גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: משהד, מחמוד דולת-אבאדי, מירזא אקא ח'אן כרמאני, מיתולוגיה פרסית, אמנות פרסית, אנטל ראדו, אסטח'ר, אלבורז, אליעזר כגן, אדוארד דניסון רוס, נורוז, סבטלנה נרבאייבה, סימין בהבהאני, עמראני, פתח עלי שאה קאג'אר, קבר פירדוסי, קורנליס דה ברוין, רזא שאה פהלווי, רוסתם, רודאבה, שאהנאמה, שאול שקד, שגרירות הממלכה המאוחדת באיראן, תור הזהב של האסלאם, טשקנט, זרתוסטרה, ח'אדם עלי, ח'וסרו השני, ח'וסרו ושירין, ח'וראסאן, בם, גאבור דבצ'רי, גרדאפריד, המאה ה-10, הארמון הגדול של קונסטנטינופול, הר דמאוונד, השושלת הסאמאנית, החברה למורשת הלאומית של איראן, כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול, ידע הוא כוח, 1020.
משהד
מַשְׁהַד (מילולית: "מקום הקרבה", קרוב למילה הערבית "שהיד") היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת הפרובינציה ח'וראסאן רזאווי בצפון-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ומשהד · ראה עוד »
מחמוד דולת-אבאדי
מחמוד דולת-אבאדי (בפרסית: محمود دولتآبادی; נולד ב-1 באוגוסט 1940) הוא סופר ושחקן איראני, נודע בפעילותו למען חופש חברתי ואמנותי באיראן של זמננו.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ומחמוד דולת-אבאדי · ראה עוד »
מירזא אקא ח'אן כרמאני
מירזא עבד אל-חוסין, הידוע בשם מירזא אקא ח'אן כרמאני (בפרסית: میرزا آقاخان کرمانی; 1864–1896/7) היה אינטלקטואל ורפורמטור איראני מתנועת הבאביזם.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ומירזא אקא ח'אן כרמאני · ראה עוד »
מיתולוגיה פרסית
מקורה של המיתולוגיה הפרסית הקדומה באווסטה של זרתוסטרא, שתאריכה המשוער הוא בתחילת המאה ה-8 לפנה"ס (יש המעריכים אף למאה ה-10 וה-11 לפני"הס).
חָדָשׁ!!: פירדוסי ומיתולוגיה פרסית · ראה עוד »
אמנות פרסית
האמנות פרסית או במקביל האמנות איראנית היא אחת ממורשות האמנות העשירות ביותר בהיסטוריה העולמית וכוללת תחומים רבים כמו: ארכיטקטורה, ציור, אריגה, קדרות, קליגרפיה, מתכת וסיתות.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ואמנות פרסית · ראה עוד »
אנטל ראדו
אנטל ראדו (במקור רודר, בהונגרית: Radó Antal; מור, 29 ביוני 1862 – בודפשט, 22 בנובמבר 1944) היה סופר, משורר והיסטוריון ספרות יהודי-הונגרי ואחד מגדולי המתרגמים של זמנו.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ואנטל ראדו · ראה עוד »
אסטח'ר
אסטח'ר (בפרסית: اصطخر) הייתה עיר קדומה בפרובינציית פארס ששימשה כבירת האימפריה הסאסאנית לתקופה קצרה.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ואסטח'ר · ראה עוד »
אלבורז
