תִקשׁוֹרֶת

646 יחסים: AEG, Magic to Make the Sanest Man Go Mad, ממנון (מיתולוגיה), מאחורי הגדר, מאורע ברנר, מאיר דיזנגוף, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, מנחם מנדל מקוצק, מנחם זלמן וולפובסקי, מנגינות עבריות, מנדלי מוכר ספרים, מניפתה של ליידי וינדרמיר, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מסעות בנימין השלישי, מסעי גוליבר, מסביב לעולם בשמונים יום, מסה (חיבור עיוני), מסילת ישרים, מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, מעשה בני האלוהים, מעשה בראשית, מקס נורדאו, מקסים גורקי, מקבת', מרדכי אליאשברג, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי אהרנפרייז, מרדכי צבי מאנה, מרדכי בן-עמי, מרים החשמונאית, משא מלחמת איגור, משפחת בניה הסופר, משקל (שירה), משלי קרילוב, משה, משה מנדלסון, משה מונטיפיורי, משה אטר, משה קליינמן, משה רוזנסון, משה לייב ליליינבלום, משה גידמן, משה ויטנברג, מתי (שיר), מתי מדבר האחרונים, מלחמת גאליה, מלחמת השפות, מלחמה ושלום, מליצה, מחלקת הל"ה, ..., מבשרי הציונות, מגילת הטבח, מגילת הגדוד, מדעי הרוח הדיגיטליים, מדינת היהודים, מה שחייב להיאמר, מהדורה מוערת, מוריס מטרלינק, מוריס רוזנפלד, מושבות הברון הירש בארגנטינה, מותו של איוואן איליץ', מוטקה חב"ד, מיקרוקוסמוס (פילוסופיה), מילתא זוטרתא, מילה (ניתוח), מילון בן-יהודה, מיכאל ברקוביץ, מיכאל הלפרן, מיכל, מיכל (שיר), מיכה יוסף לבנזון, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, א. גיטלין, אמנון ותמר, אמה לזרוס, אמילי דיקנסון, אם צו הגורל..., אנטישמיות, אנה אחמטובה, אנה קארנינה, אני (שיר), אני מאמין (שחקי שחקי), אני ואתה (שיר של רחל), אסף ברטוב, אספת הרבנים (1910), אפרים לוצאטו, אפיטף, אקליפטוס (שיר), ארתור מאיר, ארתור רופין, ארכיון דיגיטלי, אריה "בעל גוף", אריה טרטקובר, ארייה (חקלאות), אשר ברש, אשדוד ים, את אינך יודעת, אל נא תשירי, אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, אל חי יפתח, אל הציפור, אלעזר בירבי קליר, אלפרד תייר מהן, אלפרד טניסון, אלטנוילנד, אלג'רנון צ'ארלס סווינברן, אלון בכות, אלוף בצלות ואלוף שום, אלוהים מת, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אליעזר פקטורובסקי, אליעזר צבי צווייפל, אליעזר בן-יהודה, אליעזר יצחק אילנאה, אלישע בן אבויה, אלישבע (משוררת), אליזה אורז'שקובה, אליהו מידניק, אליהו קצנלנבוגן, אחרי מותי, אחד העם, אבני אלגביש, אברהם מאפו, אברהם אורי קובנר, אברהם סוצקבר, אברהם פריידנברג, אברהם קריב, אברהם רגלסון, אברהם שלונסקי, אברהם לודויפול, אברהם ליסין, אברהם חלפי, אברהם ברוידס, אברהם גולדפאדן, אברהם והצלמים, אברהם יצחק הכהן קוק, אגדת שלושה וארבעה, אגדה (יהדות), אגודת חובבי שפת עבר, אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל, אגודת הסוציאליסטים העברים, אד"ם הכהן, אדני השדה, אדה פואטית, אדוארד ברנשטיין, אהרן שמואל ליברמן, אהרן דוד גורדון, אהל שם (מפעל תרבות), אהבת ציון (רומן), אומרים ישנה ארץ, אונסילוס, אוצר הספרים היהודי השיתופי, אוצר התיישבות היהודים, אור וירושלים, אורלנדו (ספר), אורי ניסן גנסין, אורי צבי גרינברג, אוריאל אקוסטה, אותנפישתים, אוטואמנציפציה!, אוטואנטישמיות, אוי קלט, אירה יאן, אירוניה, איתן האזרחי, איליאדה, איליה ציון, איטליה הצעירה, איגרון, אידה צורית, איו (מיתולוגיה), איוואן קרילוב, נאום קורי העכביש, נפתלי משכיל לאיתן, נפתלי הרץ וייזל, נפוליאון והיהודים, נקדימון בן גוריון, נשר (עיר), נשיא הסנהדרין, נתן אליהשווילי, נתן זך, נתן בירנבוים, נתיבות השלום, נחש הנחושת, נחום סלושץ, נחום סוקולוב, נכנס יין יצא סוד, ניצחון קדמאי, נישואי בהלה, ניטשה והציונות, סעדיה שושני, ספר, ספר אלקטרוני, ספר האגדה, ספר הבדיחה והחידוד, ספרות המוסר, ספרות יידיש, ספריית בני ברית, ספרייה, ספרייה לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות, ספרייה דיגיטלית, ספיח (סיפור), סלימאן קארה, סדנא דארעא חד הוא, סונטה, סורת אאל עמראן, סוטה (הלכה), סינקדוכה, סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים, סיפורי אלף לילה ולילה, סיפורי ככה סתם, סיקריים, סיראנו דה ברז'ראק (מחזה), עמנואל הרומי, עמוס גלילי, עציץ פרחים, עקרה (שיר), ערפד, ערפה, ערביי ארץ ישראל, ערי ז'בוטינסקי, עשרת הרוגי מלכות, על הגורן, על הדרך עץ עומד, עלי כינור, עלילת הדם בסראטוב, עלילות גילגמש, עזרא גולדין, עזרת ישראל (שכונה), עברית, עבדי זמן, עבדים (שיר), עגונות, עונש מוות, עונג שבת (אגודה), עיקרי התחייה, עיתונות עברית, פאוסט (גתה), פניה ברגשטיין, פרנץ יוזף ואלץ, פרס יגאל אלון, פרויקט בן יהודה, פרויקט בן־יהודה, פרויקט גוטנברג, פת לחם, פתגם, פליניוס הזקן, פועה רקובסקי, פוטוריזם, פירוש חלומות, פישל לחובר, פיליפ סידני, פיליטון, פיוט, פיוטר קרופוטקין, צ'יבי, צפורה, צבי בלקובסקי, צבי הרמן שפירא, צבי הירש קלישר, צבי יהודה, צדק (יהדות), צילה דראפקין, ציון הלא תשאלי, ציונות רוחנית, ציוני ציון, ציידות אוניות הסוחר הגרמניות במלחמת העולם הראשונה, קן ציפור, קנטוניסטים, קנדיד, קרפלך, קרל קאוטסקי, קרב סלמיס שבקפריסין (497 לפנה"ס), קרב קופנהגן (1801), קרב לאדה, קרב דרפאנה, קלמן שולמן, קללת עזרא הסופר, קדם-אסלאם, קהילת יהודי מיינץ, קוצו של יוד, קוצו של יוד (שיר), קוריולנוס, קיר הפלא אשר בוורמייזה, ראובן אשר ברודס, ראי אדמה, רעם היופי, רעיונות, רצח אמיל גרינצווייג, רצח ארלוזורוב, רק על עצמי, רש"י, רחל בירנבאום, רחל המשוררת, רחוב הרצל (תל אביב), רחוב ירושלים (חיפה), רבן יוחנן בן זכאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יוחנן, רות בונדי, רובאעיאת, רודולף בורכארט, רוהאטין, רוי ספייסר, ריש לקיש, ש. אנ-סקי, ש. שלום, ש. בן-ציון, שמאל הירדן, שמעון פרוג, שמעון דובנוב, שמשון, שמשון מלצר, שמחה פינסקר, שמואל אבנרי, שמואל ליב ציטרון, שמואל ליב גורדון, שמואל בלום, שמואל דוד לוצאטו, שמואל הנגיד, שמואל הוגו ברגמן, שמואל ישראל מולדר, שמואל יוסף פבזנר, שמואל יוסף פין, שמירת הנפש, שארל בודלר, שאול טשרניחובסקי, שאילת מילים, שני אבנשטיין סיגלוב, שניאור זק"ש, שפה משפטית, שר היער, שרגא פייבל פרנקל, שרה בת-טובים, שלמה מימון, שלמה המלך והדבורה, שלום הכהן, שלושה בני עורב, שלילת הגלות, שחמט, שחור על גבי לבן, שבע מידות רעות, שבעת הימים, שבתי צבי, שגיאת כתיב, שהרזאד, שומרונים, שום, שורש מחומש, שכול וכישלון, שכיחות אותיות בעברית, שיר תיאורי, שירתי (שיר), שירה (ספר), שירים לאילאיל, שירים ופזמונות לילדים, שיבה (שיר), תמר (בת דוד), תמר'ל ברגסון, תמונתו של דוריאן גריי, תנאים, תעלת הימים, תקוה שריג, תרבות דיגיטלית, תרגומי הקוראן לעברית, תרגום, תלמוד ירושלמי, תחת התות, תחזקנה, תחכמוני (ספר), תחיית הלשון העברית, תומאס קרלייל, תומאס הרדי, לך אלי תשוקתי, לא זכיתי באור מן ההפקר, לב לבנדה, לבי במזרח, לביבות (אידיליה), לוח ארץ ישראל, ליאו מוצקין, לישרים תהילה, טרנוב, טרור יהודי בישראל, טוב למות בעד ארצנו, זמר נוגה, זאב אורבוך, זאב קפלן, זאב יעבץ, זרבבל גלעד, זלמן אפשטיין, זלמן שניאור, זגלמביה, זכרונות לבית דוד, זכויות יוצרים, חמשתם, חנה מייזל שוחט, חניבעל, חצר רייסין, חצי נחמה (מאמר), חקל דמא, חרוט סוכר, חשיבותה של רצינות, חלב הלביאה, חטאת נעורים, חופי ירדן, חוזה לך ברח, חכמי חלם, חיוי הבלכי, חיי שלמה מימון, חיים ארלוזורוב, חיים נחמן ביאליק, חיים טשרנוביץ, חיים זליג סלונימסקי, חיים בן-דור, חיים יחיאל בורנשטיין, בן דור (שכונה), בן יהודה, בן-ציון אלפס, בארץ לובנגולו מלך זולו, בארה של מרים, בני מר, בני קטורה, בנימין מנשה לוין, בנימין זאב הרצל, בנימין הכהן שקוביצקי, בעל-מחשבות, בעין-דור, בעיר ההרגה, בצלאל אליצדק (קלוזנר), ברתולד אוארבך, ברטוב, ברוך בן שמואל מפינסק, ברוריה, ברית שלום, בת יפתח, בתי ניסן ב"ק, בתיה לישנסקי, בלבב ימים, בחזרה מעמק רפאים, בגני נטעתיך, בגדי המלך החדשים, בית משפט השלום העברי, בית פרלמן, בית הדין לערעורים, בית הכנסת מנחם ציון, בית הכנסת החורבה, ביום קיץ יום חום, ג'ונו (גשושית), גאורג ברנדס, גאווה ודעה קדומה, גאיוס ממיוס, גאיוס מרקיוס קוריולאנוס, גריבען, גשם בשדה קרב, גליקל מהמלין, גזזת, גזירות תתנ"ו, גבריאל יהודה ליכטנפלד, גימנסיה נורדיה, גינונגגאפ, גירוש תל אביב, גילגמש, גילוי וכיסוי בלשון, דמות מקראית, דנטה אליגיירי, דניאל חבולסון, דניאל דרונדה, דפוס רוזנקרנץ, דרשנות, דב סדן, דבורה בארון, דונש בן לברט, דוד אסף, דוד שור, דוד בן-גוריון, דוד והצרעה והעכביש, דוד ישעיהו זילברבוש, די לחכימא ברמיזא, דייוויד קופרפילד, המניפסט הקומוניסטי, המרד הערבי הגדול, המרכז הספרותי העברי בוורשה, המשתה, המתמיד, המלט, המגרפה (בית המקדש), המהלך החדש בספרות העברית, הא בהא תליא, האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל, הארייט ביצ'ר סטואו, האדמה (כתב עת), הנס כריסטיאן אנדרסן, הנסיך הקטן, הנסיכה והאפון, הסונטות של שייקספיר, העסק הביש, העגורים, העומר (כתב עת), העיוורת, הפגזת עכו (1840), הצפירה, הקונגרס הציוני העולמי הרביעי, הקונגרס הציוני העולמי השני, הקונגרס הציוני העולמי השלישי, הקונגרס הציוני העולמי החמישי, הקוראן, הקיצה עמי, הרמן רקנדורף, הרמן כהן, הרפתקאותיו של פינוקיו, הרפתקאותיו של תום סויר, הרברט סמואל, השחר, השגעון הגדול, השועל והעורב, השועל והכרם, השילוח (כתב עת), התנחלות, התקופה, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, התקווה, התרמה, התרנגולים והשועל, התזכרי ליל אביב?, הלל צייטלין, הלל זלטופולסקי, הלילה השנים עשר, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הזמיר (אנדרסן), הזירה הימית במלחמה הפונית השנייה, החטא ועונשו, החולה המדומה, הבאר של מימיר, הבאר של אורד, הדיבוק, ההמנון ההומרי לאפרודיטה, ההמנון ההומרי לאפולו, ההמנון ההומרי לארס, ההמנון ההומרי להרמס, ההמנונות ההומריים לדיוניסוס, ההתנגדות לחסידות, הומור, הומור רוסי, הומור בתרבות היהודית, הורטיוס, הוד רוממותו (מחזה), הוי, ארצי! מולדתי!, הכניסיני תחת כנפך, הים ביני ובינך, היסטוריות (הרודוטוס), היינריך היינה, ועידת הלסינגפורס, ותרנות, ולטר רתנאו, וגטיוס, ויקיטקסט, וילהלם טל, וילהלם ירוזלם, ויטרוביוס, ויהי היום, כתר מלכות, כתונת הפסים, כחום היום (אידיליה), כוכבים תועים (רומן), י"ל פרץ, יניי, יסמין אבן, יעקב מזא"ה, יעקב פיכמן, יעקב קרנץ, יעקב שטיינברג, יעקב לרנר, יעקב בן אלעזר, יעקב גורדין, יעקב ועשו (שיר), יעקב יערי-פולסקין, יפה נוף (שיר), יצחק אבן כלפון, יצחק אייזיק לובצקי, יצחק סלקינסון, יצחק פרנהוף, יצחק קנטריני, יצחק קצנלסון, יצחק רפאל מלכו, יצחק רילף, יצחק שלו, יצחק למדן, יצחק זעקיל פרנקל, יצחק דב ברקוביץ, יציאת מצרים (מחזה), יציאת מצרים במחקר, יקותיאל אבן חסאן, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירושלים הבנויה, ירוחם לוריא, ישנה בחיק ילדות, ישעיה אורנשטיין, ישעיהו ברשדסקי, ישראל אפרת (פרופסור), ישראל זנגוויל, ישראל חצקביץ', ישראל חיים טביוב, ישראל כהן (סופר), ישראל ישעיהו-שרעבי, יחס החרדים לציונות, יחזקאל קוטיק, יחיא אביץ', יחיא שרעבי, יחיאל מיכל פינס, יהדות מץ, יהדות ארצות הברית, יהדות פולין, יהדות וילנה, יהונתן אייבשיץ, יהושע נתן גנסין, יהושע רבינוב, יהושע חנא רבניצקי, יהושע בן נון, יהושע ברזילי, יהודה אלקלעי, יהודה אופאטוב, יהודה ליב לנדא (יוהנסבורג), יהודה ליב לוין, יהודה לייב פינסקר, יהודה לייב קצנלסון, יהודה לייב גורדון, יהודה בורלא, יהודית מונטיפיורי, יום נחלת הכלל, יום ליבשה, יונת ואלכסנדר סנד, יוסף אורן, יוסף סלבדור, יוסף צבי רימון, יוסף קלוזנר, יוסף ליבר, יוסף טרומפלדור, יוסף זליגר, יוסף זכריה שטרן, יוסף חיים ברנר, יוסף דלה ריינה, יוסף הלוי, יוליוס קיסר (מחזה), יוזף גבלס, יוהאן וולפגנג פון גתה, יוכבד. להרחיב מדד (596 יותר) » « הפסיכולוג מדד

AEG

לוגו AEG הייחודי לישראל, שכלל ניקוד לאותיות לועזיות בניין AEG בברלין. אדריכל: פטר ברנס מייבש שיער של AEG מ-1935 מפציץ AEG G.VI מתוצרת AEG, מלחמת העולם הראשונה מגנטופון, רשמקול, 1935 AEG (קרי: אָה אֶה גֶה. בגרמנית: Allgemeine Elektricitäts-Gesellschaft, מילולית: חברת חשמל כללית) היה תאגיד גרמני למוצרי חשמל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וAEG · ראה עוד »

Magic to Make the Sanest Man Go Mad

"Magic to Make the Sanest Man Go Mad" (בעברית: "קסם שיגרום גם לשפוי שבשפויים לצאת מדעתו") הוא הפרק השביעי בעונתה הראשונה של סדרת הטלוויזיה הבדיונית האמריקאית "מסע בין כוכבים: דיסקברי".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וMagic to Make the Sanest Man Go Mad · ראה עוד »

ממנון (מיתולוגיה)

קרב בין אכילס (משמאל) וממנון (מימין). קבר אמפורה בדרום איטליה, 330 לפנה"ס. Red-figure pottery, סביבות 480–490 לפנה"ס. ממנון. תחריט מאת ברנאר פיקאר, 1731. במיתולוגיה היוונית, ממנון (יוונית עתיקה: Μέμνων) היה מלך אתיופי ובנם של טיתונוס ואאוס.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וממנון (מיתולוגיה) · ראה עוד »

מאחורי הגדר

חיים נחמן ביאליק, 1905 מאחורי הגדר היא נובלה מאת חיים נחמן ביאליק, שהתפרסמה לראשונה בכתב העת "השילוח" בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומאחורי הגדר · ראה עוד »

מאורע ברנר

יוסף חיים ברנר ב-1910 "מאורע ברנר" הוא כינוי לפולמוס חריף, שהתנהל בעולם היהודי בשנים 1910–1911, בעקבות מאמר של יוסף חיים ברנר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומאורע ברנר · ראה עוד »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא הוא ביטוי ארמי שהשתרש בשפה העברית, ומשמעותו המילולית היא "מגג גבוה לבור עמוק".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומאיגרא רמא לבירא עמיקתא · ראה עוד »

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »

מנחם זלמן וולפובסקי

מנחם זלמן ווֹלְפוֹבְסקי (לעיתים נכתב ולפובסקי; Wolfowski; 11 באוגוסט 1893 – 15 בדצמבר 1975, י"א בטבת תשל"ו) היה סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומנחם זלמן וולפובסקי · ראה עוד »

מנגינות עבריות

מנגינות עבריות - מהדורה ראשונה באנגלית ספר השירים מנגינות עבריות (באנגלית: Hebrew Melodies) הוא יצירה משותפת של המשורר הבריטי לורד ביירון ושל המלחין הבריטי היהודי יצחק נתן, אשר פורסמה בשנת 1815.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומנגינות עבריות · ראה עוד »

מנדלי מוכר ספרים

מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »

מניפתה של ליידי וינדרמיר

מניפתה של ליידי וינדרמיר (באנגלית: Lady Windermere's Fan) הוא מחזה קומי בארבע מערכות מאת אוסקר ויילד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומניפתה של ליידי וינדרמיר · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מסעות בנימין השלישי

"מסעות בנימין השלישי" היא סאטירה עברית מאת הסופר מנדלי מוכר ספרים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומסעות בנימין השלישי · ראה עוד »

מסעי גוליבר

מסעי גוליבר (באנגלית: Gulliver's Travels) מאת ג'ונתן סוויפט הוא אחד הספרים הסאטיריים המוכרים בעולם כולו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומסעי גוליבר · ראה עוד »

מסביב לעולם בשמונים יום

מסביב לעולם בשמונים יום (בצרפתית: Le tour du monde en quatre-vingts jours) הוא רומן הרפתקאות בצרפתית שכתב הסופר ז'ול ורן.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומסביב לעולם בשמונים יום · ראה עוד »

מסה (חיבור עיוני)

מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »

מסילת ישרים

מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומסילת ישרים · ראה עוד »

מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון

מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון הוא מאגדות החורבן המופיעות בתלמוד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון · ראה עוד »

מעשה בני האלוהים

"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה"ש פסל מ-1923 מאת דניאל צ'סטר פרנץ'. מעשה בני האלוהים ובנות האדם או חטא בני האלוהים, הוא סיפור המופיע בספר בראשית פרק ו', פסוקים א'-ד'.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומעשה בני האלוהים · ראה עוד »

מעשה בראשית

מעשה בראשית הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית; כשהיא מתייחסת לדברים שהאל ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומעשה בראשית · ראה עוד »

מקס נורדאו

מקס נוֹרְדַאוּ (Max Nordau, לעיתים נהגה על דרך היידיש: נוֹרְדוֹי (נאָרדוי); 29 ביולי 1849, בודפשט – 23 בינואר 1923, פריז) היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ממייסדי התנועה הציונית, הוגה חזון "יהדות השרירים".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומקס נורדאו · ראה עוד »

מקסים גורקי

אלכסיי מקסימוֹביץ' פֶּשְקוֹב (ברוסית: Алексей Максимович Пешков; 28 במרץ (כך על פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני: 16 במרץ) 1868 – 18 ביוני 1936), הידוע בשם מקסִים גוֹרקִי (ברוסית: Максим Горький; "גורקי" פירושו "מר"), היה סופר ופעיל פוליטי רוסי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומקסים גורקי · ראה עוד »

מקבת'

מקבת' (באנגלית: The Tragedy of Macbeth, מילולית: הטרגדיה של מקבת') הוא מחזה פופולרי והטרגדיה הקצרה ביותר שכתב ויליאם שייקספיר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומקבת' · ראה עוד »

מרדכי אליאשברג

רבי מרדכי אֶליאשברג (בכתיב המסורתי, שנהג בזמנו: עליאשבערג) (א' באדר תקע"ז, 17 בפברואר 1817, איישישוק, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) - י"ח בכסלו תר"ן, 11 בדצמבר 1889, בויסק, רוסיה (לטביה)) היה רב, אב"ד בויסק, מגדולי התורה בדורו ומראשי ופעילי חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומרדכי אליאשברג · ראה עוד »

