גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
94 יחסים: מאפיית ברמן, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם שם טוב הכהן חסיד, מערת הנביאים, מקס סנדרצקי, מרדכי זאב איטינגא, משאת משה ויהודית, משפחת ריבלין, משפחת ששון, משה שרון, משה זקס, מתחם שער הפרחים, מלון אמדורסקי, אפרים כהן-רייס, אשר לייב בריסק, אלעזר יעקב פודהורצר, אלתר לוין, אליהו שלמה זלמן בסאן, אליהו לנדא, אליהו האניג, אברהם אבושדיד, אברהם בכר אברהם, איטה ילין, נצח ישראל (פתח תקווה), נחמן גדליהו ברודר, נחום רגוזניצקי (עץ חיים), נבי סמואל, עזריאל זליג הויזדורף, פנחס מ' גראיעווסקי, פנחס מרדכי גראייבסקי, פנחס בן צבי גראייבסקי, פנחס בן צבי גרייבסקי, פנחס גראייבסקי, פטר קלאסן, פינחס גראייבסקי, פינחס גרייבסקי, צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, קברי המלכים, קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19, רמב"ן, רחל גרין, שמואל צוקרמן, שמואל גדליה ניימן, שערי צדק (שכונה), שערי ציון (כתב עת), שערי תורה (תלמוד תורה ביפו), שרה סוניה דיסקין, שלמה זלמן עמריך, שלמה בן-אליהו, ..., שלמה ברדקי, שלמה ישראל שיריזלי, שלום שכנא ילין, שכונת אחווה, חיים ולירו, באב חוטה, בני ברית, בנימין יחזקאל יהודה, בצלאל לאפין, בתי זיבנברגן, ביקור הנסיך ויליאם בישראל, בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי, בית פין, בית חולים הרצוג, בית העלמין היהודי ביפו, בית הקברות סמבוסקי, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית החולים לילדים מריאנשטיפט, בית החולים ביקור חולים, בית היתומים הספרדי, בית יעקב (שכונה), גרייבסקי, גוש חלב, דורש ציון, היישוב הישן, יעקב מן, יעקב מאיר, יעקב שכביץ, יעקב גולדמן (עיתונאי), יצחק פראג אופלטקה, יצחק ליפקין (פעלז), יקבי משפחת שור, ירחמיאל אמדורסקי, ישיבת תפארת ירושלים, ישיבת תפארת ישראל, יחיאל צבי צימרינסקי, יחיאל בכר, יואל משה סלומון, יוסף מרדכי הלוי, יוסף צבי רימון, יוסף ריבלין, יוסף זוסמנוביץ, יוסף חיים זוננפלד, יוחנן דוד סלומון. להרחיב מדד (44 יותר) »
מאפיית ברמן
אבן רחיים המציינת את מיקום טחנת הקמת והמאפייה בשכונת ג'ורת אל ענב (חוצות היוצר) סמל העוגן המוטבע על כלל אריזות הלחמים של מאפיית ברמן ומשמש כלוגו החברה החל מ-1917 הלוגו של מאפיית לחם הארץ בבעלות ברמן מ-2001 הלוגו של מאפיית ליבו בבעלות ברמן מ-2008 לוגו מאפיית ודש בבעלות ברמן מ-2001 מאפיית ברמן (נקראת רשמית י. את א. ברמן בע"מ) היא מאפייה ישראלית גדולה, השנייה בגודלה בישראל לאחר מאפיות אנג'ל.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומאפיית ברמן · ראה עוד »
מנחם מנדל מקאמיניץ
מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »
מנחם שם טוב הכהן חסיד
הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד קטע טקסט בכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"), פרי עטו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד. תחתיו מתנוססת חתימתו המסוגננת. הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד (1851–1911) היה איש ציבור, דיין ופוסק, ממייסדי בית החולים משגב לדך ומנהלו, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וחבר בית הדין של העדה בעיר, ממנהלי בית המדרש דורש ציון ומהרבנים הבולטים בקהילה הספרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומנחם שם טוב הכהן חסיד · ראה עוד »
מערת הנביאים
תרשים המערה הכניסה למערה מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים מערת הנביאים היא מערת קבורה מהתקופה הביזנטית על הר הזיתים, מדרום לכביש המוביל אל מלון שבע הקשתות, אשר מסורות קדומות ייחסו אותה כמערת קברם של הנביאים חגי, זכריה ומלאכי, שלושה נביאי המקרא האחרונים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומערת הנביאים · ראה עוד »
