גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
220 יחסים: Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן), Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs, ממלכת החשמונאים, ממלכת הכוזרים, מאיר מוריץ בק, מאיר הלוי אבולעפיה, מנחם מנדל שטיינהארט, מנחם מנדל בראונשטיין, מר זוטרא בר מר זוטרא, מר זוטרא, ראש הגולה, מרד התפוצות, מרים דוקר, משנתו של גרשם שלום, משפחת קלונימוס, משפחת קובו, משה מנדלסון, משה אטר, משה פורגס פון פורטהיים, משה שטיינשניידר, משה גסטר, משה די לאון, מבשר גאון, מגילת רות, מגילת תענית, מדרשי הלכה, מיקשה סאבולצ'י, א. גיטלין, אמריקו קסטרו, אנטישמיות בימי המוות השחור, אספסיאנוס, ארבעת השבויים, אלעזר בן חנניה, אלעזר הורוויץ, אלקימוס, אלבארכס, אלכסנדר בן-גיאת, אליעזר צבי צווייפל, אליעזר בן נתן, אבא מרי בן יצחק, אברהם משה לונץ, אברהם אליהו הרכבי, אברהם שלום פרידברג, אברהם שלום קמנצקי, אברהם ביכלר, אברהם גייגר, אברהם דאנון, אברהם כהן קפלן, אברהם ישראל זאבי, אגדה (יהדות), ..., אהרן חורין, אהרן גאון, אהוד לוז, אואנומאוס, אוסטיודן, אכלה ואכלה, איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, איגרות צפון, נפתלי כ"ץ, נתן מרומי, נתן נטע הנובר, נתן בן יצחק הבבלי, נתיבות השלום, נטילת ידיים, נחמן קרוכמל, נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום, ספר תולדות ישו, ספר הבהיר, סטטוס קוו (ישראל), סדר תנאים ואמוראים, פפוס ולוליאנוס, פרנץ רוזנצווייג, פרנטישק פאלאצקי, פרעות "הפ-הפ", פרץ זאבל איגר, פרץ בר, פתחיה מרגנסבורג, פליטים יהודים ממדינות ערב, פטרוס הנזיר, פולמוס הרמב"ם, פישל לחובר, צנטרל, צבי (היינריך) הירש גרץ, צבי הירש חיות, צבי הירש יפה, צבי היינריך גרץ, צדוקים, ציונות, קפה הנס וגרץ, קלמן שולמן, קבלה, קהילת יהודי מיינץ, קובי נסים, רמב"ן, רמב"ם, רש"ר הירש, רב סימונא, רב עינא (סבורא), רב פלטוי גאון, רב יצחק (פירוז שבור), רב יהודה, רבנו גרשום, רבי אלעזר בן חנניה, רבי אבא דמן עכו, רבי נחוניה בן הקנה, רבי יהודה הנשיא, רוברט ליברלס, ריב ההיכל, ש. שרברק, שמעון דובנוב, שמעון הצדיק, שמעון השני, שמעון התרסי, שמעיה, שמואל פרימו, שמואל פיינר, שמואל ליב ציטרון, שמואל בונים, שמואל דוד לוצאטו, שמואל הולדהיים, שאול פנחס רבינוביץ, שם טוב אבן שם טוב (השני), שרפת התלמוד, שלמה לוריא, שלמה לויזון, שלמה בן משולם דיפיארה, שלמה בן חסדאי, שלומציון המלכה, שלום בארון, שבתי צבי, תנועת ההשכלה היהודית, תפליסיים, תקנות הגאונים, תולדות תנאים ואמוראים, תולדות היהודים, לאומיות ואנטישמיות באירופה המודרנית: 1815–1945, לאופולד קומפרט, לאופולד לעף, לוי בן יפת הלוי, טיבריוס יוליוס אלכסנדר, זאב יעבץ, זכריה פרנקל, חסדאי קרשקש, חשמונאים, חלומו של הכוזרי, חכמת ישראל, חכמי יבנה ברומא, חילוניות יהודית, חיבור ספר הזוהר, חיים מקובי, חיים נתן דמביצר, בני בתירה, בנימין מנשה לוין, בנימין שימין, ברניקי, ברוך מקונסטנטין, ברית מילה, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית המדרש לרבנים בברלין, גאורג וילהלם פרידריך הגל, גסיוס פלורוס, גרץ, גרשם שלום, גזירות אדריאנוס, גזירות תתנ"ו, גוטהרד דויטש, ד' באלול, דאוד אבן מרואן אלמקמץ, דניאל דרונדה, דברי ימי עם עולם, דברי ימי ישראל, ה'תרנ"א, המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל, המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, המגיד ממזריטש, האגודה לתרבות ולמדע של היהודים, הסופות בנגב, הפולמוס על מעמד היידיש בספרות, הצפירה, הקרע ביהדות הונגריה, הלל נשיאה, ההיסטוריה האוניברסלית של היהודים, הורדוס, הוריה קרפ, היינריך פון טרייצ'קה, וידאל בנבנשת, כהן צדק בן יוסף, יעקב ב"ש, יעקב וייל, יצחק משה אלבוגן, יצחק אייזיק הלוי, יצחק סגי נהור, יצחק קלויבר, יצחק שיפר, יצחק בן אבא מרי, יצחק ברנייס, יצחק יואל לינצקי, ישמעאל העכברי, ישראל מקרמס, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות נאולוגית, יהדות קרלסרוהה, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות רומא, יהדות ברסלאו, יהדות וורמייזא, יהונתן אייבשיץ, יהודה אריסטובולוס הראשון, יהודה ליב קרינסקי, יום-טוב ליפמן צונץ, יונתן הוופסי, יוסף אליהו טריווש, יוסף בן מתתיהו, יוחנן מגוש חלב, יוהנס פפרקורן, 31 באוקטובר, 7 בספטמבר. להרחיב מדד (170 יותר) »
Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן)
Bücherei des Schocken Verlag (בגרמנית, "ספרוני הוצאת שוקן"), שנקראת לעיתים גם "beliebte Reihe der Schocken-Bücherei" (בגרמנית, "הסדרה האהובה") היא סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת שוקן בין נובמבר 1933 ל-1939.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וBücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן) · ראה עוד »
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (גרמנית: "ירחון לתולדות ישראל ולחכמת ישראל" או "להיסטוריה היהודית ולמדעי היהדות"; בראשי תיבות: MGWJ; מכונה גם בסתמי: Monatsschrift, מוֹנַאטסשריפְט) היה כתב עת אקדמי מחקרי שהופיע, עם כמה הפסקות, במשך 83 שנים, מ-1851 עד 1939.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וMonatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · ראה עוד »
The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs
The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs (בעברית: "היהודים במצרים ובארץ ישראל תחת שלטון הח'ליפים הפאטימיים") הוא שם ספרו של חוקר הגניזה הקהירית יעקב מאן, שיצא לאור לראשונה בשני כרכים, בין השנים 1920–1922.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וThe Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs · ראה עוד »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
