גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
65 יחסים: מצווה לקיים דברי המת, מחנה ישראל (מדבר סיני), מות יעקב וקבורתו, אבן ישראל, אור החיים (ספר), אכסאל, סטטיסטיקות של התנ"ך, פרשת השבוע, פרשת יוסף ואחיו, פירוש האבן עזרא, קבר רחל, רבי יהודה הנשיא, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שבט אשר, שבט שמעון, שבט לוי, שבט זבולון, שבט דן, שבועת יוסף ליעקב, שכיב מרע, ט"ז בטבת, ט"ו בטבת, ט' בטבת, ז' בטבת, זולתנות, ח' בטבת, חלומות פרעה, חזק חזק ונתחזק, חוויית סף מוות, בן פורת, בראשית, ברכת אפרים ומנשה, ברכת הבנים, ברכת יעקב, ה' בטבת, המלאך הגואל, השפלת אולקוש, ..., הטלת גורל, הומונימיה, ו' בטבת, ויחי, י"א בטבת, י"ז בטבת, י"ח בטבת, י"ב בטבת, י"ג בטבת, י"ד בטבת, י' בטבת, יעקב, יעקב קופל אלטנקונשטט, יהדות קוצ'ין, יהודה אריה ליב אלתר. להרחיב מדד (15 יותר) »
מצווה לקיים דברי המת
מצווה לקיים דברי המת הוא כלל תלמודי הקובע שיש לקיים את רצון המת.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ומצווה לקיים דברי המת · ראה עוד »
מחנה ישראל (מדבר סיני)
בית כנסת "אור תורה" בעכו. מחנה ישראל מחנה היה המבנה הארגוני, למיקום חניית השבטים ולמהלך הליכתם במדבר סיני, שקבע משה על פי אלוהים לבני ישראל בדרכם לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ומחנה ישראל (מדבר סיני) · ראה עוד »
מות יעקב וקבורתו
מות יעקב וקבורתו הוא סיפור מקראי המופיע בפרשת ויחי שבספר בראשית (פרקים מ"ט ונ'), המתאר את מות יעקב בארץ מצרים, חניטתו וקבורתו במערת המכפלה שבארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ומות יעקב וקבורתו · ראה עוד »
אבן ישראל
הכיכר המרכזית במדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל הכיכר המרכזית במדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל בלילה מדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל שכונת אבן ישראל היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה במתחם הנחלאות בירושלים בשנת 1875, בצמוד לרחוב יפו.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ואבן ישראל · ראה עוד »
אור החיים (ספר)
אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ואור החיים (ספר) · ראה עוד »
אכסאל
אכסאל, מבט מהאוויר אִכְּסָאל (בערבית: إكسال) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בבקעת כסולות שבעמק יזרעאל, למרגלות הרי נצרת שבגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ואכסאל · ראה עוד »
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשת יוסף ואחיו
פרשת יוסף ואחיו היא סיפור מקראי המשתרע על פני ארבעת הפרשות האחרונות בספר בראשית (וישב - ויחי), והוא כולל מספר רב של יחידות סיפוריות עצמאיות, המרכיבות יחד את הסיפור השלם.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ופרשת יוסף ואחיו · ראה עוד »
פירוש האבן עזרא
תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »
קבר רחל
250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וקבר רחל · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
שנת זשג
שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת זשג · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת זשה · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת זחא · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת זחג · ראה עוד »
שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת בשז · ראה עוד »
שנת בשה
שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת בשה · ראה עוד »
שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת בחג · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת בחה · ראה עוד »
שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת גכז · ראה עוד »
שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת גכה · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת השא · ראה עוד »
שנת השג
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת השג · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת החא · ראה עוד »
שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושנת הכז · ראה עוד »
שבט אשר
בול המוקדש לשבט אשר מפת שבט אשר מהמאה ה-16 שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושבט אשר · ראה עוד »
שבט שמעון
בול המוקדש לשבט שמעון שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושבט שמעון · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושבט לוי · ראה עוד »
שבט זבולון
בול המוקדש לשבט זבולון שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושבט זבולון · ראה עוד »
שבט דן
בול המוקדש לשבט דן שֵׁבֶט דָּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושבט דן · ראה עוד »
שבועת יוסף ליעקב
שבועת יוסף ליעקב הוא אירוע מקראי המופיע בפרשת ויחי בספר בראשית, המתאר את השבועה שיוסף נשבע ליעקב שיקבור אותו בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושבועת יוסף ליעקב · ראה עוד »
שכיב מרע
שְׁכִיב מְרַע (תרגום מילולי מארמית "שוכב חולה") הוא ביטוי תלמודי המתאר חולה אנוש, הנוטה למות.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ושכיב מרע · ראה עוד »
ט"ז בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז טבת היא פרשת ויחי אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת שמות אם בר המצוה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וט"ז בטבת · ראה עוד »
ט"ו בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וט"ו בטבת · ראה עוד »
ט' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וט' בטבת · ראה עוד »
ז' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וז' בטבת · ראה עוד »
זולתנות
עניים נתפסת לרוב כמעשה זולתני. ציור מאת ז'אק-לואי דויד. מתנדבים מסייעים לקורבנות הוריקן. יוסטון, טקסס, 2005זוּלָתָנוּת (בלועזית: אַלְטְרוּאִיזְם) היא נטייה, רצון או תכונה של עזרה לזולת, המתבטאת בעשיית חסד ובהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וזולתנות · ראה עוד »
ח' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וח' בטבת · ראה עוד »
חלומות פרעה
יוסף פותר את חלום פרעה, ציור מאת הצייר ההולנדי, בן המאה ה-16, אנטוני ון מונטפורט חלומות פרעה הוא סיפור מקראי המופיע ב, ומשולב בסיפור הגדול על יוסף ואחיו, בסוף סיפורי האבות בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וחלומות פרעה · ראה עוד »
חזק חזק ונתחזק
העמוד האחרון בחומש בראשית. ניתן לראות שלאחר הפסוק האחרון הודפסה המילה 'חזק' חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק (או וְנִתְחַזַּק) היא קריאה שנוהגים לומר בני קהילות אשכנז בסיום כל אחד מחמישה חומשי תורה.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וחזק חזק ונתחזק · ראה עוד »
חוויית סף מוות
יצירה של הירונימוס בוש אנשים רבים שחוו חוויית סף מוות העידו שראו מנהרה שממנה נבע אור בהיר חוויית סף מוות (באנגלית: Near-Death Experience; בראשי תיבות: NDE) היא חוויה שמתרחשת לעיתים בעת מוות קליני.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וחוויית סף מוות · ראה עוד »
בן פורת
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ובן פורת · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ובראשית · ראה עוד »
ברכת אפרים ומנשה
תוכן.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וברכת אפרים ומנשה · ראה עוד »
ברכת הבנים
ברכת הבנים היא ברכה הנהוגה בחלק מקהילות ישראל, בה ההורים (או האב בלבד) מברכים את ילדיהם בליל שבת ובערב יום הכיפורים, ובקצת קהילות אשכנז גם במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וברכת הבנים · ראה עוד »
ברכת יעקב
אסנת בת פוטיפרע. ברכת יעקב לבניו היא סיפור מקראי המובא בפרשת ויחי שבסוף ספר בראשית, ובה יעקב מוסר לבניו אסופת אמירות אישיות כאשר חש שמותו קרב.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וברכת יעקב · ראה עוד »
ה' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וה' בטבת · ראה עוד »
המלאך הגואל
פירט, 1738 המלאך הגואל הוא פסוק בפרשת ויחי, חלק מפסוקי ברכת יעקב לבני יוסף, אפרים ומנשה.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי והמלאך הגואל · ראה עוד »
השפלת אולקוש
גרמניים בכיכר השוק באולקוש (פולין), באירועי ''השפלת אולקוש'', כ"ה בתמוז ה'ת"ש, כשברקע שוכבים יהודים שהוכו ועונו. השפלת אולקוץ', או יום רביעי העקוב מדם (ביידיש: דער בלוטיקער מיטוואָך), כפי שכונה לפני שנודעו העובדות אל נכון, הוא אירוע השפלה נפשית והתעללות ביהודים שהתרחש ב-כ"ה בתמוז ה'ת"ש (31 ביולי 1940) באוֹלקוּש שבפולין.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי והשפלת אולקוש · ראה עוד »
הטלת גורל
עצמות שהוטלו לבירור גורלות, זמביה, סוף המאה ה-19 הטלת גורל או הטלת גורלות הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי והטלת גורל · ראה עוד »
הומונימיה
בבלשנות, מילים הומונימיות, או מילים בעלות הומונימיה (ביוונית: ὁμώνυμος, 'הומוס'.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי והומונימיה · ראה עוד »
ו' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וו' בטבת · ראה עוד »
ויחי
#הפניה פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וויחי · ראה עוד »
י"א בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וי"א בטבת · ראה עוד »
י"ז בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וי"ז בטבת · ראה עוד »
י"ח בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וי"ח בטבת · ראה עוד »
י"ב בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב טבת היא, ברוב השנים, פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וי"ב בטבת · ראה עוד »
י"ג בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וי"ג בטבת · ראה עוד »
י"ד בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וי"ד בטבת · ראה עוד »
י' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי וי' בטבת · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ויעקב · ראה עוד »
יעקב קופל אלטנקונשטט
רבי יעקב קופל אלטנקונשטט (או: אלטנקונשטאדט; נודע בכינוי ר' קופל חריף; ב' באייר תקכ"ו, 11 באפריל 1766, אלטנקונשטאדט, בוואריה - כ"א בכסלו תקצ"ו, 11 בדצמבר 1836, ורבו) היה רב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה, רבה של העיר ורבוי, תלמידו של הנודע ביהודה, ומחבר הספר "חידושי יעב"ץ".
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ויעקב קופל אלטנקונשטט · ראה עוד »
יהדות קוצ'ין
משפחה של יהודי קוצ'ין. צילום מסביבות 1900 יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ויהדות קוצ'ין · ראה עוד »
יהודה אריה ליב אלתר
רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: פרשת ויחי ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_ויחי