מקס סנדרצקי
מקס סנדרצקי סנדרצקי (באמצע) ומטופלים בחצר בית החולים מריאנשטיפט בירושלים, 1872 בית החולים בשנת 2009 ד"ר מקס סנדרצקי (בגרמנית: Max Sandreczky; 1839 - 22 ביוני 1899) היה רופא ילדים, כירורג, מיילד ואיש אשכולות גרמני, שחי בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומקס סנדרצקי · ראה עוד »
מרדכי זאב איטינגא
הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד, 1804 – ב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומרדכי זאב איטינגא · ראה עוד »
משאת משה ויהודית
מרכז הבינתחומי הרצליה "מַשְׂאַת משה ויהודית" הוא כינויה של מכונת דפוס שהוענקה בשנת 1842 על ידי משה מונטפיורי לבית הדפוס של ישראל ב"ק בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומשאת משה ויהודית · ראה עוד »
משפחת ריבלין
רבי יוסף ריבלין משפחת ריבלין היא משפחה יהודית ענפה שמוצאה ממזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומשפחת ריבלין · ראה עוד »
משפחת ששון
"בית ששון" בשנגחאי, סין משפחת שַׂשׂון (באנגלית: Sasson, בערבית: ساسون) היא משפחת אצולה, יהודית ממוצא בגדאדי, שהרשתות המסחריות והפיננסיות שלה חלשו על המסחר בין האימפריה הבריטית להודו והמזרח הרחוק בשיא התקופה האימפריאליסטית הבריטית.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומשפחת ששון · ראה עוד »
משה שרון
משה שרון (נולד ב-18 בדצמבר 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ללימודי אסיה ואפריקה, מייסד ומופקד הקתדרה הראשונה בעולם ללימודים בהאיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומשה שרון · ראה עוד »
משה זקס
משה זקס (נכתב גם זאקס, זאכס; בגרמנית: Moses Sachs; 1800, דריסיקאקר, דוכסות סקסוניה-מיינינגן – 5 ביולי 1870, ירושלים) היה עסקן ירושלמי ושד"ר.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומשה זקס · ראה עוד »
מתחם שער הפרחים
מפת האזור מתחם שער הפרחים (מכונה גם בית הפרחים) הוא שכונה יהודית ברובע המוסלמי, השכונה נמצאת בסמוך לחומת העיר העתיקה ובקרבת שער הפרחים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומתחם שער הפרחים · ראה עוד »
מלון אמדורסקי
רחבת שער יפו, הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי המלון במבט משער יפו, ראשית המאה ה-20 פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון פטרה כיום מלון אמדורסקי (בפרסומים שונים נקרא גם מלון מרכזי, מלון מרכז, מלון המרכז ומלון צנטרל) היה בית מלון בירושלים בבעלותו של ירחמיאל אמדורסקי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ומלון אמדורסקי · ראה עוד »
אפרים כהן-רייס
ממוזער אפרים כהן-רייס (בלועזית: Ephraim Cohen-Reiss; 14 במאי 1863, ירושלים – 1 בינואר 1943, צרפת) היה מראשוני המייסדים של חינוך מודרני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ואפרים כהן-רייס · ראה עוד »
אשר לייב בריסק
אשר לייב בריסק (תרל"ב 1872 - ד' בכסלו תרע"ז 29 בנובמבר 1916) היה סופר וביבליוגרף איש היישוב הישן בירושלים, ראשון הממפים והמתעדים של בית הקברות בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ואשר לייב בריסק · ראה עוד »
אלעזר יעקב פודהורצר
ממוזער אלעזר יעקב פודהורצר (ט"ו באדר תר"כ, מרץ 1860 – י"ד בחשוון תרפ"ה, נובמבר 1924) היה מראשי היישוב היהודי בצפת, שד"ר ומגואלי מירון.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ואלעזר יעקב פודהורצר · ראה עוד »
אלתר לוין