ממלכת הכוזרים
שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וממלכת הכוזרים · ראה עוד »
מאיר מוריץ בק
מאיר מוריץ בֶּק (רומנית: Meyr Moritz Beck; 25 בדצמבר 1845 – 27 בפברואר 1923) היה רב ודרשן קהילת בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט יותר מ-40 שנים, ממנהיגי יהדות רומניה בימיו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומאיר מוריץ בק · ראה עוד »
מאיר הלוי אבולעפיה
רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »
מנחם מנדל שטיינהארט
רבי מנחם מנדל שטיינהארט (1768–1825), רבה של הילדסהיים, היה צעיר חברי הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומנחם מנדל שטיינהארט · ראה עוד »
מנחם מנדל בראונשטיין
מנחם מנדל בּרַאוּנשטיין (בּרוֹיְנשטיין; בראשי תיבות: מבש"ן; א' באב תרי"ח, 15 באוגוסט 1858 – כ"ד בכסלו תש"ה, 10 בדצמבר 1944) היה סופר, מתרגם ומחנך עברי, מראשי התנועה הציונית ברומניה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומנחם מנדל בראונשטיין · ראה עוד »
מר זוטרא בר מר זוטרא
מר זוטרא בר מר זוטרא, או מר זוטרא השלישי, היה בנו היחיד של ראש הגולה בבבל, מר זוטרא השני, בתחילתה של תקופת הסבוראים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומר זוטרא בר מר זוטרא · ראה עוד »
מר זוטרא, ראש הגולה
מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »
מרד התפוצות
מרד התפוצות או מרד הגלויות (בלטינית: tumultus iudaicus; ביוונית:Ιουδαϊκός ταράχος; "התקוממות היהודים") היה מרד שבמהלכו התקוממו היהודים בקירנאיקה, קפריסין ואלכסנדריה כנגד הקיסר הרומי טראיאנוס, בעת שהוא היה במסע מלחמתי כנגד הפרתים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומרד התפוצות · ראה עוד »
מרים דוקר
ד"ר מרים דוקר ד"ר מרים דוקר וילדי המושבה, בהם שמואל בן בסט. שנות ה-30 מרים דוקר (1898– 18 בינואר 1977), הייתה הרופאה של המושבה הר-טוב והסביבה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומרים דוקר · ראה עוד »
משנתו של גרשם שלום
זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »
משפחת קלונימוס
משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומשפחת קלונימוס · ראה עוד »
משפחת קובו
משפחת קובו הייתה משפחת רבנים ומנהיגי ציבור בסלוניקי שביוון במשך למעלה מ-400 שנה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומשפחת קובו · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומשה מנדלסון · ראה עוד »
משה אטר
משה אָטֵר (אֶטינגֶר) (1910 – 17 ביוני 1990) היה עיתונאי, סופר ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומשה אטר · ראה עוד »
משה פורגס פון פורטהיים
משה פורגס אדלר פון פורטהיים (בגרמנית: Moses Porges Edler von Portheim; 22 בדצמבר 1781 – 21 במאי 1870) היה תעשיין בוהמי-אוסטרי וסגן ראש העיר של סמיחוב (היום שכונה בפראג), אביר מסדר פרנץ יוזף.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומשה פורגס פון פורטהיים · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
משה גסטר
משה גסטר (Moses Gaster; 17 בספטמבר 1856 בבוקרשט, רומניה - 5 במרץ 1939 באבניגדון באנגליה) היה רב, חוקר לשון ופולקלור, היסטוריון, פובליציסט, איש ציבור יהודי יליד רומניה, חכם הקהילה הספרדית של לונדון, ממנהיגי הציונות הרומנית והבריטית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומשה גסטר · ראה עוד »
משה די לאון
הרב משה בן שם טוב די לאון (בלאדינו: Moshe ben Sem Tob de León; כנראה 1240 ה'א' ללוח העברי ? -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומשה די לאון · ראה עוד »
מבשר גאון
רב מבשר הכהן (כהנא) בן קימוי גאון היה גאון פומבדיתא משנת 917 עד לפטירתו בשנת 922.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומבשר גאון · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומגילת רות · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומגילת תענית · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מיקשה סאבולצ'י
מִיקְשָׁה סַאבּוֹלְצִ'י (במקור ויינשטיין, בהונגרית: Szabolcsi Miksa, נירטורה, הונגריה, 27 באוגוסט 1857 – בַּאלַטוֹנְפוּרֶד, 17 ביוני 1915) היה עיתונאי, ועורך עיתון הונגרי-יהודי, אחד מיוצרי העיתונות היהודית בהונגריה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ומיקשה סאבולצ'י · ראה עוד »
א. גיטלין
תחנת כיבוי האש הסמוכה) אסתר (סְטוּלָה) גיטלין, בידיה מקראה עברית, בחנות הספרים של אביה אליהו גיטלין א.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וא. גיטלין · ראה עוד »
אמריקו קסטרו
אמריקו קסטרו אי קסאדה (בספרדית: Américo Castro y Quesada; 4 במאי 1885 – 25 ביולי 1972) היה היסטוריון תרבות, פילולוג, מבקר ספרות ודיפלומט ספרדי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואמריקו קסטרו · ראה עוד »
אנטישמיות בימי המוות השחור
Gilles Le Muisit, אב המנזר בטורנה. אנטישמיות בימי המגפה השחורה – מגפת הדבר המכונה המוות השחור, אשר התפשטה באירופה באמצע המאה ה-14, קטלה למעלה משליש מאוכלוסיית היבשת.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואנטישמיות בימי המוות השחור · ראה עוד »
אספסיאנוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואספסיאנוס · ראה עוד »
ארבעת השבויים
ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וארבעת השבויים · ראה עוד »
אלעזר בן חנניה