מרדכי אהרן גינצבורג

מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »

מרדכי אהרנפרייז

הרב ד"ר מרדכי זאב (מרקוס) אהרנפרייז (בכתיב יידי: עהרנפרייז; בגרמנית: Mordechai (Markus/Marcus) Ehrenpreis; 25 ביוני 1869, למברג – 26 בפברואר 1951, סולטחובאדן, ליד סטוקהולם), סופר עברי, מתרגם, פובליציסט, עורך, רב ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומרדכי אהרנפרייז · ראה עוד »

מרדכי צבי מאנה

מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומרדכי צבי מאנה · ראה עוד »

מרדכי בן-עמי

מרדכי בן-עמי (ברוסית: Мордехай Бен-Амми), במקור חיים מרדכי (מארק) רבינוביץ' (ברוסית: Марк Яковлевич Рабинович;ט' באב תרי"ד/ 1854, וֶרְחוֹבְקַה, פלך פודוליה, רוסיה (אוקראינה) – ג' באדר ב' תרצ"ב/ 8 בפברואר 1932, תל אביב, ארץ ישראל) היה סופר, עיתונאי ובעל טור ציוני יהודי-רוסי, שכתב בעיקר ברוסית ומעט ביידיש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומרדכי בן-עמי · ראה עוד »

מרים החשמונאית

מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומרים החשמונאית · ראה עוד »

משא מלחמת איגור

מהדורה משנת 1800 וסנצוב משא מלחמת איגור (בסלאבית מזרחית קדומה: Слово о плъку Игоревѣ, מסע המלחמה של איגור) הוא שיר הגיבורים היחיד שנשתמר מרוסיה שלפני פלישת הטטרים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשא מלחמת איגור · ראה עוד »

משפחת בניה הסופר

משפחת בניה הסופר הייתה משפחת סופרים, דהיינו מעתיקי ספרים, שפעלה בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 בצנעא, בירת תימן.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשפחת בניה הסופר · ראה עוד »

משקל (שירה)

משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשקל (שירה) · ראה עוד »

משלי קרילוב

בול סובייטי משנת 1959 לזכרו של קרילוב, ובו ברקע איור לאחד ממשליו מִשלֵי קרילוב הוא אוסף של יותר מ-200 משלים מאת ממשיל המשלים הרוסי איוואן קרילוב.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשלי קרילוב · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשה · ראה עוד »

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה אטר

משה אָטֵר (אֶטינגֶר) (1910 – 17 ביוני 1990) היה עיתונאי, סופר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשה אטר · ראה עוד »

משה קליינמן

מֹשֶׁה קְלַינְמַן (כ"ב בתשרי תרל"א, 17 באוקטובר 1870 – כ"ו בחשוון תש"ט, 28 באוקטובר 1948) היה עיתונאי, וסופר יהודי ציוני שהיה העורך הראשי של השבועון העברי "העולם", עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מ-1923 ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשה קליינמן · ראה עוד »

משה רוזנסון

משה רוֹזֶנסון (בכתיב שנהג בזמנו: ראָזענסאָהן או ראָזענסאָן; ברוסית (כתיב ארכאי): М. І. Розенсонъ; 1820, וילנה – 26 בנובמבר (יוליאני: 14 בנובמבר) 1896, שם) היה יהודי וילנאי עשיר, שהגה רעיון לייסד דת סינתטית "אוניברסלית" שתשלב את הטוב שבעקרונות היהדות, הנצרות והאסלאם, או לפחות לתקן את היהדות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשה רוזנסון · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

משה גידמן

הרב ד"ר משה מוריץ גִידֶמַן (בגרמנית: Moritz Güdemann) (19 בפברואר 1835, הילדסהיים – 5 באפריל 1918) היה רב והיסטוריון אוסטרי, רבהּ הראשי של וינה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשה גידמן · ראה עוד »

משה ויטנברג

משה ויטנברג (1825 – 1899 י"ח בניסן תרנ"ט) היה סוחר גדול, בנקאי, נדבן וחסיד חב"ד מוויטבסק, שלאחר עלייתו לארץ ישראל ב-1882 הקדיש את הונו לרכישת קרקעות ומבנים בירושלים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומשה ויטנברג · ראה עוד »

מתי (שיר)

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "מֵתַי" הוא שיר מאת המשוררת רחל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומתי (שיר) · ראה עוד »

מתי מדבר האחרונים

חיים נחמן ביאליק מתי מדבר האחרונים היא פואמה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומתי מדבר האחרונים · ראה עוד »

מלחמת גאליה

מלחמת גאליה (בלטינית: Bellum Gallicum) הייתה מלחמת כיבוש, שניהלה הרפובליקה הרומית המאוחרת כנגד השבטים הקלטיים השונים בשטח גאליה העתיקה בשנים 58 ל-50 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומלחמת גאליה · ראה עוד »

מלחמת השפות

ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומלחמת השפות · ראה עוד »

מלחמה ושלום

מלחמה ושלום (ברוסית: Война и мир, במקור, באורתוגרפיה של לפני 1917: Война и миръ) הוא ספר רחב יריעה של הסופר הרוסי לב טולסטוי, הנחשב בעיני רבים אחד משיאי הרומן הריאליסטי וליצירתו הטובה ביותר של טולסטוי, לצד הרומן "אנה קארנינה".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומלחמה ושלום · ראה עוד »

מליצה

מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומליצה · ראה עוד »

מחלקת הל"ה

מחלקת הל"ה (נקראת גם שיירת הל"ה או בפשטות הל"ה; כונתה מחלקת ההר על ידי חיים גורי, בשירו "הנה מוטלות גופותינו"), הייתה מחלקה מקובצת של 40 לוחמים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומחלקת הל"ה · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מגילת הטבח

מגילת הטבח: חומר לדברי ימי הפרעות והטבח ביהודים באוקראינה, ברוסיה הגדולה וברוסיה הלבנה היא סדרת ספרי תיעוד עדויות על הפוגרומים שנערכו ביהודי האימפריה הרוסית – בשטחי אוקראינה, רוסיה ובלארוס – בקץ מלחמת העולם הראשונה ובתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומגילת הטבח · ראה עוד »

מגילת הגדוד

זאב ז'בוטינסקי אב"א אחימאיר יוסף טרומפלדור מגילת הגדוד (בניקוד: מְגִלַּת הַגְּדוּד) הוא חיבורו של המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי המספר על הקמת הגדוד העברי ה-38 על ידי המחבר ויוסף טרומפלדור כיחידה שלובה בצבא הבריטי והתנהלותו במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה עד סיומה של מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומגילת הגדוד · ראה עוד »

מדעי הרוח הדיגיטליים

מדעי הרוח הדיגיטליים (באנגלית: Digital Humanities) הם שדה מחקר, הוראה ויצירה, המצוי בממשק שבין מחשוב לבין תחומי מדעי הרוח השונים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומדעי הרוח הדיגיטליים · ראה עוד »

מדינת היהודים

כריכת הספר במהדורה העברית כריכת מהדורת תשל"ח 1978, בעיצוב: יצחק נופך מוזס מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומדינת היהודים · ראה עוד »

מה שחייב להיאמר

ציור דיוקן של גינטר גראס נישא בהפגנה נגד נשק גרעיני במהלך תהלוכת חג הפסחא המסורתית בפרנקפורט שבגרמניה לאחר פרסום השיר "מה שחייב להיאמר" באפריל 2012 מה שחייב להיאמר (בגרמנית: Was gesagt werden muss) הוא שיר פוליטי פרי עטו של הסופר והמשורר הגרמני גינטר גראס, חתן פרס נובל לספרות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומה שחייב להיאמר · ראה עוד »

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומהדורה מוערת · ראה עוד »

מוריס מטרלינק

מוריס מֶטֶרְלִינְק (בצרפתית: Maurice Maeterlinck; 29 באוגוסט 1862 – 6 במאי 1949) היה משורר ומחזאי בלגי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1911.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומוריס מטרלינק · ראה עוד »

מוריס רוזנפלד

יעקב אפשטיין משנת 1902 מוריס רוזנפלד (בכתיב יידי: מאָריס ראָזענפעלד; באנגלית: Morris Rosenfeld), שנולד בשם משה יעקב אלטר (28 בדצמבר 1862 – 22 ביוני 1923), היה משורר יידי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומוריס רוזנפלד · ראה עוד »

מושבות הברון הירש בארגנטינה

בית הכנסת Novibuco 1 אשר הוקם ב-1895 במושבה לוסיינוויל (בסווילבסו) מושבות הברון הירש בארגנטינה הן מושבות חקלאיות של יהודים שהוקמו בארגנטינה בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומושבות הברון הירש בארגנטינה · ראה עוד »

מותו של איוואן איליץ'

מותו של איוואן איליץ' (ברוסית: Смерть Ивана Ильича) הוא נובלה שכתב הסופר הרוסי לב טולסטוי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומותו של איוואן איליץ' · ראה עוד »

מוטקה חב"ד

כריכת המהדורה ה-11 של קובץ הבדיחות של מוטקה חב"ד (ניו יורק: היברו פאבלישינג קומפאני, 1911) מרדכי (מוֹטקֶה) חב"ד (לעיתים נכתב: כאַבּאַד) (1820, וילנה – 1880, שם) היה בדחן יידיש בווילנה וגיבור בדיחות ידוע.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומוטקה חב"ד · ראה עוד »

מיקרוקוסמוס (פילוסופיה)

האדם כמיקרוקוסמוס (האדם עולם קטן) היא תפיסה הרווחת בתרבויות שונות, ולפיה האדם מקבילה מדויקת של העולם בכללותו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומיקרוקוסמוס (פילוסופיה) · ראה עוד »

מילתא זוטרתא

מִלְּתָא זוּטַרְתָּא הוא ביטוי בארמית שמקורו בתלמוד, מסכת ברכות ופירושו: דבר קטן, דבר קל ערך.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומילתא זוטרתא · ראה עוד »

מילה (ניתוח)

במדינות כחולות יותר אחוז גבוה יותר של נימולים (זכרים). מילה היא ניתוח להסרת העורלה, שהיא העור העוטף ומכסה את קצה איבר המין של הזכר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומילה (ניתוח) · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מיכאל ברקוביץ

מיכאל ברקוביץ (לעיתים מיכל; בכתיב יידי: בערקאָוויטש; בכתיב לועזי: Michael Berkowitz; ז' בשבט תרכ"ה, 3 בפברואר 1865, בוריסלב / דרוהוביץ' – י"ח באייר תרצ"ה, 18 במאי 1935, בילסקו, פולין) היה מחנך, עיתונאי, וסופר, מראשוני התנועה הציונית ומתרגמו העברי הראשון של הרצל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומיכאל ברקוביץ · ראה עוד »

מיכאל הלפרן

מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומיכאל הלפרן · ראה עוד »

מיכל

יב מיכל מורידה את דוד מהחלון. ציור מעשה ידי גוסטב דורה משנת 1865. איור מתנ"ך מורגן של אבנר בן נר (בירוק) לוקח את מיכל מפלטיאל בן ליש מִיכַל היא דמות מקראית, בתו הצעירה של שאול המלך ואשתו הראשונה של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומיכל · ראה עוד »

מיכל (שיר)

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "מִיכַל" הוא שיר שנכתב על ידי רחל המשוררת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומיכל (שיר) · ראה עוד »

מיכה יוסף לבנזון

מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית: Миха Иосиф Лебенсон; 22 בפברואר 1828 – 17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי, אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומיכה יוסף לבנזון · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

א. גיטלין

תחנת כיבוי האש הסמוכה) אסתר (סְטוּלָה) גיטלין, בידיה מקראה עברית, בחנות הספרים של אביה אליהו גיטלין א.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וא. גיטלין · ראה עוד »

אמנון ותמר

אמנון ותמר הוא שמו הנפוץ של המין סֶגֶל שְׁלָשׁ-גּוֹנִי (שם מדעי: Viola tricolor) או סיגל ססגוני, צמח בעל פרחים ממשפחת הסגליים, שתורבת כפרח גינה ונוי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואמנון ותמר · ראה עוד »

אמה לזרוס

אמה לזרוס (באנגלית: Emma Lazarus; 22 ביולי 1849, ניו יורק – 19 בנובמבר 1887, ניו יורק) הייתה משוררת יהודייה-אמריקאית, ששימשה מופת לנשים יהודיות שנתפסו להתעוררות יהודית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואמה לזרוס · ראה עוד »

אמילי דיקנסון

אמילי אליזבת דיקנסון (באנגלית: Emily Elizabeth Dickinson; 10 בדצמבר 1830 – 15 במאי 1886) הייתה משוררת אמריקאית. היא נחשבה לאחת הדמויות החשובות ביותר בשירה האמריקאית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואמילי דיקנסון · ראה עוד »

אם צו הגורל...

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע אִם צַו הַגּוֹרָל... הוא שיר מאת המשוררת רחל, אשר נכתב בתרפ"ח ופורסם בינואר 1928 בעיתון "דבר".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואם צו הגורל... · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואנטישמיות · ראה עוד »

אנה אחמטובה

אַנָּה אַחמַטובה (ברוסית: Анна Ахматова) הוא שם העט של אַנָּה אנדרייבנה גורנקו (А́нна Андре́евна Го́ренко; 23 ביוני 1889 – 5 במרץ 1966) הייתה משוררת רוסייה, מגדולי היוצרים בשפה הרוסית במאה ה-20 ומהבולטים שביוצרי המאה הזו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואנה אחמטובה · ראה עוד »

אנה קארנינה

אנה קָארֵנינה (ברוסית: Анна Каренина) הוא רומן מאת לב טולסטוי שפורסם בתחילה כסיפור בהמשכים בירחון, ובשנת 1877 יצא בשלמותו כספר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואנה קארנינה · ראה עוד »

אני (שיר)

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "אֲנִי" הוא שיר של המשוררת רחל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואני (שיר) · ראה עוד »

אני מאמין (שחקי שחקי)

כתב ידו של טשרניחובסקי אני מאמין, הידוע גם במילותיו הראשונות, שחקי שחקי, הוא שיר שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי (1875 –1943) באודסה בשנת 1892, ונכלל בשנת 1898 בקובץ שיריו הראשון, "חזיונות ומנגינות".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואני מאמין (שחקי שחקי) · ראה עוד »

אני ואתה (שיר של רחל)

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע אֲנִי וְאַתָּה הוא שיר שכתבה רחל המשוררת שנכלל באוסף שיריה מנגד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואני ואתה (שיר של רחל) · ראה עוד »

אסף ברטוב

אסף ברטוב (נולד ב-27 בפברואר 1977) הוא יזם חברתי, מתכנת ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואסף ברטוב · ראה עוד »

אספת הרבנים (1910)

יצחק יעקב רבינוביץ' (רבה של פוניבז'), הרב חיים עוזר גרודזנסקי (רבה של וילנא), הרב יצחק ביק (רבה של מוהילוב), הרב יצחק יואל רפאלוביץ (רבה של קרמנצ'וג) ב-1910, בבירת האימפריה הרוסית, סנקט פטרבורג, כונסה אספת רבנים, שנבחרו על ידי הקהילות היהודיות ב-42 מחוזות בחירה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואספת הרבנים (1910) · ראה עוד »

אפרים לוצאטו

"אלה בני הנעורים", לונדון 1768 אפרים לוצאטו (באיטלקית: Ephraim Luzzatto; 1729–1792) היה רופא ומשורר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואפרים לוצאטו · ראה עוד »

אפיטף

אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואפיטף · ראה עוד »

אקליפטוס (שיר)

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע אֵקָלִיפְּטוּס (בכתיב המקורי: אֵיקַלִּפְּטוּס) הוא שיר עברי של המשוררת רחל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואקליפטוס (שיר) · ראה עוד »

ארתור מאיר

ארתור מאיר ארתור מאיר (בצרפתית: Arthur Meyer, מֶיֶיר; 16 ביוני 1844, לה הבר – 1 בפברואר 1924, פריז) היה איל עיתונות צרפתי, יהודי מומר, בעליו של העיתון לה גולואה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וארתור מאיר · ראה עוד »

ארתור רופין

ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וארתור רופין · ראה עוד »

ארכיון דיגיטלי

ארכיון דיגיטלי משמש לשמירה וניהול דיגיטלי של מסמכים על גבי מדיה דיגיטלית (כגון מחשב, שרת או זיכרון נייד), בשונה מארכיון הנייר המסורתי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וארכיון דיגיטלי · ראה עוד »

אריה "בעל גוף"

אריה "בעל גוף" הוא סיפור קצר מאת חיים נחמן ביאליק, והיצירה הראשונה שפרסם בפרוזה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואריה "בעל גוף" · ראה עוד »

אריה טרטקובר

אריה טַרְטָקוֹבר (Tartakower; 28 בספטמבר 1897, תרנ"ז – 20 בנובמבר 1982, תשמ"ג) היה סוציולוג של עם ישראל ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואריה טרטקובר · ראה עוד »

ארייה (חקלאות)

מקווה ישראל ארייה היא פעולת קטיף התאנים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וארייה (חקלאות) · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואשר ברש · ראה עוד »

אשדוד ים

אַשְׁדּוֹד יָם הייתה עיר נמל לחוף הים התיכון, שייסודה בתקופת הברזל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואשדוד ים · ראה עוד »

את אינך יודעת

את אינך יודעת הוא שיר מאת המשורר שאול טשרניחובסקי, שנכתב בשנת 1925 ופורסם כחלק ממחזור השירים "שירים לאילאיל" (מחזור שבתורו היה חלק מהפואמה "כהנת לישראל").

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואת אינך יודעת · ראה עוד »

אל נא תשירי

דיוקנו של פושקין. שמן על בד מאת וסילי טרופינין, 1827 המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "אַל נָא תָשִׁירִי" (ברוסית: "Не пой, красавица, при мне") הוא שיר שנכתב על ידי אלכסנדר פושקין ותורגם לעברית על ידי רחל המשוררת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואל נא תשירי · ראה עוד »

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו

כד לאחסון יין מהמאה החמישית לפני הספירה. נימשה מן הים באשקלון אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו - הוא פתגם, שמקורו בפרקי אבות, ומשמעותו: אל תשפוט דבר או אדם על פי מראהו החיצוני, אלא על פי תוכנו הפנימי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו · ראה עוד »

אל חי יפתח

אל חי יפתח הוא פיוט שכתב על ידי מחבר לא ידוע (ויש הטוענים כי מדובר באברהם אבן עזרא) ונחשב לאחד מהפיוטים המושרים בקהילות יהדות ספרד ועדות המזרח כחלק מפיוטי "תיקון הגשם", הנאמר לפני תפילת מוסף בשמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואל חי יפתח · ראה עוד »

אל הציפור

אֶל הַצִּפּוֹר הוא שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק שהתפרסם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואל הציפור · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלפרד תייר מהן

אלפרד תֶ'יֶיר מֶהֶן (באנגלית: Alfred Thayer Mahan; 27 בספטמבר 1840 – 1 בדצמבר 1914) היה אדמירל משנה בצי האמריקני, גֵאוֹ-אסטרטג והוגה תאוריית העוצמה הימית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלפרד תייר מהן · ראה עוד »

אלפרד טניסון

אלפרד לורד טניסון (באנגלית: Alfred Tennyson; 6 באוגוסט 1809 – 6 באוקטובר 1892) היה משורר אנגלי, הנחשב לאחד מגדולי המשוררים האנגלים ולמייצג את התקופה הוויקטוריאנית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלפרד טניסון · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלג'רנון צ'ארלס סווינברן

דיוקן אלג'רנון צ'ארלס סווינברן מאת דנטה גבריאל רוזטי, 1862 The Pines, הבית בפאטני בו התגורר עם ואט-דאנטון בשלושים שנות חייו האחרונות אלג'רנון צ'ארלס סווינברן (באנגלית: Algernon Charles Swinburne; 5 באפריל 1837 - 10 באפריל 1909) היה משורר אנגלי, מחזאי, ביוגרף ומבקר ספרותי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלג'רנון צ'ארלס סווינברן · ראה עוד »

אלון בכות

עץ אלון שגילו הוערך בכ-1000 שנים, צולם ב-2006 אַלּוֹן בָּכוּת הוא אתר מקראי ובו אלון שלמרגלותיו נקברה דבורה מינקת רבקה, ייתכן שנמצא בשומרון, בסמוך לבית אל, כפי המסופר בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלון בכות · ראה עוד »

אלוף בצלות ואלוף שום

תחילת הסיפור "אלוף בצלות ואלוף שום", בספר "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים מאת נחום גוטמן, הוצאת דביר, תשכ"התמונה להחלפה אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלוף בצלות ואלוף שום · ראה עוד »

אלוהים מת

פרידריך ניטשה מאת אדוורד מונק, 1906 אלוהים מת (בגרמנית: Gott ist tot; או מות האלוהים) היא הצהרה המזוהה עם הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, ומבטאת נדבך עקרי בהגותו הפילוסופית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלוהים מת · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »

אליעזר פקטורובסקי

אליעזר פקטורובסקי (שמאל) עם חברו, גיסו ושותפו לדרך אלכסנדר איג הצמח אהרונסונית פקטורובסקי הנקרא על שם הבוטניקאים אהרון אהרונסון ואליעזר פקטרובסקי אליעזר פַקטוֹרוֹבסקי (פקטורי) (6 בינואר 1897 – 14 באפריל 1926, ל' בניסן תרפ"ו) היה בוטנאי ארץ ישראלי, מאבות הבוטניקה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואליעזר פקטורובסקי · ראה עוד »

אליעזר צבי צווייפל

אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואליעזר צבי צווייפל · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליעזר יצחק אילנאה

אליעזר יצחק אִילָנָאֶה (שֶיינבּוֹים) (6 בנובמבר 1854 – 31 בדצמבר 1928) היה פעיל ציוני ומחלוצי ההגות הפילוסופית בספרות העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואליעזר יצחק אילנאה · ראה עוד »

אלישע בן אבויה

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלישע בן אבויה · ראה עוד »

אלישבע (משוררת)

