאמצע חדיש יותרתמונה להחלפה במבה הוא חטיף העשוי מבוטנים ותירס, המיוצר על ידי חברת "אסם" מתחילת 1964.

חָדָשׁ!!: פורים ובמבה · ראה עוד »

בארק מצווה

בארק מצווה (באנגלית: Bark Mitzvah) או בר מצווה לכלבים הוא טקס הנערך לציון מעבר הכלב לבגרות.

חָדָשׁ!!: פורים ובארק מצווה · ראה עוד »

בנות פסיה

בנות פסיה הייתה להקת דראג שפעלה בישראל בין השנים 1995–2001.

חָדָשׁ!!: פורים ובנות פסיה · ראה עוד »

בסתר רעם

בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ובסתר רעם · ראה עוד »

בעקבות סוד המגילה

ממוזער בעקבות סוד המגילה הוא ספר ילדים שיצא לאור בשנת 1992.

חָדָשׁ!!: פורים ובעקבות סוד המגילה · ראה עוד »

ברוך גולדשטיין

ברוך (קאפל) גולדשטיין (9 בדצמבר 1956, ה' בטבת ה'תשי"ז – 25 בפברואר 1994, י"ד באדר ה'תשנ"ד) היה רופא ישראלי תושב קריית ארבע, שרצח 29 מתפללים מוסלמים ופצע כ-125 במעשה טרור הידוע כטבח מערת המכפלה.

חָדָשׁ!!: פורים וברוך גולדשטיין · ראה עוד »

ברוך הגבר (ספר)

"ברוך הגבר - ספר זיכרון לקדוש ד"ר ברוך גולדשטיין הי"ד" הוא ספר לזכרו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, שבו גם נהרג.

חָדָשׁ!!: פורים וברוך הגבר (ספר) · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: פורים וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: פורים וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת ההודאה

ברכת מודים או ברכת ההודאה היא הברכה ה-18 בתפילת שמונה עשרה, הברכה השישית בתפילת שבע והברכה השמינית בתפילת תשע.

חָדָשׁ!!: פורים וברכת ההודאה · ראה עוד »

ברכה (נימוס)

מצדיעים לבוש. ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציינים סוג של מערכת יחסים או סטטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה.

חָדָשׁ!!: פורים וברכה (נימוס) · ראה עוד »

בריכת דורה

מגלן חום בבריכה בריכת דורה או שלולית החורף היא בריכת חורף בדרום העיר נתניה אשר סביבה התפתח פארק ציבורי המהווה את אחד מהפארקים הראשיים בעיר (ובדרום העיר בפרט) ובצידו המערבי אף עובר שביל ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ובריכת דורה · ראה עוד »

בתיה עוזיאל

בתיה עוזיאל (1 במרץ 1934 – 6 בינואר 2018) הייתה מורה למלאכת יד ואמנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: פורים ובתיה עוזיאל · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ובלבב ימים · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.

חָדָשׁ!!: פורים ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בדחן

בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.

חָדָשׁ!!: פורים ובדחן · ראה עוד »

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.

חָדָשׁ!!: פורים ובדיקת חמץ · ראה עוד »

בוריס שץ

בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (ברוסית: Борис Шац; כ"ו בכסלו תרכ"ז, 4 בדצמבר 1866 – ט"ו באדר ב' תרצ"ב, 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, מייסד בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים, ומקימו של בית הנכות בצלאל, לימים מוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ובוריס שץ · ראה עוד »

בובו וזץ

בובו וזץ היא סדרת מערכונים מונפשת ישראלית, שהופקה על ידי חברת ההפקה Shortcut Playground עבור HOT.

חָדָשׁ!!: פורים ובובו וזץ · ראה עוד »

ביצת קינדר

ביצת קינדר חצויה ובתוכה קופסת הצעצוע ביצת קינדר, הידועה גם כביצת הפתעה, היא ממתק שוקולד לילדים בצורת ביצה המכילה צעצוע קטן להרכבה.

חָדָשׁ!!: פורים וביצת קינדר · ראה עוד »

בית עובד (סדור)

בית עובד הוא סדר תפילה בנוסח ספרדי לימות החול וספר הלכה שכתב רבי יהודה שמואל אשכנזי (אי"ש).

חָדָשׁ!!: פורים ובית עובד (סדור) · ראה עוד »

בית חב"ד

לוגו המשמש רבים מבתי החב"ד בישראל שלט הכניסה לבית חב"ד בבנגקוק שבתאילנד שלט בכניסה לבית חב"ד בפושקר שבהודו מבנה בית חב"ד בלוס אנג'לס שבקליפורניה בארצות הברית, שתבניתו דומה למבנה מרכז חב"ד העולמי – 770 נשר בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד.

חָדָשׁ!!: פורים ובית חב"ד · ראה עוד »

בית דניאל (תל אביב)

בית דניאל הוא הקהילה המרכזית של היהדות הרפורמית בתל אביב.

חָדָשׁ!!: פורים ובית דניאל (תל אביב) · ראה עוד »

בית הספר התיכון על שם מיי בויאר

בית הספר התיכון על שם מיי בויאר הוא בית ספר תיכון פרטי, הפועל מאז היווסדו, בשנת 1964, בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ובית הספר התיכון על שם מיי בויאר · ראה עוד »

בית הכנסת (כתב עת)

בית הכנסת היה כתב עת שעסק במגוון רחב של נושאים הנוגעים לעולמם של בתי כנסת.

חָדָשׁ!!: פורים ובית הכנסת (כתב עת) · ראה עוד »

בית הכנסת אלגריבה

בית הכנסת אלגריבה (בערבית: كنيس الغريبة; תעתיק מדויק: אלע'ריבה) הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: פורים ובית הכנסת אלגריבה · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל רחל

233x233px בית הכנסת אוהל רחל הוא בית כנסת ספרדי בעיר שאנגחאי, סין.

חָדָשׁ!!: פורים ובית הכנסת אוהל רחל · ראה עוד »

בית הכנסת שושנת הזהב (לבוב)

בית הכנסת שושנת הזהב בית הכנסת טורי זהב או שושנת הזהב בעיר לבוב נחשב אחד מבתי הכנסת היפים באוקראינה, והוא גם בין העתיקים שבהם.

חָדָשׁ!!: פורים ובית הכנסת שושנת הזהב (לבוב) · ראה עוד »

בית הכנסת חארה צגירה

החצר המוזנחת של בית הכנסת לשעבר בית הכנסת חארה צגירה (בערבית: كنيس حارة صغيرة, בתעתיק: חארה צגירה, כלומר: "שכונה קטנה") הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה, תוניסיה.

חָדָשׁ!!: פורים ובית הכנסת חארה צגירה · ראה עוד »

בית הכנסת בגרודנו

בית הכנסת הגדול בגרודנו הוא בית הכנסת הפעיל העתיק ביותר בחבר העמים.

חָדָשׁ!!: פורים ובית הכנסת בגרודנו · ראה עוד »

בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו

בית הכנסת ע"ש רבי עובדיה מברטינורו, בעת קריאת מגילת אסתר, ערב פורים בית הכנסת האיטלקי על-שם רבי עובדיה מברטינורו הוא בית כנסת ברמת גן הממוקם בשדרות האחות נחמה, ליד מגדל המים הסמוך לגן הקופים.