אלעזר בן חנניה, מנהיג יהודי בימי המרד הגדול ובנו של חנניה בן נדבאי, הכהן הגדול.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואלעזר בן חנניה · ראה עוד »
אלעזר הורוויץ
אלעזר הלוי איש הורוויץ (א' בשבט ה'תקס"ד, ינואר 1804–כ"א בסיוון ה'תרכ"ח, 11 ביוני 1868) היה רב ופוסק אוסטרי, ורבה של וינה בין השנים 1828–1868.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואלעזר הורוויץ · ראה עוד »
אלקימוס
אַלְקִימוּס (נקרא גם יקים; מת בירושלים בשנת 158 לפנה"ס) היה כהן גדול מתיוון שכיהן לאחר מותו של מנלאוס.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואלקימוס · ראה עוד »
אלבארכס
אלבּארכֵס (ביוונית: Ἀλαβάρχης; לטיניזציה: Alabarch, אלבּארך) היה באופן מסורתי יהודי בעל משרה רשמית באלכסנדריה בתקופות ההלניסטית והרומית, ונראה שהיה אחראי למיסוי ובמיוחד לגביית המכס בנמל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואלבארכס · ראה עוד »
אלכסנדר בן-גיאת
שער הספר "פירלאס דיל תלמוד" (פניני התלמוד), מאת אלכסנדר בן-גיאת. איזמיר 1921. מצבתו של אלכסנדר בן-גיאת, המכונה בכור, עורך העיתון "איל מיסיריט", בבית העלמין גורצ'שמה, איזמיר. אלכסנדר בן-גיאת (1863–1923), המכונה בכור, היה עיתונאי, סופר, מתרגם, משורר, מחזאי ומו"ל יהודי-טורקי-עות'מאני הנחשב לאחד מגדולי היוצרים בלאדינו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואלכסנדר בן-גיאת · ראה עוד »
אליעזר צבי צווייפל
אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואליעזר צבי צווייפל · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אבא מרי בן יצחק
רבי אַבָּא מָרִי בֶּן יִצְחָק מסן-ז'יל היה רב בן יהדות פרובנס במאה ה-12, נשיא הקהילה היהודית בעירו ומקורבו של דוכס טולוז, רמון החמישי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואבא מרי בן יצחק · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אברהם אליהו הרכבי
אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואברהם אליהו הרכבי · ראה עוד »
אברהם שלום פרידברג
Friedberg_Avraham_Shalom נראית המצבה בימים טובים יותר. אברהם שלום פְרִידברג (בכתיב היידי שנהג בזמנו: פריעדבערג, לעיתים נכתב פרידבערג; נודע בשם העט הר שלום (שהוא תרגום שם משפחתו) או בראשי התיבות הַ"ש; בפולנית: Abraham Szalom Friedberg; 6 בנובמבר 1838, גרודנו – 21 במרץ 1902, י"א באדר ב' תרס"ב, ורשה) היה סופר עברי, מחבר "זכרונות לבית דוד", עורך כתבי העת העבריים "הצפירה", "המליץ", האלמנך "לוח אחיאסף" והאנציקלופדיה העברית "האשכול".
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואברהם שלום פרידברג · ראה עוד »
אברהם שלום קמנצקי
אברהם שלום קָמֶנֶצקי (נכתב גם קאמיניצקי, קאמנצקי; בפולנית: Kamieniecki; בכתיב מערב-אירופי: Kamenetzky; ברוסית: Каменецкий; 9 במאי / 3 באוקטובר 1874, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (פולין) – 21 ביוני 1943, גטו לודז') היה מלומד ומורה יהודי-פולני, חוקר המקרא.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואברהם שלום קמנצקי · ראה עוד »
אברהם ביכלר
אברהם ביכלר (Adolph Büchler; 18 באוקטובר 1867 – 1939) היה חוקר במקצועות היהדות.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואברהם ביכלר · ראה עוד »
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואברהם גייגר · ראה עוד »
אברהם דאנון
ר' אברהם דאנון (באנגלית: Abraham Danon; 15 באוגוסט 1857 – 23 במאי 1925) היה משכיל עברי, רב, משורר, מתרגם, עיתונאי, היסטוריון ומחנך יהודי-ספרדי עות'מאני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואברהם דאנון · ראה עוד »
אברהם כהן קפלן
אברהם כהן קפלן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: קאפלאן; 25 ביולי 1839, וילקה, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – 2 בפברואר 1897, וינה, אוסטריה) היה סופר, משורר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואברהם כהן קפלן · ראה עוד »
אברהם ישראל זאבי
רבי אברהם ישראל זאבי (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואברהם ישראל זאבי · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אהרן חורין
הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואהרן חורין · ראה עוד »
אהרן גאון
רב אהרן הכהן ב"ר יוסף גאון (מכונה בערבית יהודית כַלַף (בן) סַרגָ'אדו. נפטר באוגוסט 960) היה גאון ישיבת פומבדיתא בין 943 ל-960/959.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואהרן גאון · ראה עוד »
אהוד לוז
אהוד לוּז (2 בספטמבר 1936 – 19 בדצמבר 2023) היה פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובסמינר אורנים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואהוד לוז · ראה עוד »
אואנומאוס
אואנומאוס מגדר (ביוונית: Οἰνόμαος ὁ Γαδαρεύς; המאה ה-2 לספירה) היה ציניקן בתקופה הרומאית המאוחרת.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואואנומאוס · ראה עוד »
אוסטיודן
"בעיית האוסטיודן", ספר מ-1926 בו הציע הסוציולוג פאול נתן לתמוך בממשלת ברית המועצות כדי שתיישבם מחדש בפנים רוסיה. אוֹסטיוּדֶן (בגרמנית: Ostjuden, "יהודי המזרח") הוא מונח בשיח של יהדות גרמניה, שנועד לתאר את הריכוז הגדול של יהודים במזרח אירופה וסביבותיה שלא עברו תהליכי מודרניזציה של ממש.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואוסטיודן · ראה עוד »
אכלה ואכלה
עמוד 1 בספר "אכלה ואכלה", מהדורת פרנסדורף אָכְלָה וְאָכְלָה (האותיות אל"ף מנוקדות בקמץ קטן. נקרא גם מסורת הגדולה.) הוא קובץ מסורה עתיק, בספר נפרד מכתבי היד של התנ"ך, הכולל בתוכו רשימות מסורה, במיוחד מסוג "מסורה מצרפת".