אלישבע עם בתה, מרים, בחוף הים בתל אביב, 1926 עטיפת ספר שירים רוסי של אלישבע מ-1919, תחת שם העט "א. לישבע" יֶליזָבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחוֹבסקי (ברוסית: Елизавета Ивановна Жиркова; 19 בספטמבר 1888 – 26 במרץ 1949), שנודעה בשם העט אלישבע, הייתה משוררת ברוסיה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואלישבע (משוררת) · ראה עוד »

אליזה אורז'שקובה

עבודה של Orzeszkowa המתורגמת אספרנטו אליזה אורז'שקובה (באנגלית Eliza Orzeszkow; 6 ביוני 1841 – 18 במאי 1910) הייתה סופרת ממוצא פולני, אשר הובילה את תנועת הפוזיטיביזם במהלך חלוקת פולין.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואליזה אורז'שקובה · ראה עוד »

אליהו מידניק

אליהו מַידַניק (בכתיב יידי: מיידאניק; ברוסית: Илья Майданик; 1882? – 22 במאי 1904) היה סופר עברי ויידי ברוסיה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואליהו מידניק · ראה עוד »

אליהו קצנלנבוגן

ד"ר אליהו קצנלנבוגן (ט' בניסן תרס"ה, 14 באפריל 1905 – ד' בשבט תש"ן, 30 בינואר 1990) היה איש חינוך שהקים וניהל מספר מוסדות חינוך, סמנכ"ל משרד החינוך בשנים 1954–1971.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואליהו קצנלנבוגן · ראה עוד »

אחרי מותי

חיים נחמן ביאליק אַחֲרֵי מוֹתִי הוא שיר מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואחרי מותי · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואחד העם · ראה עוד »

אבני אלגביש

בית חורון. יש המשערים שהאבנים על הגבעה הן אבני האלגביש שירדו משמים אבני אלגביש הם עצמים שמוזכרים בספר יחזקאל כמי שעתידים ליפול מן השמים כעונש לרשעים, וכן כחלק ממלחמת גוג ומגוג.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואבני אלגביש · ראה עוד »

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם מאפו · ראה עוד »

אברהם אורי קובנר

אברהם אוּרי בן צבי (ארקדי גריגוריביץ') קובנֶר (בכתיב היידי, שנהג בתקופתו: קאָוונער; ברוסית: Ковнер, בכתיב של תקופתו: Ковнеръ; 1842, וילנה – 1909, לומז'ה) היה פובליציסט ומבקר ספרות יהודי ליטאי בן תקופת ההשכלה, הנחשב לאבי ביקורת הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם אורי קובנר · ראה עוד »

אברהם סוצקבר

סוצקבר, 1962 שרת 20 בתל אביב קברו של המשורר אברהם סוצקעווער בבית העלמין בקרית שאול אברהם סוּצְקֵבֵר (ביידיש: סוצקעווער; 15 ביולי 1913 - 19 בינואר 2010) היה מהחשובים במשוררי היידיש במחצית השנייה של המאה ה-20 וממקימי בריגדת הנייר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם סוצקבר · ראה עוד »

אברהם פריידנברג

אברהם יעקב פריידנברג (24 בינואר 1865 - נובמבר 1943) היה משפטן, מחנך, פעיל ציוני, עורך ספרותי, "רב מטעם" בקרמנצ'וג במשך 15 שנים וממנהיגי יהדות בריסל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם פריידנברג · ראה עוד »

אברהם קריב

אברהם קָרִיב (1 באפריל 1900 – 8 במרץ 1976) היה מסאי, משורר, מבקר ספרות, עורך, ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם קריב · ראה עוד »

אברהם רגלסון

אברהם רגלסון (ביידיש: אברהם רעגעלסאָן; ה'תרנ"ז, אוקטובר 1896, בהלוסק, בלארוס – ה'תשמ"א, 28 באוגוסט 1981, בנווה מונוסון) היה משורר עברי, סופר, סופר ילדים, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם רגלסון · ראה עוד »

אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם שלונסקי · ראה עוד »

אברהם לודויפול

אברהם לוּדְוִיפּוֹל (נכתב גם לודוויפול, לודביפול, וכן על דרך הרוסית: ליודוויפול (Людвиполь) ובכתיב היידי: ליודוויפּאָל; בצרפתית: Ludvipol; חשוון תרכ"ו, 1865, זוויהל, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – כ"ה בניסן תרפ"א, 3 במאי 1921, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט ומתרגם עברי ופעיל ציבור ציוני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם לודויפול · ראה עוד »

אברהם ליסין

יעקב אפשטיין משנת 1902 אברהם (אברום) לְיֶסין (נכתב לעיתים לֶסין ואף ליאֶסין; בכתיב יידי: אַבֿרהם ליעסין) היה שמו הספרותי של אברהם וַאלט (וואַלט;1871 – 5 בנובמבר 1938) היה משורר ועיתונאי יידי של תנועת הפועלים בגולה, מגדולי השירה היידית האמריקאית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם ליסין · ראה עוד »

אברהם חלפי

אברהם חלפי בתפקיד התך בהצגת מגילת פורים, האהל, 1938 ישראלס 10 בתל אביב שיר משירי חלפי באנדרטה לנופלים במערכות ישראל בצלפון אברהם חלפי (כ' באדר ה'תרס"ו, 17 במרץ 1906 – כ"ד בסיוון ה'תש"ם, 8 ביוני 1980) היה משורר ושחקן תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם חלפי · ראה עוד »

אברהם ברוידס

לוחית זיכרון על ביתו של אברהם ברוידס, רח' שמריהו לוין 8 בתל אביב קבר אברהם ולאה ברוידס בבית הקברות טרומפלדור אברהם ברוידס (ו' בניסן תרס"ז, 19 במאי 1907, וילנה – ה' באייר תשל"ט, 2 במאי 1979, תל אביב) היה משורר ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם ברוידס · ראה עוד »

אברהם גולדפאדן

אברהם גוֹלדפַאדְן (או גולדפדן; בכתיב יידי: גאָלדפֿאַדען, במקור גאלדענפאדים; 24 ביולי 1840, סטרוקונסטנטינוב (קונסטנטין הישנה), האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 9 בינואר 1908, ניו יורק) היה מחזאי, משורר, מלחין, במאי תיאטרון ושחקן תיאטרון יידישאי ועברי, אבי התיאטרון היהודי המודרני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם גולדפאדן · ראה עוד »

אברהם והצלמים

אַבְרָהָם וְהַצְּלָמִים הוא סיפור העוסק בראשית דרכו של אברהם ובמאבקו בחברה הפוליתאיסטית של זמנו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם והצלמים · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אגדת שלושה וארבעה

1.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואגדת שלושה וארבעה · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודת חובבי שפת עבר

אגודת חובבי שפת עֵבֵר הייתה אגודה רשמית שהוקמה בפטרבורג בשנת 1908 ומטרתה הייתה הפצת השפה העברית ודאגה לטיפוח והתפתחות הספרות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואגודת חובבי שפת עבר · ראה עוד »

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל(בעבר: אגודת הסופרים והספרות העברית, אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, אגודת הסופרים העבריים, אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל) היא אגודה מקצועית של הסופרים והמשוררים כותבי העברית בישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל · ראה עוד »

אגודת הסוציאליסטים העברים

אגודת הסוציאליסטים העברים בלונדון (בכתיב ארכאי: אֲגֻדַּת הַסָּצִיאַלִיסְתִּים הָעִבְרִים; באנגלית: The Hebrew Socialist Union in London) הייתה ארגון סוציאליסטי יהודי מיסודו של הסופר והמהפכן אהרון שמואל ליברמן (1845–1880), שפעלה במשך כשמונה חודשים בלונדון בשנת 1876.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואגודת הסוציאליסטים העברים · ראה עוד »

אד"ם הכהן

אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואד"ם הכהן · ראה עוד »

אדני השדה

אַדְנֵי הַשָּׂדֶה הוא יצור הנזכר לראשונה במשנה במסכת כלאיים, כיצור שנחלקו התנאים האם הוא נחשב בהגדרתו ההלכתית כחיה או כאדם, לעניין טומאת מת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואדני השדה · ראה עוד »

אדה פואטית

האֶדָה הפואטית (באיסלנדית: Sæmundaredda) היא אסופה של פואמות מיתיות הכתובות בנורדית עתיקה, מן התקופה הטרום-נוצרית באיסלנד, המספרות את עלילותיהן של אלים מארצות הצפון ושל גיבורי האגדות הגרמאניות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואדה פואטית · ראה עוד »

אדוארד ברנשטיין

אדוארד ברנשטיין (בגרמנית: Eduard Bernstein; 6 בינואר 1850 – 18 בדצמבר 1932) היה הוגה, פוליטיקאי יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואדוארד ברנשטיין · ראה עוד »

אהרן שמואל ליברמן

מצבתו של אהרן שמואל ליברמן בבית קברות בניו יורק אהרן שמואל ליברמן (בכתיב ארכאי: ליבערמאן; 20 במאי 1845, לונה, פלך גרודנה, וילנה – 18 בנובמבר 1880, סירקיוז, מדינת ניו יורק) היה סופר עברי, עיתונאי ומהפכן, חלוץ הסוציאליזם היהודי; הראשון שהטיף לסוציאליזם בעברית, מייסד כתב העת הסוציאליסטי העברי הראשון, הירחון "האמת", ואגודת הסוציאליסטית היהודית הראשונה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואהרן שמואל ליברמן · ראה עוד »

אהרן דוד גורדון

אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָה-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »

אהל שם (מפעל תרבות)

שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין) אהל שם הוא מרכז תרבות יהודית-עברית ברחוב בלפור 30 בתל אביב, שנוסד על ידי הנדבן שמואל בלום.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואהל שם (מפעל תרבות) · ראה עוד »

אהבת ציון (רומן)

"אהבת ציון" (1853) הוא רומן מאת הסופר היהודי אברהם מאפו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואהבת ציון (רומן) · ראה עוד »

אומרים ישנה ארץ

אומרים ישנה ארץ הוא שיר עברי מאת המשורר שאול טשרניחובסקי, שנכתב בשנת 1923.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואומרים ישנה ארץ · ראה עוד »

אונסילוס

ערי הממלכות של קפריסין אוֹנֶסִילוֹס (ביוונית: Ονήσιλος, בלטינית: Onesilus) (מת ב-497 לפנה"ס) היה אחיו של גּוֹרְגוֹס, שליט העיר היוונית סלמיס שבקפריסין.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואונסילוס · ראה עוד »

אוצר הספרים היהודי השיתופי

אוצר הספרים היהודי השיתופי הוא מיזם תרבותי יהודי-שיתופי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור מגוון רחב ככל האפשר מארון הספרים התורני, בקלות ובאופן חופשי לעיון, תוך שאיפה להתקנת מהדורות מקושרות, מוגהות ומוערות באיכות גבוהה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואוצר הספרים היהודי השיתופי · ראה עוד »

אוצר התיישבות היהודים

סמליל הבנק בתחילת דרכו תיאודור הרצל עם חברי הוועד המפקח של בנק אוצר התיישבות היהודים, 1900. המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה בנין אוצר התיישבות היהודים בלונדון, 1902 אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת החזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואוצר התיישבות היהודים · ראה עוד »

אור וירושלים

אור וירושלים הוא שיר שכתב והלחין יוסף שריג, ובוצע במקור על ידי להקת הגבעטרון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואור וירושלים · ראה עוד »

אורלנדו (ספר)

עטיפת הספר אורלנדו בהוצאת ידיעות ספרים אורלנדו הוא ביוגרפיה בדיונית מאת וירג'יניה וולף, המגוללת את סיפור החיים של אורלנדו בן האצילים, ונפרשת על פני 300 שנות חיים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואורלנדו (ספר) · ראה עוד »

אורי ניסן גנסין

אוּרי ניסן גְנֶסִין (ברוסית: Ури Нисан Гнесин; 29 באוקטובר 1879, י"ב במרחשוון תר"ם, סְטָארוֹדוּבּ, רוסיה – 6 במרץ 1913, כ"ז באדר א' תרע"ג, ורשה) היה סופר ומתרגם עברי, שעיקר יצירתו סיפורים ונובלות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואורי ניסן גנסין · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אוריאל אקוסטה

רשמים מההצגה על אקוסטה בתיאטרון ביפו 1905 אוריאל אקוסטה (מוכר גם בשם אוריאל ד'אקוסטה, בפורטוגזית: Uriel da Costa; 1585 – 1640) היה פילוסוף יהודי פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואוריאל אקוסטה · ראה עוד »

אותנפישתים

ג'ורג' סמית'. אוּתְנַפִּישְׁתִים (מאכדית, תרגום לעברית: "מצא/מצאתי חיים") הוא דמות המופיעה באפוס של גילגמש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואותנפישתים · ראה עוד »

אוטואמנציפציה!

אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »

אוטואנטישמיות

אוטואנטישמיות (שם נוסף: שנאה עצמית יהודית) הוא מונח המגדיר תופעה חברתית־פסיכולוגית במסגרתה אדם ממוצא יהודי מפגין עוינות אובססיבית כלפי בני עמו ודתו, באופן דומה לזו שמפתחים האנטישמים מקרב עמים אחרים ודתות אחרות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואוטואנטישמיות · ראה עוד »

אוי קלט

גיליון אוי קלט, 1925 גיליון אוי קלט, 2014 אוּי קֵלֵט (בהונגרית - "Új Kelet", פירושו: "מזרח חדש") הוא עיתון ישראלי בשפה ההונגרית, המשכו של עיתון יהודי ציוני שהופיע בעבר בשפה ההונגרית בטרנסילבניה, רומניה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואוי קלט · ראה עוד »

אירה יאן

ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. אירה יאן יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: רחל ינאית בן-צבי (עומדת מימין), בוריס שץ (לידה), יצחק בן-צבי (יושב מימין). ציור של אירה יאן שאבד, הצילום מאוסף רחל ינאית ממוזער אִירָה יאן (ברוסית: И́ра Ян; לעיתים נכתב יַן) הוא שם העט של הציירת והסופרת אסתר יוֹסֶלביץ' סלֶפּיַאן (Эсфи́рь Иосиле́вич Слепя́н; 2 בפברואר 1869 – כ"ה בניסן תרע"ט, 24 באפריל 1919), שנודעה כאהובתו של חיים נחמן ביאליק וכחברה בקומונת האמנים "בצלאל".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואירה יאן · ראה עוד »

אירוניה

דוגמה לאירוניה: מודעת אבל שנתלתה על שלט פרסומת הנושא את הסיסמה "משדרג לך את הרגע" המונח אירוניה (ביוונית עתיקה: εἰρωνεία - אֵרונֵאַה; מילולית: "בורות מדומה") מתאר מצב מסוים ששונה מן המצב שהיה אמור להתרחש לכאורה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואירוניה · ראה עוד »

איתן האזרחי

משוררי תהלים: דָוִד (במרכז), אָסָף (משמאל), הֵימָן ואֵיתָן הָאֶזְרָחִים (שניהם מימין, איתן לובש גלימה אדומה), על חלון כנסייה בלגניצה, פולין אֵיתָן הָאֶזְרָחִי, הוא משורר וחכם המוזכר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואיתן האזרחי · ראה עוד »

איליאדה

האיליאדה (ביוונית: Ἰλιάς, אִילִיאס, נגזר מן השם "אִילִיוֹן" - שמה האחר של טרויה), היא הראשונה מבין שתי היצירות האפיות בתרבות היוונית אשר מיוחסות להומרוס (השנייה היא האודיסיאה) ובה נפרש לאורך 15,693 טורים יצוג נוקב של טרגדיות, חורבן, חברוּת ומשפחה בעת מלחמה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואיליאדה · ראה עוד »

איליה ציון

איליה פדייביץ' ציון (ברוסית: Илья Фаддеевич Цион; 25 במרץ 1842 – 5 בנובמבר 1912) היה פיזיולוג ורופא יהודי רוסי וצרפתי מומר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואיליה ציון · ראה עוד »

איטליה הצעירה

איטליה הצעירה איטליה הצעירה (איטלקית: La Giovine Italia) הייתה תנועה פוליטית אשר הקים ג'וזפה מציני בשנת 1831, כחלק מהמאבק לאיחוד איטליה, וכן שמו של ביטאון התנועה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואיטליה הצעירה · ראה עוד »

איגרון

איגרון אנגלי למכתבי אהבה משנת 1780 בערך שער הספר "אגרון לבני הנעורים" מאת ישראל חיים טביוב, 1906 אִגְּרוֹן (מלשון איגרת) הוא ספר עזר לכתיבת מכתבים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואיגרון · ראה עוד »

אידה צורית

אידה צוֹרית מגד (נולדה ב-9 בפברואר 1926) היא סופרת, מסאית, מחזאית, מתרגמת ומשוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואידה צורית · ראה עוד »

איו (מיתולוגיה)

איו וזאוס מאת קורג'ו איו (ביוונית Ἰώ) הייתה נאיאדה (נימפת מים) במיתולוגיה היוונית, בתו של אינכוס שהיה אל הנהר (הקרוי על שמו) בארגוס (לפי גרסאות אחרות הייתה בתו של פיירן).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואיו (מיתולוגיה) · ראה עוד »

איוואן קרילוב

קארל ברולוב, דיוקן של איוואן קרילוב, 1839 פיטר קלוד פון יורגנסברג איוואן אנדרייביץ' קרילוב (ברוסית: Иван Андреевич Крылов; 13 בפברואר 1769 – 21 בנובמבר1844) היה משורר, מחזאי, סופר אגדות עם וממשיל משלים רוסי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ואיוואן קרילוב · ראה עוד »

נאום קורי העכביש

נאום "קורי העכביש" (בערבית: خطاب بيت العنكبوت, בתעתיק מדויק: חִ'טַ֫אב בַּיְת אלעַנְכַּבּ֫וּת) הוא נאום שנשא מזכ"ל חזבאללה השייח' חסן נסראללה ב-26 במאי 2000 בעיירה בינת ג'בייל, במהלך חגיגות הניצחון של חזבאללה לאחר נסיגת צה"ל מלבנון יום לפני כן, ב-25 במאי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונאום קורי העכביש · ראה עוד »

נפתלי משכיל לאיתן

נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונפתלי משכיל לאיתן · ראה עוד »

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »

נפוליאון והיהודים

נפוליאון משווה את זכויותיהם של היהודים. נפוליאון היה גורם חשוב באמנציפציה ליהודים באירופה ושחרורם מחוקים ישנים שהגבילו אותם לגטאות יהודיים ושהגבילו את זכויותיהם בתחומי הפולחן, הקניין והעיסוק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונפוליאון והיהודים · ראה עוד »

נקדימון בן גוריון

נקדימון בן גוריון (בתלמוד הבבלי מובא ששמו המקורי היה: בוני) היה מעשירי ירושלים בתקופה שקדמה לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונקדימון בן גוריון · ראה עוד »

נשר (עיר)

נֶשֶׁר היא עיר בישראל השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של רכס הכרמל, ובדרום־מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כשישה קילומטרים דרומית־מזרחית לחיפה על כביש 752, בסמוך לכביש 75.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונשר (עיר) · ראה עוד »

נשיא הסנהדרין

נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונשיא הסנהדרין · ראה עוד »

נתן אליהשווילי

נתן אליהשווילי (תרנ"ג, 1893 - י"ב באדר ב' תרפ"ט, 24 במרץ 1929) מורה עברי ומחנך יהודי גאורגי, מראשי התנועה הציונית בגאורגיה, שייסד בית ספר עברי בטביליסי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונתן אליהשווילי · ראה עוד »

נתן זך

נָתָן זַךְ (כ"ג בכסלו ה'תרצ"א, 13 בדצמבר 1930, ברלין, רפובליקת ויימאר − י"ט בחשוון ה'תשפ"א, 6 בנובמבר 2020, רמת גן, ישראל) היה משורר, עורך, מתרגם, מבקר שירה, סופר, פזמונאי ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונתן זך · ראה עוד »

נתן בירנבוים

נתן בירנבוים (לעיתים: בירנבאום; בגרמנית: Nathan Birnbaum; י' באייר ה'תרכ"ד, 16 במאי 1864 – כ"א בניסן ה'תרצ"ז, 2 באפריל 1937), שנודע, בין היתר, בשם העט מתתיהו אחר, היה הוגה דעות יהודי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונתן בירנבוים · ראה עוד »

נתיבות השלום

נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונתיבות השלום · ראה עוד »

נחש הנחושת

משה מרפא חולים באמצעות נחש הנחושת. פרט מתוך תקרת הקפלה הסיסטינית, מיכלאנג'לו פסל נחש הנחושת על הר נבו בירדן על פי התנ"ך, נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת הוא צורת נחש שהכין משה מנחושת, על פי הוראת אלוהים, על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונחש הנחושת · ראה עוד »

נחום סלושץ

נחום סלושץ (כ"ח בכסלו תרל"ג, 28 בדצמבר 1872, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונחום סלושץ · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נכנס יין יצא סוד

נכנס יין יצא סוד - הוא ניב שמקורו בדברי רבי חייא בתלמוד, ופירושו: אדם מבוסם נוטה לחשוף סודות, אותם, בוודאי, לא היה חושף בהיותו פיכח.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונכנס יין יצא סוד · ראה עוד »

ניצחון קדמאי

קַדְמוֹס נלחם בדרקון (נחש המים). ציור על כד בסגנון הדמות השחורה מאובויה, 550-560 לפנה"ס. ניצחון קַדְמֵאִי (ביוונית: καδμεία νίκη) הוא מטבע לשון ביוונית עתיקה שמשמעותו ניצחון המושג במחיר אבידות מרובות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וניצחון קדמאי · ראה עוד »

נישואי בהלה

נישואי בהלה היו נישואים חפוזים שנערכו לקטינים יהודים באימפריה הרוסית בשנת 1835, בעקבות שמועות עקשניות על צו מלכותי שעומד להתפרסם בעניין העלאת גיל המינימום הנדרש לנישואים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ונישואי בהלה · ראה עוד »

ניטשה והציונות

ניטשה במדי צבא פרוסיה, בשנת 1868 (נצבע מחדש) הצירוף ניטשה והציונות או ציונות ניטשאנית (בגרמנית: Nietzscheanischer Zionismus) מצביע על הזיקות הרבות בין הגותו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה לבין אנשי הציונות, כאשר השפעת הגותו של ניטשה חצתה זרמים בציונות ורווחה בקרב גישות מנוגדות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וניטשה והציונות · ראה עוד »