יערות מעורבים באזור הכספי-הירכני שבמורדות הצפוניים של אלבורז ערבה בהרי אלבורז בעונת האביב, ברקע הר דמאוונד - ההר הגבוה במזרח התיכון הרי אלבורז (בפרסית: البرز) הם רכס הרים בצפון איראן, המשתרע מגבול איראן-ארמניה בצפון-מערב, עובר דרומית לקצה הדרומי של הים הכספי ומסתיים במזרח בנקודת הגבול של איראן עם טורקמניסטן ואפגניסטן.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ואלבורז · ראה עוד »
אליעזר כגן
אליעזר כגן (3 באפריל 1914 – 6 בנובמבר 2000) היה משורר, מתרגם, חוקר ספרות ומחנך ישראלי.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ואליעזר כגן · ראה עוד »
אדוארד דניסון רוס
סר אדוארד דניסון רוס (באנגלית: Sir Edward Denison Ross; 6 ביוני 1871 - 20 בספטמבר 1940) היה מזרחן ובלשן בריטי, שהתמחה בחקר שפות המזרח הרחוק והמזרח הקרוב.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ואדוארד דניסון רוס · ראה עוד »
נורוז
הפת סין נורוז (בפרסית: نوروز - "יום חדש") הוא שמו של ראש השנה וחג האביב הפרסי.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ונורוז · ראה עוד »
סבטלנה נרבאייבה
אוֹיְדִין נַרְבַּאייֶבָה (אוזבקית קירילית: Ойдин Норбоева, אוזבקית לטינית: Oydin Norboyeva; נולדה בטשקנט ב-5 במרץ 1944), הידועה גם בגרסה הרוסית של שמה, סְבֶטְלַנָה עַבְּדוּלְחַקוֹבְנָה נרבאייבה (רוסית: Светлана Абдулхаковна Норбаева) היא שחקנית ילידת אוזבקיסטן המתגוררת כיום בישראל.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וסבטלנה נרבאייבה · ראה עוד »
סימין בהבהאני
סימין בהבהאני (בפרסית: سیمین بهبهانی; 20 ביולי 1927 – 19 באוגוסט 2014) הייתה משוררת, תמלילנית ופעילת זכויות אדם איראנית.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וסימין בהבהאני · ראה עוד »
עמראני
עִמראני (1454–1536) היה מגדולי המשוררים היהודים בפרס.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ועמראני · ראה עוד »
פתח עלי שאה קאג'אר
פֶּתַח' עָלִי שָׁאָה קָאגָ'אר (בפרסית: فتحعلىشاه قاجار; 25 בספטמבר 1772 – 23 באוקטובר 1834) היה השאה השני של ממלכת פרס (איראן של היום) מבית השושלת הקאג'ארית.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ופתח עלי שאה קאג'אר · ראה עוד »
קבר פירדוסי
רזא שאה פהלווי פותח רשמית את הקבר של פירדוסי לציבור עם סיום חגיגת אלף שנים למשורר. מאחוריו נמצאת הכתובת הראשית של הקבר. קבר פירדוסי (בפרסית: آرامگاه فردوسی; בתעתיק לעברית: אראמגאה-י פרדוסי) הוא מתחם קבר, המורכב מבסיס שיש לבן ומבנה דקורטיבי, שהוקם לכבודו של המשורר הפרסי פירדוסי.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וקבר פירדוסי · ראה עוד »
קורנליס דה ברוין
קורנליס דה ברוין (בהולנדית: Cornelis de Bruijn; 1652, האג, הרפובליקה ההולנדית – 1726 (1727?), אוטרכט, הרפובליקה ההולנדית) היה צייר וסופר הולנדי, שערך שני מסעות רחבי היקף ללבנט, לרוסיה, לפרס, לציילון ולאיי הודו המזרחיים ההולנדיים ופרסם על אודותם ספרים מאוירים.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וקורנליס דה ברוין · ראה עוד »
רזא שאה פהלווי
רֶזָא שָׁאה פַּהְלָוִ֫י (בפרסית: رضاشاه پهلوی, תעתיק מדויק: רצ'אשאה פהלוי; 16 במרץ 1878 – 26 ביולי 1944; בלידתו נקרא רזא חָ'אן, פרסית: رضاخان) היה קצין איראני בכיר, שעלה לשלטון באיראן בהפיכה צבאית.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ורזא שאה פהלווי · ראה עוד »
רוסתם
רוסתם קוטל את הדרקון, מאת עאדל עדילי רוֹסְתָם (פרסית: رُستَم, תעתיק מדויק: רסתם), המכונה גם רוסתם-י דסתאן (رستمدستان) או רוסתם בן זאל (رستمپسر زال), הוא אחד מגדולי הגיבורים בתרבות הפרסית.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ורוסתם · ראה עוד »
רודאבה
רודאבה וזאל רודאבה (בפרסית: رودابه) היא דמות נשית מיתולוגית המופיעה בחיבור האפי של פירדוסי, השאהנאמה.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ורודאבה · ראה עוד »
שאהנאמה
שאהנאמה (בפרסית: شاهنامه), כלומר "ספר המלכים" או "אפוס המלכים", כאשר 'שאה' הוא כינוי למלך פרסי ו'נאמה' הוא ספר, הוא אפוס פואטי עצום שנכתב על ידי המשורר הפרסי פירדוסי בשנת 1010 בהתבסס על מקורות קודמים, והוא האפוס הלאומי של העולם דובר הפרסית.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ושאהנאמה · ראה עוד »
שאול שקד
שאול שקד (5 במרץ 1933 – 27 באוקטובר 2021) היה פרופסור בחוג ללימודי הודו, איראן וארמניה ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת 2000, ונשיא של כבוד של איגוד האקדמיות למדעים הבין-לאומי.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ושאול שקד · ראה עוד »
שגרירות הממלכה המאוחדת באיראן
שגרירות הממלכה המאוחדת באיראן שוכנת בטהראן, בירת איראן.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ושגרירות הממלכה המאוחדת באיראן · ראה עוד »
תור הזהב של האסלאם
תור הזהב של האסלאם (בערבית: العصر الذهبي للإسلام) הוא כינוי לתקופה שבין המאה ה-8 לספירה ועד למאה ה-13 לספירה, או המאה ה-16 לספירה שבה אימפריות מוסלמיות נהנו משגשוג צבאי, עוצמה כלכלית ופריחה תרבותית בתחומים רבים הכוללים את האמנות, האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה והפיזיקה.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ותור הזהב של האסלאם · ראה עוד »
טשקנט
רחוב בטשקנט מבט אווירי על טשקנט בחורף טַשְׁקֵנְט (באוזבקית: Тошкент/Toshkent/تاشكینت, מילולית: "עיר האבן"; ברוסית: Ташкент; בפרסית: تاشکند - תאשכנד) היא בירת אוזבקיסטן והגדולה שבעריה.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וטשקנט · ראה עוד »
זרתוסטרה
זַרַתוּסְטְרַה (מאווסטית: 𐬰𐬀𐬭𐬀𐬚𐬎𐬱𐬙𐬭𐬀), או בשמו היווני זוֹרוֹאָסְטְרֵס (Ζωροάστρης) היה נביא ממדי ומייסדה של הדת הנקראת על שמו: זורואסטריות (או בשמה העברי האחר: אמגושיות).
חָדָשׁ!!: פירדוסי וזרתוסטרה · ראה עוד »
ח'אדם עלי
ח'אדם עלי (באנגלית: Khadim Ali,באורדו: خادمعلی, נולד ב-1978 בכוויתה) הוא צייר פקיסטני-אוסטרלי ממוצא אפגני, בן לקבוצה האתנית הזארה.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וח'אדם עלי · ראה עוד »
ח'וסרו השני
חסרו עומד בצד התעלה שנבנתה כדי לספק לשירין חלק עזים ופרות ח'וסרו השני (בתעתיק מדויק: ח'סרו; בפרסית: خسرو پرویز, "ח'סרו פרויז"), לעיתים קרוי במקורות קלאסיים "פרויז" (הבלתי מנוצח), היה המלך העשרים ושניים באימפריה הסאסאנית הפרסית, שמלך משנת 590 עד שנת 628 לספירה.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וח'וסרו השני · ראה עוד »
ח'וסרו ושירין
ח'וסרו ושִירִין (בפרסית: خسرو و شیرین; ח'סרו ו שירין) הוא שמו של רומן טרגי פרסי מפורסם.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וח'וסרו ושירין · ראה עוד »
ח'וראסאן
ח'וראסאן על מפת אסיה התיכונה. צפונית לו נמצאים טראנסאוקסאניה במזרח וח'ווארזם במערב ח'וראסאן (בפרסית: خراسان, התרגום המילולי: "מקום זריחת השמש") הוא שמו ההיסטורי של חבל ארץ נרחב במרכז אסיה, המקיף אזורים בצפון-מזרח איראן, אפגניסטן, דרום ומזרח טורקמניסטן, דרום אוזבקיסטן ודרום טג'יקיסטן.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וח'וראסאן · ראה עוד »
בם
בָּם (בפרסית: بم) היא עיר בפרובינציית כרמאן שבדרום מזרח איראן.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ובם · ראה עוד »
גאבור דבצ'רי
גאבור דבצ'רי (בהונגרית: Devecseri Gábor; 27 בפברואר 1917, בודפשט – 31 ביולי 1971, בודפשט) היה משורר, סופר, מתרגם ספרותי, פילולוג קלאסי יהודי-הונגרי שזה בפרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל לפרס ישראל), זכה פעמיים בפרס אטילה יוז'ף (הפרס הספרותי הממלכתי הגבוה בהונגריה) ופעמיים בפרס באומגרטן.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וגאבור דבצ'רי · ראה עוד »
גרדאפריד
סהראב נלחם בגרדאפריד שפה.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וגרדאפריד · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: פירדוסי והמאה ה-10 · ראה עוד »
הארמון הגדול של קונסטנטינופול
הארמון הגדול של קונסטנטינופול (ביוונית: Μέγα Παλάτιον; בלטינית: Palatium Magnum; בטורקית: Büyük Saray) הידוע גם כ"ארמון הקדוש" (ביוונית: Ἱερὸν Παλάτιον; בלטינית: Sacrum Palatium) היה קומפלקס מבנים שמוקם בחלק הדרום מזרחי של חצי האי הידוע כיום כאיסטנבול העתיקה (לשעבר קונסטנטינופול).
חָדָשׁ!!: פירדוסי והארמון הגדול של קונסטנטינופול · ראה עוד »
הר דמאוונד
הר דמאוונד (בפרסית: دماوند), הוא הר געש פעיל, ופסגתו היא הגבוהה ביותר באיראן ובמזרח התיכון כולו.
חָדָשׁ!!: פירדוסי והר דמאוונד · ראה עוד »
השושלת הסאמאנית
השושלת הסאמאנית הייתה משפחה פרסית במוצאה אשר צאצאיה הקימו אמירות אוטונומית בתחומי הח'ליפות העבאסית.
חָדָשׁ!!: פירדוסי והשושלת הסאמאנית · ראה עוד »
החברה למורשת הלאומית של איראן
סמל החברה למורשת הלאומית של איראן החברה למורשת הלאומית של איראן (בפרסית: انجمن آثار و مفاخر فرهنگی) הייתה אגודה שהוקמה על ידי קבוצת איראנים משכילים בשנת 1922, לקראת סוף השלטון הקאג'ארי באיראן.
חָדָשׁ!!: פירדוסי והחברה למורשת הלאומית של איראן · ראה עוד »
כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול
הפלישה לאימפריה הפרסית בשנת 334 לפנה"ס פתחה את מסעי המלחמה של אלכסנדר הגדול ביבשת אסיה.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וכיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול · ראה עוד »
ידע הוא כוח
Знание — сила הוא שמו של מגזין מדעי שיצא ברוסיה וברית המועצות. ידע הוא כוח (בלטינית: scientia potentia est) הוא אפוריזם לטיני.
חָדָשׁ!!: פירדוסי וידע הוא כוח · ראה עוד »
1020
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פירדוסי ו1020 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פירדוסי