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואכלה ואכלה · ראה עוד »
איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת
איגרת רמב"ן לחכמי צרפת הנפתחת במילים "טרם אענה אני שוגג", היא מכתב שהפנה רבי משה בן נחמן לחכמי צפון צרפת, בשיאו של הגל השני בפולמוס על ספרי הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואיגרת הרמב"ן לחכמי צרפת · ראה עוד »
איגרות צפון
איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ואיגרות צפון · ראה עוד »
נפתלי כ"ץ
רבי נפתלי כ"ץ (ה'ת"ט; 1648 – כ"ד בטבת ה'תע"ט; 15 בינואר 1719) היה רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה, שנדד וגלה בין אוסטרהא (כיום במערב אוקראינה), פוזן (כיום פוזנן), פראג בצ'כיה, פרנקפורט במערבה של גרמניה, ושוב אוסטרהא.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ונפתלי כ"ץ · ראה עוד »
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ונתן מרומי · ראה עוד »
נתן נטע הנובר
הרב נתן נטע הנובר (? – כ' בתמוז ה'תמ"ג, 14 ביולי 1683) היה רב, מקובל, בלשן והיסטוריון.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ונתן נטע הנובר · ראה עוד »
נתן בן יצחק הבבלי
רבי נתן בן יצחק הכהן הבבלי היה היסטוריון של יהדות בבל, שחי בתקופת הגאונים במאה העשירית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ונתן בן יצחק הבבלי · ראה עוד »
נתיבות השלום
נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ונתיבות השלום · ראה עוד »
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ונטילת ידיים · ראה עוד »
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ונחמן קרוכמל · ראה עוד »
נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום
ספרייתו גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה, נחשב בעיני רבים לאחד מגדולי חוקרי הקבלה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ונושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »
ספר תולדות ישו
ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים ומציג היסטוריה חלופית ולעגנית לקורותיו של ישו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וספר תולדות ישו · ראה עוד »
ספר הבהיר
ספר הבהיר הוא מן החיבורים הראשונים בתורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וספר הבהיר · ראה עוד »
סטטוס קוו (ישראל)
הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »
סדר תנאים ואמוראים
סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »
פפוס ולוליאנוס
פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס הם שני אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2).
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופפוס ולוליאנוס · ראה עוד »
פרנץ רוזנצווייג
לוחית זיכרון על הבית שבו גר רוזנצווייג פְרַנְץ (לֵוִי) רוֹזֶנצְוַויְיג (בגרמנית: Franz Rosenzweig; 25 בדצמבר 1886, קאסל, הקיסרות הגרמנית – 10 בדצמבר 1929, פרנקפורט, גרמניה של ויימאר) היה פילוסוף יהודי-גרמני מחנך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופרנץ רוזנצווייג · ראה עוד »
פרנטישק פאלאצקי
פרנטישק פאלאצקי (צ'כית: František Palacký; 14 ביוני 1798 – 26 במאי 1876) היה היסטוריון, איש ציבור ופעיל תרבותי יליד מוראביה, ממכונני הלאומיות הצ'כית המודרנית ותחיית השפה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופרנטישק פאלאצקי · ראה עוד »
פרעות "הפ-הפ"
פרעות "הפ-הפ" בפרנקפורט. פרעות "הֶפּ-הֶפּ" (Hep-Hep) הן כינוי לפרעות שנערכו ביהודי גרמניה בשנת 1819.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופרעות "הפ-הפ" · ראה עוד »
פרץ זאבל איגר
הרב שמואל פרץ איגר (מכונה גם הרב שמואל זנוויל או הרב פרץ זאבל; י"ג בסיוון תקכ"ח, 1768 – ל' בכסלו תר"ג, 1842) היה רב פוסק ואב"ד בעיר בראונשווייג והמחוז בגרמניה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופרץ זאבל איגר · ראה עוד »
פרץ בר
פרץ בן יצחק בֶּר (בכתיב מיושן: בער או בעער, בגרמנית: Peter Beer; 19 בפברואר 1758/1755 – 10 בנובמבר 1838) היה מחנך וכותב יהודי יליד בוהמיה, הקיצוני בין משכילי פראג.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופרץ בר · ראה עוד »
פתחיה מרגנסבורג
מסעו המשוער של פתחיה פתחיה בן יעקב מרגנסבורג (נדפס גם "רגנשבורג" או "רטיסבון") היה נוסע יהודי מפורסם בן המאה ה-12, שכתב תיאור של מסעו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופתחיה מרגנסבורג · ראה עוד »
פליטים יהודים ממדינות ערב
משפחה יהודית-תימנית בדרכה למחנה המעבר של הג'וינט ליד עדן פליטים יהודים ממדינות ערב הם כ-850,000 יהודים אשר עזבו את מדינות ערב בהן נולדו וחיו, ללא רכושם, והפכו לפליטים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופליטים יהודים ממדינות ערב · ראה עוד »
פטרוס הנזיר
פטרוס הנזיר (נקרא גם פייר מאמיין, בצרפתית: Pierre L'Ermite, בערך 1115-1050) היה נזיר ומטיף צרפתי, המנהיג העיקרי של מסע הצלב העממי (נקרא גם מסע הצלב של האיכרים).