חָדָשׁ!!: פורים ובית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו · ראה עוד »

בית הכנסת העתיק של קנטרברי

בית הכנסת העתיק של קנטרברי הוא בית כנסת בעיר קנטרברי, הבנוי בסגנון התחייה המצרית והוא אחד משניים כאלה בעולם שעדיין ניצבים על תילם.

חָדָשׁ!!: פורים ובית הכנסת העתיק של קנטרברי · ראה עוד »

בית היתומים היהודי בפרנקפורט

בית היתומים היהודי בפרנקפורט שבגרמניה הוקם בשנת 1874, ושימש כמקלט ליתומים יהודים.

חָדָשׁ!!: פורים ובית היתומים היהודי בפרנקפורט · ראה עוד »

גן חיות

נוף מגן החיות סאו פאולו שבברזיל. ביזון (מימין) בגן החיות שנברון. גן חיות, גן זואולוגי או בֵּיבָר הוא מקום שבו מוחזקים בעלי חיים (בעיקר חיות בר) בשביה דרך קבע, ומוצגים לעיני קהל למטרות בידור, מחקר, חינוך ושימור מינים הנתונים בסכנת הכחדה.

חָדָשׁ!!: פורים וגן חיות · ראה עוד »

גן המושבה

שדרת הדקלים, 1939שדרת הדקלים הישנה (מימין) ולצידה שדרת הדקלים החדשה (משמאל). הגן כיום: הברכה הרדודה, הגשר ובימת המופעים. גן המושבה, הידוע גם כגן העיר וגן הנדיב, בראשון לציון הוא הגן העתיק והמרכזי בעיר.

חָדָשׁ!!: פורים וגן המושבה · ראה עוד »

גאוגרפיה של ליל כל הקדושים

ג'ק-או-לנטרן - דלעת אשר רוקנה מתוכנה, פרצוף מפחיד נחתך בצדה האחד ונר דולק מאיר בתוכה - מנהג נפוץ בליל כל הקדושים ליל כל הקדושים, הנגזר מ"ערב כל הקדושים", הוא חג שמתקיים ב-31 באוקטובר, יום לפני יום כל הקדושים, המכונה גם "Hallowmas" או יום כל הקדושים.

חָדָשׁ!!: פורים וגאוגרפיה של ליל כל הקדושים · ראה עוד »

גנית אורין

גנית אורין (נולדה ב-20 באוגוסט 1973) היא תסריטאית, במאית, מפיקה, צלמת וסופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: פורים וגנית אורין · ראה עוד »

גראמער

גראמער הוא כינוי לאדם החורז חרוזים ("גראמען" ביידיש).

חָדָשׁ!!: פורים וגראמער · ראה עוד »

גל עיני

גל עיני - השער לפנימיות התורה הוא ארגון הפועל להפיץ את היהדות ופנימיות התורה - קבלה וחסידות - על ידי שיעורים, סרטונים, סמינרים, הוצאת ספרים, דיסקים ותכשיטים.

חָדָשׁ!!: פורים וגל עיני · ראה עוד »

גטו מינסק

מפת גטו מינסק גטו מינסק היה גטו שהוקם במינסק בירת בלארוס במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, בעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות.

חָדָשׁ!!: פורים וגטו מינסק · ראה עוד »

גטו פיוטרקוב טריבונלסקי

גטו פיוטרקוב טריבונלסקי היה הגטו הראשון בפולין הכבושה בזמן מלחמת העולם השנייה, והתקיים במשך כשלוש שנים, בין ה-8 באוקטובר 1939 וה-28 באוקטובר 1942.

חָדָשׁ!!: פורים וגטו פיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »

גדליה נדל

הרב גדליהו (גדליה) נדל (תרפ"ג, 1923 - ט"ז בסיוון תשס"ד, 5 ביוני 2004) היה מרבני חוג חזון איש ותלמיד מקורב של החזון איש שהתפרסם בשל שיטתו הלמדנית המקורית ודעותיו יוצאות הדופן במגזר הליטאי.

חָדָשׁ!!: פורים וגדליה נדל · ראה עוד »

גוגל דודל

שרבוט גוגל, הידוע גם בכינוי "גוגל דודל" (באנגלית: Google Doodle), הוא איור המבוסס על סמלילה של גוגל ומוצג במקומו בעמוד הבית של אתר גוגל בשפות שונות.

חָדָשׁ!!: פורים וגוגל דודל · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: פורים וגימטריה · ראה עוד »

דן אלמגור

מימין לשמאל: דני קרוון, אליהו הכהן ודן אלמגור, 2011 דן אלמגור (נולד ב-13 ביולי 1935) הוא מחזאי, פזמונאי, פובליציסט, עיתונאי, סופר, מתרגם, חוקר ספרות ומנחה טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ודן אלמגור · ראה עוד »

דמי כיס

דמי כיס הם סכום כסף, קטן בדרך כלל, הניתן על ידי הורים לילדיהם לניהולם האישי.

חָדָשׁ!!: פורים ודמי כיס · ראה עוד »

דאורייתא

בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.

חָדָשׁ!!: פורים ודאורייתא · ראה עוד »

דניאל שפרבר

הרב דניאל שפרבר (נולד בד' בחשוון ה'תש"א, 4 בנובמבר 1940) הוא חוקר תלמוד ויהדות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, איש חינוך ואיש ציבור, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב.

חָדָשׁ!!: פורים ודניאל שפרבר · ראה עוד »

דרשת השבת

דרשת השבת (נקראת גם פירקא) היא דרשה, שנושא המרא דאתרא בענייני הלכה ביום השבת.

חָדָשׁ!!: פורים ודרשת השבת · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: פורים ודרבנן · ראה עוד »

דב צבי קרלנשטיין

הרב דב צבי קרלנשטיין (י"ז בתמוז ה'תרצ"ד, 30 ביוני 1934 – כ"ט בחשוון ה'תשע"ו, 11 בנובמבר 2015) היה ראש ישיבת גרודנא באשדוד.

חָדָשׁ!!: פורים ודב צבי קרלנשטיין · ראה עוד »

דב בר מייזלש

הרב דוב בר מייזלס (תצלום מאת קארול בייר) אלכסנדר לֶסֶר: הרב מייזלס בין אנשי הדת, למעלה משמאל המצבה על קברו של הרב דוב בר מייזלש בבית העלמין היהודי בוורשה הרב דב בער מייזלס (מהרד"ם ה'תקנ"ח, 1798 – י"ד באדר ב' (פורים) ה'תר"ל, 17 במרץ 1870) היה הרב הראשי של קרקוב וורשה, חבר הפרלמנט האוסטרי ומנהיג ציבור יהודי.

חָדָשׁ!!: פורים ודב בר מייזלש · ראה עוד »

דב בריש אשכנזי

הרב דב בר (בעריש) אשכנזי (ה'תקס"ב בערך, 1800 בערך – י"ד באדר ה'תרי"ב, מרץ 1852) היה רב הקהילות היהודיות בסלונים ובלובלין, פוסק הלכה ומפרשני התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: פורים ודב בריש אשכנזי · ראה עוד »

דברי קבלה

דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.

חָדָשׁ!!: פורים ודברי קבלה · ראה עוד »

דוד מתתיהו רבינוביץ

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו תרפ"ח, דצמבר 1927 - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח, 25 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מביאלא בני ברק, ולפני כן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא.

חָדָשׁ!!: פורים ודוד מתתיהו רבינוביץ · ראה עוד »

דוד קאהן

רבי דוד קאהן (נולד בט' בטבת ה'תש"ז - 1 בינואר 1947) הוא האדמו"ר מתולדות אהרן משנת 1996, בנו השני של האדמו"ר הקודם רבי אברהם יצחק קאהן.

