פתח ב-Google Mapsתוכן עניינים
17 יחסים: מינהל החלל הסיני, נחתת (גשושית), צ'אנג-אה 1, צ'אנג-אה 2, צ'אנג-אה 4, רובר (חקר החלל), תחנת החלל טיינגונג, תוכנית חקר הירח הרוסית, תוכנית החלל הסינית, תוכנית החלל הסינית לחקר הירח, חקר הירח, חללית לא-מאוישת, גשושית, המרוץ לחלל, 1 בדצמבר, 14 בדצמבר, 2013 באסטרונאוטיקה.
מינהל החלל הסיני
מינהל החלל הסיני (בסינית: 国家航天局, באנגלית: China National Space Administration בראשי תיבות: CNSA) היא סוכנות החלל הלאומית של הרפובליקה העממית של סין האחראית על תוכנית החלל הסינית.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 ומינהל החלל הסיני
נחתת (גשושית)
רכב הנחיתה הירחי במשימת אפולו 16 נַחֶתֶת היא סוג של גשושית שמטרתה לבצע נחיתה על גרם שמים.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 ונחתת (גשושית)
צ'אנג-אה 1
צ'אנג-אה 1 (בסינית: 嫦娥一号, באנגלית: Chang'e 1. מבוטא בערך chang-uh) הייתה גשושית בלתי מאוישת ששוגרה על ידי סוכנות החלל הסינית על מנת לחקור את הירח ממסלול סביבו, כחלק מהשלב הראשון בתוכנית הסינית לחקר הירח.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 וצ'אנג-אה 1
צ'אנג-אה 2
צ'אנג-אה 2 (בסינית: 嫦娥二号, באנגלית: Chang'e 2, מבוטא בערך chang-uh) היא גשושית סינית בלתי מאוישת לחקר הירח ששוגרה ב-1 באוקטובר 2010.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 וצ'אנג-אה 2
צ'אנג-אה 4
הצד הרחוק של הירח, לפעמים נקרא "הצד האפל" של הירח, מאחר שרובו לא נראה לעין מכדור הארץ בשל נעילת גאות. צ'אנג-אה 4 (במנדרינית: 嫦娥四号) היא משימה סינית לחקר הירח שהשיגה את הנחיתה הראשונה על הצד הרחוק של הירח, ב-3 בינואר 2019.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 וצ'אנג-אה 4
רובר (חקר החלל)
הרובר קיוריוסיטי של נאס"א על גבי מכתש גייל במאדים, כפי שנראה בצילום "סלפי" משנת 2012, המורכב למעשה מ־55 תמונות שחוברו יחדיו. רוֹבֶר (באנגלית: Rover, משמעות מילולית: נודד) הוא כלי רכב או רובוט אשר מסוגל לנוע על פני השטח של כוכב לכת או גרם שמים אחר (כגון ירח או אסטרואיד) ואשר נועד לסייע במחקר של אותו גרם שמים.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 ורובר (חקר החלל)
תחנת החלל טיינגונג
טיינגונג (בסינית: 天宮, "ארמון שמימי"), רשמית: תחנת החלל טיינגונג, היא תחנת חלל שנבנית על ידי סין במסלול כדור הארץ הנמוך בין 340 ו-450 ק"מ מעל פני השטח.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 ותחנת החלל טיינגונג
תוכנית חקר הירח הרוסית
תוכנית חקר הירח הרוסית (ברוסית: Росси́йская лу́нная програ́мма) היא תוכנית מחקר של רוסיה לחקר הירח, במקום זו שנקטעה בשנת 1976 ומתוכננת לשנים 2022–2040.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 ותוכנית חקר הירח הרוסית
תוכנית החלל הסינית
תוכנית החלל הסינית כוללת תוכניות מאוישות ולא-מאוישות לחקר החלל ומערכת השמש של הרפובליקה העממית של סין.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 ותוכנית החלל הסינית
תוכנית החלל הסינית לחקר הירח
סמל התוכנית, סהר עם שתי טביעות רגל במרכז. הסמל מסמל את הסימן הסיני, 月, לירח תוכנית החלל הסינית לחקר הירח (במנדרינית: 中国探月 ובאנגלית: Chinese Lunar Exploration Program (CLEP)), הידועה גם כפרויקט צ'אנג-אה (במנדרינית: 嫦娥工程, על שמה של אלת הירח הסינית צ'אנג-אה) היא תוכנית מתמשכת של משימות רובוטיות לחקר הירח, המנוהלת על ידי מינהל החלל הסיני (CNSA).
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 ותוכנית החלל הסינית לחקר הירח
חקר הירח
רכב הנחיתה של אפולו 12 (Intrepid) במסלול סביב הירח לפני הנחיתה על פניו חקר הירח החל מאות שנים לפני הספירה ונמשך עד היום.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 וחקר הירח
חללית לא-מאוישת
חללית לא־מאוישת (באנגלית: Unmanned spacecraft) היא חללית שאינה נושאת אנשים על סיפונה, ומשמשת לטיסות לא מאוישות.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 וחללית לא-מאוישת
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 וגשושית
המרוץ לחלל
ג'מיני אמריקניות בשנות השישים. המרוץ לחלל, או "המאבק על כיבוש החלל", הוא כינויה של התחרות בין ארצות הברית לבין ברית המועצות על שיגור חלליות אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 והמרוץ לחלל
1 בדצמבר
1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 ו1 בדצמבר
14 בדצמבר
14 בדצמבר הוא היום ה-348 בשנה בלוח הגרגוריאני (349 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 ו14 בדצמבר
2013 באסטרונאוטיקה
במהלך השנה בוצעו 81 שיגורים מהם 32 (כ-40%) על ידי רוסיה.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 3 ו2013 באסטרונאוטיקה