סעדיה שושני

סעדיה שושני (י"ט באדר א' ה'תרמ"ט, 20 בפברואר 1889 – כ"ה בכסלו ה'תשל"ב, 13 בדצמבר 1971) היה איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסעדיה שושני · ראה עוד »

ספר

ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספר · ראה עוד »

ספר אלקטרוני

ספר דיגיטלי בקורא ספרים אלקטרוני. ספר אלקטרוני (או ספר דיגיטלי; באנגלית: electronic book או בקיצור e-book או eBook) הוא ספר המוגש לקורא בצורה דיגיטלית, כקובץ הנקרא במחשב או בקורא ספרים אלקטרוני - מכשיר שנועד במיוחד לקריאת ספרים כאלה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספר אלקטרוני · ראה עוד »

ספר האגדה

ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספר האגדה · ראה עוד »

ספר הבדיחה והחידוד

ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »

ספרות המוסר

אליהו הכהן, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספרות המוסר · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספרות יידיש · ראה עוד »

ספריית בני ברית

ספריית בני ברית היא מבנה שנבנה בירושלים בראשית המאה ה-20 בידי ארגון בני ברית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספריית בני ברית · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספרייה · ראה עוד »

ספרייה לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות

וושינגטון וושינגטון רשמקול המותאם לשמיעת ספרים מקלטים ולהקלטת הרצאות. מכיל פונקציות רבות המקלות על ההאזנה למלל כגון שליטה מוחלטת במהירות ההשמעה. מכיל גם סידורי נגישות כמו פתח במכסה בית הקלטת המאפשר מישוש גלגלי הקלטת במטרה לוודא שהם מסתובבים וסימנים קלים למישוש המסייעים בזיהוי הלחיצים של המכשיר. המכשיר יכול להשמיע ולהקליט קלטות המוקלטות בעיצוב זהה לעיצוב המקובל, קלטות המוקלטות פי שניים לאט יותר מהמקובל וקלטות שבהן מוקלטים ארבעה צדדים בהקלטת מונו במקום שני צדדים בהקלטת סטריאו. מכשיר זה חדל להיות פופולרי באמצע שנות התשעים. ספרייה לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות, היא ספרייה המשאילה ספרים המעוצבים באופן נגיש לאנשים עם לקויות שונות: ספרים מוקלטים, ספרים בכתב ברייל, ספרים מודפסים באותיות גדולות במיוחד, ועוד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספרייה לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות · ראה עוד »

ספרייה דיגיטלית

תמונה של ספרייה ספרייה דיגיטלית (המכונה גם ספרייה אלקטרונית או מאגר דיגיטלי) היא אוסף ממוקד של אובייקטים דיגיטליים היכולים לכלול טקסט, חומר ויזואלי, חומר אודיו, חומר וידאו ועוד, המאוחסנים כפורמטי מדיה אלקטרוניים (בניגוד להדפסה או אמצעי תקשורת אחרים).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספרייה דיגיטלית · ראה עוד »

ספיח (סיפור)

"ספיח" הוא סיפור מאת חיים נחמן ביאליק, שמכיל פרקי ילדות המבוססים על חוויותיו האוטוביוגרפיות של המספר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וספיח (סיפור) · ראה עוד »

סלימאן קארה

הרב סלימאן בן יוסף קארה (1889-1804) היה אב בית דין של צנעא במשך 40 שנה, וכן החכם באשי של יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסלימאן קארה · ראה עוד »

סדנא דארעא חד הוא

סדנא דארעא חד הוא - ביטוי שמקורו בתלמוד, ומשמעותו: גוף הקרקע אחד הוא בכל המקומות, האדמה כולה גוש אחד היא.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסדנא דארעא חד הוא · ראה עוד »

סונטה

סוֹנֶטָּה (או סונט, מאיטלקית: צליל קטן) היא צורת שיר לירי הנפוצה בשירה המערבית, במיוחד האיטלקית והאנגלית, וגם בשירה העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסונטה · ראה עוד »

סורת אאל עמראן

סורת אַאל עִמְרַא֫ן (בערבית: سورة آل عِمْرَان, "סורת בית-עמרם") היא הסורה השלישית בספר הקוראן.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסורת אאל עמראן · ראה עוד »

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסוטה (הלכה) · ראה עוד »

סינקדוכה

סִינֵקְדוֹכָה (מיוונית: Συνεκδοχή; מהשורשים היווניים סינ- + אק- + דכסתאי; מילולית: לקבל ביחד, או לקבל בו-זמנית) היא אמצעי ספרותי שבו החלק משמש לתיאור השלם או השלם משמש לתיאור החלק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסינקדוכה · ראה עוד »

סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים

המכתבים הכוזריים או התכתובת הכוזרית הם שלושה מכתבים המתארים את התגיירות הכוזרים: מכתב בשמו של חסדאי אבן שפרוט (915–975), שר בכיר ומנהיג יהודי בקורדובה, אל יוסף מלך כזריה, בו הוא מבקש מידע על ממלכת הכוזרים ועל יהדותם, מכתב בשמו של יוסף מלך הכוזרים האמור להיות תשובה למכתבו של חסדאי ומכתב מכותב המציג עצמו כנתין של המלך הכוזרי, המופנה כנראה אף הוא לחסדאי, כתשובה לשאלות דומות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים · ראה עוד »

סיפורי אלף לילה ולילה

סיפורי אלף לילה ולילה (בערבית: كتاب ألف ليلة وليلة - "כִּתאב אלף לילה ולילה", או לילות ערב (מתרגום הספר לאנגלית: The Arabian Nights' Entertainment) הוא אוסף של סיפורי עם מזרח תיכוניים, שחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העולמית. מקור הסיפורים בפרס, בהודו, בסין, בקהילות ישראל (ראו בהמשך) ובעמי ערב השונים. הם נאספו במשך כמה מאות שנים. ככל הנראה, האוסף הראשון של הסיפורים נכתב במאה השמינית או המאה התשיעית. אוסף הסיפורים תורגם לעברית על ידי יוסף יואל ריבלין, ויצא לאור בשלושים ושניים כרכים בהוצאת קריית ספר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסיפורי אלף לילה ולילה · ראה עוד »

סיפורי ככה סתם

סיפורי ככה סתם (בגרסאות אחרות: "סיפורי דווקא ככה", "סיפורי ככה וככה", "סיפורי ככה זה", "סיפורי ככה בדיוק"; באנגלית: Just So Stories) לילדים הם מיצירותיו הידועות ביותר של רודיארד קיפלינג.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסיפורי ככה סתם · ראה עוד »

סיקריים

פגיון סיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה. הסִיקָרִיִים (מלטינית: Sicarii; בספרות המאוחרת נקראו גם: סִיקְרִיקִים) היו קנאים קיצוניים שהתבלטו בתקופת המרד הגדול של יהודה נגד הכובשים הרומאים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסיקריים · ראה עוד »

סיראנו דה ברז'ראק (מחזה)

סיראנו דה ברז'ראק סיראנו דה ברז'ראק (בצרפתית: Cyrano de Bergerac) הוא מחזה מחורז שכתב אדמון רוסטאן בשנת 1897.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וסיראנו דה ברז'ראק (מחזה) · ראה עוד »

עמנואל הרומי

עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני (נודע כעמנואל הָרוֹמִי, באיטלקית: Manoello Giudeo, "עמנואל היהודי"; נולד סביב שנת 1260 ברומא, מת בין 1328–1336, באזור פרמו שבמארקה?) היה משורר, סופר, בלשן ופרשן מקרא יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועמנואל הרומי · ראה עוד »

עמוס גלילי

עמוס גלילי (5 בפברואר 1927 – 1 בינואר 1948) היה איש ההגנה, שנפל בקרבות מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועמוס גלילי · ראה עוד »

עציץ פרחים

איורה של בתיה קולטון לשיר "עציץ פרחים" בספר "שרשרת הזהב" עֲצִיץ פְּרָחִים (לעיתים נקרא "פרח עציץ") הוא שיר קצר פרי עטו של חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועציץ פרחים · ראה עוד »

עקרה (שיר)

רחל המשוררת שם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועקרה (שיר) · ראה עוד »

ערפד

הרוזן דרקולה, דמות ערפד קלאסית בריטי פיליפ ברן-ג'ונס, 1897. בציור נראים לכאורה גבר ואישה במהלך קיום יחסי מין, אך בפועל, כפי שניתן להבין במבט מקרוב, האישה היא הערפדית והגבר על המיטה הוא קורבנה המת. כפי שניתן לראות הגבר ננשך בידו. ערפד הוא יצור מיתולוגי מהפולקלור, אל-מת ודמוי אדם שניזון מהמהות החיונית (בדרך כלל בצורת דם) של בני אדם או בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וערפד · ראה עוד »

ערפה

יד ציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג בגלריה לאמנות בסאות'המפטון עָרְפָּה היא דמות מקראית משנית המופיעה במגילת רות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וערפה · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

ערי ז'בוטינסקי

ערי, יוענה וזאב ז'בוטינסקי סקריה, המניפה דגל טורקיה. מתקרבת לנמל חיפה ערי ז'בוטינסקי בשנים הראשונות בטכניון עֵרי (תיאודור) ז'בוטינסקי (26 בדצמבר 1910, כ"ה בכסלו, ה'תרע"א – 12 ביוני 1969, כ"ו בסיוון, ה'תשכ"ט) היה פעיל בתנועה הציונית, פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, חבר הכנסת, פוליטיקאי ומתמטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וערי ז'בוטינסקי · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

על הגורן

השיר בכתב ידה של רחלהמשוררת רחל בלובשטיין-סלע "על הגֹרן" הוא שירה של רחל המשוררת, שנכתב בתמוז תר"ץ 1930 והוקדש לחיה זלצר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועל הגורן · ראה עוד »

על הדרך עץ עומד

איציק מאנגר קורא את שירו (בתים א'–ב')תמונה להחלפה על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים; בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועל הדרך עץ עומד · ראה עוד »

עלי כינור

"עלי כינור" הוא אחד מסיפורי הילדות של הסופר שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועלי כינור · ראה עוד »

עלילת הדם בסראטוב

עלילת הדם בסראטוב הייתה עלילת דם (האשמת יהודים ברצח פולחני של ילדים נוצרים) שראשיתה ב-1853 בעיר סראטוב שבאימפריה הרוסית ואשר גררה בירור מקיף בשאלה האם היהודים מצווים על רצח פולחני כזה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועלילת הדם בסראטוב · ראה עוד »

עלילות גילגמש

עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועלילות גילגמש · ראה עוד »

עזרא גולדין

עזרא גולדין עזרא גולדין (בכתיב יידי: גאָלדין; לונה, 1868 ה'תרכ"ח – ריגה, 2 במאי 1915, ה'תרע"ה) היה סופר ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועזרא גולדין · ראה עוד »

עזרת ישראל (שכונה)

שכונת עזרת ישראל מרחוב יפו עזרת ישראל היא שכונה קטנה במרכז ירושלים, בין רחוב יפו לרחוב הנביאים, מעט מערבה מ"צומת האיקסים".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועזרת ישראל (שכונה) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועברית · ראה עוד »

עבדי זמן

עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועבדי זמן · ראה עוד »

עבדים (שיר)

עבדים הוא פזמון שכתב, הלחין וביצע ברי סחרוף.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועבדים (שיר) · ראה עוד »

עגונות

עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועגונות · ראה עוד »

עונש מוות

קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועונש מוות · ראה עוד »

עונג שבת (אגודה)

עונג שבת היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק למפגשים של הציבור ביישוב עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של תחומי דעת, בהם תנ"ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועונג שבת (אגודה) · ראה עוד »

עיקרי התחייה

"עיקרי התחייה" כפי שפורסמו בגיליון השני של "במחתרת" ביטאונה של לח"י יאיר שטרן (1907-1942), מנהיג לח"י, מחבר עיקרי התחייה עיקרי התחייה הוא מסמך המפרט את המסגרת הרעיונית הרחבה של לח"י, והוא גם חורג מעבר למטרות פוליטיות מידיות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועיקרי התחייה · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ועיתונות עברית · ראה עוד »

פאוסט (גתה)

העמוד הפותח של מהדורת המחזה משנת 1808 המחזה פאוסט (Faust) הוא טרגדיה בשני חלקים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופאוסט (גתה) · ראה עוד »

פניה ברגשטיין

פניה ברגשטיין (11 באפריל 1908, י' בניסן תרס"ח – 18 בספטמבר 1950, ז' בתשרי תשי"א) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית, חברת קיבוץ גבת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופניה ברגשטיין · ראה עוד »

פרנץ יוזף ואלץ

פרנץ יוזף ואלץ (בגרמנית: Franz Josef Walz; 4 בדצמבר 1885 – 18 בדצמבר 1945) היה טייס בשירות האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה ובלופטוואפה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופרנץ יוזף ואלץ · ראה עוד »

פרס יגאל אלון

פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי מוענק החל משנת 1982 מדי שנה ביום מותו של יגאל אלון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופרס יגאל אלון · ראה עוד »

פרויקט בן יהודה

#הפניה פרויקט בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופרויקט בן יהודה · ראה עוד »

פרויקט בן־יהודה

#הפניה פרויקט בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופרויקט בן־יהודה · ראה עוד »

פרויקט גוטנברג

פרויקט גוטנברג (באנגלית: Project Gutenberg; בראשי תיבות: PG) הוא מיזם ליצירת ספרייה ממוחשבת (ארכיון דיגיטלי) חופשית באינטרנט, של ספרים ופרסומים שונים מתוך הקלאסיקה האנגלית והעולמית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופרויקט גוטנברג · ראה עוד »

פת לחם

פת לחם הוא סיפורו הראשון של יוסף חיים ברנר שיצא לאור בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופת לחם · ראה עוד »

פתגם

בית הספר היסודי "יצחק שדה" בבת ים פתגם הוא סוג של יצירה עממית קצרה כגון אמרה וחידה, המבטא מסר דידקטי או רעיון כלשהו הנוגע לכלל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופתגם · ראה עוד »

פליניוס הזקן

גאיוס פליניוס סקונדוס (בלטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופליניוס הזקן · ראה עוד »

פועה רקובסקי

פּוּעָה רָקוֹבְסקי (גם: רקובסקה) (נכתב גם: ראקובסקי, ראקובסקה, רקובסקא; ביידיש: ראַקאָווסקי או ראַקאָווסקאַ; בפולנית: Pua Rakowska; 3 ביולי 1865, ביאליסטוק, פולין הרוסית – כ"ב באייר תשט"ו, 13 במאי 1955, חיפה) הייתה המחנכת היהודייה הבולטת בוורשה במפנה המאה, פעילה ציונית ועברייה ופעילה למען נשים ומתרגמת ליידיש. פעלה בפולין, וב-1935 עלתה לארץ ישראל, שבה חייתה עד פטירתה בגיל 89.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופועה רקובסקי · ראה עוד »

פוטוריזם

"'''צורות מיוחדות של התמשכות בחלל'''" (1913) מאת אומברטו בוצ'וני הפוטוריזם (באיטלקית: Futurismo) הייתה תנועה אמנותית טכנולוגית שנוסדה באיטליה בתחילת המאה ה-20 ופעלה עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופוטוריזם · ראה עוד »

פירוש חלומות

פירוש חלומות, פתרון חלומות או ניתוח חלומות (לועזית: אוניירולוגיה) – הוא תהליך הענקת משמעות לחלומות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופירוש חלומות · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופישל לחובר · ראה עוד »

פיליפ סידני

סר פיליפ סידני (30 בנובמבר 1554 - 17 באוקטובר 1586) היה איש חצר אנגלי, משורר, מדינאי, חייל, מלומד, סופר ופטרון; מהאישים הבולטים של התקופה האליזבתנית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופיליפ סידני · ראה עוד »

פיליטון

פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופיליטון · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופיוט · ראה עוד »

פיוטר קרופוטקין

250px פיוטר אלכסייביץ' קְרוֹפּוֹטְקִין (ברוסית: Пётр Алексе́евич Кропо́ткин; 9 בדצמבר 1842, מוסקבה – 8 בפברואר 1921, דמיטרוב שליד מוסקבה) היה, אחרי מות מיכאל באקונין, התאורטיקן הראשי של האנרכו-קומוניזם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ופיוטר קרופוטקין · ראה עוד »

צ'יבי

צ'יבי (Csibi) הוא ספר ילדים מאת הסופר היהודי-הונגרי בלה סנש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וצ'יבי · ראה עוד »

צפורה

כו צפורה מלה את בנה. ציור מעשה ידי פייטרו פרוג'ינו משנת 1482, הקפלה הסיסטינית. צִפֹּרָה היא דמות מקראית, בתו של רעואל כהן (יתרו) ממדין. ציפורה היא אשתו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וצפורה · ראה עוד »

צבי בלקובסקי

צבי הירש גרגורי בֶּלקוֹבסקי (ברוסית: Григорий Александрович Белковский; י"ח באב תרכ"ה, 1865, אודסה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ"ט בטבת תש"ח, 11 בינואר 1948, תל אביב) היה משפטן וכלכלן פוליטי יהודי-אוקראיני, מציוני בולגריה הראשונים וממארגני הקונגרס הציוני הראשון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וצבי בלקובסקי · ראה עוד »

צבי הרמן שפירא

המצבה על קברו של צבי הרמן שפירא בהר המנוחות צבי הרמן שפירא (בגרמנית: Hermann Schapira; 30 באוגוסט 1840, א' באלול ת"ר – 8 במאי 1898, ט"ז באייר תרנ"ח), היה משכיל יהודי-ליטאי שחי ופעל ברוסיה ואחר כך בגרמניה, מתמטיקאי, מראשוני חובבי ציון ותנועת הציונות המדינית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וצבי הרמן שפירא · ראה עוד »

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וצבי הירש קלישר · ראה עוד »

צבי יהודה

צבי יהודה (זלצמן) (15 באוגוסט 1887 – 13 בספטמבר 1964) היה איש ציבור ישראלי, מראשי תנועת המושבים, מפעילי הפועל הצעיר ומפא"י, ממייסדי דגניה א' ונהלל וחבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וצבי יהודה · ראה עוד »

צדק (יהדות)

צדק הוא מושג המשקף דעה, או מידה טובה, או עשייה, נכונה על פי אמת-מידה אלוקית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וצדק (יהדות) · ראה עוד »

צילה דראפקין

צילה דראַפקין (באנגלית: Celia Dropkin; 5 בדצמבר 1887 – 18 באוגוסט 1956; ידועה גם כ"ציליה" או כ"סיליה") הייתה משוררת יידיש, שכתבה גם ברוסית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וצילה דראפקין · ראה עוד »

ציון הלא תשאלי

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי הוא שיר כיסופים לארץ ישראל מאת רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וציון הלא תשאלי · ראה עוד »

ציונות רוחנית

ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם היהודי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וציונות רוחנית · ראה עוד »

ציוני ציון

ציוני ציון היה זרם בתנועה הציונית שדגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וציוני ציון · ראה עוד »

ציידות אוניות הסוחר הגרמניות במלחמת העולם הראשונה

ציידות אוניות הסוחר הגרמניות במלחמת העולם הראשונה היו אוניות שטח בהן השתמש הצי הקיסרי הגרמני לשיבוש הסחר הימי של מדינות ההסכמה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וציידות אוניות הסוחר הגרמניות במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

קן ציפור

גרפיטי של השיר "קן ציפור" ליד בניין העירייה של רמת גן ספארי ברמת גן קַן צִפּוֹר הוא שיר ילדים מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקן ציפור · ראה עוד »

קנטוניסטים

סרן). צם היה קצין יהודי בצבא הרוסי במאה ה-19 הקַנטוֹנִיסטִים (ברוסית: Кантонисты, ביידיש: קאנטאניסטן) היו ילדים שנלקחו על ידי הרשויות ברוסיה של המאה ה-19, חונכו במסגרת צבאית עד שהגיעו לבגרות וגויסו לצבא.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקנטוניסטים · ראה עוד »

קנדיד

קַנדיד, או האופטימיות (בצרפתית: Candide, ou l'optimisme, הגייה) היא נובלה סאטירית שחיבר הפילוסוף והסופר הצרפתי בן תקופת הנאורות ווֹלטֶר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקנדיד · ראה עוד »

קרפלך

קרפלך (ביידיש: קרעפלאך או קרעפלעך) הם כיסונים שמקורם במטבח היהודי האשכנזי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקרפלך · ראה עוד »

קרל קאוטסקי

קרל קאוּטְסְקי (Karl Kautsky מבטאים קׇרְל קׇאוּצקי; 18 באוקטובר 1854 - 17 באוקטובר 1938) היה הוגה דעות צ'כי-אוסטרי חשוב באידאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית, ודמות מפתח במרקסיזם בהיותו עורך הכרך הרביעי של "הקפיטל", ספרו של קרל מרקס.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקרל קאוטסקי · ראה עוד »

קרב סלמיס שבקפריסין (497 לפנה"ס)

ערי הממלכות של קפריסין קרב סלמיס שבקפריסין הוא קרב ימי שניטש בקיץ 497 לפנה"ס, במהלך המרד האיוני, בין הצי הפיניקי שבשירות דריווש מלך פרס לבין הצי האיוני שנחלץ לעזרת ערי קפריסין המורדות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקרב סלמיס שבקפריסין (497 לפנה"ס) · ראה עוד »

קרב קופנהגן (1801)

קרב קופנהגן היה קרב ימי שהתחולל ב-2 באפריל 1801, בין הצי הבריטי בפיקודו של אדמירל סר הייד פארקר, לבין צי דני-נורווגי שעגן ליד העיר קופנהגן.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקרב קופנהגן (1801) · ראה עוד »

קרב לאדה

יוון בתקופת המלחמות עם פרס, 500-479 לפנה, ס זירת קרב לאדה קרב לאדה, שניטש ב-494 לפנה"ס, היה קרב ההכרעה של המרד האיוני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקרב לאדה · ראה עוד »

קרב דרפאנה

קרב דרפאנה נערך ב-249 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית הראשונה, בין ציי הרומאים והקרתגים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקרב דרפאנה · ראה עוד »

קלמן שולמן

קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקלמן שולמן · ראה עוד »

קללת עזרא הסופר

קללת עזרא הסופר היא מסורת שהתהלכה בקרב יהודי תימן (וקהילות ישראל אחרות) ומספרת את אשר אירע ליהודי תימן (או לקהילות האחרות) בתחילת ימי שיבת ציון ואת השלכות האירועים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקללת עזרא הסופר · ראה עוד »