אלתר לוין בלבוש מערבי המילים 'אסף הלוי תרפ"ג' בפתח ביתו ברוממה ממוזער אלתר לוין (כ"ה בטבת תרמ"ג, 4 בינואר 1883 – י"ד בתשרי תרצ"ד, 4 באוקטובר 1933), שנודע גם בכינויו הספרותי אסף הלוי, היה איש עסקים בינלאומי, מרגל ומקימה של רשת ריגול חשובה, משורר ירושלמי ומחלוצי ענף הביטוח בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ואלתר לוין · ראה עוד »
אליהו שלמה זלמן בסאן
אליהו שלמה זלמן בסאן (1800 - כ"ד בשבט תרמ"ב, 13 בפברואר 1882) היה נפח ידוע ביישוב הישן בירושלים במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ואליהו שלמה זלמן בסאן · ראה עוד »
אליהו לנדא
הרב אליהו לנדא (כ"ד בתמוז ה'תרל"ג, 19 ביולי 1873, - כ"ד בתמוז ה'תש"ו, 23 ביולי 1946), היה ידוע בכינויו "נכד הגר"א" (אם כי היה בעצם בן נינו של הגר"א) ו"גואל התנ"ך".
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ואליהו לנדא · ראה עוד »
אליהו האניג
קברו בהר הזיתים אליהו האניג (כ"ו בשבט תרכ"ב, ינואר 1862– ד' בחשוון תרפ"ה, 1924) היה עסקן וסופר בירושלים בסוף המאה ה-19 וברבע הראשון של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ואליהו האניג · ראה עוד »
אברהם אבושדיד
אברהם מאיר (אלברט) אבושדיד (תרל"ה, 1875 – ט' באדר תר"ץ, 9 במרץ 1930) היה מראשוני הרופאים העבריים ילידי הארץ.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ואברהם אבושדיד · ראה עוד »
אברהם בכר אברהם
אברהם (רבינו) בכר אברהם (ידוע גם, בעיקר בידי מתנגדיו, בראשי התיבות חרב"א (??? - כ"ד באדר תרט"ו, 14 במרץ 1855) היה מראשי העדה הספרדית בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ואברהם בכר אברהם · ראה עוד »
איטה ילין
איטה יֶלין (1 בדצמבר 1868 – 29 באפריל 1943) הייתה מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי בית החולים עזרת נשים ופעילה במוסדות בני ברית.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ואיטה ילין · ראה עוד »
נצח ישראל (פתח תקווה)
תמונת סיום, כיתה א 1946 בית ספר נצח בנות ברחוב מוהליבר בית ספר נצח ישראל הוא בית ספר דתי שהתקיים במשך רוב המאה ה-20 בפתח תקווה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ונצח ישראל (פתח תקווה) · ראה עוד »
נחמן גדליהו ברודר
הרב נחמן גדליהו ברודר (ב' בתמוז ה'תרי"ז, 1857 – ט' באב ה'ת"ש, 1940) היה תלמיד חכם ירושלמי, מראשי היישוב הישן ויושב ראש הוועד הכללי כנסת ישראל, ממונה כולל הורדונה, מייסד בתי הורדונא, ועוד.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ונחמן גדליהו ברודר · ראה עוד »
נחום רגוזניצקי (עץ חיים)
הרב נחום רַגוֹזְנִיצְקִי (ה'תרכ"ה, 1865 - ד' באב ה'תרע"ח, 12 ביולי 1918) היה המנהל הראשי והבוחן של תלמוד תורה עץ חיים, ודמות בולטת ביישוב הישן בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ונחום רגוזניצקי (עץ חיים) · ראה עוד »
נבי סמואל
נבי סמואל באיור משנת 1889 נבי סמואל. מבט מכיוון שדרות מנחם בגין בירושלים. מימין - שכונת רמות פתח הכניסה הראשי של המסגד, (2007) המונים עולים לקבר שמואל הנביא ביום ההילולה ממצאים צלבניים וממלוכים סביב המסגד נשים בציון הקבר בקומת המרתף (בניגוד למוסלמים, המציגים אותו בקומת הכניסה) נבי סמואל בלילה נבי סמואל (מכונה גם קבר שמואל הנביא; בערבית: النبي صموئيل, "אַ-נַבִּי צַמְוִיל") הוא אתר המקודש לשלוש הדתות האברהמיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ונבי סמואל · ראה עוד »
עזריאל זליג הויזדורף
תמונת עזריאל זליג הויזדורף עם מדליית אביר הממלכה הפרוסית (1898) הרב עזריאל זֶלִיג הוֹיזְדוֹרְף (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: זעליג הויזדארף; תקפ"ו, 1826 – כ"ה בסיון ה'תרס"ה, 1905).
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ועזריאל זליג הויזדורף · ראה עוד »
פנחס מ' גראיעווסקי
#הפניה פנחס גרייבסקי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ופנחס מ' גראיעווסקי · ראה עוד »
פנחס מרדכי גראייבסקי
#הפניה פנחס גרייבסקי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ופנחס מרדכי גראייבסקי · ראה עוד »
פנחס בן צבי גראייבסקי
#הפניה פנחס גרייבסקי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ופנחס בן צבי גראייבסקי · ראה עוד »
פנחס בן צבי גרייבסקי
#הפניה פנחס גרייבסקי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ופנחס בן צבי גרייבסקי · ראה עוד »
פנחס גראייבסקי
#הפניה פנחס גרייבסקי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ופנחס גראייבסקי · ראה עוד »
פטר קלאסן
פטר (דוד בן אברהם) קלאסן (בגרמנית: Peter Klassen; נולד ב-1809, נפטר ב-10 ביולי 1865) היה גר ממוצא גרמני אשר פעל באמצע המאה ה-19 בארץ ישראל לקידום החקלאות היהודית.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ופטר קלאסן · ראה עוד »
פינחס גראייבסקי
#הפניה פנחס גרייבסקי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ופינחס גראייבסקי · ראה עוד »
פינחס גרייבסקי
#הפניה פנחס גרייבסקי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ופינחס גרייבסקי · ראה עוד »
צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ו' בסיוון ה'תר"ג, 1843 – כ"ד בכסלו ה'תרמ"ח, 1887) היה רב בליגום וברוגולי שבליטא.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וצבי יהודה רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »
קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים
הכניסה הראשית לקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית אוגוסטה ויקטוריה וכנסיית העלייה הרוסית בהר הזיתים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן רחבת ננסי רייגן ומרכז הסטודנטים ע"ש פרנק סינטרה קמפוס הר הצופים הוא הגדול מארבעה קמפוסים בהם פועלת האוניברסיטה העברית והוא הוותיק והמרכזי ביותר של האוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים · ראה עוד »
קברי המלכים
קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וקברי המלכים · ראה עוד »
קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19
המעצמות האירופיות החלו להתבסס בארץ ישראל בשנת 1799, בעקבות מסעו של נפוליאון בארץ, מסע שעורר עניין בעולם הנוצרי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וקולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19 · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ורמב"ן · ראה עוד »
רחל גרין
רחל גרין חצר רחל גרין רחל לאה גרין (1861, יפו - 20 באוקטובר 1934, ירושלים) הייתה מהדמויות הבולטות בקרב הקהילה היהודית המתדלדלת שהתגוררה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים בשנות ה-20 של המאה ה-20, והיהודיה האחרונה שנותרה בו לאחר מאורעות תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ורחל גרין · ראה עוד »
שמואל צוקרמן
שמואל הלוי צוקרמן (בכתיב (יידי): צוקערמאן; ה'תרט"ז, 1856 – ו' באדר ב' ה'תרפ"ט, 18 במרץ 1929) היה מדפיס ומו"ל עברי בירושלים במאות ה-19 וה-20.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושמואל צוקרמן · ראה עוד »
שמואל גדליה ניימן
הרב שמואל גדליה ניימן (ו' בטבת ה'תרמ"ח, 21 בדצמבר 1887 - כ"א בתשרי ה'תשי"ט, 5 באוקטובר 1958) היה רב ירושלמי ממוצא פולני, ראש ישיבה בישיבת עץ חיים במשך 40 שנה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושמואל גדליה ניימן · ראה עוד »
שערי צדק (שכונה)
שערי צדק במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 שכונת שערי צדק היא שכונה קטנה בירושלים, השוכנת בצמוד לרחוב יפו מצפונו, מול בניין שערי צדק הישן, הקרוי על שם השכונה, וממערב לשכונת מחנה יהודה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושערי צדק (שכונה) · ראה עוד »
שערי ציון (כתב עת)
עמוד השער שערי ציון היה כתב עת תורני בעל זיקה לתנועת המוסר שראה אור בירושלים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 (ה'תרפ"א–ה'תרצ"ט).
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושערי ציון (כתב עת) · ראה עוד »
שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)
250px מודעה בעיתון החבצלת, חתומה בידי זלמן דוד ליבונטין 28.6.1908 שער הבניין כיום (2010) שערי תורה הוא תלמוד תורה מתקופת העלייה הראשונה אשר הוקם על ידי היישוב הישן בשכונת נווה שלום יפו ב-1890, פעל עד מלחמת השחרור נסגר וננטש עקב המלחמה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושערי תורה (תלמוד תורה ביפו) · ראה עוד »
שרה סוניה דיסקין
שרה סוניה דיסקין (תקע"ז, 1816 - כ בתשרי ה'תרס"ז, 10 באוקטובר 1906; הייתה ידועה ומוכרת כ"רבנית מבריסק") הייתה דמות משמעותית בקהילה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושרה סוניה דיסקין · ראה עוד »
שלמה זלמן עמריך
רבי שלמה זלמן עמריך (תע"ד, 1714, וינה - כ"ה בסיוון ה'תקנ"ד, 23 ביוני 1794, פראג) דיין בפראג בתקופת כהונתו של ה"נודע ביהודה", וראש בית הדין בעיר לאחר פטירתו.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושלמה זלמן עמריך · ראה עוד »
שלמה בן-אליהו
שלמה בן-אליהו (23 ביוני 1933–24 באפריל 2016) היה איש חינוך, מחלוצי שילוב מורשת יהדות המזרח במערכת החינוך, ממייסדי תוכנית הרווחה לתלמידי עיירות הפיתוח, מראשוני המפתחים של דרכי הערכה חלופיות לבחינות ומפתחי ההוראה בסגנון "למידה משמעותית".
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושלמה בן-אליהו · ראה עוד »
שלמה ברדקי
רבי שלמה ברדקי (1846 - 12 ביוני 1915) היה תלמיד חכם וחזן ירושלמי, החזן הראשי של בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד במשך למעלה מ-40 שנה ומחלוצי החזנות האשכנזית המקצועית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושלמה ברדקי · ראה עוד »
שלמה ישראל שיריזלי
שלמה ישראל שֶׁירֶיזלי (בראשי תיבות: שַיִ"ש; בלועזית: Salomon Israel Cherezli; 20 במרץ 1878 – 27 במרץ 1938) היה מו"ל, מתרגם, סופר ועיתונאי ביישוב.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושלמה ישראל שיריזלי · ראה עוד »
שלום שכנא ילין
הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושלום שכנא ילין · ראה עוד »
שכונת אחווה
שכונת אחווה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 טור בתים אופייני בשכונה, חלונות החדרים האחוריים פונים לרחוב הכניסות לבתים פונות לסמטא, העלייה לקומה השנייה, שמרפסת בנויה לכל ארכה, נעשית דרך גרם מדרגות חיצוני גג ישיבת המקובלים ק"ק חסידים בית אל רבני השכונה עושים כל מאמץ לשימור צביונה - פשקוויל בשכונה שכונת אחווה היא שכונה חרדית בירושלים, בין רחוב מלכי ישראל לשכונת זיכרון משה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ושכונת אחווה · ראה עוד »
חיים ולירו
משה יוסף ולירו, בנו של חיים אהרון חיים אהרן ולירו (1845 – אוגוסט 1923, ט' באלול ה'תרפ"ג) היה איש עסקים, מייסד בנק ולירו – הבנק העברי הראשון – ואיש ציבור יהודי בירושלים של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וחיים ולירו · ראה עוד »
באב חוטה
באב חוטה (בערבית: باب حطة) היא שכונה ברובע המוסלמי, באזור הצפון־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, הגובלת במתחם הר הבית במזרח ובשער הפרחים במערב.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובאב חוטה · ראה עוד »
בני ברית
תעודת חברות בארגון משנת 1876 גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובני ברית · ראה עוד »
בנימין יחזקאל יהודה
רבי בנימין יחזקאל יהודה (ה'תר"ד, 1844 - ג בתמוז ה'תרע"ב, 1912) היה ראש ישיבה, מקובל, וסוחר, ממנהיגי קהילת הספרדים בירושלים בכלל וקהילת עולי עיראק בפרט.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובנימין יחזקאל יהודה · ראה עוד »
בצלאל לאפין
קברו בהר הזיתים לוח זיכרון, נמצא ברחוב יהודה הלוי 13 בצלאל לאפין (12 בספטמבר 1856 – 9 בינואר 1939) היה איש עסקים, עסקן ציבור, נדבן, מהעגלונים הראשונים שהסיעו נוסעים מירושלים ליפו.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובצלאל לאפין · ראה עוד »
בתי זיבנברגן
בתי זיבנברגן (לעיתים: זיבנבירגן; ביידיש: זיבנבערגער הייזער) ובשמה המלא: בתי זיבנברגן וסילאדי הייתה שכונה יהודית בירושלים, בין שכונת בתי אונגרין לשכונת שמעון הצדיק.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובתי זיבנברגן · ראה עוד »
ביקור הנסיך ויליאם בישראל
הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג', 2018 ביקור הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג', בישראל הוא הביקור הרשמי הראשון של בן משפחת המלוכה הבריטית בישראל.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וביקור הנסיך ויליאם בישראל · ראה עוד »
בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי
רחוב יפו ב-2008. מצד ימין - בניין מושב הזקנים ובהמשך - מבנים חדשים שהוקמו על שאר השטח הרכבת הקלה. זקנים, דיירים מושב הזקנים והזקנות הספרדי, תמונה מתחילת המאה ה-20. דף מתוך פנקס ההכנסות וההוצאות של מושב הזקנים. בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי הוא מוסד גריאטרי שהוקם על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים בתחילת המאה ה-20 כחלק מ"מוסדות החסד" של הקהילה הספרדית.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובית מושב הזקנים והזקנות הספרדי · ראה עוד »
בית פין
פועלים יהודים בסמוך לבית, 1855 הבית ב-1980 הבית במהלך שחזור ושיפוץ, 1983 צילום אוויר של הבית, 1995 ממוזער ממוזער ממוזער ממוזער בית פין (Finn) בכרם אברהם ברחוב עובדיה 24 בירושלים, הוא אחד ממספר בתים מודרניים ראשונים שנבנו מחוץ לחומות ירושלים בראשית שנות ה-50 של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובית פין · ראה עוד »
בית חולים הרצוג
בית החולים הרצוג (או בשמו הקודם "עזרת נשים") הוא בית חולים גריאטרי ופסיכיאטרי-כללי, הממוקם בירושלים וקרוי על שמה של שרה הרצוג.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובית חולים הרצוג · ראה עוד »
בית העלמין היהודי ביפו
בית העלמין היהודי ביפו, דצמבר 2021 סביבת בית העלמין - אמירי העצים שבו נראים משמאל שער הכניסה לבית העלמין היהודי הישן ביפו בית העלמין היהודי ביפו, הידוע גם בכינוי "בית-הקברות עג'אמי", הוא בית עלמין יהודי השוכן ליד המפגש בין רחוב יהודה מרגוזה לרחוב יהודה הימית בשכונת עג'מי ביפו, ובצמוד מדרום לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובית העלמין היהודי ביפו · ראה עוד »
בית הקברות סמבוסקי
בית הקברות סמבוסקי הוא בית עלמין יהודי עתיק בירושלים, על מורדותיו הדרומיים והמזרחיים של הר ציון.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובית הקברות סמבוסקי · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »
בית החולים לילדים מריאנשטיפט
מקס סנדרצקי סנדרצקי ומטופלים בחצר בית החולים, 1872 החצר ב-1885 החצר ב-2009 חדר אשפוז בבית החולים, 1885 חדר במבנה ב-2009 שער הסיכום השנתי של הכנסות והוצאות בית החולים, 1893 בית החולים לילדים מָרִיאנשְׁטִיפְט (בגרמנית: Kinderhospital Marienstift – בית החולים לילדים של הקרן על שם מריה) היה בית החולים הראשון לילדים בירושלים ובמזרח התיכון, ובין הראשונים מסוגו בעולם.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובית החולים לילדים מריאנשטיפט · ראה עוד »
בית החולים ביקור חולים
בית החולים ביקור חולים הוא בית חולים שנוסד באמצע המאה ה-19 בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובית החולים ביקור חולים · ראה עוד »
בית היתומים הספרדי
שלט הכניסה המבנה, סמטת בורוכוף משמאלו, לפניו מבנה מסחרי ברחוב יפו ומעליו מתנשא בניין "חלונות לירושלים" שער הכניסה המקורי בחזית שפנתה לרחוב יפו בית חינוך יתומים הכללי או בית היתומים הספרדי הוא מוסד צדקה שהוקם ב-1902 על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובית היתומים הספרדי · ראה עוד »
בית יעקב (שכונה)
שכונת בית יעקב ירושלים, מבט מרחוב יפו שכונת בית יעקב ירושלים. מבט לרחוב אבישר שכונת בית יעקב היא שכונה קטנה בירושלים, נוסדה בשנת 1877 והיא התשיעית במניין השכונות היהודיות מחוץ לחומות העיר העתיקה השכונה נושקת לרחוב יפו ורחוב אבישר.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ובית יעקב (שכונה) · ראה עוד »
גרייבסקי
קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וגרייבסקי · ראה עוד »
גוש חלב
שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וגוש חלב · ראה עוד »
דורש ציון
בית הספר במשכנו ברחוב ישעיהו, 1951 דורש ציון היה תלמוד תורה, בית מדרש ובית ספר בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ודורש ציון · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי והיישוב הישן · ראה עוד »
יעקב מן
הרב יעקב משה מן (1849 - ט' בטבת תרס"ט ינואר 1909) היה מראשוני בוני ירושלים החדשה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויעקב מן · ראה עוד »
יעקב מאיר
הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויעקב מאיר · ראה עוד »
יעקב שכביץ
יעקב הכהן שכביץ (שכי; א' בניסן תר"ד, מרץ 1844, חרקוב - ט"ו בטבת תרצ"ג, ינואר 1933, חיפה) היה מראשוני גדרה, פרסם מאמרים רבים והיה יוזם רעיון הקונקורדנציה לתלמוד של חיים יהושע קוסובסקי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויעקב שכביץ · ראה עוד »
יעקב גולדמן (עיתונאי)
יעקב גולדמן (1856 - 2 ביולי 1931) היה רב ועיתונאי אשכנזי שפעל בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויעקב גולדמן (עיתונאי) · ראה עוד »
יצחק פראג אופלטקה
הרב יצחק פראג אופלטקה (או אופלטקא) (תקע"ט, 1819 - י"א בשבט תר"ס, 1900) היה רב, מרפא ואיש ציבור ירושלמי, פעל בעיקר לקירוב לבבות בין העדות בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויצחק פראג אופלטקה · ראה עוד »
יצחק ליפקין (פעלז)
יצחק ליפקין (פעלז) (תקצ"ד, 1834 − י"ט באדר ב' תרפ"ז, מרץ 1927) היה סוחר ומקים שכונות בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויצחק ליפקין (פעלז) · ראה עוד »
יקבי משפחת שור
הודעת פרסום לבית המסחר של האחים שור ביפו, הצבי 1908. יקבי משפחת שור הם היקבים הראשונים אשר נוסדו במדינת ישראל על ידי בני משפחת שור מירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויקבי משפחת שור · ראה עוד »
ירחמיאל אמדורסקי
רחבת שער יפו: הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון "בלה ויסטה" ביפו בית אמדורסקי, ברחוב הצבי 4 בשכונת רוממה בירושלים ירחמיאל אַמדוּרסקי (ט' באב תרל"ז, יולי 1877 – 1 באוגוסט 1956) היה איש ציבור ירושלמי ומחלוצי המלונאות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וירחמיאל אמדורסקי · ראה עוד »
ישיבת תפארת ירושלים
כתב מינוי השד"ר המקובל רבי מרדכי סויסיא לערי מרוקו לגבות כספים ולקבוע קופות עבור ישיבת תפארת ירושלים סיון תר"ע 1910. תפארת ירושלים הייתה הישיבה הספרדית החשובה והגדולה ביותר בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וישיבת תפארת ירושלים · ראה עוד »
ישיבת תפארת ישראל
ישיבת תפארת ישראל היא ישיבה ליטאית בחיפה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי וישיבת תפארת ישראל · ראה עוד »
יחיאל צבי צימרינסקי
צימרינסקי יחיאל צבי צימרינסקי (תרי"ט, 1859 – ו' באלול תרצ"ג, 28 באוגוסט 1933) היה איש היישוב היהודי, רב פעלים בקהילה היהודית, אומן ליצירות מעץ זית, עמד בראש ארגון האומנים ובעלי המלאכה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויחיאל צבי צימרינסקי · ראה עוד »
יחיאל בכר
חכם יחיאל בכר, יליד חברון, איש היישוב הוותיק, ומחלוצי היישוב היהודי ביפו.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויחיאל בכר · ראה עוד »
יואל משה סלומון
קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויואל משה סלומון · ראה עוד »
יוסף מרדכי הלוי
הרב יוסף מרדכי הלוי (29 ביוני 1878 – 31 באוגוסט 1947) היה איש ציבור ומחנך ירושלמי, אב בית דין של העדה הספרדית בעיר, מנהל בית המדרש לרבנים של חברת עזרה, ממייסדי בית היתומים הספרדי, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים ובית החולים משגב לדך, ממנהיגי הסתדרות המזרחי וציר אספת הנבחרים הראשונה.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויוסף מרדכי הלוי · ראה עוד »
יוסף צבי רימון
יוסף צבי (י"צ) רימון (י"ח בסיוון תרמ"ט, 17 ביוני 1889 – ו' בטבת תשי"ט, 17 בדצמבר 1958) היה משורר וסופר עברי דתי ישראלי.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויוסף צבי רימון · ראה עוד »
יוסף ריבלין
רחוב ריבלין בנחלת שבעה, שנות ה-50 רחוב ריבלין כיום החבצלת, כ"ח באלול תרנ"ו, 6 בספטמבר 1896 יוסף (יאשע) ריבלין (י' בטבת תקצ"ז, 18 בדצמבר 1836 – כ"ז באלול תרנ"ו, 5 בספטמבר 1896) היה מראשי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 ומבוני שכונות ירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויוסף ריבלין · ראה עוד »
יוסף זוסמנוביץ
רבי יוסף זוסמנוביץ (ביידיש: זוסמאנאוויץ; תרנ"ה (1895), מינסק - אב תש"א (1941), וילקומיר) היה רב ליטאי, שימש כרב בסלובודקה וכרבה של וילקומיר.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויוסף זוסמנוביץ · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
יוחנן דוד סלומון
יוחנן דוד סלומון יוחנן דוד סלומון (תרי"ז, 1857 – ט"ז בטבת תרע"ג, 26 בדצמבר 1912) היה פעיל ציבור בירושלים.
חָדָשׁ!!: פנחס גרייבסקי ויוחנן דוד סלומון · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פנחס_גרייבסקי