חָדָשׁ!!: פורים ודוד קאהן · ראה עוד »

דוד שריר

ציור שמן על בד, 1991-6, 97*129, אוסף האמן עלי זהב על בד, 1972, 54*73, אוסף האמן שמן ועלי זהב על בד, 1970, 81*110, אוסף פרטי שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן הדרך אל התיבה, שמן על בד, 1971, 96*130, אוסף פרטי המרפסת ביפו, שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן שמן על בד, 1997-8, 90*220, אוסף פרטי 1974, 220*300, אוסף האמן דוד שריר (נולד ב-1938) הוא צייר ומעצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון, אופרה ומחול.

חָדָשׁ!!: פורים ודוד שריר · ראה עוד »

דוד וולף מרקס

דוד בן זאב מרקס (אנגלית: David Woolf Marks; ו' בכסלו תקע"ב, 22 בנובמבר 1811 – י"א באייר תרס"ט, 2 במאי 1909) היה ראש עדת "בית-הכנסת מערב לונדון" בבריטניה.

חָדָשׁ!!: פורים ודוד וולף מרקס · ראה עוד »

דוד כהן (ראש ישיבה)

הרב דוד כהן (נולד בכ"ט באדר ה'תש"י, 18 במרץ 1950) הוא ראש ישיבת חברון כנסת ישראל בירושלים, ומראשי ישיבת מאור התורה בעיר.

חָדָשׁ!!: פורים ודוד כהן (ראש ישיבה) · ראה עוד »

דודי שמאי

דודי שמאי (נולד ב-30 במרץ 1969) הוא מאייר הומוריסטן וקריקטוריסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ודודי שמאי · ראה עוד »

דיפלומה (סרט)

דיפלומה הוא סרט הגמר דובר הערבית של יעל קיים משנת 2009 בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

חָדָשׁ!!: פורים ודיפלומה (סרט) · ראה עוד »

דייסה

דייסת שיבולת-שועל דייסה היא תבשיל פשוט העשוי בדרך כלל משיבולת-שועל (לעיתים קמח שיבולת-שועל) או מסולת, שבושלו במים או חלב או שניהם גם יחד, מתובלת לרוב במלח או סוכר.

חָדָשׁ!!: פורים ודייסה · ראה עוד »

ה'שס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פורים וה'שס"ט · ראה עוד »

המן (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פורים והמן (פירושונים) · ראה עוד »

המן האגגי

הדגל הנאצי על חזהו), רמז לזיהוי הנאציזם כהמן המודרני במגילת אסתר הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הוא הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.

חָדָשׁ!!: פורים והמן האגגי · ראה עוד »

המאה ה-5 לפנה"ס

המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: פורים והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »

המסורת היהודית (ספר)

המסורת היהודית הוא ספר מאת הרב אליעזר מלמד, שיצא לאור בחודש אלול התש"ף (2020) במטרה לספר את סיפורה של "המסורת היהודית, על מכלול מצוותיה, הלכותיה ושאיפתה לתיקון עולם, בחיי היחיד, המשפחה, החברה והעם, במעגל החיים ובמעגל השנה, בימות החול בשבתות ובמועדים".

חָדָשׁ!!: פורים והמסורת היהודית (ספר) · ראה עוד »

המרדף (שעשועון טלוויזיה)

המרדף הוא שעשועון טלוויזיה ישראלי המשודר בכאן 11 מאז 2017, ומבוסס על פורמט בריטי ("The Chase").

חָדָשׁ!!: פורים והמרדף (שעשועון טלוויזיה) · ראה עוד »

המשחק המלכותי של אור

המשחק המלכותי של אור 1.

חָדָשׁ!!: פורים והמשחק המלכותי של אור · ראה עוד »

המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

הצבעה בבחירות לכנסת העשרים וחמש, שהיו הבחירות החמישיות בישראל בתוך שלוש שנים וחצי. המשבר הפוליטי בישראל היה מצב פוליטי אליו נקלעה מדינת ישראל החל מאמצע שנת 2019 ועד לסוף שנת 2022, ובמהלכו התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת בתוך פחות מ-4 שנים, זאת כתוצאה מאי יכולתו של אף אחד מן המנהיגים הפוליטיים להקים ולקיים ממשלה יציבה לאורך זמן.

חָדָשׁ!!: פורים והמשבר הפוליטי בישראל (2019–2022) · ראה עוד »

המטבח המרוקאי

סירי טאג'ין מרוקאים מאכלים מרוקאיים קוסקוס מרוקאי דג אמנון בסגנון מרוקאי. הנוסח המרוקאי שונה מהחריימה הלובי. המטבח המרוקאי (בערבית: المطبخ المغربي) הוא המטבח הנהוג במרוקו והוא בעל גיוון רב.

חָדָשׁ!!: פורים והמטבח המרוקאי · ראה עוד »

המטבח הישראלי

סלט הישראלי קרואסונים ומאפים מתוקים ישראלים המטבח הישראלי הוא מונח המתאר מאכלים הנפוצים בישראל או שמקורם בישראל.

חָדָשׁ!!: פורים והמטבח הישראלי · ראה עוד »

המגילה

המגילה הוא מחזמר לפי מגילה לידער ("שירי המגילה") של המשורר היידי איציק מאנגר, שהועלה לראשונה בישראל במועדון החמאם בבימויו של שמואל בונים וזכה להצלחה רבה.

חָדָשׁ!!: פורים והמגילה · ראה עוד »

המגילה 83

המגילה 83 הוא סרט מוזיקלי ישראלי משנת 1983 בבימויו של אילן אלדד, קופרודוקציה ישראלית (יצחק שני ויוסף דיאמנט) - ומערב-גרמנית (ZDF) בבימויו של אילן אלדד, עם יונתן סגל, ניצה שאול וג'רי היימן בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: פורים והמגילה 83 · ראה עוד »

הארכאולוג העירום

הארכאולוג העירום (באנגלית: The Naked Archaeologist) היא סדרת טלוויזיה ששמה דגש על סיפורי התנ"ך וסיפורים היסטוריים נוספים ומנסה לאשש את נכונותם באמצעות עדויות ארכאולוגיות, שיחות עם מומחים בתחום ומסקנות אישיות.

חָדָשׁ!!: פורים והארכאולוג העירום · ראה עוד »

האחווה הסטודנטיאלית הגאה

האחווה הסטודנטיאלית הגאה היא התארגנות סטודנטיאלית להט"בית הפועלת בכ-30 קמפוסים אקדמאיים בישראל במסגרת תאים סטודנטיאלים.

חָדָשׁ!!: פורים והאחווה הסטודנטיאלית הגאה · ראה עוד »

האחיין שלי בנץ

האחיין שלי בנץ היא סדרת טלוויזיה קומית ישראלית המשודרת החל מ-28 בנובמבר 2021 ב"כאן חינוכית" וב"כאן 11".

חָדָשׁ!!: פורים והאחיין שלי בנץ · ראה עוד »

האיחוד הלאומי

האיחוד הלאומי הייתה רשימה וסיעה משותפת של מפלגות ימין ישראליות.

חָדָשׁ!!: פורים והאיחוד הלאומי · ראה עוד »

הנרייטה סאלד

טקסט.

חָדָשׁ!!: פורים והנרייטה סאלד · ראה עוד »

הספד ביהדות

הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.