קדם-אסלאם

התקופה הקדם-אסלאמית או הג'אהִליה (جاهلية) היא התקופה בהיסטוריה של חצי האי ערב לפני תחילת הנבואות של מוחמד שציינו את תחילת תקופת האסלאם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקדם-אסלאם · ראה עוד »

קהילת יהודי מיינץ

Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »

קוצו של יוד

'''"קוצו של יו"ד''' (לדעת רבנו תם) - מסומן בעיגול הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקוצו של יוד · ראה עוד »

קוצו של יוד (שיר)

קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוא פואמה עברית רחבת-יריעה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), שהתפרסמה בהמשכים בכתב העת "השחר" שבעריכת פרץ סמולנסקין בשנת תרל"ו (1876), ואחר-כך שוכללה על ידי המשורר וקיבלה את צורתה הסופית בחודש אב תרל"ח (1878).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקוצו של יוד (שיר) · ראה עוד »

קוריולנוס

ניקולא פוסן, דימוי אמנותי נוסף של אותה סצנה הדף הראשון של המחזה במהדורת הפוליו הראשונה קוריולנוס (Coriolanus) הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקוריולנוס · ראה עוד »

קיר הפלא אשר בוורמייזה

קִיר הַפֶּלֶא אֲשֶׁר בְּוֶרְמַיְזָה היא בלדה מאת שאול טשרניחובסקי, שנכתבה בשנת 1924 בעקבות אגדה ידועה על אמו של רש"י (או אמו של רבי יהודה החסיד; האגדה התגלגלה לאישים נוספים).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וקיר הפלא אשר בוורמייזה · ראה עוד »

ראובן אשר ברודס

ראובן אשר בן יוסף בּרוֹדֶס (ברוידס) (ברוסית: Реувен Ашер Браудес; 1851, וילנה – 18 באוקטובר 1902, וינה), שנודע בפסבדונים ראובן אבי"ב איש וילנה, היה סופר עברי ויידי ועיתונאי מהמאה ה-19, מהסופרים המרכזיים בספרות ההשכלה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וראובן אשר ברודס · ראה עוד »

ראי אדמה

"ראי אדמה" בכתב ידו של טשרניחובסקי רְאִי, אֲדָמָה הוא שיר מחאה וקינה שנכתב על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי בשנת תרצ"ח 1938, בשיאם של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ומבצעי הקמת יישובי חומה ומגדל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וראי אדמה · ראה עוד »

רעם היופי

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי רעם היופי הוא ספר הכולל חמישה סיפורים של הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורעם היופי · ראה עוד »

רעיונות

רעיונות הוא חיבור פילוסופי מאת מרקוס אורליוס, קיסר רומא בין השנים 180-161 לספירה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורעיונות · ראה עוד »

רצח אמיל גרינצווייג

אמיל גרינצוויג (במרכז, בחולצה בהירה) בראש הצועדים בהפגנה בה נרצח, ירושלים 1983תמונה להחלפה רצח אמיל גרינצווייג אירע ב-10 בפברואר 1983, במהלך הפגנה של תנועת "שלום עכשיו" בירושלים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורצח אמיל גרינצווייג · ראה עוד »

רצח ארלוזורוב

1 רצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אירע ב-16 ביוני 1933 כ"ה בסיוון תרצ"ג, בחוף תל אביב.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורצח ארלוזורוב · ראה עוד »

רק על עצמי

"רק על עצמי" הוא שיר מאת רחל המשוררת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורק על עצמי · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורש"י · ראה עוד »

רחל בירנבאום

רחל בירנבאום (26 בספטמבר 1941) היא פרופסור בדימוס, חוקרת את הספרות הרומית; תרגמה לעברית את שירי קאטולוס, הוראטיוס, יובנאליס והטרגדיות של סנקה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורחל בירנבאום · ראה עוד »

רחל המשוררת

317x317 פיקסלים חדר ההנצחה לזכרה בקבוצת כנרת הבית בו התגוררה בשנת 1925 ברחוב הנביאים בירושלים שלט על רחל המשוררת בשכונת עין גנים בפתח תקווה קבר רחל המשוררת בבית הקברות כנרת לוחית זיכרון במקום מגוריה האחרון של המשוררת רחל ברחוב בוגרשוב 5 בתל אביב "גן רחל" ניטע בשנת 1933 מול בית הקברות כנרת 330x330 פיקסלים רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 2 באוקטובר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט "רחל" (בספרות העברית: רחל המשוררת), הייתה מהמשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורחל המשוררת · ראה עוד »

רחוב הרצל (תל אביב)

רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורחוב הרצל (תל אביב) · ראה עוד »

רחוב ירושלים (חיפה)

רחוב ירושלים הוא רחוב בהדר הכרמל בחיפה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורחוב ירושלים (חיפה) · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבי אלעזר בן שמוע

רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורבי יוחנן · ראה עוד »

רות בונדי

רות בונדי מראיינת את בן-גוריון שראשית שנות השישים רות בונדי, 1969 רות בּוֹנְדִי (בצ'כית: Ruth Bondyová; 19 ביוני 1923 – 14 בנובמבר 2017) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת וביוגרפית ישראלית, כלת פרס סוקולוב לעיתונות (1967), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2006) ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (2014).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורות בונדי · ראה עוד »

רובאעיאת

הרֻבַּאעִיַּ֫את של עומר ח'יאם (באנגלית: Rubáiyát of Omar Khayyám) הוא ספר הכולל לקט משיריו של המשורר והמתמטיקאי הפרסי עומר ח'יאם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורובאעיאת · ראה עוד »

רודולף בורכארט

רודולף בורכארט (בגרמנית: Rudolf Borchardt) היה סופר, משורר והוגה דעות גרמני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורודולף בורכארט · ראה עוד »

רוהאטין

חבורת כלייזמר חסידית מרוהטין רוהאטין (באוקראינית: Рогатин; בפולנית: Rohatyn; ברוסית: Rogatin) היא עיירה באזור גליציה המזרחית באוקראינה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורוהאטין · ראה עוד »

רוי ספייסר

רוי גודפרי בולן ספייסר רוי גודפרי בולן ספייסר (באנגלית: Roy Godfrey Bullen Spicer; 1889–1946) היה מפקד משטרת המנדט בארץ ישראל בראשית מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ורוי ספייסר · ראה עוד »

ריש לקיש

רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וריש לקיש · ראה עוד »

ש. אנ-סקי

ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי ש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וש. אנ-סקי · ראה עוד »

ש. שלום

ש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וש. שלום · ראה עוד »

ש. בן-ציון

לוחית זיכרון על ביתו של שמחה בן-ציון ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק ש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וש. בן-ציון · ראה עוד »

שמאל הירדן

שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן: זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן! שמאל הירדן הוא שיר מאת זאב ז'בוטינסקי, מהנודעים ביותר בשירי בית"ר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמאל הירדן · ראה עוד »

שמעון פרוג

שמעון פרוג חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי שמעון (סמיון) שמואל פְרוּג (ברוסית: Семён Григорьевич (Шим‘он Шмуэль) Фруг; 15 בנובמבר 1860, בּוֹבּרוֹבי-קוּט, פלך חרסון, האימפריה הרוסית – 22 בספטמבר 1916, אודסה, שם) היה משורר יהודי שכתב בעיקר ברוסית ויידיש אך גם בעברית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמעון פרוג · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שמשון

שִׁמְשׁוֹן היה, לפי המקרא, השופט השנים עשר והאחרון המוזכר בספר שופטים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמשון · ראה עוד »

שמשון מלצר

שמשון מֶלְצֶר (כ"ח בשבט תרס"ט, 19 בפברואר 1909 – 27 באוגוסט 2000, כ"ו באב תש"ס) היה משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמשון מלצר · ראה עוד »

שמחה פינסקר

שמחה פינסקר (31 במרץ 1801 – 29 באוקטובר 1864) היה חוקר קדמוניות ומדקדק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמחה פינסקר · ראה עוד »

שמואל אבנרי

שמואל אבנרי (יליד תל אביב, 18 באוגוסט 1949) הוא חוקר, מסאי ועורך, העוסק גם בצילום.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמואל אבנרי · ראה עוד »

שמואל ליב ציטרון

שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »

שמואל ליב גורדון

שמואל לֵיבּ גורדון (נכתב גם גָרדון (בהגייה אשכנזית: "גורדון"); בכתיב יידי: גאָרדאָן; בר"ת: שָלָ"ג; כתב בשם העט שמואל בן-ציון; 1865, לידא, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 בנובמבר 1933, תל אביב) היה מחנך, משורר, מתרגם עברי, ומפרשני התנ"ך החשובים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמואל ליב גורדון · ראה עוד »

שמואל בלום

ספינקס הגדול של גיזה, מצרים, תחילת המאה ה-20 שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של מוסד 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין). ל"ג בעומר תרפ"ח (1928) בנין "אהל שם" בשנת 2012 שמואל בלום (משמאל) וחתנו הרב ד"ר שלום צבי דוידוביץ (מימין) בפילדלפיה, שנות ה-20 של המאה ה-20 שמואל (סם) שמעון בלום (באנגלית: Samuel S. Bloom; 25 בדצמבר 1860, וילקומיר, ליטא – 10 באוקטובר 1941, י"ח באלול ה'תש"א, תל אביב, ארץ ישראל) היה איש ציבור יהודי, נדבן ציוני, מראשי הקונגרס היהודי האמריקאי, תעשיין וממציא.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמואל בלום · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שמואל הוגו ברגמן

שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »

שמואל ישראל מולדר

שְׁמוּאֵל יִשְׂרָאֵל (הירש) מוּלְדֶר (בהולנדית: Samuel Israel Mulder; ל' בסיוון תקנ"ב 20 ביוני 1792 – ז' בטבת תרכ"ג 29 בדצמבר 1862) היה סופר, מחנך ומתרגם יהודי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמואל ישראל מולדר · ראה עוד »

שמואל יוסף פבזנר

שמואל יוסף פֶּבְזְנֶר (בכ"א בכסלו תרל"ט, 17 בדצמבר 1878 – 7 במאי 1930) היה סופר, מצירי הקונגרס הציוני הראשון (1897), מחלוצי המהנדסים והתעשיינים בארץ ישראל, מבוני חיפה העברית ומנהל הטכניון בשנים 1927–1929.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמואל יוסף פבזנר · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שמירת הנפש

התחסן מפני חצבת בנימוק של "ונשמרתם" ממוזער שמירת הנפש הוא שם כולל לכמה פסוקים במקרא המזהירים בנוגע לשמירת הנפש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושמירת הנפש · ראה עוד »

שארל בודלר

פרוטומה של בודלר מאת פייר-פליקס מאססו בגני לוקסמבורג שארל פייר בודלר (בצרפתית: Charles Pierre Baudelaire; 9 באפריל 1821 – 31 באוגוסט 1867) היה משורר, מתרגם ומבקר אמנות צרפתי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושארל בודלר · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושאילת מילים · ראה עוד »

שני אבנשטיין סיגלוב

שני אבנשטיין סיגלוב (נולדה ב-8 בספטמבר 1977) היא אשת חינוך, מרצה וחוקרת באוניברסיטת תל אביב, פעילת תוכן חופשי, ויזמת חברתית ישראלית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושני אבנשטיין סיגלוב · ראה עוד »

שניאור זק"ש

איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושניאור זק"ש · ראה עוד »

שפה משפטית

שפה משפטית היא הסגנון שבו נכתבים מסמכם משפטיים - חוקים, חקיקת משנה, חוזים, חוות דעת, כתבי אחריות וכדומה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושפה משפטית · ראה עוד »

שר היער

"שר היער", ציור מאת מוריץ פון שווינד "שר היער", אלברט סטרנר, 1910 שר היער (בגרמנית: Der Erlkönig, בתעתיק לעברית: ארלקניג או ארלקניש) היא בלדה גרמנית מאת יוהאן וולפגנג פון גתה שנכתבה בשנת 1782 והולחנה על ידי מספר מלחינים, שהידוע שבהם הוא פרנץ שוברט (1815).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושר היער · ראה עוד »

שרגא פייבל פרנקל

ד"ר שרגא פייבל פרנקל (בכתיב יידי: פרענקעל; כ"ז בכסלו תרל"ו, 25 בדצמבר 1875 וסיליקוב, האימפריה הרוסית – י"ט באדר ה'תרצ"ג, 17 במרץ 1933, ניס, צרפת), שנודע בשם העט בַּר־טוֹבִיָּה, היה מורה, מתרגם, ומבקר עברי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושרגא פייבל פרנקל · ראה עוד »

שרה בת-טובים

שרה בת-טובים (בהגייה אשכנזית: "שׂוֹרֶה בַּס טוֹיְבִים"; סוף המאה ה-17 – ראשית המאה ה-18) היא מחברת שניים מספרי התחינות הנפוצים ביותר בקרב נשות יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושרה בת-טובים · ראה עוד »

שלמה מימון

שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושלמה מימון · ראה עוד »

שלמה המלך והדבורה

שלמה המלך והדבורה, ציור של יעקב חייט שלמה המלך והדבורה היא מעשייה נודעת, שנכללת באגדות "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושלמה המלך והדבורה · ראה עוד »

שלום הכהן

שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושלום הכהן · ראה עוד »

שלושה בני עורב

איור מאת ארתור רקהאם לבלדה הסקוטית "שני עורבים" שלושה בני עורב (או "שלושה עורבים", באנגלית: The Three Ravens) היא בלדה עממית אנגלית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושלושה בני עורב · ראה עוד »

שלילת הגלות

שלילת הגלות היא מיתוס בתפיסה הרעיונית הציונית, התפיסה הרעיונית הציונית מתייחסת לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי לעומת הגאולה של שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושלילת הגלות · ראה עוד »

שחמט

מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן כלי השחמט מסודרים על הלוח שחמט (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: משחק המלכים, נרדשיר, אישקוקה או אישקוקי) הוא משחק לוח אסטרטגי מופשט וענף ספורט המיועד לשני שחקנים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושחמט · ראה עוד »

שחור על גבי לבן

שחור על גבי לבן הוא ביטוי שמשמעו "כתוב באופן הברור ביותר".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושחור על גבי לבן · ראה עוד »

שבע מידות רעות

שבע מידות רעות הוא רומן סאטירי מאת מאיה ערד, שיצא לאור בשנת 2006 בהוצאת חרגול ועם עובד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושבע מידות רעות · ראה עוד »

שבעת הימים

שבעת הימים הוא ביטוי שקיים מימי קדם, ומהווה שם כללי לציון הימים והאוקיינוסים בעולם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושבעת הימים · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושבתי צבי · ראה עוד »

שגיאת כתיב

מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושגיאת כתיב · ראה עוד »

שהרזאד

שחרזדה והסולטאן שאהריאר, ציור משנת 1880 שַׁהְרַזָאד (מפרסית: شهرزاد, מוכרת גם כ"שחרזאדה", לפי ההגייה הרוסית) היא הדמות העיקרית ומספרת הסיפורים מהספרות המזרח-תיכונית של "סיפורי אלף לילה ולילה".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושהרזאד · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושומרונים · ראה עוד »

שום

שוק שום שום סגול טרי שום הגינה או בקיצור שוּם (שם מדעי: Allium sativum) הוא מין בסוג שום שבמשפחת הנרקיסיים, והוא פקעת (גאופיט).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושום · ראה עוד »

שורש מחומש

שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושורש מחומש · ראה עוד »

שכול וכישלון

שכול וכישלון או: ספר ההתלבטות הוא הרומן האחרון של הסופר העברי יוסף חיים ברנר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושכול וכישלון · ראה עוד »

שכיחות אותיות בעברית

כבכל שפה, גם בעברית שכיחות האותיות אינה אחידה - ישנן אותיות הנמצאות בשימוש נרחב בשפה, ויש שהשימוש בהן מועט.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושכיחות אותיות בעברית · ראה עוד »

שיר תיאורי

בסוגה של שיר תיאורי נכללות יצירות שירה העוסקות בתיאורים מקיפים ומפורטים של דברים ממשיים, כגון מראות טבע, נופים מקומיים או כלליים, בריות או מבנים או עצמים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושיר תיאורי · ראה עוד »

שירתי (שיר)

שירתי היא פואמה שנכתבה בידי המשורר חיים נחמן ביאליק, ופורסמה לראשונה בירחון "השילוח" במרץ 1901.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושירתי (שיר) · ראה עוד »

שירה (ספר)

שירה הוא רומן בלתי גמור שכתב הסופר הישראלי שמואל יוסף עגנון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושירה (ספר) · ראה עוד »

שירים לאילאיל

"שירים לאילאיל (קטע מפואמה)" הוא מחזור שירי אהבה שכתב שאול טשרניחובסקי בשנת 1925.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושירים לאילאיל · ראה עוד »

שירים ופזמונות לילדים

שִׁירִים וּפִזְמוֹנוֹת לִילָדִים הוא ספר שירים וסיפורים מאת חיים נחמן ביאליק ובאיוריו של נחום גוטמן.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושירים ופזמונות לילדים · ראה עוד »

שיבה (שיר)

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "שִׁיבָה" הוא אחת מארבע הטיוטות שכתבה רחל המשוררת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ושיבה (שיר) · ראה עוד »

תמר (בת דוד)

תָּמָר, דמות מקראית, מתוארת ב כבתו של דוד המלך מנישואיו למעכה בת תלמי מלך גשור וכאחות אבשלום.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותמר (בת דוד) · ראה עוד »

תמר'ל ברגסון

תמר "תמר'ל" ברגסון-זוננברג (נכתב גם תמריל, טעמערל, בערעקסון וברקסון; ? – ג' באב תק"ץ, 23 ביולי 1830) הייתה אשת עסקים ונדבנית יהודייה, מגדולות הפטרונים של החסידות בפולין.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותמר'ל ברגסון · ראה עוד »

תמונתו של דוריאן גריי

תמונתו של דוריאן גריי (באנגלית: The Picture of Dorian Gray) הוא רומן מאת הסופר האירי אוסקר ויילד, אשר התפרסם לראשונה בגיליון יולי 1890 של כתב העת Lippincott's Monthly Magazine בפילדלפיה, והכה גלים מיד עם פרסומו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותמונתו של דוריאן גריי · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותנאים · ראה עוד »

תעלת הימים

חלופות לתעלת הימים. המסלולים המוצגים הם לצורך הדגמה. תעלת הימים היא שם כולל למיזמים לחפירת תעלת מים, שתשמש להובלת מים בין ימים בישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותעלת הימים · ראה עוד »

תקוה שריג

תקוה שריג (14 במרץ 1915 – 18 בדצמבר 1997) הייתה סופרת ישראלית, מחנכת ועורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותקוה שריג · ראה עוד »

תרבות דיגיטלית

תרבות דיגיטלית - שימוש של מחשבים ניידים בחברה. תרבות דיגיטלית - שתי נשים מדברות על ספר אלקטרוני. "תרבות דיגיטלית" היא הכינוי לזרם תרבותי המתקיים במרחב הממוחשב.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותרבות דיגיטלית · ראה עוד »

תרגומי הקוראן לעברית

הקוראן, הספר המרכזי המקודש בדת האסלאם, תורגם לעברית מספר פעמים, החל מן המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותרגומי הקוראן לעברית · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותרגום · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תחת התות

"תחת התות" הוא רומן מאת יצחק שלו שיצא לאור בשנת 1971.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותחת התות · ראה עוד »

תחזקנה

ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. תֶּחֱזַקְנָה הוא שמו העממי ועיבודו המקוצר והמולחן של בִּרְכּת עָם, שיר מאת חיים נחמן ביאליק, שאומץ כהמנון תנועת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותחזקנה · ראה עוד »

תחכמוני (ספר)

המקאמה השביעית של אל-חרירי מסוף המאה העשירית. תמונות מתוך כתב היד של מחברות אל-חרירי מקשטות את כריכות מהדורות תחכמוני של יהלום. "תחכמוני" הוא יצירה ספרותית מונומנטלית מאת המשורר והמתרגם היהודי-ספרדי יהודה אלחריזי (1165–1234), הנחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותחכמוני (ספר) · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תומאס קרלייל

תומאס קרלייל תומאס קרלייל (באנגלית: Thomas Carlyle; 4 בדצמבר 1795 – 5 בפברואר 1881) היסטוריון והוגה דעות בריטי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותומאס קרלייל · ראה עוד »

תומאס הרדי

תומאס הרדי (באנגלית: Thomas Hardy; 2 ביוני 1840 – 11 בינואר 1928) היה סופר ומשורר אנגלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ותומאס הרדי · ראה עוד »

לך אלי תשוקתי

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי הוא פיוט אשר חיבורו מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ולך אלי תשוקתי · ראה עוד »

לא זכיתי באור מן ההפקר

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר הוא שיר ארס פואטי שנכתב על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1902 (תרס"ב), ובו מתוארת עבודתו של המשורר וחציבת ניצוץ השירה מלבו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ולא זכיתי באור מן ההפקר · ראה עוד »

לב לבנדה

לֵב (יהודה לֶיְבּ) אוסיפוביץ לֶבַנדָה (גם: לוואנדה, לבאנדה; בכתיב יידי: לעוואנדא; ברוסית: Лев Осипович Леванда; יוני 1835 – ט' בתמוז תרמ"ח, 18 ביוני 1888) היה סופר, פובליציסט, ומחנך יהודי-רוסי, אשר הטיף להתבוללות ברוסיה והיה לימים פעיל ב"חובבי ציון".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ולב לבנדה · ראה עוד »

לבי במזרח

"לִבִּי בְמִזְרָח" הוא שיר עברי מאת הפילוסוף, הרופא והמשורר היהודי-ספרדי רבי יהודה הלוי, שהוא מן השירים הבולטים בשירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ולבי במזרח · ראה עוד »

לביבות (אידיליה)

"לביבות" היא אידיליה מאת שאול טשרניחובסקי, אותה פרסם בשנת 1903 בהיותו סטודנט לרפואה בהיידלברג.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ולביבות (אידיליה) · ראה עוד »

לוח ארץ ישראל

אריאל בשנת 1980 לוח ארץ ישראל הוא לוח שנה הבנוי בסגנון האלמנך שפורסם על ידי אברהם משה לונץ בסוף המאה ה-19 לונץ, בסיועו של פרץ סמולנסקין פרסם בווינה, ב-1882, את "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ולוח ארץ ישראל · ראה עוד »

ליאו מוצקין

ליאו (יהודה/אריה לייב) מוֹצקין (ברוסית: Лео (Арье Лейб) Моцкин; 6 בדצמבר 1867, ברובארי, אוקראינה - 6 בנובמבר 1933, פריז) היה איש פוליטי יהודי, יליד אוקראינה (האימפריה הרוסית), לוחם למען הזכויות הלאומיות של היהודים, מאבות הציונות ומיוזמי הקונגרס הציוני, יושב הראש השני של הוועד הפועל הציוני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וליאו מוצקין · ראה עוד »

לישרים תהילה

לישרים תהילה הוא מחזה מוסר פסטורלי מאת רמח"ל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ולישרים תהילה · ראה עוד »

טרנוב

טרנוב (בפולנית: Tarnów; יידיש: טארנא כשקיימת גם הצורה טארנע) היא עיר בדרום מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וטרנוב · ראה עוד »

טרור יהודי בישראל

גרפיטי על בית פלסטיני ליד מעלה לבונה, 2014 טרור יהודי בישראל כולל פעולות טרור שבוצעו על ידי יהודים אחרי הקמת מדינת ישראל, ביוזמת יחידים או התארגנויות מקומיות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וטרור יהודי בישראל · ראה עוד »

טוב למות בעד ארצנו

המשפט "טוב למות בעד ארצנו" חקוק על אנדרטת האריה השואג לזכר מגיני תל חי (2009) "טוב למות בעד ארצנו" היא אמרת כנף וסיסמה בתרבות הישראלית, המבוססת על דבריו האחרונים של יוסף טרומפלדור, לפי עדויות הנוכחים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וטוב למות בעד ארצנו · ראה עוד »

זמר נוגה

"זֶמֶר נוּגֶה" (מוכר גם במילותיו הראשונות, "הֲתִשְׁמַע קוֹלִי") הוא שיר מאת רחל המשוררת, אשר חובר בתל אביב בשנות העשרים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וזמר נוגה · ראה עוד »

זאב אורבוך

זאב אורבוך (19 ביולי 1879- 16 בינואר 1957) היה הרוקח הראשון בתל אביב, ממקימי ההסתדרות הרפואית ומייסד "הסתדרות הרוקחים הארצישראליים".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וזאב אורבוך · ראה עוד »

זאב קפלן

זאב הכהן קפלן זאב קפלן (זאב הכהן קאפלאן; 1826 – 1887) היה משורר וסופר עברי ופדגוג, מחשובי משוררי ההשכלה ומראשוני חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וזאב קפלן · ראה עוד »

זאב יעבץ

הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וזאב יעבץ · ראה עוד »

זרבבל גלעד

הבית הראשון מתוך "המנון הפלמ"ח", חרוט באנדרטת חטיבת הנגב (1968) 250px זרבבל גלעד ראשון מימין יחד עם מטה הפלמ"ח, מאי 1948 שיר ערש נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים של זרבבל גלעד, לחן: דוד זהבי זרבבל גלעד (31 בדצמבר 1912 – 12 באוגוסט 1988) היה משורר עברי, כונס ועורך ספרותי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וזרבבל גלעד · ראה עוד »

זלמן אפשטיין

זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וזלמן אפשטיין · ראה עוד »

זלמן שניאור

זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וזלמן שניאור · ראה עוד »

זגלמביה

זַגְלֶמְבּיה (בפולנית: Zagłębie Dąbrowskie, "זגלמביה דוֹמְבְּרוֹבְסְקִיֶיה" – "שדות הפחם של דומברובה", העיירה הגדולה באזור) היא אזור גאוגרפי והיסטורי בפולין, המהווה עם אזורים נוספים בדרום פולין את פולין הקטנה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וזגלמביה · ראה עוד »

זכרונות לבית דוד

זכרונות לבית דוד - ספורים מדברי ימי ישראל הם סדרת ספרים, המגוללים את סיפורה של משפחה יהודית דמיונית, נצר לבית דוד, מגלות בבל ועד סמוך לתקופת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וזכרונות לבית דוד · ראה עוד »

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וזכויות יוצרים · ראה עוד »

חמשתם

זאב ז'בוטינסקי חֲמִשְׁתָּם (ברוסית: Пятеро; נהגה: Piatiera) הוא אחד משני הרומנים ההיסטוריים שכתב זאב ז'בוטינסקי (השני הוא "שמשון").

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחמשתם · ראה עוד »

חנה מייזל שוחט

חנה מייזל בצעירותה מייזל (באמצע שלישית מימין) בקרב תלמידותיה בחוות העלמות, 1912 חנה מַיְזֶל שוחט (25 בדצמבר 1883, גרודנו, האימפריה הרוסית – 28 במרץ 1972, נהלל) הייתה מחלוצות העלייה השנייה וממייסדות ומנהיגות תנועת הפועלות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחנה מייזל שוחט · ראה עוד »

חניבעל

"הניצחון הראשון של חניבעל" פסל של אנטואן בורדל, המתאר את חניבעל כילד קטן הלוכד עיט, סמלם של הרומאים. סיפור זה אין מקורו בעת העתיקה, והוא מופיע בספרו הקלאסי של גוסטב פלובר "שלמבו". קריקטורה המתארת את חמלקרת משביע את חניבעל להיות אויב לרומא חניבעל בן חמלקרת ברקה (בפיניקית: 𐤇𐤍𐤁𐤏𐤋, חנִבעל, בלטינית: Hannibal filius Hamilcar Barca; 247 לפנה"ס, קרתגו – 183 לפנה"ס, ביתיניה) היה מצביא ומדינאי בן קרתגו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחניבעל · ראה עוד »

חצר רייסין

הכניסה המערבית ל'''חצר רייסין''' חצר רייסין היא מתחם מגורים יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, בפינת הרחובות מעלות אל-ח'אלידיה ואל קירמי, מזרחית לחצר גליציה, שהוקם בידי כולל רייסין במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחצר רייסין · ראה עוד »

חצי נחמה (מאמר)

אחד העם, מחבר "חצי נחמה" חצי נחמה הוא מאמר ידוע מאת אחד העם, שהתפרסם לראשונה ב-5 באוקטובר 1892 (י"ד בתשרי תרנ"ג) בעיתון העברי "המליץ".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחצי נחמה (מאמר) · ראה עוד »

חקל דמא

כפר השילוח) הכניסה למנזר מעל שער הכניסה למנזר כתובת אבן עליה חקוקה דמותו של אונופריוס משתחווה למלאך. בהתאם למסורת דמותו מתוארת עם זקן ארוך, ערומה לחלוטין למעט עלים סביב חלציו ורגליו נראות נשיות (זכר לעובדה שנולד אישה). חֲקֵל-דָּמָא (מארמית: שדה הדמים) הוא שמו של שטח רחב במזרח ירושלים הגובל בגיא בן הינום ונחל קדרון, צפונית לשכונת אבו תור.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחקל דמא · ראה עוד »

חרוט סוכר

חרוט סוכר מגרמניה, עטוף חלקית בנייר האריזה המקורי, משנת 1890. מוצג במוזיאון הסוכר, ברלין. חרוט סוכר או כיכר סוכר הוא הצורה בה יוצר ונמכר לצרכנים סוכר מזוקק לפני שפותחו מוצרי הסוכר המודרניים - קוביות סוכר וסוכר בגרגירים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחרוט סוכר · ראה עוד »

חשיבותה של רצינות

'חשיבותה של רצינות' על הבמה, בהפקה אמריקאית, 2014 חשיבותה של רצינות (באנגלית: The Importance of Being Earnest) הוא מחזה קומי שנכתב בשנת 1895 על ידי הסופר האירי אוסקר ויילד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחשיבותה של רצינות · ראה עוד »

חלב הלביאה

חֲלֵב הַלְבִיאָה היא מעשייה נודעת שמקורה במדרש שוחר טוב וגרסה מעובדת שלה נכנסה לספרו של חיים נחמן ביאליק ״ויהי היום״.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחלב הלביאה · ראה עוד »

חטאת נעורים

חטאֹת נעורים הוא ספרו האוטוביוגרפי של משה לייב לילינבלום (1843–1910), מחשובי ההוגים היהודים בני הדור השני להשכלה באימפריה הרוסית במחצית השנייה של המאה ה-19, ולימים אחד מראשי חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחטאת נעורים · ראה עוד »

חופי ירדן

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "חוֹפֵי יַרְדֵּן" הוא אחת מארבע הטיוטות שכתבה רחל המשוררת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחופי ירדן · ראה עוד »

חוזה לך ברח

"חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח" הוא ביטוי תנ"כי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחוזה לך ברח · ראה עוד »

חכמי חלם

חכמי חלם (ביידיש: די כעלמער חכמים) - ביטוי שנוצר בפולקלור היהודי במזרח אירופה, לפיה הפכה בזמנו העיר חלם שבפולין למושא של בדיחות בתור עיר של טיפשים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחכמי חלם · ראה עוד »

חיוי הבלכי

__ללא_תוכן_עניינים__ חיוי הבלכי היה יהודי מהעיר באלך שבמדינת ח'וראסאן שבממלכת פרס (כיום באפגניסטן).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחיוי הבלכי · ראה עוד »

חיי שלמה מימון

שלמה מימון חיי שלמה מימון (תורגם בראשונה לעברית כתולדות שלמה מימון; גרמנית: Salomon Maimons Lebensgeschichte) הוא ספר זכרונות אוטוביוגרפי שכתב שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה וגולל בו את קורות חייו במחצית השנייה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחיי שלמה מימון · ראה עוד »

חיים ארלוזורוב

ארלוזורוב (במרכז) עם חיים ויצמן (לימינו), משה שרתוק ויצחק בן-צבי (בימין התמונה למעלה) בפגישה עם מנהיגים ערבים במלון המלך דוד, ירושלים, 1933 חיים (ויקטור) אַרלוֹזוֹרוֹב (23 בפברואר 1899 – 16 ביוני 1933) היה מדינאי וכלכלן, מראשי תנועת העבודה בתקופת טרום המדינה וכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחיים ארלוזורוב · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים טשרנוביץ

הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »

חיים זליג סלונימסקי

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »

חיים בן-דור

חיים בן-דור (1 באפריל 1924 – 1 בינואר 1948) היה איש הפלמ"ח, שנפל בקרבות מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחיים בן-דור · ראה עוד »

חיים יחיאל בורנשטיין

חיים יחיאל הלוי בורנשטיין (בכתיב מיושן: בארנשטיין; 15 ביוני 1845 – 14 באוגוסט 1928) היה חוקר, תוכן, כרונולוג ומתרגם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וחיים יחיאל בורנשטיין · ראה עוד »

בן דור (שכונה)

בית הספר גלילות הקרוי על שם עמוס גלילי תצפית נוף מהשכונה, מבט על האזור המסחרי של נשר ועמק זבולון בן דור היא השכונה המערבית ביותר בעיר נשר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובן דור (שכונה) · ראה עוד »

בן יהודה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה פטרונימיים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובן יהודה · ראה עוד »

בן-ציון אלפס

רבי בן ציון אלפס (א' בכסלו ה'תרי"א, 6 בנובמבר 1850 – כ"ג בכסלו תש"א, 23 בדצמבר 1940) היה מחנך, דרשן, סופר ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובן-ציון אלפס · ראה עוד »

בארץ לובנגולו מלך זולו

בארץ לובנגולו מלך זולו או, בשמו המלא, "בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ אֲשֶר בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה" הוא ספר ילדים שכתב ואייר נחום גוטמן.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובארץ לובנגולו מלך זולו · ראה עוד »

בארה של מרים

בארה של מרים היא, על פי המסורת, באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, בזכותה של מרים הנביאה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובארה של מרים · ראה עוד »

בני מר

בני מֵר (Mer; בנימין מאיירסדורף; נולד ב-1971 בתל אביב) הוא סופר, עורך, מתרגם מיידיש ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובני מר · ראה עוד »

בני קטורה

בְּנֵי קְטוּרָה הם ששת בניו של אברהם שנולדו לו מאשתו השלישית קטורה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובני קטורה · ראה עוד »

בנימין מנשה לוין

הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין הכהן שקוביצקי

הרב בנימין הכהן שקוביצקי (אדר תרל"ב 1872 – ט"ז בכסלו תרצ"ט; 9 בדצמבר 1938) היה מגיד מישרים ומראשי הרבנים במינסק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובנימין הכהן שקוביצקי · ראה עוד »

בעל-מחשבות

כתב העת "דאס פולק", ריגה, 1921 בעל-מחשבות (בכתיב יידי: בעל-מחשבֿות, נהגה: "בַּאל-מחשׁוֹבֶס"; ברוסית: Ба‘ал-Махашавот, ולפי ההגייה האשכנזית Бал-Махшовес) הוא שם העט של ד"ר איסידור ישראל אליַשֵב (אלישיב; ביידיש: ישראל איזידאָר עליאַשעוו; בגרמנית: Isidor Eljaschoff; ברוסית: Исраэль Исидор Эльяшев; 13 בספטמבר 1873, קובנה – 13 בינואר 1924, קובנה), נוירולוג, פובליציסט, פעיל ציוני, עורך ספרותי ועורך עיתונים יידי, מתרגם ומבקר ספרות, תיאטרון ואמנות, הנחשב למבקר הראשון של ספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובעל-מחשבות · ראה עוד »

בעין-דור

בְּעֵין-דּוֹר היא בלדה עברית מאת המשורר שאול טשרניחובסקי, שנכתבה בנעוריו באודסה ב-1893 ופורסמה בחודש תשרי תרנ"ח (אוקטובר 1897).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובעין-דור · ראה עוד »

בעיר ההרגה

בְּעִיר הַהֲרֵגָה היא פואמה שכתב חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 (תמוז תרס"ג – תשרי תרס"ד) בעקבות ביקורו בקישינב עם משלחת שיצאה ביוזמתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב במטרה לחקור את הפרעות שנערכו בקהילה היהודית באביב 1903.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובעיר ההרגה · ראה עוד »

בצלאל אליצדק (קלוזנר)

בצלאל אליצדק (קלוזנר) (3 ביוני 1884, י' בסיוון ה'תרמ"ד – ספטמבר 1973) היה מורה, עיתונאי ומתרגם יהודי וציוני שנודע בשם העט "ב.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובצלאל אליצדק (קלוזנר) · ראה עוד »

ברתולד אוארבך

ברתולד אַוּאֶרבַּך (בעברית לעיתים בהשפעת היידיש: אוֹיֶרבַּך (אויערבאך); בגרמנית: Berthold Auerbach; 28 בפברואר 1812 – 8 בפברואר 1882) היה סופר ומשורר יהודי-גרמני נודע.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וברתולד אוארבך · ראה עוד »

ברטוב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וברטוב · ראה עוד »

ברוך בן שמואל מפינסק

ר׳ ברוך בן שמואל מפינסק (נרצח בשנת 1834) היה הרפתקן ורופא.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וברוך בן שמואל מפינסק · ראה עוד »

ברוריה

בּרוּריָה (לעיתים ברוריא) הייתה תלמידת חכמים מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וברוריה · ראה עוד »

ברית שלום

ברית שלום הייתה תנועה יהודית, שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וברית שלום · ראה עוד »

בת יפתח

3.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובת יפתח · ראה עוד »

בתי ניסן ב"ק

בתי ניסן ב"ק, 1925 שנות ה-20 בתי ניסן ב"ק בעמק; מימין: חומת העיר העתיקה ושער שכם. המבנה הגדול ליד השכונה הוא קולג' שמידט. על רכס הר הזיתים באופק מימין - כנסיית אוגוסטה ויקטוריה. צילום ממנזר נוטרדאם 1950 בתי ניסן ב"ק היו ארבע שכונות יהודיות ששכנו סמוך לשער שכם בירושלים מסוף המאה ה-19 עד מאורעות תרפ"ט ב-1929.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובתי ניסן ב"ק · ראה עוד »

בתיה לישנסקי

בתיה לישַנְסקי (ח' בתשרי תר"ס, 12 בספטמבר 1899 – ט"ז בניסן תשנ"ב, 19 באפריל 1992) הייתה פסלת ישראלית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובתיה לישנסקי · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובלבב ימים · ראה עוד »

בחזרה מעמק רפאים

בחזרה מעמק רפאים הוא רומן עברי מאת חיים באר, שיצא לאור בשנת 2018 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובחזרה מעמק רפאים · ראה עוד »

בגני נטעתיך

כתב היד של השיר. בתחתיתו כתבה רחל: "השלום לך?" (יועד לזלמן שזר) בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ הוא שיר אהבה מאת רחל המשוררת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובגני נטעתיך · ראה עוד »

בגדי המלך החדשים

בגדי המלך החדשים (בדנית: Keiserens Nye Klæder, "בגדיו החדשים של הקיסר") היא מעשייה קצרה מאת הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן משנת 1837.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובגדי המלך החדשים · ראה עוד »

בית משפט השלום העברי

בית משפט השלום העברי היה מערכת שיפוטית להתדיינות בעניינים אזרחיים בין בעלי דין יהודיים בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובית משפט השלום העברי · ראה עוד »

בית פרלמן

250px בית פרלמן הוא בניין ברחוב יפו 70 בירושלים, נקרא על שם אלימלך פרלמן, בעליו של בית המסחר שפעל בו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובית פרלמן · ראה עוד »

בית הדין לערעורים

בית הדין לערעורים הוקם בתקופת המנדט הבריטי כחלק ממשרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים, על ידי רבנים של היישוב הישן בירושלים במטרה לאפשר ערעור על פסקי הדין של בתי הדין הרבניים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובית הדין לערעורים · ראה עוד »

בית הכנסת מנחם ציון

בית הכנסת מנחם ציון הוא בית הכנסת הראשון בעת החדשה שנבנה על ידי העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובית הכנסת מנחם ציון · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

ביום קיץ יום חום

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם - הוא שיר של חיים נחמן ביאליק, שנכתב בסתיו 1896, ונדפס לראשונה בקיץ 1900 ב"לוח אחיאסף" בכותרת שונה: "רעות והתבודדות".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וביום קיץ יום חום · ראה עוד »

ג'ונו (גשושית)

ג'וּנוֹ (באנגלית: Juno) היא גשושית לחקר כוכב הלכת צדק, המהווה חלק מתוכנית הגבולות החדשים של נאס"א.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וג'ונו (גשושית) · ראה עוד »

גאורג ברנדס

פ.ס.קרוייה (Krøyer) גאורג ברנדס בצעירותו גאורג מוריס כהן ברנדס (בדנית: Georg Morris Cohen Brandes; 4 בפברואר 1842 – 19 בפברואר 1927), מבקר ספרות ומלומד דני יהודי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגאורג ברנדס · ראה עוד »

גאווה ודעה קדומה

דארסי ואליזבת, איור מאת סי אי ברוק גאווה ודעה קדומה (באנגלית: Pride and Prejudice; מוכר גם בשם גאווה ומשפט קדום וכן אהבה וגאווה) הוא רומן רומנטי המתרחש באנגליה במאה ה-19 ועוסק בנישואין בחברה הגבוהה דרך דמותה של אליזבת בנט, צעירה אינטליגנטית הניצבת בפני לחצים להינשא לשידוך רווחי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגאווה ודעה קדומה · ראה עוד »

גאיוס ממיוס

גאיוס ממיוס (בלטינית: Gaius Memmius; כנראה 99 לפנה"ס – 49 לפנה"ס) היה פוליטיקאי, נואם ומשורר ברומא העתיקה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגאיוס ממיוס · ראה עוד »

גאיוס מרקיוס קוריולאנוס

קוריולאנוס ואמו "קוריולאנוס ונשות רומא" ציור מאת פטר לסטמן. לוח מתקופת הרנסאנס המתאר את המצור על קוריולי. ג'ון פיליפ קמבל כקוריולאנוס, במחזה "קוריולאנוס" מאת שייקספיר. קוריולאנוס משוחח עם מפקד הוולסקים טולוס אופידיוס פלוטרכוס, "חיי קוריולאנוס", 34. קוריולאנוס ואמו. ציור מתוך גרסה מצוירת לילדים של כתבי פלוטרכוס. גאיוס מרקיוס קוריולאנוס (בלטינית: Gaius Marcius Coriolanus) היה מצביא רומאי שחי על פי ההשערות באזור המאה ה-6 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגאיוס מרקיוס קוריולאנוס · ראה עוד »

גריבען

חלקי העוף בתחילת הטיגון גריבען או גריוולעך (מיידיש), ובעברית גלדי שומן, הוא מאכל מהמטבח האשכנזי, העשוי מעור עוף או אווז ובצל מטוגנים עד פריכות ושחומים, שנותרים לאחר הכנת שמאלץ.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגריבען · ראה עוד »

גשם בשדה קרב

גשם בשדה קרב הוא שיר עברי קצרצר מאת המשורר הישראלי יהודה עמיחי, שהתפרסם בקובץ שיריו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים" (תל אביב: לקראת, תשט"ו 1955).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגשם בשדה קרב · ראה עוד »

גליקל מהמלין

מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגליקל מהמלין · ראה עוד »

גזזת

קרקפת של חולה גזזת גזזת על העור בתצורה הדומה לפטרת העור גזזת (בלועזית: trichophyton; tinea capitis; mycosis) היא מחלת עור פטרייתית, הנגרמת על ידי פטריות דרמטופיטיות העלולות לחולל גם מחלות אחרות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגזזת · ראה עוד »

גזירות תתנ"ו

ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »

גבריאל יהודה ליכטנפלד

גבריאל יהודה (יודל) לִיכְטֶנְפֶלד (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ליכטענפעלד; Gabriel Judah Lichtenfeld; גי"ל; 1811, לובלין – כ"ו באדר ה'תרמ"ז, 22 במרץ 1887) היה יהודי-פולני משכיל, מתמטיקאי וסופר עברי נודע בזמנו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגבריאל יהודה ליכטנפלד · ראה עוד »

גימנסיה נורדיה

מורים משנת 1940-1941. מורים משנת 1930. מייסדי גימנסיה לעם - לימים גימנסיה נורדיה. השני מימין הוא שמואל שרירא. גימנסיה נוֹרדִיָּה נוסדה בתל אביב בשנת 1927, בשם גימנסיה לעם, על ידי קבוצת מורים ומהנדסים, במסגרת של אגודה שיתופית, "קואופרטיב חבר המורים".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגימנסיה נורדיה · ראה עוד »

גינונגגאפ

במיתולוגיה הנורדית יינונגגאפ (מנורדית עתיקה: Ginnungagap; משמע ״התהום הפעורה״ או ״הריק הפעור״) הוא המישור הבראשיתי בו נוצר העולם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגינונגגאפ · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגירוש תל אביב · ראה עוד »

גילגמש

336x336 פיקסליםטבלה מעלילות גילגמש גילגמש (במקור בילגמש בשומרית 𒄑𒉈𒂵𒈩) היה, על פי רשימת המלכים השומרית, מלכהּ החמישי של העיר ארך.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגילגמש · ראה עוד »

גילוי וכיסוי בלשון

גילוי וכיסוי בלשון היא מסה שכתב חיים נחמן ביאליק באוקטובר 1915, העוסקת בתולדותיהן ובמשמעותן של מילים, ובהמשך לכך, בהבדל שבין שירה ופרוזה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וגילוי וכיסוי בלשון · ראה עוד »

דמות מקראית

דבורה הנביאה, "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל", ציור של גוסטב דורה דמות מקראית היא אדם, בעל חיים או ישות אחרת המופיעה במקרא.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודמות מקראית · ראה עוד »

דנטה אליגיירי

דנטה אליגיירי (באיטלקית: Dante Alighieri,, בין ה-14 במאי ל-13 ביוני 1265 – 14/13 בספטמבר 1321), המכונה גם רק דנטה, היה משורר, פילוסוף, תאולוג ומדינאי איטלקי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודנטה אליגיירי · ראה עוד »

דניאל חבולסון

דניאל (דניאיל) אברמוביץ' חְבוֹלסוֹן (בתעתיק ארכאי: חוואָלסאָן; בכתב רוסי: Даниил Авраамович (Абрамович) Хвольсон; 3 בדצמבר 1819, וילנה, האימפריה הרוסית – 23 במרץ 1911, סנקט פטרבורג) היה מזרחן, היסטוריון, בלשן וחוקר מקרא רוסי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודניאל חבולסון · ראה עוד »

דניאל דרונדה

דניאל דֶרוֹנְדָה (באנגלית: Daniel Deronda) הוא רומן מפורסם שכתבה הסופרת האנגליה ג'ורג' אליוט.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודניאל דרונדה · ראה עוד »

דפוס רוזנקרנץ

דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20. בבית הדפוס ראו אור ספרי תלמוד, מפרשים, אגדה ומדרש, חיבורים של רבנים ידועים, וכן ספרות השכלה ויצירות הספרות העברית החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 רומנים וספרוני מעשיות ביידיש. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של דפוס ראָם – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל רש"י פין. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודפוס רוזנקרנץ · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודרשנות · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודב סדן · ראה עוד »

דבורה בארון

דבורה בארון-אהרונוביץ (י"ח בכסלו תרמ"ח, 4 בדצמבר 1887 – י"ג באלול תשט"ז, 20 באוגוסט 1956) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודבורה בארון · ראה עוד »

דונש בן לברט

דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודונש בן לברט · ראה עוד »

דוד אסף

דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודוד אסף · ראה עוד »

דוד שור

שור (בימין), לפני 1917 דוד שוֹר (Schorr; ברוסית: Давид Соломонович Шор, דוד סולומונוביץ שוֹר; 15 בינואר 1867 – 1 ביוני 1942) היה פסנתרן, מלחין ומחנך מוזיקלי ברוסיה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודוד שור · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד והצרעה והעכביש

צרעה ועכביש משותק דוד והצרעה והעכביש הוא שמה של אגדה מפי חז"ל, המופיעה במדרש אלפא ביתא דבן סירא.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודוד והצרעה והעכביש · ראה עוד »

דוד ישעיהו זילברבוש

דוד ישעיהו זִילבֶּרבּוּש (בכתיב יידי: זילבערבוש; David Yeshaya Silberbusch;א' בכסלו תרט"ו 22 בנובמבר 1854 – 1 במרץ 1936) היה סופר ועיתונאי עברי ויידי יליד גליציה המזרחית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודוד ישעיהו זילברבוש · ראה עוד »

די לחכימא ברמיזא

דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא או דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא וּלְשַׁטְיָא בְּכוּרְמֵיזָא הוא ביטוי בשפה הארמית בבלית שנעשה בו שימוש גם בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודי לחכימא ברמיזא · ראה עוד »

דייוויד קופרפילד

דייוויד קופרפילד (באנגלית: David Copperfield) הוא רומן מאת צ'ארלס דיקנס שפורסם לראשונה ב-1849 בהמשכים חודשיים, כמו כל הרומנים של דיקנס.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ודייוויד קופרפילד · ראה עוד »

המניפסט הקומוניסטי

המניפסט הקומוניסטי (בגרמנית: Manifest der Kommunistischen Partei, במקור: "מניפסט של המפלגה הקומוניסטית") הוא מנשר (מניפסט) שכולל את מצע "הליגה הקומוניסטית", שפעלה בין 1848–1852.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והמניפסט הקומוניסטי · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

המרכז הספרותי העברי בוורשה

המרכז הספרותי העברי ב שימש כמרכז ספרותי של יהדות פולין וכסניף ספרותי חשוב של יהדות אוקראינה וליטא.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והמרכז הספרותי העברי בוורשה · ראה עוד »

המשתה

המשתה (ביוונית: Συμπόσιον) הוא דיאלוג סוקרטי שנכתב על ידי אפלטון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והמשתה · ראה עוד »

המתמיד

ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. "הַמַּתְמִיד" הוא משיריו הידועים של חיים נחמן ביאליק, והוא פואמה היסטורית המתארת את דמות "המתמיד" בישיבה הליטאית של הימים ההם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והמתמיד · ראה עוד »

המלט

המלט (אנגלית: The Tragedy of Hamlet, Prince of Denmark, מילולית: הטרגדיה של המלט, נסיך דנמרק), ממחזותיו המפורסמים והמצוטטים ביותר של ויליאם שייקספיר, ולדעת רבים, הטרגדיה הטובה ביותר שלו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והמלט · ראה עוד »

המגרפה (בית המקדש)

שלוש המגרפות על פי מקורות חז"ל, שלושה כלים שהיו בבית המקדש נקראו מגרפה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והמגרפה (בית המקדש) · ראה עוד »

המהלך החדש בספרות העברית

"המהלך החדש" הוא שמה של תנועה ספרותית שהחלה להתפתח בספרות העברית בסוף שנות השמונים, ראשית שנות התשעים של המאה ה-19, ויצרה שינוי גדול בפואטיקה של הספרות העברית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והמהלך החדש בספרות העברית · ראה עוד »

הא בהא תליא

הָא בְּהָא תַּלְיָא הוא ביטוי בשפה הארמית, המובא בתלמוד, ופירושו: הדברים תלויים זה בזה, שני הדברים כרוכים זה בזה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והא בהא תליא · ראה עוד »

האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל

בניית האנדרטה ב-1950. על המבנה יהודה רוט ואחותו שולה, ילדיו של יצחק רוט מראה פנימי של המבנה הראשון שהיה עד 2013. הבימה הקטנה נהרסה, ולוח ההנצחה לחללי מלחמת העצמאות הוסר ציור הקיר של האמן מיכאל קארה במבנה הראשון שנהרס ביחד עם הקיר במסגרת השינויים שנעשו במבנה ב-2013 מראה פנימי של המבנה המערבי שהוקם ב-1956 ונהרס ב-2013 מבנה האנדרטה ב-1968 עם בריכת דגי הנוי ברחבה הקמת היצירה "הנשר החלול", 25 בנובמבר 2021 מבנה האנדרטה לחללי מערכות ישראל של בני נשר, כפי שנראה בין השנים 2015 ועד נובמבר 2021, מועד בו החל שדרוג קיר ההנצחה החיצוני. צולם בספטמבר 2021 האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל הוקמה בשנת 1950 בפסגת "גבעת נשר", כאתר הנצחה לחללים מבני נשר וממקומות נוספים שנהרגו במערכות ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והאנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל · ראה עוד »

הארייט ביצ'ר סטואו

הארייט ביצ'ר סטואו בצעירותה. הארייט ביצ'ר סטואו (באנגלית: Harriet Beecher Stowe; 14 ביוני 1811 - 1 ביולי 1896) הייתה סופרת אמריקנית, שהתפרסמה בזכות ספרה "אוהל הדוד תום".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והארייט ביצ'ר סטואו · ראה עוד »

האדמה (כתב עת)

כרך שנה א' של גליונות "האדמה" בהוצאת "דפוס אחדות" האדמה היה כתב עת ספרותי שצורף כמוסף חודשי לביטאון אחדות העבודה "קונטרס" בשנים 1919–1920.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והאדמה (כתב עת) · ראה עוד »

הנס כריסטיאן אנדרסן

הנס כריסטיאן אַנדֶרסֶן (2 באפריל 1805 – 4 באוגוסט 1875) היה סופר ומשורר דני שנודע במעשיות ובסיפורי הילדים שלו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והנס כריסטיאן אנדרסן · ראה עוד »

הנסיך הקטן

הנסיך הקטן, מתוך האיורים המקוריים של המחבר. גן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון מדליק הפנסים בגן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון המלך בגן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון ממוזער הנסיך הקטן (בצרפתית: Le Petit Prince) הוא ספרו המפורסם ביותר של הסופר הצרפתי אנטואן דה סנט־אכזופרי, שכתב אותו, ככל הנראה, בעת שהותו במלון בניו יורק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והנסיך הקטן · ראה עוד »

הנסיכה והאפון

הנסיכה והאפוּן (בדנית: Prinsessen på ærten, בתרגום חופשי: הנסיכה על האפונה, תורגם לעברית גם כהנסיכה על העדשה) הוא מעשייה לילדים מאת הסופר והמשורר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והנסיכה והאפון · ראה עוד »

הסונטות של שייקספיר

עטיפת אוסף הסונטות המקורי הסונטות של שייקספיר (באנגלית: Shakespeare's sonnets), או "הסונטות", הן אוסף של 154 סונטות שנכתבו על ידי ויליאם שייקספיר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והסונטות של שייקספיר · ראה עוד »

העסק הביש

העֵסֶק הַבִּיש הוא כינוי שניתן לאחר מעשה לפעולת טרור במסווה (דגל כוזב), שבוצעה במצרים על ידי ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והעסק הביש · ראה עוד »

העגורים

העגורים הוא שיר עברי שנכתב על ידי דן אלמגור ללחן של שיר ברוסית, שהולחן על ידי אדוארד קולמנובסקי (1923–1994).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והעגורים · ראה עוד »

העומר (כתב עת)

שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והעומר (כתב עת) · ראה עוד »

העיוורת

העיוורת (ביידיש: די בלינדע, נהגה: di blinde) הוא סיפור קצר מאת יעקב שטיינברג, סופר, משורר ומחזאי יהודי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והעיוורת · ראה עוד »

הפגזת עכו (1840)

הפגזת עכו ב-3 בנובמבר 1840 הייתה שיאה של המערכה הצבאית שניהלו האימפריה העות'מאנית ומעצמות אירופה ובראשן בריטניה, נגד מוחמד עלי מושל מצרים בשנים 1839-1840.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והפגזת עכו (1840) · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והצפירה · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי הרביעי

בנימין זאב הרצל הקונגרס הציוני הרביעי התקיים בלונדון בימים 13 – 16 באוגוסט 1900.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והקונגרס הציוני העולמי הרביעי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי השני

הקונגרס הציוני השני של הקונגרס הציוני העולמי, התקיים בבית הקזינו בבזל בימים 28–31 באוגוסט 1898.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והקונגרס הציוני העולמי השני · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי השלישי

הקונגרס הציוני העולמי השלישי, התקיים ב-15 - 18 באוגוסט 1899, בעיר בזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והקונגרס הציוני העולמי השלישי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי החמישי

הקונגרס הציוני החמישי התקיים בבזל ב-26 בדצמבר 1901.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והקונגרס הציוני העולמי החמישי · ראה עוד »

הקוראן

כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והקוראן · ראה עוד »

הקיצה עמי

הכרמל" "הָקִיצָה עַמִּי" הוא שיר עברי מאת המשורר המשכיל יהודה ליב גורדון (יל"ג), שנכתב בשנת ה'תרכ"ג והתפרסם בכתב העת "הכרמל" בג' באייר ה'תרכ"ו (18 באפריל 1866).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והקיצה עמי · ראה עוד »

הרמן רקנדורף

הרמן (צבי חיים) רֶקֶנדורף (בן שלמה) (בגרמנית: Hermann Reckendorf; 1825 – 1875) היה סופר והבראיסט יהודי-גרמני, מומחה להיסטוריה של עם ישראל ולשפות שמיות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והרמן רקנדורף · ראה עוד »

הרמן כהן

הרמן (יחזקאל) כהן (בגרמנית: Hermann Cohen, 4 ביולי 1842, קוֹסְוִויג – 4 באפריל 1918, ברלין) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מראשי מייסדיה של האסכולה הנאו-קאנטיאנית של אוניברסיטת מרבורג.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והרמן כהן · ראה עוד »

הרפתקאותיו של פינוקיו

הרפתקאותיו של פינוקיו (שמו המלא באיטלקית: Le avventure di Pinocchio. Storia di un burattino; בתרגום חופשי "הרפתקאותיו של פינוקיו: סיפורה של בובת-עץ"; מוכר גם בשם המקוצר פינוקיו), הוא ספר ילדים מפורסם, המתאר את עלילותיה של בובת-עץ שובבה בשם פינוקיו, שנחשב לאחד מספרי הילדים הקלאסיים של העולם המערבי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והרפתקאותיו של פינוקיו · ראה עוד »

הרפתקאותיו של תום סויר

הרפתקאותיו של תּוֹם סוֹיֶר (באנגלית: The Adventures of Tom Sawyer) הוא רומן אמריקני, מאת מארק טוויין, שפורסם בשנת 1876.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והרפתקאותיו של תום סויר · ראה עוד »

הרברט סמואל

לורד הרברט לואי סמואל, ויקונט סמואל הראשון (באנגלית: Herbert Louis Samuel; שמו העברי: אליעזר בן פנחס סמואל; 6 בנובמבר 1870 – 5 בפברואר 1963) היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, שר בממשלת בריטניה; שימש כנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי (וכונה בפי אנשי היישוב גם "הנציב הראשון ליהודה").

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והרברט סמואל · ראה עוד »

השחר

עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והשחר · ראה עוד »

השגעון הגדול

השגעון הגדול הוא ספרו של אביגדור המאירי המתאר את חוויותיו כלוחם במלחמת העולם הראשונה, כקצין זוטר בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית שלחם בחזית המזרחית כנגד צבאות האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והשגעון הגדול · ראה עוד »

השועל והעורב

משל השועל והעורב (ידוע גם כ"בת-העורב והשועל"), הוא משל מפורסם של איזופוס.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והשועל והעורב · ראה עוד »

השועל והכרם

השועל והכרם הוא משל המופיע בשני מקורות שונים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והשועל והכרם · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

התנחלות

מפת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים של ההתנחלויות, עדכנית ליוני 2020 תוואי גדר ההפרדה המאושר והלא מעודכן, נכון למאי 2005 התנחלות היא יישוב יהודי בשטח הנמצא בשליטה ישראלית אך לא בריבונות ישראלית, לרוב בשטחים המוחזקים על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והתנחלות · ראה עוד »

התקופה

התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והתקופה · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והתקווה · ראה עוד »

התרמה

לפרקונים" מתרימים את הקהל במהלך תהלוכה לאיסוף כספים לטובת מיזמי מאבק בעוני בסיאטל התרמה היא פעולה לשם איסוף תרומות, כלומר בקשת כסף, מזון או ציוד מאדם או מארגון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והתרמה · ראה עוד »

התרנגולים והשועל

הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשּׁוּעָל הוא סיפור בחרוזים לילדים מאת חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והתרנגולים והשועל · ראה עוד »

התזכרי ליל אביב?

"הֲתִזְכְּרִי לֵיל אָבִיב?" הוא אחד מארבעה שירים מאת רחל המשוררת שנותרו בטיוטה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והתזכרי ליל אביב? · ראה עוד »

הלל צייטלין

הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והלל צייטלין · ראה עוד »

הלל זלטופולסקי

הלל זְלָטוֹפּוֹלְסקי (בכתיב יידי: זלאַטאָפּאָלסקי; 1868, יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 11 בדצמבר 1932, פריז, צרפת) היה איש עסקים, פעיל ציוני ותרבותי, נדבן וסופר יהודי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והלל זלטופולסקי · ראה עוד »

הלילה השנים עשר

הלילה השנים עשר (באנגלית: Twelfth Night; נקרא לעיתים גם What You Will) הוא מחזה שנכתב על ידי ויליאם שייקספיר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והלילה השנים עשר · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הזמיר (אנדרסן)

הזמיר (בדנית: Nattergalen) היא אגדה שכתב הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן על קיסר סין המעדיף ציפור מכנית מזמרת ומעוטרת על פני ציפור אמיתית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והזמיר (אנדרסן) · ראה עוד »

הזירה הימית במלחמה הפונית השנייה

גבולות הרפובליקה הרומית ואזורי ההשפעה של קרתגו ב-218 לפנה"ס המלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו (218-201 לפנה"ס) ידועה בעיקר כמלחמתו של חניבעל, אך היא לא ניטשה באיטליה בלבד, אלא בעת ובעונה אחת גם בזירות נוספות: היספניה (ספרד), סיקיליה (סיציליה), סרדיניה, איליריה וקרתגו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והזירה הימית במלחמה הפונית השנייה · ראה עוד »

החטא ועונשו

החטא ועונשו (ברוסית: Преступление и наказание, בכתיב המקורי טרום-רפורמת 1918: Преступленіе и наказаніе) הוא רומן מאת פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והחטא ועונשו · ראה עוד »

החולה המדומה

"החולה המדומה" (בצרפתית: Le Malade imaginaire) היא קומדיה מאת מולייר, והמחזה האחרון שכתב, שהוצג לראשונה ב-1673.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והחולה המדומה · ראה עוד »

הבאר של מימיר

במיתולוגיה הנורדית, הבאר של מימיר (בנורדית עתיקה: Mímisbrunnr) היא באר הממוקמת מתחת לעץ העולם יגדראסיל ומקושרת עם דמותו של האל האסירי מימיר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והבאר של מימיר · ראה עוד »

הבאר של אורד

במיתולוגיה הנורדית, הבאר של אורד (בנורדית עתיקה: Urðarbrunnr) היא באר הממוקמת במרכז אסגארד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והבאר של אורד · ראה עוד »

הדיבוק

בין שני עולמות: הדיבוק (ברוסית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והדיבוק · ראה עוד »

ההמנון ההומרי לאפרודיטה

ההמנונות ההומרים לאפרודיטה הם שלושה המנונות מתוך אוסף של שלושים ושלושה שירים הבאים להלל ולשבח את האלים בתקופת יוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וההמנון ההומרי לאפרודיטה · ראה עוד »

ההמנון ההומרי לאפולו

ההמנון ההומרי לאפולו (ביוונית: Ὕμνος εἰς Ἀπόλλωνα בלטינית: Hymnus Homericus ad Apollinem) הוא ההמנון השלישי בקורפוס שלושים ושלושה המנונות עתיקים המיוחסים להומרוס (ההמנונות ההומריים) והוא מונה 546 שורות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וההמנון ההומרי לאפולו · ראה עוד »

ההמנון ההומרי לארס

ההמנון ההומרי לארס הוא המנון (שיר שבח) בן 17 שורות מתוך אוסף של שלושים ושלושה המנונות הומריים (המנון מספר 8), הכוללים הלל ושבח לאלים בתקופת יוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וההמנון ההומרי לארס · ראה עוד »

ההמנון ההומרי להרמס

ההמנון ההומרי להרמס, הוא אחד משלושים ושלושה המנונים הומריים עתיקים המיוחסים להומרוס.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וההמנון ההומרי להרמס · ראה עוד »

ההמנונות ההומריים לדיוניסוס

מתוך 33 ההמנונות הומריים, שלושה מוקדשים לדיוניסוס: הראשון, השביעי והעשרים ושש.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וההמנונות ההומריים לדיוניסוס · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

הומור

הפסל "צחוק מדהים" בוונקובר, קנדה הומור הוא צורת תקשורת המשמשת לגרימת צחוק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והומור · ראה עוד »

הומור רוסי

ההומור הרוסי מתאפיין במשחקי מילים רבים הנובעים מעושרה וגמישותה של השפה הרוסית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והומור רוסי · ראה עוד »

הומור בתרבות היהודית

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »

הורטיוס

קווינטוס הורטיוס פלקוס (בלטינית: Quintus Horatius Flaccus; בעברית מקובל גם לכתוב הורציוס; 8 בדצמבר 65 לפנה"ס – 27 בנובמבר 8 לפנה"ס) היה משורר רומי מפורסם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והורטיוס · ראה עוד »

הוד רוממותו (מחזה)

הוד רוממותו (נקרא גם "הוד מעלתו" ו"הממון"; במקור בגרמנית: Seine Hoheit) הוא מחזה מאת בנימין זאב הרצל, שנכתב בשנת 1886 והועלה לראשונה ב-1888.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והוד רוממותו (מחזה) · ראה עוד »

הוי, ארצי! מולדתי!

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי! הוא שיר עברי מאת המשורר שאול טשרניחובסקי אשר נכתב בתל אביב ב-23 בנובמבר 1933 ופורסם לראשונה ב"ספר השנה של ארץ ישראל" לשנת תרצ"ד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והוי, ארצי! מולדתי! · ראה עוד »

הכניסיני תחת כנפך

הכניסיני תחת כנפך הוא שיר שכתב חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והכניסיני תחת כנפך · ראה עוד »

הים ביני ובינך

"הים ביני ובינך" הוא שיר עברי מאת ר' שמואל הנגיד, איש המאה ה-11, מחשובי המשוררים העבריים בתור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והים ביני ובינך · ראה עוד »

היסטוריות (הרודוטוס)

קטע פפירוס מתוך הספר השמיני של ההיסטוריות הרודוטוס היסטוריות (ביוונית עתיקה: Ἱστορίαι) הוא חיבור פרי עטו של ההיסטוריון היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס הרודוטוס, הנחשב לספר ההיסטוריה הראשון בעולם המערבי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והיסטוריות (הרודוטוס) · ראה עוד »

היינריך היינה

היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה והיינריך היינה · ראה עוד »

ועידת הלסינגפורס

ועידת הלסינגפורס היא ועידה ציונית, שנערכה בהלסינקי בשנת 1906.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וועידת הלסינגפורס · ראה עוד »

ותרנות

ותרנות היא תכונה או התנהגות אנושית שיש בה הטבה עם האחר, לעיתים על חשבון העצמי; הוותרן מוחל על המגיע לו למען ערכים נשגבים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וותרנות · ראה עוד »

ולטר רתנאו

ולטר רתנאו (29 בספטמבר 1867 – 24 ביוני 1922) היה מדינאי גרמני; שר החוץ היהודי היחיד בתולדות גרמניה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וולטר רתנאו · ראה עוד »

וגטיוס

כתב יד של הספר Mulomedicina מ-1250–1375 לערך פּוּבְּלִיוּס פְלַבְיוּס וֶגֶטְיוּס רֶנָאטוּס (Publius Flavius Vegetius Renatus) היה סופר רומאי, שכתב בסוף המאה ה-4 לספירה או בתחילת המאה ה-5 חיבור בענייני צבא ששרד לימינו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ווגטיוס · ראה עוד »

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וויקיטקסט · ראה עוד »

וילהלם טל

פסלו של וילהלם טל באלטדורף עירו איור של וילהלם טל והרמן גסלר (1880) וילהלם טל (בגרמנית: Wilhelm Tell) היה גיבור אגדתי אשר לפי מיתוסים שונים חי בקנטון אורי שבשווייץ בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ווילהלם טל · ראה עוד »

וילהלם ירוזלם

בעת המעבר של ירוזלם מפראג לווינה קיבל את מכתב ההמלצה, בעברית, מאת רבני פראג בשנת 1878, כדי לקבל עזרה מהקהילה היהודית בניקולסבורג. וילהלם יֶרוּזָלֶם (בגרמנית: Wilhelm Jerusalem; בעברית לעיתים: ירושלם; 11 באוקטובר 1854 – 15 ביולי 1923) היה מורה, פילוסוף וסוציולוג אוסטרי יהודי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ווילהלם ירוזלם · ראה עוד »

ויטרוביוס

האדם הוויטרובי, רישום מאת לאונרדו דה וינצ'י. מרקוס ויטרוביוס פוליו (בלטינית: Marcus Vitruvius Pollio; נולד בסביבות 80–70 לפנה"ס, מת אחרי 15 לפנה"ס) היה סופר, אדריכל ומהנדס אזרחי וצבאי רומאי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וויטרוביוס · ראה עוד »

ויהי היום

ויהי היום הוא ספר מעשיות מאת חיים נחמן ביאליק, שהוא, כדברי ביאליק בפתח הספר "עיבוד ספרותי של אגדות ושברי-אגדות שאובים ממקורות שונים".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וויהי היום · ראה עוד »

כתר מלכות

כֶּתֶר מַלְכוּת היא יצירה פיוטית-פילוסופית שנכתבה בידי רבי שלמה אבן גבירול.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וכתר מלכות · ראה עוד »

כתונת הפסים

כתונת הפסים היא בגד שלפי המקרא נתן יעקב במתנה ליוסף בנו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וכתונת הפסים · ראה עוד »

כחום היום (אידיליה)

כחום היום היא אידיליה מאת שאול טשרניחובסקי, שהתפרסמה לראשונה בירחון השילוח, ספטמבר, 1905.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וכחום היום (אידיליה) · ראה עוד »

כוכבים תועים (רומן)

כוכבים תועים (ביידיש: בלאָנזשענדע שטערן) הוא רומן מאת הסופר שלום עליכם, שתורגם למספר שפות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וכוכבים תועים (רומן) · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וי"ל פרץ · ראה עוד »

יניי

יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויניי · ראה עוד »

יסמין אבן

יסמין אבן (נולדה ב-12 בדצמבר 1978 בחולון) היא מוזיקאית, משוררת, וכותבת ישראלית, זוכת פרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה ושני פרסי אקו"ם.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויסמין אבן · ראה עוד »

יעקב מזא"ה

מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויעקב מזא"ה · ראה עוד »

יעקב פיכמן

יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויעקב פיכמן · ראה עוד »

יעקב קרנץ

רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויעקב קרנץ · ראה עוד »

יעקב שטיינברג

יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויעקב שטיינברג · ראה עוד »

יעקב לרנר

250px יעקב דב-בר לֶרנֶר (תרל"ט, 1879, ברז'אן – ב' בתמוז תרע"ח, 12 ביוני 1918, יקטרינוסלב) היה משורר ומתרגם עברי ומחנך יהודי פולני-רוסי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויעקב לרנר · ראה עוד »

יעקב בן אלעזר

יעקב בן אלעזר (1233-1170) היה משורר, פילוסוף, מדקדק, ומתרגם יהודי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויעקב בן אלעזר · ראה עוד »

יעקב גורדין

יעקב אפשטיין משנת 1902 יעקב גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; באנגלית: Jacob Gordin; 1 במאי 1853 – 11 ביוני 1909) היה מחזאי יהודי יליד רוסיה, ממייסדי תרבות היידיש ותיאטרון היידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויעקב גורדין · ראה עוד »

יעקב ועשו (שיר)

יעקב ועֵשָׂו הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק העוסק בהשוואה בין יהודי לגוי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויעקב ועשו (שיר) · ראה עוד »

יעקב יערי-פולסקין

יעקב יערי -פולסקין יעקב יערי-פּוֹלֶסְקִין (י"ט בטבת תרמ"ז, 15 בינואר 1887 – י"ז בתשרי תש"ה, 4 באוקטובר 1944) היה עיתונאי, סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויעקב יערי-פולסקין · ראה עוד »

יפה נוף (שיר)

יְפֵה נוֹף הוא שירו של רבי יהודה הלוי (1075–1141 בקירוב), שהיה פילוסוף, רופא ומשורר מתקופת תור הזהב של יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויפה נוף (שיר) · ראה עוד »

יצחק אבן כלפון

רבי יצחק אבן כלפון (960 – 1020) היה משורר יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק אבן כלפון · ראה עוד »

יצחק אייזיק לובצקי

יצחק אייזיק לובצקי, 1912 יצחק אייזיק לובצקי (בכתיב יידי: יצחק אייזיק לובעטצקי, 1872, טורץ, פלך מינסק – 1921, וינה) – מספר, מבקר, פובליציסט ומוזיקולוג עברי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק אייזיק לובצקי · ראה עוד »

יצחק סלקינסון

יצחק אדוארד סַלְקִינְסוֹן (זלקינסון; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: יצחק עדוארד זאַלקינסאָן; בראשי תיבות: יע"ס; 1820 – 5 ביוני 1883) היה מתרגם עברי בן תקופת ההשכלה, יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק סלקינסון · ראה עוד »

יצחק פרנהוף

יצחק פרנהוף (ביידיש איצי פערנהאָף ובגרמנית: Isaac Fernhof; 1866 – 23 בפברואר 1919) היה עיתונאי וסופר עברי ציוני, שכתב בעברית, ביידיש ובגרמנית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק פרנהוף · ראה עוד »

יצחק קנטריני

יִצְחָק חַיִּים קַנְטַרִינִי או יצחק חיים כהן מהחזנים (כונה יחכ"ם, ובאיטלקית: Isaac Chaim Cantarini, וגם Isaacus Viva) (2 בפברואר 1644 – 8 ביוני 1723), היה משורר, סופר, רופא, רב ודרשן יהודי איטלקי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק קנטריני · ראה עוד »

יצחק קצנלסון

יצחק קצנלסון יצחק קצנלסון (ביידיש: קאַצענעלסאָן; בפולנית: Icchak Kacenelson) (נולד ב-1 ביולי 1886, נרצח במאי 1944 באושוויץ) היה מחנך, משורר ומחזאי יהודי-פולני, מחבר הפואמה "השיר על העם היהודי שנהרג".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק קצנלסון · ראה עוד »

יצחק רפאל מלכו

יצחק רפאל מֹלכו (כ"ג באב תרנ"ד, 25 באוגוסט 1894 סלוניקי – 20 במרץ 1976, ירושלים) היה עיתונאי, היסטוריון, מתרגם, פעיל ציוני, איש עסקים ואיש ציבור ישראלי יליד סלוניקי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק רפאל מלכו · ראה עוד »

יצחק רילף

איור של יצחק רילף מ-1886, מכתב העת "כנסת ישראל" יצחק רִילְף (בגרמנית: Isaac Rülf; 10 בפברואר 1831, ראואישהולצהאוזן, הסן – 18 בספטמבר 1902, בון) היה רב, עיתונאי ופילוסוף יהודי גרמני ופעיל ציוני בולט.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק רילף · ראה עוד »

יצחק שלו

יצחק שלו (5 ביולי 1918, כ"ה בתמוז תרע"ח – 13 ביולי 1992, י"ב בתמוז תשנ"ב) היה משורר, סופר ומסאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק שלו · ראה עוד »

יצחק למדן

יצחק למדן (צולם לפני 1945) יצחק למדן (ה' בכסלו ה'תרנ"ח, 7 בנובמבר 1897 – כ"א בחשוון ה'תשט"ו, 17 בנובמבר 1954) היה משורר, מתרגם עורך ופובליציסט עברי זוכה פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק למדן · ראה עוד »

יצחק זעקיל פרנקל

יצחק זעקיל פרנקל (1765 – 1835) היה פעיל, מתרגם וחוקר קהילתי יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק זעקיל פרנקל · ראה עוד »

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »

יציאת מצרים (מחזה)

יציאת מצרים (ביוונית: Exagoge, ἐξαγωγή) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי היהודי-הלניסטי יחזקאל הטרגיקן שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויציאת מצרים (מחזה) · ראה עוד »

יציאת מצרים במחקר

סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויציאת מצרים במחקר · ראה עוד »

יקותיאל אבן חסאן

יקותיאל בן יצחק אבן חסאן (הוצא להורג ניסן ד'תשצ"ט, מרץ / אפריל 1039) היה נדיב יהודי, איש הגות ומדע ובעל משרה בחצר המלוכה בספרד המוסלמית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויקותיאל אבן חסאן · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ירושלים הבנויה

"ירושלים הבנויה, חלום בהקיץ" היא נובלה אוטופית שנכתבה על ידי בוריס שץ בשנת 1918, ופורסמה בשנת 1924.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וירושלים הבנויה · ראה עוד »

ירוחם לוריא

ירוחם לוריא (19 בספטמבר 1914 – 2 בדצמבר 1977) היה משורר, מתרגם ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וירוחם לוריא · ראה עוד »

ישנה בחיק ילדות

יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת הוא שיר של רבי יהודה הלוי, ממשוררי תור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וישנה בחיק ילדות · ראה עוד »

ישעיה אורנשטיין

רבי ישעיה אורנשטיין, (תקצ"ו, 1836 - י"ט בחשוון תרס"ט, נובמבר 1908) היה מראשי היישוב היהודי בירושלים במאה ה-19, ממקימי השכונות החדשות בעיר, מייסד וראש ישיבת "אוהל משה".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וישעיה אורנשטיין · ראה עוד »

ישעיהו ברשדסקי

ישעיהו בֶּרשַדסקי (דומָאשֶביצקי) (י' בחשוון תרל"ב, 25 באוקטובר 1871, הכפר זימושטי, ליד דרצ'ין מחוז סלונים (פלך גרודנה), האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י' באדר תרס"ח, 12 בפברואר 1908, ורשה) היה סופר עברי בתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וישעיהו ברשדסקי · ראה עוד »

ישראל אפרת (פרופסור)

הרב פרופ' ישראל יצחק אפרת (באנגלית, על פי ההגייה האשכנזית: Israel Isaac Efros; 28 במאי 1891 (ט' בסיוון תר"ן), אוסטרוה – 4 בינואר 1981, תל אביב) היה משורר, רב ופילוסוף ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וישראל אפרת (פרופסור) · ראה עוד »

ישראל זנגוויל

כריכת התוכנייה למחזה '''כור ההיתוך''', 1916 ישראל זַנְגְוִויל (באנגלית: Israel Zangwill; 21 בינואר 1864 – 1 באוגוסט 1926) היה סופר יהודי-בריטי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וישראל זנגוויל · ראה עוד »

ישראל חצקביץ'

ישראל חַצקֶביץ' (י. אדם; י"ח באלול תרנ"ז, 15 בספטמבר 1897 – ד' בשבט תרצ"ט, 23 בפברואר 1939) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, איש קיבוץ גבעת השלושה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וישראל חצקביץ' · ראה עוד »

ישראל חיים טביוב

ישראל חיים טַבְיוֹב (בכתיב יידי: טאַוויאָוו; כ' בכסלו תרי"ח, 1858 – כ"א בכסלו תרפ"א, 2 בדצמבר 1920) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומחנך בתקופת התחייה, מחברם של ספרי לימוד בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וישראל חיים טביוב · ראה עוד »

ישראל כהן (סופר)

ריינס 54 בתל אביב ישראל כהן (קאהן) (10 ביוני 1905 – 25 בפברואר 1986) היה סופר, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם ועורך ישראלי יליד מזרח גליציה; חבר ועד הלשון העברית ויו"ר אגודת הסופרים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וישראל כהן (סופר) · ראה עוד »

ישראל ישעיהו-שרעבי

נשיא האספה הלאומית של רואנדה בלשאצר ביקמומפקה (שני משמאל) מגיע לנמל התעופה בלוד, לטקס חנוכת בניין הכנסת החדש בירושלים. מימין, ישראל ישעיהו ומשה רוזטי, אוגוסט 1966 ישראל ישעיהו-שרעבי (20 באפריל 1908 או 1911 – 20 ביוני 1979) היה פוליטיקאי ישראלי, יושב ראש הכנסת השביעית והכנסת השמינית, ושר הדואר בממשלת ישראל ה-13 וה-14.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה וישראל ישעיהו-שרעבי · ראה עוד »

יחס החרדים לציונות

יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויחס החרדים לציונות · ראה עוד »

יחזקאל קוטיק

יחזקאל קוֹטיק (ביידיש: קאָטיק; ח' בניסן תר"ז; 25 במרץ 1847 – ט' באב תרפ"א; 13 באוגוסט 1921) היה סופר ועסקן ציבורי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויחזקאל קוטיק · ראה עוד »

יחיא אביץ'

מארי יִחְיֵא אל-אַבְּיַץ' (מערבית: يحيى الأبيض; ה'תרכ"ג, 1863 – כ"ו בחשוון ה'תרצ"ה, 3 בנובמבר 1934) היה הרב הראשי ליהדות תימן ואב בית הדין.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויחיא אביץ' · ראה עוד »

יחיא שרעבי

מארי יחיא בן חיים שרעבי (ה'תקנ"ח 1798 - ה'תר"ל 1870) היה רב תימני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויחיא שרעבי · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות ארצות הברית

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהדות וילנה · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהושע נתן גנסין

הרב יהושע נתן גְנֶסִין (ביידיש: גנעסין או גנעשִׂין; ה'ת"ר – ה'תרפ"א), היה רב וראש ישיבה, מחסידי חב"ד.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהושע נתן גנסין · ראה עוד »

יהושע רבינוב

קברו של יהושע רבינוב בבית העלמין בגבת יהושע רבינוב (ל' בניסן תרס"ד, 15 באפריל 1904 - כ"ז בטבת תש"ס, 5 בינואר 2000) היה משורר שהיה מזוהה עם התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהושע רבינוב · ראה עוד »

יהושע חנא רבניצקי

ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »

יהושע בן נון

ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהושע בן נון · ראה עוד »

יהושע ברזילי

יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהושע ברזילי · ראה עוד »

יהודה אלקלעי

לפי הערך, הוא עלה לארץ בגיל 11 הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 – ד' בתשרי תרל"ט, 1878) היה רב בסרביה, מבשר הציונות המעשית והמדינית הראשון, וחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהודה אלקלעי · ראה עוד »

יהודה אופאטוב

יהודה (יוּדְל) אוֹפָּאטוֹב (בכתיב יידי: אָפּאטאּוו; 1797 – י' בתמוז תרכ"ח, 30 ביוני 1868), הידוע בכינויו "התקיף הידוע", היה אחד העשירים שביהודי האימפריה הרוסית וממנהיגי קהילת יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהודה אופאטוב · ראה עוד »

יהודה ליב לנדא (יוהנסבורג)

הרב ד"ר י"ל לנדא. יוהנסבורגתמונה להחלפה יהודה ליב לנדא (באנגלית: Judah Leo Landau; ח' באייר ה'תרכ"ו, 23 באפריל 1866 - י"ג באלול ה'תש"ב, 26 באוגוסט 1942) היה רב, משורר, מחזאי, פיליטוניסט ומתרגם עברי בגליציה ובדרום אפריקה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהודה ליב לנדא (יוהנסבורג) · ראה עוד »

יהודה ליב לוין

יהודה ליב לוין (בכתיב יידי: לעווין; בר"ת: יְהַלֵּ"ל או יְהָלַ"ל; תר"ה, 1844, מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – דצמבר 1925, קייב, אוקראינה הסובייטית) היה פובליציסט, מסאי, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהודה ליב לוין · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יהודה לייב קצנלסון

ד"ר יהודה לייב בנימין קצנלסון (נכתב לעיתים כצנלסון; בכתיב יידי: קאַצענעלסאָן; בכתיב רוסי: Лев (Иегуда Лейб Вениамин) Израилевич Каценельсон; 29 בנובמבר 1846, י' בכסלו ה'תר"ז, צ'רניגוב – 20 בינואר 1917, ו' בטבת ה'תרע"ז, פטרוגרד), הידוע בשם העט שלו בוקי בן יגלי (נהגה "יוֹגלי"; על שם נשיא שבט דן בספר במדבר), היה רופא, סופר ופובליציסט יהודי-עברי מתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהודה לייב קצנלסון · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודה בורלא

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהודה בורלא · ראה עוד »

יהודית מונטיפיורי

יהודית מונטיפיורי (באנגלית: Judith Montefiore; 20 בפברואר 1784 – 24 בספטמבר 1862, א' בתשרי ה'תרכ"ג) הייתה אשתו של סר משה מונטיפיורי ושותפה לפעילותו הפילנתרופית הענפה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויהודית מונטיפיורי · ראה עוד »

יום נחלת הכלל

יום נחלת הכלל 2017 (קראקע) יום נחלת הכלל בשנת 2019 יום נחלת הכלל הוא היום בו הגנת זכות היוצרים פגה מיצירות של מחברים שחלפו 70 שנה מיום פטירתם ומהקלטות שחלפו 50 שנה מעת יצירתן.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויום נחלת הכלל · ראה עוד »

יום ליבשה

מרדכי ברויאר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויום ליבשה · ראה עוד »

יונת ואלכסנדר סנד

יונת סֶנֶד (11 באוגוסט 1926 – 7 בדצמבר 2014) ואלכסנדר סֶנֶד (23 ביולי 1921 – 8 בספטמבר 2004) היו זוג סופרים ומתרגמים ישראלים.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויונת ואלכסנדר סנד · ראה עוד »

יוסף אורן

יוסף אורן (אורנבוים, נולד ב-14 באוגוסט 1940 בסראטוב, רוסיה) הוא חוקר, מסאי ומבקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף אורן · ראה עוד »

יוסף סלבדור

יוסף סלבדור (5 בינואר 1796 – 17 במרץ 1873) היה חוקר ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף סלבדור · ראה עוד »

יוסף צבי רימון

יוסף צבי (י"צ) רימון (י"ח בסיוון תרמ"ט, 17 ביוני 1889 – ו' בטבת תשי"ט, 17 בדצמבר 1958) היה משורר וסופר עברי דתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף צבי רימון · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף ליבר

יוסף ליבר (1901–1975) היה השדכן המודרני המפורסם הראשון בארץ ישראל ובמדינת ישראל (פעל מסוף שנות ה-20 עד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20).

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף ליבר · ראה עוד »

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »

יוסף זליגר

יוסף הלוי זליגר (כ"א באייר תרל"ב, 29 במאי 1872, סניאטין (מזרח גליציה) – כ"ח באדר א' תרע"ט, 28 בפברואר 1919, ירושלים) היה פילוסוף, סופר ומשורר, מורה, עיתונאי ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף זליגר · ראה עוד »

יוסף זכריה שטרן

הרב יוסף זכריה שטרן (מכונה הרב הזוכר והגאון מווילנא השאוולאי, ה'תקצ"א – י"א בתשרי ה'תרס"ד, 1831 – 1903) רב בשאוולי שבליטא ומחבר פורה (המכונה בדרך כלל על שם ספרו הידוע 'זכר יהוסף').

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף זכריה שטרן · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף דלה ריינה

רבי יוסף דלה-ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שחי בספרד או בצפון אפריקה, ועסק בקבלה מעשית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף דלה ריינה · ראה עוד »

יוסף הלוי

פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוסף הלוי · ראה עוד »

יוליוס קיסר (מחזה)

רצח קיסר, ציור של Vincenzo Camuccini משנת 1798. יוליוס קיסר הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר אשר נכתב, כפי הנראה, בשנת 1599, ובשנה זו מתועדת לראשונה הצגתו על הבמה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוליוס קיסר (מחזה) · ראה עוד »

יוזף גבלס

פאול יוזף גֶּבֶּלְס (בגרמנית:; 29 באוקטובר 1897 – 1 במאי 1945) היה פושע מלחמה נאצי שהיה שר התעמולה של גרמניה הנאצית מ-1933 עד 1945, קנצלר גרמניה במשך יום אחד והגאולייטר של ברלין.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוזף גבלס · ראה עוד »

יוהאן וולפגנג פון גתה

אנדרטה לזכרו של גתה בפרנקפורט יוהאן וולפגנג פון גֶתה (גרמנית: Johann Wolfgang von Goethe,, 28 באוגוסט 1749 – 22 במרץ 1832) היה סופר, משורר, מחזאי, פילוסוף, הומניסט, פוליטיקאי ומדען גרמני.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוהאן וולפגנג פון גתה · ראה עוד »

יוכבד

יוֹכֶבֶד היא דמות מקראית, בַּת לֵוִי, אשת עמרם ואמם של מרים, אהרון ומשה.

חָדָשׁ!!: פרויקט בן-יהודה ויוכבד · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

פרוייקט בן יהודה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרויקט_בן-יהודה

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס