תוכן עניינים
317 יחסים: ממלכת הכוזרים, מארק וישניצר, מאיר מרגליות, מאיר בן ברוך הלוי, מנחם שטרן, מנחם המאירי, מנחם החברוני, מנדל לפין, מערת אבה, מרקוס אורליוס, מרדכי זקהיים, מרכז זלמן שזר, מרים ירדני, משה אביגדור שולוואס, משה רוסמן, משה שניאורי, משה שוובה, משה גיל, משה הס, משה הגולה מקיוב (הראשון), משולם בן משה ממגנצא, מלחמת אסא והכושים, מלחמת העצמאות, מלחמת ישראל ויהודה במואב, מגילת תענית, מגיד (קבלה), מועצת המלחמה בווינה, מכתב זקני הקראים באשקלון, מינקת, מילת מתים, אמנון רז-קרקוצקין, אמנון כהן (מזרחן), אסרו חג, אפרים הראובני, אקסטזה, ארנדה, ארבע התקופות, אריה מורגנשטרן, אריה פייגנבאום, אל-מדרסה א-תנכיזיה, אלפרדו בנסאודה, אלכסנדר פוקס, אליעזר צבי צווייפל, אליקום גץ, אליקים כרמולי, אליהו אשתור, אחיה בן אחיטוב, אב"א אחימאיר, אבא תחנה חסידא, אברהם (רמי) ריינר, ... להרחיב מדד (267 יותר) »
ממלכת הכוזרים
שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וממלכת הכוזרים
מארק וישניצר
מארק וישניצר היה חוקר היסטוריה יהודית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומארק וישניצר
מאיר מרגליות
רבי מאיר מרגליות (לעיתים: מרגלית; ~ה'תס"ז (בערך) - י' באייר ה'תק"נ, 1790), היה מראשוני רבני תנועת החסידות ורבה של אוסטרוה, תלמיד הבעל שם טוב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומאיר מרגליות
מאיר בן ברוך הלוי
רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה (גם: מהר"ם הלוי, מהר"ם סג"ל, מהר"ם ס"ל) היה רב בפרנקפורט וארפורט וראש ישיבת וינה במפנה המאה ה-15 ואחד מחשובי הרבנים באשכנז שלאחר תקופת בעלי התוספות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומאיר בן ברוך הלוי
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומנחם שטרן
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומנחם המאירי
מנחם החברוני
רבי מנחם בן רבי פרץ החברוני, הוא שמו־לכאורה של יהודי מצרפת ששהה בחברון מספר שנים ברבע הראשון של המאה ה-13.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומנחם החברוני
מנדל לפין
ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' ישראל מסלנט רבי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול, גליציה, האימפריה האוסטרית) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומנדל לפין
מערת אבה
מערת הקבורה הפנימית כפי שנתגלתה. ניתן להבחין בכתובת שעל הקיר הגלוסקמה של "מתתיהו בן יהודה". ניתן לראות את פיתוחי הפרחים על הגלוסקמה. העתק שלה מוצג במוזיאון ישראל הגלוסקמה השנייה שנמצאה בשנת 1982 ומשויכת לארונו של הקובר (אבה) תרשים המערה במבט מלמעלה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומערת אבה
מרקוס אורליוס
מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אנטונינוס אוגוסטוס (בלטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus; 26 באפריל 121 – 17 במרץ 180) היה קיסר רומא משנת 161 עד ליום מותו בשנת 180 ופילוסוף ומהוגי הדעות הבולטים בתקופה המאוחרת של האסכולה הסטואית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומרקוס אורליוס
מרדכי זקהיים
רבי מרדכי זקהיים (ליל הושענא רבה, כ"א בתשרי ה'תרי"ט, 29 בספטמבר 1858) היה רב ומקובל ליטאי רבן של צ'חנוביץ ופינסק.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומרדכי זקהיים
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומרכז זלמן שזר
מרים ירדני
מרים ירדני (שמה בלידה: מריקה יאקובוביץ'; 25 באפריל 1932 - 8 במאי 2015) הייתה היסטוריונית ישראלית, פרופסור בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, כלת פרס ישראל לשנת 1999 וכלת פרס א.מ.ת לשנת 2007.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומרים ירדני
משה אביגדור שולוואס
פרופ' משה אביגדור שוּלוַואס (בפולנית: Moszek Awigdor Szulwas; באנגלית: Moses Avigdor Shulvass; 29 ביולי 1909, פלונסק, פולין – 22 באפריל 1988, אוונסטון, אילינוי) היה מחנך והיסטוריון של תולדות עם ישראל, בעיקר יהדות איטליה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומשה אביגדור שולוואס
משה רוסמן
משה רוֹסְמן (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומשה רוסמן
משה שניאורי
משה שניאורי (בערך 1784 – לפני 1878), היה בנו הצעיר של מייסד שושלת חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומשה שניאורי
משה שוובה
משה (מקס) שְוָבֶּה (נכתב לעיתים שוובה, שוואבה; בגרמנית: Moshe (Max) Schwabe; 20 ביולי 1889, האלה, גרמניה – 11 בספטמבר 1956, תל אביב) פילולוג וחוקר כתובות יווניות ורומיות גרמני-ישראלי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומשה שוובה
משה גיל
משה גיל, מאי 2011 משה גיל (ל' בשבט תרפ"א - כ"ב שבט תשע"ד, 8 בפברואר 1921 – 23 בינואר 2014) היה מחשובי החוקרים של תולדות עם ישראל במאות הראשונות להתפשטות האסלאם.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומשה גיל
משה הס
דיוקן של משה הס בצעירותו, 1846 משה הֶס (בגרמנית: Moses Hess; 21 ביוני 1812, בון – 6 באפריל 1875, פריז) היה סופר והוגה דעות סוציאליסט יהודי-גרמני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומשה הס
משה הגולה מקיוב (הראשון)
רבי משה הגולה מקיוב היה רב בתקופת הראשונים, מתלמידי רבנו תם.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומשה הגולה מקיוב (הראשון)
משולם בן משה ממגנצא
רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומשולם בן משה ממגנצא
מלחמת אסא והכושים
אסא והכושים היא מלחמה המתוארת בתנ"ך בין זרח הכושי ובין אסא מלך יהודה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומלחמת אסא והכושים
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומלחמת העצמאות
מלחמת ישראל ויהודה במואב
מלחמת ישראל ויהודה במואב, על פי המקרא, הייתה מלחמה שערכו יהורם מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה ומלך אדום מול מישע מלך מואב, בסביבות מאה השמינית או התשיעית לפני הספירה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומלחמת ישראל ויהודה במואב
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומגילת תענית
מגיד (קבלה)
מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומגיד (קבלה)
מועצת המלחמה בווינה
מועצת המלחמה בווינה (בגרמנית: Hofkriegsrat, מילולית: מועצת המלחמה של בית המשפט) היה גוף שלטוני במלוכת הבסבורג שמוקם בווינה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומועצת המלחמה בווינה
מכתב זקני הקראים באשקלון
המצור על ירושלים בשנת 1099 שבעקבותיו נכתב מכתב זקני העדה הקראית באשקלון. מכתב זקני הקראים באשקלון (בערך 1100) היה מכתב שנכתב על ידי שישה זקני הקהילה היהודית הקראית באשקלון ונשלח לבני העדה הקראית באלכסנדריה, תשעה חודשים לאחר נפילת ירושלים במהלך מסע הצלב הראשון.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומכתב זקני הקראים באשקלון
מינקת
לואי הארבעה עשר, מלך צרפת כתינוק עם המינקת שלו, לונג דה לה ג'ירודיאר מֵינקת היא אישה שמניקה ולפעמים גם מטפלת בילד של אישה אחרת.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומינקת
מילת מתים
ביצוע ברית מילה לתינוק שנפטר בטרם הספיקו למול אותו כהלכה, היא מנהג יהודי מקובל ששורשיו בימי הגאונים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ומילת מתים
אמנון רז-קרקוצקין
אמנון רז-קרקוצקין (נולד ב-27 בנובמבר 1958) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואמנון רז-קרקוצקין
אמנון כהן (מזרחן)
אמנון כהן (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לחקר השלטון העות'מאני בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואמנון כהן (מזרחן)
אסרו חג
אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואסרו חג
אפרים הראובני
אפרים הראובני (1881, נובומוסקובסק, אוקראינה – 16 באוקטובר 1953, ירושלים) היה בוטנאי, חוקר צמחיית ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואפרים הראובני
אקסטזה
אקסטזה, ציור משנות 1610 אקסטזה (בעברית התעלות, התרוממות רוח, בעברית מקראית חֶדְוָה ועוֹלֶץ ובעברית רבנית דְּבֵקוּת) היא חוויה אישית סובייקטיבית של התעלות נמשכת ומצב רוח של שמחה מוקצנת והגנה מדומיינת, המתקבלת לעיתים בהקשרים דתיים או טקסיים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואקסטזה
ארנדה
ארנדה (Arenda) היא שיטה כלכלית שהתקיימה באיחוד הפולני-ליטאי של ימי הביניים המאוחרים, ובמסגרתה העניקו אוצר המלך או האצולה, בתמורה לדמי חכירה, זיכיונות לניהול וניצול נכסים או מיזמים ציבוריים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וארנדה
ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וארבע התקופות
אריה מורגנשטרן
ד"ר אריה מורגנשטרן (נולד בשנת 1937) הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואריה מורגנשטרן
אריה פייגנבאום
ד"ר אריה פייגנבאום אריה פייגנבאום (19 באוגוסט 1885 - 20 בפברואר 1981), היה מראשוני רופאי העיניים בארץ ישראל, ממייסדי אגודת רופאים מדברי עברית, מנהל "בית חולי עיניים העברי" ומחלקת עיניים בבית החולים רוטשילד-הדסה, מייסד ומנהל מרפאות העיניים בהדסה, פרופסור לאופתלמולוגיה והדקאן הראשון של הפרה-פקולטה בבית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואריה פייגנבאום
אל-מדרסה א-תנכיזיה
קמרון הכניסה למדרסת תנכזיה עיטורי הקירות בתנכזיה גומחת התפילה המוסלמית מפת הרובע המוסלמי אל-מדרסה אל-תנכיזיה (בערבית: المدرسة التنكزية, נקרא גם אל-מחכמה ולעיתים "המחכמה") היא מבנה מדרסה ממלוכית סמוך לכותל המערבי בסוף רחוב השלשלת בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואל-מדרסה א-תנכיזיה
אלפרדו בנסאודה
פרופ' אלפרדו בנסאודה (בפורטוגזית: Alfredo Bensaúde; 4 במרץ 1856 – 1 בינואר 1941) היה איל הון ומומחה למינרלוגיה יהודי-פורטוגזי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואלפרדו בנסאודה
אלכסנדר פוקס
אלכסנדר פוּקס (Fuks; 30 במאי 1917 – 29 בנובמבר 1978) היה היסטוריון ישראלי של יוון הקלאסית והתקופה ההלניסטית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואלכסנדר פוקס
אליעזר צבי צווייפל
אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואליעזר צבי צווייפל
אליקום גץ
הרב אליקום גץ (געץ; סביבות ה'ת"ג, 1643 – ה'תס"ה, 1710) היה רב גרמני שכיהן כאב"ד וכראש ישיבה בהילדסהיים ובקהילות נוספות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואליקום גץ
אליקים כרמולי
אליקים כַּרמוֹלי (Carmoly; תקס"ב, 5 באוגוסט 1802, זולץ, אלזס - תרל"ה, 15 בפברואר 1875, י' באדר א' התרל"ה (פרנקפורט) היה רב, ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואליקים כרמולי
אליהו אשתור
אליהו אשתור (שמו הפרטי בצעירותו: אלי; שם משפחתו הקודם: שטראוס או שטרויס; בלועזית: Eli Strauss or Eliyahu Ashtor; כ"ו באלול תרע"ד, 17 בספטמבר 1914 – ח' בחשוון תשמ"ה, 3 בנובמבר 1984) היה מזרחן, חוקר תולדות היהודים בארצות המזרח ובספרד המוסלמית בימי הביניים ומחברם של הספרים "תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים" ו"קורות היהודים בספרד המוסלמית".
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואליהו אשתור
אחיה בן אחיטוב
אֲחִיָּה בֶן-אֲחִטוּב היה כהן ששמו מופיע ב וב כמי שנשא את האפוד לפני ארון הברית במלחמתו של שאול במכמש.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואחיה בן אחיטוב
אב"א אחימאיר
אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואב"א אחימאיר
אבא תחנה חסידא
אבא תחנה (או תחנא) חסידא (אבא תחנה החסיד), על פי המדרש, היה אדם בתקופת חז"ל שמתואר כחסיד ובעל נפלאות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואבא תחנה חסידא
אברהם (רמי) ריינר
אברהם (רמי) ריינר (נולד ב-11 באפריל 1960) הוא חוקר תלמוד והלכה ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מרצה ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם (רמי) ריינר
אברהם פורטדו
אברהם פוּרְטַדוֹ (נכתב גם: פורטאדו) (Furtado; 30 ביולי 1756 – 29 בינואר 1817) היה בנקאי, איל ספנות, פוליטיקאי ומדינאי יהודי-צרפתי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם פורטדו
אברהם רוויגו
רבי אברהם רוויגו (נולד ה'ת"י (1650) בקירוב; נפטר בכ"ה באדר ה'תע"ד, 12 במרץ 1714) היה מגדולי מקובלי איטליה במאה ה-17.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם רוויגו
אברהם שליט
אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם שליט
אברהם זכות
רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם זכות
אברהם חיים רובינשטיין
אברהם חיים רובינשטיין (1 במאי 1912 – 19 בדצמבר 1983) היה איש חינוך ישראלי מאנשי הציונות הדתית, חוקר החסידות והציונות הדתית ופרופסור באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם חיים רובינשטיין
אברהם בן הרמב"ם
רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם בן הרמב"ם
אברהם גרשון מקיטוב
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם גרשון מקיטוב
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם גרוסמן
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם גייגר
אברהם כהן (רב בלמברג)
הרב אברהם כהן (בגרמנית: Abraham Kohn; כ"ז בסיון ה'תקס"ו, 13 ביוני 1806 – ט' באלול ה'תר"ח, 7 בספטמבר 1848) היה רב המחוז של למברג.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם כהן (רב בלמברג)
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואברהם ישעיהו קרליץ
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואגודת ישראל
אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
טקסט.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד
אדם בעל שם
רבי אדם בעל שם הוא דמות המופיעה בחיבור ההגיוגרפי החסידי "שבחי הבעש"ט", כמקובל ובעל שם שפעל במאה ה־17 שכתביו בקבלה הגיעו לידי הבעל שם טוב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואדם בעל שם
אדוארד המודה
אדוארד המודה (באנגלית עתיקה: Ēadƿeard Andettere, במובן של "מודה/מצהיר על אמונתו"; באנגלית: Eduard the Confessor; 1004 – 5 בינואר 1066) היה מלך אנגליה מ-8 ביוני 1042 ועד מותו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואדוארד המודה
אהרן אופנהיימר
אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואהרן אופנהיימר
אורי כהן (סוציולוג)
אורי כהן (נולד בשנת 1960) הוא סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית, מרצה, פרופסור חבר, חוקר וראש החוג למנהל ומנהיגות בחינוך, בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואורי כהן (סוציולוג)
אוריאל רפפורט
אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואוריאל רפפורט
אוטו דב קולקה
אוֹטוֹ דֹּב קוּלְקָה (Otto Dov Kulka; 16 באפריל 1933 – 29 בינואר 2021) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואוטו דב קולקה
אוז'ן רוז'ה
__ללא_תוכן__ שער ספרו של רוז'ה "ארץ הקודש" (מהדורה ראשונה, 1646) יהודי בארץ ישראל בציור מספרו של רוז'ה (1646) אוּזֶ'ן (אבגניוס) רוֹזֶ'ה (Eugène Roger; ? – פריז, צרפת, 1646) היה נזיר פרנציסקני צרפתי שחי בארץ ישראל בשנים 1629–1634 וכתב על יישוביה ואנשיה ועל האירועים בה בתקופה זו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואוז'ן רוז'ה
איסור משכב זכר
איסור משכב זכר או משכב זכור הוא מצווה מהמקרא.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואיסור משכב זכר
איפרא הורמיז
הכתרת שאפור השני בילדותו, שאהנאמה של שאה תחמאספ, בשנים 30–1525 איפרא הורמיז (או פאראיה הורמאזד, בפרסית אמצעית: Farāya Ōhrmazd) הייתה אשת אצולה סאסאנית במאה ה-4, בת זוגו של הורמיזד השני ואמו של שאפור השני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואיפרא הורמיז
איריס אידלסון-שיין
איריס אידלסון-שיין היא פרופסור חבר במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואיריס אידלסון-שיין
איל רגב
איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואיל רגב
איגרת אריסטיאס
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ואיגרת אריסטיאס
נס פך השמן
תפילת על הנסים, הנאמרת בחנוכה להודאה על הניסים (נס פך השמן איננו מוזכר בה). נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ונס פך השמן
נסים ממרסיי
רבי נסים ממרסיי היה פילוסוף יהודי שפעל במרסיי בתחילת המאה הארבע עשרה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ונסים ממרסיי
נשיא הסנהדרין
נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ונשיא הסנהדרין
נתן מיכאל גלבר
נתן מיכאל גֶלבֶּר (Nathan Michael Gelber; 27 במאי 1891, למברג (לבוב), גליציה, אוסטרו-הונגריה – 24 בספטמבר 1966, ירושלים) היה היסטוריון של היהודים בפולין (ובפרט יהדות גליציה) במאות ה-19 וה-20 ושל ראשית הציונות, ופעיל ציוני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ונתן מיכאל גלבר
נתן אדלר
הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ונתן אדלר
נתן הכהן שולאל
רבי נתן (יהונתן) הכהן שולאל (תלמסאן, י"ח באב ה'קצ"ז, יולי 1437 – קהיר, כ"ד באייר ה'רס"ב, מאי 1502), היה רב יליד אלג'יריה ששימש כראש ישיבה בירושלים, כנגיד יהודי מצרים וכראש המטבעה של האימפריה הממלוכית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ונתן הכהן שולאל
נטעים (אגודה)
אגודת נטעים הייתה חברה ציונית בבעלות פרטית, שנועדה לקדם התיישבות יהודית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ונטעים (אגודה)
נדב נאמן
נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ונדב נאמן
נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום
ספרייתו גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה, נחשב בעיני רבים לאחד מגדולי חוקרי הקבלה של המאה העשרים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ונושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום
נישואי בהלה
נישואי בהלה היו נישואים חפוזים שנערכו לקטינים יהודים באימפריה הרוסית בשנת 1835, בעקבות שמועות עקשניות על צו מלכותי שעומד להתפרסם בעניין העלאת גיל המינימום הנדרש לנישואים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ונישואי בהלה
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וסמיכה לרבנות
ססיל רות
ססיל (בצלאל) רות (Cecil Roth; אדר תרנ"ט, 5 במרץ 1899 – י"ז בסיוון תש"ל, 21 ביוני 1970) היה היסטוריון יהודי-בריטי אשר התמחה בתולדות היהודים בכלל ובתקופת הרנסאנס בפרט.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וססיל רות
ספר מקבים א'
ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וספר מקבים א'
ספר מקבים ג'
ספר מקבים ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי תלמי הרביעי, מלך מצרים (222–205 לפנה"ס): ניסיון חילול בית המקדש, התנכלות ליהודי מצרים והצלתם על ידי אלוהים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וספר מקבים ג'
ספר מקבים ד'
דף מתוך גרסה קופטית של ספר מקבים ד' ספר מקבים ד' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי גזירות אנטיוכוס, שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וספר מקבים ד'
ספר המשיב
ספר המשיב הוא ספר קבלה שהתחבר ככל הנראה לפני גירוש ספרד או מעט אחריו, ועוסק בפירוש עשר הספירות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וספר המשיב
ספריית גרשם שלום
חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וספריית גרשם שלום
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וספרייה
ספרייה תורנית
ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וספרייה תורנית
סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים
המכתבים הכוזריים או התכתובת הכוזרית הם שלושה מכתבים המתארים את התגיירות הכוזרים: מכתב בשמו של חסדאי אבן שפרוט (915–975), שר בכיר ומנהיג יהודי בקורדובה, אל יוסף מלך כזריה, בו הוא מבקש מידע על ממלכת הכוזרים ועל יהדותם, מכתב בשמו של יוסף מלך הכוזרים האמור להיות תשובה למכתבו של חסדאי ומכתב מכותב המציג עצמו כנתין של המלך הכוזרי, המופנה כנראה אף הוא לחסדאי, כתשובה לשאלות דומות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וסיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועמנואל אטקס
עמוס פונקנשטיין
עמוס פוּנקנשטיין (9 במרץ 1937 – 11 בנובמבר 1995) היה היסטוריון ופילוסוף ישראלי, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועמוס פונקנשטיין
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועקיבא איגר
עלי יסיף
עלי יסיף (נולד ב-1946, בוקרשט, רומניה) הוא חוקר פולקלור יהודי והסיפור העברי של ימי הביניים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועלי יסיף
עלילת דם
תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועלילת דם
עלילת החמור
האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועלילת החמור
עלילת הדם של נוריץ'
תיאור צליבתו של ויליאם על ידי היהודים, איור על עץ מהכנסייה בנוריץ', המאה ה-15 עלילת הדם בנוריץ' שבמזרח אנגליה היא עלילת הדם המפורסמת הראשונה באירופה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועלילת הדם של נוריץ'
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועליית תלמידי הגר"א
עליית החסידים
מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועליית החסידים
עליית יהודים להר הבית
ממוזער ממוזער עליית יהודים להר הבית היא תופעה דתית שבמסגרתה יהודים עולים להר הבית, המקום בו על פי המסורת היהודית ניצבו בית המקדש הראשון והשני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועליית יהודים להר הבית
עזרא מנדלסון
עזרא מנדלסון (1940 – 12 במאי 2015) היה חוקר תולדות ישראל בעת החדשה, פרופסור מן המניין במכון ליהדות זמננו ובחוג ללימודים רוסיים וסלביים באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לשנת 2008.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועזרא מנדלסון
עזרא ועזריאל בני שלמה
רבי עזרא בן שלמה מגרונה, ואחיו רבי עזריאל בן שלמה מגרונה, היו מגדולי המקובלים בקטלוניה בסביבות שנת ד'תתק"ן, 1190.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועזרא ועזריאל בני שלמה
עזריאל שוחט
עזריאל שוחט (18 במרץ 1906 – 28 במרץ 1993) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטת חיפה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועזריאל שוחט
עדה רפפורט-אלברט
עדה רפפורט-אלברט (באנגלית: Ada Rapoport-Albert; 26 באוקטובר 1945 – 18 ביוני 2020) הייתה חוקרת ישראלית, שהתגוררה בממלכה המאוחדת.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועדה רפפורט-אלברט
עיתונות נשים עברית
עיתונות נשים עברית צמחה בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20 והתפתחה לכתבי עת עצמאיים לנשים ולמדורים בעיתונות הכללית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ועיתונות נשים עברית
פמיניזם דתי (יהדות)
פמיניזם דתי הוא זרם אידאולוגי המבקש לשלב ערכים פמיניסטיים עם ההלכה והמחשבה היהודית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופמיניזם דתי (יהדות)
פסאודואפיגרפיה
פְּסֵאוּדוּאֶפִּיגְרַפְיָה (מקור: יוונית: פסאודס (ψευδής) שקר, אפיגרפה (ἐπιγραφή) כתיבה, לעיתים נכתב פסבדואפיגרפיה) הוא צורת יצירה ספרותית המיוחסת לתקופה קדומה יותר מכפי שהיא או לכותב אחר (נכבד ואמין יותר בדרך כלל) מאשר מחברה המקורי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופסאודואפיגרפיה
פקודת המיילדות
פקודת המיילדות חוקקה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1929, על מנת להסדיר את העיסוק של מיילדות שמטפלות בנשים היולדות ולשם שיפור רמת הבריאות של תושבי הארץ.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופקודת המיילדות
פרנסיזה שרה
פְרַנְסיזָה שרה (Francesa Sarah; 'שרה הצרפתייה') הייתה מיסטיקנית יהודייה שפעלה בעיר צפת במאה השש עשרה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופרנסיזה שרה
פרנץ ורפל
דיוקן של ורפל של הצייר אריך בוטנר פרנץ וֶרְפֶל (Franz Werfel; 10 בספטמבר 1890, פראג – 26 באוגוסט 1945, בוורלי הילס) היה סופר ומשורר יהודי-אוסטרי, מנציגיו הבולטים של זרם האקספרסיוניזם בספרות הגרמנית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופרנץ ורפל
פרעות "הפ-הפ"
פרעות "הפ-הפ" בפרנקפורט. פרעות "הֶפּ-הֶפּ" (Hep-Hep) הן כינוי לפרעות שנערכו ביהודי גרמניה בשנת 1819.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופרעות "הפ-הפ"
פבלו כריסטיאני
פבלו כריסטיאני (Pablo Christiani או בפי הרמב"ן: פראי פול) היה יהודי בן המאה ה-13 בשם שאול, שהמיר את דתו לנצרות והפך לנזיר דומיניקני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופבלו כריסטיאני
פועה רקובסקי
פּוּעָה רָקוֹבְסקי (גם: רקובסקה) (נכתב גם: ראקובסקי, ראקובסקה, רקובסקא; ביידיש: ראַקאָווסקי או ראַקאָווסקאַ; בפולנית: Pua Rakowska; 3 ביולי 1865, ביאליסטוק, פולין הרוסית – כ"ב באייר תשט"ו, 13 במאי 1955, חיפה) הייתה המחנכת היהודייה הבולטת בוורשה במפנה המאה, פעילה ציונית ועברייה ופעילה למען נשים ומתרגמת ליידיש.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופועה רקובסקי
פולמוס אתרוגי קורפו
פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופולמוס אתרוגי קורפו
פולמוס רמח"ל
ממוזער פולמוס רמח"ל היה מחלוקת סוערת שהתרחשה ביהדות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-18 בשאלת הלגיטימיות של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), כתביו ובני חבורתו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופולמוס רמח"ל
פולמוס הרמב"ם
פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופולמוס הרמב"ם
פירוש הרמב"ן לתורה
פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופירוש הרמב"ן לתורה
פיליפ הרביעי, מלך צרפת
פיליפ הרביעי, מלך צרפת פיליפ הרביעי, מלך צרפת, המכונה "היפה" או "המלך של ברזל" (בצרפתית: Philippe Quatre Le Bel; 1268 – 29 בנובמבר 1314), בן לשושלת הקאפטינגים, מלך על צרפת משנת 1285 ועד מותו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ופיליפ הרביעי, מלך צרפת
צמח דוד
שער הספר "צמח דוד", פרנקפורט דמיין תנ"ב, 1592 צמח דוד היא כרוניקה היסטורית בשני חלקים שחיבר רבי דוד גנז (1541 - 1613) הכוללת את דברי ימי ישראל ודברי ימי העמים מבריאת העולם ועד לזמנו של המחבר.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וצמח דוד
צבי נחמיה בוטקובסקי
צבי נחמיה בוטקובסקי (ח' בתמוז תרמ"ו, יולי 1886 – 27 בדצמבר 1943) היה פרדסן, מפעילי התאחדות האיכרים בחדרה ונציגהּ במוסדות היישוב ובמוסדות התנועה הציונית, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי, סופר עברי, עיתונאי וחוקר תולדות ההתיישבות בחדרה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וצבי נחמיה בוטקובסקי
צבי הירש קלישר
הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וצבי הירש קלישר
ציעור
נחלות שבטי ישראל צִיעֹר הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וציעור
צילה פיינברג שוהם
מימין לשמאל: אבשלום, צילה ושושנה פיינברג צילה פיינברג שוהם (י' בכסלו תרנ"ו, 27 בדצמבר 1895, יפו – ל' באב תשמ"ח, 13 באוגוסט 1988, חיפה) הייתה חברת הנהלת ויצו העולמית ויו"ר הוועדה למעמד האישה ולשכות משפטיות מטעם ויצו הארצית והתאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל, יו"ר המחלקה לבתי ספר החקלאיים בארץ, פעילה בהתאחדות האיכרים והמועצה לשיווק פרי הדר.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וצילה פיינברג שוהם
קרב בית זכריה
קרב בית זכריה הוא הקרב החמישי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, שהתחולל ככל הנראה בשנת 162 לפנה"ס בקרבת היישוב בית זכריה בין כוחות המורדים בראשות יהודה המכבי, לבין צבא סלאוקי בפיקוד ליסיאס.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וקרב בית זכריה
קורפו
מפת קורפו הקצה הדרומי של האי קורפו במבט מהים קוֹרְפוּ או קֶרְקִירָה (ביוונית: Κέρκυρα, בלטינית: Corcyra, באיטלקית: Corfù) הוא אי יווני, הנמצא בים היוני, בצמוד לחופים המערבים של אלבניה ויוון.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וקורפו
קורפו (עיר)
קורפו (באיטלקית: Corfù; ביוונית: Κέρκυρα - נהגה קֶרקִירה) היא העיר הגדולה באי קורפו שביוון, ובירתן של היחידה האזורית קורפו ושל מחוז האיים היוניים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וקורפו (עיר)
קול התור
קול התור הוא ספר בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וקול התור
קובי כהן-הטב
קובי כהן-הטב (נולד ב-25 ביוני 1965) הוא גאוגרף-היסטורי ומכהן כפרופסור חבר לגאוגרפיה-היסטורית של ארץ-ישראל בעת החדשה וכראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וקובי כהן-הטב
קימי קפלן
קימי קפלן (Kimmy Caplan; נולד ב-20 בינואר 1965) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן ועומד בראש המחלקה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וקימי קפלן
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וקיבוץ
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורמב"ן
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורמב"ם
רעיה כהן
רעיה כהן (נולדה בשנת 1952) היא היסטוריונית ישראלית, שימשה מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורעיה כהן
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורש"ר הירש
רשימת ערי יהודה
שמאל רשימת ערי יהודה היא רשימת ערים באזור יהודה הכתובה ב כחלק מתיאור נחלת שבט יהודה אותה נחל שבט יהודה בימי יהושע בן נון.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורשימת ערי יהודה
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורחל אליאור
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורב (אמורא)
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורב חסדא
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורב הונא
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורבן גמליאל דיבנה
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורבנו תם
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורבי מאיר
רבי נתן
רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורבי נתן
רבי שמעון חסידא
רבי שמעון חסידא היה אמורא בדור השני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורבי שמעון חסידא
רבי שמעון ברבי
רבי (רבן) שמעון ברבי או בר רבי היה חכם ארצישראלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, בנו הצעיר של רבי יהודה הנשיא.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורבי שמעון ברבי
רבי זכריה בן אבקולס
רבי זכריה בן אבקולס (וגם אבקילוס ואולי אמפיקולאוס), היה מחכמי ישראל בתקופת חורבן בית שני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורבי זכריה בן אבקולס
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ורבי יהודה הנשיא
ריב ההיכל
עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וריב ההיכל
שמעון רדליך
שמעון רדליך (נולד ב-2 באפריל 1935) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר תולדות יהודי ברית המועצות, פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושמעון רדליך
שמואל אטינגר
שמואל אֶטינגֶר (כ"ו בסיוון תרע"ט, 24 ביוני 1919 – י"א בתשרי תשמ"ט, 22 בספטמבר 1988) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושמואל אטינגר
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושמואל אחיטוב
שמואל ספראי
שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושמואל ספראי
שמואל פאלאצ'ה
דון שמואל פאלאצ'ה (Samuel Pallache, שמואל פאלאץ'; נכתב גם פאלאג'י; 1550 – 6 בפברואר 1616, י"ז בשבט השע"ו) היה רב, דיפלומט, סוחר, מרגל ושודד ים יהודי יליד מרוקו שייסד בסוף המאה ה-16 את צי הקורסארים של הסולטנות, שפעל גם בתיאום עם השלטון ההולנדי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושמואל פאלאצ'ה
שמואל פיינר
שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושמואל פיינר
שמואל זביטקובר
יוסף שמואל זְבִּיטְקוֹבֶר (בכתיב יידי: זביטקאָווער. לעיתים גם: זוֹננברג, או ברגסון; בפולנית: Szmul Jakubowicz (Sonnenberg) Zbytkower; נפטר בכ"ה בתשרי ה'תקס"א, 14 באוקטובר 1800) היה סוחר בעל הון יהודי-פולני במאה ה-18, עסקן ציבורי-כלכלי, ספק צבאי, תעשיין, פילנתרופ, שתדלן ופרנס ועד ארבע ארצות, מקורב לשלטונות ובעל קשרי סחר עם מלך פולין סטניסלאב פוניאטובסקי, וכן סוכן החצר של מלכי פרוסיה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושמואל זביטקובר
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושמואל הנגיד
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושמיני עצרת
שאול פרידלנדר
שאול פרידלנדר (Saul Friedlaender; נולד ב-11 באוקטובר 1932) הוא היסטוריון, מומחה לחקר ההיסטוריה של השואה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושאול פרידלנדר
שנאת ישראל בעולם היווני-רומי
הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי
שלמה מן ההר
רבי שלמה בן אברהם בן שמואל (התפרסם בשם: שלמה ממונפלייה וכשלמה מן ההר), היה תלמיד חכם פרובאנסאלי בן המאה ה-13.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושלמה מן ההר
שלמה מימון
שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושלמה מימון
שלמה לבית הלוי
רבי שלמה בן יצחק לבית הלוי (ה'רצ"ב - כ"ז באב ה'ש"ס, 28 ביולי 1600) היה רב, דיין, פוסק, דרשן וראש ישיבה בסלוניקי במאה ה-16.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושלמה לבית הלוי
שלמה בונפיד
שלמה בן ראובן בּוֹנָפֵיד (נולד בשליש האחרון של המאה ה-14 – נפטר אחרי שנת 1445) היה מאחרוני המשוררים העבריים שפעלו בספרד הנוצרית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושלמה בונפיד
שלם יהלום
שלם יהלום (נולד ב-1970) הוא פרופסור במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, וחוקר פרשנות התלמוד הבבלי וההלכה בתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושלם יהלום
שלום בארון
בארון מעיד במשפט אייכמן. שלום ויטמאייר בארון (באנגלית: Salo Wittmayer Baron; 26 במאי 1895 – 24 בנובמבר 1989) היה היסטוריון יהודי-אמריקאי יליד גליציה, נחשב לגדול חוקרי תולדות עם ישראל במאה ה-20 ואבי האסכולה שהטיפה לבחינת חיי הקהילות היהודיות מתוך ההקשר הרחב של סביבתן.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושלום בארון
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושבעת ימי המילואים
שבחי הבעש"ט
שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושבחי הבעש"ט
שבועת אמונים
שבועת אמונים היא הצהרה טקסית של נאמנות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושבועת אמונים
שולמית (כתב עת)
שולמית: כתב עת לקידום התרבות והאנושיות בקרב בני ישראל (גרמנית: Sulamith. Zeitschrift zur Beförderung der Kultur und Humanität unter der Israeliten) היה עיתון שיצא לאור בהפסקות ארוכות בין 1806 ל-1848, ורוב מהדורותיו נדפסו בדסאו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ושולמית (כתב עת)
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ותנועת החסידות
תעודות כתף יריחו
תעודות כתף יריחו הן 19 תעודות כלכליות, שתיים מן התקופה הפרסית והיתר מן המאות הראשונה והשנייה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ותעודות כתף יריחו
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ותקופת בית שני
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ותוכנית אוגנדה
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ולוח השנה במגילות קומראן
לוי יצחק מברדיצ'ב
קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 – כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ולוי יצחק מברדיצ'ב
זאב צחור
זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וזאב צחור
זלמן כ"ץ
רבי (שלמה) זלמן כ"ץ (מהרז"ך; נפטר בשנת ה'ר"ה, 1444) היה רב הקהילה היהודית בנירנברג וראש ישיבה בה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וזלמן כ"ץ
זיסקינד מטרימברג
זִיסְקִינְד איש טְרִימְברג (בגרמנית: Süßkind von Trimberg; 1230? – 1300?) היה משורר וזמר יהודי תושב האימפריה הרומית הקדושה, ככל הידוע היהודי הראשון שכתב שירה בגרמנית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וזיסקינד מטרימברג
חנא שמרוק
קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחנא שמרוק
חננאל בן שמואל
רבי חננאל בן שמואל היה נגיד, דיין וראש ישיבה במצרים במאה ה-12, תלמידו ומחותנו של הרמב"ם.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחננאל בן שמואל
חנה ושבעת בניה
חנה ושבעת בניה, ציור משנת 1842. ברקע נראה הפסל לו סירבו להשתחוות. על פי התיאור קברם נמצא במעלה ההר. אמנם, המקום המתואר טרם נמצא (ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך ב', צפת, חנה ושבעת בניה) סיפור האישה ושבעת בניה מתאר מעשה גבורה של אם יהודייה ושבעת בניה, שמצאו את מותם על קידוש השם.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחנה ושבעת בניה
חנינא מזרחי
חנינא מזרחי (ט"ו בשבט תרמ"ו, 21 בינואר 1886 – אב תשל"ד, יולי 1974) היה היסטוריון, מחנך, מתרגם, חוקר ואיש ציבור שכיהן כציר באספת הנבחרים הראשונה של היישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחנינא מזרחי
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחשמונאים
חלוציות
חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחלוציות
חברת חינוך נערים
סמל המוסד, מתוך המקראה של פרידלנדר, 1779. חברת חינוך נערים (בטייטש: יידישע פרייאשולע, בגרמנית: Jüdische Freyschule; "בית-הספר היהודי העצמאי" וגם "החינמי") הייתה מוסד חינוכי שהוקם בקהילה היהודית בברלין ב-1778 ושנועד להעניק הוראה חופשית לילדי עניים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחברת חינוך נערים
חביבה פדיה
חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחביבה פדיה
חג הגאולה
חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו ולמחרתו בכ' בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798).
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחג הגאולה
חומת ירושלים העות'מאנית
חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים, והאחרונה בשורת חומות שנבנו בירושלים מיום היווסדה לפני אלפי שנים ועד ימינו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחומת ירושלים העות'מאנית
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחומות ירושלים
חורבת כורכוש
חורבת כורכושבמקורות שונים גם כורקוש, כרקוש, וכרקש. היא אתר ארכאולוגי בדרום־מערב השומרון הנמצא בצמוד לאזור התעשייה אריאל מערב ובסמוך לבורוקין ולכביש 5.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחורבת כורכוש
חוזת אלנפר
חַוְזַת אַלְנַפַר (בעברית: מְצוֹר הָחוֹפֶן) הוא כינוי לרעב שפקד את העיר צנעא וסביבתה בשנים ה'תרס"ד–ה'תרס"ה (1904–1905), עקב מלחמות הטורקים עם הערבים המקומיים תושבי תימן בראשות האימאם יחיא חמיד אלדין.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחוזת אלנפר
חיי שלמה מימון
שלמה מימון חיי שלמה מימון (תורגם בראשונה לעברית כתולדות שלמה מימון; גרמנית: Salomon Maimons Lebensgeschichte) הוא ספר זכרונות אוטוביוגרפי שכתב שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה וגולל בו את קורות חייו במחצית השנייה של המאה ה-18.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחיי שלמה מימון
חיי יוסף
חיי יוסף (ביוונית: Iosepou Bios, Ἰωσήπουβίος; בלטינית: Vita Josephi) הוא ספרו האוטוביוגרפי של יוסף בן מתתיהו (שמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס).
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחיי יוסף
חיים מלאך
הרב חיים מלאך היה מקובל פולני שעסק בהפצת השבתאות באירופה ב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחיים מלאך
חיים שירמן
חיים שִירְמן (בלועזית: Jefim (Hayyim) Schirmann; ט' במרחשוון, ה'תרס"ה, 18 באוקטובר 1904 – י"ב בסיוון, ה'תשמ"א, 14 ביוני 1981) היה חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, הפיוט הקדום בארץ ישראל, השירה העברית, התיאטרון והמוזיקה של יהדות איטליה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשי"ז.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחיים שירמן
חיים הלל בן-ששון
חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וחיים הלל בן-ששון
בן-עמי שילוני
פרופסור בן-עמי שילוני (נולד ב-28 באוקטובר 1937) הוא פרופסור אמריטוס לתולדות יפן בחוגים ללימודי מזרח אסיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ובן-עמי שילוני
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ובן-ציון דינור
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ובנימין בראון
בצלאל בר כוכבא
בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ובצלאל בר כוכבא
בר ברגסון
המאוזוליאום על קברו של בר ברגסון בבית הקברות היהודי בוורשה דב בר ברגסון או זוננברג (בפולנית: Berek Szmulowicz Sonnenberg; בֶּרֶק בן שמואל זוננברג, מוכר גם כ"בֶּרְקֶ'ה" בפולין החסידית; ה'תקכ"ד, 1764 – ד' בכסלו ה'תקפ"ג, 18 בנובמבר 1822) היה בנו ויורשו של שמואל זביטקובר, ובעלה של תמר'ל ברגסון.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ובר ברגסון
בית קפה
"רחוב בתי הקפה, ירושלים" בציור של הארי פן (Fenn), סביבות 1880 "מוזיאון עץ הקפה", לייפציג, גרמניה בית קפה (או קפה בסלנג) הוא מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, מאפים וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ובית קפה
בית הקברות היהודי ברודנו
בית הקברות היהודי ברוּדְנוֹ (בפולנית: Cmentarz żydowski na Bródnie; בעבר נודע יותר בשם: בית הקברות היהודי של פראגה) הוא בית קברות יהודי ותיק ברובע טרגובק שבוורשה בירת פולין.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ובית הקברות היהודי ברודנו
ביבליוגרפיה של גרשם שלום
ציור של 'עץ החיים' מהמאה ה-16, מתוך התרגום ללטינית של פאולו ריצ'יו לספר '''שערי אורה''', של רבי יוסף ג'יקטיליה. הציור הופיע על מהדורת הכריכה הרכה, משנת 1961, של ספרו של שלום באנגלית על הזוהר '''Zohar, the Book of Splendor''', Basic Readings from the Kabbalah.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וביבליוגרפיה של גרשם שלום
גניזת אירופה
גניזת אירופה הוא כינוי לקטעים רבים של כתבי יד עבריים שהשתמרו בספריות ובארכיונים באירופה בשימוש משני, בעיקר ככריכות לספרים או כתיקיות מסמכים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וגניזת אירופה
גניבא
גניבא היה אמורא בבלי, בן הדור הראשון של האמוראים, חברו ותלמידו של האמורא רב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וגניבא
גזירות קנ"א
הטבח ביהודי ברצלונה ב-1391 (צויר בסביבות 1910) גזירות קנ"א הן כינוי לפרעות שביצעו נוצרים קתולים נגד יהודים בספרד בשנת ה'קנ"א (1391).
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וגזירות קנ"א
גזירות תתנ"ו
ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וגזירות תתנ"ו
גדליה אלון
גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (4 בפברואר 1901 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וגדליה אלון
גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)
גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא (1526 בערך – 1587) היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וגדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)
גור אלרואי
גור אלרואי (תל אביב, 10 בספטמבר 1968), הוא היסטוריון ישראלי, המתמחה בתולדות העם היהודי בעת החדשה, ובמיוחד בחקר ההגירה היהודית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וגור אלרואי
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וגירוש ספרד
דמוגרפיה של ממלכת ירושלים
ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים
דני גוטוויין
דני גוּטוויין (נולד ב-18 במאי 1953) הוא פרופסור בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודני גוטוויין
דניאל קארפי
דניאל קארפי (Carpi; 3 באוגוסט 1926 – 3 בדצמבר 2005) היה היסטוריון של יהודי איטליה, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודניאל קארפי
דניאל שוורץ
דניאל שוורץ (נולד ב-1952) הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודניאל שוורץ
דפוס עזריאל
משה עזריאל, מייסד בית הדפוס דפוס עזריאל היה בית דפוס עברי שהוקם תחילה בירושלים ובהמשך בתל אביב, ותפס מקום ניכר בהתפתחות ירושלים בראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודפוס עזריאל
דרקולה
בלה לוגוסי בתפקידו המפורסם כדרקולה, בסרט "דרקולה" משנת 1931 דרקולה או הרוזן דרקולה הוא דמות בדיונית והאנטגוניסט העיקרי בספרו הגותי של ברם סטוקר משנת 1897 בעל אותו שם.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודרקולה
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודרכי לימוד התלמוד
דרישת ציון
שער '''דרישת ציון''' במהדורה משנת 1899 עטיפת '''דרישת ציון''' במהדורתו של יהודה עציון משנת 2002 דרישת ציון הוא ספר מאת הרב צבי הירש קלישר, הכולל פרקים מחשבתיים והלכתיים, ובו פורש הרב קלישר את משנתו בדבר יישוב ארץ ישראל וחידוש עבודת הקרבנות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודרישת ציון
דב ברנאט הלר
דב ברנאט הֶלֶר (בהונגרית: Heller Bernát, נאדיבּיטשֶה, כ"ג באדר תרל"א / 16 במרץ 1871 – בודפשט, - כ"א באדר א' תש"ג/ 26 בפברואר 1943) היה הונגרי-יהודי, היסטוריון ספרות, מזרחן, רב, ומורה בבית המדרש לרבנים בבודפשט.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודב ברנאט הלר
דבורה ברזילי-יגר
דבורה ברזילי-יגר (נולדה ב-1933) היא היסטוריונית ישראלית, שחקרה וערכה מחקרים רבים על חייו, תקופתו ופעילותו המדינית של ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודבורה ברזילי-יגר
דגל מדפיסים
פוסט, בסוף מהדורת כתבי ולריוס מקסימוס, 1471 דגל מדפיסים (באנגלית: Printer's Mark, סימן המדפיס) הוא סמליל שנועד לתת היכר בולט לספרים שנדפסו בידי מדפיס או בית דפוס מסוים, כדי להבדילם מספרי מדפיסים אחרים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודגל מדפיסים
דוד אנגל (היסטוריון)
דוד אנגל (נולד ב-1951), הוא פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת ניו יורק, המתמחה בחקר השואה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודוד אנגל (היסטוריון)
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודוד אסף
דוד רודרמן
דוד ב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודוד רודרמן
דוד זית
דוד זית (זִיסְקִינְד) (23 במאי 1922 – 16 באפריל 2006) היה היסטוריון ואיש חינוך ישראלי, איש הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודוד זית
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודוד בן-גוריון
דוד גנז
הרב דוד גנז (1541 ה'ש"א – 1613 ה'שע"ג) היה רב, אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי-גרמני, מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודוד גנז
דוד הראובני
דוד הראובני (1490 בערך - 8 בספטמבר 1538), היה נוסע יהודי, שהציג בפני נוצרים ואחרים תוכניות צבאיות במטרה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל כדי להביא את הגאולה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודוד הראובני
דווימה
דווימה (בערבית: الدوايمة, תעתיק מדויק: אלדואימה) היה יישוב ערבי מוסלמי ששכן מערבית לחברון (כיום בחבל לכיש) וחרב במלחמת העצמאות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודווימה
דימוי הגבר היהודי כאישה
דימוי הגבר היהודי כאישה הוא דימוי אנטישמי שהיה נפוץ במדינות מערב אירופה בימי הביניים, ומייחס לגברים יהודים מחזור נשי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודימוי הגבר היהודי כאישה
דינה פורת
דינה פורת (נולדה ב-24 בספטמבר 1943) היא ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה של עם ישראל, שימשה כראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, וכמופקדת הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ' סליינר באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ודינה פורת
המחתרת היהודית בבלגיה
המחתרת היהודית בבלגיה במלחמת העולם השנייה הייתה חלק מהמחתרת הבלגית הכללית, שפעלה בשנים 1941–1944, כחלק מההתנגדות היהודית בשואה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והמחתרת היהודית בבלגיה
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והמגיד
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והמגיד ממזריטש
האפיפיור היהודי
אלחנן מגלה את אביו במהלך משחק שח מט, מתוך: Jewish Fairy Tales and Legends אגדת האפיפיור היהודי היא אגדת עם יהודית־אשכנזית קדומה המספרת על ילד יהודי שנחטף מביתו, גדל בקרב נוצרים, נעשה אפיפיור ולבסוף שב ליהדותו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והאפיפיור היהודי
הנס קון
הנס קון בוועידה עולמית של נוער ציוני, דנציג (סוף 1924) הנס קון (קוהן\כהן) (Hans Kohn; 15 בספטמבר 1891, פראג – 16 במרץ 1971, פילדלפיה) היה פילוסוף והיסטוריון אמריקאי-יהודי יליד פראג, מחשובי חוקרי הלאומיות בעולם.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והנס קון
הנגידות במצרים
הנגידות הייתה מוסד ההנהגה של הקהילה היהודית במצרים בתקופת שלטונם של הפאטמים, האיובים והממלוכים, החל ב ועד המאה ה-16.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והנגידות במצרים
העסק הביש
העֵסֶק הַבִּיש הוא כינוי שניתן לאחר מעשה לפעולת טרור במסווה (דגל כוזב), שבוצעה במצרים על ידי ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והעסק הביש
הרץ הומברג
נפתלי הרץ הומברג (בגרמנית: Herz Homberg; בכתיב אשכנזי: הערץ האָמבערג; ספטמבר 1749 – 24 באוגוסט 1841) היה איש תנועת ההשכלה, שפעל בהוראת השלטונות האוסטריים לכפות חינוך מודרני על יהודי גליציה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והרץ הומברג
התנועה ההוסיטית
ממוזער התנועה ההוסיטית (בצ'כית: Husitství, הוסיטים) הייתה תנועה דתית נוצרית שצמחה מתוך משנתו של התאולוג והרפורמטור יאן הוס הצ'כי במאה ה-15 בבוהמיה ובמוראביה. ההוסיטים היו תנועה דתית שכללה מגוון קבוצות בעלות סמלים קדושים, מאפיינים לשוניים, דגשים תאולוגים וסממנים ליטורגים נבדלים מאלה של הכנסייה הקתולית המערבית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והתנועה ההוסיטית
התבוננות
התבוננות, במובנה האחד היא עיון, מחשבה חוקרת ומעמיקה, הסתכלות פנימית, אל תוכיותם של הדברים; במובנה השני, היא חוויה מיסטית, קונטמפלציה, התנסות רוחנית של אנשי סוד ומסתורין – מיסטיקנים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והתבוננות
הלוח הקראי
הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והלוח הקראי
הטגארט ברמלה בתוך כלא איילון
מצודת הטגארט שנמצאת בשטח בית הסוהר איילון (ידוע גם בשמו הקודם כלא רמלה) היא חלק משרשרת מצודות טגארט שהוקמו בארץ ישראל ביוזמתו של סר צ'ארלס טגארט.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והטגארט ברמלה בתוך כלא איילון
החברה ההיסטורית הישראלית
החברה ההיסטורית ישראלית היא עמותה ישראלית, המאגדת תחתיה חוקרים במגוון תחומי המחקר ההיסטורי, מחקר העולם העתיק ועד להיסטוריה עולמית עכשווית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והחברה ההיסטורית הישראלית
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והבעל שם טוב
היסטוריה אוגוסטה
היסטוריה אוגוסטה (בלטינית: Historia Augusta) היא אוסף של ביוגרפיות של קיסרי רומא בין השנים 117–284 לספירה (מאדריאנוס ועד נומריאנוס וקארינוס) ושל חלק מן השותפים לשלטון, היורשים המיועדים והטוענים לכתר הקיסר בתקופה זו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והיסטוריה אוגוסטה
היסטוריוגרפיה ישראלית
עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והיסטוריוגרפיה ישראלית
הילה וכסלר
הרב אלחנן-הענליין "הִילֶה" פנחס משה חיים וכסלר (בגרמנית: Heinrich "Hyle" Wechsler; תר"ג, 1843 – כ"ז בסיון תרנ"ד, 1 ביולי 1894) היה רב, מורה לתלמוד ומקובל בפרנקוניה שבבוואריה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) והילה וכסלר
ונתנה תוקף
בראש השנה יכתבון (מתוך "ונתנה תוקף") נוסח אשכנז. שר: ישעיהו ביק; מקליט: יעקב מזור; הוקלט באולפן הפונותיקה, 1997. וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט מסוג סילוק הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וונתנה תוקף
ועד קהילות ליטא
ועד קהילות ליטא (ועד מדינת ליטא) שימש במאה ה-17 וה-18 כארגון הגג של יהדות ליטא.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וועד קהילות ליטא
ועידת חרקוב
ועידת חַרקוֹב הייתה כינוס של חברי הוועד הפועל הציוני הגדול הרוסים בעיר חרקוב בין 11 ל-14 בנובמבר 1903, כדי לדון בתגובותיהם לתוכנית אוגנדה, שהוצגה בקונגרס הציוני השישי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וועידת חרקוב
ורד נעם
ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וורד נעם
וירצבורג
מבנה באוניברסיטת וירצבורג. אוניברסיטה עתיקה שנוסדה בשנת 1400 וירצבורג (בגרמנית: Würzburg) היא עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין (במרחק 80 דקות נסיעה ברכבת מפרנקפורט, ושעה מנירנברג).
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ווירצבורג
ויכוח ברצלונה
320x320 פיקסלים ויכוח ברצלונה, הידוע גם בכינויו "ויכוח הרמב"ן", הוא ויכוח שיזם חיימה הראשון, מלך אראגון בשנת 1263 בין ממלכת אראגון והכנסייה הקתולית לבין נציגות היהודים ובראשה הרמב"ן.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וויכוח ברצלונה
כנה ורמן
כנָה וֶרמן (נולדה ב-12 במאי 1957) היא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, העוסקת בעיקר במתרחש בארץ ישראל בתקופת בית שני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וכנה ורמן
כתב יד ותיקן 133
כתב יד וטיקן, קריית הוטיקן, Ebr.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וכתב יד ותיקן 133
יאיר זלטנרייך
יאיר זלטנרייך (נולד ב-2 ביוני 1949) הוא היסטוריון ישראלי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויאיר זלטנרייך
ינוקא
ינוקא ("תינוק" בארמית) הוא כינוי שהיה מקובל בקרב חסידי מזרח אירופה לאדמו"רים אשר הוכתרו כשאינם עוד בגיל בר מצווה (בני 13) ולעיתים כונו כך מכיוון שאינם עוד בוגרים או גדולים בתורה כדי להיות אדמ"ורים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וינוקא
יעקב משולם אורנשטיין
רבי יעקב משולם אורנשטיין (ה'תקל"ה, 1775 - כ"ה באב ה'תקצ"ט, 1839) היה רב, פוסק, אב בית דין לבוב, ומגדולי רבני גליציה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויעקב משולם אורנשטיין
יעקב שביט
יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויעקב שביט
יעקב שיף
יעקב הנרי שיף (באנגלית: Jacob Henry Schiff; 10 בינואר 1847, פרנקפורט – 25 בספטמבר 1920, ניו יורק) היה ברוקר, בנקאי ונדבן יהודי-אמריקאי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויעקב שיף
יעקב ב"ש
סמל האצולה של יעקב בשבי פון טרוינברג סמל האצולה של יעקב בשבי פון טרוינברג יעקב בת-שבע פון טרוֹייֶנבֶּרג, או יעקב ב"ש (לעיתים בָּשֶבי, בָּסֶבי, בכתיב לטיני: Jacob Bassevi von Treuenberg; ה'ש"ל/ה'ש"מ, 1570 או 1580 – ד' באייר ה'שצ"ד, 2 במאי 1634) היה פרקליט, סוחר ואיש כספים יהודי איש פראג, סוכן החצר של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה במהלך מלחמת שלושים השנים וראש הקהל בעירו.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויעקב ב"ש
יפעת וייס
יפעת וייס, 2015 יפעת וייס (נולדה ב-1962) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויפעת וייס
יצחק מבילשטיין
רבי יצחק הלוי מבילשטיין (נפטר בסביבות ה'קל"ז, 1377), המכונה רבי יצחק "אסיר התקוה", היה ראש ישיבה ומנהיג ציבור ביהדות אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-14, לאחר גזרות ק"ט.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויצחק מבילשטיין
יצחק אייכל
יצחק (איצק) אַייכל (בגרמנית: Isaac Euchel; כ"ג בתשרי תקי"ז, 17 באוקטובר 1756 – ט' בתמוז תקס"ד, 18 ביוני 1804) היה מן הפעילים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית בברלין.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויצחק אייכל
יצחק קונפורטי
קונפורטי בפברואר 2020 יצחק קונפורטי (נולד בנובמבר 1961) הוא היסטוריון ומחנך ישראלי, פרופסור במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויצחק קונפורטי
יצחק חילו
יצחק בן יוסף חילו היה יהודי ספרדי ונוסע לארץ ישראל מהמאה ה-14 לספירה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויצחק חילו
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויצחק בער
יצחק הכהן שולאל
רבי יצחק הכהן שולאל (נפטר בא' בכסלו ה'רפ"ה, נובמבר 1524) היה נגיד יהודי מצרים וראש המטבעה של הסולטנות הממלוכית, בין השנים 1502–1517.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויצחק הכהן שולאל
יצחק היינמן
יצחק הַיְינֶמַן (בגרמנית: Isaak Heinemann; י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876 – כ"ט בתמוז ה'תשי"ז, 28 ביולי 1957) היה פרופסור לספרות קלאסית, ספרות הלניסטית ופילולוגיה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויצחק היינמן
יצחק יחזקאל יהודה
יצחק יחזקאל יהודה יצחק יחזקאל יהודה (22 באוקטובר 1863, ט' בחשון תרכ"ד - 24 במרץ 1941, כ"ה באדר תש"א) היה מחנך, מתרגם, מוכר ספרים ומזרחן, שעסק בחקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויצחק יחזקאל יהודה
יציאת מצרים (מחזה)
יציאת מצרים (ביוונית: Exagoge, ἐξαγωγή) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי היהודי-הלניסטי יחזקאל הטרגיקן שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויציאת מצרים (מחזה)
ירון הראל
ירון הראל (נולד ב-27 באפריל 1959) הוא היסטוריון, פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וירון הראל
ירושלים בתקופה הממלוכית
250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וירושלים בתקופה הממלוכית
ירושלים בתקופה הביזנטית
בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וירושלים בתקופה הביזנטית
ישעיה תשבי
ישעיה תשבי בצעירותו ישעיה תשבי (31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וישעיה תשבי
ישראל פרידמן בן-שלום
"טיש" בביתו הרב פרידמן בן-שלום בטיול עם תלמידיו הרב פרידמן בן-שלום בברכה בחתונה הרב ד"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום (כ"ט בחשוון ה'תרפ"ד, 8 בנובמבר 1923 - ה' באייר ה'תשע"ז, 1 במאי 2017) היה דוקטור להיסטוריה ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון, ראש ישיבת ההסדר 'אהבת ישראל' בנתיבות.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וישראל פרידמן בן-שלום
ישראל לבל
רבי ישראל לבל (לייבל) היה מראשי המתנגדים לחסידות, בן המאה ה-18.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וישראל לבל
ישראל בן-זאב
ישראל בן-זאב (וולפנזון) (30 ביוני 1899, כ"ב בתמוז תרנ"ט - 1980) היה היסטוריון, חוקר ערבית ואסלאם ופעיל ציוני ששימש כמרצה לשפות שמיות באוניברסיטת קהיר ובדאר אל-עלום.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וישראל בן-זאב
ישראל היילפרין
ישראל היילפרין (כ"ח בטבת ה'תר"ע, 9 בינואר 1910 – ח' באב ה'תשל"א, 30 ביולי 1971), היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות מזרח אירופה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וישראל היילפרין
ישראל יובל
ישראל יעקב יובל (נולד ב-1 באוקטובר 1949) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) וישראל יובל
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהדות מץ
יהדות איטליה
יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהדות איטליה
יהדות פראגה
בית הכנסת פראגה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 יהדות פראגה הייתה קהילה יהודית עתיקה בעיר פראגה (לימים סופחה פראגה והייתה לרובע בוורשה) שבפולין, לפחות מהמאה ה-17.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהדות פראגה
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהדות תימן
יהדות ברית המועצות
יהדות ברית המועצות מתייחסת ליהודים שהתגוררו בשטחי המדינה הסובייטית בתקופת קיומה בין 1922 ל-1991.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהדות ברית המועצות
יהדות בוקובינה
מפת הקהילות היהודיות בבוקובינה יהדות בוקובינה מנתה בשיאה כ-128 אלף איש.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהדות בוקובינה
יהדות גליציה
מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהדות גליציה
יהושע מאיר גרינץ
יהושע מאיר גרינץ (ראדום, פולין, 1911 - תל אביב, 1976 א' באייר תשל"ו), חוקר מקרא ותקופת בית שני, מראשוני המרצים באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהושע מאיר גרינץ
יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהושע מונדשיין
יהושע השיל לוין
הרב יהושע השיל הלוי לוין, (מכונה: ריה"ל; י"ח בתמוז ה'תקע"ח, יולי 1818 – ט"ו בחשוון ה'תרמ"ד, נובמבר 1883) היה רב, ביוגרף, מחבר ספרים וראש ישיבה ליטאי, כיהן כר"מ בישיבת וואלוז'ין.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהושע השיל לוין
יהודה מסר לאון
עמוד השער של הספר "נופת צופים" רבי יהודה בן יחיאל מֶסֶר לאון (לעיתים מסיר ליאון וכן מיסיר ליאון; 1425? – 1498?), רופא, רב ופוסק מרכזי ביהדות איטליה במאה ה-15, אשר שילב תורה והשכלה כללית ושאף להפוך למנהיג יהדות איטליה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהודה מסר לאון
יהודה אופאטוב
יהודה (יוּדְל) אוֹפָּאטוֹב (בכתיב יידי: אָפּאטאּוו; 1797 – י' בתמוז תרכ"ח, 30 ביוני 1868), הידוע בכינויו "התקיף הידוע", היה אחד העשירים שביהודי האימפריה הרוסית וממנהיגי קהילת יהודי וילנה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהודה אופאטוב
יהודה ריינהרץ
יהודה ריינהרץ (באנגלית: Jehuda Reinharz; נולד ב-1 באוגוסט 1944) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, יליד ישראל, פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת ברנדייס ונשיאה לשעבר של האוניברסיטה בשנים 2010-1994.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהודה ריינהרץ
יהודה לייב פינסקר
יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויהודה לייב פינסקר
יום טוב עסיס
יום טוב עסיס (Yom Tov Assis; 1942 - 16 ביוני 2013, ח' בתמוז תשע"ג) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל, ראש מרכז היספניה-יודאיקה לחקר יהדות ספרד ופורטוגל, יו"ר אקדמי של המרכז לחקר יהדות ארם צובא וסביבתה באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויום טוב עסיס
יוסף סלבדור
יוסף סלבדור (5 בינואר 1796 – 17 במרץ 1873) היה חוקר ופילוסוף.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף סלבדור
יוסף צבי קרליבך
לוח הנצחה בהמבורג-אלטונה עם תמונה של יוסף צבי קרליבך אבן נגף במקום מגוריו האחרון לפני שילוחו. הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך (בגרמנית: Joseph Zwi Carlebach; כ"ב בשבט תרמ"ג, 1883 – ח' בניסן תש"ב, 26 במרץ 1942) היה מחנך ורב גרמני, רבה של המבורג, ועסקן נמרץ עבור הישיבות באירופה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף צבי קרליבך
יוסף קפלן
יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף קפלן
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף קלוזנר
יוסף שלמון
יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף שלמון
יוסף חיון
רבי יוסף בן רבי אברהם הנשיא חיון היה מנהיג קהילת ליסבון גדול פרשני המקרא בפורטוגל.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף חיון
יוסף חיים ירושלמי
יוסף חיים ירושלמי (באנגלית: Yosef Hayim Yerushalmi&רלמ;; 1932 - 8 בדצמבר 2009) היה חוקר ההיסטוריה של עם ישראל, פרופסור באוניברסיטאות קולומביה והרווארד.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף חיים ירושלמי
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף בן מתתיהו
יוסף ברסלבי
יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף ברסלבי
יוסף הקר
יוסף הקר (Hacker; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף הקר
יוסף ידידיה קרמי
רבי יוֹסֵף יְדִידְיָה קַרְמִי (~ה'ש"מ, 1580 בערך - המחצית הראשונה של המאה ה-17) היה רב מקובל ופייטן בן יהדות איטליה.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוסף ידידיה קרמי
יורם נמרוד
יורם נמרוד (תרצ"ד, 1933 – תשנ"ה, 1995) היה חוקר, היסטוריון, עיתונאי ופובליציסט.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויורם נמרוד
יוליוס ולהאוזן
יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי (לותרני) גרמני.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוליוס ולהאוזן
יוחנן לוריא
רבי יוחנן לוריא (אלזס, ה'ר' 1440 בערך, - ה'רע"ד 1514) היה רב, ראש ישיבה, דרשן ופרשן מקרא.
לִרְאוֹת ציון (כתב עת) ויוחנן לוריא