חָדָשׁ!!: פורים והספד ביהדות · ראה עוד »

הערוץ הראשון

כניסה למרכז המבקרים ואולפן נקדי של הערוץ הראשון "הערוץ הראשון" (שנקרא תחילה: הטלוויזיה הישראלית) היה ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל, מטעם רשות השידור.

חָדָשׁ!!: פורים והערוץ הראשון · ראה עוד »

העלייה לביריה

מראה כללי של מצודת ביריה העלייה לביריה היא פרשה מתקופת היישוב, שהחלה בסוף חודש פברואר 1946 (אדר א' ה'תש"ו) והגיעה לשיאה בין 14 במרץ ל-17 במרץ 1946.

חָדָשׁ!!: פורים והעלייה לביריה · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: פורים והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העולם הבוקר

העולם הבוקר (נקראה בעבר "רשת על הבוקר") היא תוכנית הבוקר של רשת 13 בהגשת עומר ירדני ורותם ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים והעולם הבוקר · ראה עוד »

הפלגת מוניטין

מבצע מוניטין הוא כינוי להפלגה שביצעו ספינות חיל הים של ישראל, ספינות סער, מזירת הים התיכון לזירת הים האדום במסלול של כ-13,000 מייל במשך 35 ימים (מתוכם 28 ימי הפלגה).

חָדָשׁ!!: פורים והפלגת מוניטין · ראה עוד »

הפיגוע בקפה אפרופו

טבלת הנצחה לנרצחות בפיגוע בקפה אפרופו הפיגוע בקפה אפרופו היה פיגוע התאבדות שביצע מחבל פלסטיני ב-21 במרץ 1997 בבית הקפה "אפרופו" שבבניין בית חנה בשדרות בן-גוריון בתל אביב.

חָדָשׁ!!: פורים והפיגוע בקפה אפרופו · ראה עוד »

הפיגוע בדיזנגוף סנטר

אנדרטה לנרצחים בפיגוע הטרור ליד דיזנגוף סנטר הפיגוע בדיזנגוף סנטר היה פיגוע התאבדות שאירע בתענית אסתר (ערב חג הפורים) תשנ"ו, 4 במרץ 1996 מחוץ לדיזנגוף סנטר שבתל אביב, בצומת הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג'.

חָדָשׁ!!: פורים והפיגוע בדיזנגוף סנטר · ראה עוד »

הפיגוע בכביש 398

הפיגוע בכביש 398 הוא פיגוע ירי ורצח, שאירע בכביש 398 המחבר בין היישובים נוקדים ותקוע, ביום י"ג באדר ה'תשס"ב, 25 בפברואר 2002.

חָדָשׁ!!: פורים והפיגוע בכביש 398 · ראה עוד »

הצילני נא

הצילני נא הוא ניגון יהודי-רוסי עתיק, אשר הושר כתפילה על גזרת הקנטוניסטים - חטיפת ילדי היהודים לצבא הצאר.

חָדָשׁ!!: פורים והצילני נא · ראה עוד »

הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל

הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל החל באופן סדיר בתחילת המאה ה-19 התגבר בשאר המאה והתחזק לאורך המאה ה-20, קשר זה הוביל לביקורם של שליחים יהודים מאירופה בקהילת ביתא ישראל לפני כן לא היה קשר רציף בין שתי הקהילות, היו רק שברירי מידע שהגיעו ממסיונרים שפעלו באתיופיה וכן מנוסעים אירופאים בנוסף לכך היו ידיעות רבות לגבי הקהילה ומצבה בין המאה ה-12 למאה-19.

חָדָשׁ!!: פורים והקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל · ראה עוד »

הקומדי סטור

הקומדי סטור הייתה תוכנית מערכונים ישראלית, ששלוש עונותיה שודרו במסגרת הזכיינית טלעד בערוץ 2, בשנים 1994–1997.

חָדָשׁ!!: פורים והקומדי סטור · ראה עוד »

הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי

ספר מחנה ישראל על הלכות צבא מאת החפץ חיים שחולק למתנדב היהודי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי (במלחמת העולם השנייה) (Jewish Chaplain) היו חלק מהיחידה של "מחלקת קציני הדת המלכותית" (Royal Army Chaplains' Department) בצבא הבריטי.

חָדָשׁ!!: פורים והרבנים הצבאיים בצבא הבריטי · ראה עוד »

השפן הנכון

השפן הנכון היא להקת פאנק רוק ישראלית הקיימת, תחת שמות שונים, מאז 1978.

חָדָשׁ!!: פורים והשפן הנכון · ראה עוד »

השפן הקטן

השפן הקטן הוא שיר ילדים עברי ידוע, שנכתב בשנת 1934 על ידי המחנך והפזמונאי בנימין כספי.

חָדָשׁ!!: פורים והשפן הקטן · ראה עוד »

השפעת מגפת הקורונה על ישראל

מדבקות שמירת מרחק בתור של 2 מטר על רצפה. מדבקות מעין אלו הן חלק שגרתי בנוף הציבורי מאז התפרצות מגפת הקורונה, והחלת חיוב שמירת המרחק במסגרת התו הסגול.התפשטות מגפת הקורונה בישראל החלה לקראת סוף פברואר 2020.

חָדָשׁ!!: פורים והשפעת מגפת הקורונה על ישראל · ראה עוד »

השחרת פנים

כרזה למופע מינסטרל עם כוכב לבן צבוע-פנים. הכרזה כוללת מראה לפני ואחרי האיפור. השחרת פנים (באנגלית: Blackface) היא סוג של איפור תיאטרלי בו נעשה שימוש כדי לייצג קריקטורה של אדם שחור, בעיקר על ידי שחקנים שאינם שחורים.

חָדָשׁ!!: פורים והשחרת פנים · ראה עוד »

השירות הדתי

מטה השירות הדתי, מימין לשמאל: מיכאל ליברמן (צור), משה אביטל, יחזקאל אריאלי, נתן גרדי, שמעון כץ, אסתר לב, יצחק מאיר; עומד - יחזקאל ליפשיץ השירות הדתי היה מחלקה שטיפלה בענייני דת בהגנה ולאחר מכן בצה"ל, החל מפברואר 1948 ועד שהוטמע בתוך הרבנות הצבאית.

חָדָשׁ!!: פורים והשירות הדתי · ראה עוד »

התנגדות לזכויות להט"ב

התנגדות לזכויות להט"ב מתייחסת לתנועות, גישות ורעיונות שונים אשר מביעים התנגדות להשוואת זכויותיהם של לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) לאלה הניתנות להטרוסקסואלים.

חָדָשׁ!!: פורים והתנגדות לזכויות להט"ב · ראה עוד »

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.

חָדָשׁ!!: פורים והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית · ראה עוד »

התרוממות (פסל)

התרוממות הוא פסל מאת האמן הישראלי מנשה קדישמן.

חָדָשׁ!!: פורים והתרוממות (פסל) · ראה עוד »

הל"ל

עמותת הלל (שמה הרשמי: הלל יוצאים בשאלה) היא עמותה אשר קיימת מאז שנת 1991 שמטרתה לסייע ליוצאים בשאלה מהחברה החרדית בישראל.

חָדָשׁ!!: פורים והל"ל · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: פורים והלוח העברי · ראה עוד »

הלוח הקראי

הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.