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופטרוס הנזיר · ראה עוד »
פולמוס הרמב"ם
פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופולמוס הרמב"ם · ראה עוד »
פישל לחובר
פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ופישל לחובר · ראה עוד »
צנטרל
מרדכי קפלן ושלמה שרברק צֶנטרָל–מרכז (בכתיב יידי: צענטראַל; בפולנית: Central) הייתה התאגדות הוצאה לאור יהודית בולטת שפעלה בשנים 1911–1914 ו-1923–1933 ומרכזה היה בעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וצנטרל · ראה עוד »
צבי (היינריך) הירש גרץ
#הפניה צבי גרץ.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וצבי (היינריך) הירש גרץ · ראה עוד »
צבי הירש חיות
275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וצבי הירש חיות · ראה עוד »
צבי הירש יפה
צבי הירש יפה (י"א בסיוון ה'תרי"ג, 17 ביוני 1853 – י"ח בניסן ה'תרפ"ז, 20 באפריל 1927) היה מתמטיקאי, כרונולוג, עסק בחקר לוחות השנה הכללים ובלוחות השנה העבריים, ממציא.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וצבי הירש יפה · ראה עוד »
צבי היינריך גרץ
#הפניה צבי גרץ.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וצבי היינריך גרץ · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וצדוקים · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וציונות · ראה עוד »
קפה הנס וגרץ
כרטיס הביקור של קפה "הנס וגרץ" קפה הנס וגרץ היה בית קפה שפעל באזור המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים בירושלים בשנים 1979–1981, והיה מרכז תרבותי של סטודנטים, אנשי אמנות, אנשי אקדמיה ואינטלקטואלים ירושלמיים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וקפה הנס וגרץ · ראה עוד »
קלמן שולמן
קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וקלמן שולמן · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וקבלה · ראה עוד »
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »
קובי נסים
קובי נסים (נולד ב-1952) הוא משורר, מסאי ועורך-דין ישראלי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וקובי נסים · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורמב"ם · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורש"ר הירש · ראה עוד »
רב סימונא
רב סימונא (לעיתים: רב סמוניה, רב סמונא, רב סימוניא, רב סמוניא) - ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורב סימונא · ראה עוד »
רב עינא (סבורא)
רב עינא (רבים מזהים אותו עם רב גיזא או רב גדא שמופיע ב"סדר תנאים ואמוראים") - חכם יהודי מראשי הדור השני של הסבוראים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורב עינא (סבורא) · ראה עוד »
רב פלטוי גאון
רב פלטוי ב"ר אביי גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים ד'תר"ב, 842 - ד'תרי"ח, 858.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורב פלטוי גאון · ראה עוד »
רב יצחק (פירוז שבור)
רב יצחק היה גאון ישיבת פירוז־שבור שבבבל בתקופת המעבר שבין הסבוראים לגאונים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורב יצחק (פירוז שבור) · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורב יהודה · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורבנו גרשום · ראה עוד »
רבי אלעזר בן חנניה
רבי אלעזר בן חנניה היה תנא שחי בתקופת הבית השני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורבי אלעזר בן חנניה · ראה עוד »
רבי אבא דמן עכו
רבי אבא דמן עכו (לעיתים: רבי אבא דעכו) היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי שהתגורר בערים עכו וקיסריה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורבי אבא דמן עכו · ראה עוד »
רבי נחוניה בן הקנה
רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורבי נחוניה בן הקנה · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רוברט ליברלס
רוברט ליברלס (Liberles; 12 בנובמבר 1944 - 18 במרץ 2012) היה פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ורוברט ליברלס · ראה עוד »
ריב ההיכל
עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וריב ההיכל · ראה עוד »
ש. שרברק
שלמה שרברק אלכסנדר יזרעאל סמליל הוצאת ש. שרברק, המציגה את האות ש' ובתוכה ש' נוספת (.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וש. שרברק · ראה עוד »
שמעון דובנוב
שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמעון דובנוב · ראה עוד »
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמעון הצדיק · ראה עוד »
שמעון השני
שמעון השני בן חוניו השני, היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני, שחי בשלהי המאה השלישית לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמעון השני · ראה עוד »
שמעון התרסי
שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמעון התרסי · ראה עוד »
שמעיה
שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמעיה · ראה עוד »
שמואל פרימו
רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמואל פרימו · ראה עוד »
שמואל פיינר
שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמואל פיינר · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שמואל בונים
להקת הצ'יזבטרון באוגוסט 1949. שורה ראשונה: נעמי פולני, חיים חפר. שורה שנייה: אדי גרינברג (באקורדיון), גדעון זינגר. שורה שלישית: שייקה אופיר, זם דגן, שמואל בונים. מאחור (שורה רביעית): יואל זילברג שמואל בונים עם השחקנים מאיר מרגלית (משמאל) ונתן מייזלר בחזרות להצגה "מנחם מנדל בעל החלומות", תיאטרון חיפה, 1966 שמואל בונים, מדגים לשחקנים תנועה אופיינית לו בחזרות להצגה "המגילה", 1965 שמואל בּוּנים (3 ביוני 1919, ה' בסיוון ה'תרע"ט – 8 במאי 1998, י"ב באייר ה'תשנ"ח) היה שחקן, במאי תיאטרון וצייר ישראלי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמואל בונים · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שמואל הולדהיים
הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושמואל הולדהיים · ראה עוד »
שאול פנחס רבינוביץ
ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה. פרבשטיין, נחום סוקולוב, דוד וולפסון ושאול פנחס רבינוביץ שאול פנחס רבינוביץ (בראשי תיבות: שפ"ר; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראַבינאָוויץ; ברוסית: Шаул Пинхас Рабинович, Шефер; ה'תר"ה, 1845 – ה' בכסלו ה'תרע"א, 1910) היה סופר והיסטוריון יהודי, מראשוני חובבי ציון.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושאול פנחס רבינוביץ · ראה עוד »
שם טוב אבן שם טוב (השני)
הרב שם טוב בן יוסף אבן שם טוב (השני) (נולד בספרד, בגירוש ספרד גלה לפורטוגל ובה נפטר בשנת ה'רנ"ג, 1493) היה דרשן, פילוסוף יהודי ומפרש הספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושם טוב אבן שם טוב (השני) · ראה עוד »
שרפת התלמוד
שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושרפת התלמוד · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושלמה לוריא · ראה עוד »
שלמה לויזון
שלמה לויזון (בכתיב יידיש: לעוויזאהן; 1789 – ט"ו בניסן ה'תקפ"א, 17 באפריל 1821) היה חוקר, בלשן ומשורר עברי, איש תנועת ההשכלה, מחבר "מליצת ישורון".
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושלמה לויזון · ראה עוד »
שלמה בן משולם דיפיארה
שלמה בן משולם דיפיארה (או דאפיירה) נולד בין השנים: 1350-1340– נפטר בין השנים: 1425-1420.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושלמה בן משולם דיפיארה · ראה עוד »
שלמה בן חסדאי
שלמה בן חיסדאי (או: שלמה הראשון) שימש ראש הגולה משנת 730 עד 761.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושלמה בן חסדאי · ראה עוד »
שלומציון המלכה
שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושלומציון המלכה · ראה עוד »
שלום בארון
בארון מעיד במשפט אייכמן. שלום ויטמאייר בארון (באנגלית: Salo Wittmayer Baron; 26 במאי 1895 – 24 בנובמבר 1989) היה היסטוריון יהודי-אמריקאי יליד גליציה, נחשב לגדול חוקרי תולדות עם ישראל במאה ה-20 ואבי האסכולה שהטיפה לבחינת חיי הקהילות היהודיות מתוך ההקשר הרחב של סביבתן.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושלום בארון · ראה עוד »
שבתי צבי
שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ושבתי צבי · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תפליסיים
כת התפליסיים הם כת קראית שנוסדה בתחילת המאה ה-9, ומקורה כפי הנראה מבגדאד.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ותפליסיים · ראה עוד »
תקנות הגאונים
תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ותקנות הגאונים · ראה עוד »
תולדות תנאים ואמוראים
הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ותולדות תנאים ואמוראים · ראה עוד »
תולדות היהודים
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ותולדות היהודים · ראה עוד »
לאומיות ואנטישמיות באירופה המודרנית: 1815–1945
לאומיות ואנטישמיות באירופה המודרנית 1945-1815 הוא חיבור היסטורי של פרופ' שמואל אלמוג אשר ראה אור בהוצאת מרכז זלמן שזר והמרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת תשמ"ח 1988; כאחד מסדרה על תולדות האנטישמיות.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ולאומיות ואנטישמיות באירופה המודרנית: 1815–1945 · ראה עוד »
לאופולד קומפרט
לאופולד קומפרט (בגרמנית: Leopold Kompert, 15 במאי 1822 – 23 בנובמבר 1886) היה סופר אוסטרי, יהודי יליד צ'כיה (בוהמיה).
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ולאופולד קומפרט · ראה עוד »
לאופולד לעף
הרב יהודה לייב לעף, מאוית לעיתים גם לב או לף או לו (גרמנית: Leopold Löw, הונגרית: Lőw Lipót; 22 במאי 1811 – 13 באוקטובר 1875) היה רב הקהילה היהודית בסגד, תאולוג והיסטוריון הונגרי יליד מוראביה, מהבולטים במלומדי חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ולאופולד לעף · ראה עוד »
לוי בן יפת הלוי
לוי בן יפת הלוי (כונה אבו סעיד, ר' לוי הלוי המלמד, וכן מכונה בשמות נוספים), היה חכם קראי, מדקדק עברי ופרשן מקרא.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ולוי בן יפת הלוי · ראה עוד »
טיבריוס יוליוס אלכסנדר
טיבריוס יוליוס אלכסנדר (חי במאה הראשונה), היה מצביא יהודי-רומאי בתקופת הבית השני שבין תפקידיו כיהן גם כנציב יהודה ויועץ ראשי לטיטוס, בעת המצור על ירושלים ושריפת בית המקדש.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וטיבריוס יוליוס אלכסנדר · ראה עוד »
זאב יעבץ
הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וזאב יעבץ · ראה עוד »
זכריה פרנקל
הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וזכריה פרנקל · ראה עוד »
חסדאי קרשקש
רבי חסדאי (בר' אברהם) קְרֶשְׂקַשׂ (נהגה: קְרֶסְקַס, בראשי תיבות: רח"ק; ה'ק', 1340 בקירוב, ברצלונה – אחרי ה'ק"ע, 1410, סרגוסה) היה רב, פילוסוף ומנהיג יהודי בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וחסדאי קרשקש · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וחשמונאים · ראה עוד »
חלומו של הכוזרי
חלומו של הכוזרי הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2012.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וחלומו של הכוזרי · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וחכמת ישראל · ראה עוד »
חכמי יבנה ברומא
ביקוריהם של חכמי יבנה ברומא בסוף המאה הראשונה, בראשות או בהשתתפות הנשיא רבן גמליאל דיבנה, אשר נחשב לבעל סמכות רוחנית על ידי השלטון הרומאי, מתוארים בעשרים ואחד מקורות בספרות חכמים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וחכמי יבנה ברומא · ראה עוד »
חילוניות יהודית
אחד העם, מחשובי ההוגים היהודים-החילוניים ומייסדי הציונות חִילוֹניוּת יהודית היא התייחסות חילונית עקרונית למורשת, לזהות, ולהוויה היהודיות והגדרתם במנותק מאמונה דתית כלשהי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וחילוניות יהודית · ראה עוד »
חיבור ספר הזוהר
כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וחיבור ספר הזוהר · ראה עוד »
חיים מקובי
חיים מקובי (Hyam Maccoby; 1924–2004) היה ספרן יהודי בריטי, ומחזאי, שהתמחה בחקר המסורת הדתית היהודית והנוצרית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וחיים מקובי · ראה עוד »
חיים נתן דמביצר
הרב חיים נתן דמביצר הרב חיים נתן דֶמביצֶר (בכתיב יידי: דעמביצער; בקיצור: רח"נ; י"ז בתמוז ה'תק"פ, 29 ביוני 1820 - א' בכסלו ה'תרנ"ג, 20 בנובמבר 1892) היה רב פולני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וחיים נתן דמביצר · ראה עוד »
בני בתירה
משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ובני בתירה · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
בנימין שימין
בנימין ורגינה שימין עם בתם הלינה שימין-שניידרמן, אוטבוצק 1937 דוד סימור (שִים) בנימין שִימִין (בפולנית: Benjamin Szymin; 1880, שקלוב, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 12 באוגוסט 1942, גטו אוטבוצק, פולין הכבושה) היה מחלוצי המו"לים של ספרות יידית ועברית מודרנית בפולין.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ובנימין שימין · ראה עוד »
ברניקי
ברניקי (או ברניקה, ביוונית: Βερενίκη; 28 לספירה – לא לפני 79 לספירה) הייתה מלכה יהודיה מבית הורדוס, בתו של אגריפס מלך יהודה, ונצר לשושלת בית חשמונאי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וברניקי · ראה עוד »
ברוך מקונסטנטין
ברוך מקונסטנטין, או: ברוך מארץ יוון, היה איש עסקים, שתדלן ועסקן יהודי בעל השפעה באיחוד הפולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וברוך מקונסטנטין · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וברית מילה · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברסלאו
בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברלין
בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »
גאורג וילהלם פרידריך הגל
גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל (בגרמנית: Georg Wilhelm Friedrich Hegel; 27 באוגוסט 1770 – 14 בנובמבר 1831) היה מראשי הפילוסופים של זרם האידיאליזם הגרמני, מחשובי ההוגים בתקופה המודרנית, ומגדולי הפילוסופים השיטתיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וגאורג וילהלם פרידריך הגל · ראה עוד »
גסיוס פלורוס
גסיוס פלורוס (לטינית: Gessius Florus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 64–66 לספירה, אשר התנהגותו האכזרית והרצחנית הייתה בין הגורמים העיקריים לפרוץ המרד הגדול בשנת 66.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וגסיוס פלורוס · ראה עוד »
גרץ
גרץ (בגרמנית: Graetz או Gerz) הוא שם משפחה ממקור גרמני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וגרץ · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וגרשם שלום · ראה עוד »
גזירות אדריאנוס
גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »
גזירות תתנ"ו
ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »
גוטהרד דויטש
הרב גוטהרד דויטש (בגרמנית: Gotthard Deutsch, שמו הפרטי מאוית גם: Gottard; 31 בינואר 1859 – 14 באוקטובר 1921) היה חוקר ההיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וגוטהרד דויטש · ראה עוד »
ד' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וד' באלול · ראה עוד »
דאוד אבן מרואן אלמקמץ
דוד (דאוד) אִבן מָרוּאן אלמֻקָמָץ אלרָאקי (בערבית: داود بن مروان المقمص; נפטר ב-937 לערך) היה פילוסוף יהודי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ודאוד אבן מרואן אלמקמץ · ראה עוד »
דניאל דרונדה
דניאל דֶרוֹנְדָה (באנגלית: Daniel Deronda) הוא רומן מפורסם שכתבה הסופרת האנגליה ג'ורג' אליוט.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ודניאל דרונדה · ראה עוד »
דברי ימי עם עולם
דברי ימי עם עולם (בגרמנית: Weltgeschichte des jüdischen Volkes) היא סדרת ספרים ב-11 כרכים מאת שמעון דובנוב, העוסקת בהיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ודברי ימי עם עולם · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
ה'תרנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וה'תרנ"א · ראה עוד »
המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל
נפוליאון מבקר אצל קורבנות המגפה ביפו המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל התנהלה בשנים 1798–1801 ובמסגרתה נערך מסע נפוליאון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והמערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל · ראה עוד »
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והמרד הגדול · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
האגודה לתרבות ולמדע של היהודים
עמוד השער של "כתב העת לחכמת ישראל" (''Zeitschrift für Die Wissenschaft des Judentums'') משנת 1822 האגודה לתרבות ומדע של היהודים (בגרמנית: Verein für die Cultur und die Wissenschaft der Juden) נחשבת לצעד הראשון של מדעי היהדות באקדמיה המודרנית, בניסיונם של חוקרים יהודיים להגדיר ולפתח תחום אקדמי מחקרי עצמאי: חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והאגודה לתרבות ולמדע של היהודים · ראה עוד »
הסופות בנגב
הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והסופות בנגב · ראה עוד »
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות היהודית היה ויכוח ציבורי שהתנהל בעיתונות העברית אודות מעמדה של לשון העם, היידיש, לעומת העברית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והפולמוס על מעמד היידיש בספרות · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והצפירה · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והלל נשיאה · ראה עוד »
ההיסטוריה האוניברסלית של היהודים
ההיסטוריה האוניברסלית של היהודים (בהונגרית: A zsidók egyetemes története) הוא חיבור שמתרגם, משלים ומעבד את חיבורו של ההיסטוריון צבי (היינריך) גרץ (Geschichte der Juden).
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וההיסטוריה האוניברסלית של היהודים · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והורדוס · ראה עוד »
הוריה קרפ
הוריה קרפ (Horia Carp) (1869–1943) היה היסטוריון ופובליציסט, פוליטיקאי ומנהיג יהודי רומני, עורך השבועון Curierul israelit וכן של הירחון היהודי Cultura, פעיל בציונים הכלליים, בקרן קיימת לישראל, ובהתאחדות יהודי רומניה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והוריה קרפ · ראה עוד »
היינריך פון טרייצ'קה
היינריך גוטהארד פון טרייצ'קה (מגרמנית: Heinrich Gotthard von Treitschke; 15 בספטמבר 1834 – 28 באפריל 1896) היה היסטוריון ומדינאי גרמני-לאומני, שערך מסע תעמולה אנטישמי נגד יהודי גרמניה החל משנות ה-70 של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ והיינריך פון טרייצ'קה · ראה עוד »
וידאל בנבנשת
דון וידאל בנבנשת (נולד בשנת 1380, ה'ק"ם, נפטר לפני שנת 1439, ה'קצ"ט) היה אחד מאחרוני המשוררים העבריים שפעלו בספרד הנוצרית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ווידאל בנבנשת · ראה עוד »
כהן צדק בן יוסף
רב כהן צדק בן יוסף גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים 936-917.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וכהן צדק בן יוסף · ראה עוד »
יעקב ב"ש
סמל האצולה של יעקב בשבי פון טרוינברג סמל האצולה של יעקב בשבי פון טרוינברג יעקב בת-שבע פון טרוֹייֶנבֶּרג, או יעקב ב"ש (לעיתים בָּשֶבי, בָּסֶבי, בכתיב לטיני: Jacob Bassevi von Treuenberg; ה'ש"ל/ה'ש"מ, 1570 או 1580 – ד' באייר ה'שצ"ד, 2 במאי 1634) היה פרקליט, סוחר ואיש כספים יהודי איש פראג, סוכן החצר של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה במהלך מלחמת שלושים השנים וראש הקהל בעירו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויעקב ב"ש · ראה עוד »
יעקב וייל
רבי יעקב בן יהודה וייל, ידוע גם כמהר"י וייל או מהרי"ו (בין 1380–1390 - לפני 1460), חי ופעל באשכנז, במחצית הראשונה של המאה ה-15 לספירה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויעקב וייל · ראה עוד »
יצחק משה אלבוגן
הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
יצחק סגי נהור
רבי יצחק סגי נהור (1160–1235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויצחק סגי נהור · ראה עוד »
יצחק קלויבר
רבי יצחק קלויבֶר (לעיתים גם: קלובר, קלויבערס; נפטר ה'רצ"ח, 1538) היה רב וראש ישיבה בפוזנא בראשית המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויצחק קלויבר · ראה עוד »
יצחק שיפר
יצחק (אִיגְנַאצִי) שִׁיפֶּר (בכתיב יידי: שיפער; Ignacy Schiper; 1884–1943) היה היסטוריון מפורסם, מזרחן ופוליטיקאי יהודי-פולני, מן הדמויות הבולטות באינטליגנציה היהודית בפולין שבין מלחמות העולם, חבר הסיים ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויצחק שיפר · ראה עוד »
יצחק בן אבא מרי
שער ספרו העיטור, ויניציאה שס"ח, 1608 רבי יצחק בן אבא מרי (ד'תתפ"ב 1122 - ד'תתקנ"ג 1193) היה רב ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויצחק בן אבא מרי · ראה עוד »
יצחק ברנייס
חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays; 1792/ תקנ"ג, מיינץ – 1 במאי 1850/ תר"ט, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויצחק ברנייס · ראה עוד »
יצחק יואל לינצקי
יצחק יואל לינֶצקי (נכתב גם ליניצקי; בכתיב יידי: ליניעצקי; ברוסית: Исаак Иоэль Линецкий; 8 בספטמבר 1840, ויניצה, פודוליה, רוסיה – 23 בספטמבר 1914, אודסה, רוסיה) היה סופר יידיש וסאטיריקן יהודי אוקראיני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויצחק יואל לינצקי · ראה עוד »
ישמעאל העכברי
ישמעאל העכברי היה מייסד כת יהודית בבבל, שנקראה "אל-עכבריה", שחי במאה ה-9.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וישמעאל העכברי · ראה עוד »
ישראל מקרמס
רבי ישראל מקרֶמס (קרמז', קרעמזיר, קרמזר) היה מראשוני אשכנז, חי ופעל בראשית המאה ה-15 בקרמס שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ וישראל מקרמס · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות נאולוגית
נאולוגים (בהונגרית: neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהדות נאולוגית · ראה עוד »
יהדות קרלסרוהה
בית הכנסת הישן בקרלסרוהה, בסביבות 1810, ה'תק"ע הקהילה היהודית בעיר קרלסרוהה שבדרום-מערב גרמניה קיימת מתחילת המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהדות קרלסרוהה · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהדות רומא
שבויי מלחמה יהודים מן המרד הגדול יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהדות רומא · ראה עוד »
יהדות ברסלאו
ה'שטיבל' בברסלאו, ששימש בעיקר את יהודי מזרח אירופה. בתמונה: מרדכי רוטנברג, שנמלט מהעיר כילד, יושב במקומו הקבוע של אביו, דויד רוטנברג, שהיה מבני הקהילה המזרח-אירופית של ברסלאו ארון הקודש ב'שטיבל' של קהילת יהודי מזרח אירופה בברסלאוהקהילה היהודית בבְּרֶסְלַאוּ (או "בְּרֶסְלוֹי", כיום ידועה בשם ורוצלב; אצל היהודים רווח הכתיב "ברעסלא" ו"ברעסלוי") הייתה מהקהילות היהודיות הוותיקות באירופה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהדות ברסלאו · ראה עוד »
יהדות וורמייזא
וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהדות וורמייזא · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יהודה אריסטובולוס הראשון
יהודה אריסטובולוס הראשון (ביוונית: Ἀριστόβουλος; נפטר בשנת 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 104–103 לפני ספירת הנוצרים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהודה אריסטובולוס הראשון · ראה עוד »
יהודה ליב קרינסקי
הרב יהודה ליב קרינסקי מחבר ספרים, איש עסקים ופילנתרופ בלרוסי יליד המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויהודה ליב קרינסקי · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
יונתן הוופסי
שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויונתן הוופסי · ראה עוד »
יוסף אליהו טריווש
יוסף אליהו בן הלל טריווש (טריבוש) (30 בינואר 1855 – 21 במרץ 1940) היה מחנך, פרשן מקראי, סופר ומתרגם יהודי.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויוסף אליהו טריווש · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוחנן מגוש חלב
שרידי בית כנסת עתיק בגוש חלב, עירו של יוחנן יוחנן מגוש חלב (שמו המלא: יוחנן בן לוי) היה ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, במאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויוחנן מגוש חלב · ראה עוד »
יוהנס פפרקורן
יוהנס (יוסף) פפרקורן (1469 כנראה בנירנברג – בסביבות 1523 בקלן) היה תאולוג וכותב מאמרים קתולי גרמני, מומר, שפעל רבות כנגד היהודים.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ויוהנס פפרקורן · ראה עוד »
31 באוקטובר
31 באוקטובר הוא היום ה-304 בשנה, (305 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ו31 באוקטובר · ראה עוד »
7 בספטמבר
7 בספטמבר הוא היום ה-250 בשנה בלוח הגריגוריאני (251 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: צבי גרץ ו7 בספטמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
צבי הירש גרץ, הירש היינריך גרץ, היינריך גרץ.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צבי_גרץ
