גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
25 יחסים: Chandrayaan-1, GRAIL, Mars Orbiter Mission, MIP, מקפת, מקפת לסקר הירח, מרכז החלל סאטיש דאוון, נחתת (גשושית), סמארט-1, סלן, צ'אנג-אה 1, צ'אנג-אה 2, צ'אנג-אה 3, צ'אנג-אה 4, צ'אנדריאן 3, קלמנטיין, תוכנית דיסקברי, לונר פרוספקטור, חקר החלל, חקר הירח, גשושית, הארגון ההודי לחקר החלל, היטן, 2008 במדע, 2008 באסטרונאוטיקה.
Chandrayaan-1
#הפניה צ'אנדריאן 1.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וChandrayaan-1 · ראה עוד »
GRAIL
שיגור GRAIL על גבי משגר דלתא 2 ב-10 בספטמבר 2011 Gravity Recovery and Interior Laboratory (בראשי תיבות: GRAIL) הייתה משימה לחקר הירח, חלק מתוכנית דיסקברי של נאס"א.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וGRAIL · ראה עוד »
Mars Orbiter Mission
MOM) Mars Orbiter Mission), נקראת גם מנגאליאן "מְלֶאכת־מאדים" (בסנסקריט: मंगल־מנגלה "מאדים" + यान־יאנה "מְלָאכה") היא גשושית ששוגרה ב־5 בנובמבר 2013 לתוך מסלול לווייני נמוך בדרך לכוכב הלכת מאדים על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO). ב־24 בספטמבר 2014 הגשושית הוכנסה בהצלחה למסלול ההקפה סביב מאדים, מה שהפך את הודו למדינה הראשונה שמצליחה להכניס לוויין למסלול הקפה סביב מאדים בניסיון ראשון, והמדינה האסיאתית הראשונה לעשות זאת. הגשושית המריאה ממרכז החלל סאטיש דהוואן שבאי סריהריקוטה באנדרה פרדש, שוגרה על גבי משגר הלוויינים PSLV ב־5 בנובמבר 2013 שעה 14:38 שעון הודו. חלון השיגור היה כעשרים ימים והחל ב־28 באוקטובר 2013. הגשושית העבירה כחודש סביב כדור הארץ, שם ביצעה כשבעה תמרונים מסלוליים. זו המשימה הבין־פלנטרית הראשונה של הודו ובכך הפך הארגון ההודי לחקר החלל לסוכנות החלל הרביעית שמגיעה למאדים, אחרי תוכנית החלל הסובייטית, NASA וסוכנות החלל האירופית. כל עוד המשימה בפעילות החללית נמצאת תחת פיקוח של מרכז הבקרה של ISRO בבנגלור.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וMars Orbiter Mission · ראה עוד »
MIP
ה-MIP (ראשי תיבות של Moon Impact Probe - גשושית התרסקות על הירח) היא גשושית לחקר הירח שפותחה על ידי הארגון ההודי לחקר החלל.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וMIP · ראה עוד »
מקפת
מקפת היא גשושית אשר מקיפה כוכב לכת או גרם שמים אחר.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 ומקפת · ראה עוד »
מקפת לסקר הירח
לוגו המשימה צד הרחוק של הירח המקפת לסקר הירח (באנגלית: Lunar Reconnaissance Orbiter או בקיצור: LRO) היא גשושית רובוטית מסוג מקפת של נאס"א ששוגרה אל הירח ב-2009 וכיום ממפה אותו בתלת-מימד ממסלול בגובה 50 ק"מ.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 ומקפת לסקר הירח · ראה עוד »
מרכז החלל סאטיש דאוון
מרכז החלל סאטיש דאוון (בהינדי: सतीश धवन अंतरिक्ष केंद्, Satish Dhawan Space Centre) הוא נמל חלל במדינת אנדרה פרדש שבהודו.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 ומרכז החלל סאטיש דאוון · ראה עוד »
נחתת (גשושית)
רכב הנחיתה הירחי במשימת אפולו 16 נַחֶתֶת היא סוג של גשושית שמטרתה לבצע נחיתה על גרם שמים.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 ונחתת (גשושית) · ראה עוד »
סמארט-1
סמארט-1 (באנגלית: SMART-1 - ראשי תיבות של Small Missions for Advanced Research in Technology 1 - משימות קטנות למחקר טכנולוגי מתקדם) הייתה משימת החלל הראשונה של סוכנות החלל האירופאית לירח, אשר שוגרה ב-27 בספטמבר 2003 ממרכז החלל הגיאני במטרה לבחון טכנולוגיות חלל שונות למשימות עתידיות ולחקור את הירח.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וסמארט-1 · ראה עוד »
סלן
סלן (באנגלית: SELENE, מיוונית עתיקה: Σελήνη - ירח), הידועה גם בכינוי קאגויה (ביפנית: かぐや), היא מקפת הירח השנייה של יפן ששוגרה ב-14 בספטמבר 2007.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וסלן · ראה עוד »
צ'אנג-אה 1
צ'אנג-אה 1 (בסינית: 嫦娥一号, באנגלית: Chang'e 1. מבוטא בערך chang-uh) הייתה גשושית בלתי מאוישת ששוגרה על ידי סוכנות החלל הסינית על מנת לחקור את הירח ממסלול סביבו, כחלק מהשלב הראשון בתוכנית הסינית לחקר הירח.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וצ'אנג-אה 1 · ראה עוד »
צ'אנג-אה 2
צ'אנג-אה 2 (בסינית: 嫦娥二号, באנגלית: Chang'e 2, מבוטא בערך chang-uh) היא גשושית סינית בלתי מאוישת לחקר הירח ששוגרה ב-1 באוקטובר 2010.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וצ'אנג-אה 2 · ראה עוד »
צ'אנג-אה 3
אתר הנחיתה של צ'אנג-אה 3 והרובר יוטו כפי שצולמו על ידי הלוויין האמריקאי LRO צ'אנג-אה 3 (במנדרינית: 嫦娥三号 בפין-יין: Cháng'é Sānhào) היא משימה לחקר הירח ששוגרה ב-1 בדצמבר 2013 על ידי מינהל החלל הסיני הכוללת נחתת רובוטית ורובר (רכב חלל).
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וצ'אנג-אה 3 · ראה עוד »
צ'אנג-אה 4
הצד הרחוק של הירח, לפעמים נקרא "הצד האפל" של הירח, מאחר שרובו לא נראה לעין מכדור הארץ בשל נעילת גאות. צ'אנג-אה 4 (במנדרינית: 嫦娥四号) היא משימה סינית לחקר הירח שהשיגה את הנחיתה הראשונה על הצד הרחוק של הירח, ב-3 בינואר 2019.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וצ'אנג-אה 4 · ראה עוד »
צ'אנדריאן 3
צ'אנדריאן 3 (בסנסקריט चंद्रयान-१; מילולית - רכב הירח 3) היא גשושית הודית לחקר הירח ששוגרה על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) ב-14 ביולי 2023 ונחתה בהצלחה ליד הקוטב הדרומי של הירח ב-23 באוגוסט 2023.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וצ'אנדריאן 3 · ראה עוד »
קלמנטיין
קלמנטיין (באנגלית: Clementine) או בשמה הרשמי DSPSE (קיצור ל-Deep Space Program Science Experiment) הייתה גשושית שנבנתה ופעלה כפרויקט משותף לארגון ההגנה נגד טילים בליסטיים (BMDO) ולנאס"א.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וקלמנטיין · ראה עוד »
תוכנית דיסקברי
לוגו תוכנית דיסקברי תוכנית דיסקברי (באנגלית: Discovery Program) היא תוכנית לחקר החלל של נאס"א במסגרתה משוגרות משימות זולות וממוקדות לחקר מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 ותוכנית דיסקברי · ראה עוד »
לונר פרוספקטור
לונר פרוספקטור (באנגלית: Lunar Prospector) הייתה משימה לחקר הירח ששוגרה על ידי נאס"א כחלק מתוכנית דיסקברי.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 ולונר פרוספקטור · ראה עוד »
חקר החלל
האסטרונאוט-גאולוג האריסון שמיט בוחן סלע גדול על פני הירח במהלך משימת אפולו 17. צולם ב-13 בדצמבר 1972חקר החלל הוא תחום שעוסק בגילוי וחקירה של גרמי שמיים ושל החלל החיצון באמצעות אסטרונומיה וטכנולוגיית חלל.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וחקר החלל · ראה עוד »
חקר הירח
רכב הנחיתה של אפולו 12 (Intrepid) במסלול סביב הירח לפני הנחיתה על פניו חקר הירח החל מאות שנים לפני הספירה ונמשך עד היום.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וחקר הירח · ראה עוד »
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 וגשושית · ראה עוד »
הארגון ההודי לחקר החלל
הארגון ההודי לחקר החלל (בהינדית: भारतीय अंतरिक्ष अनुसंधान संगठन, באנגלית: The Indian Space Research Organisation, בראשי תיבות: ISRO) הוא שמה של סוכנות החלל ההודית.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 והארגון ההודי לחקר החלל · ראה עוד »
היטן
היטן (ביפנית: 飛天, שמיים באנגלית: Hiten, נודעה גם כ-MUSES-A) היא גשושית יפנית מסוג מקפת לחקר הירח, חלק מתוכנית MUSES של סוכנות החלל היפנית, ששוגרה ב-24 בינואר 1990.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 והיטן · ראה עוד »
2008 במדע
מאיץ החלקיקים הגדול בעולם במרכז המחקר CERN על גבול שווייץ-צרפת.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 ו2008 במדע · ראה עוד »
2008 באסטרונאוטיקה
במהלך השנה בוצעו 69 שיגורים, מהם 27 (39%) על ידי רוסיה.
חָדָשׁ!!: צ'אנדריאן 1 ו2008 באסטרונאוטיקה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צ'אנדריאן_1