חָדָשׁ!!: פורים והלוח הקראי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: פורים והלכה · ראה עוד »

הטיסות הראשונות לארץ ישראל

הטיסות הראשונות לארץ ישראל התרחשו בשנים 1913–1914, פחות מעשור מטיסתם הראשונה של האחים רייט בכלי טיס כבד מהאוויר בשנת 1903.

חָדָשׁ!!: פורים והטיסות הראשונות לארץ ישראל · ראה עוד »

הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים - מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות. 352x352px שלטי תעמולה בעת הבחירות תומכי מפלגת העבודה מפגינים בעת הבחירות שלט תעמולה של מפלגת הליכוד, בעת הבחירות הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה התקיימו ב-29 במאי 1996, י"א בסיוון ה'תשנ"ו, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת הארבע עשרה, ואת זהות ראש הממשלה בממשלה העשרים ושבע.

חָדָשׁ!!: פורים והבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה · ראה עוד »

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש

375x375 פיקסלים הבחירות לכנסת העשרים ושלוש התקיימו ב-2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשרים ושלוש.

חָדָשׁ!!: פורים והבחירות לכנסת העשרים ושלוש · ראה עוד »

הבור (אתר הנצחה)

הבור, 2010. משמאל נראית הבמה שעליה האובליסק. מולה ומימין נראים גרם המדרגות והפסל "הדרך האחרונה" הבור (בבלארוסית: Яма) הוא אתר הנצחה ליהודי מינסק שנספו בשואה.

חָדָשׁ!!: פורים והבור (אתר הנצחה) · ראה עוד »

הביצה הירושלמית

הַבִּיצָה הירושלמית (ובקיצור: הַבִּיצָה) הוא כינוי סלנג לשכבה חברתית אליטיסטית, המורכבת מרווקים ורווקות בשנות ה-20 או ה-30 לחייהם בני המגזר הדתי לאומי אשר גרים (לרוב בשכירות) בשכונות שונות במרכז ירושלים, במיוחד קטמון, ומנהלים בה חיי חברה תוססים.

חָדָשׁ!!: פורים והביצה הירושלמית · ראה עוד »

הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני

תנועת הג'יהאד האסלאמי בפלסטין (בערבית: حركة الجهاد الإسلامي في فلسطين, תעתיק מדויק: חרכת אלג'האד אלאִסלאמי פי פלסטין, בקיצור נקרא: הג'יהאד האסלאמי, בראשי תיבות: הגא"פ או הגאפ) הוא ארגון טרור פלסטיני, בעל אידאולוגיה אסלאמית, המשלב קנאות דתית ולאומנות.

חָדָשׁ!!: פורים והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני · ראה עוד »

הגימנסיה העברית בקרקוב

הגימנסיה העברית בקרקוב (מאז 1937 נקראה רשמית בית ספר עברי תיכוני על שם ד"ר ח' הילפשטיין וכן "בית ספר מס' 445") הייתה גימנסיה יהודית-חילונית-ציונית בעלת רמה לימודית גבוהה שפעלה בקרקוב שבפולין.

חָדָשׁ!!: פורים והגימנסיה העברית בקרקוב · ראה עוד »

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

חָדָשׁ!!: פורים והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »

הגיית העברית

הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.

חָדָשׁ!!: פורים והגיית העברית · ראה עוד »

הדר הכרמל

הגנים הבהאיים, כפי שנשקף מפינת הרחובות הנביאים ושבתאי לוי הבניין ההיסטורי של הטכניון, בעת הקמתו הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן היום המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, 2006 תהלוכת שבועות בהדר הכרמל - חיפה, 1928 מבנה חטיבת הכיתות התיכוניות של בית הספר הריאלי בהדר, שקו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר הדר הכרמל (קרויה בקיצור הדר) היא מהשכונות הוותיקות של חיפה ורובע-מגורים מרכזי בעיר.

חָדָשׁ!!: פורים והדר הכרמל · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית הדסה

סמל הדסה דגל הארגון הדסה (באנגלית: Hadassah) היא הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה (The Women's Zionist Organization of America).

חָדָשׁ!!: פורים וההסתדרות הציונית הדסה · ראה עוד »

הומור בתרבות היהודית

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.

חָדָשׁ!!: פורים והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »

הושיעה את עמך

הושיעה את עמך הוא ניגון שהולחן על ידי הרב ד"ר אברהם טברסקי.

חָדָשׁ!!: פורים והושיעה את עמך · ראה עוד »

הולי

חגיגות ההולי באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה הולי (Holi) הוא אחד הפסטיבלים המפורסמים והפופולריים ביותר בהודו ובנפאל.

חָדָשׁ!!: פורים והולי · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים והכנסת · ראה עוד »

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושתיים כיהנה לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט.

חָדָשׁ!!: פורים והכנסת העשרים ושתיים · ראה עוד »

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: פורים והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »

היסטוריה של תל אביב

הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר השנייה בגודלה בישראל, לאחר ירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים והיסטוריה של תל אביב · ראה עוד »

היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים

הקולנוע הישראלי בתקופת היישוב ובשנות החמישים היא תקופה מוקדמת בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים והיסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים · ראה עוד »

היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר

בניגוד למרבית ספרי התנ"ך, שבהם לאלוהים נוכחות בולטת, במגילת אסתר אלוהים נעדר מהסיפור, לפחות ברובד הגלוי.

חָדָשׁ!!: פורים והיעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: פורים והירח · ראה עוד »

הישרדות האיים הקריביים

הישרדות האיים הקריביים היא העונה הראשונה של תוכנית המציאות הישראלית "הישרדות".

חָדָשׁ!!: פורים והישרדות האיים הקריביים · ראה עוד »

היהודי הנצחי (סרט, 1940)

"התפשטות" היהודים לכל רחבי העולם היהודי הנצחי (בגרמנית: Der ewige Jude) הוא סרט תעמולה אנטישמי שנוצר בגרמניה הנאצית בשנת 1940, בבימויו של פריץ היפְּלֶר ולפי תסריט שכתב אברהארד טאוּבֶּרְט, תחת הנחייתו הצמודה של שר התעמולה יוזף גבלס.

חָדָשׁ!!: פורים והיהודי הנצחי (סרט, 1940) · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: פורים והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

ועד הרבנים לענייני צדקה

מכתב תמיכה של רבנים בקופה ועד הרבנים לענייני צדקה בארץ הקודש (בקיצור: ועד הרבנים) הוא ארגון צדקה ישראלי חרדי ארצי התומך במשפחות חרדיות במצוקה.

חָדָשׁ!!: פורים וועד הרבנים לענייני צדקה · ראה עוד »

ועדת שמגר (טבח מערת המכפלה)

האלוף דני יתום מעיד בפני ועדת החקירה ועדת החקירה לעניין הטבח במערת המכפלה בחברון התשנ"ד היא ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה בעקבות טבח מערת המכפלה שאירע ב-25 בפברואר 1994 (פורים ה'תשנ"ד) במערת המכפלה בחברון, ובו נרצחו 29 מתפללים פלסטינים ונפצעו 125 באולם התפילה המוסלמי שבאתר.

חָדָשׁ!!: פורים וועדת שמגר (טבח מערת המכפלה) · ראה עוד »

ובכן ואמרתם זבח פסח

ובכן ואמרתם זבח פסח (על שם הפזמון שלו) או אומץ גבורותיך הפלאת בפסח (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, פייטן ארצישראלי מסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7.

חָדָשׁ!!: פורים וובכן ואמרתם זבח פסח · ראה עוד »

ויאהב אומן

כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: פורים וויאהב אומן · ראה עוד »

וילייקה

וילייקה (בבלארוסית: Вілейка או Вялейка, ויאלייקה; ברוסית: Вилейка; בפולנית: Wilejka; ביידיש: ווילייקע) היא מרכז הנפה וילייקה במחוז מינסק בבלארוס.

חָדָשׁ!!: פורים ווילייקה · ראה עוד »

ויהי בימי

ויהי בימי הוא סרט קצר, שאורכו 18 דקות, אשר צולם בשנת 1932 בידי חברת הסרטים "מולדת".

חָדָשׁ!!: פורים וויהי בימי · ראה עוד »

כפר ילדים ונוער אהבה

לוחית זיכרון לבית הילדים "אהבה" בברלין בכפר הילדים ונוער אהבה כפר ילדים ונוער "אהבה" הוא כפר נוער הנמצא בכפר ביאליק הסמוך לקריית ביאליק, ומופעל על ידי "כפר ילדים ונוער אהבה אגודה לטובת הכלל (ע"ר)".

חָדָשׁ!!: פורים וכפר ילדים ונוער אהבה · ראה עוד »

כרמלה גרוס ואגנר

כרמלה גרוס ואגנר היא להקת רוק ישראלית שפעלה מסוף שנות השמונים וזכתה להצלחה בתחילת שנות התשעים בהנהגת הסולן ערן צור.

חָדָשׁ!!: פורים וכרמלה גרוס ואגנר · ראה עוד »

כתר מלוכה

כתר מלוכה הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמר-יוצר הישראלי ישי ריבו.

חָדָשׁ!!: פורים וכתר מלוכה · ראה עוד »

כתבי הראי"ה

חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.

חָדָשׁ!!: פורים וכתבי הראי"ה · ראה עוד »

כחום היום (אידיליה)

כחום היום היא אידיליה מאת שאול טשרניחובסקי, שהתפרסמה לראשונה בירחון השילוח, ספטמבר, 1905.

חָדָשׁ!!: פורים וכחום היום (אידיליה) · ראה עוד »

כוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם

הכוח להחיות ולהמית מיוחס לחכמים אחדים בכמה מאגדות התלמוד ובמדרש.

חָדָשׁ!!: פורים וכוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם · ראה עוד »

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: פורים וכוונה (יהדות) · ראה עוד »

ככלות ייני

כִּכְלוֹת יֵינִי (או "שיר המים") הוא שיר המיוחס לרבי שלמה אבן גבירול המושר בכמה קהילות במשתה פורים.

חָדָשׁ!!: פורים וככלות ייני · ראה עוד »

כיכר המדינה

כיכר המדינה היא כיכר עגולה במרכז תל אביב.

חָדָשׁ!!: פורים וכיכר המדינה · ראה עוד »

י"ג באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פורים וי"ג באדר · ראה עוד »

ימי החנוכה

מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).

חָדָשׁ!!: פורים וימי החנוכה · ראה עוד »

ימי הודאה

תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים וימי הודאה · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יעקב אריאל

הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא רב העיר רמת גן לשעבר ואב בית הדין לדיני ממונות בה.

חָדָשׁ!!: פורים ויעקב אריאל · ראה עוד »

יעקב אדלשטיין (רב)

הרב אדלשטיין שקוע בלימודו הרב אדלשטיין בתפילה בבית מדרשו ברמת השרון הרב יעקב אדלשטיין (י"ח בניסן ה'תרפ"ד, 22 באפריל 1924 – כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.

חָדָשׁ!!: פורים ויעקב אדלשטיין (רב) · ראה עוד »

יעקב ניסן רוזנטל

הרב יעקב ניסן רוזנטל (ט"ו בסיון ה'תרפ"ד, 17 ביוני 1924 – י"ז באייר ה'תש"ע, 1 במאי 2010) היה פוסק, דיין ואב בית דין בחיפה.

חָדָשׁ!!: פורים ויעקב ניסן רוזנטל · ראה עוד »

יעקב טייטל

יעקב (ג'ק) טייטל, הידוע גם בכינויו "הדוב השחור" (נולד בנובמבר 1972) הוא טרוריסט ישראלי שהורשע ברצח שני פלסטינים ב-2009.

חָדָשׁ!!: פורים ויעקב טייטל · ראה עוד »

יעקב בירנבאום

יעקב בירנבאום (ה' טבת תרפ"ז - ט' ניסן תשע"ד, 10 בדצמבר 1926 - 9 באפריל 2014) היה מנהיג חברתי והוגה דעות, ממובילי המאבק למען יהודי ברית המועצות משנות הששים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: פורים ויעקב בירנבאום · ראה עוד »

יעקב בירב (המאה ה-18)

רבי יעקב בן חיים בירב ממחדשי היישוב היהודי בטבריה וחתנו של רבי חיים אבולעפיה.

חָדָשׁ!!: פורים ויעקב בירב (המאה ה-18) · ראה עוד »

יעקב הורוביץ (ראש ישיבה)

הרב יעקב הורוביץ (כ"ה בתמוז ה'תש"ג, 28 ביולי 1943 - י"ז בחשוון ה'תש"ע, 4 בנובמבר 2009) היה ראש ישיבת אופקים במשך למעלה משלושים שנה.

חָדָשׁ!!: פורים ויעקב הורוביץ (ראש ישיבה) · ראה עוד »

יעל שרוני

יעל שרוני (נולדה ב-10 באוגוסט 1975) היא שחקנית טלוויזיה ותיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: פורים ויעל שרוני · ראה עוד »

יצחק אייזיק הירשוביץ

הרב יצחק אייזיק אליעזר הירשוביץ (8 בנובמבר 1870 - 4 ביולי 1941) היה רב ליטאי, רבן של העיירות טאלאסן בלטביה ואיהומן ווירבלין בליטא.

חָדָשׁ!!: פורים ויצחק אייזיק הירשוביץ · ראה עוד »

יצחק עטייה

רבי יצחק עטיה (סביב ה'תקט"ו, 1755 - ה'תק"ץ, 1830) היה פוסק הלכה, פרשן תלמודי ומקראי, דיין וראש ישיבה בחלב שבסוריה בשלהי המאה השמונה עשרה ובתחילת המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: פורים ויצחק עטייה · ראה עוד »

יצחק עגן

יצחק עֹגן (לעיתים עוגן) (י' בתמוז תרס"ט, 29 ביוני 1909 – י"ז בסיוון תשנ"א, 26 במאי 1991) היה משורר עברי ומחנך ביישוב ובתקופת המדינה.

חָדָשׁ!!: פורים ויצחק עגן · ראה עוד »

יצחק פנחס גולדווסר

הרב יצחק פנחס גולדווסר (נולד ב-1946) הוא משגיח בישיבת אור ישראל בפתח תקווה ומחבר ספרי מוסר ומחשבה.

חָדָשׁ!!: פורים ויצחק פנחס גולדווסר · ראה עוד »

יצחק פרידמן (בוהוש, השני)

רבי יצחק פרידמן (כ"ו באייר תרס"ג, 23 במאי 1903 – י"ד באב תשנ"ב, 13 באוגוסט 1992) היה האדמו"ר מבוהוש, הרביעי בשושלת.

חָדָשׁ!!: פורים ויצחק פרידמן (בוהוש, השני) · ראה עוד »

יצחק פלר (מחנך)

יצחק פֶלֶר (8 בפברואר 1889, י"ג באדר ה'תרמ"ט – 6 בדצמבר 1967, ד' בכסלו ה'תשכ"ח) היה מחנך ישראלי, איש העלייה השנייה, מנהלם של מספר בתי ספר יסודיים ובהם בפרט בית הספר "תל נורדאו" בתל אביב (1929–1956), מחברן של מקראות, ספרים ללימוד עברית ספרי לימוד רבים במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: פורים ויצחק פלר (מחנך) · ראה עוד »

יצחק גינזבורג

הרב יצחק פייוויש גינזבורג (נולד בכ"ח בחשוון ה'תש"ה, 14 בנובמבר 1944) הוא חסיד חב"ד, נשיא עמותת "גל עיני" ותנועת "דרך חיים", ונשיא הישיבות "עוד יוסף חי" ביצהר, "תום ודעת" בירושלים ו"ירדן יריחו" בבית חוגלה.

חָדָשׁ!!: פורים ויצחק גינזבורג · ראה עוד »

יצחק הלוי סגל

רבי יצחק הלוי (מהר"י הלוי) היה רב וראש ישיבה בפולין.

חָדָשׁ!!: פורים ויצחק הלוי סגל · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: פורים ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

ירושלים בהלכה

אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.

חָדָשׁ!!: פורים וירושלים בהלכה · ראה עוד »

יריד

קטע היריד בפסטיבל בינלאומי ביוסטון. יריד הוא התכנסות של אנשים שנועדה להצגת סחורה, למסחר בה ולצורכי בידור.

חָדָשׁ!!: פורים ויריד · ראה עוד »

ישעיה הורביץ (צפת)

הרב ישעיה הלוי הורביץ (13 בספטמבר 1883, י"א באלול תרמ"ג - 1 בינואר 1978, כ"ב בטבת תשל"ח) כיהן כרבה של קהילת חב"ד ומנהל קופת כולל חב"ד בצפת.

חָדָשׁ!!: פורים וישעיה הורביץ (צפת) · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: פורים וישראל · ראה עוד »

ישראל פרוש

ישראל (שרוליק) פרוש (נולד ב-28 בספטמבר 1980, י"ח בתשרי ה'תשמ"א) הוא ראש עיריית אלעד.

חָדָשׁ!!: פורים וישראל פרוש · ראה עוד »

ישראל לייבוב

הרב ישראל לייבוב נואם בכנס השמיני של צעירי אגודת חב"ד בישראל בשנת 1968 ישראל לייבוב (כ"ח בכסלו תרע"א, דצמבר 1910 - י"ט באדר תשנ"ד, מרץ 1994) היה סופר, יושב-ראש צעירי אגודת חב"ד בישראל, חבר ביד לאחים ובאגודת חסידי חב"ד בישראל.

חָדָשׁ!!: פורים וישראל לייבוב · ראה עוד »

ישראל בן אריה

ישראל זיניוק בן-אריה (24 באוגוסט 1899 – 25 בפברואר 1964) היה איש חינוך ציוני, מורה, מנהל בית ספר ומפקח במשרד החינוך.

חָדָשׁ!!: פורים וישראל בן אריה · ראה עוד »

ישראל במלחמת המפרץ

ילד ישראלי חבוש במסכת ברדס במלחמת המפרץ (1991) נזק כבד למבנה נגרם לאחר נפילת סקאד ברחוב עוזיאל ברמת גן, 26 בינואר 1991 "בית דני" בשכונת התקווה שנפגע במטח הטילים השני על תל אביב ראש עיריית תל אביב, שלמה להט (מימין), בסיור עם מבקרים מחו"ל באתר פגיעת טיל בזמן מלחמת המפרץ פטריוט ליירוט טילי סקאד בשמי תל אביב ב-17 בינואר 1991 במסגרת מלחמת המפרץ החל מבצע "'''סופה במדבר'''" במתקפה אווירית של כוחות קואליציה בת 34 מדינות נגד עיראק, לאחר שזו פלשה לכווית.

חָדָשׁ!!: פורים וישראל במלחמת המפרץ · ראה עוד »

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

ישיבת מדברה כעדן

הרב צבי קוסטינר ישיבת מדברה כעדן, היא ישיבה המשתייכת לזרם ישיבות הקו ונמצאת במצפה רמון.

חָדָשׁ!!: פורים וישיבת מדברה כעדן · ראה עוד »

ישיבת ההסדר ראשון לציון

ישיבת ההסדר ראשון לציון היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה שהוקמה בשנת ה'תשנ"ו (1996) בעיר ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: פורים וישיבת ההסדר ראשון לציון · ראה עוד »

יחזקאל משה פישמן

הרב יחזקאל משה פישמן-ליפשיץ (ראש חודש אדר ה'תקנ"ו, 1796 - ד' בטבת ה'תרל"ה, 12 בדצמבר 1874) היה רב יליד בוהמיה, כיהן כאב"ד מישקולץ ורוזנות בורשוד במשך ארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: פורים ויחזקאל משה פישמן · ראה עוד »

יחזקאל קירשנבוים

יחזקאל דויד קירשנבוים (באנגלית: Jesekiel David Kirszenbaum, בגרמנית: Jesekiel David Kirschenbaum), צייר וקריקטוריסט יהודי ניצול שואה.

חָדָשׁ!!: פורים ויחזקאל קירשנבוים · ראה עוד »

יחיאל מיכל אשכנזי

רבי יחיאל מיכל אשכנזי מטולצ'ין (? - לפני ה'תקל"ב 1772) היה חתנו של הבעל שם טוב, בעלה של בתו היחידה אדל, ומרבותיהם של בנו רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ורבי שניאור זלמן מלאדי.

חָדָשׁ!!: פורים ויחיאל מיכל אשכנזי · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: פורים ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יגדיל תורה (סלוצק)

יגדיל תורה (מכונה לעיתים "יגדיל תורה הסלוצקאי") היה מאסף תורני שיצא לאור בסלוצק ובבוברויסק, בין השנים ה'תרס"ט-ה'תרפ"ח (1908-1928).

חָדָשׁ!!: פורים ויגדיל תורה (סלוצק) · ראה עוד »

יד (תשמיש מצווה)

אצבע לקריאה בספר התורה אצבע לקריאה בספר תורה בצילום תקריב קריאת מגילת אסתר בפורים. יד (או: אצבע) לקריאה בתורה היא תשמיש קדושה המשמש להצבעה על הטקסט במהלך קריאה בספר תורה על ידי בעל קורא.

חָדָשׁ!!: פורים ויד (תשמיש מצווה) · ראה עוד »

ידותון הלוי החבר

רבי ידותון הלוי החבר (בערבית אבו אלחסן בן אבו סהל) היה פייטן, משורר ופוסק שפעל בעיר פוסטאט שבמצרים בראשית המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: פורים וידותון הלוי החבר · ראה עוד »

ידידיה אדמון

לוחית זיכרון על ביתו של ידידיה אדמון ברח' מהר"ל 6 בתל אביב ידידיה אדמון (גורוכוב) (5 בדצמבר 1894 – 2 באפריל 1982) היה מלחין ישראלי, ממניחי היסודות של הזמר העברי בראשית המאה ה-20, תוך שילוב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים.

חָדָשׁ!!: פורים וידידיה אדמון · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות · ראה עוד »

יהדות מינסק

בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות מינסק · ראה עוד »

יהדות אל סלוודור

בית כנסת באל סלוודור יהדות אל סלוודור היא הקהילה היהודית שנוכחת באל סלוודור מאז תחילת המאה ה-19, תחילה היו אלה יהודים ספרדים ובהמשך הגיעו פליטים מיהדות אשכנז מאירופה במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות אל סלוודור · ראה עוד »

יהדות פיג'י

מיקומה של פיג'י במפת העולם יהדות פיג'י היא ההתיישבות היהודית באיי פיג'י שמתועדת החל מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות פיג'י · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות לוב

כתובה מלוב טריפולי, 1914 יהדות לוב או בשמם המוכר בישראל טריפוליטאים או טרבלסים הייתה קהילה עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות לוב · ראה עוד »

יהדות האיטי

הקהילה היהודית בהאיטי מונה כיום כ-25 עד 50 נפשות.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות האיטי · ראה עוד »

יהדות ונציה

244x244 פיקסלים יהדות ונציה הוא הכינוי לקהילה היהודית, שהתקיימה מאז המאה ה-10 באזור ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות ונציה · ראה עוד »

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות ישראל · ראה עוד »

יהושע פיטוסי

חזית בית הכנסת ויז'ניץ תוניס בצפת הרב פרג'י יהושע פיטוסי (נקרא גם ישועה, וכן פיתוסי. ה'תרס"ט – כ"ט בסיוון ה'תשל"א; 1909–1971) היה דיין, רבה הספרדי של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: פורים ויהושע פיטוסי · ראה עוד »

יהושע רוזן

הרב יהושע אריה רוזן (ה'תרצ"א, יוני 1931 – ט"ו באדר א' ה'תשפ"ב, 16 בפברואר 2022) היה מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה קוק ומראשוניהם, בשנותיו האחרונות היה נחשב אף לזקן תלמידיו.

חָדָשׁ!!: פורים ויהושע רוזן · ראה עוד »

יהושע חנקין

יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.

חָדָשׁ!!: פורים ויהושע חנקין · ראה עוד »

יהודה איזנשטרק

יהודה איזנשטרק (19 בינואר 1912 – 6 במאי 2005) היה צלם עיתונות, עיתונאי ודובר אגף הרישוי במשרד התחבורה.

חָדָשׁ!!: פורים ויהודה איזנשטרק · ראה עוד »

יהודה ליב בן-זאב

200px יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 – כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811) היה בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: פורים ויהודה ליב בן-זאב · ראה עוד »

יהודה בן אליעזר הלוי מינץ

רבי יהודה הלוי מינץ (מהר"י מינץ; ה'ק"ס, 1400 ? – כ"ד בתשרי ה'רס"ט, 1508) היה ראש ישיבה ופוסק הלכה אשכנזי שחי בפאדובה שבאיטליה במאה ה-15, תקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים.

חָדָשׁ!!: פורים ויהודה בן אליעזר הלוי מינץ · ראה עוד »

יהודה גבור בן אליהו בן יוסף

יהודה גבור בן אליהו בן יוסף היה מחבר ומשורר קראי, שחי בקושטא במחצית השנייה של המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פורים ויהודה גבור בן אליהו בן יוסף · ראה עוד »

יהודה הלוי ברבי הלל

רבי יהודה הלוי ברבי הלל היה פייטן שחי בארץ ישראל או בסביבתה, בתקופה הפייטנות המזרחית המאוחרת, כנראה במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: פורים ויהודה הלוי ברבי הלל · ראה עוד »

יהודי האיגבו

טקסט.

חָדָשׁ!!: פורים ויהודי האיגבו · ראה עוד »

יהודית (ספר יהודית)

יהודית והולופרנס, 1457–1464 שובה של יהודית לבתוליה, 1470 יהודית היא הדמות המרכזית בספר יהודית, מן הספרים החיצוניים למקרא.

חָדָשׁ!!: פורים ויהודית (ספר יהודית) · ראה עוד »

יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)

יואל אליצור (נולד בט"ז בחשוון תש"י, 8 בנובמבר 1949) הוא פרופסור, חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.

חָדָשׁ!!: פורים ויואל אליצור (חוקר מדעי היהדות) · ראה עוד »

יואל שוורץ

הרב יואל שוורץ (ט"ז בתשרי ה'ת"ש, 29 בספטמבר 1939 – י"ב באלול ה'תשפ"ב, 8 בספטמבר 2022) היה רב, איש חינוך חרדי ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: פורים ויואל שוורץ · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.

חָדָשׁ!!: פורים ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום בחירה

יום חופשה לבחירה (מוכר כ"יום בחירה") הוא יום שבו רשאי עובד בישראל להיעדר מעבודתו אך לקבל שכר כאילו עבד, לפי בחירה אישית מתוך רשימה של ימים מיוחדים שנקבעו.

חָדָשׁ!!: פורים ויום בחירה · ראה עוד »

יום העצמאות בהלכה

שנות ה-50. במדינת ישראל יום העצמאות נחגג כחג לאומי.

חָדָשׁ!!: פורים ויום העצמאות בהלכה · ראה עוד »

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

חָדָשׁ!!: פורים ויום הולדת · ראה עוד »

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: פורים ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »

יוסף משה כהנא

יוסף משה כהנא הוא גראמער, מפיק ראשי של עשרות אלבומי חסידות בעלזא, ומפיק עצמאי.

חָדָשׁ!!: פורים ויוסף משה כהנא · ראה עוד »

יוסף צבי רימון (רב)

הרב יוסף צבי רימון (נולד בשנת תשכ"ח – 1968) הוא רב ישראלי המשמש כרב המועצה האזורית גוש עציון, פוסק הלכה העומד בראש העמותות "סולמות" "שגרירים בלב" ו"לאופק", ראש כולל, רב המרכז האקדמי לב (JCT) ורב בית הכנסת האשכנזי אלון שבות דרום.

חָדָשׁ!!: פורים ויוסף צבי רימון (רב) · ראה עוד »

יורם שפטל

יורם שֶפְטֶל (נולד ב-15 בינואר 1949; י"ד בטבת ה'תש"ט, בתל אביב) הוא עורך דין, שדרן רדיו ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: פורים ויורם שפטל · ראה עוד »

יובל צלנר

יובל צֶלנֶר (נולד ב-2 במרץ 1978) הוא איש עסקים ופוליטיקאי ששימש כחבר הכנסת מטעם מפלגת קדימה כשנה במצטבר, בשלהי הכנסת ה-18 ובשלהי הכנסת התשע עשרה; היה חבר ועדה קרואה בעיר אופקים, ומשנה למנכ"ל בחברת הנדל"ן הציבורית קבוצת חג'ג'.

חָדָשׁ!!: פורים ויובל צלנר · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: פורים ויין · ראה עוד »

יין בארץ ישראל

ביקבוק יין בזכרון יעקב, 1952 היין היווה חלק משמעותי במסגרת החקלאות במהלך ההיסטוריה של '''ארץ ישראל'''.

חָדָשׁ!!: פורים ויין בארץ ישראל · ראה עוד »

15 (מספר)

15 (במילים בלשון זכר: חמשה-עשר; בלשון נקבה: חמש-עשרה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 14 ולפני 16.

חָדָשׁ!!: פורים ו15 (מספר) · ראה עוד »

1994 בישראל

1994 בישראל (ה'תשנ"ד - ה'תשנ"ה) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 46 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: פורים ו1994 בישראל · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: פורים ו7 (מספר) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שושן פורים קטן, חג הפורים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פורים

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס