תִקשׁוֹרֶת

1647 יחסים: Antichrist Superstar, Drowned World/Substitute for Love, Everytime, Frozen, Good on You, Heart Theory, I Don't Love You, Little Star, Nothing Fails, Prince & Knight, Ray of Light, Ray of Light (שיר), Station to Station, The Power of Good-Bye, Want Me Back, מ"ב, מאמר חסידות (חב"ד), מאגר תורני, מאגר האוספים הדיגיטליים בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, מאגיה ללא דמעות, מאור עינים (די רוסי), מאור האפלה, מאיר אליהו (רב), מאיר אבן אלדבי, מאיר אבן גבאי, מאיר אבוחצירא, מאיר איש-שלום, מאיר קצנלנבוגן, מאיר שיף, מאיר בן שמעון המעילי, מאיר בניהו, מאיר בר-אשר, מאיר ביקייאם, מאיר דב רכניצר, מאיר הכהן פופרש, מאיר ינאי, מאיר יחיאל הולשטוק, מאיר יהודה גץ, מנאכ'ה, מנחם מנדל משקלוב, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנכין היילפרין, מנחם עזריה מפאנו, מנחם פרומן, מנחם צבי קדרי, מנחם קלנר, מנחם רקנאטי, מנחם די לונזאנו, מנדל לפין, מנהגי שבת בתנועת החסידות, ..., מנורת הכנסת, מנוח הנדל, מסעוד אלחדד, מסעוד ריוח, מסורת, מסכת אצילות, מסילת ישרים, מעשה מרכבה, מעשה בני האלוהים, מעשה בראשית, מעשה העז, מעושרות, מצב רוח, מצוות תכלת, מצווה הבאה בעבירה, מקס קדושין, מקבציאל (מאסף תורני), מקובל, מקובלי צפת, מר שושני, מרטין בובר, מרדכי מנשה זילבר, מרדכי מלצר, מרדכי מורה, מרדכי אליהו, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי עטיה, מרדכי פלונגיאן, מרדכי רוזנבלט מאושמינה, מרדכי שרעבי, מרדכי שיינברגר, מרדכי לבנון (צייר), מרדכי זאב אורנשטיין, מרדכי בנט, מרדכי בר מוחא, מרדכי גרוס, מרדכי יפה, מרוז, מרכז קופת חולים, מרילין מנסון (להקה), משך חכמה, משנתו של גרשם שלום, משנה מקום משנה מזל, משפט שלמה, משפט בייליס, משפחת עבו, משפחת קסטלאצו, משפחת קלהורה, משפחת קלונימוס, משפחת קוריאל, משפחת דפיסא, משקים שנתגלו, משה מפראג, משה מפיזענץ, משה מזרחי (מקובל), משה מבורגוס, משה מבוטריל, משה אסבאג, משה אלשקר, משה אלשיך, משה אליהו הלפרין, משה איסרליש, משה אידל, משה סרטל, משה עידאן, משה פרובינצאלו, משה קסירר, משה קרוי, משה קורדובירו, משה שפירא (רב), משה שרון (סופר), משה לוריא, משה זכות, משה חלמיש, משה חגיז, משה חיים אפרים מסדילקוב, משה בן מכיר, משה בן מימון אלבאז, משה בן יעקב, משה בן-טוב, משה ברגמן, משה גרשוני, משה דוד בקשט, משה די לאון, משה הלברטל, משה הגר (קוסוב), משה הגולה מקיוב (השני), משה הדרשן, משה ובר, משה כהן שאולי, משה יאיר וינשטוק, משה יהודה לייב פרידמן, משולם זושא מאניפולי, משולם בן משה ממגנצא, משולם בן משה מבדרש, משיח שקר, מתתיה דלקרוט, מתי מגד, מלאכי הכהן, מלחמת גוג ומגוג, מלחמות ה' (יחיא קאפח), מלכות (פירושונים), מלילה הלנר-אשד, מטפחת ספרים, מטטרון, מזל דלי, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, מחשבת ישראל, מחלקת הל"ה, מחלוקת, מחלוקת קורח ועדתו, מבשרי הציונות, מבואות קצרים מאוד, מגן דוד, מגנום אופוס, מגזרת נייר יהודית, מגיד (קבלה), מגיד מישרים (ספר), מדעי היהדות, מדרש הגדול, מדרשת טהר, מדונה, מדונה ויין גייסי, מהר"ל מפראג, מוסא בן דוד וחיון, מוסר אביך, מור (בושם), מור אלטשולר, מורה נבוכי הזמן, מורה רוחני (העידן החדש), מורה הנבוכים, מושגי יסוד בקבלה, מות משה, מוזיקה קלאסית ישראלית, מוזיקה יהודית, מודל הארץ ככדור, מכתב מאליהו, מכון אהבת שלום, מכון הרצי"ה, מכינה קדם-צבאית חנתון, מכילתא דרבי ישמעאל, מי מרום, מי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות, מימוש עצמי, מים (פסל), מים אחרונים, מיניות ביהדות, מיסטיקה, מיסטיקה יהודית, מיקרוקוסמוס (פילוסופיה), מירצ'ה אליאדה, מילון בן-יהודה, מיה רבינוביץ', מיכאל (פירושונים), מיכאל אלקיים, מיכאל סגן-כהן, מיכאל שניידר, מיכאל לייטמן, מיכאל ברולסקי, מיכאיל חריט, מיכאיל גרובמן, מיכל, מיכל אורון, מיכה אנקורי, א, אמנון שילוח, אמנון יצחק, אמנות לחימה, אמנות חזותית בישראל, אמונה, אמיתי בן שפטיה, אנא בכוח, אנסלם קיפר, אנציקלופדיה יודאיקה, אנרכיזם ודת, אנרכיזם יהודי, אנתוני קידיס, אנטישמיות נוצרית, אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל, אנגרמה, אנגלוס נובוס, אנגוגיה, אנכי, אנימיזם, אסתר קמרון, אסלאי, אסטרולוגיה, אסדר תושבחתא, אפרים מונסונייגו, אפרים אנקווה, אפרים פישל הרשקוביץ, אפרים טובנהויז, אפרים גוטליב, אפרים דיינרד, אפרים כהן, אצבעוני, אקוסמיזם, ארנסט מולר, ארקדי דוכין, ארבעת המינים, ארבעת היסודות, ארבעה בנים, אריאל בן ציון, אריסטו, אריה מורגנשטרן, אריה קפלן, אריה ליב ליפקין, אריה ליב ברוידא, אריה לייב צינץ, אריה טרטקובר, אריה הנדלר, אשר למלין, אשר זאב ורנר, אשרת קוטלר, אשרי יושבי ביתך, אשטון קוצ'ר, אשכנזי, אתקינו סעודתא, אל, אל מסתתר, אלן מור, אלסנדרו קליוסטרו, אלעזר מרדכי קניג, אלעזר מגרמייזא, אלעזר אבוחצירא, אלעזר פלקלס, אלעזר רוקח (רב), אלעזר שפירא, אלף אפס, אלפבית עברי, אלקבץ, אלחנן ניר, אלחנן שילה, אלברט ג. מאקי, אלגרו (עיר), אלואיזיוס ברטראן, אלוהים, אלוהים (יהדות), אלכסנדר אלטמן, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', אלכסנדר שפרן, אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, אלי רייפמן, אלי בן-גל, אלימלך מליז'נסק, אליסטר קראולי, אליעזר מלמד, אליעזר אשכנזי, אליעזר שטרן, אליעזר שביד, אליקום גץ, אליקים גצל המילזאהגי, אלישע גאליקו, אליהו מאיר פייבלזון (ירושלים), אליהו מנחם מלונדריש, אליהו מני (רב), אליהו מונטאלטו, אליהו אריה שלייפר, אליהו רגולר, אליהו לואנץ, אליהו ליאון לוי, אליהו בן משה חיים, אליהו בן-אמוזג, אליהו בעל שם, אליהו בחור, אליהו גוטמכר, אליהו דלמדיגו, אליוט וולפסון, אזרחי, אחרונים, אחרי מות, קדושים אמור, אחיה השילוני, אבן אל-סיד אל-בטליוסי, אבא (פירושונים), אבנר רוטנברג, אבני נזר, אברהם מנסנו, אברהם מיוחס, אברהם מיכאל קרדוזו, אברהם אלנקאר, אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם אזולאי (מרקש), אברהם אחי הגר"א, אברהם אבן מוסה, אברהם אבולעפיה, אברהם אביש מפרנקפורט, אברהם אדרוטיל, אברהם סבע, אברהם פריצול, אברהם פילוסוף, אברהם צבי קלוגר, אברהם ראובן הכהן סופר, אברהם רפאל קורייאט, אברהם רוויגו, אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ, אברהם לייב בורשטיין, אברהם זכות, אברהם חיים אלחנני, אברהם חיים עדס, אברהם בן אליעזר הלוי, אברהם בן שלמה (תימן), אברהם בן חנניה, אברהם בן חנניה יגל, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן דוד יצחקי, אברהם ברזני, אברהם ביג'אג'ו, אברהם דוד מבוטשאטש, אברהם הרופא פורטלאונה, אברהם הוס, אברהם הכהן מקליסק, אברהם הכהן יצחקי, אברהם וינברג (הראשון), אברהם ויינברג (ראשית בכורים), אברהם כהן דה-הירירה, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם יהושע השל, אבריאל בר-לבב, אבהות, אבו אהרן בן שמואל הנשיא, אבוהב, אבי"ע, אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר), אביעד שר שלום באזילה, אבישר הר-שפי, אבישי בן-חיים, אבישי בר-אשר, אביבה אורשלום, אביבי, אביגדור קרא, אביגדור שחן, אג'ידיו דה ויטרבו, אגרות הראיה, אגריפס, אגלי טל, אגודת סתרים, אדמו"ר, אדמון ז'אבס, אדם אפטרמן, אדם קדמון, אדם קדמון (קבלה), אדם בעל שם, אדלר, אדום, אהרן מנחם מנדל גוטרמן, אהרן מז'יטומיר, אהרן פרץ, אהרן צרויה, אהרן צייטלין, אהרן חורין, אהרן ברכיה ממודנה, אהרן דוד שלזינגר, אהרן דוד גורדון, אהרן האלה-וולפסון, אהרן הראל (רב), אהרן הכהן (רב), אהרן ווירמש, אהרן יעקב פרוש, אהרן ילינק, אהרון בן שמואל מפרנקפורט, אהלן וסהלן במערב הפרוע, אהבת נפש, אהבת תפוח הזהב, אהבה אסורה, אומרם מיכאל איבנהוב, אופרת רוק, אוצר החכמה, אור (דעת), אור שרגא, אור החיים (ספר), אור הגנוז, אורנה רב-הון, אורח נטה ללון, אורות התשובה, אורות התורה, אורי שרקי, אוריאל, אורית אזולאי, אושפיזין, אותיות סת"ם, אולנוב (פולין), אולגה טוקרצ'וק, אוהד אזרחי, אימננטיות, אינסוף, אינסוף (פילוסופיה), איסור משכב זכר, איסור הסתכלות בערווה, איסורי כישוף ביהדות, איקא ישראלי, איתמר וולגלרנטר, אילנה צמחוני, אילש אדלר, אילי גורליצקי, איחוז, איגרות צפון, אידרא, נ נח נחמ נחמן מאומן, נאון ג'נסיס אוונגליון, נס, נסתר, נסים נחום, נסים פרץ, נסירה, נסירה (קבלה), נעל"ה, נעים בן אליהו, נפש החיים, נפתלי נאמן, נפתלי תשבי, נפתלי הרץ אימבר, נפתלי הרץ הלוי, נפתלי כ"ץ, נפלאות, נצח, נר נשמה, נרות שבת ויום טוב, נשמה, נשמה יתרה, נתן מברסלב, נתן אדלר, נתן ג'ייאן, נתן העזתי, נתנאל בן ישעיה, נתנאל הלוי (אדוני), נחמן מברסלב, נחמן גדליהו ברודר, נחמיה מוטא, נחום לעווי, נחום יהושע פיצ'ניק, נבון, נבואה, נג'מטין ארבקאן, נהמא דכיסופא, נהר די-נור, נוסטרדמוס, נוסח איטליה, נוסח ספרד, נוסח פרובאנס, נוסח תפילה, נוסח הספרדים, נושאי כליו של השולחן ערוך, נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום, ניסן מאיר זק"ש, ניסים מויאל, ניצוצות, ניצוצות (קבלה), ניר מנוסי, ניר בן ארצי, נישואים בהלכה, ניטל, ניגוני חב"ד, ניגונים חסידיים, נידה, סמאל, סמלים אנרכיסטיים, סמחון חלוואה, סמואל לידל מקגרגור מת'רס, סאלם אלג'מאל, סאלי (פירושונים), סעדיה שוראקי, סעדיה תלמיד הגר"א, סעודת מצווה, סעודה שלישית, סעיד עוזרי, ספר, ספר מלחמות ה', ספר רזיאל המלאך, ספר חרדים, ספר גיא חיזיון, ספר המשיב, ספר האגור, ספר הפליאה, ספר הקנה, ספר התמונה, ספר התניא, ספר הזוהר, ספר החזיונות, ספר הברית השלם, ספר הבהיר, ספר הישר, ספר יצירה, ספרא דצניעותא, ספרות המוסר, ספרות ההיכלות והמרכבה, ספרות יידיש, ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון, ספרי הגר"א, ספריית שוקן, ספריית גרשם שלום, ספריית הוותיקן, ספרייה תורנית, ספונות, ספירת העומר, ספירה, ספירה (קבלה), ספיריטואליזם, סלמאן מוצפי, סלמאן אליהו, סליחות, סטרא אחרא, סטרטין, סטטיסטיקות של התנ"ך, סגולה (מאגיה), סדר, סדר ליל ראש השנה, סוד, סוכה ולולב לעם סגולה, סוכות, סיני האק, סיפורי מעשיות (ספר), סידור אדמו"ר הזקן, ע"ח, ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, עמנואל אטקס, עמנואל סרירו, עמנואל חי ריקי, עמרם בן דיוואן, עץ חיים (ספר), עץ החיים, עץ החיים (פירושונים), עקבתא דמשיחא, עקודים, עקילס הגר, עקיבה פרוש, ערב רב, ערוץ 33, ערוץ הקבלה, ערכי הכינויים, עשרת הדיברות, עלי יסיף, עזרא עבאדי-שעיו, עזרא הנביא ממונקנטור, עזרא הכהן מסלתון טראב, עזרא ועזריאל בני שלמה, עזרת ישראל (שכונה), עזריה מן האדומים, עבודת ישראל, עגונות, עדה המאירית (שוורץ), עדין אבן ישראל, עולם שנה נפש, עולם האצילות, עוזי משולם, עובדיה שאקי, עובדיה הדאיה, עובדיה יעבץ, עודד דוד, עיבור (מיסטיקה), פאני ואלכסנדר, פאות, פאול צלאן, פאולה עבדול, פאי (סרט), פנאנתאיזם, פנקסי הראי"ה, פנחס אליהו הורביץ, פסקי תשובות, פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בצפת, פסוקי דזמרא, פסיקת הלכה, פרמיטה, פרנסיס בארט, פרנסיס ייטס, פרס גרשם שלום, פרץ אליהו, פרץ הכהן, פרשת שמונת מלכי אדום, פרשת השבוע, פרג'אללה דאבוש, פרג'י שוואט, פרדס (יהדות), פרדס רימונים, פרדס רימונים (פירושונים), פרובאנס, פרי פארל, פתיחת אליהו הנביא, פטר דנוב, פחד יצחק (ספר), פולמוס רמח"ל, פינחס, פינחס פלאי, פינחס פולונסקי, פינחס הכהן לינטופ, פיסול ישראלי, פירוש הרמב"ן לתורה, פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, פישל לחובר, פילוסופיה יהודית, פילושמיות, פילולוגיה, צ'י, צמצום, צמחונות וטבעונות ביהדות, צאלח צאלח, צאינה וראינה, צניעות (יהדות), צפת, צפת במאה ה-16, צלם אלוהים, צבי אשר כהנא שפירא, צבי אלימלך שפירא, צבי ברגר, צבי גרץ, צבי הירש קלישר, צבי הירש להרן, צדקה חוצין (הראשון), צדוק הכהן מלובלין, צום, ציר זמן של פילוסופים, ציד מכשפות, ציונות ברוסיה, קמע, קנאת ה' צבאות, קפציאל, קרול דויטש, קשת בענן, קל"ח פתחי חכמה, קללה, קליפה (פירושונים), קליפות, קטלוניה, קבר רבי שמעון בר יוחאי, קברי צדיקים ביהדות, קבלת שבת, קבלת הוראות מרן, קבלה (פירושונים), קבלה נוצרית, קדוש (דת), קדושת לוי, קהילת יהודי צ'רנוביץ, קהילת יהודי שפייר, קהילת יהודי לאסק, קהילת יהודי לינץ, קוצו של יוד, קורבן (יהדות), קושיית הבית יוסף, קול הנבואה, קול התור, קודם שנברא העולם, קיצוץ בנטיעות, ר"ן, רמח"ל, רמב"ן, רמון ליול, רמון בנישו, רא"ם הכהן, ראש מילין, ראשונים, ראשית חכמה, ראובן מרגליות, ראובן מזרחי, רפאל (מלאך), רפאל משה אלבז, רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, רפאל שלמה לניאדו (1876–1925), רפאל חיים יצחק קריגל, רפאל בנימין לוין, רפאל הלפרין, רפאל יוסף חזן, רצון ערוסי, רציונליזם יהודי בימי הביניים, רשב"א, רלב"ג, רחמים חי חויתה הכהן, רחל, רחל אליאור, רחוב אגריפס (ציור), רחוב שטראוס, רחובות הנהר, רחובות הנהר (פירושונים), רב (אמורא), רב סעדיה גאון, רב פעלים, רב פלטוי גאון, רב שרירא גאון, רב גדיאל נער, רב המנונא סבא (זוהר), רב האי גאון, רבא, רבקה מרים, רבקה ש"ץ אופנהיימר, רבבה (מספר), רבי אלעזר בן ערך, רבי נחוניה בן הקנה, רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי, רד"ק, רדב"ז, רונן סימן טוב, רונית מרוז, רות קרא איוונוב קניאל, רות רייכלברג, רוח רעה, רוח רפאים, רוחניות, ריב"ש, ריינה (פירושונים), ש. שפרה, ש. שלום, שמאל יהודי, שמעון אגסי, שמעון אדף, שמעון פון גלדרן, שמעון צבי הורוביץ, שמעון שלום קאליש, שמעון לביא, שמעון בן צמח דוראן, שמעון בן יצחק, שמעון גרשון רוזנברג, שמשון מאוסטרופולי, שמשון מורפורגו, שמשון חיים נחמני, שמשון דוד פינקוס, שמשון ורטהיימר, שמואל מוטוט, שמואל אלבז (רב), שמואל אלכסנדרוב, שמואל אבוהב, שמואל אוזידא, שמואל אוירבך, שמואל פיינר, שמואל צבי דנציגר, שמואל טל, שמואל ברזאני (אדוני), שמואל גרמיזאן, שמואל דוד לוצאטו, שמואל הספרי, שמואל ויטאל, שמואל יוסף עגנון, שמות מספרים, שמות של אלוהים ביהדות, שמירת שבת בנצרות, שמיל רוכמן, שאלת חלום, שאלות ותשובות, שאול אלתר, שאול נחמיאש, שאול פתיה, שאול שמואל סירירו, שם קלינברג, שם טוב אבן גאון, שם טוב גפן, שם בן ע"ב, שנות ה-70 של המאה ה-19, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שניאור זק"ש, שניאור זלמן מלאדי, שניים מקרא ואחד תרגום, שער הכוונות, שערי ציון (ספר), שערי תשובה (אורח חיים), שערי תורה (תלמוד תורה ביפו), שערי חסד, שעטנז, שפשאוון, שפת אמת (ספר), שרגא ברג, שרונה אלימלך, שריה דבליצקי, ששון מזרחי, שלמה, שלמה משיח (רב), שלמה מוסאיוף (איש עסקים), שלמה מוסיוף, שלמה מולכו, שלמה מימון, שלמה אלקבץ, שלמה אליעזר אלפנדרי, שלמה אלישיב, שלמה אבן דנאן, שלמה אוזנקוט, שלמה עמאר (מרקש), שלמה פינס, שלמה פישר, שלמה רבינוביץ, שלמה רובין, שלמה שנהוד, שלמה לבית הלוי, שלמה לוריא, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה זלמן שוקן, שלמה חראזי, שלמה בן ערבי, שלמה בנימין הלוי אשלג, שלמה גורן, שלמה גיורא שוהם, שלמה יחזקאל יהודה, שלה (פירושונים), שלומית מלכה, שלום (פירושונים), שלום משאש, שלום אלשיך, שלום עליכם (פיוט), שלום צדיק, שלום רצבי, שלום שרעבי, שלום שבזי, שלום דובער שניאורסון, שלום הדאיה, שלי אלקיים, שטן, שבע מצוות בני נח, שבעה חטאים (סרט), שבת, שבתאות, שבתאי בן חיים, שבתי סבתו, שבתי צבי, שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ, שבתי בן דב, שבחי הבעש"ט, שבועות, שבירת הכלים, שבילי אמונה, שומר אמונים (ספר חסידי), שושנה אידל, שושלת בעלז, שולמית (כתב עת), שולחן ערוך הרב, שובבי"ם, שודדי ים יהודים, שוכר כחיל הראשון, שכינה, שכיב מרע, שי צ'רקה, שי לבנת, שימוש, שימוש תהילים, שיר השירים, שירת הבקשות, שיתין נשמין, שילוח הקן, שיטת דיואי, שיירת יחיעם, תמר פרימור, תמר ליבס, תאורגיה, תאוריית ויסות המיקוד, תאולוגיה, תנועת דור דעה, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תנינאים, תענית, תפארת ישראל (מהר"ל), תפלת החדש, תפילת מנחה, תפילת שבע, תפילת חנה, תפילין, תקיעת שופר, תרביץ, תרי"ג מצוות, תשליך, תלמה (פילוסופיה), תלמוד עשר הספירות, תלמוד בבלי, תחנון, תהילים ס"ז, תומאזו קמפנלה, תומר פרסיקו, תומר דבורה, תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד), תורת הנסתר, תורת הפנים, תורת הצמצום, תורת השמיטות, תורת הגמול, תורה אור ולקוטי תורה, תורה לשמה (ספר), תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים, תוכחת מגולה, תכלאל, תימן, תיאונים, תיקון (כתב עת), תיקון עולם, תיקון ליל שבועות, תיקון ליל הושענא רבה, תיקון חצות, תיקון המידות, תיקון הכללי, תיקוני הזוהר, ל"ג בעומר, ל"ו צדיקים, לא בשמיים היא, לאה קוק (רבנית), לאון שידלובסקי, לאונורה קרינגטון, לאופולד קרקואר, לקוטי תורה (אריז"ל), לשם ייחוד, להט"ב ויהדות, לואי ג'ייקובס, לוס אנג'לס, לווייתן (מיתולוגיה), לווייתנאים בתרבות, לוי סעדיה נחמני, לוי בן חביב, לוי יצחק שניאורסון, לכה דודי, לימוד מקרא בלילה, לימודי חול, ליאת פולוצקי, ליאו פרוץ, ליקוטי הלכות, ליל טבילה, לילית (מיתולוגיה), ליבר הגדול מברדיצ'ב, ט"ו באב (מועד), טנת"א, טעמי המקרא, טרנסצנדנטיות, טל סלוצקר, טליה (זמרת), טבע או הסכמה, טבעת נישואין, טבילת נידה, טבילה (יהדות), טד יוז, טוני לביא, טוב, טיילור דאייני, טייב, ז'אק דרידה, ז'אקוב גינסבורג, ז'וזפן פלדאן, ז'ירונה, זמרת הארץ, זמיר כהן, זאב גריס, זאב וולף הלוי טירנואר, זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית, זהו זה!, זונדל קרויזר, זוהר, זכריה זרמתי, זכריה חומרי, זכריה הרופא, זכויות להט"ב בממלכה המאוחדת, זכויות להט"ב ברואנדה, זכויות להט"ב בטנזניה, זיוף ספרותי, זיכרון טוביה, חמדת ימים, חמדת ימים (ספר), חנה ארנדט, חנוכה, חסד, חסידות אשלג, חסידות אשכנז, חסידות סטרטין, חסידות קרלין, חסידות קומרנה, חסידות ראדומסק, חסידות חב"ד, חסידות הורניסטייפול, חסידי מצרים, חצות הלילה (הלכה), חק לישראל, חרבא דמשה, חשמל (ספר יחזקאל), חלאקה, חלק (יחידת מידה), חליצה, חזרת הש"ץ, חזון (ספר), חבש פאר, חביבה פדיה, חגי ישראל ומועדיו, חד גדיא, חומש תורה שלמה, חורחה לואיס בורחס, חושך, חולית (ספר), חוט אדום, חכמת ישראל, חיבור ספר הזוהר, חיבוט הקבר, חידוש מצוות התכלת, חידושי הריטב"א, חיות (קומיקס), חיות הקודש (פירושונים), חיי שלמה מימון, חייא רופא, חיים מוולוז'ין, חיים אלעזר שפירא, חיים סינואני, חיים פלאג'י, חיים פלטיאל, חיים פוטוק, חיים צאנזר, חיים שמואל יעקב פאלק, חיים לאחר המוות, חיים זעפרני, חיים חג'בי, חיים בן עטר, חיים בלוך, חיים דוד ברנהרד, חיים דוד הלוי, חיים הלברשטאם, חיים הכהן (מקובל), חיים הירשנזון, חיים ורנר, חיים וירשובסקי, חיים ויטאל, חיים כהן ("החלבן"), חיים יעקב לוין, חיים ישעיה הלברסברג, חיים יהודה לייב אוירבך, ב, בן איש חי (ספר), בן ציון גרשוני, בן בלימה, בן יעקב, בארה של מרים, באבא סאלי, בני לוי, בני ברוך, בנימין בראון, בנימין הכהן ויטאלי, בנימין יחזקאל יהודה, בניהו, בניהו שמואלי, בערבות הנגב (ציור), בעל מופת, בעל שם, בעין החתול, ברזרק, ברג, ברוך מקוסוב, ברוך משקלוב, ברוך ספרין, ברוך שאמר, ברוך שלום הלוי אשלג, ברוך התוגרמי, ברכת בורא מאורי האש, ברכת האילנות, ברכת הלבנה, ברכה קליין-תאיר, ברכה זק, בריאת העולם (יהדות), בריאתנות, ברית מנוחה, ברית יצחק, בריטני ספירס, בשר בחלב, בת ציון עראקי קלורמן, בלת'זר גטי, בלתי הפיך (ספר), בלבב ימים, בלו סימיון פיינרו, בחירה חופשית, בחיי בן אשר, בבא (קומיקס), בגדאד, בועז הוס, בושהר, בינה, ביקורת נוסח המקרא, בית אלאוסטא, בית עגנון, בית קברות, בית שרעבי, בית דוד (שכונה), בית דין של מעלה, בית המקדש השלישי, בית הקברות סנהדריה, בית הכנסת אור החיים, בית הכנסת ע"ש הרב גץ, בית הכנסת עדס, בית כחלאני, ביבליוגרפיה של מדונה, ג, ג'רג' קוזמה, ג'רי הול, ג'ון פרדריק צ'ארלס פולר, ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה, ג'יימס ואן דר ביק, גן עדן, גאלה קוגן, גאי ריצ'י, גנוסיס, גרציאדו איסאיה אסקולי, גרשם שלום, גרשון חנוך הניך ליינר, גרטל, גרגורי אבו, גלגול נשמות, גלות (יהדות), גליקל מהמלין, גזרות ת"ח–ת"ט, גבריאל, גבריאל בן-שמחון, גדעון ברכר, גדעון בוהק, גדליה חיון, גון בן ארי, גואל רצון, גוסטב מירינק, גורן, גולם (מחשב), גימטריה, גיא זו-ארץ, גילוי אליהו, גילי שושן, גיום פוסטל, גיור, גיי אייקון, ד, דן שוורץ, דמי מור, דארן ארונופסקי, דאורייתא, דני גולן (זמר), דניאל מט (חוקר קבלה), דניאל סטבסקי, דניאל פריש, דניאל ציון, דניאל דרונדה, דער נסתר, דעת (כתב עת), דעת תבונות, דצ"ך עד"ש באח"ב, דרך מצותיך, דרך ה', דרבנן, דרורית גור אריה, דרוזים בישראל, דרכי לימוד התלמוד, דת, דת ומדע, דב אלבוים, דב איסר הכהן קוק, דברי קבלה, דבורה דימנט, דון הרן, דומניקו ג'רוזלימיטנו, דואליזם, דונמה, דוד, דוד מנחם (רב), דוד אבוחצירא, דוד קאפח, דוד קונפורטי, דוד רקיע, דוד רודרמן, דוד שפירא (דינוב, השני), דוד שלמה אייבשיץ, דוד לואיס, דוד חותר, דוד בן חסין, דוד בן ברוך, דוד גמאל, דוד גורביץ', דוד הנגיד (השני), דוד הלוי מדרעא, דוד הכהן סקלי, דוד כהן (הנזיר), דיאלוג, דינה ורט, דילוגי אותיות בתורה, דיברה תורה כלשון בני אדם, ה, ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, ה'רצ"ד, ה'שמ"ט, ה'של"ב, ה'תפ"ז, ה'תקכ"ה, ה'תשמ"ב, ה'תשמ"ד, ה'תשנ"ב, ה'תשס"ז, ה'תשס"ג, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-16, המנורה, המעיין, המפלצת של פרנקנשטיין, המלבוש, המטוטלת של פוקו (ספר), המגיד ממזריטש, המהפך (ספר), המוזיאון היהודי בסטוקהולם, המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, המים העליונים, הא לחמא עניא, האנציקלופדיה היהודית, האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (1911), האר"י, הארי, האח הגדול עונה 8, האחווה הלבנה האוניברסלית, הנאום על כבוד האדם, הנני העני ממעש, הנרי דוד, הנחת תפילין, הספרייה הלאומית, הסודות של דה וינצ'י, העיר העתיקה של צפת, העידן החדש, הקפת הראש, הקפות, הקרע ביהדות הונגריה, הקבלה, הקבלה היהודית, הקהילה היהודית באמסטרדם, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, הרמטיציזם, הרמטיזם, הרמב"ם היומי, הרמון (סדרת טלוויזיה), הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, הרץ הומברג, הרולד בלום, הרובע היהודי, השם (ספר), השם המפורש, השחר המוזהב, התאומים הסיאמיים מוונציה, התנועה להתחדשות יהודית, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, התבודדות, התוועדות, התייחסות עצמית, הלל מפאריץ', הלל זקס, הלכה נבואית, הלכה ברורה ובירור הלכה, החתם סופר, החכמה מאין תמצא, החינוך היהודי בבולגריה, החיים בזמן מלחמה, הבא להורגך השכם להורגו, הבעל שם טוב, הבראיזם, הבתולה מלודמיר, הגאון מווילנה, הגניזה החרסונית, הגליל, הגדת הרבי מחב"ד, הגדה של פסח, הגולם (סרט, 2019), הגולם מפראג, הדר (פירושונים), הדיבוק, ההיסטוריה האוניברסלית של היהודים, הו"ד - הומוסקסואלים דתיים, הוצאת זרע לבטלה, הוריית כהן בנגע הצרעת, הושענא רבה, הוד, הוועד הכללי כנסת ישראל, הכרובים, הכהנים בני צדוק, הינוקא מכפר סכנין, הינוקא הפלאי, היסטוריה של האריתמטיקה, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, הילה (דת), הילולת רבי שמעון בר יוחאי, היימנות, היינריך קורנליוס אגריפה, ו, ו' בתמוז, ונדל ג'ונס, וסיקה פיסקיס, ולטר בנימין, ויליאם וין וסטקוט, כ"ח בשבט, כ"ג בתמוז, כנופיית ליפתא, כספית, כעלה נידף, כף החיים, כפרה (מחילה), כריסטיאן קנור פון רוזנרות, כריסטיאן רוזנקרויץ, כריסטיאן דוד גינצבורג, כריסטינה, מלכת שוודיה, כשרות, כשרות בד"ץ העדה החרדית, כתם פז, כתר (פירושונים), כתר מלכות, כתר כהונה, כתבי האר"י, כתבי הראי"ה, כלאיים, כלב חוצות, כלבו (ספר), כליפא בן מלכא, כדורי, כוס של ברכה, כולל אברכים, כוח הפועל בנפעל, כובע סמט, כוונה (יהדות), כוכב (סמל), כיסא הכבוד, י' באדר, י' בכסלו, ימימה אביטל, יאן פרקאדה, יאקוב במה, יאשיהו בן יוסף פינטו, יאיר גזבר, יאיר וינשטוק, ינון (שם פרטי), יסוד (פירושונים), יעקב מאיר שכטר, יעקב מרגליות (נירנברג), יעקב משה חרל"פ, יעקב משה הלל, יעקב מוצפי, יעקב אנטולי, יעקב אטלינגר, יעקב אבוחצירא, יעקב אדלשטיין (רב), יעקב נחמני, יעקב עמדין, יעקב פראג'י, יעקב פרנק, יעקב פרלוב (הראשון), יעקב צמח (מקובל), יעקב צבי יאליש, יעקב קצין, יעקב קשמכר, יעקב רז, יעקב ליינר, יעקב חיים סופר, יעקב בן נעים, יעקב גורדין (פילוסוף), יעקב הלוי ממרויש, יעקב כ"ץ (היסטוריון), יעקב כלפון, יעקב כהנא, יעקב יצחק נימירובר, יעקב יצחק בידרמן, יעקב ישראל איפרגן, יעיש גיאת, יפה ותמה, יצחק, יצחק מאיר מורגנשטרן, יצחק מנחם מנדל דנציגר, יצחק משה ארלנגר, יצחק משה אלבוגן, יצחק מבילשטיין, יצחק ארטר, יצחק אריה וורמסר, יצחק אלפייה, יצחק אלבלג, יצחק אבן סהולה, יצחק אבן לטיף, יצחק אברבנאל, יצחק אבוחצירא (הראשון), יצחק אבוהב, יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק אבוהב דה-פונסיקה, יצחק אייזיק אפשטיין, יצחק אייזיק לנגנר, יצחק אייזיק חבר, יצחק אייזיק כץ, יצחק נח, יצחק סגי נהור, יצחק קנפנטון, יצחק קרדוזו, יצחק שמואל רג'יו, יצחק שלמה זילברמן, יצחק זלר, יצחק חי טייב, יצחק חי בוכבזה, יצחק חילו, יצחק חיות (זרע יצחק), יצחק באדהב, יצחק בצרי, יצחק ברזאני, יצחק גינזבורג, יצחק דמן עכו, יצחק דנציגר, יצחק די ליאון, יצחק הלבן, יצחק הוברמן, יצחק ונה, יצחק כדורי, יצחק יואל לינצקי, יצירה (פירושונים), יציב פתגם, יקום חולית, יקותיאל גורדון, יקיר ורשבסקי, ירחמיאל ויס, ירידת הדורות, ישעיה תשבי, ישעיה בקיש, ישעיה הלוי הורוביץ, ישעיהו ליבוביץ, ישעיהו באסאן, ישראל מסטולין, ישראל אריאל (ליבוביץ'), ישראל אלתר, ישראל אליהו וינטרוב, ישראל אביחי, ישראל איסרלן, ישראל נג'ארה, ישראל נושע בה' תשועת עולמים, ישראל סרוג, ישראל רגארדי, ישראל שמואל קליהרי, ישראל חריף מסטנוב, ישראל חיים פרידמן, ישראל דמידוב, ישראל הס, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ישראל וינשטוק, ישראל יצחק רייזמן, יששכר בר איילנבורג, ישתבח, ישכר דב רוקח, ישיבת מעלה גלבוע, ישיבת מרכז הרב, ישיבת אש קודש, ישיבת עתניאל, ישיבת פורת יוסף, ישיבת רמת גן, ישיבת רשב"י, ישיבת רחובות הנהר, ישיבת המקובלים שער השמים, ישיבת המקובלים בית אל, ישיבת התפוצות, ישיבת ההסדר ראשון לציון, ישיבת ההסדר שעלבים, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ישיבה, ישיבה תיכונית חיספין, ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, ילקוט ראובני, יחס היהדות לתורת האבולוציה, יחסי מין, יחסי אישות (הלכה), יחסי ישראל–קמרון, יחזקאל עזרא רחמים, יחזקאל עזרא הלוי, יחזקאל פנט (מראה יחזקאל), יחזקאל לנדא, יחיא נחום, יחיא קאפח, יחיא בשירי, יחיא בדיחי, יחיא גיאת, יחיא הכהן, יחיאל מפריז, יחיאל מיכל מנמירוב, יחיאל פישל אייזנבך, יחיאל בר לב, יחיאל די-נור, יחידה, יגל יעקב, יה אלי וגואלי, יהדות מץ, יהדות מרוקו, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות אלג'יריה, יהדות אורתודוקסית, יהדות ספרד, יהדות סרדיניה, יהדות עדן, יהדות פאס, יהדות פרנקפורט, יהדות צרפת, יהדות רקונסטרוקציוניסטית, יהדות שרעב, יהדות תימן, יהדות חרדית, יהדות בוכרה, יהדות דמשק, יהדות הרי האטלס, יהדות וילנה, יהדות יאשי, יהדות: בין דת למוסר (ספר), יהונתן אייבשיץ, יהונתן גארב, יהוסף אשכנזי, יהורם בן-מאיר, יהושע אנגלמן, יהושע אהרן צבי ויינברגר, יהושע סופר, יהושע פלק כץ, יהושע פיטוסי, יהושע צבי מיכל שפירא, יהושע השיל רבינוביץ, יהושע ויצמן, יהודא ליאון אשכנזי, יהודה משה דנציגר, יהודה אריה ממודנה, יהודה אריה ליב אלתר, יהודה נג'אר, יהודה פתיה, יהודה צבי לנגנר, יהודה צבי ברנדויין (מקובל), יהודה ליב מיזס, יהודה ליב ברגר, יהודה ליבס, יהודה לייב הלוי אשלג, יהודה זרחיה סגל, יהודה בן מרדכי הורביץ, יהודה בן משה אלבוטיני, יהודה בן ניסים אבן מלכה, יהודה בן חנין, יהודה בן גרים, יהודה בריאל, יהודה החסיד, יהודה החסיד (ירושלים), יהודה יפרח, יואל אבן שועיב, יואל קלופט, יואב אלשטיין, יואכים מפיורה, יום טוב של ראש השנה תרס"ו, יום טוב ליפמן מילהויזן, יום-טוב ליפמן הלר, יונתן מאיר, יונתן סאגיס, יוסף ממן, יוסף אנג'לט, יוסף ארזין, יוסף אלקובי, יוסף אלבו, יוסף אבן אביתור, יוסף אבן טבול, יוסף אביב"י, יוסף אוחיון (רב), יוסף איש רוסהיים, יוסף סאמיגה, יוסף ענגיל, יוסף פרל, יוסף צבי רימון, יוסף קארו, יוסף רייזין, יוסף שלמה דלמדיגו, יוסף שלמה דיין, יוסף שלום אלישיב, יוסף שטרן (רב), יוסף שורץ, יוסף ליב זוסמן, יוסף טולדאנו, יוסף חמיץ, יוסף חיים מבגדאד, יוסף חיים שרבני, יוסף חיים ירושלמי, יוסף בן-שלמה, יוסף בר-יוסף, יוסף ברמסון, יוסף בכור שור, יוסף ג'יקטיליה, יוסף גנאסיא, יוסף דן, יוסף דלה ריינה, יוסף דוד (רב), יוסף דוד טייטלבוים, יוסף הבא משושן הבירה, יוסף וייס (חוקר), יוסף כנאפו, יוסף ינון פנטון, יוסף יהודה חכים, יוסף יוזל הורוביץ, יוספה אבן-שושן, יורם יעקבסון, יוחנן אלימנו, יובל אשרוב, יובל דיין (תסריטאי), יובל הררי (חוקר מאגיה), יוהאן קמפר, יוהנס רויכלין, יוכי ברנדס, יכין ובועז, ייחוד השם, ייבום, 100 מושגי יסוד, 1240, 15 במרץ, 16 באפריל, 18 בנובמבר, 1992 בישראל, 21 באפריל, 21 בפברואר, 23 ביולי, 25 ביולי, 26 (מספר), 42 (מספר), 5 בדצמבר, 666 (מספר), 7 (מספר). להרחיב מדד (1597 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Antichrist Superstar

Antichrist Superstar הוא אלבום של להקת המטאל מרילין מנסון.

חָדָשׁ!!: קבלה וAntichrist Superstar · ראה עוד »

Drowned World/Substitute for Love

"Drowned World/Substitute for Love" (בעברית: "הָעוֹלָם טוֹבֵעַ/תַּחְלִיף לְאַהֲבָה") הוא שיר שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה, מתוך אלבום האולפן השביעי שלה, Ray of Light (1998).

חָדָשׁ!!: קבלה וDrowned World/Substitute for Love · ראה עוד »

Everytime

Everytime (בעברית: בכל פעם) הוא שיר של זמרת הפופ האמריקאית בריטני ספירס מתוך אלבומה הרביעי, In the Zone.

חָדָשׁ!!: קבלה וEverytime · ראה עוד »

Frozen

"Frozen" (בעברית: "קִפָּאוֹן") הוא שיר שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה, מתוך אלבום האולפן השביעי שלה, Ray of Light (1998).

חָדָשׁ!!: קבלה וFrozen · ראה עוד »

Good on You

Good on You (בעברית: כל הכבוד לך) הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת הקנדית לינדזי אל, מתוך אלבום האולפן החמישי שלה, Heart Theory.

חָדָשׁ!!: קבלה וGood on You · ראה עוד »

Heart Theory

Heart Theory (בעברית: תורת הלב) הוא אלבום האולפן החמישי של הזמרת-יוצרת הקנדית לינדזי אל.

חָדָשׁ!!: קבלה וHeart Theory · ראה עוד »

I Don't Love You

I Don't Love You (בעברית: אני לא אוהבת אותך) הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת הקנדית לינדזי אל, מתוך אלבום האולפן החמישי שלה, Heart Theory.

חָדָשׁ!!: קבלה וI Don't Love You · ראה עוד »

Little Star

"Little Star" (בעברית: "כּוֹכָב קָטָן") הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה, מתוך אלבום האולפן השביעי שלה, Ray of Light (1998).

חָדָשׁ!!: קבלה וLittle Star · ראה עוד »

Nothing Fails

"Nothing Fails" (בעברית: "שום דבר לא נכשל") הוא שיר של הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה מתוך אלבום האולפן התשיעי שלה, American Life (2003).

חָדָשׁ!!: קבלה וNothing Fails · ראה עוד »

Prince & Knight

Prince & Knight הוא ספר תמונות לילדים להט"בי-אמריקאי, שנכתב על ידי דניאל האק, ואויר על ידי סטיבי לואיס.

חָדָשׁ!!: קבלה וPrince & Knight · ראה עוד »

Ray of Light

Ray of Light (בעברית: קֶרֶן אוֹר) הוא אלבום האולפן השביעי של הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה.

חָדָשׁ!!: קבלה וRay of Light · ראה עוד »

Ray of Light (שיר)

"Ray of Light" (בעברית: "קֶרֶן אוֹר") הוא שיר שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה, מתוך אלבום האולפן השביעי שלה, (1998) והוא הופץ כסינגל השני מתוך האלבום ב-27 באפריל 1998, בהוצאת חברות התקליטים האחים וורנר ומאבריק רקורדס.

חָדָשׁ!!: קבלה וRay of Light (שיר) · ראה עוד »

Station to Station

Station to Station הוא אלבום מאת המוזיקאי הבריטי דייוויד בואי שיצא בשנת 1976.

חָדָשׁ!!: קבלה וStation to Station · ראה עוד »

The Power of Good-Bye

"The Power of Good-Bye" (בעברית: "כּוֹחָהּ שֶׁל הַפְּרֵדָה") הוא שיר שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה, מתוך אלבום האולפן השביעי שלה, Ray of Light (1998).

חָדָשׁ!!: קבלה וThe Power of Good-Bye · ראה עוד »

Want Me Back

Want Me Back (בעברית: רוצה את עצמי בחזרה) הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת הקנדית לינדזי אל, מתוך אלבום האולפן החמישי שלה, Heart Theory.

חָדָשׁ!!: קבלה וWant Me Back · ראה עוד »

מ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה ומ"ב · ראה עוד »

מאמר חסידות (חב"ד)

בחסידות חב"ד, מאמר חסידות, או בקיצור מאמר, הוא דבר תורה שנאמר או נכתב על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד, המבאר נושא עמוק בתורת חב"ד שיסודו בקבלה, ובו הסקת מסקנות בעבודת ה'.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאמר חסידות (חב"ד) · ראה עוד »

מאגר תורני

מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצירוף תוכנת איחזור מידע.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאגר תורני · ראה עוד »

מאגר האוספים הדיגיטליים בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

מאגר האוספים הדיגיטליים בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה מכיל מגוון של חומרים ראשוניים ושניונים בנושאים המשמשים למחקר, לימוד והוראה אקדמית.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאגר האוספים הדיגיטליים בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

מאגיה ללא דמעות

מאגיה ללא דמעות (באנגלית: Magick Without Tears) היה הספר האחרון שנכתב על ידי המיסטיקן האנגלי אליסטר קראולי, אף על פי שהספר יצא לאור רק לאחר מותו של קראולי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאגיה ללא דמעות · ראה עוד »

מאור עינים (די רוסי)

מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאור עינים (די רוסי) · ראה עוד »

מאור האפלה

מאור האפלה (בשפת המקור: נור אלצ'לאם. מכונה גם דרש בן ישעיה, ומדרש האור) הוא פירוש על פי הגישה הרציונלית על חמישה חומשי תורה, שמובאים בו דברי פירוש לפסוקים, דברי הלכה, ודרשות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאור האפלה · ראה עוד »

מאיר אליהו (רב)

הרב מאיר אליהו הוא רב, פוסק הלכה, דרשן ומחבר ספרים חרדי-ספרדי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר אליהו (רב) · ראה עוד »

מאיר אבן אלדבי

מֵאִיר אִבֶּן אֶלְדָבִּי (1310–1360) היה רב, חוקר, פילוסוף, הוגה דעות, סופר, פייטן, רופא ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר אבן אלדבי · ראה עוד »

מאיר אבן גבאי

רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר אבן גבאי · ראה עוד »

מאיר אבוחצירא

קברו של הבבא מאיר בהר הזיתים ירושלים רבי מאיר שלום אבוחצירא (בבא מאיר; ה'תרע"ז, 1917 – י"ז בניסן ה'תשמ"ג, 31 במרץ 1983) היה ראש ישיבה ומקובל מרוקאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר אבוחצירא · ראה עוד »

מאיר איש-שלום

מאיר איש-שלום מאיר איש-שלום (פרידמן) (10 ביולי 1831 – 26 בנובמבר 1908, כ"ט בתמוז ה'תקצ"א – כ"ט בחשון ה'תרס"ט) היה מחשובי חוקרי היהדות, מוציא לאור של חיבורים תורניים בעריכה מדעית ומחבר פירושים לספרים שונים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר איש-שלום · ראה עוד »

מאיר קצנלנבוגן

מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר קצנלנבוגן · ראה עוד »

מאיר שיף

הרב מאיר בן יעקב הכהן שיף (נודע בכינוי מהר"ם שיף; ה'שס"ה, 1605 – כ"א באדר ה'ת"א, 2 במרץ 1641) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר שיף · ראה עוד »

מאיר בן שמעון המעילי

רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי היה רב שחי בפרובאנס בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר בן שמעון המעילי · ראה עוד »

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר בניהו · ראה עוד »

מאיר בר-אשר

מאיר מיכאל בר-אשר (נולד ב-1955) הוא פרופסור מן המניין בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, כיהן בראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ובראש החוג לשפה וספרות ערבית והיה מופקד הקתדרה בחקר האסלאם על שם מקס שלזינגר באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר בר-אשר · ראה עוד »

מאיר ביקייאם

הרב מאיר ביקייאם (בערך ת"ע 1710 - כ"ט בתמוז תקכ"ט, 3 באוגוסט 1769) היה רב ומקובל באזמיר ומחבר ספרים פורה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר ביקייאם · ראה עוד »

מאיר דב רכניצר

הרב רכניצר הרב מאיר דב (רב בערל) רכניצר (נולד י"ב באייר תשי"ח, 2 במאי 1958) הוא ראש ישיבת בעלז "אהל יהושע" בחיפה, ורב קהילת בעלז המקומית.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר דב רכניצר · ראה עוד »

מאיר הכהן פופרש

רבי מאיר פופרש (או "פאפירש") בן יהודה לייב הכהן (ה'שפ"ח – ב' באדר ה'תכ"ב, 21 בפברואר 1662) היה מקובל, שעסק בהפצת תורת האר"י ורבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר הכהן פופרש · ראה עוד »

מאיר ינאי

מאיר ינאי (26 בספטמבר 1928, ברלין – 18 ביולי 2009, תל אביב) היה שחקן תיאטרון, במאי, בעל תיאטרון ומחזאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר ינאי · ראה עוד »

מאיר יחיאל הולשטוק

רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"א, 1851 – י"ט באדר ה'תרפ"ח, 11 במרץ 1928), היה האדמו"ר מאוסטרובצה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר יחיאל הולשטוק · ראה עוד »

מאיר יהודה גץ

הרב מֵאִיר יְהוּדָה גֵץ (ט"ו באב ה'תרפ"ד, 15 באוגוסט 1924 – כ"ג באלול ה'תשנ"ה, 18 בספטמבר 1995) היה רב ומקובל ספרדי ששימש כרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומאיר יהודה גץ · ראה עוד »

מנאכ'ה

מְנַאכֵ'ה (בערבית: مناخة) היא עיירה במחוז צנעא שבתימן, כ-60 ק"מ דרומית-מערבית לצנעא.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנאכ'ה · ראה עוד »

מנחם מנדל משקלוב

רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנכין היילפרין

הרב מנחם מנכין (מענכין) היילפרין (לעיתים: הלפרין; תר"ד, 1844 – ו' בניסן תרפ"ד, 1924) היה מקובל ירושלמי, ומחבר הוספות, הגהות וביאורים לספר "עץ חיים" של הרב חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנחם מנכין היילפרין · ראה עוד »

מנחם עזריה מפאנו

רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנחם עזריה מפאנו · ראה עוד »

מנחם פרומן

הרב מנחם חי שלום פרומן (כ' בסיוון ה'תש"ה, 1 ביוני 1945 - כ"ג באדר ה'תשע"ג, 4 במרץ 2013), היה רבה של תקוע, פעיל שלום ומשורר.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנחם פרומן · ראה עוד »

מנחם צבי קדרי

מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari; 18 במאי 1925 – 17 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנחם צבי קדרי · ראה עוד »

מנחם קלנר

מנחם קלנר (נולד ב-1946) הוא חוקר פילוסופיה יהודי אמריקאי-ישראלי העוסק בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים ובייחוד בפילוסופיה של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנחם קלנר · ראה עוד »

מנחם רקנאטי

רבי מנחם בן בנימין רקאנטי (או ריקאנטי; 1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנחם רקנאטי · ראה עוד »

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »

מנדל לפין

ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' ישראל מסלנט רבי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול, גליציה, האימפריה האוסטרית) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנדל לפין · ראה עוד »

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנורת הכנסת · ראה עוד »

מנוח הנדל

רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.

חָדָשׁ!!: קבלה ומנוח הנדל · ראה עוד »

מסעוד אלחדד

הרב מסעוד הכהן אלחדד (לעיתים בראשי תיבות רמה"ח; ~ה'תק"ף, 1820 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז, 24 ביוני 1927) היה רב, פרשן התלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומסעוד אלחדד · ראה עוד »

מסעוד ריוח

הרב מסעוד ריוח (ה'תרס"ח, 1908 - י' באדר ה'תשל"ט, 9 במרץ 1979), היה הרב הראשי וראש הישיבה של שלומי בישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומסעוד ריוח · ראה עוד »

מסורת

מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומסורת · ראה עוד »

מסכת אצילות

מסכתא אצילות, מדרש אצילות או מסכת אצילות הוא חיבור קבלי אנונימי קדום, אשר מיוחס במסורת למחבר מתקופת דוד המלך ועוסק בנושאים קבליים יסודיים כמו עשר הספירות, מעשה בראשית ושמות המלאכים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומסכת אצילות · ראה עוד »

מסילת ישרים

מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומסילת ישרים · ראה עוד »

מעשה מרכבה

תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ומעשה מרכבה · ראה עוד »

מעשה בני האלוהים

"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה"ש פסל מ-1923 מאת דניאל צ'סטר פרנץ'. מעשה בני האלוהים ובנות האדם או חטא בני האלוהים, הוא סיפור המופיע בספר בראשית פרק ו', פסוקים א'-ד'.

חָדָשׁ!!: קבלה ומעשה בני האלוהים · ראה עוד »

מעשה בראשית

מעשה בראשית הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית; כשהיא מתייחסת לדברים שהאל ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע.

חָדָשׁ!!: קבלה ומעשה בראשית · ראה עוד »

מעשה העז

כריכת "מעשה העז" (1925) בעיצוב זאב רבן מעשה העז הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: קבלה ומעשה העז · ראה עוד »

מעושרות

מעושרות הייתה תוכנית מציאות תיעודית ישראלית המבוססת על הפורמט האמריקאי "The Real Housewives" של ערוץ בראבו, העוקבת אחר חייהן של נשים ישראליות אמידות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומעושרות · ראה עוד »

מצב רוח

210 פיקסלים מצב רוח הוא מצב רגשי שנמשך פרק זמן מסוים, המשפיע על הדרך שבה האדם חווה את עולמו הפנימי והחיצוני.

חָדָשׁ!!: קבלה ומצב רוח · ראה עוד »

מצוות תכלת

מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.

חָדָשׁ!!: קבלה ומצוות תכלת · ראה עוד »

מצווה הבאה בעבירה

אחת הדוגמאות המובאות בתלמוד למצווה הבאה בעבירה היא קיום מצוות ארבעת המינים באמצעות לולב גזול. מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו.

חָדָשׁ!!: קבלה ומצווה הבאה בעבירה · ראה עוד »

מקס קדושין

מקס קדושין מקס קדושין (באנגלית: Max Kadushin; 6 בדצמבר 1895 - 23 ביולי 1980) היה רב והוגה דעות קונסרבטיבי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומקס קדושין · ראה עוד »

מקבציאל (מאסף תורני)

מקבציאל הוא קובץ תורני שהתפרסם בין השנים תשמ"ה-תשע"ג על ידי מכון אהבת שלום, בקובץ התפרסמו מאמרי הלכה מחכמי ורבני חברת אהבת שלום וכתבי יד מרבני יהדות המזרח.

חָדָשׁ!!: קבלה ומקבציאל (מאסף תורני) · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומקובל · ראה עוד »

מקובלי צפת

מקובלי צפת הוא כינוי קיבוצי ליהודים שעסקו בלימוד קבלה ("מקובלים") שחיו ופעלו בעיר צפת בתקופת האר"י (רבי יצחק לוריא), לפניו ואחריו, בטווח השנים שבין שנת ה'ר"פ (1520) בערך עד שנת ה'ש"ס (1600).

חָדָשׁ!!: קבלה ומקובלי צפת · ראה עוד »

מר שושני

מר שושני (כונה גם פרופסור שושני או החכם שושני; בצרפתית: Monsieur Chouchani; 9 בינואר 1895 כ"ה בטבת תרנ"ה, בריסק, – כ"ו בטבת תשכ"ח, 26 בינואר 1968, דוראסנו, אורוגוואי) היה חכם ואינטלקטואל יהודי מסתורי, אשר העלים את זהותו האמיתית אך לטענת רבים שמו היה הלל פרלמן.

חָדָשׁ!!: קבלה ומר שושני · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרטין בובר · ראה עוד »

מרדכי מנשה זילבר

הרב מרדכי מנשה זילבר (מכונה ר' מוטל; נולד בג' באלול תשי"א, 4 בספטמבר 1951) הוא אדמו"ר של חסידות תולדות יהודה סטיטשין.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי מנשה זילבר · ראה עוד »

מרדכי מלצר

הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי מלצר · ראה עוד »

מרדכי מורה

מרדכי מורה (Mordecai Moreh; נולד ב-15 בנובמבר 1937) הוא צייר ישראלי המתגורר בפריז ובירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי מורה · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי אהרן גינצבורג

מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »

מרדכי עטיה

הרב מרדכי בן ישועה עטייה, (כ' בחשוון ה'תרנ"ו, 7 בנובמבר 1895 - י"ד בתמוז ה'תשל"ח, 18 ביולי 1978) היה תלמיד חכם, מקובל ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי עטיה · ראה עוד »

מרדכי פלונגיאן

מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ז בחשוון ה'תרמ"ד, 27 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »

מרדכי רוזנבלט מאושמינה

רבי מרדכי וייצל רוזנבלט (ה'תקצ"ז, 1836 - י"ב באדר א' ה'תרע"ו, 1916) ידוע כרבי מרדכי מאושמינה על שם העיר אושמינה הסמוכה לוילנה שבה כיהן כרב.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי רוזנבלט מאושמינה · ראה עוד »

מרדכי שרעבי

ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר חצר ביתו (2019) הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרע"ב, 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי שרעבי · ראה עוד »

מרדכי שיינברגר

הרב מרדכי שיינברגר (בכתיב יידישאי: שיינבּערגער) (נולד ב-8 בספטמבר 1938, י"ב באלול ה'תרצ"ח) הוא מקובל, מחבר ספרים והמנהיג הרוחני של ציבור חסידי אשלג ביישוב אור הגנוז, וראש ישיבת קרעטשניף ברחובות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי שיינברגר · ראה עוד »

מרדכי לבנון (צייר)

מרדכי לבנון (וַיְיס) (7 בפברואר 1901 – כ"ח בתשרי תשכ"ט, 20 באוקטובר 1968) היה מחשובי ציירי הנוף הישראלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי לבנון (צייר) · ראה עוד »

מרדכי זאב אורנשטיין

מצבת קברו של הרב מרדכי זאב אורנשטיין בלבוב רבי מרדכי זאב ב"ר משה אורנשטיין (~ה'ת"ץ, 1730 – ב' בשבט ה'תקמ"ז, 21 בינואר 1787) היה רב ומקובל גליציאני, אב"ד לבוב ומשנה לרב המדינה של גליציה בגלילות לודמיר וזמושץ'.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי זאב אורנשטיין · ראה עוד »

מרדכי בנט

קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי בנט · ראה עוד »

מרדכי בר מוחא

טקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בגבעת נשר בשנת 1970. ליד הארון הרב מרדכי בר-מוחא, רבה הספרדי של נשר. אנדרטה לכבודו של הרב מרדכי בר מוחא, בתחילת הרחוב הנושא את שמו בתל חנן קבר של הרב מרדכי בר מוחא בבית הקברות של נשר הרב מרדכי ניסים בר מוחא (מרץ 1936 - אוגוסט 1999) היה הרב הראשי הספרדי של נשר בשנים 1969–1999.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי בר מוחא · ראה עוד »

מרדכי גרוס

הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא אב"ד "חניכי הישיבות", רבן של כמה קהילות בבני ברק ובמודיעין עילית ופוסק הלכה חרדי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי גרוס · ראה עוד »

מרדכי יפה

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרדכי יפה · ראה עוד »

מרוז

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרוז · ראה עוד »

מרכז קופת חולים

מרכז קופת חולים, שהוא כיום "בית המרכז לקבלה", הוא מבנה ייחודי מבין מבני הסגנון הבינלאומי שנבנו בתל אביב.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרכז קופת חולים · ראה עוד »

מרילין מנסון (להקה)

מרילין מנסון (Marilyn Manson) היא להקת אינדסטריאל מטאל ורוק הממוקמת בהוליווד, קליפורניה שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ומרילין מנסון (להקה) · ראה עוד »

משך חכמה

ספר משך חכמה הוא פירוש על התורה בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשך חכמה · ראה עוד »

משנתו של גרשם שלום

זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »

משנה מקום משנה מזל

משנה מקום משנה מזל הוא ביטוי רווח בעברית המתאר את השפעת שינוי המקום על מזלו של האדם.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשנה מקום משנה מזל · ראה עוד »

משפט שלמה

משפט שלמה בציורו של האמן הצרפתי גוסטב דורה (1866) משפט שלמה בציורו של פטר פאול רובנס (בסביבות 1617) משפט שלמה, ציור מאת ג'ובאני בטיסטה טייפולו (1726–1729) משפט שלמה הוא סיפור מקראי, המופיע ב.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשפט שלמה · ראה עוד »

משפט בייליס

מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשפט בייליס · ראה עוד »

משפחת עבו

הרב הקונסול יעקב חי עבו ורעייתו אסתר מלכה, עם שומר הראש הטורקי, הקאוואס משפחת עבו היא משפחה יהודית שעלתה לארץ ישראל מאלג'יר ב-1817 והשתקעה בצפת - משום היותה מרכז רוחני חשוב לתורת הקבלה ובגלל קרבתה להר מירון, מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשפחת עבו · ראה עוד »

משפחת קסטלאצו

משפחת קסטלאצו הייתה משפחה איטלקית-יהודית שהתיישבה בקהיר בתחילת המאה ה-16, שם כמה מחבריה הצטיינו בתפקידי רבנים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשפחת קסטלאצו · ראה עוד »

משפחת קלהורה

רבי עקיבא איגר מלווה בשנים מבני משפחת קלהורה: רבי יעקב קאלווארי, ותלמידו רבי משה לאנדסברג (בנו של מחבר הספר "תואר פני שלמה"), דיינים בפוזנן (1837) משפחת קלהורה (נכתב גם; קאלהורא, קאלהורי, קאליהרו קאליהרי, קאליהארא, קאליפארא, קליפארי, קליפארה, וגם קאלווארי) הייתה משפחה יהודית ממוצא ספרדי בפולין.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשפחת קלהורה · ראה עוד »

משפחת קלונימוס

משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשפחת קלונימוס · ראה עוד »

משפחת קוריאל

קוריאל היא משפחת אנוסים מכובדת וענפה מספרד מהכפר קוריאל curiel שליד העיר טולדו, שהוגלתה לפורטוגל ב-1492.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשפחת קוריאל · ראה עוד »

משפחת דפיסא

דפיסא (קריא: דה פיזה) הייתה משפחה יהודית חשובה מפירנצה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשפחת דפיסא · ראה עוד »

משקים שנתגלו

משקים שנתגלו או מים שנתגלו הוא מושג הלכתי לפיו מים, חלב או יין ששהו מגולים (לא מכוסים) ללא השגחת אדם, אסורים בשימוש.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשקים שנתגלו · ראה עוד »

משה מפראג

רבי משה בן רבי מנחם היה רב ומקובל שחי בפראג במאות השבע עשרה והשמונה עשרה; מתלמידיו של רבי דוד אופנהיים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה מפראג · ראה עוד »

משה מפיזענץ

משה בן יצחק מפיזענץ היה פרשן ודרשן שפעל בשלהי המאה ה-16 בפולין ובמוראביה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה מפיזענץ · ראה עוד »

משה מזרחי (מקובל)

רבי משה מזרחי הסופר (רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה מזרחי (מקובל) · ראה עוד »

משה מבורגוס

רבי משה בן שלמה בן שמעון מבורגוס היה מגדולי מקובלי קסטיליה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה מבורגוס · ראה עוד »

משה מבוטריל

רבי משה בן יצחק מבוטרֶל (הרמ"ב, ה'ק"ן – ה'ר' לערך, 1390 – 1440) היה מחכמי ומקובלי ספרד שהתגורר בצנטירל שבספרד.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה מבוטריל · ראה עוד »

משה אסבאג

ספר 'פני משה' לרבי משה אסבאג הרב משה אסבאג (סביב ה'תק"כ, 1760 - תשרי ה'תקפ"ה, 1824) היה מקובל, פוסק הלכה ודרשן, ראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של מרקש במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה אסבאג · ראה עוד »

משה אלשקר

משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר; 1466, סמורה – 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה אלשקר · ראה עוד »

משה אלשיך

רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה אלשיך · ראה עוד »

משה אליהו הלפרין

הרב משה אליהו הלפרין (ה'תרל"ב 1872 - י"ח בניסן ה'תרפ"א, 1921) היה רב נואם ועסקן ממנהיגי היהדות החרדית בפולין הקונגרסאית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונציג בסיים הפולני.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה אליהו הלפרין · ראה עוד »

משה איסרליש

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה איסרליש · ראה עוד »

משה אידל

משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם; חתן פרס ישראל למדעי היהדות; מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מ-1 באוגוסט 2013.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה אידל · ראה עוד »

משה סרטל

משה סרטל משה סַרטֶל (נולד ב-1942) הוא משורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה סרטל · ראה עוד »

משה עידאן

הרב משה עידאן (ה'תר"ב, 1842 – ד' באלול ה'תרנ"ד, 5 בספטמבר 1894) היה דיין ומקובל, שפעל באי ג'רבה ובעיר גאבס שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה עידאן · ראה עוד »

משה פרובינצאלו

רבי משה פרובינצאלו או פרובינצאלי (ה'רס"ג, 1503 – ד' באלול ה'של"ו, יולי 1576) היה רב וראש ישיבה במודינה ומנטובה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה פרובינצאלו · ראה עוד »

משה קסירר

משה קסירר (נולד ב-1967 בנתניה) הוא צייר ואמן ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה קסירר · ראה עוד »

משה קרוי

משה קרוי (6 בינואר 1948 – ינואר 1989) היה פילוסוף ישראלי, אשר התפרסם בשל הגותו הייחודית במהלך שנות השבעים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה קרוי · ראה עוד »

משה קורדובירו

רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה קורדובירו · ראה עוד »

משה שפירא (רב)

הרב משה שפירא (כ"ה באייר ה'תרצ"ה, 28 במאי 1935 - י' בטבת ה'תשע"ז, 7 בינואר 2017) היה הוגה דעות חרדי ליטאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה שפירא (רב) · ראה עוד »

משה שרון (סופר)

משה שרון (נולד בו' בניסן ה'תשל"ח, 13 באפריל 1978) הוא סופר, מרצה ומאמן אישי ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה שרון (סופר) · ראה עוד »

משה לוריא

הרב רפאל משה לוריא (תרצ"ז, 1936 - כ"ז בכסלו תש"ע, 14 בדצמבר 2009) היה רב ומקובל ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה לוריא · ראה עוד »

משה זכות

רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה זכות · ראה עוד »

משה חלמיש

משה חלמיש (נולד בשנת תרצ"ז, 1 באפריל 1937) הוא חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה זו.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה חלמיש · ראה עוד »

משה חגיז

רבי משה חגיז (כונה גם "המני"ח"; ה'תל"ב, (1672) – נפטר אחרי שנת ה'תק"י, 1750), היה מחכמי ירושלים במאה ה-18, מראשי הלוחמים בשבתאות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה חגיז · ראה עוד »

משה חיים אפרים מסדילקוב

רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב (ה'תק"ב, 1742 לערך - י"ז באייר ה'תק"ס, 12 במאי 1800) היה נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט), מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה חיים אפרים מסדילקוב · ראה עוד »

משה בן מכיר

רבי משה בן מכיר (או משה בן יהודה המכירי) היה ממקובלי העיר צפת במאה ה-16, עמד בראש ישיבה בעין זיתון, מחבר הספר סדר היום.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה בן מכיר · ראה עוד »

משה בן מימון אלבאז

רבי משה בן מימון אלבאז (מכונה גם: רמב"ם אלבאז; המאה ה-16) היה רב ומקובל בעיר תרודאנת שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה בן מימון אלבאז · ראה עוד »

משה בן יעקב

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה בן יעקב · ראה עוד »

משה בן-טוב

הרב משה בן טוב (ה'תר"ץ, 1930 - ה' באב ה'תש"ע, 16 ביולי 2010) היה ראש "מוסדות דור ודור".

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה בן-טוב · ראה עוד »

משה ברגמן

הרב משה ברגמן כ"ט בשבט תרס"ט, 20 בפברואר 1909 – י"א בטבת תשל"ח, 21 בדצמבר 1977) היה ראש ישיבת בני עקיבא במירון, ולאחר מכן ראש ישיבת רשב"י בבני ברק.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה ברגמן · ראה עוד »

משה גרשוני

משה גרשוּני (11 בספטמבר 1936 – 22 בינואר 2017) היה צייר ופסל ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה גרשוני · ראה עוד »

משה דוד בקשט

הרב משה דוד בקשט ה'תרס"ב, 1902 – י"ד בתשרי ה'תשמ"ג, 1 באוקטובר 1982 היה אחד מראשוני התלמידים בישיבת "מרכז הרב" ומעשרת התלמידים הבולטים בישיבה שבחר הרב אברהם יצחק הכהן קוק כדי שיהוו את הגרעין הראשון של "מכון הרי פישל".

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה דוד בקשט · ראה עוד »

משה די לאון

הרב משה בן שם טוב די לאון (בלאדינו: Moshe ben Sem Tob de León; כנראה 1240 ה'א' ללוח העברי ? -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה די לאון · ראה עוד »

משה הלברטל

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה הלברטל · ראה עוד »

משה הגר (קוסוב)

רבי משה הגר (מכונה לקט עני על שם ספרו; תרט"ו או תר"ך – ו' בתמוז תרפ"ה) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות קוסוב.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה הגר (קוסוב) · ראה עוד »

משה הגולה מקיוב (השני)

רבי משה הגולה מקיוב (ט"ו בכסלו ה'ר"ט, 12 בנובמבר 1448 - ה'ר"ף בערך) היה רב בתקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים אשר עסק בקבלה ואף כתב מספר ספרים בנושא.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה הגולה מקיוב (השני) · ראה עוד »

משה הדרשן

רבי משה הדרשן, היה רב, דרשן, מפרש ומחבר צרפתי מראשוני הראשונים, פעל במחצית הראשונה של המאה ה-11, תושב העיר נרבונה שבפרובאנס, התפרסם ביצירתיותו בתחומי המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה הדרשן · ראה עוד »

משה ובר

הרב חיים משה ובר (ה' בכסלו תרע"ד, 23 בנובמבר 1913 - י"ח באדר א' תש"ס, 24 בפברואר 2000) היה מראשי ישיבות "חת"ם סופר" ו"אוהל משה", מחזיר בתשובה ומשפיע חב"די בישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה ובר · ראה עוד »

משה כהן שאולי

הרב משה כהן שאולי (ג' בסיון ה'תר"ף – כ"ו בתשרי ה'תשנ"ה; 20 במאי 1920 – 1 באוקטובר 1994) היה איש חינוך ומעש.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה כהן שאולי · ראה עוד »

משה יאיר וינשטוק

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »

משה יהודה לייב פרידמן

רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה, 1865 - י' באלול תש"ז, 1947) שכונה "פַּאשְקַנער", היה מייסד חסידות פשקאן.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשה יהודה לייב פרידמן · ראה עוד »

משולם זושא מאניפולי

רבי משולם זוסיל מאניפולי (בכתיב יידי: אניפאלי; ידוע בכינוי "הרבי ר' זוּשֶׁא"; ה'ת"ץ, 1730 – ב' בשבט ה'תק"ס, 28 בינואר 1800) היה צדיק חסידי בהאנופיל שבגליציה בראשיתה של תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש ואחיו של רבי אלימלך מליז'נסק.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשולם זושא מאניפולי · ראה עוד »

משולם בן משה ממגנצא

רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »

משולם בן משה מבדרש

רבי משולם מבדרש (~דתתק"כ, 1160 – דתתקצ"ח, 1238) היה מגדולי רבני פרובאנס בתחילת המאה ה-13, ומחבר 'ספר ההשלמה'.

חָדָשׁ!!: קבלה ומשולם בן משה מבדרש · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: קבלה ומשיח שקר · ראה עוד »

מתתיה דלקרוט

מתתיה דלקרוט היה מלומד יהודי ממוצא פולני, הוא חי ופעל באמצע המאה ה-16, התפרסם בזכות ספרו "צל העולם" העוסק בענייני הבריאה והעולם.

חָדָשׁ!!: קבלה ומתתיה דלקרוט · ראה עוד »

מתי מגד

מתי מגד (1 במאי 1923 - 16 בנובמבר 2003) היה סופר עברי מאנשי הפלמ"ח.

חָדָשׁ!!: קבלה ומתי מגד · ראה עוד »

מלאכי הכהן

רבי מלאכי הכהן (כ"ב בתמוז ה'ת"ס, 10 ביולי 1700 - כ"א בחשון ה'תקל"ב, 29 באוקטובר 1771) היה רב איטלקי, מגדולי רבני ליוורנו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה ומלאכי הכהן · ראה עוד »

מלחמת גוג ומגוג

גוג ומגוג מתקיפים את ירושלים. איור בכתב יד טולוז, מחצית המאה ה-13. Toulouse, Bibliothèque municipale מלחמת גוג ומגוג הוא מושג הקיים במסורות שונות ביהדות, בנצרות ובאסלאם, המתאר מלחמה או סדרת מלחמות שצפויות להתרחש באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומלחמת גוג ומגוג · ראה עוד »

מלחמות ה' (יחיא קאפח)

מלחמות ה' הוא ספר מאת הרב יחיא קאפח, מנהיג הפלג הדרדעי ביהדות תימן, שנושאו הוא אמונת הייחוד, וההתנגדות לקבלה בכלל ולספר הזוהר בפרט, משום, שלדעתו של הרב קאפח, מדובר בעבודה זרה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומלחמות ה' (יחיא קאפח) · ראה עוד »

מלכות (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה ומלכות (פירושונים) · ראה עוד »

מלילה הלנר-אשד

מלילה הלנר-אשד (נולדה ב-1958 בירושלים) היא חוקרת קבלה, עמיתת מחקר בכירה במכון שלום הרטמן.

חָדָשׁ!!: קבלה ומלילה הלנר-אשד · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: קבלה ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מטטרון

איסלאמי מהמאה ה-14 מֶטָטְרוֹן (בערבית: ميططرون; נקרא גם שר הפנים) הוא מלאך חשוב המופיע בספרות המיסטית היהודית, והושאל ממנה למיסטיקה הנוצרית והמוסלמית, מהמאות הראשונות לספירה ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: קבלה ומטטרון · ראה עוד »

מזל דלי

סמל מזל דלי נושא המים בול ישראלי המוקדש למזל דלי קבוצת הכוכבים דלי, כפי שנראים בעין בלתי מזוינת. מזל דלי הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומזל דלי · ראה עוד »

מחקרי ירושלים במחשבת ישראל

עטיפת החוברת הראשונה של '''מחקרי ירושלים במחשבת ישראל''' מחקרי ירושלים במחשבת ישראל הוא כתב עת מחקרי בתחומי מחשבת ישראל, הפילוסופיה היהודית ותורת הסוד היהודית, שנוסד על ידי פרופסור יוסף דן, בשנת תשמ"א.

חָדָשׁ!!: קבלה ומחקרי ירושלים במחשבת ישראל · ראה עוד »

מחשבת ישראל

מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומחשבת ישראל · ראה עוד »

מחלקת הל"ה

מחלקת הל"ה (נקראת גם שיירת הל"ה או בפשטות הל"ה; כונתה מחלקת ההר על ידי חיים גורי, בשירו "הנה מוטלות גופותינו"), הייתה מחלקה מקובצת של 40 לוחמים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומחלקת הל"ה · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: קבלה ומחלוקת · ראה עוד »

מחלוקת קורח ועדתו

מות קורח, דתן ואבירם, ציור מאת גוסטב דורה מחלוקת קורח ועדתו הוא סיפור מקראי, המופיע ב.

חָדָשׁ!!: קבלה ומחלוקת קורח ועדתו · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: קבלה ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מבואות קצרים מאוד

מבואות קצרים מאוד (באנגלית: Very Short Introductions) היא סדרת ספרי עיון של הוצאת אוניברסיטת אוקספורד המגישה הקדמות תמציתיות לנושאים שונים, שנכתבו בידי חוקרים מומחים בתחום.

חָדָשׁ!!: קבלה ומבואות קצרים מאוד · ראה עוד »

מגן דוד

200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומגן דוד · ראה עוד »

מגנום אופוס

מַגְנוּם אוֹפּוּס (או אופוס מגנום) הוא ביטוי לטיני שפירושו "היצירה הגדולה".

חָדָשׁ!!: קבלה ומגנום אופוס · ראה עוד »

מגזרת נייר יהודית

מגזרת נייר יהודית, המציגה מגן דוד מוקף בגלגל המזלות מגזרת נייר יהודית היא סוג של אמנות יהודית עממית, מסורתית מסוג מגזרת נייר שהייתה נפוצה בקהילות יהודיות באירופה, בצפון אפריקה וברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: קבלה ומגזרת נייר יהודית · ראה עוד »

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.

חָדָשׁ!!: קבלה ומגיד (קבלה) · ראה עוד »

מגיד מישרים (ספר)

מגיד מישרים הוא ספר מוסר, פרשנות המקרא וקבלה, שיצא לאור בלובלין ובוונציה בשנים ה'ת"ו–ה'ת"ט.

חָדָשׁ!!: קבלה ומגיד מישרים (ספר) · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: קבלה ומדעי היהדות · ראה עוד »

מדרש הגדול

מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: קבלה ומדרש הגדול · ראה עוד »

מדרשת טהר

מדרשת טׂהר היא מדרשה תורנית לבנות, הממוקמת ביישוב יד בנימין, כחלק ממוסדות תורת החיים בנשיאות הרב שמואל טל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומדרשת טהר · ראה עוד »

מדונה

מדונה לואיז צ'יקוני (באנגלית: Madonna Louise Ciccone; נולדה ב-16 באוגוסט 1958), המוכרת בשמה הפרטי מדונה, היא זמרת-יוצרת, שחקנית, מפיקה מוזיקלית, ואשת עסקים אמריקאית.

חָדָשׁ!!: קבלה ומדונה · ראה עוד »

מדונה ויין גייסי

מדונה ויין גייסי הוא שם הבמה של סטפן גרגורי ביר הבן (נולד ב-6 במרץ 1964 בפורט לודרדייל, פלורידה שבארצות הברית) שהוא הקלידן לשעבר של להקת המטאל אלטרנטיבי מרילין מנסון.

חָדָשׁ!!: קבלה ומדונה ויין גייסי · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מוסא בן דוד וחיון

הרב מוסא בן דוד וחיון (אוחיון, בן חיון) (סביב ה'תק"כ, 1760 – כ"ד באב ה'תקע"ז, 6 באוגוסט 1817) היה פוסק הלכה, מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה ומוסא בן דוד וחיון · ראה עוד »

מוסר אביך

מוסר אביך הוא ספר מוסר שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: קבלה ומוסר אביך · ראה עוד »

מור (בושם)

עץ המור מור, בתערוכה "הנס והמגפה, ירושלים: גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. גבישי מור מוֹר הוא בושם המופק משרף עץ המור (Commiphora Myrrha) אשר מקורו באתיופיה ותימן.

חָדָשׁ!!: קבלה ומור (בושם) · ראה עוד »

מור אלטשולר

מור סלאי אלטשולר (נולדה ב־10 באוקטובר 1957) היא חוקרת במחשבת ישראל, בתחום הקבלה, החסידות והמשיחיות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומור אלטשולר · ראה עוד »

מורה נבוכי הזמן

מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »

מורה רוחני (העידן החדש)

מורה רוחני בעידן החדש הוא אדם בעל יכולות הוראה אשר צורת חייו משמשת דוגמה חיה לדבריו ולימודו.

חָדָשׁ!!: קבלה ומורה רוחני (העידן החדש) · ראה עוד »

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומורה הנבוכים · ראה עוד »

מושגי יסוד בקבלה

הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית אשר לפי המסורת הועברה ממורה לתלמידיו למן האדם הראשון והיא עוסקת בעניינים רוחניים, אלוהיים, מופשטים מזמן מקום ותנועה, ולכך נדרשו המקובלים לשפה ייחודית, שבאמצעותה יעבירו הלאה את חכמת הנסתר שהשכל הפשוט אינו יכול להשיגה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומושגי יסוד בקבלה · ראה עוד »

מות משה

משה מתבונן על הארץ מפסגת הר נבו מות משה מתואר ב ומהווה למעשה את האירוע האחרון לפני כניסתם של בני ישראל לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: קבלה ומות משה · ראה עוד »

מוזיקה קלאסית ישראלית

נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006 האורקסטרה של ראשון לציון, לפני 1899 תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון כפר סבא בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוזיקה לילדי מעברה בישראל שנת 50–1949 שיעור נגינה קבוצתי, נתיבות, שנות ה-70' מקהלת כפר ורבורג, 1973 הרביעייה הישראלית החדשה. משמאל: אלכסנדר טלמוזיקה קלאסית ישראלית החלה להתפתח בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: קבלה ומוזיקה קלאסית ישראלית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מודל הארץ ככדור

איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספֵירות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי תפיסת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, בה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ כעובדה פיזיקלית מוכחת.

חָדָשׁ!!: קבלה ומודל הארץ ככדור · ראה עוד »

מכתב מאליהו

מכתב מאליהו הם סדרת ספרים בענייני מוסר, אמונה והשקפה שנלקטו מתוך כתבי הרב אליהו אליעזר דסלר.

חָדָשׁ!!: קבלה ומכתב מאליהו · ראה עוד »

מכון אהבת שלום

מכון אהבת שלום הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור של ספרי קודש המופעל על ידי חברת אהבת שלום.

חָדָשׁ!!: קבלה ומכון אהבת שלום · ראה עוד »

מכון הרצי"ה

מכון הרצי"ה (מכון הרב צבי יהודה) הוא מכון להוצאת ספרים של ישיבת מרכז הרב, שמשכנו בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומכון הרצי"ה · ראה עוד »

מכינה קדם-צבאית חנתון

סמל מכינת חנתון מכינה קדם-צבאית חנתון היא מכינה קדם-צבאית הממוקמת בחנתון אשר בגליל התחתון שהוקמה בשנת 2012.

חָדָשׁ!!: קבלה ומכינה קדם-צבאית חנתון · ראה עוד »

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם בפשטות מכילתא, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומכילתא דרבי ישמעאל · ראה עוד »

מי מרום

מי מֵרום היא סדרת ספרים הגותית ("במחשבת האמונה"), העוסקת בענייני הגאולה ואופי הופעתה בדורותינו, תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, מועדים ונושאים אמוניים נוספים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומי מרום · ראה עוד »

מי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות

מי זאת עולה הוא ספר מאת הרב ניר מנוסי העוסק בדמויות נשיות בתורה, על פי פירושים מתחום הקבלה והחסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות · ראה עוד »

מימוש עצמי

מימוש עצמי או הגשמה עצמית היא מונח המשמש במספר תאוריות פסיכולוגיות, אך ללא אחידות מלאה במשמעותו.

חָדָשׁ!!: קבלה ומימוש עצמי · ראה עוד »

מים (פסל)

"מים" (1996) הוא יצירה מאת האמן הישראלי מיכה אולמן, המורכבת משני מכסי מערכת מים, שבהם הטביע האמן את כפות ידיו.

חָדָשׁ!!: קבלה ומים (פסל) · ראה עוד »

מים אחרונים

כלי מכסף למים אחרונים בהלכה, מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).

חָדָשׁ!!: קבלה ומים אחרונים · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מיסטיקה

ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיסטיקה · ראה עוד »

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית (מיסטי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »

מיקרוקוסמוס (פילוסופיה)

האדם כמיקרוקוסמוס (האדם עולם קטן) היא תפיסה הרווחת בתרבויות שונות, ולפיה האדם מקבילה מדויקת של העולם בכללותו.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיקרוקוסמוס (פילוסופיה) · ראה עוד »

מירצ'ה אליאדה

מירצ'ה אליאדהתמונה להחלפה מירצָ'ה אליאדה (ברומנית: Mircea Eliade; 13 במרץ 1907 - 22 באפריל 1986) היה חוקר, הוגה דעות וסופר רומני, הנחשב לאחד מחוקרי הדתות הגדולים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: קבלה ומירצ'ה אליאדה · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מיה רבינוביץ'

מיה רבינוביץ' (נולדה ב-1976) היא סופרת ילדים ועורכת משחקי ילדים ישראלית, יוצרת ומקיימת סדנאות ושעות סיפור לילדים.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיה רבינוביץ' · ראה עוד »

מיכאל (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם מיכאל.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכאל (פירושונים) · ראה עוד »

מיכאל אלקיים

מיכאל אלקיים (נולד ב-1 באפריל 1955) הוא צייר ישראלי המצייר בסגנון אמנות יהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכאל אלקיים · ראה עוד »

מיכאל סגן-כהן

מיכאל סְגן-כהן (2 במרץ 1944, ז׳ באדר ה׳תש״ד – 20 בפברואר 1999, ד׳ באדר ה׳תשנ״ט) היה אמן, הוגה, מרצה, היסטוריון, חוקר, אוצר ומבקר אמנות ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכאל סגן-כהן · ראה עוד »

מיכאל שניידר

מיכאל שניידר (26 ביולי 1957, מוסקבה, ברית המועצות – 24 בספטמבר 2020, ירושלים, ישראל) היה חוקר ישראלי בתחום היהדות, מומחה בקבלה ומיסטיקה יהודית, ופרופסור בחוג למחשבת ישראל בבר-אילן.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכאל שניידר · ראה עוד »

מיכאל לייטמן

הרב מיכאל לייטמן (נולד ב-31 באוגוסט 1946) הוא איש קבלה ישראלי, בעל תואר דוקטור לפילוסופיה, מייסד תנועת "בני ברוך - קבלה לעם" והעומד בראשה.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכאל לייטמן · ראה עוד »

מיכאל ברולסקי

מיכאל ברולסקי (בגרמנית:Michael Barolsky; 19 ביולי 1947–2009) היה מלחין יהודי גרמני-ישראלי, יליד ליטא.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכאל ברולסקי · ראה עוד »

מיכאיל חריט

מיכאל דוידוביץ' חריט (ברוסית: Михаил Давидович Харит; 2 ביולי 1955, מוסקבה) הוא מדען רוסי, אדריכל, דוקטור במדע ההנדסה, פרופסור וסופר, חתן פרס הקוסמוסול למדע וטכנולוגיה ע"ש לנין.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכאיל חריט · ראה עוד »

מיכאיל גרובמן

מיכאיל יקובלביץ' גרובמן (ברוסית: Михаил Яковлевич Гробман; נולד ב-1939) הוא צייר ומשורר ישראלי, יליד ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכאיל גרובמן · ראה עוד »

מיכל

יב מיכל מורידה את דוד מהחלון. ציור מעשה ידי גוסטב דורה משנת 1865. איור מתנ"ך מורגן של אבנר בן נר (בירוק) לוקח את מיכל מפלטיאל בן ליש מִיכַל היא דמות מקראית, בתו הצעירה של שאול המלך ואשתו הראשונה של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכל · ראה עוד »

מיכל אורון

מיכל אורון (22 באוקטובר 1939 – 23 במאי 2022) הייתה פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכל אורון · ראה עוד »

מיכה אנקורי

מיכה אנקורי (נולד ב-1938) הוא פסיכולוג קליני מומחה ישראלי ומחבר ספרים על היבטים פסיכולוגיים של הקבלה ותנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה ומיכה אנקורי · ראה עוד »

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: קבלה וא · ראה עוד »

אמנון שילוח

אמנון שילוח אמנון שילוח (28 בספטמבר 1928 – 12 ביולי 2014) היה פרופסור למוזיקולוגיה ומופקד הקתדרה על שם מוריס ודנה ווסק במוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואמנון שילוח · ראה עוד »

אמנון יצחק

אמנון יצחק (נולד ב-8 בנובמבר 1953, א' בכסלו ה'תשי"ד) הוא מרצה בנושא יהדות, שהיה בעבר מחזיר בתשובה בולט.

חָדָשׁ!!: קבלה ואמנון יצחק · ראה עוד »

אמנות לחימה

אמנות לחימה היא מיומנות גופנית נרכשת, שעיקרה שיפור יכולת הלחימה בשעת קרב פנים-אל-פנים, אך מקיימת ערכים נוספים, כגון ערך אמנותי, יכולת שליטה בגוף, שיפור היכולות התודעתיות וכדומה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואמנות לחימה · ראה עוד »

אמנות חזותית בישראל

"נען, הצייר עם מודל" (1952), מאת יוסף זריצקי, אוסף מוזיאון ישראל אמנות חזותית בישראל היא אמנות חזותית, לרבות אמנות פלסטית, שנוצרה בארץ ישראל, החל משלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה ואמנות חזותית בישראל · ראה עוד »

אמונה

אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).

חָדָשׁ!!: קבלה ואמונה · ראה עוד »

אמיתי בן שפטיה

עץ המשפחה של משפחת אחימעץ, ובו רבי אמיתי בן שפטיה (אמיתי II) רבי אמיתי בן שפטיה היה מגדולי פייטני איטליה, מחכמי היהודים וראש הישיבה בקהילת אוריה (באיטלקית: Oria. בספרות הרבנית: אוֹיְרִי), במחוז פוליה שבדרום איטליה, ובנו של החכם והפייטן שפטיה בן אמיתי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואמיתי בן שפטיה · ראה עוד »

אנא בכוח

אָנָּא בְּכֹחַ הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת, וכן לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנא בכוח · ראה עוד »

אנסלם קיפר

אנסלם קיפר (בגרמנית: Anselm Kiefer; נולד ב-8 במרץ 1945) הוא צייר ופסל גרמני.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנסלם קיפר · ראה עוד »

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »

אנרכיזם ודת

באופן מסורתי, אנרכיסטים הטילו ספק והתנגדו לדתות מאורגנות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנרכיזם ודת · ראה עוד »

אנרכיזם יהודי

אנרכיזם יהודי כולל ביטויים שונים של אנרכיזם בתוך הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנרכיזם יהודי · ראה עוד »

אנתוני קידיס

אנתוני קידיס (באנגלית: Anthony Kiedis; נולד ב-1 בנובמבר 1962) הוא מוזיקאי וזמר אמריקאי, סולן להקת הרוק רד הוט צ'ילי פפרז.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנתוני קידיס · ראה עוד »

אנטישמיות נוצרית

אנטישמיות נוצרית היא שנאת ישראל, שמקורה בנצרות, וקיימת בקרב נוצרים כלפי היהדות והעם היהודי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנטישמיות נוצרית · ראה עוד »

אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל

בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, החל גל של אנטישמיות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

אנגרמה

אנגרמה באנגלית: listen.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנגרמה · ראה עוד »

אנגלוס נובוס

"אנגלוס נובוס" (בלטינית Angelus Novus, "מלאך חדש") הוא שמו של ציור מאת הצייר פאול קלה, אשר נתן השראה למסה המפורסמת של ולטר בנימין "תזות על מושג ההיסטוריה".

חָדָשׁ!!: קבלה ואנגלוס נובוס · ראה עוד »

אנגוגיה

אנגוגיה (ביוונית: ἀναγωγή) הוא שיטת פרשנות מסוג מסוים, בדרך כלל של כתבי קודש.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנגוגיה · ראה עוד »

אנכי

אֶנְכִּי הוא אל החכמה, הכישרונות, האומניות והמאגיה במיתולוגיה השומרית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנכי · ראה עוד »

אנימיזם

אנימיזם (מלטינית: anima פירושה נפש או נשמה) הוא מונח בתחום האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה המייחס נשמה לטבע בכלל כולל החי והדומם המרכיבים אותו.

חָדָשׁ!!: קבלה ואנימיזם · ראה עוד »

אסתר קמרון

אסתר קמרון (באנגלית: Esther Cameron; נולדה ב-1941) היא משוררת, סופרת, מתרגמת אמריקאית-ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואסתר קמרון · ראה עוד »

אסלאי

סיום השתלטות על שד, מתוך הצגה- 1920 אסלאי, (מכונה גם מחלת רוח רעה), הוא סוג של איחוז, במהלכו, על פי אמונות מיסטיות שונות, משתלט שד על גוף אדם.

חָדָשׁ!!: קבלה ואסלאי · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: קבלה ואסטרולוגיה · ראה עוד »

אסדר תושבחתא

אסדר תושבחתא (גם: אושפיזין קדישין) הוא פיוט לחג הסוכות בשפה הארמית, שנכתב על ידי רבי דוד בן חסין, המפורסם שבפייטני מרוקו שחי ופעל במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה ואסדר תושבחתא · ראה עוד »

אפרים מונסונייגו

הרב אפרים מונסונייגו (מכונה: "מהרא"ם") (ה'ת"ע, 1710 - סביב ה'תק"ן, 1790) היה מקובל, ודיין בפאס.

חָדָשׁ!!: קבלה ואפרים מונסונייגו · ראה עוד »

אפרים אנקווה

רבי אפרים אנקווה (ה'קי"ד - ה'ר"ב; 1354–1442) היה רב, רופא ופילוסוף, מגדולי חכמי ספרד באלג'יריה במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: קבלה ואפרים אנקווה · ראה עוד »

אפרים פישל הרשקוביץ

הרב אפרים פישל הרשקוביץ (יום הכיפורים תרפ"ג אוקטובר 1922 - ב' סיוון תשע"ז מאי 2017) היה ידוע בתואר אב בית דין האליין (על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות השואה) ושימש חבר בד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואפרים פישל הרשקוביץ · ראה עוד »

אפרים טובנהויז

אפרים טובנהויז (25 במאי 1908 – 17 באפריל 1983) היה סופר, עיתונאי, מחלוצי היישוב ובוניו.

חָדָשׁ!!: קבלה ואפרים טובנהויז · ראה עוד »

אפרים גוטליב

אפרים גוטליב אפרים גוטליב (7 בינואר 1921 – 13 באוקטובר 1973) היה פרופסור לספרות הקבלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: קבלה ואפרים גוטליב · ראה עוד »

אפרים דיינרד

עמוד השער של הספר 'מסע בארץ הקדם ומורה דרך לכל הנוסעים לארץ הקדושה ומצרים ' משנת 1883. לעיון בספר המלא https://www.eretzisrael.co.il/1883-מסע-בארץ-הקדם-אפרים-דיינארד/ לחצו כאן. אפרים גרשון דיינרד (נכתב גם דיינארד; שם עטו: אדיר; תר"ו, 1846, שוסמאקן, לטביה – כ"ח בסיוון ה'תר"ץ, 24 ביוני 1930, ניו יורק), היה ביבליוגרף וסופר עברי ואידי (כתב גם באנגלית), אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואפרים דיינרד · ראה עוד »

אפרים כהן

הרב אפרים זלכה הכהן (ה'תרמ"ו 1885, בגדאד - ג' בתשרי ה'תשי"ז, 8 בספטמבר 1956, ירושלים) היה מקובל עיראקי ודרשן, מראשי ישיבת פורת יוסף.

חָדָשׁ!!: קבלה ואפרים כהן · ראה עוד »

אצבעוני

איור של אצבעוני עומד על מגבעתו של אדם מבוגר אצבעוני הוא דמות בדיונית המופיעה בשמות שונים במעשיות של עמים שונים, ומתאפיינת בהיותה אדם זעיר במיוחד, שגודלו כגודל אצבע, העובר הרפתקאות עקב גודלו.

חָדָשׁ!!: קבלה ואצבעוני · ראה עוד »

אקוסמיזם

אקוסמיזם, בניגוד לפנתאיזם, היא העמדה לפיה היקום כפי שהוא נראה אינו בסופו של דבר אלא אשליה, (הקידומת "א" ביוונית משמעותה לאו) ומה שקיים באמת אינו אלא האינסוף המוחלט.

חָדָשׁ!!: קבלה ואקוסמיזם · ראה עוד »

ארנסט מולר

ארנסט מילר (בגרמנית: Ernst Müller; 1 בנובמבר 1880 – 5 באוגוסט 1954) היה פילוסוף, פעיל ציוני, מתמטיקאי, ספרן, סופר ומתרגם יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: קבלה וארנסט מולר · ראה עוד »

ארקדי דוכין

ארקדי דוכין, 2003 ארקדי (אהרן) דוּכין (ברוסית: Аркадий Духин; נולד ב-1 ביוני 1963) הוא זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין, מוזיקאי, מפיק מוזיקלי ומסעדן ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וארקדי דוכין · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: קבלה וארבעת המינים · ראה עוד »

ארבעת היסודות

סמלי ארבעת היסודות אצל הפילוסופים הקדמוניים. 1. אש. 2. אדמה. 3. מים. 4. אוויר ארבעת היסודות והקשרים ביניהם, על פי אריסטו ארבעת היסודות היא תאוריה טרום־מדעית קדומה להסברת מבנה החומר והתהליכים היסודיים הפועלים בעולם, שנוצרה ביוון העתיקה על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה, ואומצה על ידי אריסטו.

חָדָשׁ!!: קבלה וארבעת היסודות · ראה עוד »

ארבעה בנים

עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934 מתוך הגדת פראטו, המאה ה-14 "ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע בהגדה של פסח.

חָדָשׁ!!: קבלה וארבעה בנים · ראה עוד »

אריאל בן ציון

אריאל בן-ציון (לוי) (7 במאי 1880 – 9 בנובמבר 1932) היה פילוסוף, היסטוריון, רב ומשורר בן היישוב הספרדי בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואריאל בן ציון · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואריסטו · ראה עוד »

אריה מורגנשטרן

ד"ר אריה מורגנשטרן (נולד בשנת 1937) הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20.

חָדָשׁ!!: קבלה ואריה מורגנשטרן · ראה עוד »

אריה קפלן

הרב אריה משה אליהו קפלן (י"ד בחשון ה'תרצ"ה, 23 באוקטובר 1934 – י"ד בשבט ה'תשמ"ג, 28 בינואר 1983) היה רב אורתודוקסי יהודי-אמריקאי אשר החליט, בעקבות נהירה של יהודים רבים לשיטות מדיטטיביות של תורות המזרח, להבהיר את הקשר בין מדיטציה ליהדות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואריה קפלן · ראה עוד »

אריה ליב ליפקין

הרב אריה ליב ליפקין (זאגר ה'ת"ר – וקשנה כ"ז בתשרי ה'תרס"ג) היה רב ליטאי, מחבר ספרי הלכה קבלה ועוד, ומהדיר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואריה ליב ליפקין · ראה עוד »

אריה ליב ברוידא

הרב אריה ליב ברוידא (ר' לייבצ'יק; תקצ"ד, 1834 - תרפ"ח, 1928) היה איש תנועת המוסר, ניהל את התלמוד תורה בקלם לאחר פטירת אחיו הסבא מקלם.

חָדָשׁ!!: קבלה ואריה ליב ברוידא · ראה עוד »

אריה לייב צינץ

תמונת קברו הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח, 1768 – ג' באייר ה'תקצ"ג, ~22 באפריל 1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, מקובל, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואריה לייב צינץ · ראה עוד »

אריה טרטקובר

אריה טַרְטָקוֹבר (Tartakower; 28 בספטמבר 1897, תרנ"ז – 20 בנובמבר 1982, תשמ"ג) היה סוציולוג של עם ישראל ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: קבלה ואריה טרטקובר · ראה עוד »

אריה הנדלר

הרב אליהו אריה הנדלר (נולד ב-י"א באייר ה'תשי"ט - 19 במאי 1959) הוא ראש ישיבת ההסדר ברמלה, אותה הקים בשנת ה'תשע"ה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואריה הנדלר · ראה עוד »

אשר למלין

אשר למלין (או לעמלין, Asher Lämmlein) היה יהודי-גרמני אשר הופיע בשנת 1502 באיסטריה, ליד ונציה וטען (ככל הנראה בהשפעת כתביו של דון יצחק אברבנאל), שהוא מבשר הגאולה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואשר למלין · ראה עוד »

אשר זאב ורנר

הרב אשר זאב ורנר (כ"ז באלול תרנ"ד, ספטמבר 1894 - ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) כיהן כרב בטבריה לאחר פטירתו של הרב משה קליערס בשנים 1934–1958.

חָדָשׁ!!: קבלה ואשר זאב ורנר · ראה עוד »

אשרת קוטלר

אשרת קוטלר (נולדה ב-25 ביולי 1965) היא עיתונאית, סופרת, אשת טלוויזיה ומגישת חדשות ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואשרת קוטלר · ראה עוד »

אשרי יושבי ביתך

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואשרי יושבי ביתך · ראה עוד »

אשטון קוצ'ר

כריסטופר אשטון קוצ'ר (באנגלית: Christopher Ashton Kutcher; נולד ב-7 בפברואר 1978) הוא שחקן קולנוע, מפיק טלוויזיה ודוגמן אמריקאי, אשר התפרסם בתור מייקל קלסו בסדרה הקומית "מופע שנות השבעים" (1998–2006) שזכתה להצלחה רבה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואשטון קוצ'ר · ראה עוד »

אשכנזי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואשכנזי · ראה עוד »

אתקינו סעודתא

אתקינו סעודתא (בארמית: "הכינו סעודה") היא פתיחה לסעודות השבת המובאת בספר הזוהר: (תרגום: רבי שמעון, כאשר היה ניגש לסעודת השבת, היה מצהיר כך: "הכינו הסעודה ברוב פאר והדר. קבעו נא כאן הסעודה, לכבוד המלך.", וכך היה מתיישב מול שולחנו, והיה שמח שמחה גדולה בדבר.) על בסיס ידיעה זו המובאת בזהר הקדוש, חיבר האר"י שלושה פיוטים קבליים – כשכל פיוט מותאם עבור כל אחת משלושת סעודות החובה שחלות בשבת – תחת הכותרות "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא" ו"בני היכלא".

חָדָשׁ!!: קבלה ואתקינו סעודתא · ראה עוד »

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: קבלה ואל · ראה עוד »

אל מסתתר

אֵל מִסְתַּתֵּר הוא פיוט קבלי ידוע.

חָדָשׁ!!: קבלה ואל מסתתר · ראה עוד »

אלן מור

אלן מור (באנגלית: Alan Moore, נולד ב-18 בנובמבר 1953) הוא כותב קומיקס אנגלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלן מור · ראה עוד »

אלסנדרו קליוסטרו

ציור של ג'וזפה באלסמו המתוארך למאה ה-18 הרוֹזֵן אֲלֶסַנְדְרוֹ דִי קַלְיוֹסְטְרוֹ (באיטלקית: Alessandro, conte di Cagliostro; 2 ביוני 1743 – 25 באוגוסט 1795) היה כינויו של איש תורת הנסתר האיטלקי ג'וֹזפֶּה בַּאלסֶמוֹ (בצרפתית הוא מכונה בדרך כלל בשם ז'וזף באלסמו). קליוסטרו היה הרפתקן איטלקי, וכביכול קוסם.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלסנדרו קליוסטרו · ראה עוד »

אלעזר מרדכי קניג

הרב אלעזר מרדכי קֶנִיג (ביידיש קֶענִיג; ח' בחשוון ה'תש"ו, 15 באוקטובר 1945 – כ"ג בטבת ה'תשע"ט, 31 בדצמבר 2018) היה רב ומנהיג רוחני בחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלעזר מרדכי קניג · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלעזר אבוחצירא

הרב אלעזר אבוחצירא (כונה באבא אלעזר; 9 באוגוסט 1948, ד' באב ה'תש"ח – 29 ביולי 2011, כ"ז בתמוז ה'תשע"א) היה רב ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלעזר אבוחצירא · ראה עוד »

אלעזר פלקלס

רבי אלעזר פלקלס רבי אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלעזר פלקלס · ראה עוד »

אלעזר רוקח (רב)

רבי אלעזר רוקח (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם) היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלעזר רוקח (רב) · ראה עוד »

אלעזר שפירא

רבי אלעזר שפירא (1808 (ה'תקס"ח) - 3 בספטמבר 1865 (י"ב באלול ה'תרכ"ה)) היה רב בעיר לנצהוט, בנו של מייסד חסידות דינוב, רבי צבי אלימלך שפירא.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלעזר שפירא · ראה עוד »

אלף אפס

\!\, \aleph_0 (אָלֶף אֶפֶס) הוא הסימון המקובל בתורת הקבוצות לעוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים, שהיא העוצמה האינסופית הקטנה ביותר.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלף אפס · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלקבץ

אלקבץ הוא שם משפחה יהודי נפוץ בין משפחות ממוצא ספרדי ומרוקאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלקבץ · ראה עוד »

אלחנן ניר

הרב אלחנן נריה ניר (נולד ב-1980) הוא משורר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלחנן ניר · ראה עוד »

אלחנן שילה

אלחנן שילה (נולד ב-1972) הוא הוגה דעות, חוקר ומרצה בהגות יהודית מודרנית, ספרות עברית, הגות ציונית וקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלחנן שילה · ראה עוד »

אלברט ג. מאקי

וושינגטון אלברט גלטין מאקי (באנגלית: Albert Gallatin Mackey; 12 במרץ 1807 – 20 ביוני 1881) היה היסטוריון ומדען, רופא וסופר אמריקאי, חבר מסדר הבונים החופשיים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלברט ג. מאקי · ראה עוד »

אלגרו (עיר)

אלגרו (איטלקית Alghero; קטלאנית L'Alguer - ל'אלגר; סרדו S'Alighera - ס'אליגרה), היא עיר בנפת סאסארי, בצפון-מערבה של סרדיניה באיטליה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלגרו (עיר) · ראה עוד »

אלואיזיוס ברטראן

לואי ז'אק נפוליאון ברטראן (בצרפתית: Louis Jacques Napoléon Bertrand), המוכר בשם העט אַלוֹאִיזְיוּס ברטראן (Aloysius Bertrand) (20 באפריל 1807 – 29 באפריל 1841), היה משורר, מחזאי ועיתונאי צרפתי, הנחשב לאבי השירה בפרוזה בשפה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלואיזיוס ברטראן · ראה עוד »

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלוהים · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלכסנדר אלטמן

הרב אלכסנדר (שמעון צבי) אלטמן (16 באפריל 1906 – 6 ביוני 1987; כ"א בניסן, ה'תרס"ו – ט' בסיוון, ה'תשמ"ז) היה פילוסוף ורב יהודי אמריקאי ממוצא אוסטרי - גרמני, מגדולי חוקרי מחשבת ישראל במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלכסנדר אלטמן · ראה עוד »

אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'

אוריה בוסקוביץ משמאל לצד המלחין מרדכי סתר בשנות ה-40 לוחית זיכרון על ביתו של אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' ברח' האלקושי 3 בתל אביב אלכסנדר (שאנדור) אוריה בּוֹסְקוֹביץ' (16 באוגוסט 1907 – 5 בנובמבר 1964) היה מלחין ישראלי ממוצא הונגרי (טרנסילבניה).

חָדָשׁ!!: קבלה ואלכסנדר אוריה בוסקוביץ' · ראה עוד »

אלכסנדר שפרן

הרב אלכסנדר יהודה שפרן (רומנית: Alexandru Şafran צרפתית Aléxandre Safran, י"ח באלול תר"ע; 2 בספטמבר 1910 – תשס"ו; 27 ביולי 2006) היה תאולוג, הוגה דעות יהודי-רומני ושווייצרי, כיהן כרב הראשי (הרב הכולל) של יהדות רומניה בשנים 1948-1940 לרבות בתקופת השואה ומאוחר יותר כרב הראשי של קהילת יהודי ז'נבה, בשווייץ.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלכסנדר שפרן · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא

הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, מכונה מוהרא"ז (תצ"ט – י"ח באדר ב' תקנ"ד, 1794) היה רב ומקובל ליטאי מהמאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלכסנדר זיסקינד מהוראדנא · ראה עוד »

אלי רייפמן

אלי רייפמן (נולד ביוני 1970) הוא יזם ואיש עסקים ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלי רייפמן · ראה עוד »

אלי בן-גל

אלי בן-גל (16 ביוני 1935, ט"ו בסיון ה'תרצ"ה – 11 במרץ 2015, י"ט באדר ב' ה'תשע"ה) היה איש חינוך, אקדמאי והוגה דעות, סופר והיסטוריון ישראלי, שעסק במחקר והוראה של תודעה יהודית ("מחשבת ישראל") ושל היסטוריה יהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלי בן-גל · ראה עוד »

אלימלך מליז'נסק

רבי אלימלך (וייסבלום) מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלימלך מליז'נסק · ראה עוד »

אליסטר קראולי

אליסטר קראולי (אנגלית: Aleister Crowley; 12 באוקטובר 1875 – 1 בדצמבר 1947) נולד כאדוארד אלכסנדר קראולי, נודע גם כהאב פרדורבו (Frater Perdurabo) או החיה הגדולה (The Great Beast).

חָדָשׁ!!: קבלה ואליסטר קראולי · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אליעזר אשכנזי

מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליעזר אשכנזי · ראה עוד »

אליעזר שטרן

אליעזר (לוטק) שטרן (1915, ה'תרע"ה – 24 באוגוסט 1981, כ"ד באב תשמ"א) היה פדגוג ישראלי, יליד פולין, פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליעזר שטרן · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליעזר שביד · ראה עוד »

אליקום גץ

הרב אליקום גץ (געץ; סביבות ה'ת"ג, 1643 – ה'תס"ה, 1710) היה רב גרמני שכיהן כאב"ד וכראש ישיבה בהילדסהיים ובקהילות נוספות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליקום גץ · ראה עוד »

אליקים גצל המילזאהגי

אליקים גצל בן יהודה המילזאהגי (1780 – 17 ביולי 1854) מבראד, הידוע גם בראשי התיבות ראבי"ה, היה רב וחוקר קבלה יליד פולין שחי בגליציה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליקים גצל המילזאהגי · ראה עוד »

אלישע גאליקו

רבי אלישע גאליקו (נפטר בשנת ה'של"ח, 1578) היה ראש ישיבה ומקובל שנולד באיטליה, ולאחר שעלה ארצה בצעירותו חי בצפת.

חָדָשׁ!!: קבלה ואלישע גאליקו · ראה עוד »

אליהו מאיר פייבלזון (ירושלים)

הרב אליהו מאיר פייבלזון (נולד בד' באדר ה'תשכ"ז, 16 במרץ 1967) הוא ראש ישיבה והוגה חרדי ליטאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו מאיר פייבלזון (ירושלים) · ראה עוד »

אליהו מנחם מלונדריש

רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו מנחם מלונדריש · ראה עוד »

אליהו מני (רב)

הרב אליהו סלימאן מני (תמוז ה'תקע"ח, 1818 – ח' בתמוז ה'תרנ"ט, 1899) היה רבה הראשי של חברון, מגדולי רבני יהדות עיראק.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו מני (רב) · ראה עוד »

אליהו מונטאלטו

"בית הקברות היהודי", שמן על קנבס 1650–1655, קברו של מונטאלטו במרכז; האמן: יאקוב ואן רויסדאל אליהו דה-לונה מונטאלטו (Philotheus Eliahu de Luna Montalto; 1567 לערך – כ"ט בשבט ה'שע"ו, 17 בפברואר 1616) היה רופא יהודי-פורטוגזי, בן אנוסים, שפעל בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו מונטאלטו · ראה עוד »

אליהו אריה שלייפר

הפיוט היום תאמצנו בניגון עממי ובביצועם של שלייפר, מקהלת תלמידי החזנות של היברו יוניון קולג' בירושלים והקהל (יום כיפור תשס"ה, 2004) אליהו אריה שלייפר (נולד ב-8 ביוני 1939) הוא מוזיקולוג וחזן ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו אריה שלייפר · ראה עוד »

אליהו רגולר

רבי אליהו רגולר (נודע גם בכינויו: רבי אליהו מקאליש או: קלישר; ה'תקנ"ד, 1794 - י"ט בחשוון ה'תר"י, 1849) היה רב ליטאי, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו רגולר · ראה עוד »

אליהו לואנץ

רבי אליהו בר משה לואנץ אשכנזי (כ"ג באייר ה'שכ"ד מאי 1564 – כ"א בתמוז ה'שצ"ו, 1636) נודע בשם רבי אליהו בעל שם היה רב, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו לואנץ · ראה עוד »

אליהו ליאון לוי

ספרי הרב אליהו ליאון לוי בית הכנסת בישיבת תיקוני אליהו ומעייני הישועה הרב אליהו ליאון לוי ("הבאבא ליאון") (ה'תרצ"ט, 1939 – ד' באב ה'תשע"ה, 20 ביולי 2015) היה מקובל מבני ברק, מחבר "תיקון יסוד ישועת אליהו".

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו ליאון לוי · ראה עוד »

אליהו בן משה חיים

רבי אליהו בן רבי משה חיים (ה'תקס"ז, 1807 - ז באלול ה'תרי"ט, 6 בספטמבר 1859) היה מקובל, דרשן, פוסק וסוחר, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר בגדאד שבעיראק במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו בן משה חיים · ראה עוד »

אליהו בן-אמוזג

הרב אליהו בן-אמוֹזֶג (הראב"א) (בצרפתית: Elie Benamozegh; י"ג באייר ה'תקפ"ג, 24 באפריל 1823 – ז' באדר א' תר"ס, 6 בפברואר 1900) היה רב, מקובל, פילוסוף ופרשן המקרא.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו בן-אמוזג · ראה עוד »

אליהו בעל שם

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו בעל שם · ראה עוד »

אליהו בחור

עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו בחור · ראה עוד »

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו גוטמכר · ראה עוד »

אליהו דלמדיגו

הרב אליהו בן משה אבא דלמדיגו (1458, כרתים – 1493) היה פילוסוף אריסטוטלי ותאולוג יהודי רציונליסטי, מחבר ספר בחינת הדת - בו מתח ביקורת על תורת הקבלה, ופיקפק באותנטיות של ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליהו דלמדיגו · ראה עוד »

אליוט וולפסון

אליוט ר.

חָדָשׁ!!: קבלה ואליוט וולפסון · ראה עוד »

אזרחי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואזרחי · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: קבלה ואחרונים · ראה עוד »

אחרי מות, קדושים אמור

אחרי מות, קדושים אמור הוא פתגם עממי המשקף נורמה שלפיה לאחר מותו של אדם אין לדבר בגנותו, ויש לעסוק רק במעלותיו.

חָדָשׁ!!: קבלה ואחרי מות, קדושים אמור · ראה עוד »

אחיה השילוני

פרומפטואריום אחיה קורע את שמלתו של ירבעם. אמצע המאה ה-14, בוהמיה. אֲחִיָּה הַשִּּׁילֹנִי היה נביא בראשית תקופת המלוכה בישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ואחיה השילוני · ראה עוד »

אבן אל-סיד אל-בטליוסי

אבו מחמד עבד אללה אבן מחמד אבן אל-סיד אל-בטליוסי (בערבית: ابن السيد البطليوسي; 1052 – 1127) היה פילוסוף ובלשן מוסלמי מאל-אנדלוס (כיום - ספרד).

חָדָשׁ!!: קבלה ואבן אל-סיד אל-בטליוסי · ראה עוד »

אבא (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבא (פירושונים) · ראה עוד »

אבנר רוטנברג

אבנר רוטנברג (נולד ב-24 ביוני 1943) הוא סופר ויועץ לענייני תרבות ואמנות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבנר רוטנברג · ראה עוד »

אבני נזר

אבני נזר הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, מחשובי המשיבים בדורו.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבני נזר · ראה עוד »

אברהם מנסנו

רבי אברהם מנסאנו 1719 – 30 באוגוסט 1781, ת"פ – ט' באלול תקמ"א) היה מחכמי פאס, מחבר פורה, דרשן ואיש אשכולות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם מנסנו · ראה עוד »

אברהם מיוחס

רבי אברהם מיוחס (ת"ס – כ"ט בכסלו ה'תקכ"ח) היה דיין, מקובל ומחבר ספרות תורנית שפעל בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם מיוחס · ראה עוד »

אברהם מיכאל קרדוזו

אברהם מיכאל (מיגֶל) קרדוזו (Abraham Miguel Cardozo; 1627 – 1706) היה רופא ומקובל יהודי, יליד ספרד, מהוגי הדעות הגדולים והמרכזיים של התנועה השבתאית, שפעל בעיקר בצפון אפריקה ובטורקיה במחצית השנייה של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם מיכאל קרדוזו · ראה עוד »

אברהם אלנקאר

רבי אברהם אלנקאר (המאה ה-18, נפטר בשנת ה'תקס"ד - 1804) היה דיין בליוורנו שבאיטליה, מקובל, מדקדק, משורר ופרשן.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם אלנקאר · ראה עוד »

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם אזולאי (מרקש)

רבי אברהם בן ישראל אזולאי (נפטר בח' באב ה'תק"א, יולי 1741) היה מקובל, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש שבמרוקו במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם אזולאי (מרקש) · ראה עוד »

אברהם אחי הגר"א

רבי אברהם אחי הגר"א (ה'תפ"ב, 1722 - ד' בניסן ה'תקס"ד, 16 במרץ 1804), היה מקובל ודרשן, מחבר ספר המוסר מעלות התורה שהודפס במהדורות רבות וזכה לפופולריות רבה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם אחי הגר"א · ראה עוד »

אברהם אבן מוסה

הרב אברהם אבן מוסה (ה'ת"כ, 1660 (משוער) - כ"א באדר ה'תצ"ג, מרץ 1733) היה רב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי מהמאה ה-18, שפעל בתטואן ובתוניס.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם אבן מוסה · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם אביש מפרנקפורט

רבי אברהם אביש מליסא (גם: אבוש; מפרנקפורט (פרנקפורטר); ת"נ לערך – י"א בתשרי ה'תקכ"ט) היה מרא דאתרא ואב בית דין בליסא ובפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם אביש מפרנקפורט · ראה עוד »

אברהם אדרוטיל

רבי אברהם בן רבי שלמה אדרוטיל (אדרוטיאל או אברהם מטרוטיאל; ה'רמ"ב, 1482 – לא לפני ה'שכ"ו, 1566) היה רב, מקובל וכרוניקן, מראשי קהילת המגורשים בעיר פאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם אדרוטיל · ראה עוד »

אברהם סבע

רבי אברהם בן יעקב סבע (1440 ה'ר, ספרד - 1508, ט' בתשרי ה'רס"ט, ליד ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם סבע · ראה עוד »

אברהם פריצול

הרב אברהם בן מרדכי פריצול (או: אברהם פריסול. בלועזית: Farissol) – (נולד בשנת ה'רי"א או ה'רי"ב (1450–1451) באביניון שבצרפת, נפטר לא לפני שנת ה'רפ"ו (1526-1525) בפרארה שבאיטליה), היה איש אשכולות יהודי-איטלקי בן תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם פריצול · ראה עוד »

אברהם פילוסוף

הרב אברהם פילוסוף (אוגוסט 1864–21 ביולי 1940) היה איש ציבור ירושלמי, ראש ישיבת תפארת ירושלים, מנהל ונשיא בית היתומים הספרדי, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים, אב בית הדין של העדה בעיר וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם פילוסוף · ראה עוד »

אברהם צבי קלוגר

הרב אברהם צבי קלוגר (לפעמים נכתב קלוגער; נולד בג' בסיוון תשכ"ח, 30 במאי 1968) הוא משפיע חסיד ברסלב, ראש קהילת "נזר ישראל" בבית שמש.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם צבי קלוגר · ראה עוד »

אברהם ראובן הכהן סופר

ממוזער הרב אברהם ראובן הכהן סופר (נפטר בט"ז בניסן ה'תל"ג, 1673) היה מקובל, מחכמי פראג במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם ראובן הכהן סופר · ראה עוד »

אברהם רפאל קורייאט

אברהם רפאל קורייאט (1730 – ספטמבר 1805) היה דיין במוגדור שבמרוקו ובליבורנו שבאיטליה, מחבר הספר "זכות אבות".

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם רפאל קורייאט · ראה עוד »

אברהם רוויגו

רבי אברהם רוויגו (נולד ה'ת"י (1650) בקירוב; נפטר בכ"ה באדר ה'תע"ד, 12 במרץ 1714) היה מגדולי מקובלי איטליה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם רוויגו · ראה עוד »

אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ

הרב אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ (ר' שימעל'ה זעליחובער, תרל"ו, 1876 - תש"ג, 1943) היה ראש ישיבה ומשגיח רוחני בישיבות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ · ראה עוד »

אברהם לייב בורשטיין

אברהם לייב (אברום) בורשטיין (נולד בנובמבר 1971) הוא מוזיקאי מפיק מוזיקלי ושחקן, פעיל בשימור והנחלת ניגוני ברסלב ומורשת הכליזמר.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם לייב בורשטיין · ראה עוד »

אברהם זכות

רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם זכות · ראה עוד »

אברהם חיים אלחנני

אברהם חיים אלחנני (אלחנתי) (2 באוגוסט 1909, ט"ו באב תרס"ט – 31 במרץ 2009, ו בניסן ה'תשס"ט) היה עיתונאי וסופר עברי ירושלמי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם חיים אלחנני · ראה עוד »

אברהם חיים עדס

ממוזער הרב אברהם חיים (ענתבי) עדס (ה'תר"ך, 1859 - כ"ח באב ה'תרפ"ה, 1925) היה מגדולי מקובלי ירושלים, חבר בית הדין לעדת ארם צובא בירושלים וממייסדי ישיבת המקובלים "ישיבת רחובות הנהר" בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם חיים עדס · ראה עוד »

אברהם בן אליעזר הלוי

רבי אברהם בן אליעזר הלוי (הזקן; ה'ר"כ, 1460 בערך – בין ה'ר"צ–ה'רצ"ה, 1530–1535).

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם בן אליעזר הלוי · ראה עוד »

אברהם בן שלמה (תימן)

ר' אברהם בן שלמה (סביב המאות ה-14 וה-15, חי ופעל ככל הנראה בתימן), פרשן מקרא ותלמוד.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם בן שלמה (תימן) · ראה עוד »

אברהם בן חנניה

רבי אברהם בן חנניה תלמיד רבי יוסף מטראני מחכמי ארץ ישראל, שד"ר ומקובל נולד בשנת שמ"ה בערך.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם בן חנניה · ראה עוד »

אברהם בן חנניה יגל

הרב אברהם בן חנניה יגל - (גליקו) (1553 – 1624) היה רופא, פילוסוף ומקובל יהודי-איטלקי, בעל הספר האוטוביוגרפי-פילוסופי-קבלי "ספר גיא חיזיון".

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם בן חנניה יגל · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בן דוד יצחקי

רבי אברהם בן דוד יצחקי (תכ"א, 1661 - י"ג בסיוון תפ"ט, 1729) היה הראשון לציון בשנים 1715–1722.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם בן דוד יצחקי · ראה עוד »

אברהם ברזני

הרב אברהם ברזני (1899–1973) היה רב, שוחט ומקובל כורדי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם ברזני · ראה עוד »

אברהם ביג'אג'ו

הרב אברהם ביג'אג'ו (1858 – 12 באוגוסט 1923) היה שד"ר ודיין, רב הקהילה היהודית בפארו שבפורטוגל, ומחשובי רבני העדה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם ביג'אג'ו · ראה עוד »

אברהם דוד מבוטשאטש

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א – 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם דוד מבוטשאטש · ראה עוד »

אברהם הרופא פורטלאונה

רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם הרופא פורטלאונה · ראה עוד »

אברהם הוס

אברהם הוס (9 במאי 1924 - 12 ביוני 2015) היה פרופסור חבר (בגמלאות) למטאורולוגיה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, משורר, סופר ומתרגם ירושלמי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם הוס · ראה עוד »

אברהם הכהן מקליסק

רבי אברהם הכהן מקליסק (1741 - ד' בשבט ה'תק"ע, 9 בינואר 1810) היה מתלמידי המגיד ממזריטש וממנהיגי עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777).

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם הכהן מקליסק · ראה עוד »

אברהם הכהן יצחקי

הרב אברהם הכהן יצחקי (1789 בערך - ח' בכסלו ה'תרכ"ה, 7 בדצמבר 1864), היה דיין בעיר תוניס, מגדולי רבני יהדות תוניסיה בכל הדורות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם הכהן יצחקי · ראה עוד »

אברהם וינברג (הראשון)

רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים (תקס"ד, 1803 – י"א בחשוון תרמ"ד, 11 בנובמבר 1883) היה מייסדה של חסידות סלונים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם וינברג (הראשון) · ראה עוד »

אברהם ויינברג (ראשית בכורים)

הרב אברהם ויינברג (תרל"ב - כ' באלול תש"ב) היה רב בפולין לפני השואה, תלמיד מובהק של רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם ויינברג (ראשית בכורים) · ראה עוד »

אברהם כהן דה-הירירה

רבי אברהם כהן בן דוד דה-הירירה (באיטלקית: Abraham Cohen de Herrera; 1562 בקירוב – 4 בפברואר 1635), היה פילוסוף ומקובל יהודי ספרדי-איטלקי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם כהן דה-הירירה · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם יהושע השל

הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: קבלה ואברהם יהושע השל · ראה עוד »

אבריאל בר-לבב

אבריאל בר-לבב (נולד ב-1960) הוא חוקר בתחומי היסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל, פרופסור חבר במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבריאל בר-לבב · ראה עוד »

אבהות

אב ובנו אבהות היא הורות ביולוגית, או סוציולוגית ממין זכר.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבהות · ראה עוד »

אבו אהרן בן שמואל הנשיא

רבי אַבּוּ אַהֲרֹן בֶּן שְׁמוּאֵל הַנָּשִׂיא (חי במאה ה-9, סביבות שנת ד'תר"ם) היה מקובל מדור המעבר בין הגאונים לראשונים, מוכר כמי שהעלה מבבל ללומברדיה את סודות הקבלה שעמדו בבסיס תורת הסוד האשכנזית של חסידי אשכנז.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבו אהרן בן שמואל הנשיא · ראה עוד »

אבוהב

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות צפון אפריקה קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבוהב · ראה עוד »

אבי"ע

צמצום הראשון. אחת מן הגרסאות של הדיאגרמה של רבי חיים ויטאל, הנמצאת בכתב יד של מנחם די לונזאנו אבי"ע הוא מושג בקבלה, המורכב מראשי התיבות של ארבעת העולמות המרכזיים בקבלה: "אצילות", "בריאה", "יצירה" ו"עשיה", בסדר יורד.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבי"ע · ראה עוד »

אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר)

רבי אביעזרי זליג אוירבך (בכתיב שנהג בזמנו: אביעזרי זעליג אויערבך; י"ז בחשוון ה'תפ"ו, 1725, ברודי – ט"ז בשבט ה'תקכ"ח, 1768, בוכסווילר) היה רב גרמני-אלזסי, מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ.

חָדָשׁ!!: קבלה ואביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר) · ראה עוד »

אביעד שר שלום באזילה

שער הספר אמונת חכמים, דפוס ווארשא לוח שנה שהודפס בשנת ה'ת"צ על ידי הרב אביעד שר שלום באזילה ממנטובה שבאיטליה רבי אביעד שר שלום באזילה (מכונה השר שלום, ביידיש וגרמנית: Solomon Abi'ad Sar Shalom Basilea; ה'ת"מ, 1680 – ט"ו בתשרי ה'תק"ד, 3 באוקטובר 1743) היה רב וראש ישיבה, מקובל, מהנדס ואסטרונום יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואביעד שר שלום באזילה · ראה עוד »

אבישר הר-שפי

אבישר הר-שפי (נולד ב-1973) הוא משורר ישראלי, מחנך, עורך ספרותי וד"ר לספרות הזוהר.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבישר הר-שפי · ראה עוד »

אבישי בן-חיים

אבישי בן-חיים (נולד ב-1968) הוא כתב ופרשן לענייני חרדים בחדשות 13 וחוקר של החברה החרדית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבישי בן-חיים · ראה עוד »

אבישי בר-אשר

אבישי בר-אשר (נולד ב-27 ביוני 1980) הוא פילולוג, חוקר ספרות הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואבישי בר-אשר · ראה עוד »

אביבה אורשלום

אביבה אורשלוםתמונה להחלפה אביבה אורשלום (אוגוסט 1932 - 23 בנובמבר 2008) הייתה ציירת, משוררת, פילוסופית, מורה רוחנית, מתרגמת ואשת חינוך ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואביבה אורשלום · ראה עוד »

אביבי

אביבי הוא שם פרטי או שם משפחה, הנובע מהשם אביב.

חָדָשׁ!!: קבלה ואביבי · ראה עוד »

אביגדור קרא

רבי אביגדור קרא (נפטר בט' באייר ה'קצ"ט, 25 באפריל 1439) היה דיין, ראש ישיבה, מקובל ומשורר בפראג.

חָדָשׁ!!: קבלה ואביגדור קרא · ראה עוד »

אביגדור שחן

אביגדור שחן (16 באוקטובר 1933 - 21 באוגוסט 2023) היה היסטוריון צבאי, מחנך, סופר וחוקר שואה ישראלי, יליד בסרביה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואביגדור שחן · ראה עוד »

אג'ידיו דה ויטרבו

אג'ידיו דה ויטרבו (אנטוניני) (באיטלקית: Egidio da Viterbo; ויטרבו, 1469 – רומא, 11 בנובמבר 1532) היה נזיר אוגוסטיני איטלקי, בישוף וקרדינל, תאולוג, נואם, הומניסט ומשורר.

חָדָשׁ!!: קבלה ואג'ידיו דה ויטרבו · ראה עוד »

אגרות הראיה

סדרת '''אגרות הראיה''' במהדורות מוסד הרב קוק, מכון הרצי"ה ובית הרב קוק, לצד הספר '''אגרות לראי"ה''' ספר אגרות הראיה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק.

חָדָשׁ!!: קבלה ואגרות הראיה · ראה עוד »

אגריפס

אָגְּרִיפַָּה (Agrippa) הוא שם רומי גברי קדום, ביוונית 'אָגְרִיפָּס' (Ἀγρίππας).

חָדָשׁ!!: קבלה ואגריפס · ראה עוד »

אגלי טל

אגלי טל הוא ספר על הלכות שבת שחיבר רבי אברהם בורנשטיין, אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב.

חָדָשׁ!!: קבלה ואגלי טל · ראה עוד »

אגודת סתרים

טקס חניכה של הבונים החופשיים אגודת סתרים היא ארגון שהחברים בו שומרים על סוד או מספר סודות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואגודת סתרים · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: קבלה ואדמו"ר · ראה עוד »

אדמון ז'אבס

אדמון ז'אבס (בערבית: إدمون جابيس; בצרפתית: Edmond Jabès; 16 באפריל 1912 – 2 בינואר 1991) היה סופר ומשורר יהודי-צרפתי, ואחת מהדמויות הספרותיות הנודעות ביותר בצרפת בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואדמון ז'אבס · ראה עוד »

אדם אפטרמן

אדם אפטרמן הוא פרופ׳ מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קבלה ואדם אפטרמן · ראה עוד »

אדם קדמון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה ואדם קדמון · ראה עוד »

אדם קדמון (קבלה)

אדם קדמון, או בקיצור המקובל: א"ק (הוגים: aq), הוא מושג בקבלה, המתאר את הדרגה הראשונה שהשם ברא (ובלשון הקבלה - "האציל", מכיוון שעד סוף עולם האצילות נחשבו העולמות לאלקות ולא לבריאה נפרדת) לאחר הצמצום.

חָדָשׁ!!: קבלה ואדם קדמון (קבלה) · ראה עוד »

אדם בעל שם

רבי אדם בעל שם הוא דמות המופיעה בחיבור ההגיוגרפי החסידי "שבחי הבעש"ט", כמקובל ובעל שם שפעל במאה ה־17 שכתביו בקבלה הגיעו לידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: קבלה ואדם בעל שם · ראה עוד »

אדלר

אדלר (בכתיב לועזי: Adler) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי, שפירושו בגרמנית "עיט" (פעמים רבות מעוברת כ"נשר").

חָדָשׁ!!: קבלה ואדלר · ראה עוד »

אדום

אדום הוא אחד מצבעי היסוד (במערכת ההוספה).

חָדָשׁ!!: קבלה ואדום · ראה עוד »

אהרן מנחם מנדל גוטרמן

רבי אהרן מנחם מנדל גּוּטֶרְמַן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"ך – ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מראדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין, וייסד ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים".

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן מנחם מנדל גוטרמן · ראה עוד »

אהרן מז'יטומיר

רבי אהרן מז'יטומיר (ה'תק"י-1750 בערך – ה'תקע"ז-1817 בערך) היה תלמידו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ומגדולי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן מז'יטומיר · ראה עוד »

אהרן פרץ

הרב אהרן פרץ (נפטר בשנת ה'תקכ"ו - 1766) היה רב ראשי בג'רבה שבתוניסיה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן פרץ · ראה עוד »

אהרן צרויה

אהרן (אַנרי) צרויה (בצרפתית: Henri Sérouya; 3 באפריל 1895 – 1968) היה חוקר יהדות ופילוסוף יהודי-צרפתי יליד ירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן צרויה · ראה עוד »

אהרן צייטלין

אהרן צייטלין (לעיתים ציטלין; 22 במאי 1898, אוברוביצ'י, גוברניית מוגילב, האימפריה הרוסית (על פי הלוח היוליאני)– 28 בספטמבר 1973, ניו יורק (נקבר בהר הזיתים)) היה משורר וסופר עברי ויידי, מחברם של מחזות, מערכונים, פואמות ושירים ליריים, דרמטורג, פובליציסט, פזמונאי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן צייטלין · ראה עוד »

אהרן חורין

הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן חורין · ראה עוד »

אהרן ברכיה ממודנה

רבי אהרן ברכיה ממוֹדֶנָה (נכתב לעיתים: אהרן ברכיה מודינא; 1549-כ"ו בתמוז ה'שצ"ט, 28 ביולי 1639) היה רב ומקובל בן יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן ברכיה ממודנה · ראה עוד »

אהרן דוד שלזינגר

ממוזער אהרן דוד שלזינגר הוא סופר ישראלי-ארגנטינאי שכתב למעלה ממאה ספרים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן דוד שלזינגר · ראה עוד »

אהרן דוד גורדון

אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָה-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »

אהרן האלה-וולפסון

אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן האלה-וולפסון · ראה עוד »

אהרן הראל (רב)

הרב אהרן (ארל'ה) הראל (נולד ה' באייר תשל"ד, 27 באפריל 1974) הוא ראש בית המדרש הקהילתי בעפרה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן הראל (רב) · ראה עוד »

אהרן הכהן (רב)

אהרן הכהן, 1841–1934; (ה'תר"א - ל' בשבט ה'תרצ"ד), מחכמי תימן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, דיין וראש ישיבת בית שרעבי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן הכהן (רב) · ראה עוד »

אהרן ווירמש

רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן ווירמש · ראה עוד »

אהרן יעקב פרוש

הרב אהרן יעקב פרוש (תרמ"ד, 1884 - ח' באייר תשי"ט, מאי 1959) היה מעסקני היישוב הישן וממנהלי ישיבת עץ חיים בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן יעקב פרוש · ראה עוד »

אהרן ילינק

אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרן ילינק · ראה עוד »

אהרון בן שמואל מפרנקפורט

הרב אהרון בן שמואל מפרנקפורט (1620 - 1701) היה רב גרמני-יהודי וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהרון בן שמואל מפרנקפורט · ראה עוד »

אהלן וסהלן במערב הפרוע

אהלן וסהלן במערב הפרוע היא חוברת קומיקס שהוציאו דודו גבע וקובי ניב בשנת 1985, המתארת את הרפתקאותיהם של צמד הלא יוצלחים הירושלמים אהלן וסהלן במערב הפרוע הדמיוני.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהלן וסהלן במערב הפרוע · ראה עוד »

אהבת נפש

אהבת נפש היא נובלה מאת יהושע בר יוסף העוסקת בחרדי בן מאה שערים המאוהב בגבר.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהבת נפש · ראה עוד »

אהבת תפוח הזהב

אהבת תפוח-הזהב הוא קובץ שירים מאת דליה רביקוביץ.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהבת תפוח הזהב · ראה עוד »

אהבה אסורה

אהבה אסורה או "הדיבוק בשדה התפוחים" הוא סרט קולנוע משנת 1997, שעובד על בסיס המחזה הקלאסי "הדיבוק" מאת ש. אנ-סקי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואהבה אסורה · ראה עוד »

אומרם מיכאל איבנהוב

אומרם מיכאל איבנהוב (במקדונית: Омраам Микаел Аиванов; 31 בינואר 1900, בכפר סרפצי ליד ביטולה, מקדוניה – 25 בדצמבר 1986, צרפת), היה פילוסוף, סופר, מיסטיקן ומורה רוחני.

חָדָשׁ!!: קבלה ואומרם מיכאל איבנהוב · ראה עוד »

אופרת רוק

אופרת רוק היא אסופת שירי רוק שמילותיהם מספרות סיפור קוהרנטי משותף.

חָדָשׁ!!: קבלה ואופרת רוק · ראה עוד »

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואוצר החכמה · ראה עוד »

אור (דעת)

אור הוא מושג פילוסופי, בין השאר במחשבת ישראל ובקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואור (דעת) · ראה עוד »

אור שרגא

מולא אור שרגא (נולד בתחילת המאה ה-18, נפטר בכ"ח בחשוון ה'תקנ"ד, 1793) היה מקובל, דיין ומנהיג רוחני בקרב יהדות פרס במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה ואור שרגא · ראה עוד »

אור החיים (ספר)

אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואור החיים (ספר) · ראה עוד »

אור הגנוז

אוֹר הַגָּנוּז הוא יישוב קהילתי חרדי באזור הצפון ליד העיר צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

חָדָשׁ!!: קבלה ואור הגנוז · ראה עוד »

אורנה רב-הון

אורנה רב-הון (נולדה ב-2 במאי 1946) היא משוררת עברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואורנה רב-הון · ראה עוד »

אורח נטה ללון

"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" הוא רומן בן שמונים פרקים מאת ש"י עגנון שפורסם ב-1939, שעלילתו מתרחשת ב"שבוש", שלימים הבהיר עגנון שהיא למעשה בוצ'אץ', עיירת הולדתו בגליציה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואורח נטה ללון · ראה עוד »

אורות התשובה

אורות התשובה הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק על נושא התשובה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואורות התשובה · ראה עוד »

אורות התורה

הספר בתוך סדרת ספרים מכתבי הראי"ה קוק, בהוצאת מוסד הרב קוק אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: קבלה ואורות התורה · ראה עוד »

אורי שרקי

תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואורי שרקי · ראה עוד »

אוריאל

אוריאל הוא דמות יהודית מיתולוגית של מלאך, המופיעה בעיקר בקבלה היהודית וכן בתפילות שונות.

חָדָשׁ!!: קבלה ואוריאל · ראה עוד »

אורית אזולאי

אורית אזולאי מעבירה קורס ליהוק בסדנאות הבמה אורית אזולאי (נולדה ב-16 בספטמבר 1962) היא מלהקת לקולנוע ולטלוויזיה, מורה, מרצה ועורכת תסריט; זוכת פרס אופיר לליהוק הטוב ביותר לשנת 2012 על הסרט "העולם מצחיק", השנה הראשונה בה ניתן הפרס, בשנת 2014 על הסרט "אפס ביחסי אנוש" בשנת 2017 על הסרט "מוטלים בספק" ובשנת 2019 על הסרט "ימים נוראים".

חָדָשׁ!!: קבלה ואורית אזולאי · ראה עוד »

אושפיזין

אושפיזין (בארמית: "אורחים") הם שבעה צדיקים שלפי הזוהר מתארחים בסוכתו של כל יהודי בחג סוכות, שלושת האבות וארבעה ממנהיגי עם ישראל, כאשר בכל יום משבעת ימי החג מגיע צדיק אחד בראש והשאר מתלווים אליו.

חָדָשׁ!!: קבלה ואושפיזין · ראה עוד »

אותיות סת"ם

כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואותיות סת"ם · ראה עוד »

אולנוב (פולין)

אולנוב (בפולנית: Ulanów, בפי היהודים: אולינוב, ביידיש: אוליאנאוו) היא עיירה במחוז ניסקו בפולין, ובה כ-1,500 תושבים (2009).

חָדָשׁ!!: קבלה ואולנוב (פולין) · ראה עוד »

אולגה טוקרצ'וק

אולגה טוקרצ'וק (בפולנית: Olga Nawoja Tokarczuk; נולדה ב-29 בינואר 1962) היא סופרת פולנייה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואולגה טוקרצ'וק · ראה עוד »

אוהד אזרחי

אוהד אזרחי בכנס רבני היהדות המתחדשת בבולדר, קולורדו אוהד (פלא) אזרחי (נולד בישראל, 1965) הוא מורה בבית הספר לשמאניזם מיני איסטא ורבי בתנועה להתחדשות יהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואוהד אזרחי · ראה עוד »

אימננטיות

אימננטיות היא מושג בתאולוגיה ובפילוסופיה, המצביע על זהותו של האל עם העולם כולו, עם הטבע וחוקיו.

חָדָשׁ!!: קבלה ואימננטיות · ראה עוד »

אינסוף

אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.

חָדָשׁ!!: קבלה ואינסוף · ראה עוד »

אינסוף (פילוסופיה)

אינסוף הוא העדר גבול בהמשכיותו של עצם או נתון מוגדר.

חָדָשׁ!!: קבלה ואינסוף (פילוסופיה) · ראה עוד »

איסור משכב זכר

איסור משכב זכר או משכב זכור הוא מצווה מהמקרא.

חָדָשׁ!!: קבלה ואיסור משכב זכר · ראה עוד »

איסור הסתכלות בערווה

חסידי חובש מסכה על עיניו בנמל התעופה בן-גוריון הנחשב למקום פרוץ. איסור הסתכלות בערווה חל בהלכה היהודית על גברים ביחס לכל מראה שעלול לעורר מחשבות מיניות אסורות, המכונות הרהורים רעים.

חָדָשׁ!!: קבלה ואיסור הסתכלות בערווה · ראה עוד »

איסורי כישוף ביהדות

בתורה ישנה קבוצת איסורים שנכתבו בפרשייה אחת ועוסקים כולם בענייני מאגיה וחיזוי העתידות:.

חָדָשׁ!!: קבלה ואיסורי כישוף ביהדות · ראה עוד »

איקא ישראלי

איקא ישראלי (29 באוגוסט 1931 – 30 באוגוסט 2009) היה צייר ואיש רוח שחזר בתשובה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואיקא ישראלי · ראה עוד »

איתמר וולגלרנטר

רבי איתמר ווֹלגֶלֶרנטֶר מקונסקוולה (ביידיש: וואלגעלערנטער, – י"ז באייר תקצ"א, 1831) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה החמישי, מתלמידי החוזה מלובלין.

חָדָשׁ!!: קבלה ואיתמר וולגלרנטר · ראה עוד »

אילנה צמחוני

אילנה צמחוני (נולדה ב-1936) היא ציירת, משוררת וסופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ואילנה צמחוני · ראה עוד »

אילש אדלר

אילש אדלר (בהונגרית: Adler Illés; סנטה, 1868 – בודפשט, 19 בפברואר 1924) היה תאולוג הונגרי ורב.

חָדָשׁ!!: קבלה ואילש אדלר · ראה עוד »

אילי גורליצקי

אִילִי גורליצקי (נולד ב-14 ביולי 1935) הוא שחקן, זמר, מנהל וסופר ישראלי, חבר בסגל השחקנים של התיאטרון הקאמרי.

חָדָשׁ!!: קבלה ואילי גורליצקי · ראה עוד »

איחוז

ממוזער איחוז הוא מצב פסיכולוגי שבו אדם מאמין שכוחות חיצוניים חדרו לגופו וקנו עליו שליטה, כשהם דוחקים באופן זמני את זהותו הרגילה.

חָדָשׁ!!: קבלה ואיחוז · ראה עוד »

איגרות צפון

איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).

חָדָשׁ!!: קבלה ואיגרות צפון · ראה עוד »

אידרא

אידרא הוא שמם של שלושה מאמרים בספר הזוהר, אידרא דבי משכנא ובה סודות המשכן שעשה משה רבנו, אידרא רבא, ואידרא זוטא.

חָדָשׁ!!: קבלה ואידרא · ראה עוד »

נ נח נחמ נחמן מאומן

הפתקה שבה מופיעה הסיסמה (בשורה השביעית) הרב ישראל דב אודסר - מפיץ הסיסמה ירמולקת נ-נח הסיסמה "נ נח נחמ נחמן מאומן" על שער וקיר בדרום תל אביב ציון רבי ישראל דב בער אודסר ואישתו מרת אסתר מינדל אודסר חסיד ברסלב עם סטיקר "נ נח..." נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן (ובקיצור נ נח) זוהי חתימת שמו של רבי נחמן מברסלב, כך על פי טענת מוצא הפתקה ר' ישראל דב אודסר מחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: קבלה ונ נח נחמ נחמן מאומן · ראה עוד »

נאון ג'נסיס אוונגליון

נאון ג'נסיס אוונגיליון (יפנית: 新世紀エヴァンゲリオン, אנגלית: Neon Genesis Evangelion, מיוונית: בשורת בראשית החדשה) היא סדרת אנימה הנחשבת לאחת מסדרות האנימה החשובות והמשפיעות ביותר.

חָדָשׁ!!: קבלה ונאון ג'נסיס אוונגליון · ראה עוד »

נס

נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.

חָדָשׁ!!: קבלה ונס · ראה עוד »

נסתר

#הפניה קבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ונסתר · ראה עוד »

נסים נחום

הרב נסים נחום (17 בדצמבר 1862 – 19 בינואר 1927) היה מקובל, איש ציבור ונדבן, ממייסדי ישיבות פורת יוסף, שער השמים, "רחובות הנהר", וחברת "כתר תורה".

חָדָשׁ!!: קבלה ונסים נחום · ראה עוד »

נסים פרץ

הרב נסים פרץ (ו' בתשרי תש"ז; 10 באוקטובר 1946 - כ"ח בשבט תשע"ב 21 בפברואר 2012) היה מקובל, מוהל, רב.

חָדָשׁ!!: קבלה ונסים פרץ · ראה עוד »

נסירה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה ונסירה · ראה עוד »

נסירה (קבלה)

נסירה היא מונח בקבלה היהודית, המתאר את תהליך הבריאה של אדם הראשון ואשתו (אדם וחווה) מראשית בריאתם ועד מצבם הסופי.

חָדָשׁ!!: קבלה ונסירה (קבלה) · ראה עוד »

נעל"ה

ציור קיר לכבוד פרויקט נעל"ה, בכפר הנוער בן שמן נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) היא תוכנית של משרד החינוך להשגת תעודת בגרות ישראלית לבני נוער יהודים מרחבי העולם.

חָדָשׁ!!: קבלה ונעל"ה · ראה עוד »

נעים בן אליהו

הרב נעים בן אליהו (ד' בחשון תרפ"ד 14 באוקטובר 1923 - ו' באלול תשע"ד 1 בספטמבר 2014) היה רב בשכונת הבוכרים בירושלים וראש ישיבת בן איש חי.

חָדָשׁ!!: קבלה ונעים בן אליהו · ראה עוד »

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: קבלה ונפש החיים · ראה עוד »

נפתלי נאמן

יצחק נפתלי נאמן (1928 – 27 באפריל 1986) היה סופר ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ונפתלי נאמן · ראה עוד »

נפתלי תשבי

נפתלי-זיו "תלי" תשבי (28 בדצמבר 1952 – 9 באוגוסט 2021) היה פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ונפתלי תשבי · ראה עוד »

נפתלי הרץ אימבר

הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ונפתלי הרץ אימבר · ראה עוד »

נפתלי הרץ הלוי

הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות.

חָדָשׁ!!: קבלה ונפתלי הרץ הלוי · ראה עוד »

נפתלי כ"ץ

רבי נפתלי כ"ץ (ה'ת"ט; 1648 – כ"ד בטבת ה'תע"ט; 15 בינואר 1719) היה רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה, שנדד וגלה בין אוסטרהא (כיום במערב אוקראינה), פוזן (כיום פוזנן), פראג בצ'כיה, פרנקפורט במערבה של גרמניה, ושוב אוסטרהא.

חָדָשׁ!!: קבלה ונפתלי כ"ץ · ראה עוד »

נפלאות

נפלאות הוא עלון שבת בן עשרות עמודים המכיל סיכומים משיעורי תורה והתוועדויות חסידיות של הרב יצחק גינזבורג.

חָדָשׁ!!: קבלה ונפלאות · ראה עוד »

נצח

האנשה של נצח בדמות אשה, אוחזת אורובורוס. עמוד מפוסל בקתדרלת מילאנו. נצח לפי הדעה הרווחת הוא קיומו של אינסוף זמן, כלומר, כמות זמן בלתי מוגבלת.

חָדָשׁ!!: קבלה ונצח · ראה עוד »

נר נשמה

'''נרות נשמה''' דולקים בטקס שנערך על ידי הצי האמריקני לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. '''נר נשמה''' ליד קבר, בתוך תא שנועד להגן על הנר מפני רוח וגשם נר נשמה הוא מנהג יהודי של הדלקת נר לציון זיכרון של אדם שנפטר שמקובל כסגולה לעילוי נשמתו.

חָדָשׁ!!: קבלה ונר נשמה · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: קבלה ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נשמה

בהשקפות רוחניות, הנשמה היא הצד הרוחני של האדם.

חָדָשׁ!!: קבלה ונשמה · ראה עוד »

נשמה יתרה

נשמה יתרה היא מושג יהודי קבלי, לפיו בכניסת שבת נוספת כביכול באדם נשמה למשך כל השבת עד יציאתה.

חָדָשׁ!!: קבלה ונשמה יתרה · ראה עוד »

נתן מברסלב

רבי נתן שטרנהרץ, המוכר גם כרבי נתן מברסלב או רבי נתן מנמירוב, או בראשי התיבות מוהרנ"ת (ט"ו בשבט ה'תק"ם – י' בטבת ה'תר"ה, 22 בינואר 1780 – 20 בדצמבר 1844) היה תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, מפיץ תורתו המרכזי, ומנהיגה-בפועל של חסידות ברסלב אחרי מות רבו.

חָדָשׁ!!: קבלה ונתן מברסלב · ראה עוד »

נתן אדלר

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.

חָדָשׁ!!: קבלה ונתן אדלר · ראה עוד »

נתן ג'ייאן

חתימת רבי נתן ג'ייאן הרב נתן ג'ייאן השני (סביב ה'תק"י, 1750 - סביב ה'תקפ"ה, 1825) היה פייטן, מקובל, ראש ישיבה, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של תלמסאן שבאלג'יריה בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה ונתן ג'ייאן · ראה עוד »

נתן העזתי

נתן העזתי אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי, המכונה נתן העזתי (ה'ת"ד, 1643, ירושלים – י"א בשבט ה'ת"ם, 12 בינואר 1680, סקופיה), היה מקובל תושב עזה, נביאהּ של התנועה השבתאית ואחת מהדמויות המרכזיות בה.

חָדָשׁ!!: קבלה ונתן העזתי · ראה עוד »

נתנאל בן ישעיה

רבי נתנאל בן ישעיה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-14), היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים.

חָדָשׁ!!: קבלה ונתנאל בן ישעיה · ראה עוד »

נתנאל הלוי (אדוני)

הרב נתנאל הלוי (אדוני) (מאות 16–17), רב דיין ומקובל, בכורדיסטן.

חָדָשׁ!!: קבלה ונתנאל הלוי (אדוני) · ראה עוד »

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ונחמן מברסלב · ראה עוד »

נחמן גדליהו ברודר

הרב נחמן גדליהו ברודר (ב' בתמוז ה'תרי"ז, 1857 – ט' באב ה'ת"ש, 1940) היה תלמיד חכם ירושלמי, מראשי היישוב הישן ויושב ראש הוועד הכללי כנסת ישראל, ממונה כולל הורדונה, מייסד בתי הורדונא, ועוד.

חָדָשׁ!!: קבלה ונחמן גדליהו ברודר · ראה עוד »

נחמיה מוטא

הרב נחמיה בן אברהם מוטא (1555–כ"ה בכסלו ה'שפ"א, 20 בדצמבר 1620) שימש כמנהיג רוחני, כפייטן וכמשורר בקהילה היהודית בקוצ'ין.

חָדָשׁ!!: קבלה ונחמיה מוטא · ראה עוד »

נחום לעווי

הרב נחום לעווי משאדיק (ידוע בכינוי רבי נחום שאדיקר; ה'תק"ע, 1810 בערך – י"ב בחשוון תרכ"ו, 1865) היה הרב של העיר שאדיק שבפולין.

חָדָשׁ!!: קבלה ונחום לעווי · ראה עוד »

נחום יהושע פיצ'ניק

רבי נחום יהושע הלוי פיצ'ניק (ט' בניסן תרל"א, 1880-י"ד באלול תש"ב, 1942) כיהן במקביל כרב בדומברוביץ ובסארני, וכן כאדמו"ר בדור חמישי בשושלת ברזנה לצד אחיו רבי יצחק שכיהן בברזנה.

חָדָשׁ!!: קבלה ונחום יהושע פיצ'ניק · ראה עוד »

נבון

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: קבלה ונבון · ראה עוד »

נבואה

חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.

חָדָשׁ!!: קבלה ונבואה · ראה עוד »

נג'מטין ארבקאן

נג'מטין ארבקאן (בטורקית: Necmettin Erbakan; 29 באוקטובר 1926 בסינופ – 27 בפברואר 2011 באנקרה) היה אסלאמיסט פוליטיקאי טורקי.

חָדָשׁ!!: קבלה ונג'מטין ארבקאן · ראה עוד »

נהמא דכיסופא

נהמא דכיסופא (ארמית: "לחם של בושה") הוא משל המבטא רעיון מרכזי בהגות היהודית שנועד להסביר את מטרת בריאת העולם וקיום המצוות.

חָדָשׁ!!: קבלה ונהמא דכיסופא · ראה עוד »

נהר די-נור

נְהַר דִּי נוּר (בתרגום מארמית: נהר של אש) הוא נהר אגדי המוזכר במקורות יהודיים.

חָדָשׁ!!: קבלה ונהר די-נור · ראה עוד »

נוסטרדמוס

מישל (מיכאל) דה נוסטרדם, או בגרסה הלטינית נוסטרדמוס (Nostradamus; 14 או 21 בדצמבר 1503 – 2 ביולי 1566) היה אסטרולוג ורופא צרפתי ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: קבלה ונוסטרדמוס · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חָדָשׁ!!: קבלה ונוסח איטליה · ראה עוד »

נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ונוסח ספרד · ראה עוד »

נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.

חָדָשׁ!!: קבלה ונוסח פרובאנס · ראה עוד »

נוסח תפילה

נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם.

חָדָשׁ!!: קבלה ונוסח תפילה · ראה עוד »

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

חָדָשׁ!!: קבלה ונוסח הספרדים · ראה עוד »

נושאי כליו של השולחן ערוך

571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: קבלה ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »

נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום

ספרייתו גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה, נחשב בעיני רבים לאחד מגדולי חוקרי הקבלה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: קבלה ונושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »

ניסן מאיר זק"ש

הרב ניסן מאיר פייביל זק"ש (18 באפריל 1924–1 בדצמבר 1975) היה רבן של שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה וניסן מאיר זק"ש · ראה עוד »

ניסים מויאל

ישיבתו של הרב מויאל, מוסדות "כרם שלמה - למען שמו באהבה" המצבה על קברו של הרב ניסים מויאל הרב ניסים מויאל (ג' בניסן ה'תרצ"ה, 6 באפריל 1935 – ו' בשבט ה'תשע"ח, 22 בינואר 2018) היה מקובל ישראלי ממוצא מרוקאי, מייסד וראש מוסדות "כרם שלמה – למען שמו באהבה" בקריית גת, ומחבר.

חָדָשׁ!!: קבלה וניסים מויאל · ראה עוד »

ניצוצות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וניצוצות · ראה עוד »

ניצוצות (קבלה)

ניצוצות הוא מושג בקבלה, תורת הנסתר היהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה וניצוצות (קבלה) · ראה עוד »

ניר מנוסי

הרב ניר מנוסי (נולד בג' בתמוז ה'תשל"ד, 3 ביולי 1974) הוא רב ופובליציסט ישראלי, ומחבר ספרים ומאמרים.

חָדָשׁ!!: קבלה וניר מנוסי · ראה עוד »

ניר בן ארצי

ניר בן ארצי (נולד בשנת 1957) הוא מנהיג רוחני המתגורר במושב תלמים ומפעיל את עמותת "תאיר נרי".

חָדָשׁ!!: קבלה וניר בן ארצי · ראה עוד »

נישואים בהלכה

נישואים הם יחס בין בני-זוג המעוניינים למסד את הקשר ביניהם.

חָדָשׁ!!: קבלה ונישואים בהלכה · ראה עוד »

ניטל

נִיטָל או נִיתָּל (נהגה "ניטְל", בשווא נח), וכן ניטל נאַכט (ביידיש: "ליל ניטל") או בלינדע נאַכט (ביידיש: "לילה עיוור"), הוא כינויו של ליל חג המולד בפי יהודים מארצות אשכנז, הנוהגים בין היתר להימנע בו מלימוד תורה.

חָדָשׁ!!: קבלה וניטל · ראה עוד »

ניגוני חב"ד

ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות הקשורות בחסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: קבלה וניגוני חב"ד · ראה עוד »

ניגונים חסידיים

הכנר, מארק שאגאל, 1912-1913 ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית והדתית.

חָדָשׁ!!: קבלה וניגונים חסידיים · ראה עוד »

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

חָדָשׁ!!: קבלה ונידה · ראה עוד »

סמאל

עולם. סַמָּאֵל הוא מלאך חשוב בספרות חז"ל, וגם בפולקלור הנוצרי ובדמונולוגיה, הנושא דמות של מאשים, מפתה ומשמיד.

חָדָשׁ!!: קבלה וסמאל · ראה עוד »

סמלים אנרכיסטיים

ישנם סמלים המייחדים את האידאולוגיה האנרכיסטית.

חָדָשׁ!!: קבלה וסמלים אנרכיסטיים · ראה עוד »

סמחון חלוואה

הרב סמחון חלוואה (או חלואה) (סביב ה'תקפ"ה, 1835 - ה'תר"ס, 1900) היה רב, ופוסק הלכה באוראן שבאלג'יריה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה וסמחון חלוואה · ראה עוד »

סמואל לידל מקגרגור מת'רס

סמואל לידל מקגרגור מת'רס (באנגלית: Samuel Liddell MacGregor Mathers; 11 בינואר 1854 - 20 בנובמבר 1918) היה מיסטיקן וסופר בריטי, אשר היה ידוע בעיקר כאחד המייסדים של מסדר השחר המוזהב.

חָדָשׁ!!: קבלה וסמואל לידל מקגרגור מת'רס · ראה עוד »

סאלם אלג'מאל

מארי סאלם בן יחיא אלג'מאל (ה'תרי"ט – תחילת חודש ניסן ה'תרצ"ד, 1859 – מרץ 1934) היה רב תימני, שימש כדיין בבית דינו של מארי סלימאן קארה, וכחכם באשי החמישי בצנעא שבתימן.

חָדָשׁ!!: קבלה וסאלם אלג'מאל · ראה עוד »

סאלי (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: קבלה וסאלי (פירושונים) · ראה עוד »

סעדיה שוראקי

רבי סעדיה שוראקי (1603 – 1704) היה מלומד רבני בן המאה ה-17 מתלמסאן שהיה ידוע עבור מאבקו בשבתאות וכן עבור ההשכלה הכללית הרחבה שלו.

חָדָשׁ!!: קבלה וסעדיה שוראקי · ראה עוד »

סעדיה תלמיד הגר"א

רבי סעדיה ב"ר נתן נטע משקלוב (1751 - כ"ה באב תקע"ג, 21 באוגוסט 1813, ירושלים) היה רב ליטאי מתלמידי הגר"א, שעלה לארץ ישראל במסגרת עליית תלמידי הגר"א.

חָדָשׁ!!: קבלה וסעדיה תלמיד הגר"א · ראה עוד »

סעודת מצווה

מאיר רוזנבוים בסעודת מצווה בשמחה משפחתית סעודת מצווה לכבוד ברית מילה ביהדות, סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם.

חָדָשׁ!!: קבלה וסעודת מצווה · ראה עוד »

סעודה שלישית

קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: קבלה וסעודה שלישית · ראה עוד »

סעיד עוזרי

מארי סעיד (סעדיה) עוזרי (במקור: עְזַיְרִי, או: עְזֵיְרִי, בערבית: عزيري, פירושו: "המשיח"; ה'תרכ"ט, 1869, צנעא, תימן - ב' בתמוז ה'תשי"ד, 3 ביולי 1954, ירושלים) היה ראש ישיבת בית אלאוסטא בקאע אל-יהוד בצנעא וממנהיגי הדור האחרון של יהדות צנעא.

חָדָשׁ!!: קבלה וסעיד עוזרי · ראה עוד »

ספר

ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר · ראה עוד »

ספר מלחמות ה'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר מלחמות ה' · ראה עוד »

ספר רזיאל המלאך

ספר רזיאל המלאך הוא ספר קבלה קדום המתבסס על יסודות מיסטיים ומאגיים.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר רזיאל המלאך · ראה עוד »

ספר חרדים

ספר חרדים נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר חרדים · ראה עוד »

ספר גיא חיזיון

ספר גיא חיזיון הוא ספר פילוסופי-קבלי שנכתב בשנת 1578 על ידי אברהם בן חנניה יגל במתכונת של אוטוביוגרפיה המשלבת מסע אלגורי בעולמות עליונים של המחבר ורוח אביו.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר גיא חיזיון · ראה עוד »

ספר המשיב

ספר המשיב הוא ספר קבלה שהתחבר ככל הנראה לפני גירוש ספרד או מעט אחריו, ועוסק בפירוש עשר הספירות.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר המשיב · ראה עוד »

ספר האגור

ספר האגור הוא ספר הלכה שנכתב על ידי רבי יעקב לנדא, חכם שחי בחצי השני של המאה ה-15 (המחצית הראשונה של המאה השנייה של האלף השישי במניין השנים בלוח העברי).

חָדָשׁ!!: קבלה וספר האגור · ראה עוד »

ספר הפליאה

ספר הפליאה הוא חיבור המכיל לקט פירושים קבליים על פרשת בראשית הדומה בסגנונו לספרות הקבלה הקדומה, תוך השמטת מקורותיו.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר הפליאה · ראה עוד »

ספר הקנה

ספר הקנה הוא פירוש לתרי"ג מצוות, השייך לספרות הקבלה הקדם-לוריאנית.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר הקנה · ראה עוד »

ספר התמונה

ספר התמונה הוא ספר קבלי מתקופת המאה ה-13 והמאה ה-14.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר התמונה · ראה עוד »

ספר התניא

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר התניא · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר החזיונות

ספר החזיונות (ידוע גם בשם שבחי ר' חיים ויטאל) הוא חיבור מאת רבי חיים ויטאל (מהרח"ו), בכיר תלמידי האר"י.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר החזיונות · ראה עוד »

ספר הברית השלם

ספר הברית השלם שנכתב על ידי הרב פנחס אליהו הורביץ הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר הברית השלם · ראה עוד »

ספר הבהיר

ספר הבהיר הוא מן החיבורים הראשונים בתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר הבהיר · ראה עוד »

ספר הישר

ספר הישר הוא שמם של מספר חיבורים עבריים.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר הישר · ראה עוד »

ספר יצירה

ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.

חָדָשׁ!!: קבלה וספר יצירה · ראה עוד »

ספרא דצניעותא

סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא הוא שמו הארמי של חלק מספר הזוהר, הנמצא בסוף פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: קבלה וספרא דצניעותא · ראה עוד »

ספרות המוסר

אליהו הכהן, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות.

חָדָשׁ!!: קבלה וספרות המוסר · ראה עוד »

ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).

חָדָשׁ!!: קבלה וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: קבלה וספרות יידיש · ראה עוד »

ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון

דברי תורתו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', הופיעו במאות ספרים העוסקים במגוון נושאים בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: קבלה וספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: קבלה וספרי הגר"א · ראה עוד »

ספריית שוקן

אולם העיון בספרייה המדרגות בספרייה ספריית שוקן היא ספריית מחקר במדעי היהדות השוכנת במבנה ברחוב בלפור 6 בירושלים, בין השכונות רחביה וטלביה.

חָדָשׁ!!: קבלה וספריית שוקן · ראה עוד »

ספריית גרשם שלום

חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה וספריית גרשם שלום · ראה עוד »

ספריית הוותיקן

ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.

חָדָשׁ!!: קבלה וספריית הוותיקן · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: קבלה וספרייה תורנית · ראה עוד »

ספונות

כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: קבלה וספונות · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: קבלה וספירת העומר · ראה עוד »

ספירה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וספירה · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.

חָדָשׁ!!: קבלה וספירה (קבלה) · ראה עוד »

ספיריטואליזם

רוחניות או ספיריטואליזם (מהמילה ספיריט - "spirit" (רוח באנגלית)) היא האמונה כי נשמת בני אדם ממשיכה לחיות לאחר המוות ואף עשויה להתגלות ולבוא במגע עם אנשים חיים.

חָדָשׁ!!: קבלה וספיריטואליזם · ראה עוד »

סלמאן מוצפי

הרב סלמאן מוצפי בצעירותו הרב סלמאן מוצפי (כ"ז בשבט ה'תר"ס, 27 בינואר 1900 - י"ז בטבת, ה'תשל"ה, 31 בדצמבר 1974) היה מקובל וראש ישיבת "בני ציון" בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה וסלמאן מוצפי · ראה עוד »

סלמאן אליהו

הרב סלמאן אליהו (ה'תרל"ב, 1872 – ב' בתשרי ה'תש"א, 4 באוקטובר 1940) היה מקובל יהודי עיראקי, מתלמידי ה"בן איש חי".

חָדָשׁ!!: קבלה וסלמאן אליהו · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: קבלה וסליחות · ראה עוד »

סטרא אחרא

סִטְרָא אַחְרָא (ארמית: הצד האחר) הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות.

חָדָשׁ!!: קבלה וסטרא אחרא · ראה עוד »

סטרטין

סטרַטין (באוקראינית: Стратин, ביידיש: סטרעטין, בפולנית: ׁStratyn) היא עיירה קטנה באוקראינה, בעבר בלב חבל 'הלישנה' שבמרכז גליציה, וכ-80 ק"מ דרומית ללבוב, בירת גליציה תחת הממשל האוסטרו-גרמני.

חָדָשׁ!!: קבלה וסטרטין · ראה עוד »

סטטיסטיקות של התנ"ך

ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: קבלה וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »

סגולה (מאגיה)

סגולה היא ביטוי לתכונות או יכולות מיוחדות שיש לחפץ, למעשה טקסי או לאדם, הפועלים על פי מאגיה או אמונה להתגשמות משאלות שונות.

חָדָשׁ!!: קבלה וסגולה (מאגיה) · ראה עוד »

סדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וסדר · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: קבלה וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סוד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וסוד · ראה עוד »

סוכה ולולב לעם סגולה

סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה הוא פיוט המושר במסורת בבל ובמסורת עדות צפון אפריקה בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: קבלה וסוכה ולולב לעם סגולה · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: קבלה וסוכות · ראה עוד »

סיני האק

סִינַי הוֹק (יידיש: סִינַי האָק גרמנית: Simon Hock, נודע עקב זאת גם בשם שמעון האק; כ"ד בחשוון ה'תקע"ו, 27 בנובמבר 1815 - 24 באוקטובר 1887, ו' בחשוון ה'תרמ"ח) היה חוקר יהודי וגנאלוג מראשית תקופת ההשכלה ועוזרו של שי"ר.

חָדָשׁ!!: קבלה וסיני האק · ראה עוד »

סיפורי מעשיות (ספר)

ספר סיפורי מעשיות הוא קובץ הכולל שלושה עשר סיפורים רובם בסגנון של סיפורי עם שסופרו בידי רבי נחמן מברסלב ביידיש.

חָדָשׁ!!: קבלה וסיפורי מעשיות (ספר) · ראה עוד »

סידור אדמו"ר הזקן

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

חָדָשׁ!!: קבלה וסידור אדמו"ר הזקן · ראה עוד »

ע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וע"ח · ראה עוד »

ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן

ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (בראשי תיבות: עסמ"ב במספרים: 72, 63, 45, 52) הוא מושג בקבלה היהודית, שיסודו בארבע אפשרויות גימטריה במילוי לשם יהוה.

חָדָשׁ!!: קבלה וע"ב ס"ג מ"ה ב"ן · ראה עוד »

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: קבלה ועמנואל אטקס · ראה עוד »

עמנואל סרירו

הרב עמנואל (ב"ר יהושע) סְרִירוֹ (ה'תס"ה 1704 - ה'תצ"ט 1738) היה רב, מקובל, איש הגות ומחבר ספרים, מחכמי העיר פאס.

חָדָשׁ!!: קבלה ועמנואל סרירו · ראה עוד »

עמנואל חי ריקי

רבי רפאל עמנואל חי ריקי (Ricchi; ט"ו בתמוז ה'תמ"ז, 26 ביוני 1687, פרארה – א' באדר ה'תק"ג, 25 בפברואר 1743) היה רב פרשן המשנה, מקובל ופייטן איטלקי.

חָדָשׁ!!: קבלה ועמנואל חי ריקי · ראה עוד »

עמרם בן דיוואן

ציון קברו של רבי עמרם בן דיוואן רבי עמרם בן אפרים דיוואן (מוכר בכינוי: רבנו העד"ן הקדוש; ה'ת"ק - ט"ו באב ה'תקמ"ב) היה שד"ר ומקובל יליד ירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ועמרם בן דיוואן · ראה עוד »

עץ חיים (ספר)

עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י.

חָדָשׁ!!: קבלה ועץ חיים (ספר) · ראה עוד »

עץ החיים

"נפילת האדם" מאת לוקאס קראנאך האב, ציור מן המאה השש עשרה. "עץ החיים" - פסיפס מארמון הישאם ביריחו. עץ החיים, על פי ספר בראשית (פרקים -), הוא עץ שהיה בתוך גן עדן, לצד עץ הדעת טוב ורע, אשר ממנו נאסר על האדם, לאכול שכן אכילה ממנו תגרום למוות.

חָדָשׁ!!: קבלה ועץ החיים · ראה עוד »

עץ החיים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה ועץ החיים (פירושונים) · ראה עוד »

עקבתא דמשיחא

עקבתא דמשיחא (בארמית, בעברית: עקבות המשיח) הוא מונח יהודי המציין אמונה בקיומה של תקופה עתידית שבה יתקיים סוף הגלות באחרית הימים לפני ביאת המשיח, או בסמוך לביאתו, שבה יהיה עם ישראל בשפל תרבותי, מוסרי וכלכלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ועקבתא דמשיחא · ראה עוד »

עקודים

עולם העקודים בתורת הקבלה הוא העולם הראשון מבין עולמות עקודים נקודים וברודים שיצאו מא"ק (אדם קדמון).

חָדָשׁ!!: קבלה ועקודים · ראה עוד »

עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: קבלה ועקילס הגר · ראה עוד »

עקיבה פרוש

הרב עקיבה פרוש (ב' בסיון תרמ"א, 1881 – כ"ז בחשוון תרפ"ב, 28 בנובמבר 1921) היה מקובל, בן היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ועקיבה פרוש · ראה עוד »

ערב רב

עֵרֶב רַב הוא שמה של קבוצה הכוללת מצריים ובני עמים נוספים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים, על פי המסורת היהודית הם התקבלו על ידי משה כחלק אינטגרלי מהעם, ובהמשך חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: קבלה וערב רב · ראה עוד »

ערוץ 33

ערוץ 33 היה ערוץ טלוויזיה ציבורי ישראלי שבהתחלה שידר את שידורי ערוץ הכנסת, לאחר מכן תוכניות מקור בעברית ולאחר סגירת המחלקה העברית שידר בעיקר תוכניות בשפה הערבית.

חָדָשׁ!!: קבלה וערוץ 33 · ראה עוד »

ערוץ הקבלה

ערוץ "קבלה לעם" הוא ערוץ טלוויזיה ישראלי, שהחל את פעילותו ב-24 בנובמבר 2008.

חָדָשׁ!!: קבלה וערוץ הקבלה · ראה עוד »

ערכי הכינויים

ערכי הכינויים היא תורה קבלית שבמסגרתה תלו חכמי הקבלה משמעויות קבליות במילים מוכרות.

חָדָשׁ!!: קבלה וערכי הכינויים · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עלי יסיף

עלי יסיף (נולד ב-1946, בוקרשט, רומניה) הוא חוקר פולקלור יהודי והסיפור העברי של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: קבלה ועלי יסיף · ראה עוד »

עזרא עבאדי-שעיו

הרב עזרא עבאדי שעיו (ה'תר"ל, 1870 - ד' בשבט ה'תרצ"ט, 24 בינואר 1939) היה רב, פוסק הלכה ואב בית הדין הגדול בארם צובא.

חָדָשׁ!!: קבלה ועזרא עבאדי-שעיו · ראה עוד »

עזרא הנביא ממונקנטור

רבי עזרא הנביא ממונקנטור (Moncontour) היה תלמיד חכם צרפתי ואולי גם מקובל, בן המאה ה-13, שחי ופעל בתקופת בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: קבלה ועזרא הנביא ממונקנטור · ראה עוד »

עזרא הכהן מסלתון טראב

הרב עזרא הכהן מסלתון טראב (? - כ"ח בשבט ה'תר"ף, 17 בפברואר 1920), היה ראש ישיבה וראש אב בית דין בדמשק.

חָדָשׁ!!: קבלה ועזרא הכהן מסלתון טראב · ראה עוד »

עזרא ועזריאל בני שלמה

רבי עזרא בן שלמה מגרונה, ואחיו רבי עזריאל בן שלמה מגרונה, היו מגדולי המקובלים בקטלוניה בסביבות שנת ד'תתק"ן, 1190.

חָדָשׁ!!: קבלה ועזרא ועזריאל בני שלמה · ראה עוד »

עזרת ישראל (שכונה)

שכונת עזרת ישראל מרחוב יפו עזרת ישראל היא שכונה קטנה במרכז ירושלים, בין רחוב יפו לרחוב הנביאים, מעט מערבה מ"צומת האיקסים".

חָדָשׁ!!: קבלה ועזרת ישראל (שכונה) · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: קבלה ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עבודת ישראל

עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות מועדים, ליקוטים ופרקי אבות, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, תלמידם של הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש.

חָדָשׁ!!: קבלה ועבודת ישראל · ראה עוד »

עגונות

עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ועגונות · ראה עוד »

עדה המאירית (שוורץ)

עדה המאירית (שוורץ) (מאי 1934 – יולי 1995) הייתה אמנית, ציירת, מאיירת, מעצבת תפאורות לתיאטרון ולטלוויזיה ומרצה בחוג לתולדות התיאטרון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ועדה המאירית (שוורץ) · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עולם שנה נפש

עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).

חָדָשׁ!!: קבלה ועולם שנה נפש · ראה עוד »

עולם האצילות

עולם האצילות הוא, על פי תורת הקבלה (בעיקר זו של הזוהר), העליון מארבעת עולמות היסוד הרוחניים בהם מתגלה התורה לאדם כמהות או מדרגה אחרת; והבורא מתגלה בהם ברמת גילוי או היעלם אחרת כלפי הנברא.

חָדָשׁ!!: קבלה ועולם האצילות · ראה עוד »

עוזי משולם

עוזי משולם מפונה בידי מפקד משטרת מחוז תל אביב גבי לסט. גדעון מרקוביץ, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית משולם לאחר קבלת פסק דינו. גדעון מרקוביץ, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית 239x239 פיקסלים הרב עוזי משולם (30 באוקטובר 1952 – 21 ביוני 2013) היה רב ממוצא תימני שהתגורר ביהוד.

חָדָשׁ!!: קבלה ועוזי משולם · ראה עוד »

עובדיה שאקי

הרב רבינו עובדיה שאקי (18 ביוני 1882 – 28 ביוני 1949) היה שד"ר ודרשן, פילוסוף, חוקר פילוסופיה, קבלה והיסטוריה של תקופת התלמוד והגאונים.

חָדָשׁ!!: קבלה ועובדיה שאקי · ראה עוד »

עובדיה הדאיה

הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 – כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל, ומחבר שו"ת ישכיל עבדי.

חָדָשׁ!!: קבלה ועובדיה הדאיה · ראה עוד »

עובדיה יעבץ

הרב עובדיה יעבץ (ה'תרפ"ב בערך, 1922 בערך - י"ב בשבט תשע"א, 17 בינואר 2011) היה רב תימני ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ועובדיה יעבץ · ראה עוד »

עודד דוד

הרב עודד דוד (נולד בג' בחשוון ה'תשכ"ב, 13 באוקטובר 1961) הוא יוצר, מוזיקאי בתחום המוזיקה יהודית מקורית, סופר, מורה דרך בתחומי מחשבה יהודית, וקבלה ובעבר מפיק סרטי קולנוע חרדי.

חָדָשׁ!!: קבלה ועודד דוד · ראה עוד »

עיבור (מיסטיקה)

עיבור (בלעז: אינקובציה) הוא מינוח המשמש לתיאור ישות או השפעה חיצונית הפועלת על נפש האדם לזמן קצוב ומסיימת את פעולתה מעצמה וללא התערבות.

חָדָשׁ!!: קבלה ועיבור (מיסטיקה) · ראה עוד »

פאני ואלכסנדר

פאני ואלכסנדר (שוודית: Fanny och Alexander) הוא סרט הקולנוע משנת 1982, האחרון שביים אינגמר ברגמן (הוא ביים מאוחר יותר רק עבודות לטלוויזיה ולתיאטרון).

חָדָשׁ!!: קבלה ופאני ואלכסנדר · ראה עוד »

פאות

דיוקן של נער צעיר עם פאות צאנז) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה.

חָדָשׁ!!: קבלה ופאות · ראה עוד »

פאול צלאן

פאול צֵלָאן (כך על פי ההגייה בגרמנית; ברומנית נהגה "צ'לאן" ובצרפתית "סלאן"; Paul Celan; 23 בנובמבר 1920 – ככל הנראה 20 באפריל 1970) הוא שם העט של פאול אַנצֶ'ל, משורר ומתרגם יהודי יליד צ'רנוביץ (אז בממלכת רומניה וכיום באוקראינה), שכתב בעיקר בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: קבלה ופאול צלאן · ראה עוד »

פאולה עבדול

פולה ג'ולי עבדול (באנגלית: Paula Julie Abdul - IPA: /pɔːlə ˈæbduːlˈ/. נולדה ב-19 ביוני 1962) היא זמרת, רקדנית וכוריאוגרפית יהודייה-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: קבלה ופאולה עבדול · ראה עוד »

פאי (סרט)

פאי (באנגלית: Pi, ביוונית: π) הוא מותחן פסיכולוגי סוריאליסטי משנת 1998.

חָדָשׁ!!: קבלה ופאי (סרט) · ראה עוד »

פנאנתאיזם

פנאנתאיזם (מיוונית: πᾶν "הכול"; ἐν "ב־"; ו־Θεός "אל") היא תפיסה שלפיה העולם הוא חלק מהאל, אך האל אינו רק העולם, אלא גם מה שמעבר לו.

חָדָשׁ!!: קבלה ופנאנתאיזם · ראה עוד »

פנקסי הראי"ה

מגיד פנקסי הראי"ה היא סדרת ספרים שבמסגרתה נדפסות מחברות הגותיות של הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: קבלה ופנקסי הראי"ה · ראה עוד »

פנחס אליהו הורביץ

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך את מחברו לרב מוכר בקרב הקהילה.

חָדָשׁ!!: קבלה ופנחס אליהו הורביץ · ראה עוד »

פסקי תשובות

פסקי תשובות היא סדרת ספרי הלכה, האוספים פסקים מעשיים מספרי פוסקים וספרי שו"ת בעיקר מפוסקי זמנינו.

חָדָשׁ!!: קבלה ופסקי תשובות · ראה עוד »

פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בצפת

שלט בעיר צפת ליד אחת הבמות בפסטיבל הכלייזמרים פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בצפת הוא פסטיבל כליזמר המתקיים מדי קיץ בעיר צפת, ובמסגרתו מופעים סולנים ולהקות המשמיעים מוזיקה יהודית מסורתית ומוזיקת נשמה בין-לאומית.

חָדָשׁ!!: קבלה ופסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בצפת · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: קבלה ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: קבלה ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פרמיטה

פרמיטה (סנסקריט) או פרמי (פאלי) הוא מונח בבודהיזם שפירושו "שלמות" או "נשגבות".

חָדָשׁ!!: קבלה ופרמיטה · ראה עוד »

פרנסיס בארט

איור מתוך הספר "המאגוס".פרנסיס בארט (באנגלית: Francis Barrett; 1774–1830) היה מיסטיקן אנגלי שעסק בתורת הנסתר.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרנסיס בארט · ראה עוד »

פרנסיס ייטס

דיים פרנסיס אמיליה ייטס (אנגלית: Frances Amelia Yates; 28 בנובמבר 1899 - 29 בספטמבר 1981) הייתה היסטוריונית של המדע, נאופלאטוניזם וחכמת הנסתר בראשית העת החדשה.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרנסיס ייטס · ראה עוד »

פרס גרשם שלום

הפרס לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום הוא פרס המוענק בישראל מדי ארבע שנים לערך לחוקר או חוקרת המצטיינים בתחום הקבלה על כל תקופותיה וזרמיה.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרס גרשם שלום · ראה עוד »

פרץ אליהו

פרץ יהודה אליהו (בלועזית: Piris Eliyahu; נולד ב-1960 בדרבנט, דגסטן, רוסיה, אז ברית המועצות) הוא מלחין, נגן טאר ומוזיקולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרץ אליהו · ראה עוד »

פרץ הכהן

רבי פרץ בן יצחק הכהן (רבנו פרץ, או הרפ"ך; ה'ס"ה 1304 - ה'ק"ל, 1370) היה מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, רבם של הר"ן ושל הריב"ש, כתב פירוש על התלמוד וספר דרשות בקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרץ הכהן · ראה עוד »

פרשת שמונת מלכי אדום

פרשת שמונת מלכי אדום (נקראת גם פרשת ואלה המלכים או שמונת המלכים) היא פרשיה בתוך פרשת וישלח שבספר בראשית, המספרת על שמונה מלכים שמלכו באדום בתקופה קדומה.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרשת שמונת מלכי אדום · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרג'אללה דאבוש

הרב פרג'אללה (פריג'א) דאבוש (ה'תקע"ה, 1815 - ב' באייר ה'תר"ם, 1880) היה מקובל ואב בית הדין היהודי בטריפולי, מגדולי רבני יהדות לוב.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרג'אללה דאבוש · ראה עוד »

פרג'י שוואט

רבי פרג'י שוואט (חי במאה ה-16) היה פייטן מרוקאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרג'י שוואט · ראה עוד »

פרדס (יהדות)

בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".

חָדָשׁ!!: קבלה ופרדס (יהדות) · ראה עוד »

פרדס רימונים

פרדס רימונים הוא חיבור קבלי מקיף שחיבר הרב משה קורדובירו.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרדס רימונים · ראה עוד »

פרדס רימונים (פירושונים)

פרדס רימונים הוא שמם של מספר ספרים בארון הספרים היהודי.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרדס רימונים (פירושונים) · ראה עוד »

פרובאנס

האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרובאנס · ראה עוד »

פרי פארל

פרי פארל (באנגלית: Perry Farrell; נולד בשם פרץ ברנשטיין ב-29 במרץ 1959) הוא זמר אמריקאי, הידוע כסולן להקות ג'יינז אדיקשן ופורנו פור פירוס.

חָדָשׁ!!: קבלה ופרי פארל · ראה עוד »

פתיחת אליהו הנביא

פתיחת אליהו הנביא הוא מאמר מתוך ספר הזוהר, המופיע בהקדמה השנייה לתיקוני הזוהר, ועוסק בעיקרו בעשר הספירות ובדרך הנהגתו של אלוהים את העולם.

חָדָשׁ!!: קבלה ופתיחת אליהו הנביא · ראה עוד »

פטר דנוב

פטר קונסטנטינוב דנוב (בבולגרית Петър Константинов Дънов; 11 ביולי 1864, ניקולאבה, האימפריה העות'מאנית – 27 בדצמבר 1944, סופיה, ממלכת בולגריה), היה פילוסוף ומורה רוחני בולגרי של כ-40,000 תלמידים להם העניק 8,200 הרצאות.

חָדָשׁ!!: קבלה ופטר דנוב · ראה עוד »

פחד יצחק (ספר)

"פחד יצחק" הם סדרת ספרי מחשבה והגות מפורסמים על המועדים, מחבר הספרים הוא הרב יצחק הוטנר.

חָדָשׁ!!: קבלה ופחד יצחק (ספר) · ראה עוד »

פולמוס רמח"ל

ממוזער פולמוס רמח"ל היה מחלוקת סוערת שהתרחשה ביהדות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-18 בשאלת הלגיטימיות של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), כתביו ובני חבורתו.

חָדָשׁ!!: קבלה ופולמוס רמח"ל · ראה עוד »

פינחס

פִּינְחָס הוא דמות מקראית, היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: קבלה ופינחס · ראה עוד »

פינחס פלאי

פינחס פֶּלִאי הכהן (באנגלית: Pinchas Hacohen Peli; ח' באייר ה'תר"צ, 6 במאי 1930 – כ"ח באדר ב' ה'תשמ"ט, 3 באפריל 1989) היה רב והוגה דעות ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ופינחס פלאי · ראה עוד »

פינחס פולונסקי

פינחס פולונסקי פינחס פולונסקי (ברוסית: Полонский Петр (Пинхас) Ефимович, נולד ב -11 בפברואר 1958, מוסקבה) הוא חוקר יהדות ישראלי, המפיץ את היהדות בקרב יהודים דוברי רוסית.

חָדָשׁ!!: קבלה ופינחס פולונסקי · ראה עוד »

פינחס הכהן לינטופ

הרב פינחס הכהן לינטופ (10 באוקטובר 1851 - 1 ביוני 1924) היה רב הקהילה החסידית בבירז' שבליטא, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: קבלה ופינחס הכהן לינטופ · ראה עוד »

פיסול ישראלי

אברהם מלניקובשהאריה השואג, 1928–1934שאבן ש תל חי פיסול ישראלי הוא שם כולל ליצירות פיסול שנוצרו בארץ ישראל החל משנת 1906, שנת ייסוד "בצלאל".

חָדָשׁ!!: קבלה ופיסול ישראלי · ראה עוד »

פירוש הרמב"ן לתורה

פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »

פירושי התורה לרבי יהודה החסיד

פירושי התורה לרבי יהודה החסיד הוא פירוש לחמשה חומשי תורה מאת רבי יהודה החסיד, יש שערערו על אמינות החיבור בשל קטעים שמכילים פירושים המהווים לדעתם כפירה.

חָדָשׁ!!: קבלה ופירושי התורה לרבי יהודה החסיד · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: קבלה ופישל לחובר · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: קבלה ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

פילושמיות

אורד וינגייט שהיה אוהב יהדות ואוהד של התנועה הציונית וינסטון צ'רצ'יל (משמאל) בעת ביקורו בתל אביב בשנת 1921. לצידו ראש העיר, מאיר דיזנגוף פִילוֹשמיות (באנגלית: Philosemitism, נקרא גם: יודופיליה - Judeophilia) היא חיבה ועניין רב של אדם כלפי יהודים או כלפי מדינת היהודים, התרבות וההיסטוריה היהודית והאמונה בהשפעות החיוביות של היהדות ובני העם היהודי בקרב העמים.

חָדָשׁ!!: קבלה ופילושמיות · ראה עוד »

פילולוגיה

פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: קבלה ופילולוגיה · ראה עוד »

צ'י

סמל הצ'י צ'י (סינית מסורתית: 氣; סינית מפושטת: 气; פין-יין: qì; וייד-ג'יילס: ch'i) הוא מושג מהתרבות הסינית המתאר את כוח החיוּת הטבוע בכל היצורים החיים והצמחים.

חָדָשׁ!!: קבלה וצ'י · ראה עוד »

צמצום

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וצמצום · ראה עוד »

צמחונות וטבעונות ביהדות

דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.

חָדָשׁ!!: קבלה וצמחונות וטבעונות ביהדות · ראה עוד »

צאלח צאלח

מארי צאלח בן יחיא צאלח (מכונה: מהר"ץ, ה'תכ"ה – כ"ד בכסלו ה'תק"ט, 1665 – 15 בדצמבר 1748) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-18, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.

חָדָשׁ!!: קבלה וצאלח צאלח · ראה עוד »

צאינה וראינה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.

חָדָשׁ!!: קבלה וצאינה וראינה · ראה עוד »

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

חָדָשׁ!!: קבלה וצניעות (יהדות) · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: קבלה וצפת · ראה עוד »

צפת במאה ה-16

צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.

חָדָשׁ!!: קבלה וצפת במאה ה-16 · ראה עוד »

צלם אלוהים

צלם אלוהים הוא ביטוי ומושג תאולוגי, שמשמעותו שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים וטבועה בו מהות אלוהית, הקובעת לו הערכה מיוחדת, וכן סטנדרטים של התנהגות.

חָדָשׁ!!: קבלה וצלם אלוהים · ראה עוד »

צבי אשר כהנא שפירא

הרב צבי הירש אשר כהנא שפירא (1853, ה'תרי"ג - 19 בינואר 1938, י"ז בשבט ה'תרצ"ח), היה ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים, מורה צדק בשכונת הבוכרים, מחבר הספרים "התורה והמצוה" על תרי"ג מצוות ושו"ת הריצב"א.

חָדָשׁ!!: קבלה וצבי אשר כהנא שפירא · ראה עוד »

צבי אלימלך שפירא

פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 – י"ח בטבת תר"א, 11 בינואר 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה וצבי אלימלך שפירא · ראה עוד »

צבי ברגר

צבי ברגר (נודע בכינויים "טוקי" ו"תוכי"; 10 ביוני 1935 - 2 באוקטובר 1986) היה צייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וצבי ברגר · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה וצבי גרץ · ראה עוד »

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

חָדָשׁ!!: קבלה וצבי הירש קלישר · ראה עוד »

צבי הירש להרן

צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; אפריל 1784 – 24 באוקטובר 1853, ה'תקמ"ד - כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי-הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ-1817 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: קבלה וצבי הירש להרן · ראה עוד »

צדקה חוצין (הראשון)

הרב צדקה חוצין (הראשון) (ה'תנ"ט, 1699 - ו' בתשרי ה'תקל"ג, 3 באוקטובר 1772), היה רבה של בגדאד במשך כשלושים שנה - בין השנים ה'תק"ג - ה'תקל"ג.

חָדָשׁ!!: קבלה וצדקה חוצין (הראשון) · ראה עוד »

צדוק הכהן מלובלין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ'־רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900).

חָדָשׁ!!: קבלה וצדוק הכהן מלובלין · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: קבלה וצום · ראה עוד »

ציר זמן של פילוסופים

להלן ציר זמן של פילוסופים.

חָדָשׁ!!: קבלה וציר זמן של פילוסופים · ראה עוד »

ציד מכשפות

הגרמנית אאוגסבורג ציד מכשפות הוא רדיפה של בני אדם שנחשדו כעוסקים בכישוף, בדרך כלל נשים, שהואושמו שהן מכשפות אך בארצות מסוימות גברים הם שהיוו את רוב הנאשמים, ובמקרים שונים גם ילדים עמדו למשפט באשמת כישוף.

חָדָשׁ!!: קבלה וציד מכשפות · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: קבלה וציונות ברוסיה · ראה עוד »

קמע

קמע חמסה איראני קָמֵעַ (גם קָמִיעַ) הוא חפץ שמיוחסים לו כוחות סגוליים.

חָדָשׁ!!: קבלה וקמע · ראה עוד »

קנאת ה' צבאות

קנאת ה' צבאות הוא ספר קבלי, מכתבי הרמח"ל.

חָדָשׁ!!: קבלה וקנאת ה' צבאות · ראה עוד »

קפציאל

קפציאל הוא מלאך במסורת היהודית והנוצרית שלאחר המקרא, במיוחד בקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה וקפציאל · ראה עוד »

קרול דויטש

קרול דויטש (פלמית: Carol Deutsch; 21 במאי 1894 – 1944) הוא אמן יהודי-בלגי שנרצח בשואה.

חָדָשׁ!!: קבלה וקרול דויטש · ראה עוד »

קשת בענן

נשר ----התמונה צולמה משכונת גבעת נשר לכיוון מערב. מתחת לשכונת רמות יצחק רואים את כביש 705. קשת בענן וצבעיה קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי.

חָדָשׁ!!: קבלה וקשת בענן · ראה עוד »

קל"ח פתחי חכמה

קל"ח פתחי חכמה הוא ספר קבלה מאת רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל.

חָדָשׁ!!: קבלה וקל"ח פתחי חכמה · ראה עוד »

קללה

כתבי מארות - קללות ממצרים העתיקה על גבי שברי חרס. קללה היא איחול וביטוי שאיפה למאורעות רעים שייקרו למי שמוטלת עליו הקללה (המקולל), או פנייה מפורשת לאלוהים או למלאכיו על-מנת שירעו עם המקולל.

חָדָשׁ!!: קבלה וקללה · ראה עוד »

קליפה (פירושונים)

המונח קליפה מתייחס למעטפת של כל גוף שהוא, אשר שונה בתכונותיה מהגוף עצמו.

חָדָשׁ!!: קבלה וקליפה (פירושונים) · ראה עוד »

קליפות

קליפות (או לעיתים בלשון יחיד: קליפה) הוא מונח בקבלה המתאר את כוחות הרוע, או פסולת רוחנית.

חָדָשׁ!!: קבלה וקליפות · ראה עוד »

קטלוניה

קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: קבלה וקטלוניה · ראה עוד »

קבר רבי שמעון בר יוחאי

מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), תנא בן המאה ה-2, הוא נושא שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: קבלה וקבר רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: קבלה וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: קבלה וקבלת שבת · ראה עוד »

קבלת הוראות מרן

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.

חָדָשׁ!!: קבלה וקבלת הוראות מרן · ראה עוד »

קבלה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וקבלה (פירושונים) · ראה עוד »

קבלה נוצרית

תרשים של חלק מעולם האצילות בספרו של כריסטיאן קנור פון רוזנרות, Kabbala denudata. הקבלה הנוצרית היא תנועה רוחנית שהתפתחה בחוגים נוצריים מסוף המאה החמש-עשרה והאמינה שהמשמעות הנסתרת של תורת הקבלה מכוונת לנצרות.

חָדָשׁ!!: קבלה וקבלה נוצרית · ראה עוד »

קדוש (דת)

שושנים צחורות מאתורה בהודו קָדוֹשׁ באמונה דתית הוא אדם המוכר כבעל מידה יוצאת דופן של קדושה, דמיון לאלוהים או קרבה אליו.

חָדָשׁ!!: קבלה וקדוש (דת) · ראה עוד »

קדושת לוי

קדושת לוי הוא ספרו המפורסם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומהבולטים שבספרות החסידית.

חָדָשׁ!!: קבלה וקדושת לוי · ראה עוד »

קהילת יהודי צ'רנוביץ

תצלום של בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ על גלויה מסוף המאה ה-19 קהילת יהודי צ'רנוביץ הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באזור בוקובינה (רומניה ואוקראינה של היום).

חָדָשׁ!!: קבלה וקהילת יהודי צ'רנוביץ · ראה עוד »

קהילת יהודי שפייר

שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: קבלה וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »

קהילת יהודי לאסק

מפת בית העלמין הישן וגטו לאסק. לאסק שבפרובינציית לודז' בפולין זכתה במעמד של עיר בשנת 1422.

חָדָשׁ!!: קבלה וקהילת יהודי לאסק · ראה עוד »

קהילת יהודי לינץ

בית הכנסת הישן בלינץ, רחוב בית לחם בעיר לינץ (בגרמנית: Linz היא בירת מדינת אוסטריה עילית שבאוסטריה, קיימת קהילה יהודית החל מהמאה ה-14. לקהילת לינץ הייתה כפופה גם הקהילה היהודית הקטנה בעיר ולס הסמוכה, ובחלק מן המאה ה-19 גם קהילת יהודי זלצבורג.

חָדָשׁ!!: קבלה וקהילת יהודי לינץ · ראה עוד »

קוצו של יוד

'''"קוצו של יו"ד''' (לדעת רבנו תם) - מסומן בעיגול הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.

חָדָשׁ!!: קבלה וקוצו של יוד · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: קבלה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קושיית הבית יוסף

קושיית הבית יוסף היא קושיה ידועה בענייני חנוכה שנשאלה לראשונה בתקופת הראשונים והתפרסמה בספר "בית יוסף" של רבי יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: קבלה וקושיית הבית יוסף · ראה עוד »

קול הנבואה

קוֹל הַנְּבוּאָה: הַהִגָּיוֹן הָעִבְרִי הַשִּׁמְעִי הוא ספרו המרכזי של הרב דוד כהן, המכונה "הרב הנזיר".

חָדָשׁ!!: קבלה וקול הנבואה · ראה עוד »

קול התור

קול התור הוא ספר בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה וקול התור · ראה עוד »

קודם שנברא העולם

קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוא מונח בספרות היהודית, המתאר את מצב היקום לפני בריאת העולם.

חָדָשׁ!!: קבלה וקודם שנברא העולם · ראה עוד »

קיצוץ בנטיעות

קיצוץ בנטיעות הוא מונח שגור בתורת הסוד היהודית המתאר כפירה בעיקרי היהדות ובפרט, אמונה בקיום ריבוי רשויות מלבד האל האחד.

חָדָשׁ!!: קבלה וקיצוץ בנטיעות · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: קבלה ור"ן · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: קבלה ורמח"ל · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: קבלה ורמב"ן · ראה עוד »

רמון ליול

רמון ליול או (בעברית נכתב גם רמון לול או ריימונדוס לולוס לפי לטינית; קטלאנית: Ramon Llull, לטינית: Raimundus Lullus; 1232–1315) היה סופר, מדען, מיסטיקן, פילוסוף ומיסיונר נוצרי מן האיים הבלאריים.

חָדָשׁ!!: קבלה ורמון ליול · ראה עוד »

רמון בנישו

ד"ר ריימון בנישו (בצרפתית: Raymond Bénichou; 1890 – 28 בדצמבר 1955) היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-אלג'יראי.

חָדָשׁ!!: קבלה ורמון בנישו · ראה עוד »

רא"ם הכהן

הרב רא"ם הכהן (נולד בכ"ט באדר א' ה'תשי"ז, 1 במרץ 1957) הוא רב ופוסק דתי-לאומי, ראש ישיבת עתניאל (עם הרב אלחנן שרלו) ורב היישוב עתניאל.

חָדָשׁ!!: קבלה ורא"ם הכהן · ראה עוד »

ראש מילין

ראש מילין (נקרא: רֵיש מִילִין), ספר במחשבת ישראל של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שבו ישנן דרשות על טנת"א, כלומר על טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות.

חָדָשׁ!!: קבלה וראש מילין · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: קבלה וראשונים · ראה עוד »

ראשית חכמה

ראשית חכמה שער, הדפסה משנת תרמ"ד 1884 ווארשא, ביידיש ראשית חָכמה הוא ספר קבלה ומוסר אשר חובר במאה ה-16 על ידי הרב אליהו די וידאש, מתלמידיו של הרב משה קורדובירו, ונמסר לדפוס על ידי אחיינו רבי אלעזר הכהן.

חָדָשׁ!!: קבלה וראשית חכמה · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.

חָדָשׁ!!: קבלה וראובן מרגליות · ראה עוד »

ראובן מזרחי

הרב ראובן בן רבי חנניה מזרחי היה רב, דרשן, פרשן, דיין ומחבר ספרים פורה בקושטא וסביבותיה.

חָדָשׁ!!: קבלה וראובן מזרחי · ראה עוד »

רפאל (מלאך)

רפאל הוא שמו של מלאך בדת היהודית, הנוצרית והאסלאמית.

חָדָשׁ!!: קבלה ורפאל (מלאך) · ראה עוד »

רפאל משה אלבז

הרב רפאל משה אלבז (ה'תקפ"ג 1823 – כ"ב תמוז ה'תרנ"ו 1896) היה רב, משורר ומלומד יהודי שחי במרוקו במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה ורפאל משה אלבז · ראה עוד »

רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי

הרב רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי (הרא"ש; תקל"ה - כ"ה בכסלו תקפ"ז) היה מקובל נודע שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, לאחר שאביו וסבו מצד אביו שימשו גם הם במשרה זו.

חָדָשׁ!!: קבלה ורפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי · ראה עוד »

רפאל שלמה לניאדו (1876–1925)

הרב רפאל שלמה לניאדו (1876 – 1925) היה מקובל, ראש הישיבה הראשון של ישיבת פורת יוסף וישיבת "אוהל מועד", חבר אספת הנבחרים וועד העדה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ורפאל שלמה לניאדו (1876–1925) · ראה עוד »

רפאל חיים יצחק קריגל

הרב רפאל חיים יצחק קריגל (15 באוקטובר 1733 – 5 במאי 1777, ו' חשוון ה'תצ"ד - כ"ח ניסן ה'תקל"ז) היה רב ושד"ר ארץ ישראלי מחברון, מהשד"רים הראשונים שביקרו במושבות שהפכו מאוחר יותר לארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ורפאל חיים יצחק קריגל · ראה עוד »

רפאל בנימין לוין

הרב רפאל בנימין לוין (י"א בכסלו תרפ"ה, 8 בדצמבר 1924 - ו' באייר תשס"ב, 18 באפריל 2002) היה רב מרכז ירושלים ודיין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים, מנהל רוחני של ישיבת בית אריה, ורב בית הכנסת זהרי חמה בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ורפאל בנימין לוין · ראה עוד »

רפאל הלפרין

רפאל הלפרין, 1950 הרב רפאל הלפרין (כ"ז בניסן ה'תרפ"ד, 1 במאי 1924 – כ' באב ה'תשע"א, 20 באוגוסט 2011) היה איש עסקים ישראלי שהתפרסם גם כאמן לחימה וספורטאי (דאן 5 בקראטה, השתתף וזכה באליפות העולם בהיאבקות מקצועית בשנים 1952 ו־1957 ומר ישראל בפיתוח גוף), יזם, נדבן, חוקר, סופר ופעיל ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ורפאל הלפרין · ראה עוד »

רפאל יוסף חזן

הרב רפאל יוסף חזן (מכונה היר"ח או החק"ל; ה'תק"א, 1741 – 31 באוקטובר 1820, כ"ג בחשוון ה'תקפ"א) היה פוסק הלכה, מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ורפאל יוסף חזן · ראה עוד »

רצון ערוסי

הרב רצון ערוסי בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב, תשע"ה הרב ד"ר רצון הלוי ערוסי (נולד ב-1944) הוא רב העיר קריית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מייסד ויו"ר ארגון הליכות עם ישראל, ונשיא מכון משנת הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: קבלה ורצון ערוסי · ראה עוד »

רציונליזם יהודי בימי הביניים

בעולם היהודי של המאות ה־12 וה־13 התנהל ויכוח חריף בין הנוטים אחרי הרציונליזם בהשפעת פילוסופי יוון וערב לבין המאמינים גם במיסטיקה, שהתנגדו בחריפות להסתמכות בלעדית על ההיגיון.

חָדָשׁ!!: קבלה ורציונליזם יהודי בימי הביניים · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: קבלה ורשב"א · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.

חָדָשׁ!!: קבלה ורלב"ג · ראה עוד »

רחמים חי חויתה הכהן

הרב רחמים חי חְוִויתָה הכהן (כ"ב בסיוון ה'תרס"א, 9 ביוני 1901 - י' בשבט ה'תשי"ט, 19 בינואר 1959) היה ראש ישיבה ודיין.

חָדָשׁ!!: קבלה ורחמים חי חויתה הכהן · ראה עוד »

רחל

קצר.

חָדָשׁ!!: קבלה ורחל · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ורחל אליאור · ראה עוד »

רחוב אגריפס (ציור)

"רחוב אגריפס" (1964) הוא ציור מאת האמן הישראלי אריה ארוך.

חָדָשׁ!!: קבלה ורחוב אגריפס (ציור) · ראה עוד »

רחוב שטראוס

בצלאל, (השלט נמצא על כותל מבנה מעיין שטוב) מצומת האיקסים צפונה, משמאל מעיין שטוב ומימין בית טרבלוס מבתי המסחר המאפיינים את הרחוב מסגד נבי עוכשא תורבת קאמריה בניין ההסתדרות בית הבריאות שטראוס סגנון בינלאומי-ירושלמי בגבול שכונת זיכרון משה בניין זופניק (שטראוס 26) רחוב שטראוס הוא רחוב בירושלים המוביל מרחוב יפו צפונה אל כיכר השבת ומהווה את המשכו הצפוני של רחוב המלך ג'ורג' אחרי הצטלבותו עם רחוב יפו בצומת האיקסים.

חָדָשׁ!!: קבלה ורחוב שטראוס · ראה עוד »

רחובות הנהר

רחובות הנהר הוא סידור תפילה על פי שיטת רבי שלום שרעבי (הרש"ש).

חָדָשׁ!!: קבלה ורחובות הנהר · ראה עוד »

רחובות הנהר (פירושונים)

רחובות הנהר הוא שם מקום המופיע במקרא, ועל פי הקבלה מסמל את ספירת הבינה.

חָדָשׁ!!: קבלה ורחובות הנהר (פירושונים) · ראה עוד »

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: קבלה ורב (אמורא) · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: קבלה ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רב פעלים

רב פעלים הוא ספר שו"ת של רבי יוסף חיים מבגדאד, בעל הבן איש חי.

חָדָשׁ!!: קבלה ורב פעלים · ראה עוד »

רב פלטוי גאון

רב פלטוי ב"ר אביי גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים ד'תר"ב, 842 - ד'תרי"ח, 858.

חָדָשׁ!!: קבלה ורב פלטוי גאון · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: קבלה ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רב גדיאל נער

בספרות האגדה והקבלה, רב גדיאל נער הוא ראש ישיבה בישיבה של מעלה, בהיכל אגוז, שזכה למעמדו בשל מותו על קידוש השם בגיל צעיר.

חָדָשׁ!!: קבלה ורב גדיאל נער · ראה עוד »

רב המנונא סבא (זוהר)

רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן, מכונה גם רב המנונא סבא קדמאה - הקדמון) על פי ספר הזוהר, היה חכם ארצישראלי בדור השלישי לתנאים, בסוף תקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: קבלה ורב המנונא סבא (זוהר) · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: קבלה ורב האי גאון · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: קבלה ורבא · ראה עוד »

רבקה מרים

רבקה מרים (נולדה ב-10 בפברואר 1952) היא משוררת, סופרת וציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ורבקה מרים · ראה עוד »

רבקה ש"ץ אופנהיימר

רבקה ש"ץ אופנהיימר (בלועזית: Rivka Schatz Uffenheimer; ט"ו באייר תרפ"ז, 17 במאי 1927, בפולין – י"ט באדר א' תשנ"ב, 22 בפברואר 1992, בירושלים) הייתה חוקרת קבלה, חסידות, משיחיות ושבתאות, מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "מגיד דבריו ליעקב", למגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: קבלה ורבקה ש"ץ אופנהיימר · ראה עוד »

רבבה (מספר)

רְבָבָה (10,000) היא המספר הגדול ביותר שיש לו שם עברי משלו.

חָדָשׁ!!: קבלה ורבבה (מספר) · ראה עוד »

רבי אלעזר בן ערך

רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני של התנאים והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ורבי אלעזר בן ערך · ראה עוד »

רבי נחוניה בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים.

חָדָשׁ!!: קבלה ורבי נחוניה בן הקנה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: קבלה ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ורד"ק · ראה עוד »

רדב"ז

רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.

חָדָשׁ!!: קבלה ורדב"ז · ראה עוד »

רונן סימן טוב

רונן סימן טוב (נולד ב־18 באוקטובר 1959) הוא צייר ואדריכל ישראלי, מרצה במחלקה לארכיטקטורה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.

חָדָשׁ!!: קבלה ורונן סימן טוב · ראה עוד »

רונית מרוז

רונית מֵרוז היא חוקרת קבלה ישראלית, פרופסור בדימוס בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קבלה ורונית מרוז · ראה עוד »

רות קרא איוונוב קניאל

רות קרא איוונוב קניאל (נולדה ב-1979) היא משוררת, חוקרת קבלה ומיסטיקה יהודית, בעלת תואר דוקטור למחשבת ישראל מן האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ורות קרא איוונוב קניאל · ראה עוד »

רות רייכלברג

פרופ' רות רייכלברג, 2006תמונה להחלפה רות רייכלברג (21 בספטמבר 1942 - 19 במרץ 2006) הייתה פרופסורית ישראלית, ילידת אלג'יר.

חָדָשׁ!!: קבלה ורות רייכלברג · ראה עוד »

רוח רעה

רוח רעה היא גורם מזיק המוזכר בתלמוד ובהמשך גם אצל פוסקי הלכה ובקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ורוח רעה · ראה עוד »

רוח רפאים

אילוסטרציה של רוח רפאים רוח רפאים היא הופעתו העל-טבעית של אדם מת.

חָדָשׁ!!: קבלה ורוח רפאים · ראה עוד »

רוחניות

המונח רוחניות הוא מושג המציין סוג מציאות אחר מהמציאות החומרית.

חָדָשׁ!!: קבלה ורוחניות · ראה עוד »

ריב"ש

רבי יצחק בר ששת ברפת (או פרפט) (ה'פ"ו, 1326 - ה'קס"ח, 1408) (מכונה רִיבָ"שׁ, ולעיתים ריצב"ש), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: קבלה וריב"ש · ראה עוד »

ריינה (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: קבלה וריינה (פירושונים) · ראה עוד »

ש. שפרה

"ש.

חָדָשׁ!!: קבלה וש. שפרה · ראה עוד »

ש. שלום

ש.

חָדָשׁ!!: קבלה וש. שלום · ראה עוד »

שמאל יהודי

הפגנת פעילי שמאל יהודי באוסטרליה בעד קליטת פליטים במלבורן, יולי 2013. תנועות שמאל יהודיות מורכבות מיהודים המזדהים או תומכים באידאולוגיית שמאל ובליברליזם המעוגנים בתפיסת העולם היהודית, הן כיחידים והן באמצעות ארגונים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמאל יהודי · ראה עוד »

שמעון אגסי

הרב שמעון אגסי (ידוע גם בכינוי "הרשב"א") (1852 – 1914, ח' באב ה'תרע"ד) היה ראש ישיבה, מקובל, דרשן ופייטן, מגדולי רבני בגדאד.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמעון אגסי · ראה עוד »

שמעון אדף

שמעון אָדָף (נולד ב-19 ביוני 1972) הוא משורר, סופר ומוזיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמעון אדף · ראה עוד »

שמעון פון גלדרן

שמעון פון גלדרן או שמעון די גלדר או שמעון בן אליעזר די גלדר (בגרמנית: Simon von Geldern; 12 בנובמבר 1720 – 1774 או 1788 (?)) היה נוסע, הרפתקן, אוריינטליסט וביבליופיל יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמעון פון גלדרן · ראה עוד »

שמעון צבי הורוביץ

הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמעון צבי הורוביץ · ראה עוד »

שמעון שלום קאליש

רבי שמעון שלום קאליש (תרמ"ג, 1883 - י"ט באב תשי"ד, 18 באוגוסט 1954) היה האדמו"ר מאמשינוב באוטבוצק ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמעון שלום קאליש · ראה עוד »

שמעון לביא

רבי שמעון לביא (לפני גירוש ספרד - ה'שמ"ה) היה משורר ומקובל מדור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמעון לביא · ראה עוד »

שמעון בן צמח דוראן

רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה פרשן מקראי, פוסק הלכה בולט, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי רבני אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמעון בן צמח דוראן · ראה עוד »

שמעון בן יצחק

רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמעון בן יצחק · ראה עוד »

שמעון גרשון רוזנברג

הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 – 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסטמודרניים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמעון גרשון רוזנברג · ראה עוד »

שמשון מאוסטרופולי

הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי היה רב ומקובל, נולד בקוריץ בווהלין בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח בג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולונה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמשון מאוסטרופולי · ראה עוד »

שמשון מורפורגו

"שמש צדקה" ספרו של רבי שמשון מורפורגו בשלושה כרכים הרב שמשון מוֹרְפּוּרְגוֹ (תמ"א - ט"ו בניסן ת"ק; 1681– אפריל 1740) היה מגדולי רבני איטליה, רב העיר אנקונה ומחבר ספר "שמש צדקה".

חָדָשׁ!!: קבלה ושמשון מורפורגו · ראה עוד »

שמשון חיים נחמני

רבי שמשון חיים נחמני (ה'תס"ו, 1706 - ו' באלול ה'תקל"ט, 18 באוגוסט 1779) היה רב, מקובל, סופר תורני, ומשורר יהודי איטלקי.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמשון חיים נחמני · ראה עוד »

שמשון דוד פינקוס

הרב שמשון דוד פינקוס (כ"ז באב ה'תש"ד, אוגוסט 1944 - י"ב בניסן ה'תשס"א, 5 באפריל 2001) היה רב ודרשן ישראלי חרדי, יליד ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמשון דוד פינקוס · ראה עוד »

שמשון ורטהיימר

רבי שמשון וֶרטהַיימר (י"ג בשבט ה'תי"ח, 17 בינואר 1658 – י"ז באב ה'תפ"ד, 6 באוגוסט 1724) היה רב, מדינאי ונדבן.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמשון ורטהיימר · ראה עוד »

שמואל מוטוט

שמואל בן סעדיה אבן מוֹטוֹט (בכתבי יד: מטוט; חי במחצית השנייה של המאה ה-14) היה פרשן המקרא, מגדולי מפרשי ה"אבן עזרא".

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל מוטוט · ראה עוד »

שמואל אלבז (רב)

רבי שמואל אלבז (19 באוקטובר 1597 – 8 במרץ 1677) היה אבי משפחת אביחצירא, בן המאה ה-16, תלמידו של רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל אלבז (רב) · ראה עוד »

שמואל אלכסנדרוב

שמואל אלכסנדרוב, 1920 שמואל אלכסנדרוב (ח' בטבת ה'תרכ"ו, 26 בדצמבר 1865 - י"ז בחשוון ה'תש"ב, 7 בנובמבר 1941) היה מלומד יהודי אוטודידקט מאנשי תנועת המזרחי, שנספה בשואה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל אלכסנדרוב · ראה עוד »

שמואל אבוהב

הרב שמואל אבוהב (1610 – 22 באוגוסט 1694) היה רב ופוסק הלכות בעיר ונציה ומגדולי חכמי איטליה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל אבוהב · ראה עוד »

שמואל אוזידא

רבי שמואל די אוזידא (1545–1604) (ה'ש"ה–ה'שס"ד) היה ראש ישיבה, מקובל ומחבר ספרים שחי בצפת.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל אוזידא · ראה עוד »

שמואל אוירבך

הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 – ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל אוירבך · ראה עוד »

שמואל פיינר

שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל פיינר · ראה עוד »

שמואל צבי דנציגר

רבי שמואל צבי דנציגר (תר"כ, 1860 - כ"ט בתשרי תרפ"ד, 9 באוקטובר 1923) היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות אלכסנדר, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תר"ע - תרפ"ד (1910 - 1923) נחשב בזמנו לאחד מגדולי אדמור"י פולין, וחסידיו נאמדו בעשרות אלפים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל צבי דנציגר · ראה עוד »

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף).

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל טל · ראה עוד »

שמואל ברזאני (אדוני)

כתב יד של אחד מחיבורי השחיטה של הרב שמואל. מתוך אוסף כתבי היד של הספרייה הלאומית. הרב שמואל ברזאני אדוני (מאות 16–17), פוסק הלכה, פייטן ומקובל, עמד בראש ישיבה בכורדיסטן.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל ברזאני (אדוני) · ראה עוד »

שמואל גרמיזאן

הרב שמואל גרמיזאן (בקירוב 1605, ה'שס"ה – בקירוב 1675, ה'תל"ה) היה פוסק ספרדי, דרשן ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים במאה ה-17, ומחברם של חיבורים רבים בכל מקצועות התורה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל גרמיזאן · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל הספרי

שמואל (שמוליק) הספרי (נולד ב-26 באוגוסט 1954) הוא מחזאי, תסריטאי, סאטיריקן, פזמונאי, מנהל אמנותי ובמאי תיאטרון וקולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל הספרי · ראה עוד »

שמואל ויטאל

רבי שמואל וויטאל בן רבי חיים (ה'שנ"ח, 1598 - תל"ז, 1677), בנם של רבי חיים ויטאל וג'אמילה (אשתו השניה של אביו), היה מרבני ומקובלי דמשק.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל ויטאל · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמות מספרים

למתן שמות למספרים משמשות שיטות אחדות, המאפשרות, באמצעות אבני יסוד מעטות יחסית, לתת שמות למספרים רבים, החל ממספרים מעוטי־ספרות המצויים בשימוש בחיי היום־יום, וכלה במספרים גדולים יותר, כמו מיליון ומיליארד, שגם בהם נעשה שימוש בהקשרים שונים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמות מספרים · ראה עוד »

שמות של אלוהים ביהדות

מנורת למנצח וסביבה שמות קודש ביהדות שמות וכינויים רבים לאלוהים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמות של אלוהים ביהדות · ראה עוד »

שמירת שבת בנצרות

שומרי השבת הוא כינוי למספר קהילות נוצריות, חלקן היסטוריות וחלקן עדיין קיימות, אשר דבקו בקיום שמירת השבת.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמירת שבת בנצרות · ראה עוד »

שמיל רוכמן

שמיל (שמואל) רוכמן (נולד ב־2 בספטמבר 1925) הוא מדען מחשב ומהנדס ישראלי, פרופסור אמריטוס בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, ולשעבר ראש המחלקה למדעי המחשב.

חָדָשׁ!!: קבלה ושמיל רוכמן · ראה עוד »

שאלת חלום

שאלת חלום היא פעולה, מאגית לרוב, הנעשית לפני השינה על מנת לקבל בחלום מענה לשאלות בהלכה, בקבלה, או אף בצרכים אישיים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושאלת חלום · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאול אלתר

הרב שאול אלתר (נולד בז' בתמוז ה'תשי"ז, 6 ביולי 1957) הוא מנהיגה של קהילת פני מנחם, חסידי גור שפרשו מחצר גור המרכזית שבהנהגת בן דודו, האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר.

חָדָשׁ!!: קבלה ושאול אלתר · ראה עוד »

שאול נחמיאש

רבי שאול נחמיאש (ה'תק"ע 1810 – ה'תר"ל 1870, משוער), היה רב פוסק הלכה, מקובל, מחבר פורה וממנהגיה הרוחניים של העיר ורזאזאת שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ושאול נחמיאש · ראה עוד »

שאול פתיה

תמונת הקבר חכם שאול פתיה או שאול פתייה, (כ"א סיון תרס"ז, 3 ביוני 1907 – כ"ג אדר תשמ"ב, 18 במרץ 1982) היה רב, מקובל ומפענח חלומות.

חָדָשׁ!!: קבלה ושאול פתיה · ראה עוד »

שאול שמואל סירירו

רבי שאול שמואל סירירו (ה'שכ"ו, 1566 - ה'תט"ו, 1655) היה רבה של העיר פאס וראש הישיבה הגדולה בעיר.

חָדָשׁ!!: קבלה ושאול שמואל סירירו · ראה עוד »

שם קלינברג

רבי שם קלינברג (בערך תר"ל, 1870 - כ"ח ניסן תש"ג, 1943) היה מקובל ושימש כאדמו"ר מזאלושיץ משושלת חסידות קומרנא.

חָדָשׁ!!: קבלה ושם קלינברג · ראה עוד »

שם טוב אבן גאון

רבי שם טוב בן אברהם גאון (ה'מ"ז, 1287 – 1330) היה מגדולי התורה בספרד.

חָדָשׁ!!: קבלה ושם טוב אבן גאון · ראה עוד »

שם טוב גפן

הרב קלמן (קלונימוס) שם־טוב גפן (ברוסית: Кельмань Гофань; כ"ז בניסן ה'תרט"ז – כ"ו בסיוון ה'תרפ"ז, 2 במאי 1856 – 26 ביוני 1927) היה פילוסוף נאו-קאנטיאני, תאורטיקן, מתמטיקאי, מקובל ואיש אשכולות יהודי, יליד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושם טוב גפן · ראה עוד »

שם בן ע"ב

טבלת שם בן עב מתוך '''קהלת יעקב''' למברג ה'תר"ל על פי הקבלה היהודית שם בן ע"ב הוא אחד משמותיו של אלוהים, ובחלק מהמקורות אף מוגדר כשם המפורש.

חָדָשׁ!!: קבלה ושם בן ע"ב · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-19

ל"קיסרית הודו"; כוחות של אמירות אפגניסטן מתגוננים נגד פולשי של הראג' הבריטי במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה; לוחמי האימפריה הבריטית וממלכת הזולו נלחמים זה בזה במהלך מלחמת הזולו. שנות ה-70 של המאה ה-19 היו העשור השמיני של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1870 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1879.

חָדָשׁ!!: קבלה ושנות ה-70 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: קבלה ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שניאור זק"ש

איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושניאור זק"ש · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: קבלה ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שניים מקרא ואחד תרגום

שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.

חָדָשׁ!!: קבלה ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ושער הכוונות · ראה עוד »

שערי ציון (ספר)

שערי ציון הוא ספר תיקונים, הנהגות ותפילות על פי הקבלה שחיבר רבי נתן נטע הנובר במאה השבע עשרה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושערי ציון (ספר) · ראה עוד »

שערי תשובה (אורח חיים)

שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.

חָדָשׁ!!: קבלה ושערי תשובה (אורח חיים) · ראה עוד »

שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)

250px מודעה בעיתון החבצלת, חתומה בידי זלמן דוד ליבונטין 28.6.1908 שער הבניין כיום (2010) שערי תורה הוא תלמוד תורה מתקופת העלייה הראשונה אשר הוקם על ידי היישוב הישן בשכונת נווה שלום יפו ב-1890, פעל עד מלחמת השחרור נסגר וננטש עקב המלחמה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושערי תורה (תלמוד תורה ביפו) · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: קבלה ושערי חסד · ראה עוד »

שעטנז

ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.

חָדָשׁ!!: קבלה ושעטנז · ראה עוד »

שפשאוון

שפשאוון (בערבית: شفشاون, בברברית: ⵜⵛⴻⴼⵜⵛⴰⵡⴻⵏ, בצרפתית: Chefchaouen, בספרדית: Chauen או Xauen, בפורטוגזית: Xexuão) היא עיר בצפון-מערב מרוקו הידועה בזכות הצבע הכחול של רחובותיה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושפשאוון · ראה עוד »

שפת אמת (ספר)

הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.

חָדָשׁ!!: קבלה ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »

שרגא ברג

הרב שרגא פייבל (פיליפ) ברג (1927 - 16 בספטמבר 2013) היה רב וראש "המרכז לחקר הקבלה".

חָדָשׁ!!: קבלה ושרגא ברג · ראה עוד »

שרונה אלימלך

שרונה אלימלך (נולדה ב-11 במאי 1971) היא שחקנית, מדבבת וזמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ושרונה אלימלך · ראה עוד »

שריה דבליצקי

הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושריה דבליצקי · ראה עוד »

ששון מזרחי

הרב ששון עבדול עזיז מזרחי (חג הסוכות תרע"ד - ז' בניסן תשנ"ח) היה רב ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה וששון מזרחי · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה · ראה עוד »

שלמה משיח (רב)

הרב שלמה משיח יחד עם הרב עובדיה יוסף בטקס בר מצווה הרב שלמה משיח (1872 - 24 ביוני 1956) היה רבם של קהילת אנוסי משהד בירושלים מקובל ומחבר פיוטי תפילה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה משיח (רב) · ראה עוד »

שלמה מוסאיוף (איש עסקים)

שלמה מוסאיוף (באנגלית: Shlomo Moussaieff; 1925 – 1 ביולי 2015) היה מולטי-מיליונר ישראלי ממוצא יהודי בוכרי, שחי בלונדון מאז 1963.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה מוסאיוף (איש עסקים) · ראה עוד »

שלמה מוסיוף

הרב שלמה מוסיוף (מוסאייב); כ"ב בטבת ה'תרי"ב, 14 בינואר 1852 – ח' בניסן ה'תרפ"ב, 6 באפריל 1922) היה נגיד, אספן וחכם מקובל. ממייסדי שכונת הבוכרים ושכונת כרם שלמה בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה מוסיוף · ראה עוד »

שלמה מולכו

חתימתו של שלמה מולכו רבי שלמה מולכו (1500–1532) היה יהודי אנוס שנהיה לרב מקובל שפעל בפומבי בענייני גאולת ישראל, והוצא להורג על ידי האינקוויזיציה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה מולכו · ראה עוד »

שלמה מימון

שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה מימון · ראה עוד »

שלמה אלקבץ

רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה אלקבץ · ראה עוד »

שלמה אליעזר אלפנדרי

הבית בו התגורר הרב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים. שלט רחוב בתחילת הרחוב שבו גר הרב בירושלים ונקרא על שמו לאחר פטירתו הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב – כ"ב באייר תר"ץ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה אליעזר אלפנדרי · ראה עוד »

שלמה אלישיב

הרב שלמה אלישיב (בכתיב יידי: עליאשאוו; י"ב בטבת ה'תר"א, 5 בינואר 1841 – כ"ז באדר ה'תרפ"ו, 13 במרץ 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה אלישיב · ראה עוד »

שלמה אבן דנאן

הרב שלמה אבן דנאן (ט' בסיון ה'תר"ח, 10 ביוני 1848– כ"ח בחשוון ה׳תרפ"ט, 10 בנובמבר 1928) היה אב בית דין ורבה הראשי של פאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה אבן דנאן · ראה עוד »

שלמה אוזנקוט

חתימת רבי שלמה אוזנקוטהרב שלמה אוזנקוט (או אוזנכוט; סביב ה'תק"כ - אייר ה'תק"ף, 1820), היה מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה אוזנקוט · ראה עוד »

שלמה עמאר (מרקש)

הרב שלמה בן אברהם עמאר (? - ה'תצ"ה) היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה עמאר (מרקש) · ראה עוד »

שלמה פינס

שלמה פּינֶס (Pines; 5 באוגוסט 1908 – 9 בינואר 1990) היה חוקר פילוסופיה יהודית וכללית, פרופסור לפילוסופיה יהודית, קבלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל למדעי הרוח לשנת תשכ"ח (1968).

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה פינס · ראה עוד »

שלמה פישר

הרב שלמה יהונתן יהודה פישר (כ"ט בשבט תרצ"ב, 6 בפברואר 1932 – י"ד בכסלו ה'תשפ"ב, 18 בנובמבר 2021) היה ראש ישיבת איתרי, דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה פישר · ראה עוד »

שלמה רבינוביץ

רבי שלמה הכהן רבינוביץ (ה'תקס"א - כ"ט באדר ה'תרכ"ו, 1866), בעל "תפארת שלמה", היה האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה רבינוביץ · ראה עוד »

שלמה רובין

ד"ר שלמה רוּבִּין (בכתיב יידי: ראָבין; 3 באפריל 1823, דולינה – 1 בינואר 1910, קרקוב) היה מראשי תנועת ההשכלה בגליציה, סופר עברי פורה ומתרגם לעברית של ספרי מדע פופולרי רבים, ספרי הגות וספרים קלאסיים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה רובין · ראה עוד »

שלמה שנהוד

שלמה שֶנהוֹד (במקור שיינהוֹיט, נכתב גם שנהויט, שענהויט; לעיתים ש. שן; 10 באוקטובר 1912 - 28 בנובמבר 1984) היה משורר ומתרגם עברי ויידי, חתן פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש לשנת 1979.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה שנהוד · ראה עוד »

שלמה לבית הלוי

רבי שלמה בן יצחק לבית הלוי (ה'רצ"ב - כ"ז באב ה'ש"ס, 28 ביולי 1600) היה רב, דיין, פוסק, דרשן וראש ישיבה בסלוניקי במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה לבית הלוי · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »

שלמה זלמן שוקן

שלמה זלמן שוקֶן (30 באוקטובר 1877 - 6 באוגוסט 1959) היה איש עסקים, מו"ל ונדבן יהודי יליד גרמניה, נודע בעיקר בזכות הוצאת שוקן שהקים ועיתון "הארץ" שרכש בסוף 1935.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה זלמן שוקן · ראה עוד »

שלמה חראזי

הרב שלמה בן סעדיה בירב מימון בירב אפרים אלחראזי היה מגדולי חכמי תימן בסוף המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה חראזי · ראה עוד »

שלמה בן ערבי

הרב יעקב שלמה בן אראווי ("Iacob Salomo ben Aravi" או "Shlomo ibn Arvay", המכונה גם "Solomon ben Aroio", 1549–1629) היה הרב הראשון של יהודי יאשי, אז בנסיכות מולדובה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה בן ערבי · ראה עוד »

שלמה בנימין הלוי אשלג

הרב שלמה בנימין הלוי אשלג (ה' בטבת תר"ע; 17 בדצמבר 1909 - ז' בכסלו תשמ"ד; 13 בנובמבר 1983) היה מקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה ליב אשלג בעל ה"סולם".

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה בנימין הלוי אשלג · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה גורן · ראה עוד »

שלמה גיורא שוהם

שלמה גיורא שוהם (נולד ב-14 באפריל 1929, ד' בניסן ה'תרפ"ט) הוא קרימינולוג ישראלי, הוגה דעות בין-תחומי, שחשיבתו מושפעת מהפילוסופים והסופרים של תורת האקזיסטנציאליזם, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ג (2003) ופרס א.מ.ת לשנת 2007.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה גיורא שוהם · ראה עוד »

שלמה יחזקאל יהודה

רבי שלמה יחזקאל יהודה (ה'תקע"ט, 1819- כ"ב תשרי ה'תרל"ב, 1871) היה רב ספרדי יליד בגדאד, ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 וראש ישיבת חסד אל בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלמה יחזקאל יהודה · ראה עוד »

שלה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלה (פירושונים) · ראה עוד »

שלומית מלכה

שלומית מלכה (נולדה ב-23 בדצמבר 1993) היא דוגמנית, פרזנטורית, ומנחת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלומית מלכה · ראה עוד »

שלום (פירושונים)

שָׁלוֹם היא מילה בעברית בעלת מספר משמעויות.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלום (פירושונים) · ראה עוד »

שלום משאש

הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלום משאש · ראה עוד »

שלום אלשיך

הרב אלשיך הרב שלום הלוי אלשיך (תרי"ט, 1859, צנעא, תימן – א' באלול תש"ד, 1944, ירושלים) היה רב העדה התימנית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלום אלשיך · ראה עוד »

שלום עליכם (פיוט)

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »

שלום צדיק

שלום צדיק (נולד ב-6 באפריל 1980) הוא פרופסור חבר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלום צדיק · ראה עוד »

שלום רצבי

שלום רצבי (נולד ב-1951) הוא פרופסור אמריטוס של החוג היסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב ומשורר.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלום רצבי · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלום שרעבי · ראה עוד »

שלום שבזי

כתב ידו של רבי שלום בתכלאל שהחל לחבר בשנת ה'תל"ח/א'תתקפ"ז לשטרות (1676). רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלום שבזי · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: קבלה ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שלום הדאיה

הרב שלום הדאיה (ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג בכסלו ה'תש"ה, 30 באוקטובר 1944) היה אב בית הדין לעדת הספרדים בירושלים, וראש ישיבת המקובלים בית אל ומגדולי חכמי ארם צובא וירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלום הדאיה · ראה עוד »

שלי אלקיים

שלי אלקיים (נולדה ב-18 בנובמבר 1955) היא משוררת ישראלית וחוקרת קבלה ודתות.

חָדָשׁ!!: קבלה ושלי אלקיים · ראה עוד »

שטן

"השטן בפני אלוהים", מאת קוראדו ג'אקווינטו, שנת 1750 בערך. מתוך מוזיאון הוותיקן. המלאך מיכאל במאבק עם השטן, מאת יוהנס רוטנהאמר, 1610. השטן מענה את איוב ובני משפחתו. איורים של ספר איוב מאת ויליאם בלייק, 1826 שחין. איורים של ספר איוב מאת ויליאם בלייק, 1826 פיתויו של ישו מאת הארי שפר, 1854. "מיכאל הקדוש מנצח את השטן", 1468 בקירוב. שטן בעל שלושה ראשים, מתוך "כיתאב אל-בולחן", סוף המאה ה-14. ציור זכוכית מהמאה ה-16 בכנסיית נוטרדאם בנורמאנדי השטן מתוך דפיו של 'קודקס גיגס', ספר מפורסם מהמאה ה-13, בו כתובים רוב הכתבים החשובים באותה התקופה. סביב הציור המבעית והספר פותחה אגדה, על פיה הספר נכתב לאחר שנזיר נידון למוות וביקש מחילה, בתנאי שיכתוב ספר שיכיל את כל הידע האנושי תוך יום אחד, משימה שביצע בעזרת השטן. על פי האגדה, הציור מתאר את מראהו האמיתי של השטן. שָׂטָן הוא דמות מיתולוגית של רשע ומקטרג, המופיע בדתות שונות ומוזכר בתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן.

חָדָשׁ!!: קבלה ושטן · ראה עוד »

שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן כל העמים, להבדיל מתרי"ג מצוות שנצטוו עליהן רק בני ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבע מצוות בני נח · ראה עוד »

שבעה חטאים (סרט)

שבעה חטאים (באנגלית: Se7en, נודע גם כ-Seven) הוא מותחן פשע אמריקאי משנת 1995 בבימויו של דייוויד פינצ'ר.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבעה חטאים (סרט) · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבת · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבתאות · ראה עוד »

שבתאי בן חיים

הרב שבתאי שבתאי (ה'תר"פ – ו' באייר ה'תשע"א; 1920 – 10 במאי 2011), הידוע בשם שבתאי בן חיים כיהן כרב ודיין בעיראק, ובישראל כרב המושב מנוחה והמועצה האזורית לכיש.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבתאי בן חיים · ראה עוד »

שבתי סבתו

הרב סבתו בביתו בפורים ה'תשס"ח הרב שבתי הכהן סבתו (נולד ב-י"ג באלול ה'תש"ט, 7 בספטמבר 1949) עומד בראש מוסדות "נתיבות יוסף" במצפה יריחו, הכוללים ישיבה תיכונית בראשותו, ישיבה גבוהה ושלוחה של הישיבה התיכונית ברחובות.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבתי סבתו · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבתי צבי · ראה עוד »

שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ

רבי שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ (ה'שכ"ו, 1566 – ה'שע"ט, 1619) היה רב, רופא ומקובל מחכמי פראג בראשית המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ · ראה עוד »

שבתי בן דב

שבתי בן דב (31 במאי 1924 – 29 בדצמבר 1978) היה לוחם בארגון הלח"י, הוגה דעות וחוקר המשפט העברי, ומשפטן בשירות המדינה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבתי בן דב · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבועות · ראה עוד »

שבירת הכלים

שבירת הכלים הוא מושג יסודי בקבלה, מעשה בריאת העולמות וכלל סידורם מעליון לתחתון לפי דרגות התכונות האלוהיות המכונות ספירות, תוך הפיכת עולם האצילות שבו אירע לדרגה העליונה בארבעת עולמות היסוד הרוחניים, וכן כיסוד הנדרש והמחויב להשתלשלות בריאת העולם הגשמי.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבירת הכלים · ראה עוד »

שבילי אמונה

צילום שער דפוס ראשון של הספר "שבילי אמונה" - ריווא דטרינטו שנת שי"ט. "שְׁבִילֵי אֱמוּנָה" הוא חיבור אקלקטי סביב נושאים שונים, שחובר על ידי רבי מאיר אבן אלדבי מהעיר טולדו ובן המאה ה־14.

חָדָשׁ!!: קבלה ושבילי אמונה · ראה עוד »

שומר אמונים (ספר חסידי)

ספר שומר אמונים מהדורה ראשונה הרב אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" שומר אמונים הוא ספר חסידות שכתב הרב אהרן ראטה, מייסד חבורת שומר אמונים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושומר אמונים (ספר חסידי) · ראה עוד »

שושנה אידל

שושנה אידל (נולדה ב-1946) היא משוררת ומאיירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ושושנה אידל · ראה עוד »

שושלת בעלז

שושלת בעלז היא שושלת חסידית שיסודה מרבי שלום רוקח.

חָדָשׁ!!: קבלה ושושלת בעלז · ראה עוד »

שולמית (כתב עת)

שולמית: כתב עת לקידום התרבות והאנושיות בקרב בני ישראל (גרמנית: Sulamith. Zeitschrift zur Beförderung der Kultur und Humanität unter der Israeliten) היה עיתון שיצא לאור בהפסקות ארוכות בין 1806 ל-1848, ורוב מהדורותיו נדפסו בדסאו.

חָדָשׁ!!: קבלה ושולמית (כתב עת) · ראה עוד »

שולחן ערוך הרב

סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

חָדָשׁ!!: קבלה ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »

שובבי"ם

שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושובבי"ם · ראה עוד »

שודדי ים יהודים

ברברוסה מביס את הליגה הקדושה של קרל החמישי בפיקודו של אנדראה דוריה בקרב פרבזה בשנת 1538. הנהגת סנאן ראיס הייתה המפתח לניצחון העות'מאני. שודדי ים יהודים היו יורדי ים ממוצא יהודי אשר עסקו בשוד ימי.

חָדָשׁ!!: קבלה ושודדי ים יהודים · ראה עוד »

שוכר כחיל הראשון

מארי שׁוּכְּר כֻּחַיל הראשון היה משיח שקר יהודי-תימני, שפעל בשנים ה'תרי"ט-ה'תרכ"ג (1860 יד 1863).

חָדָשׁ!!: קבלה ושוכר כחיל הראשון · ראה עוד »

שכינה

שְׁכִינָה בספרות היהדות, היא ההתגלות האלוהית בעולם.

חָדָשׁ!!: קבלה ושכינה · ראה עוד »

שכיב מרע

שְׁכִיב מְרַע (תרגום מילולי מארמית "שוכב חולה") הוא ביטוי תלמודי המתאר חולה אנוש, הנוטה למות.

חָדָשׁ!!: קבלה ושכיב מרע · ראה עוד »

שי צ'רקה

צ'רקה נפגש עם נשיא ישראל ראובן ריבלין באירוע בבית הנשיא לזכרו של אורי אורבך, 2021 (בעת מגפת הקורונה בישראל) שי צַ'רקָה (נולד ב-23 בינואר 1967) הוא קומיקסאי, קריקטוריסט ומאייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ושי צ'רקה · ראה עוד »

שי לבנת

שי לבנת (נולד ב-12 ביוני 1984) הוא אלוף ישראל ושיאן ישראל בשחייה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושי לבנת · ראה עוד »

שימוש

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה ושימוש · ראה עוד »

שימוש תהילים

שימוש תהילים הוא ספר קבלה מעשית המפרט כיצד להשתמש בכל אחד ואחד מפרקי ספר תהילים למטרות כרפואה, הגנה לילד וליולדת, והצלחה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושימוש תהילים · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: קבלה ושיר השירים · ראה עוד »

שירת הבקשות

שירת הבקשות הוא מנהג המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף.

חָדָשׁ!!: קבלה ושירת הבקשות · ראה עוד »

שיתין נשמין

שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.

חָדָשׁ!!: קבלה ושיתין נשמין · ראה עוד »

שילוח הקן

ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים, ורוצים לקחת את הביצים והגוזלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ושילוח הקן · ראה עוד »

שיטת דיואי

בספרנות, שיטת דיואי היא שיטה למיון וסימון ספרים הנהוגה בספריות, כשמיון הספרים נעשה על פי נושאים והנושאים מחולקים לתת-נושאים וכך הלאה ומסומנים על ידי מספרים, הסימון נקרא נוטציה (Notation).

חָדָשׁ!!: קבלה ושיטת דיואי · ראה עוד »

שיירת יחיעם

חיילים לפני יציאת שיירת יחיעם אחד המשוריינים הפוך, לידו משרידי ניצולי השיירה אנדרטת הזיכרון לנופלי השיירה חיליק ערד שאחיו היה בין חללי השיירה שיירת יחיעם - תיאור הקרב בית הקברות של הכפר הערבי כברי ממנו הותקפה השיירה. עד היום ניתן לראות קברים שהערבים חפרו בהם והשתמשו בהם כעמדות ירי על השיירה שעברה במרחק מטרים ספורים מהם שמות הנופלים משוריין בשיירת יחיעםמפת הקרב שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות שיצאה ב-27 במרץ 1948 מנהריה לקיבוץ יחיעם שהיה מנותק.

חָדָשׁ!!: קבלה ושיירת יחיעם · ראה עוד »

תמר פרימור

תמרה פורמנסקי, הידועה בשם העט שלה תמר פרימור (נולדה ב-17 ביוני 1936 כתמר ליטובסקי), היא פזמונאית ישראלית, חברה באקו"ם משנת 1997.

חָדָשׁ!!: קבלה ותמר פרימור · ראה עוד »

תמר ליבס

תמר לִיבֶּס (1943 – 10 במרץ 2015) הייתה פרופסור לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ותמר ליבס · ראה עוד »

תאורגיה

תֶאוּרְגִיַה (מיוונית: Θεουργία) פירושה עשיית מופתים, מעשי קסמים, מאגיה, התערבות כוחות על־טבעיים או אלוהיים בחיי האדם.

חָדָשׁ!!: קבלה ותאורגיה · ראה עוד »

תאוריית ויסות המיקוד

תאוריית ויסות המיקוד (Regulatory Focus Theory) היא תאוריה בתחום הפסיכולוגיה החברתית והכלכלה, אשר נהגתה על ידי פרופסור טורי היגינס (E. Tory Higgins), והיא עוסקת בתפיסות המשפיעות על תהליך קבלת ההחלטות של האדם.

חָדָשׁ!!: קבלה ותאוריית ויסות המיקוד · ראה עוד »

תאולוגיה

התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.

חָדָשׁ!!: קבלה ותאולוגיה · ראה עוד »

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: קבלה ותנועת דור דעה · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: קבלה ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תנינאים

תנין היאור הוא התנינאי הידוע והקטלני ביותר. גולגולת של תנין הים, התנינאי הגדול ביותר כיום. תנינאים (שם מדעי: Crocodilia או Crocodylia) היא סדרה של בעלי חיים זוחלים בענף הארכוזאוריה, תת-קבוצה של הזאורופסידה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותנינאים · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: קבלה ותענית · ראה עוד »

תפארת ישראל (מהר"ל)

תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל הוא אחד מספריו של המהר"ל מפראג, מראשוני האחרונים, שחובר על מעלת התורה והמצוות ועוסק בעיקר בענייני מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ותפארת ישראל (מהר"ל) · ראה עוד »

תפלת החדש

תפלת החֹדֶש הוא שמו של סידור בנוסח הספרדים.

חָדָשׁ!!: קבלה ותפלת החדש · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: קבלה ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

חָדָשׁ!!: קבלה ותפילת שבע · ראה עוד »

תפילת חנה

חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה' על הולדת בנה, שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.

חָדָשׁ!!: קבלה ותפילת חנה · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: קבלה ותפילין · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותקיעת שופר · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ותרביץ · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תשליך

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי תשליך הוא טקס תפילה יהודי לראש השנה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותשליך · ראה עוד »

תלמה (פילוסופיה)

תֶלֶמָה (או: תֶ'לֶמָה, באנגלית: Thelema) היא פילוסופיה דתית שפותחה על ידי הקוסם והסופר אליסטר קראולי.

חָדָשׁ!!: קבלה ותלמה (פילוסופיה) · ראה עוד »

תלמוד עשר הספירות

דף השער של הכרך הראשון, בו מבוארים חלקי הספר ועניינם תלמוד עשר הספירות הוא ספר קבלה של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, "בעל הסולם", על כתבי האר"י ובו מבוארים בהרחבה עניינים בחכמת הקבלה בסדר לימוד מובנה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותלמוד עשר הספירות · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: קבלה ותחנון · ראה עוד »

תהילים ס"ז

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: קבלה ותהילים ס"ז · ראה עוד »

תומאזו קמפנלה

תומאסו קמפנלה תומאזו קמפנלה (באיטלקית: Tommaso Campanella,1568 – 1639), הוטבל בשם ג'ובאני דומניקו קמפנלה, פילוסוף, תאולוג, סופר ונזיר דומיניקני.

חָדָשׁ!!: קבלה ותומאזו קמפנלה · ראה עוד »

תומר פרסיקו

תומר פֶּרְסיקוֹ (נולד ב-7 במאי 1974) הוא חוקר ומרצה בתחומי דתות העולם, העידן החדש והיהדות.

חָדָשׁ!!: קבלה ותומר פרסיקו · ראה עוד »

תומר דבורה

שער הספר ""תומר דבורה" במהדורה הראשונה, ונציה שמ"ט תומר דבורה הוא ספר מוסר קבלי, שכתב המקובל רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) בתחילת תקופת האחרונים (אמצע המאה ה-16) בצפת.

חָדָשׁ!!: קבלה ותומר דבורה · ראה עוד »

תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)

תורת ארץ ישראל היא התורה שנלמדת בארץ ישראל, לעומת 'תורת חוץ לארץ', שהיא התורה שנלמדת בחוץ לארץ.

חָדָשׁ!!: קבלה ותורת ארץ ישראל (שיטת לימוד) · ראה עוד »

תורת הנסתר

תורת הנסתר (לעיתים חכמת הנסתר (ח"ן; מוכר בביטוי "יודעי ח"ן"; בלועזית: אוֹקוּלְטִיזְם) הוא שם שבו משתמשים מיסטיקנים לתיאור פרסומים ופרקטיקות המכוונים לגלות אמת חבויה, הנמצאת מעבר להיבטים הגלויים. בפרט, הכוונה למציאות "על טבעית" שאינה נתפסת בחושים הרגילים, אינה נאמדת באמצעות כלים רציונליים או שיטות מדעיות. תחומים של תורת הנסתר כוללים למשל כישוף, חוש שישי, אסטרולוגיה, ספיריטואליזם, מיסטיציזם, נומרולוגיה, חזיונות חלום ועוד. בראשי תיבות נקראת ח"ן (חכמת הנסתר), בעיקר בצירוף הכבול "יודעי ח"ן". בהשאלה משמש הביטוי "יודעי ח"ן" לתיאור קבוצת אנשים המבינים קודים המובנים רק להם. עיסוק או עניין בתורת הנסתר לא מחייב אמונה בכוחות "על טבעיים". ספרים רבים מסוגת הפנטזיה, למשל, עוסקים בכישוף או בנסתר; אך מרבית הסופרים לא מאמינים שאלו דברים הקיימים בעולם המציאותי.

חָדָשׁ!!: קבלה ותורת הנסתר · ראה עוד »

תורת הפנים

תורת הפנים או פרסונולוגיה (באנגלית: Personology) היא שיטת אבחון פסאודו-מדעית של תכונות אופי המתבססת על התבוננות בתווי הפנים ואשר מקורה בחכמת הפרצוף.

חָדָשׁ!!: קבלה ותורת הפנים · ראה עוד »

תורת הצמצום

תורת הצמצום היא מושג יסודי בקבלה, העוסק בתהליך שקדם לבריאת העולם והכשיר אותו, אשר במהלכו "פינתה האלוהות מקום".

חָדָשׁ!!: קבלה ותורת הצמצום · ראה עוד »

תורת השמיטות

תורת השמיטות היא תורה קבלית קוסמוגנית וקוסמולוגית המתארת את העולם כנברא ונחרב במחזורים של 7,000 שנה (שמיטה) ושל 50,000 שנה (יובל).

חָדָשׁ!!: קבלה ותורת השמיטות · ראה עוד »

תורת הגמול

תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: קבלה ותורת הגמול · ראה עוד »

תורה אור ולקוטי תורה

הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, אשר בהם מכונסים מאות מאמרי חסידות של מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן על פרשיות השבוע, המועדים, מגילת אסתר ושיר השירים.

חָדָשׁ!!: קבלה ותורה אור ולקוטי תורה · ראה עוד »

תורה לשמה (ספר)

תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד ("בן איש חי"), לדבריו על פי כתב יד עתיק שמצא.

חָדָשׁ!!: קבלה ותורה לשמה (ספר) · ראה עוד »

תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים

תולדות היהודים במצרים וסוריה תחת שלטון הממלוכים הוא שמה של סדרת ספרים מאת המזרחן, חוקר הלבנט בימי הביניים, אליהו אשתור.

חָדָשׁ!!: קבלה ותולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים · ראה עוד »

תוכחת מגולה

שמחה בן אברהם קאלימאני תוכחת מגולה היא יצירה פיוטית ספרותית מאת שמחה קאלימאני, מרבני קהילת יהודי ויניציאה במאה ה-18, המתארת את ה"מידות הרעות של בני זמנו".

חָדָשׁ!!: קבלה ותוכחת מגולה · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: קבלה ותכלאל · ראה עוד »

תימן

אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותימן · ראה עוד »

תיאונים

תיאונים (מיוונית: תיאוס (Θεός), "אל", אונומה (όνομα), "שם") הוא שמה התקין של אלוהות.

חָדָשׁ!!: קבלה ותיאונים · ראה עוד »

תיקון (כתב עת)

"תיקון" (Tikkun) הוא רבעון של התנועה להתחדשות יהודית המתפרסם בארצות הברית בשפה האנגלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ותיקון (כתב עת) · ראה עוד »

תיקון עולם

תיקון עולם הוא מושג ביהדות שמשמעותו הוא טיפוח ושיפור של אורחות החיים של האנושות; בעברית החדשה משמעותו שיפור, תמורה ואף מהפכה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותיקון עולם · ראה עוד »

תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

תיקון חצות

תיקון חצות הוא טקסט קינות ותפילות שנאמר בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: קבלה ותיקון חצות · ראה עוד »

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.

חָדָשׁ!!: קבלה ותיקון המידות · ראה עוד »

תיקון הכללי

שער התיקון הכללי בהוצאת קרן הדפסה "היכל הקודש" התיקון הכללי הוא השם של עשרה פרקי התהילים אשר נגלו לרבי נחמן מברסלב, כסוד מן השמיים עבור תיקון כנגד חטאים ועוונות רבים.

חָדָשׁ!!: קבלה ותיקון הכללי · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: קבלה ול"ג בעומר · ראה עוד »

ל"ו צדיקים

על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם.

חָדָשׁ!!: קבלה ול"ו צדיקים · ראה עוד »

לא בשמיים היא

ביהדות, לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא הוא ביטוי המבטא את התפיסה כי התורה, על אף שניתנה משמים, והיא מעבר להשגת בני-אנוש, למרות כל זאת היא נתונה לפירושי החכמים המתעמקים בה בהתאם להבנתם.

חָדָשׁ!!: קבלה ולא בשמיים היא · ראה עוד »

לאה קוק (רבנית)

לאה קוק (נולדה ב-1 באוגוסט 1959) היא רבנית ודרשנית חרדית ישראלית, פופולרית בקרב נשים.

חָדָשׁ!!: קבלה ולאה קוק (רבנית) · ראה עוד »

לאון שידלובסקי

לאון שידלובסקי (באנגלית: Leon Schidlowsky; 21 ביולי 1931 – 10 באוקטובר 2022) היה מלחין ישראלי, פרופסור להלחנה ולתורת המוזיקה באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קבלה ולאון שידלובסקי · ראה עוד »

לאונורה קרינגטון

לאונורה קרינגטון OBE (באנגלית: Leonora Carrington; 6 באפריל 1917 – 25 במאי 2011) הייתה אמנית סוריאליסטית אנגלייה-מקסיקנית, ציירת, פסלת וסופרת.

חָדָשׁ!!: קבלה ולאונורה קרינגטון · ראה עוד »

לאופולד קרקואר

לאופולד קְרָקַוּאֶר (לעיתים קְרָקַאוֶר; Krakauer; וינה, 30 במרץ 1890 – ירושלים, 19 בדצמבר 1954) היה אדריכל, מהנדס וצייר; אחד האדריכלים הבולטים אשר פעלו בארץ ישראל מאמצע שנות העשרים, וכן צייר פורה שהתפרסם במיוחד בזכות רישומי הפחם שלו אשר הוצגו בתערוכות בישראל ובחוץ לארץ.

חָדָשׁ!!: קבלה ולאופולד קרקואר · ראה עוד »

לקוטי תורה (אריז"ל)

לקוטי תורה של האריז"ל הוא ספר מכתבי האר"י העוסק בקבלה ונכתב על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: קבלה ולקוטי תורה (אריז"ל) · ראה עוד »

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.

חָדָשׁ!!: קבלה ולשם ייחוד · ראה עוד »

להט"ב ויהדות

ברכת השחר מהיהדות. חברי הקהילה הדתית הגאה צועדים לראשונה יחד במצעד הגאווה בתל אביב בשנת 2010 מצעד הגאווה בתל אביב, 2010 ארגון הלהט"ב "בית חברים" היהודי בצרפת, במהלך מצעד הגאווה בפריז, 2012 להט"בופוביה דתית, 2013 האיסורים בנוגע להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב), נדונו עוד בתורה.

חָדָשׁ!!: קבלה ולהט"ב ויהדות · ראה עוד »

לואי ג'ייקובס

לואי ג'ייקובס (באנגלית: Louis Jacobs, 17 ביולי 1920 מנצ'סטר - 1 ביולי 2006 לונדון) היה רב, תאולוג ומסאי יהודי-אנגלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ולואי ג'ייקובס · ראה עוד »

לוס אנג'לס

לוס אנג'לס (באנגלית: Los Angeles, תרגום מילולי מספרדית: "המלאכים"), ובראשי התיבות המוכרים אל-איי (.L.A), היא עיר במדינת קליפורניה.

חָדָשׁ!!: קבלה ולוס אנג'לס · ראה עוד »

לווייתן (מיתולוגיה)

"השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865. התחריט מתאר את אלוהים משמיד את הלויתן האגדי, כמתואר בספר ישעיהו. לווייתן הוא שמה של מפלצת ים, המופיעה בתנ"ך ובשירה האוגריתית, ומתוארת כיצור עצום בדמות תנין או נחש ים אימתני.

חָדָשׁ!!: קבלה ולווייתן (מיתולוגיה) · ראה עוד »

לווייתנאים בתרבות

במהלך ההיסטוריה, היה ללווייתנאים מעמד מיוחד בעיקר בתרבויות שהתקיימו באזורים הסמוכים לחוף-הים, לתרבויות שהתקיימו באיים או לתרבויות בעלות צי-סוחר גדול.

חָדָשׁ!!: קבלה ולווייתנאים בתרבות · ראה עוד »

לוי סעדיה נחמני

הרב לוי סעדיה נחמני (י"א באדר א' ה'תרפ"א, 19 בפברואר 1921 – ז' בשבט ה'תשנ"ה 8 בינואר 1995) היה רב, דרשן, סופר בית דין וראש ישיבת מקובלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ולוי סעדיה נחמני · ראה עוד »

לוי בן חביב

רבי לוי בן חביב (ה'ר"ם, 1480 לערך - ה'ש"א, 1541 לערך), המכונה גם בשם הרלב"ח או מהרלב"ח (ראשי תיבות מורינו הרב לוי בן חביב) או מהרלנ"ח היה ראש חכמי ירושלים המתפתחת ומנהיגיה במהלך עליות מגורשי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ולוי בן חביב · ראה עוד »

לוי יצחק שניאורסון

הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"ח – כ' באב ה'תש"ד, 1878–1944) היה רב ומקובל, מרבני העיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק) שבאוקראינה בשנים ה'תרס"ט–ה'תרצ"ט (1909–1939), תחילה לצד רבנים נוספים ובהמשך לבדו.

חָדָשׁ!!: קבלה ולוי יצחק שניאורסון · ראה עוד »

לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: קבלה ולכה דודי · ראה עוד »

לימוד מקרא בלילה

לימוד מקרא במהלך הלילה נאסר בידי חלק מהמקובלים, ובראשם האר"י, ובידי הפוסקים שהושפעו מהם.

חָדָשׁ!!: קבלה ולימוד מקרא בלילה · ראה עוד »

לימודי חול

לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ולימודי חול · ראה עוד »

ליאת פולוצקי

ליאת פולוצקי (נולדה בירושלים ב-11 באוגוסט 1942) היא ציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה וליאת פולוצקי · ראה עוד »

ליאו פרוץ

ליאופולד פֶּרוּץ (Leopold Perutz; 2 בנובמבר 1882, פראג – 25 באוגוסט 1957, באד אישל) היה סופר אוסטרי, אספן ומתמטיקאי, אחת הדמויות הבולטות בחיי הספרות באוסטריה.

חָדָשׁ!!: קבלה וליאו פרוץ · ראה עוד »

ליקוטי הלכות

ליקוטי הלכות היא סדרת ספרים בת שמונה כרכים שחיבר רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב, ונמנית כאחד הספרים החשובים ביותר בחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: קבלה וליקוטי הלכות · ראה עוד »

ליל טבילה

ליל טבילה (ידוע גם בר"ת ל"ט) הוא כינוי ללילה שבו אישה טובלת לאחר שהייתה טמאה נידה ונאסרה בכל קירבה גופנית ויחסי אישות עם בעלה.

חָדָשׁ!!: קבלה וליל טבילה · ראה עוד »

לילית (מיתולוגיה)

"תחריט ברני", תחריט אשורי עשוי טרה קוטה שעל פי חלק מהחוקרים מתאר את לילית או את האלה איננה. לילית באגדות חז"ל ובספר הזוהר היא שדה, ובמיתולוגיה היהודית המאוחרת היא אשתו הראשונה של אדם, ולאחר מכן אשתו של המלאך סמאל.

חָדָשׁ!!: קבלה ולילית (מיתולוגיה) · ראה עוד »

ליבר הגדול מברדיצ'ב

רבי אליעזר ליבר מברדיצ'ב (כונה רבי אליעזר הגדול או רבי ליבר הגדול; ה'תכ"ח בערך - כ"ח בחשוון ה'תקל"א (1770)), היה מקובל במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה וליבר הגדול מברדיצ'ב · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

טנת"א

טנת"א - ראשי תיבות של טעמים, נקודות, תגים ואותיות - מושג קבלי שלפי מערכת האלפבית העברי, טעמי המקרא, הניקוד והתגים המופיעים מעל חלק מהאותיות בכתב סת"ם היא מערכת מאוחדת שמשתקפים בה ייצוגים של המציאות.

חָדָשׁ!!: קבלה וטנת"א · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: קבלה וטעמי המקרא · ראה עוד »

טרנסצנדנטיות

טרנסצנדנטיות בהקשר דתי, היא מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות ולניסיון ואינו תלוי בהם.

חָדָשׁ!!: קבלה וטרנסצנדנטיות · ראה עוד »

טל סלוצקר

טל סלוצקר (נולד ב-8 במרץ 1986) הוא סופר וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וטל סלוצקר · ראה עוד »

טליה (זמרת)

אריאדנה טליה סודי מירנדה (בספרדית: Ariadna Thalía Sodi Miranda); הידועה בכינויה טליה (נולדה ב-26 באוגוסט 1971).

חָדָשׁ!!: קבלה וטליה (זמרת) · ראה עוד »

טבע או הסכמה

טבע והסכמה הם מונחים מרכזיים במחלוקת השייכת לתחום הפילוסופיה של הלשון.

חָדָשׁ!!: קבלה וטבע או הסכמה · ראה עוד »

טבעת נישואין

חתן עונד לכלה טבעת נישואים טבעת נישואין היא טבעת שאותה עונד החתן לכלה בטקס הנישואין (הוא החתונה) בדתות וחברות רבות.

חָדָשׁ!!: קבלה וטבעת נישואין · ראה עוד »

טבילת נידה

מקווה סמוך להר הבית מתקופת בית המקדש השני טבילת נידה היא טבילה שטובלת הנידה בתום ימי טומאתה, ובעשותה כן היא מסיימת את תהליך טהרתה, ומותרת בקיום יחסי אישות עם בעלה, שהיו אסורים עליהם בימי הנידות.

חָדָשׁ!!: קבלה וטבילת נידה · ראה עוד »

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

חָדָשׁ!!: קבלה וטבילה (יהדות) · ראה עוד »

טד יוז

אדוארד ג'יימס "טד" יוז (באנגלית: Edward James "Ted" Hughes; 17 באוגוסט 1930 – 28 באוקטובר 1998) היה משורר וסופר ילדים אנגלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וטד יוז · ראה עוד »

טוני לביא

טוני לביא ד"ר טוני לביא (3 בפברואר 1940) הוא חוקר במרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר-אילן ומרצה לשעבר במכללת לוינסקי לחינוך.

חָדָשׁ!!: קבלה וטוני לביא · ראה עוד »

טוב

טוב הוא דבר או מצב רצוי, מהנה, נחשק או כזה המוגדר כעדיף מבחינה מוסרית על דבר או מצב אחר.

חָדָשׁ!!: קבלה וטוב · ראה עוד »

טיילור דאייני

טיילור דאייני (באנגלית: Taylor Dayne; נולדה ב-7 במרץ 1962) היא זמרת, פזמונאית ושחקנית יהודייה-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: קבלה וטיילור דאייני · ראה עוד »

טייב

טייב הוא שם משפחה עברי יהודי צפון־אפריקאי (לעיתות; ערבי) בעיקר תוניסאי שפירושו "איש טוב לב".

חָדָשׁ!!: קבלה וטייב · ראה עוד »

ז'אק דרידה

ז'אק דרידָה (בצרפתית: Jacques Derrida; 15 ביולי 1930 – 9 באוקטובר 2004) היה פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי אלג'יראי, אבי זרם הדקונסטרוקציה, שמשנתו מהווה את המסד הפילוסופי העיקרי של זרם זה, והוא שטבע את המונח עצמו.

חָדָשׁ!!: קבלה וז'אק דרידה · ראה עוד »

ז'אקוב גינסבורג

ג'אקוב גינסבורג (ידוע גם כז'אקו גינסבורג; בפורטוגזית: Jacob (Jacó) Guinsburg; 20 בספטמבר 1921 - 21 באוקטובר 2018) חוקר ומבקר תיאטרון ברזילאי, עורך, מוציא לאור, כותב מסות, מתרגם מיידיש, צרפתית ושפות נוספות, פרופסור כבוד באסתטיקה ותיאטרון של אוניברסיטת סן פאולו.

חָדָשׁ!!: קבלה וז'אקוב גינסבורג · ראה עוד »

ז'וזפן פלדאן

ז'וזפן פלדאן, שמו בלידה - Joseph-Aimé Péladan (בצרפתית:Joséphin Péladan, המכונה גם "שר מרודךּ" - Sar Merodak, 28 במרץ 1858 - 27 ביוני 1918) היה סופר,הוגה רוחני ומבקר והיסטוריון אמנות צרפתיץ היה ממנהיגי הרוזיקרוציאנים, מאוחר יותר חסיד של המסדר המרטיניסטי שבראשות פפוס (ז'ראר אנקוס).

חָדָשׁ!!: קבלה וז'וזפן פלדאן · ראה עוד »

ז'ירונה

הקתדרלה של ז'ירונה גשר סנט פליו מעל נהר אונייר, כנסיית סנט פליו והקתדרלה של ז'ירונה המוזיאון להיסטוריה יהודית בז'ירונה ז'ירונה (קטלאנית: Girona; ספרדית: Gerona, נכתב בעברית גם גירונה) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, בירת מחוז ז'ירונה אשר בחבל קטלוניה.

חָדָשׁ!!: קבלה וז'ירונה · ראה עוד »

זמרת הארץ

שקד נְכֹאת - חרוב ע"פ פירוש הרס"ג שיזף השיח - אחד הפירושים לפרי "לוט" פיסטוק (אלת הבטנה) אפרסמון. ידוע ברפואה העתיקה במזרח הרחוק. זִמְרַת הָאָרֶץ הוא כינוי לשישה זני בר, 'ששת המינים', הנזכרים בספר בראשית ומייצגים את כלל תנובתה של אדמת ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה וזמרת הארץ · ראה עוד »

זמיר כהן

הרב זמיר יהוידע כהן (נולד ב-26 בדצמבר 1965, ג' בטבת ה'תשכ"ו) הוא רב חרדי-ספרדי ישראלי ומחבר חיבורים תורניים.

חָדָשׁ!!: קבלה וזמיר כהן · ראה עוד »

זאב גריס

זאב שמעון גְּרִיס (נולד ב-23 בספטמבר 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון החוקר את תנועת החסידות, ספרות המוסר היהודית, ספרות ההשכלה, מחשבה יהודית מודרנית וביבליוגרפיה עברית.

חָדָשׁ!!: קבלה וזאב גריס · ראה עוד »

זאב וולף הלוי טירנואר

הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט או תרמ"ב-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן.

חָדָשׁ!!: קבלה וזאב וולף הלוי טירנואר · ראה עוד »

זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית

זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית (באנגלית: Major trends in Jewish mysticism) הוא שם ספרו של חוקר הקבלה גרשם שלום, שיצא לאור לראשונה בשנת 1941.

חָדָשׁ!!: קבלה וזרמים ראשיים במיסטיקה היהודית · ראה עוד »

זהו זה!

זהו זה! היא תוכנית בידור וקומדיה ישראלית ששודרה בערוץ הראשון בשנים 1978–1993 (בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית), ובערוץ 2 בשנים 1993–1998 (תחילה במסגרת הזמן שהוקצה בו לטלוויזיה החינוכית ומאוחר יותר כתוכנית בידור מרכזית של הזכיינית רשת).

חָדָשׁ!!: קבלה וזהו זה! · ראה עוד »

זונדל קרויזר

תמונה להחלפה הרב זונדל קרויזר (כ"ז בתשרי תרפ"ד, אוקטובר 1923 - ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014) היה רב חרדי ירושלמי, מחבר סדרת הספרים אור החמה, בן למשפחת קרויזר.

חָדָשׁ!!: קבלה וזונדל קרויזר · ראה עוד »

זוהר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.

חָדָשׁ!!: קבלה וזוהר · ראה עוד »

זכריה זרמתי

הרב זכריה זרמתי (נולד בשנת ה'תשכ"ד, 1964) הוא פוסק הלכה וסופר, מייסד וראש "מכון תורת אמ"ת", עומד בראש בית דין לענייני ממונות בשכונת הר חומה בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה וזכריה זרמתי · ראה עוד »

זכריה חומרי

הרב זכריה חומרי (א' בכסלו תרס"ח 7 בנובמבר 1907 - א' באלול תשע"ד 27 באוגוסט 2014) היה מקובל ישראלי שזכה לזקנה מופלגת.

חָדָשׁ!!: קבלה וזכריה חומרי · ראה עוד »

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה-15, פרשן מקרא והלכה ורופא.

חָדָשׁ!!: קבלה וזכריה הרופא · ראה עוד »

זכויות להט"ב בממלכה המאוחדת

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בממלכה המאוחדת מוגדרות כשוות לאלו של הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית.

חָדָשׁ!!: קבלה וזכויות להט"ב בממלכה המאוחדת · ראה עוד »

זכויות להט"ב ברואנדה

לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) ברואנדה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית אינם חווים.

חָדָשׁ!!: קבלה וזכויות להט"ב ברואנדה · ראה עוד »

זכויות להט"ב בטנזניה

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בטנזניה כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית.

חָדָשׁ!!: קבלה וזכויות להט"ב בטנזניה · ראה עוד »

זיוף ספרותי

זיוף ספרותי הוא זיוף שבו יצירה ספרותית מוצגת על ידי מחברה כאילו נכתבה על ידי אדם אחר.

חָדָשׁ!!: קבלה וזיוף ספרותי · ראה עוד »

זיכרון טוביה

זיכרון טוביה - מראה כללי חלון כפול בזיכרון טוביה זיכרון טוביה היא אחת מ-32 השכונות, המרכיבות יחד את גוש הנחלאות במרכז ירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה וזיכרון טוביה · ראה עוד »

חמדת ימים

חמדת ימים הוא כינוי ליום השבת המופיע בתפילת השבע של שבת.

חָדָשׁ!!: קבלה וחמדת ימים · ראה עוד »

חמדת ימים (ספר)

ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731).

חָדָשׁ!!: קבלה וחמדת ימים (ספר) · ראה עוד »

חנה ארנדט

חנה ארנדט (מבוטא: אַרֶנְט; בגרמנית: Hannah Arendt; 14 באוקטובר 1906, לינדן-לימר, הקיסרות הגרמנית – 4 בדצמבר 1975, ניו יורק) הייתה פובליציסטית והוגת דעות יהודייה ילידת גרמניה.

חָדָשׁ!!: קבלה וחנה ארנדט · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: קבלה וחנוכה · ראה עוד »

חסד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וחסד · ראה עוד »

חסידות אשלג

חסידות אשלג היא כינוי למספר חצרות חסידיות-קבליות שקמו בישראל על ידי תלמידיו וצאצאיו של המקובל הרב יהודה לייב הלוי אשלג, המכונה "בעל הסולם", על שום פירושו לספר הזוהר הקרוי "הסולם".

חָדָשׁ!!: קבלה וחסידות אשלג · ראה עוד »

חסידות אשכנז

חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: קבלה וחסידות אשכנז · ראה עוד »

חסידות סטרטין

חסידות סטרטין (ביידיש: סטרעטין) היא חצר חסידית, שמקורה בעיר סטרטין (Stratyn ובאוקראינית Стратин) סמוך לרוהטין, ובאזור לבוב שבגליציה כיום אוקראינה, ומייסדה היה רבי יהודה צבי ברנדויין.

חָדָשׁ!!: קבלה וחסידות סטרטין · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: קבלה וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות קומרנה

240x240 פיקסלים חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה וחסידות קומרנה · ראה עוד »

חסידות ראדומסק

חותמתו של האדמו"ר מראדומסק שער הספר תפארת שלמה לאדמו"ר הראשון שער הספר חסד לאברהם לאדמו"ר השני שער הספר כנסת יחזקאל לאדמו"ר השלישי שער הספר שבחי כהן לאדמו"ר הרביעי בית המדרש של החסידות בבני ברק ראש ישיבת גייטסהד הרב אברהם גורביץ מוסר שיעור בבית המדרש בבורו פארק חסידות ראדומסק היא חסידות שנוסדה בעיירה ראדומסק שבפולין באמצע המאה התשע עשרה וראשיה היו האדמו"רים למשפחת רבינוביץ.

חָדָשׁ!!: קבלה וחסידות ראדומסק · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: קבלה וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות הורניסטייפול

חסידות הורניסטייפול היא ענף של חסידות צ'רנוביל, על שם הכפר הורנוסטייפל שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: קבלה וחסידות הורניסטייפול · ראה עוד »

חסידי מצרים

חסידי מצרים היו יהודים שהשתייכו לתנועה רוחנית במצרים שבין המאות השתים-עשרה והארבע-עשרה, אשר חרתה על דגלה אורח-חיים של מצוינות דתית ומוסרית שתכליתו חידוש הנבואה.

חָדָשׁ!!: קבלה וחסידי מצרים · ראה עוד »

חצות הלילה (הלכה)

חצות הלילה הוא ציון זמן הלכתי מוסכם לרגע המחלק בין יום אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: קבלה וחצות הלילה (הלכה) · ראה עוד »

חק לישראל

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: קבלה וחק לישראל · ראה עוד »

חרבא דמשה

חרבא דמשה (השם הוא בארמית, פירושו: "חרבו של משה") הוא חיבור מאגי קדום המשתייך לתחום הקבלה המעשית, שתאריך יצירתו אינו ידוע, ומשתרע מתחילת המאה הראשונה לספירה, ועד סוף האלף.

חָדָשׁ!!: קבלה וחרבא דמשה · ראה עוד »

חשמל (ספר יחזקאל)

Matthäus Merian the Elder. חַשְׁמַל הוא מונח המוזכר מספר פעמים במעשה המרכבה שבספר יחזקאל.

חָדָשׁ!!: קבלה וחשמל (ספר יחזקאל) · ראה עוד »

חלאקה

מוהרא"ש מברסלב ביצוע החלאקה, 1992 ביצוע החלאקה, 1992 חלאקה (מערבית: حلاقة, תגלחת; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר. בחב"ד: אָפּשֶׁערנֶעש, תספורת.) הוא טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.

חָדָשׁ!!: קבלה וחלאקה · ראה עוד »

חלק (יחידת מידה)

חלק הוא יחידת זמן המשמשת לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי.

חָדָשׁ!!: קבלה וחלק (יחידת מידה) · ראה עוד »

חליצה

בהלכה, חליצה היא מצוות עשה, המתקיימת כחלופה לייבום, כשאדם נפטר ללא צאצאים חיים ומותיר אחריו אלמנה ואח אחד או יותר.

חָדָשׁ!!: קבלה וחליצה · ראה עוד »

חזרת הש"ץ

חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.

חָדָשׁ!!: קבלה וחזרת הש"ץ · ראה עוד »

חזון (ספר)

תמונה של שני החרוטים המשולבים זה בזה, הלקוחה מהערותיו של ויליאם בטלר ייטס לספר השירים מייקל רובארטס והרקדנית, הרלוונטית פה לערך "חזון" החרוטים שבהם לפי ספרו של ייטס "חזון" נעות בשני כיוונים מנוגדים שתי ספירלות (Gyres) באיור זה, ארבעת ה"כוחות" מסודרים על המשולשים כך שה"מסכה" ו"גוף הגורל" נמצאים בשיא התפשטותם לכיוון קוטב ה"עיקר" בעוד שה"שכל היצירתי" ו"כוח הרצון" נמצאים בשיא התפשטותם לכיוון קוטב ה"ניגוד". זאת, על פי מחשבתו של המשורר האירי ויליאם בטלר ייטס. חזון: מהות החיים על פי כתביו של ג'ירלדוס ועל פי דוקטרינות מסוימות המיוחסות לקוסטא אבן לוקא (באנגלית: A Vision: An Explanation of Life Founded upon the Writings of Giraldus and upon Certain Doctrines Attributed to Kusta Ben Luka) הוא ספר שיצא בהוצאה פרטית בשנת 1925 על ידי המשורר האירי, ויליאם בטלר ייטס, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1923.

חָדָשׁ!!: קבלה וחזון (ספר) · ראה עוד »

חבש פאר

חֵבֶשׁ פְּאֵר הוא חיבור הלכתי והגותי של הראי"ה קוק, שעוסק בחשיבות מצוות הנחת תפילין, ובעיקר חובת הנחתן במקומן הנכון והמדויק.

חָדָשׁ!!: קבלה וחבש פאר · ראה עוד »

חביבה פדיה

חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה וחביבה פדיה · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: קבלה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חד גדיא

גדי עיזים חַד גַּדְיָא הוא פיוט מסורתי בלשון ארמי המושר לאחר השלמה של הגדת הפסח, בערב ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: קבלה וחד גדיא · ראה עוד »

חומש תורה שלמה

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.

חָדָשׁ!!: קבלה וחומש תורה שלמה · ראה עוד »

חורחה לואיס בורחס

חורחה לואיס בורחס (בספרדית: Jorge Luis Borges; 24 באוגוסט 1899 – 14 ביוני 1986) היה סופר ארגנטינאי.

חָדָשׁ!!: קבלה וחורחה לואיס בורחס · ראה עוד »

חושך

גשר חשוך עיר חשוכה חושך הוא מצב המתקיים בהיעדר אור.

חָדָשׁ!!: קבלה וחושך · ראה עוד »

חולית (ספר)

חולית (באנגלית: Dune) הוא ספר מדע בדיוני מאת פרנק הרברט.

חָדָשׁ!!: קבלה וחולית (ספר) · ראה עוד »

חוט אדום

ממוזער קשירת חוט אדום סביב פרק היד היא סגולה עממית להרחקת עין הרע.

חָדָשׁ!!: קבלה וחוט אדום · ראה עוד »

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: קבלה וחכמת ישראל · ראה עוד »

חיבור ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיבור ספר הזוהר · ראה עוד »

חיבוט הקבר

חיבוט הקבר הוא עונש המוזכר בקבלה על הנאה שאינה לשם שמים.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיבוט הקבר · ראה עוד »

חידוש מצוות התכלת

ספרים העוסקים בעניין מצוות התכלת בימינו 220px התכלת היא חלק מהותי בקיום מצוות ציצית אשר נזנח לאורך הדורות מסיבות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: קבלה וחידוש מצוות התכלת · ראה עוד »

חידושי הריטב"א

חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וחידושי הריטב"א · ראה עוד »

חיות (קומיקס)

חיות (באנגלית: Hayoth) היא קבוצת גיבורי-על ישראליים בדיונית שמופיעה בחוברות הקומיקס "יחידת המתאבדים" ביקום DC קומיקס.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיות (קומיקס) · ראה עוד »

חיות הקודש (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיות הקודש (פירושונים) · ראה עוד »

חיי שלמה מימון

שלמה מימון חיי שלמה מימון (תורגם בראשונה לעברית כתולדות שלמה מימון; גרמנית: Salomon Maimons Lebensgeschichte) הוא ספר זכרונות אוטוביוגרפי שכתב שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה וגולל בו את קורות חייו במחצית השנייה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיי שלמה מימון · ראה עוד »

חייא רופא

רבי חייא רופא (ה'ש"י בערך – ה'שע"ז; 1550–1617) היה פוסק ומקובל, מרבני צפת וירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה וחייא רופא · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

חיים סינואני

מֹארי חיים סינוואני (ט' בתשרי ה'תרנ"ח, 5 באוקטובר 1897 – כ"ז באדר ה'תשל"ט, 26 במרץ 1979) היה דיין ומקובל, אב בית דין מחוז שרעב וסינואן שבתימן.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים סינואני · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים פלטיאל

רבינו חיים פלטיאל (נקרא גם רבי פלטיאל מפָלַייזָא (אנ')) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים פלטיאל · ראה עוד »

חיים פוטוק

חיים (צבי) פּוֹטוֹק (או בשמו האמריקני הרמן הרולד פוטוק, באנגלית: Herman Harold Potok; 17 בפברואר 1929 – 23 ביולי 2002) היה רב וסופר יהודי אמריקאי שתיאר את החברה היהודי חרדי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים פוטוק · ראה עוד »

חיים צאנזר

רבי חיים צַאנְזֶר (נכתב גם צאנזיר, או סאנציר; ה'ת"ף 1720 – ו' בשבט ה'תקמ"ג 1783) היה מקובל מפורסם ובעל סמכות תורנית רבה בגליציה.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים צאנזר · ראה עוד »

חיים שמואל יעקב פאלק

הרב ד"ר חיים שמואל יעקב פאלק (17 באפריל 1782–1708), הידוע גם כ"בעל שם מלונדון" או "דוקטור פאלקון", היה רב, בעל שם, מקובל מעשי ואלכימאי וגם חובב מרוצי סוסים.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים שמואל יעקב פאלק · ראה עוד »

חיים לאחר המוות

חיים לאחר המוות הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן רוחני, מעבר לעולם הקיים והמוכר, לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים לאחר המוות · ראה עוד »

חיים זעפרני

פרופ' חיים זעפרני (10 ביולי 1922, מוגדור - 31 במרץ 2004, פריז) היה היסטוריון וחוקר ספרות, ראש הפקולטה לשפה העברית והציוויליזציה היהודית באוניברסיטת פריז ומחשובי החוקרים של יהדות צפון אפריקה ומורשתה.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים זעפרני · ראה עוד »

חיים חג'בי

הרב חיים חג'בי (1865–1949; ה'תרכ"ו – כ' בחשוון ה'תש"י) היה רב, מקובל, מגדולי רבני יהדות תימן במאה ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים חג'בי · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים בלוך

חיים בלוך (בכתיב יידי: בלאָך, לעתים כינה עצמו משה חיים אפרים בלאָך; 27 ביוני 1881 – 23 בינואר 1973, ניו יורק) היה חוקר חסידות וקבלה וסופר שכתב בעברית, באנגלית, ביידיש ובגרמנית.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים בלוך · ראה עוד »

חיים דוד ברנהרד

חיים דוד ברנהרד הרב ד"ר חיים דוד ברנהרד (מכונה: האדמו"ר הרופא 1775 (?) - 1858) הוא רופא יהודי פולני מפורסם שחזר בתשובה והצטרף לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים דוד ברנהרד · ראה עוד »

חיים דוד הלוי

הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"ד – י"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 1924 – 10 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים דוד הלוי · ראה עוד »

חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים הלברשטאם · ראה עוד »

חיים הכהן (מקובל)

הרב חיים בן אברהם הכהן (או חיים הכהן מארם צובא או הרב טור ברקת) (שמ"ה - תט"ו; 1585–1655) היה רב, פוסק, משורר ומקובל שפעל בארם צובא.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים הכהן (מקובל) · ראה עוד »

חיים הירשנזון

הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 – י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית. פעל בירושלים ושימש כרבה של העיר הובוקן שבניו ג'רזי.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים הירשנזון · ראה עוד »

חיים ורנר

הרב חיים שלמה ורנר (נולד בי"ב באדר א' ה'תש"ו 13 בפברואר 1946) הוא משפיע ותלמיד חכם חסידי.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים ורנר · ראה עוד »

חיים וירשובסקי

חיים וירשוּבְּסקי (Wirszubski; 25 באוקטובר 1915 – 24 באוגוסט 1977) היה היסטוריון, חוקר קבלה, ומתרגם ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים וירשובסקי · ראה עוד »

חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים ויטאל · ראה עוד »

חיים כהן ("החלבן")

הרב חיים אבישלום כהן-פרחיה (1935 – י"ב באב תשע"ט, 13 באוגוסט 2019) היה מקובל ישראלי שנודע בכינוי "החלבן".

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים כהן ("החלבן") · ראה עוד »

חיים יעקב לוין

הרב חיים יעקב לוין (כ"ה באב תרע"א, 19 באוגוסט 1911 - כ"ב באב תשנ"ג, 9 באוגוסט 1993) היה רב בסיאטל וג'רזי סיטי, ארצות הברית, ולאחר מכן רבה של פרדס חנה.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים יעקב לוין · ראה עוד »

חיים ישעיה הלברסברג

הרב חיים ישעיה הכהן הלברסברג (תר"ח, 1848 - ה' בשבט תר"ע, 1910) היה רב חסידי-פולני, שהתפרסם על שם ספר ההלכה שלו "מסגרת השולחן".

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים ישעיה הלברסברג · ראה עוד »

חיים יהודה לייב אוירבך

הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז – ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 1886 – 26 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: קבלה וחיים יהודה לייב אוירבך · ראה עוד »

ב

ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: קבלה וב · ראה עוד »

בן איש חי (ספר)

בן איש חי הוא ספר הלכות ודרשות מחולק לסדר פרשיות השבוע, ובו ביאור קצר על הפרשה והלכות שחובר על ידי חכם יוסף חיים מבגדאד (1834–1909), לפי סדר דרשותיו של הרב לקהילתו בשבתות.

חָדָשׁ!!: קבלה ובן איש חי (ספר) · ראה עוד »

בן ציון גרשוני

אלתר בן ציון גרשוני (י"א בתשרי תר"ע, 25 בספטמבר 1909 – כ"ט בטבת תשנ"ו, 21 בינואר 1996) היה סופר ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: קבלה ובן ציון גרשוני · ראה עוד »

בן בלימה

בן בלימה הוא רב עלום שם, מראשוני המקובלים, ממעבירי וממפיצי תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ובן בלימה · ראה עוד »

בן יעקב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יעקב.

חָדָשׁ!!: קבלה ובן יעקב · ראה עוד »

בארה של מרים

בארה של מרים היא, על פי המסורת, באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, בזכותה של מרים הנביאה.

חָדָשׁ!!: קבלה ובארה של מרים · ראה עוד »

באבא סאלי

הרב ישראל אביחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889 – ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב מחוז תאפילאלת, ראש ישיבה, אב בית דין ומקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל").

חָדָשׁ!!: קבלה ובאבא סאלי · ראה עוד »

בני לוי

בני לוי (מכונה פייר ויקטור, 28 באוגוסט 1945 – 15 באוקטובר 2003) היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-צרפתי, בצעירותו מאואיסט אדוק ושותף פעיל במרד הסטודנטים בצרפת, לאחר מכן תלמידם של הפילוסופים ז'אן-פול סארטר ועמנואל לוינס, ובסוף ימיו יהודי חרדי, מנהל מכון לוינס בירושלים, ותלמידו של הרב משה שפירא.

חָדָשׁ!!: קבלה ובני לוי · ראה עוד »

בני ברוך

לוגו בני ברוך המשמש גם את ערוץ הקבלה בני ברוך היא תנועה דתית העוסקת בתורת הקבלה של המקובל הרב יהודה לייב אשלג, ונקראת על שם בנו, הרב ברוך אשלג.

חָדָשׁ!!: קבלה ובני ברוך · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: קבלה ובנימין בראון · ראה עוד »

בנימין הכהן ויטאלי

רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 – ת"ץ?) היה רב, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה ובנימין הכהן ויטאלי · ראה עוד »

בנימין יחזקאל יהודה

רבי בנימין יחזקאל יהודה (ה'תר"ד, 1844 - ג בתמוז ה'תרע"ב, 1912) היה ראש ישיבה, מקובל, וסוחר, ממנהיגי קהילת הספרדים בירושלים בכלל וקהילת עולי עיראק בפרט.

חָדָשׁ!!: קבלה ובנימין יחזקאל יהודה · ראה עוד »

בניהו

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: קבלה ובניהו · ראה עוד »

בניהו שמואלי

ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) הרב בניהו יששכר שמואלי (נולד בכ' בתשרי ה'תשכ"א, 11 באוקטובר 1960) הוא ראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ובניהו שמואלי · ראה עוד »

בערבות הנגב (ציור)

"בערבות הנגב" (1953) הוא ציור מאת מרדכי ארדון.

חָדָשׁ!!: קבלה ובערבות הנגב (ציור) · ראה עוד »

בעל מופת

ביהדות, בעל מופת הוא כינוי לצדיק שמיוחסים לו כוחות על-טבעיים לחולל נסים ומופתים.

חָדָשׁ!!: קבלה ובעל מופת · ראה עוד »

בעל שם

בעל שֵׁם הוא כינוי ביהדות לאדם שמיוחסת לו הכרה בשמותיו המפורשים של האלוהים, ויכולת להשתמש בכוחם לטוב או לרע.

חָדָשׁ!!: קבלה ובעל שם · ראה עוד »

בעין החתול

בעין החתול הוא ספר פרוזה פרי עטה של חביבה פדיה, שראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 2008 ויצא במספר מהדורות.

חָדָשׁ!!: קבלה ובעין החתול · ראה עוד »

ברזרק

ברזרק (ביפנית: ベルセルク) היא סדרת מאנגה ואנימה מז'אנר הפנטזיה האפלה שנוצרה על ידי המאנגקה קנטארו מיורה (אנ).

חָדָשׁ!!: קבלה וברזרק · ראה עוד »

ברג

ברג (Berg) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש אירופית וגרמנית ומשמעותו הר או מן ההר או איש בעל נכסים יפים.

חָדָשׁ!!: קבלה וברג · ראה עוד »

ברוך מקוסוב

רבי ברוך מקוסוב (1720 - י"ג בחשוון תק"ם 1781), חי בדורו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: קבלה וברוך מקוסוב · ראה עוד »

ברוך משקלוב

רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.

חָדָשׁ!!: קבלה וברוך משקלוב · ראה עוד »

ברוך ספרין

רבי ברוך ספרין מקומארנו (תרע"ג או תרע"ד, (1913 או 1914) - ז' בסיוון תש"ג,(10 ביוני 1943)) היה האדמו"ר השישי והאחרון של חסידות קומארנו.

חָדָשׁ!!: קבלה וברוך ספרין · ראה עוד »

ברוך שאמר

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: קבלה וברוך שאמר · ראה עוד »

ברוך שלום הלוי אשלג

הרב ברוך שלום הלוי אשלג (מכונה גם הרב"ש; ז' בשבט ה'תרס"ז, 22 בינואר 1907 - ה' בתשרי ה'תשנ"ב, 13 בספטמבר 1991) היה אדמו"ר ומקובל, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: קבלה וברוך שלום הלוי אשלג · ראה עוד »

ברוך התוגרמי

רבי ברוך התוגרמי (שנת ה' אלפים, 1240 בערך) היה ממקובלי ספרד בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: קבלה וברוך התוגרמי · ראה עוד »

ברכת בורא מאורי האש

ברכה על הנר ברכת בורא מאורי האש היא ברכה שתיקנו חז"ל לברך במוצאי שבת ובמוצאי יום כיפור, בשעה שנהנה מהנר.

חָדָשׁ!!: קבלה וברכת בורא מאורי האש · ראה עוד »

ברכת האילנות

נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.

חָדָשׁ!!: קבלה וברכת האילנות · ראה עוד »

ברכת הלבנה

סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.

חָדָשׁ!!: קבלה וברכת הלבנה · ראה עוד »

ברכה קליין-תאיר

ברכה קליין-תאיר (נולדה ב-1950) היא מחברת, יועצת ארגונית ומורה רוחנית.

חָדָשׁ!!: קבלה וברכה קליין-תאיר · ראה עוד »

ברכה זק

ברכה זק (נולדה בשנת 1933) היא פרופסור אמריטה במחלקה למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: קבלה וברכה זק · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: קבלה ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

בריאתנות

היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה.בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי לפני כחמש אלף שנים - כששום דבר אחר לא קדם לכך לטענתה - לרבות הדינוזאורים והכחדתם, תאורית האבולוציה המדעית ובפרט אבולוציית האדם מהקוף, קיומו של אדם קדמון במהלך הפרהיסטוריה, המפץ הגדול וכד'.

חָדָשׁ!!: קבלה ובריאתנות · ראה עוד »

ברית מנוחה

ברית מנוחה הוא ספר קבלי שמיוחס לרב אברהם ב"ר יצחק מרימון (.

חָדָשׁ!!: קבלה וברית מנוחה · ראה עוד »

ברית יצחק

ברית יצחק (נקראת גם ליל הזוהר או עקד אל-יאס, 'קשירת ההדסים' או שד אל-אס, 'משיכת ההדסים') הוא טקס הנהוג בלילה קודם ברית מילה בקרב קהילות עדות המזרח.

חָדָשׁ!!: קבלה וברית יצחק · ראה עוד »

בריטני ספירס

בריטני ג'ין ספירס (באנגלית: Britney Jean Spears; נולדה ב-2 בדצמבר 1981) היא זמרת, רקדנית, שחקנית ואשת עסקים אמריקאית.

חָדָשׁ!!: קבלה ובריטני ספירס · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: קבלה ובשר בחלב · ראה עוד »

בת ציון עראקי קלורמן

בת-ציון עראקי קלורמן בת-ציון עראקי קלורמן (נולדה ב-1947) היא פרופסור אמריטה במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.

חָדָשׁ!!: קבלה ובת ציון עראקי קלורמן · ראה עוד »

בלת'זר גטי

פול בלת'זר גטי (באנגלית: Paul Balthazar Getty; נולד ב-22 בינואר 1975) הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה ומוזיקאי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ובלת'זר גטי · ראה עוד »

בלתי הפיך (ספר)

בלתי הפיך הוא מותחן בדיוני של הסופר החרדי יאיר וינשטוק, שפרסם את הספר תחת שם העט מ.

חָדָשׁ!!: קבלה ובלתי הפיך (ספר) · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ובלבב ימים · ראה עוד »

בלו סימיון פיינרו

"שיים" (שם), 1996 אבן, זכוכית וברזל פיסול אדריכלי של בלו סימיון פיינרו בלו סימיון פיינרו (ברומנית: Belu-Simion Fainaru; נולד ב-1959) הוא פסל אמן מיצב ישראלי ואוצר, נולד בבוקרשט שברומניה ב-1959 ועלה לישראל ב-1973.

חָדָשׁ!!: קבלה ובלו סימיון פיינרו · ראה עוד »

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.

חָדָשׁ!!: קבלה ובחירה חופשית · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.

חָדָשׁ!!: קבלה ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בבא (קומיקס)

בבא היא סדרת ספרי קומיקס שנוצרה על ידי האמן והקריקטוריסט שי צ'רקה.

חָדָשׁ!!: קבלה ובבא (קומיקס) · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: קבלה ובגדאד · ראה עוד »

בועז הוס

בועז הוס (נולד ב-10 ביוני 1959) הוא פרופסור מן המניין לחקר הקבלה במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: קבלה ובועז הוס · ראה עוד »

בושהר

פרובינציית בושהר (בפרסית: استان بوشهر) היא אחת מ-31 פרובינציות איראן.

חָדָשׁ!!: קבלה ובושהר · ראה עוד »

בינה

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: קבלה ובינה · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: קבלה וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

בית אלאוסטא

בית אלאוסטא (בתעתיק מדויק: בית אלאצטא) היה אחד מבתי הכנסת העתיקים והגדולים ברובע היהודי בצנעא שבתימן.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית אלאוסטא · ראה עוד »

בית עגנון

בית ש"י עגנון ב-1933 בית עגנון הוא הבית שבו התגורר הסופר ש"י עגנון, בשכונת תלפיות בירושלים, ברחוב קלוזנר 16.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית עגנון · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית קברות · ראה עוד »

בית שרעבי

כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית שרעבי · ראה עוד »

בית דוד (שכונה)

תוכנית שכונת בית דוד חצר השכונה מכסה הביוב עם הכיתוב אליאנס-כי"ח בור מים ומשאבה בחצר השכונה לוח הזיכרון לדוד רייז שכונת בית דוד היא השכונה היהודית הרביעית שהוקמה מחוץ לחומות ירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית דוד (שכונה) · ראה עוד »

בית דין של מעלה

ביהדות, בית דין של מעלה הוא מושג המייצג את ההתייחסות האלוהית הביקורתית לעניינים שונים ובכלל את הדין בו נידון העולם והאדם בידי שמיים.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית דין של מעלה · ראה עוד »

בית המקדש השלישי

דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית המקדש השלישי · ראה עוד »

בית הקברות סנהדריה

צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).

חָדָשׁ!!: קבלה ובית הקברות סנהדריה · ראה עוד »

בית הכנסת אור החיים

בית כנסת אור החיים שימש את רבי חיים בן עטר ונקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית הכנסת אור החיים · ראה עוד »

בית הכנסת ע"ש הרב גץ

מיקומו של בית הכנסת במנהרות הכותל, סמוך לשער וורן בית הכנסת ע"ש הרב גץ הוא בית כנסת הממוקם במנהרות הכותל מתחת לרובע המוסלמי, 97 מטר מהמקום המשוער של קודש הקודשים.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית הכנסת ע"ש הרב גץ · ראה עוד »

בית הכנסת עדס

בית הכנסת סמל של שבט דן שהיה מחוק עד לא מזמן וכיום שוחזר לוי בית הכנסת עַדֶס נמצא בשכונת נחלת ציון בירושלים, והוא המפואר מכל בתי הכנסת בנחלאות.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית הכנסת עדס · ראה עוד »

בית כחלאני

בית כֻּחְלַאנִי היה בית כנסת ברובע היהודי בצנעא שבתימן.

חָדָשׁ!!: קבלה ובית כחלאני · ראה עוד »

ביבליוגרפיה של מדונה

הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה כתבה אחד-עשר ספרי שולחן קפה, אחד-עשר מאמרים שהתפרסמו באמצעי תקשורת וחדשות שונים וחיברה ביוגרפיה אחת, אודות האמן האמריקאי קית' הרינג.

חָדָשׁ!!: קבלה וביבליוגרפיה של מדונה · ראה עוד »

ג

ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: קבלה וג · ראה עוד »

ג'רג' קוזמה

ג'רג' קוזמה לפעמים ג'רג' קצ'קמטי קוזמה, בשמות בדויים: Úri Kozmosz, Közmagyar, Geo Cosmos, (בהונגרית: Kozma György; בודפשט, 27 במאי 1954) הוא סופר, גרפיקאי, אמן, פרפורמר, מרצה באוניברסיטה יהודי-הונגרי, חזן, למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט, נכדו של ג'רג' קצ'קמטי והאחיין של קארוי קצ'קמטי ושל ז'וז'ה פרגה.

חָדָשׁ!!: קבלה וג'רג' קוזמה · ראה עוד »

ג'רי הול

ג'רי פיי הול (באנגלית: Jerry Faye Hall; נולדה ב-2 ביולי 1956) היא דוגמנית על ושחקנית אמריקאית.

חָדָשׁ!!: קבלה וג'רי הול · ראה עוד »

ג'ון פרדריק צ'ארלס פולר

מייג'ור גנרל ג'ון פרדריק צ'ארלס פולר (באנגלית: John Frederick Charles Fuller, 1 בספטמבר 1878 – 10 בפברואר 1966) היה קצין בצבא הבריטי, היסטוריון, תאורטיקן ואסטרטג צבאי.

חָדָשׁ!!: קבלה וג'ון פרדריק צ'ארלס פולר · ראה עוד »

ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה

– ג'ובאני פיקו דֶי קונטי דלה מירנדולה א דלה קונקורדיה (באיטלקית: Giovanni Pico dei conti della Mirandola e della Concordia) (מירנדולה, נפת מודנה, 24 בפברואר 1463 - פירנצה, 17 בנובמבר 1494) היה הומניסט ופילוסוף איטלקי מפורסם בתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: קבלה וג'ובאני פיקו דלה מירנדולה · ראה עוד »

ג'יימס ואן דר ביק

ג'יימס ואן דר ביק (באנגלית: James Van Der Beek; נולד ב-3 במרץ 1977) הוא שחקן טלוויזיה וקולנוע אמריקאי.

חָדָשׁ!!: קבלה וג'יימס ואן דר ביק · ראה עוד »

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: קבלה וגן עדן · ראה עוד »

גאלה קוגן

גאלה קוגן (באוקראינית: Гала Коген; נולדה ב-26 ביולי 1984) היא שחקנית טלוויזיה ודוגמנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה וגאלה קוגן · ראה עוד »

גאי ריצ'י

גאי ריצ'י (באנגלית: Guy Ritchie; נולד ב-10 בספטמבר 1968) הוא איש עסקים, במאי, מפיק ותסריטאי קולנוע אנגלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וגאי ריצ'י · ראה עוד »

גנוסיס

הגנוסטיקה או גנוסטיות (ביוונית: γνωστικισμός; " ידיעה, הכרה") היא כינוי למגוון השקפות מיסטיות שהופיעו באגן הים התיכון סביב תחילת הספירה; ופרחו סביב המאה השנייה והשלישית.

חָדָשׁ!!: קבלה וגנוסיס · ראה עוד »

גרציאדו איסאיה אסקולי

גרציאדו איסאיה (אלחנן ישעיה) אסקולי גרציאדו איסאיה אסקולי (באיטלקית: Graziadio Isaia Ascoli; בשמו היהודי: אלחנן ישעיה אסקולי; 16 ביולי 1829 - 21 בינואר 1907) היה בלשן ומזרחן יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: קבלה וגרציאדו איסאיה אסקולי · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: קבלה וגרשם שלום · ראה עוד »

גרשון חנוך הניך ליינר

רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.

חָדָשׁ!!: קבלה וגרשון חנוך הניך ליינר · ראה עוד »

גרטל

גרטל משי גרטל דמוי משי גַרְטְל (מיידיש: גאַרטל, 'אבנט') הוא חגורה שנהוג לחגור על גבי הבגדים בזמן התפילה, בעיקר בקרב החסידים והנוהגים מנהגי חסידים.

חָדָשׁ!!: קבלה וגרטל · ראה עוד »

גרגורי אבו

גרגורי אבו (נולד ב-1974) הוא אמן וידאו ופרפורמנס ומעצב, יליד צרפת, שחי בישראל מאז 2013.

חָדָשׁ!!: קבלה וגרגורי אבו · ראה עוד »

גלגול נשמות

הודי גלגול נשמות הוא תהליך אותו עוברת הנשמה, על פי אמונה רווחת, לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: קבלה וגלגול נשמות · ראה עוד »

גלות (יהדות)

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.

חָדָשׁ!!: קבלה וגלות (יהדות) · ראה עוד »

גליקל מהמלין

מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.

חָדָשׁ!!: קבלה וגליקל מהמלין · ראה עוד »

גזרות ת"ח–ת"ט

תי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵרות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהדות פולין (בשטחי אוקראינה של ימינו, לרבות באזור קייב ובחבלים ההיסטוריים גליציה, ווהלין ופודוליה) בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: קבלה וגזרות ת"ח–ת"ט · ראה עוד »

גבריאל

המלאך גבריאל באיקונין רוסי מן המאה ה-12 גבריאל (בערבית: جبريل גִ'בְּרִיל, בלטינית: Gabrielus), הוא דמות מלאך בדתות האברהמיות ומשרת כשליח האלוהים.

חָדָשׁ!!: קבלה וגבריאל · ראה עוד »

גבריאל בן-שמחון

גבריאל בן-שמחון (נולד ב-3 במאי 1938) הוא סופר, מחזאי ופרופסור אמריטוס ישראלי בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קבלה וגבריאל בן-שמחון · ראה עוד »

גדעון ברכר

גדעון ברכר (בגרמנית: Gideon Brecher, נודע בשם העט גדליה בן אליעזר; י"ד בטבת תקנ"ז, 12 בינואר 1797 – י"ז באייר תרל"ג, 14 במאי 1873) היה רופא, מלומד, מתרגם ומשורר יהודי-אוסטרי - צ'כי, בכיר המשכילים במוראביה בדורו.

חָדָשׁ!!: קבלה וגדעון ברכר · ראה עוד »

גדעון בוהק

גדעון בוהק (נולד בשנת 1961) הוא חוקר של מיסטיקה יהודית ומאגיה יהודית בעת העתיקה ובימי הביניים וכן ושל ספרות יהודית מתקופת בית שני, פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קבלה וגדעון בוהק · ראה עוד »

גדליה חיון

דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה וגדליה חיון · ראה עוד »

גון בן ארי

גון בן ארי (נולד ב-28 ביולי 1985) הוא סופר, תסריטאי, עיתונאי מוזיקאי ובמאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וגון בן ארי · ראה עוד »

גואל רצון

גואל רצון (נולד ב-19 בספטמבר 1950) הוא הילר ועבריין מין ישראלי, שהנהיג בשכונת התקווה שבדרום תל אביב קבוצה של 21 נשים שהתגוררו יחד, תפקדו כנשותיו וילדו ממנו 49 ילדים.

חָדָשׁ!!: קבלה וגואל רצון · ראה עוד »

גוסטב מירינק

גוסטב מירינק (בגרמנית: Gustav Meyrink; 19 בינואר 1868, וינה, אוסטרו-הונגריה – 4 בדצמבר 1932, שטארנברג, בוואריה, גרמניה) היה סופר, מספר סיפורים, מתרגם, ובנקאי בודהיסט.

חָדָשׁ!!: קבלה וגוסטב מירינק · ראה עוד »

גורן

משטח גורן באל בורג' דרום הרי חברון מושבות. ברקע יער חדרה. הגורן היא מקום ששימש בעבר לריכוז החיטה על מנת לבצע בה דישה.

חָדָשׁ!!: קבלה וגורן · ראה עוד »

גולם (מחשב)

אחד ממחשבי הגולם בבניין זיסקינד של מכון ויצמן גולם היה השם שניתן לשלושה מחשבים שנבנו במכון ויצמן למדע ושימשו את צורכי המחקר במכון ובמרכזי מחקר ישראליים אחרים.

חָדָשׁ!!: קבלה וגולם (מחשב) · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: קבלה וגימטריה · ראה עוד »

גיא זו-ארץ

גיא זו-ארץ (נולד ב-21 במרץ 1973) הוא מנחה טלוויזיה, שחקן וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וגיא זו-ארץ · ראה עוד »

גילוי אליהו

ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לאנשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: קבלה וגילוי אליהו · ראה עוד »

גילי שושן

גיל-עד (גילי) שוֹשן (נולד ב-10 בינואר 1973, ז' בשבט תשל"ג בתל אביב) הוא מוזיקאי ושחקן קולנוע וטלוויזיה ישראלי, חוזר בתשובה.

חָדָשׁ!!: קבלה וגילי שושן · ראה עוד »

גיום פוסטל

גיום פוסטל, באיור מספרו של אנדרה טבת (1584) גיום פוסטֶל (25 במרץ 1510 – 6 בספטמבר 1581) היה איש אשכולות, פוליגלוט, מזרחן ופילוסוף צרפתי, נוצרי-קתולי שחי בשלהי תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: קבלה וגיום פוסטל · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: קבלה וגיור · ראה עוד »

גיי אייקון

פרסי הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה ה-25 גֵיי אַייקוֹן (מאנגלית: gay icon) הוא איש ציבור או דמות לא מציאותית הנחשבים לאייקון תרבותי של קהילת הלהט"ב.

חָדָשׁ!!: קבלה וגיי אייקון · ראה עוד »

ד

ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: קבלה וד · ראה עוד »

דן שוורץ

רבי דן שוורץ (בכתיב יידי: שווארץ, כ"ו בכסלו ה'תרע"ט - ו' באייר ה'תשע"ח) הוא מחברם של ספרים הלכתיים בענייני מצוות שילוח הקן וגבולות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ודן שוורץ · ראה עוד »

דמי מור

דמי ג'ין מור (באנגלית: Demi Gene Moore; נולדה ב-11 בנובמבר 1962) היא שחקנית ומפיקת קולנוע אמריקאית.

חָדָשׁ!!: קבלה ודמי מור · ראה עוד »

דארן ארונופסקי

דארן ארונופסקי (באנגלית: Darren Aronofsky; נולד ב-12 בפברואר 1969) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק סרטים יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ודארן ארונופסקי · ראה עוד »

דאורייתא

בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.

חָדָשׁ!!: קבלה ודאורייתא · ראה עוד »

דני גולן (זמר)

דני גולן (פטשניק) (נולד ב-2 באוקטובר 1945) הוא זמר ישראלי, חבר בצמד דרום.

חָדָשׁ!!: קבלה ודני גולן (זמר) · ראה עוד »

דניאל מט (חוקר קבלה)

דניאל חנן מט (באנגלית: Daniel Chanan Matt לעיתים נכתב: מעט; נולד ב-1950) הוא חוקר קבלה, מתרגם ספר הזוהר לאנגלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ודניאל מט (חוקר קבלה) · ראה עוד »

דניאל סטבסקי

הרב דניאל דב בעריל הכהן סטבסקי (נולד ב-6 במאי 1959) הוא רב ומורה של קהילה בחסידות ביאלא בבית שמש, מקובל וראש בית הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: קבלה ודניאל סטבסקי · ראה עוד »

דניאל פריש

הרב דניאל פריש (ז' בשבט ה'תרצ"ה, 11 בינואר 1935 - י"ד בשבט ה'תשס"ה, 24 בינואר 2005) היה מקובל, מראשי ישיבת אנשי מעמד ללימוד תורת הנסתר, ר"מ בישיבת המקובלים שער השמים ומשפיע בחסידות תולדות אהרן ולאחר מכן בחסידות תולדות אברהם יצחק.

חָדָשׁ!!: קבלה ודניאל פריש · ראה עוד »

דניאל ציון

הרב ד"ר דניאל ציון (בבולגרית: Даниел Цион; 3 באוגוסט 1883, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית - 13 בנובמבר 1979, תל אביב-יפו, ישראל) היה סופר, הרב "השני" של קהילת סופיה ובהמשך הרב הראשי ליהודי בולגריה.

חָדָשׁ!!: קבלה ודניאל ציון · ראה עוד »

דניאל דרונדה

דניאל דֶרוֹנְדָה (באנגלית: Daniel Deronda) הוא רומן מפורסם שכתבה הסופרת האנגליה ג'ורג' אליוט.

חָדָשׁ!!: קבלה ודניאל דרונדה · ראה עוד »

דער נסתר

בקדמת התמונה: הצייר מארק שאגאל, ומאחוריו דער נסתר (ליד מוסקבה, 1920 או 1921) העטיפה לספר מעשיות של הנס כריסטיאן אנדרסן, שתרגם דער נסתר ליידיש דער נסתּר או דער ניסטער (יידיש: "הנסתר", מבוטא: "דֶר נִסְתֶּר"; ברוסית: Дер Нистер; 1884, ברדיצ'ב – נרצח ב-1950 במחנה מעצר סובייטי) הוא שם העט של פנחס כהנוביץ' (ביידיש: פּנחס (פּיניע) קאַהאַנאָוויטש; ברוסית: Пинхус Менделевич Каганович), שהיה סופר יידיש, הוגה דעות, מתרגם ומבקר.

חָדָשׁ!!: קבלה ודער נסתר · ראה עוד »

דעת (כתב עת)

דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה הוא כתב עת בהוצאת המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: קבלה ודעת (כתב עת) · ראה עוד »

דעת תבונות

דעת תבונות הוא מספרי היסוד של רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל.

חָדָשׁ!!: קבלה ודעת תבונות · ראה עוד »

דצ"ך עד"ש באח"ב

עשר המכות מצוירות בהגדת רוטשילד משנת 1450 דצ"ך עד"ש באח"ב הן ראשי תיבות המופיעות בהגדה של פסח ומובאות בשמו של רבי יהודה בתור סימנים לעשר מכות מצרים.

חָדָשׁ!!: קבלה ודצ"ך עד"ש באח"ב · ראה עוד »

דרך מצותיך

דרך מצְוֹתיך הוא ספר העוסק בטעמי המצוות שכתב האדמו"ר השלישי לשושלת אדמו"רי חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק"), בשנים תקע"ד - תקפ"ח, המבאר את טעמי המצוות לפי תורת החסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה ודרך מצותיך · ראה עוד »

דרך ה'

דרך ה' הוא ספרו של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), אשר פעל במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה ודרך ה' · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: קבלה ודרבנן · ראה עוד »

דרורית גור אריה

דרורית גור אריה (נולדה ב-19 באוקטובר 1955) היא חוקרת ואוצרת אמנות ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ודרורית גור אריה · ראה עוד »

דרוזים בישראל

מכובדי הדרוזים בחגיגות חג נבי שועייב במתחם נבי שועייב, בסמוך להר קרני חיטין סרטונים הדרוזים בישראל - וידאו הדרוזים בישראל (בערבית: الدروز في إسرائيل) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת-ערבית בישראל, המתגוררים בעיקר בכפרים בכרמל, בגליל, וברמת הגולן, ומקיימים דת מונותאיסטית, אברהמית ואתנית ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: קבלה ודרוזים בישראל · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: קבלה ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: קבלה ודת · ראה עוד »

דת ומדע

טיפאני מנסה להציג הרמוניה בין דת למדע המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע.

חָדָשׁ!!: קבלה ודת ומדע · ראה עוד »

דב אלבוים

דב אלבוים (נולד ב-21 בדצמבר 1970) הוא סופר, עורך, עיתונאי, מנחה טלוויזיה ומרצה לפילוסופיה יהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ודב אלבוים · ראה עוד »

דב איסר הכהן קוק

הרב דב איסר הכהן קוק (נולד בב' בתשרי ה'תשי"ז, 7 בספטמבר 1956) הוא מקובל ישראלי המתגורר בטבריה.

חָדָשׁ!!: קבלה ודב איסר הכהן קוק · ראה עוד »

דברי קבלה

דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.

חָדָשׁ!!: קבלה ודברי קבלה · ראה עוד »

דבורה דימנט

דבורה דימַנְט (נולדה ב-6 באפריל 1939) היא פרופסור אמריטה לספרות בית שני ולמקרא באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: קבלה ודבורה דימנט · ראה עוד »

דון הרן

דון הרן (22 באפריל 1936 – 15 ביוני 2016) היה פרופסור למוזיקולוגיה, שהופקד על הקתדרה למוזיקולוגיה על-שם ארתור רובינשטיין בפקולטה למדעי הרוח, חוג למוזיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, והיה חבר כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

חָדָשׁ!!: קבלה ודון הרן · ראה עוד »

דומניקו ג'רוזלימיטנו

דומניקו ג'רוזלימיטנו (באיטלקית: Domenico Gerosolimitano, מילולית: דומניקו הירושלמי, שמו האיטלקי של היהודי המומר שמואל ויוואס; 1553 או 1555–1621), היה רופא וצנזור על ספרים עבריים, מחברו של המדריך לצנזור "ספר הזיקוק" ורב ומלומד יהודי לשעבר.

חָדָשׁ!!: קבלה ודומניקו ג'רוזלימיטנו · ראה עוד »

דואליזם

דּוּאָלִיזְם (מלטינית: duo, "שניים"), או בעברית שְׁנִיּוּת, הוא מושג המשמש לתיאור כל מערכת אמונה או שיטה פילוסופית, מדעית או תאולוגית, הרואה את הישויות בעולם, ואת העולם כולו, כמורכבים משתי קטגוריות או יסודות, אשר גוזרת את הכול מתוך שני עקרונות בסיסיים, לעיתים מנוגדים.

חָדָשׁ!!: קבלה ודואליזם · ראה עוד »

דונמה

דוֹנְמֶה (או דֶנְמֶה. בטורקית dönme. בתרגום לעברית: "מהופך" או "מומר") היא כת שבתאית בעלת מאפיינים מוסלמיים ויהודיים שחבריה מתגוררים ומנהלים את אורח חייהם הדואליסטי בעיקר באיסטנבול ובאנקרה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: קבלה ודונמה · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד · ראה עוד »

דוד מנחם (רב)

הרב דוד יוסף חיים מנחם (נולד בי"ג באלול ה'תש"ם, 25 באוגוסט 1980) הוא רב קהילה, דרשן ופרשן, חזן, יוצר, מלחין וכותב פיוטים.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד מנחם (רב) · ראה עוד »

דוד אבוחצירא

הרב דוד אבוחצירא (ה'תרכ"ו, 1866 - י"ד בכסלו ה'תר"פ, 6 בדצמבר 1919) היה ממנהיגי הקהילה היהודית בתאפילאלת שבמרוקו ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד אבוחצירא · ראה עוד »

דוד קאפח

הרב דוד קאפח (ג' בחשוון ה'תרנ"ב, 4 בנובמבר 1891 - ב' בכסלו ה'תרע"ט 6 בנובמבר 1918) היה ממנהיגי תנועת דור דעה בתימן, בנו ותלמידו של הרב יחיא קאפח ואביו של הרב יוסף קאפח.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד קאפח · ראה עוד »

דוד קונפורטי

רבי דוד קונפורטי (שע"ח, 1618/1619, סלוניקי - סביבות ת"נ, 1690, קהיר) היה רב, פוסק וכרוניקאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד קונפורטי · ראה עוד »

דוד רקיע

"קבלה" "ירושלים" דוד רקיע (נולד שטרנפלד; 1928 – 22 בדצמבר 2012) היה צייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד רקיע · ראה עוד »

דוד רודרמן

דוד ב.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד רודרמן · ראה עוד »

דוד שפירא (דינוב, השני)

רבי דוד שפירא (ה'תרל"ז - כ"ו בתשרי ה'תרצ"ד) היה אדמו"ר חסידי בגליציה המערבית ופולין, החמישי בשושלת דינוב.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד שפירא (דינוב, השני) · ראה עוד »

דוד שלמה אייבשיץ

רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »

דוד לואיס

דוד משה (מיכאל) לואיס (כ"ב בתשרי תש"י, 15 באוקטובר 1949 – ג' באב תשפ"א, 12 ביולי 2021) היה מוזיקאי, צייר, משורר, סופר סת"ם ואיש קבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד לואיס · ראה עוד »

דוד חותר

מארי דוד בן יחיא חותר (1667, צנעא - לאחר 1747, צנעא) - חכם תימני בולט, מקובל וראש אבות בתי הדין בצנעא.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד חותר · ראה עוד »

דוד בן חסין

רבי דוד בן חסין (1727 - 30 ביוני 1792) היה מגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד בן חסין · ראה עוד »

דוד בן ברוך

רבי דוד בן ברוך הכהן אזוג (נפטר בג' בטבת, ה'תקמ"ה, 16 בדצמבר 1784) היה רב ומקובל במרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד בן ברוך · ראה עוד »

דוד גמאל

הרב דוד בן שלום גמאל היה רב ומקובל בתימן במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד גמאל · ראה עוד »

דוד גורביץ'

דוד שמואל גורביץ' (נולד ב-4 ביולי 1951) הוא חוקר תרבות ומרצה בכיר לתקשורת בבית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למנהל ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד גורביץ' · ראה עוד »

דוד הנגיד (השני)

רבי דוד בר' יהושע הנגיד היה נגיד הקהילות היהודיות במצרים ובסוריה, דור שישי לרמב"ם ובנו של רבי יהושע הנגיד.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד הנגיד (השני) · ראה עוד »

דוד הלוי מדרעא

רבי דוד הלוי (הראשון) הידוע בכינוי מול דרעא היה רב ומקובל מרוקאי ממגורשי ספרד, מראשי חוג המקובלים בעמק הדרעא ומחבר "ספר המלכות".

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד הלוי מדרעא · ראה עוד »

דוד הכהן סקלי

הרב דוד הכהן סקלי (כ"ח באלול ה'תרכ"ב, 3 בספטמבר 1862 – כ"ד באייר ה'תש"ט, 23 במאי 1949) היה מקובל, דיין ואב בית הדין של אוראן שבאלג'יריה, מחבר הספרים שו"ת קריית חנה דוד, דרשות על התורה לך דוד, לדוד ברוך ועוד.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד הכהן סקלי · ראה עוד »

דוד כהן (הנזיר)

הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »

דיאלוג

תבליט דיאלוג בין אפלטון ואריסטו על ידי לוקה דלה רוביה דִּיאָלוֹג (בעברית: דּוּ שִׂיחַ או שיח) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר.

חָדָשׁ!!: קבלה ודיאלוג · ראה עוד »

דינה ורט

דינה ורט (10 בינואר 1908 – 23 באוקטובר 1999) הייתה קצינת צה"ל בדרגת אלוף-משנה שכיהנה כקצינת ח"ן ראשית וכשליחה רשמית של מדינת ישראל לחוף השנהב.

חָדָשׁ!!: קבלה ודינה ורט · ראה עוד »

דילוגי אותיות בתורה

קצר.

חָדָשׁ!!: קבלה ודילוגי אותיות בתורה · ראה עוד »

דיברה תורה כלשון בני אדם

הביטוי דיברה תורה כלשון בני אדם מופיע אצל חז"ל פעמים מספר, כמבטא את העובדה שעל אף שהתורה היא אלוהית, הרי לשונה היא כלשון בני אדם.

חָדָשׁ!!: קבלה ודיברה תורה כלשון בני אדם · ראה עוד »

ה

ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).

חָדָשׁ!!: קבלה וה · ראה עוד »

ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד

ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הוא היגד דמוי פסוק, שמבטא את מלכותו של השם בשלושת הזמנים: הווה, עבר ועתיד.

חָדָשׁ!!: קבלה וה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד · ראה עוד »

ה'רצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וה'רצ"ד · ראה עוד »

ה'שמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וה'שמ"ט · ראה עוד »

ה'של"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וה'של"ב · ראה עוד »

ה'תפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וה'תפ"ז · ראה עוד »

ה'תקכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וה'תקכ"ה · ראה עוד »

ה'תשמ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וה'תשמ"ב · ראה עוד »

ה'תשמ"ד

כדי להשתמש בלשון נקייה, רבים נוהגים לקרוא לשנה זו תשד"ם או שדמ"ת.

חָדָשׁ!!: קבלה וה'תשמ"ד · ראה עוד »

ה'תשנ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וה'תשנ"ב · ראה עוד »

ה'תשס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וה'תשס"ז · ראה עוד »

ה'תשס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וה'תשס"ג · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: קבלה והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: קבלה והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: קבלה והמאה ה-16 · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: קבלה והמנורה · ראה עוד »

המעיין

המעיין (באנגלית: The Fountain) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2006 בבימויו של דארן ארונופסקי.

חָדָשׁ!!: קבלה והמעיין · ראה עוד »

המפלצת של פרנקנשטיין

המפלצת של פרנקנשטיין (באנגלית: Frankenstein's monster) או היצור של פרנקנשטיין (באנגלית: Frankenstein's creature), המכונה לעיתים קרובות בטעות רק פרנקנשטיין, היא דמות בדיונית שהופיעה לראשונה ב"פרנקנשטיין, או פרומתאוס המודרני" – רומן מאת מרי שלי משנת 1818.

חָדָשׁ!!: קבלה והמפלצת של פרנקנשטיין · ראה עוד »

המלבוש

המלבוש הוא סיפור קצר בן שלושה פרקים מאת הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: קבלה והמלבוש · ראה עוד »

המטוטלת של פוקו (ספר)

המטוטלת של פוקו (באיטלקית: Il Pendolo di Foucault) הוא רומן מאת הסופר אומברטו אקו שיצא לאור בשנת 1988.

חָדָשׁ!!: קבלה והמטוטלת של פוקו (ספר) · ראה עוד »

המגיד ממזריטש

רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה והמגיד ממזריטש · ראה עוד »

המהפך (ספר)

המהפך היא סדרת ספרים שכתב הרב זמיר כהן, שמטרתה להוכיח את אמיתות התנ"ך וליישב את הסתירות בין התורה למדע.

חָדָשׁ!!: קבלה והמהפך (ספר) · ראה עוד »

המוזיאון היהודי בסטוקהולם

המוזיאון היהודי (Judiska Museet) בסטוקהולם, בירת שוודיה, שוכן בגמלה סטאן (Gamla Stan), העיר העתיקה של סטוקהולם, במקום שבו שכן בשנים 1795–1870 בית כנסת.

חָדָשׁ!!: קבלה והמוזיאון היהודי בסטוקהולם · ראה עוד »

המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים

"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים, אשר בתוכו נמצא המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים (מאי 2007) עד 2020. המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ירושלים, נקרא גם מרכז שטיינזלץ שהיה בראשותו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הוא גוף המרכז את מרבית פרסומיו של הרב שטיינזלץ ובראשם תלמוד שטיינזלץ.

חָדָשׁ!!: קבלה והמכון הישראלי לפרסומים תלמודיים · ראה עוד »

המים העליונים

תרשים של מים העליונים מתוך מעשה טוביה יסניץ ה'ת"פ על פי הסיפור המקראי של בריאת העולם, המים העליונים (בלשון המקרא: המים אשר מעל לרקיע) הם מים שנמצאים מעל לרקיע, והובדלו על ידי אלוהים מ"המים התחתונים" ביום השני מששת ימי בראשית.

חָדָשׁ!!: קבלה והמים העליונים · ראה עוד »

הא לחמא עניא

"הא לחמא עניא", הגדת ברצלונה, המאה ה-14 הָא לַחְמָא עַנְיָא (ארמית: "זהו לחם העוני") היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.

חָדָשׁ!!: קבלה והא לחמא עניא · ראה עוד »

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.

חָדָשׁ!!: קבלה והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »

האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (1911)

האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי אירע בליל ל"ג בעומר של שנת ה'תרע"א, 15 במאי 1911, כאשר קהל רב גדש את מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בארץ ישראל העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: קבלה והאסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (1911) · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: קבלה והאר"י · ראה עוד »

הארי

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: קבלה והארי · ראה עוד »

האח הגדול עונה 8

האח הגדול עונה 8 היא העונה השמינית של תוכנית המציאות הישראלית "האח הגדול", והעונה העשירית (כולל עונות ה-VIP) של התוכנית במצטבר שמשודרת בערוץ 2 (קשת).

חָדָשׁ!!: קבלה והאח הגדול עונה 8 · ראה עוד »

האחווה הלבנה האוניברסלית

האחווה הלבנה האוניברסלית (בבולגרית: Всемирно бяло братство ובאנגלית Universal White Brotherhood) היא אגודה ללא מטרת רווח, המגדירה עצמה כאגודה חניכותית והיא בית-ספר ללימודי החיים שייסד המורה הרוחני פטר דנוב.

חָדָשׁ!!: קבלה והאחווה הלבנה האוניברסלית · ראה עוד »

הנאום על כבוד האדם

ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה הנאום על כבוד האדם (בלטינית: Oratio de hominis dignitate) הוא מסה (חיבור עיוני) שנכתבה על ידי ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה, פילוסוף בן תקופת הרנסאנס בשנת 1486.

חָדָשׁ!!: קבלה והנאום על כבוד האדם · ראה עוד »

הנני העני ממעש

הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ הן מילותיה הפותחות של תפילה שאומר שליח הציבור בקהילות יהדות אשכנז בטרם ייגש לתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: קבלה והנני העני ממעש · ראה עוד »

הנרי דוד

יונה ונער", תיאטרון גשר, 2011 הנרי דוד ואפרת בן צור, "יונה ונער", גשר, 2011 דוד בסרט "הבודדים", 2009 הנרי דוד (נולד ב-28 באפריל 1979) הוא שחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה והנרי דוד · ראה עוד »

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: קבלה והנחת תפילין · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: קבלה והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסודות של דה וינצ'י

הסודות של דה וינצ'י (באנגלית: Da Vinci's Demons; מילולית: השדים של דה וינצ'י) היא סדרת דרמה אמריקאית-בריטית, המציגה את סיפור חייו הבוגרים מוקדמים והדמיוניים בחלקם של לאונרדו דה וינצ'י, כאמן, ממציא, אידיאליסט וגאון אינטלקטואל.

חָדָשׁ!!: קבלה והסודות של דה וינצ'י · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: קבלה והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

העידן החדש

תקופת העידן החדש, או ניו אייג' (באנגלית: New Age), היא שם כולל למחצית השנייה של המאה העשרים ותחילת המאה ה-21 בה החלה לפרוח רוחניות חילונית בעולם המערבי, שהגיעה בעיקר מתורות המזרח הרחוק, כמו הבודהיזם וכן מתורות עתיקות אחרות, כמו הקבלה ומסורות ממסו-אמריקה.

חָדָשׁ!!: קבלה והעידן החדש · ראה עוד »

הקפת הראש

פשקוויל המזהיר מפני הקפת הראש הקפת הראש היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער פאות הראש באופנים מסוימים.

חָדָשׁ!!: קבלה והקפת הראש · ראה עוד »

הקפות

שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.

חָדָשׁ!!: קבלה והקפות · ראה עוד »

הקרע ביהדות הונגריה

הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.

חָדָשׁ!!: קבלה והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »

הקבלה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה והקבלה · ראה עוד »

הקבלה היהודית

#הפניה קבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה והקבלה היהודית · ראה עוד »

הקהילה היהודית באמסטרדם

תפילה לשלום בית המלוכה ההולנדי ומועצת העיר אמסטרדם. אף כיום, 500 שנה לאחר גירוש ספרד, נאמרת התפילה בחלקה בפורטוגזית. (מתוך סידור בן זמננו של הקהילה הפורטוגזית) תולדות הקהילה היהודית באמסטרדם הם חוט השידרה של תולדות יהודי הולנד בכלל.

חָדָשׁ!!: קבלה והקהילה היהודית באמסטרדם · ראה עוד »

הקונגרס העולמי למדעי היהדות

קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16 הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: קבלה והקונגרס העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »

הרמטיציזם

מטה הרמס, סמל ההרמטיציזם הֶרמֶטיציזם (או הרמטיקה) או המסורת ההרמטית המערבית היא מערכת של אמונות פילוסופיות ודתיות הקרויה על שמו של הרמס טריסמגיסטוס, דמות מיתולוגית אשר לה מיוחסים הטקסטים הראשונים של תורה זו, המכונים קורפוס הרמטיקום.

חָדָשׁ!!: קבלה והרמטיציזם · ראה עוד »

הרמטיזם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה והרמטיזם · ראה עוד »

הרמב"ם היומי

לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).

חָדָשׁ!!: קבלה והרמב"ם היומי · ראה עוד »

הרמון (סדרת טלוויזיה)

הרמון היא סדרת דרמה ישראלית בהפקת החברות אנדמול שיין ורשת.

חָדָשׁ!!: קבלה והרמון (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

הרפתקָאות אליס בארץ הפלאות (במקור באנגלית: Alice's Adventures in Wonderland; בעברית ידוע גם בשמות "אליס בארץ הפלאות", "עליסה בארץ הפלאות" או "עליזה בארץ הפלאות") מאת לואיס קרול, הוא מספרי הילדים הפופולריים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: קבלה והרפתקאות אליס בארץ הפלאות · ראה עוד »

הרץ הומברג

נפתלי הרץ הומברג (בגרמנית: Herz Homberg; בכתיב אשכנזי: הערץ האָמבערג; ספטמבר 1749 – 24 באוגוסט 1841) היה איש תנועת ההשכלה, שפעל בהוראת השלטונות האוסטריים לכפות חינוך מודרני על יהודי גליציה.

חָדָשׁ!!: קבלה והרץ הומברג · ראה עוד »

הרולד בלום

הרולד בלום (באנגלית: Harold Bloom, 11 ביולי 1930 – 14 באוקטובר 2019) היה מבקר ספרות וסופר יהודי-אמריקאי, פרופסור למדעי הרוח באוניברסיטת ייל.

חָדָשׁ!!: קבלה והרולד בלום · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: קבלה והרובע היהודי · ראה עוד »

השם (ספר)

השם הוא רומן מאת מיכל גוברין.

חָדָשׁ!!: קבלה והשם (ספר) · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: קבלה והשם המפורש · ראה עוד »

השחר המוזהב

צלב-ורד של מסדר השחר המוזהב סמואל לידל מקגרגור מת'רס בתחפושת של נסיך מצרי במהלך טקס לכבוד האלה איזיס שלדת המגן של המשורר האירי ויליאם בטלר ייטס, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1923, בהיותו חבר במסדר ההרמטי של השחר המוזהב. יש לשים לב לשמות המלאכים המפורטים בשלדת מגן זו, לעובדה שמגן דוד חרות על השלדה ולכינוי אותו ייטס בחר לעצמו: '''Demon est Deus Inversus''' (השטן הוא האל במהופך). השחר המוזהב (באנגלית: The Golden Dawn) או מסדר הרמטי של השחר המוזהב (Hermetic Order of the Golden Dawn) היה אגודת סתרים שהתמקדה בתורת הנסתר ומיסטיקה הרמטית שהתקיימה בבריטניה בין המחצית השנייה של המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: קבלה והשחר המוזהב · ראה עוד »

התאומים הסיאמיים מוונציה

התאומים בספרו של אוליסה אלדרובנדי ''Monstrorum historia'' התאומים הסיאמיים מוונציה נולדו בגטו היהודי בעיר בשנת 1575, הוצגו לראווה והיו מקור לסקרנות, לחקירה מדעית ולדרשות מיסטיות ומוסריות של יהודים ונוצרים כאחד.

חָדָשׁ!!: קבלה והתאומים הסיאמיים מוונציה · ראה עוד »

התנועה להתחדשות יהודית

ארתור וסקו, מהוגיה הבולטים של התנועה. התנועה להתחדשות יהודית (אנגלית: Jewish Renewal) היא זרם דתי יהודי-אמריקני המתמקד בהיבטים המיסטיים והרוחניים במורשת היהודית ובחוויה הבלתי-אמצעית של האלוהי.

חָדָשׁ!!: קבלה והתנועה להתחדשות יהודית · ראה עוד »

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.

חָדָשׁ!!: קבלה והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית · ראה עוד »

התבודדות

266px התבודדות או לְבַדּוּת היא צורת התנהגות שבה מתרחק אדם, מתוך בחירה, מהאנשים הסובבים אותו ושוהה עם עצמו לבד.

חָדָשׁ!!: קבלה והתבודדות · ראה עוד »

התוועדות

770 במוצאי שבת סליחות תשע"ז התוועדות (ביידיש: פאַרברענגען) היא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, שתיית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא.

חָדָשׁ!!: קבלה והתוועדות · ראה עוד »

התייחסות עצמית

התייחסות עצמית היא תופעה, בשפה טבעית או מתוכננת, שבה משפט מתייחס אל עצמו, במישרין או בעקיפין.

חָדָשׁ!!: קבלה והתייחסות עצמית · ראה עוד »

הלל מפאריץ'

שער ספרו - פלח הרימון רבי הלל הלוי מאליסוב (ידוע בכינוי רֶבּ הלל מפאריץ; תקנ"ה - י"א באב תרכ"ד) היה רב חסידי, מקובל, מלחין ומשפיע חב"די ברוסיה הלבנה ואוקראינה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה והלל מפאריץ' · ראה עוד »

הלל זקס

282x282 פיקסלים הרב הלל זקס (ט"ו בשבט תרצ"א, פברואר 1931 - כ"ב בטבת תשע"ה, 13 בינואר 2015) היה ראש ישיבת חברון וראש ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית.

חָדָשׁ!!: קבלה והלל זקס · ראה עוד »

הלכה נבואית

הלכה נבואית היא הלכה שמושתתת על יסודות מרכזיים ביהדות - הלכה ונבואה.

חָדָשׁ!!: קבלה והלכה נבואית · ראה עוד »

הלכה ברורה ובירור הלכה

סמלילו של מכון הלכה ברורה הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במטרה לחדש את הקשר בין התלמוד להלכה, והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו.

חָדָשׁ!!: קבלה והלכה ברורה ובירור הלכה · ראה עוד »

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: קבלה והחתם סופר · ראה עוד »

החכמה מאין תמצא

החכמה מאין תמצא הוא ביטוי שמקורו בפסוק מספר איוב.

חָדָשׁ!!: קבלה והחכמה מאין תמצא · ראה עוד »

החינוך היהודי בבולגריה

תלמידי בית הספר היסודי בפלובדיב כפי שצולמו במבנה "החדש" ב-1932 תולדות החינוך היהודי בבולגריה מתפרשות לאורך כל תולדותיה של יהדות בולגריה.

חָדָשׁ!!: קבלה והחינוך היהודי בבולגריה · ראה עוד »

החיים בזמן מלחמה

החיים בזמן מלחמה (באנגלית: Life During Wartime) הוא סרט המשך לאושר (סרט) משנת 2009 שנכתב ובוים על ידי הבמאי היהודי-אמריקאי טוד סולונדז.

חָדָשׁ!!: קבלה והחיים בזמן מלחמה · ראה עוד »

הבא להורגך השכם להורגו

ביהדות, הבא להורגך השכם להורגו הוא כלל מוסרי שמשמעותו כי לאדם מותר להתגונן ולהציל את חייו במחיר חיי מי שמסכן אותו, כהגנה עצמית.

חָדָשׁ!!: קבלה והבא להורגך השכם להורגו · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: קבלה והבעל שם טוב · ראה עוד »

הבראיזם

פרק ל' בספר יחזקאל, מכתב-יד בודליאנה Or. 62. הטקסט הופק על ידי מלומדים נוצרים באנגליה בסביבות 1210, ולעברית נלווים תרגום ופרשנות בלטינית. הבראיזם (Hebraism) הוא ענף במדעי היהדות, המתמקד בעניין שגילו מלומדים נוצרים במאות ה-16 וה-17, בעיקר בגרמניה, איטליה ואנגליה, בתרבות היהודית והשפה העברית ובהשפעות שלה על התרבות והדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: קבלה והבראיזם · ראה עוד »

הבתולה מלודמיר

חנה רחל ורברמאכר (בכתיב יידי: ווערבערמאכער; ה'תקס"ו, 1805 – כ"ב בתמוז ה'תרמ"ח, 1 ביולי 1888), בת רבי מאניש, הידועה כבתולה מלודמיר (די לאדמירער מויד), הייתה אישה יהודייה שהשתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו"רות.

חָדָשׁ!!: קבלה והבתולה מלודמיר · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: קבלה והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגניזה החרסונית

הגניזה החֵרְסונית או גניזת חֵרְסון הם כינויו של אוסף גדול של כתבי יד ותשמישי קדושה שעל פי הטענה היו שייכים לרבנים ואדמו"רים חסידיים שונים בני המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.

חָדָשׁ!!: קבלה והגניזה החרסונית · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה והגליל · ראה עוד »

הגדת הרבי מחב"ד

הגדת הרבי מחב"ד (שמה המלא: הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים) היא הגדה של פסח שמהדורתה המקורית נכתבה ונערכה על ידי הרב מנחם מנדל שניאורסון, והודפסה לראשונה בשנת תש"ו (1945).

חָדָשׁ!!: קבלה והגדת הרבי מחב"ד · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: קבלה והגדה של פסח · ראה עוד »

הגולם (סרט, 2019)

הגולם (באנגלית: The Golem) הוא סרט אימה אמריקאי עצמאי בהפקה ישראלית שבוים על ידי צמד האחים יואב ודורון פז לפי תסריט של אריאל כהן.

חָדָשׁ!!: קבלה והגולם (סרט, 2019) · ראה עוד »

הגולם מפראג

מהר"ל. בגרסה זו כתובות האותיות "גלם" על מצחו (הכוונה: "גולם" בכתיב חסר)ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת") אגדת הגולם מפראג היא אגדה עממית יהודית המספרת על גולם שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.

חָדָשׁ!!: קבלה והגולם מפראג · ראה עוד »

הדר (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.

חָדָשׁ!!: קבלה והדר (פירושונים) · ראה עוד »

הדיבוק

בין שני עולמות: הדיבוק (ברוסית.

חָדָשׁ!!: קבלה והדיבוק · ראה עוד »

ההיסטוריה האוניברסלית של היהודים

ההיסטוריה האוניברסלית של היהודים (בהונגרית: A zsidók egyetemes története) הוא חיבור שמתרגם, משלים ומעבד את חיבורו של ההיסטוריון צבי (היינריך) גרץ (Geschichte der Juden).

חָדָשׁ!!: קבלה וההיסטוריה האוניברסלית של היהודים · ראה עוד »

הו"ד - הומוסקסואלים דתיים

הו"ד - הומוסקסואלים דתיים הוא עמותה של הומוסקסואלים דתיים בישראל שהקים רון יוסף ב-1 בפברואר 2008.

חָדָשׁ!!: קבלה והו"ד - הומוסקסואלים דתיים · ראה עוד »

הוצאת זרע לבטלה

הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.

חָדָשׁ!!: קבלה והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »

הוריית כהן בנגע הצרעת

הוריית הכהן בנגע הצרעת הוא החובה ההלכתית שמוטלת על כהן שבקי בדיני נגעי הצרעת להיזקק לדיון של בגד, בית, או אדם שנוגע בנגע הצרעת.

חָדָשׁ!!: קבלה והוריית כהן בנגע הצרעת · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: קבלה והושענא רבה · ראה עוד »

הוד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה והוד · ראה עוד »

הוועד הכללי כנסת ישראל

כרזה של הוועד הכללי באנגלית ויידיש לתרום כסף לרכישת מצות ("מעות חטים") לעניי ירושלים סיכום הפעילות השנתית של הוועד הכללי לשנת תרפ"ח במכתב לתורמים השער שהקים הוועד הכללי לכבודו של וילהלם השני קיסר גרמניה, בעת ביקורו בירושלים ב-1898 כריכה מעוטרת של הגדה של פסח שניתנה כשי לתורמים מטעם הוועד הכללי כנסת ישראל. הטקסט על הכריכה כולל את האיחול: "לשנה הבאה בירושלים, והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה". שכונת כנסת ישראל ב' שהוקמה ב-1902 בכספי הוועד הכללי ונקראה על שמו שכונת מזכרת משה שהוקמה בכספי הוועד הכללי ובתרומת קרן משה מונטיפיורי ב-1882 הוועד הכללי כנסת ישראל על שם רבי מאיר בעל הנס הוא ארגון כלכלי, חברתי ודתי, שאיגד תחתיו את כל הקהילות האשכנזיות שפעלו בארץ ישראל, ובעיקר בירושלים, בתקופת הישוב הישן החל מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה והוועד הכללי כנסת ישראל · ראה עוד »

הכרובים

כרובים מעל המזבח. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים הַכְּרֻבִים הוא הכינוי לפסל בצורת זוג כרובים עשוי זהב שניצב מעל הכפורת המכסה את ארון הברית במשכן.

חָדָשׁ!!: קבלה והכרובים · ראה עוד »

הכהנים בני צדוק

הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: קבלה והכהנים בני צדוק · ראה עוד »

הינוקא מכפר סכנין

הינוקא מכפר סכנין, על פי ספר הזוהר, הוא ילד קדוש, בנו של רב המנונא סבא, שחי בדור הרביעי לתנאים.

חָדָשׁ!!: קבלה והינוקא מכפר סכנין · ראה עוד »

הינוקא הפלאי

ישראל משה מנדל (נולד בה' בכסלו ה'תש"י) היה ילד חרדי מירושלים שהתפרסם בשנת 1954 כאשר נפוצה בחוגים הדתיים בישראל שמועה לפיה הילד, שהיה באותה עת בן ארבע שנים ועדיין לא ידע קרוא וכתוב, ידע לצטט בעל פה חלקים נרחבים מתוך הספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: קבלה והינוקא הפלאי · ראה עוד »

היסטוריה של האריתמטיקה

מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.

חָדָשׁ!!: קבלה והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »

הילה (דת)

שרף (סוג של מלאך) ומסביבו הילה מסוג אורולה איור של מלאכית עם הילה מסוג נימבוס, המשמשת בתיאור פופולרי של מלאכים בדת, הילה (בלועזית: Halo או Aura) היא מעין טבעת אור הנוצרת סביב אדם או עצם.

חָדָשׁ!!: קבלה והילה (דת) · ראה עוד »

הילולת רבי שמעון בר יוחאי

חגיגות ל"ג בעומר בחצר המערה בשנות ה-20 של המאה ה-20, בהשתתפות ערבים ודרוזים ריקוד מעגלים בכניסה לקבר הרשב"י, 1953. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מתפללים מדליקים נרות בעת הילולת הרשב"י, 1953 החגיגות בחצר המערה, 1962 המונים משתטחים על המצבה בל"ג בעומר ריקודים בחצר קבר רשב"י, בוקר ל"ג בעומר תשע"ו (2016) אזור קבר רשב"י בל"ג בעומר תשס"ו (2006) מקום הדלקת המדורה של חסידי בויאן, 1920 ספר התורה של משפחת עבו הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת מדי שנה בל"ג בעומר בציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי על הר מירון.

חָדָשׁ!!: קבלה והילולת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

היימנות

קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה והיימנות · ראה עוד »

היינריך קורנליוס אגריפה

היינריך קורנליוס אגריפה היינריך (הנריקוס) קורנליוס אגריפה פון נטסהיים (בגרמנית: Heinrich (Henricus) Cornelius Agrippa von Nettesheim; 14 בספטמבר 1486 – 18 בפברואר 1535) היה איש אשכולות, תאולוג, משפטן, רופא ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: קבלה והיינריך קורנליוס אגריפה · ראה עוד »

ו

ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: קבלה וו · ראה עוד »

ו' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וו' בתמוז · ראה עוד »

ונדל ג'ונס

ד"ר ונדל ג'ונס (באנגלית: Vendyl Jones; 29 במאי 1930 – 27 בדצמבר 2010) היה כומר בפטיסטי, תאולוג וארכאולוג שהתגורר בישראל ולעיתים אף בטקסס אשר השתתף רבות במחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל ואף שימש כיו"ר קהילת בני נח העולמית של חסידות חב"ד העוסקת בקידום שבע מצוות בני נח ברחבי העולם עבור הציבור הלא-יהודי, ביעוצו של הרב מנחם בורשטיין מישיבת מרכז הרב, ובשיתוף פעולה עם הרב ישראל אריאל.

חָדָשׁ!!: קבלה וונדל ג'ונס · ראה עוד »

וסיקה פיסקיס

וסיקה פיסקיס כחיתוך של שני מעגלים בעלי אותו רדיוס וסיקה פיסקיס (מלטינית: Vesica Piscis - שלפוחית השתן של הדג) היא צורה גאומטרית המתקבלת מחיתוך שני מעגלים בעלי אותו רדיוס, שהמרכז של כל אחד מהם נמצא על היקפו של האחר.

חָדָשׁ!!: קבלה ווסיקה פיסקיס · ראה עוד »

ולטר בנימין

ולטר בנימין (בגרמנית: Walter Benjamin; 15 ביולי 1892 – 26 בספטמבר 1940) היה פילוסוף, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם, שדרן רדיו, ומרקסיסט יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: קבלה וולטר בנימין · ראה עוד »

ויליאם וין וסטקוט

ויליאם וין וסטקוט (באנגלית: William Wynn Westcott; 17 בדצמבר 1848 - 30 ביולי 1925) היה חוקר מקרי מוות אנגלי, תאוסוף, חבר במסדר הבונים החופשיים, ראש אגודת צלב הוורד של אנגליה, ואחד משלושת המייסדים של מסדר השחר המוזהב.

חָדָשׁ!!: קבלה וויליאם וין וסטקוט · ראה עוד »

כ"ח בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: קבלה וכ"ח בשבט · ראה עוד »

כ"ג בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וכ"ג בתמוז · ראה עוד »

כנופיית ליפתא

כנופיית ליפתא (בלשונם: "כת בני יהודה") הייתה התארגנות של ארבעה יהודים שביקשו לפוצץ את מסגדי הר הבית.

חָדָשׁ!!: קבלה וכנופיית ליפתא · ראה עוד »

כספית

כספית (מיוונית ὑδράργυρος אל הלטינית: Hydrargyrus) היא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Hg ומספרו האטומי 80.

חָדָשׁ!!: קבלה וכספית · ראה עוד »

כעלה נידף

כעלה נידף (באנגלית: As a Driven Leaf) הוא רומן היסטורי מאת הרב הרקונסטרוקציוניסטי מילטון שטיינברג, הרומן עוסק בחייו של אלישע בן אבויה ובתהליך יציאתו בשאלה.

חָדָשׁ!!: קבלה וכעלה נידף · ראה עוד »

כף החיים

כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי.

חָדָשׁ!!: קבלה וכף החיים · ראה עוד »

כפרה (מחילה)

כפרה הוא מושג של אדם הנוקט בפעולה לתיקון עוולה קודמת מצידו, בין באמצעות פעולה ישירה לביטול ההשלכות של אותו מעשה, פעולה שוות ערך לטובת הזולת, או ביטוי אחר של חרטה.

חָדָשׁ!!: קבלה וכפרה (מחילה) · ראה עוד »

כריסטיאן קנור פון רוזנרות

כריסטיאן קנור פון רוזנרות (בגרמנית: Christian Knorr von Rosenroth; 1636–1689) היה מלומד גרמני נוצרי, משורר, מזרחן, חוקר יהדות, וממייסדי מחקר ההבראיזם הנוצרי.

חָדָשׁ!!: קבלה וכריסטיאן קנור פון רוזנרות · ראה עוד »

כריסטיאן רוזנקרויץ

מקדש החכמה העליונה, איור מאת תאופילוס שוויגרדט, 1618 כריסטיאן רוזנקרויץ (Christian Rosenkreuz, רוזנקרויץ - "צלב הוורד") הוא דמות אלגורית, המייסד כביכול של מסדר צלב הוורד, אגודת סתרים מיסטית אגדית.

חָדָשׁ!!: קבלה וכריסטיאן רוזנקרויץ · ראה עוד »

כריסטיאן דוד גינצבורג

כריסטיאן דוד גינצבורג (לעיתים: גינזבורג או גינסבורג; באנגלית: Christian David Ginsburg; 25 בדצמבר 1831, ורשה – 7 במרץ 1914) היה חוקר תנ"ך בריטי, חוקר המסורה למקרא.

חָדָשׁ!!: קבלה וכריסטיאן דוד גינצבורג · ראה עוד »

כריסטינה, מלכת שוודיה

כריסטינה (בשוודית: Kristina; 28 בדצמבר 1626 – 19 באפריל 1689) הייתה מלכת שוודיה מ-1632 ועד 1654.

חָדָשׁ!!: קבלה וכריסטינה, מלכת שוודיה · ראה עוד »

כשרות

הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.

חָדָשׁ!!: קבלה וכשרות · ראה עוד »

כשרות בד"ץ העדה החרדית

סמל ההכשר הרשמי המופיע על המוצרים ועד הכשרות של העדה החרדית הוא גוף כשרות פרטי הפועל בישראל כחברה בע"מ תחת השם "ק.ד.ש.

חָדָשׁ!!: קבלה וכשרות בד"ץ העדה החרדית · ראה עוד »

כתם פז

כתם פז הוא חיבור קבלי מן המאה השש-עשרה, אשר נכתב על ידי המקובל רבי שמעון לביא (רש"ל).

חָדָשׁ!!: קבלה וכתם פז · ראה עוד »

כתר (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וכתר (פירושונים) · ראה עוד »

כתר מלכות

כֶּתֶר מַלְכוּת היא יצירה פיוטית-פילוסופית שנכתבה בידי רבי שלמה אבן גבירול.

חָדָשׁ!!: קבלה וכתר מלכות · ראה עוד »

כתר כהונה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה וכתר כהונה · ראה עוד »

כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: קבלה וכתבי האר"י · ראה עוד »

כתבי הראי"ה

חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.

חָדָשׁ!!: קבלה וכתבי הראי"ה · ראה עוד »

כלאיים

איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).

חָדָשׁ!!: קבלה וכלאיים · ראה עוד »

כלב חוצות

"כלב חוצות: פרשה קטנה של תמול שלשום" הוא ספר המכיל 14 מתוך 80 הפרקים של הרומן מאת שמואל יוסף עגנון - "תמול שלשום" (1945–1946).

חָדָשׁ!!: קבלה וכלב חוצות · ראה עוד »

כלבו (ספר)

כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: קבלה וכלבו (ספר) · ראה עוד »

כליפא בן מלכא

ר' כליפא בן מלכא (רכב"ם; כינה עצמו בשם 'אסף', נולד ה'ת"ם-נפטר ג' באלול תק"ל) היה רב, מקובל, בלשן ופייטן בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה וכליפא בן מלכא · ראה עוד »

כדורי

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות עיראק.

חָדָשׁ!!: קבלה וכדורי · ראה עוד »

כוס של ברכה

אמשינוב בברכת המזון על כוס יין כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.

חָדָשׁ!!: קבלה וכוס של ברכה · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

חָדָשׁ!!: קבלה וכולל אברכים · ראה עוד »

כוח הפועל בנפעל

כוח הפועל בנפעל הוא מושג בקבלה ובחסידות, לפיו, כוחו והשפעתו של פועל הפעולה מונחים בדבר שהוא עושה.

חָדָשׁ!!: קבלה וכוח הפועל בנפעל · ראה עוד »

כובע סמט

האדמו"ר מסקווירא (משמאל) עם האדמו"ר הקודם ממחנובקא, וביניהם הגבאי של האדמו"ר ממחנובקא. הגבאי והאדמו"ר מסקווירא חבושים ב'''כובע סמט גבוה'''. ה"שלייף" ניכר היטב על כובע הגבאי הכותל חבוש מגבעת "סופר" כובע סַמֶט (בכתיב יידישאי - סאמעט) הוא כובע שחור, שטוח (הנקרא כובע סופר) או מוגבה (הויכער), עשוי לבד מפרוות בונים או ארנבות, שאותו חובשים בחלק ניכר מהחצרות החסידיות.

חָדָשׁ!!: קבלה וכובע סמט · ראה עוד »

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: קבלה וכוונה (יהדות) · ראה עוד »

כוכב (סמל)

סמל הכוכב, כאידאוגרמה, מסמל בדרך כלל כוכב אסטרונומי שעל שמו הוא נקרא, ובנוסף משמש בהרלדיקה, באמנות ובתחומים נוספים.

חָדָשׁ!!: קבלה וכוכב (סמל) · ראה עוד »

כיסא הכבוד

על פי ספרות חז"ל והמיתולוגיה היהודית, כיסא הכבוד הוא כעין משל רוחני למקום מושבו של אלוהים.

חָדָשׁ!!: קבלה וכיסא הכבוד · ראה עוד »

י' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: קבלה וי' באדר · ראה עוד »

י' בכסלו

מנחם בגין, ג'ימי קרטר ואנואר סאדאת בקמפ דייוויד ב-1978.

חָדָשׁ!!: קבלה וי' בכסלו · ראה עוד »

ימימה אביטל

* ימימה אביטל (15 באוגוסט 1929, ט' באב תרפ"ט, קזבלנקה - 11 במאי 1999, כ"ה באייר תשנ"ט, באר שבע) הייתה מורה רוחנית, מיסטיקנית דתית קבלית, שפיתחה תורה המכונה "לימוד חשיבה הכרתית" או "שיטת ימימה".

חָדָשׁ!!: קבלה וימימה אביטל · ראה עוד »

יאן פרקאדה

יוהנס סיקסטוס חרהארדוס (יאן) ורקאדה (בהולנדית: Johannes Sixtus Gerhardus (Jan) Verkade; 18 בספטמבר 1868 – 19 ביולי 1946) היה צייר פוסט-אימפרסיוניסטי הולנדי וסימבולי נוצרי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויאן פרקאדה · ראה עוד »

יאקוב במה

יאקוב במה או במן (בגרמנית: Jakob Behmen, Jakob Böhme; 24 באפריל 1575 – 17 בנובמבר 1624) היה פילוסוף גרמני, מיסטיקן נוצרי, ותאולוג פרוטסטנטי לותרני.

חָדָשׁ!!: קבלה ויאקוב במה · ראה עוד »

יאשיהו בן יוסף פינטו

רבי יאשיהו פינטו (רי"ף; 1565–1648) היה מגדולי חכמי סוריה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה ויאשיהו בן יוסף פינטו · ראה עוד »

יאיר גזבר

יעקב שפירא והרב שלמה גולדשטיין (משמאל) משה קליין והרב אבינועם זומר הרב יאיר גזבר (נולד בי"ד בטבת תשכ"ה 19 בדצמבר 1964) הוא ראש ישיבת ירושלים לצעירים, ממייסדי וממנהלי תתמ"ד "נחלה" בשכונת הר נוף בירושלים ור"מ בישיבת מרכז הרב.

חָדָשׁ!!: קבלה ויאיר גזבר · ראה עוד »

יאיר וינשטוק

יאיר וינשטוק (נולד בכ"ב באייר ה'תשי"ט, 30 ביולי 1959) הוא עיתונאי עורך וסופר חרדי, הכותב ספרי מתח וספרי סיפורת יהודית למגזר החרדי, בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: קבלה ויאיר וינשטוק · ראה עוד »

ינון (שם פרטי)

יִנּוֹן הוא שם פרטי יהודי.

חָדָשׁ!!: קבלה וינון (שם פרטי) · ראה עוד »

יסוד (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה ויסוד (פירושונים) · ראה עוד »

יעקב מאיר שכטר

הרב שכטר משמש כמוהל בברית בירושלים יחד עם נכדו הרב נתן שכטר הרב יעקב מאיר שכטר (נולד בז' בחשוון תרצ"א, 29 באוקטובר 1930), הוא נשיא קהילת "קרן אור" של חסידי ברסלב.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב מאיר שכטר · ראה עוד »

יעקב מרגליות (נירנברג)

רבי יעקב בן משה מרגליות (או מרגלית) היה רב, פוסק וראש ישיבה מרכזי באירופה בתקופת המעבר שבין תקופת הראשונים לאחרונים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב מרגליות (נירנברג) · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יעקב משה הלל

ישיבת '''חברת אהבת שלום''' בירושלים הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש מוסדות חברת אהבת שלום.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב משה הלל · ראה עוד »

יעקב מוצפי

הרב יעקב מוצפי (ה'תר"ס, 1899 - י"ג בסיוון ה'תשמ"ג, 25 במאי 1983) היה אב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב מוצפי · ראה עוד »

יעקב אנטולי

רבי יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטוּלִי (1194, פרובאנס, דרום צרפת - 1256), היה מחכמי פרובנס, רב, תלמיד חכם, פילוסוף, דרשן, רופא, ומתרגם.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב אנטולי · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יעקב אבוחצירא

רבי יעקב אביחצירא (מכונה אביר יעקב; ה'תקס"ו, 1806 – כ' בטבת ה'תר"ם, 4 בינואר 1880) היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, סבו של הבבא סאלי, מאבות משפחת אביחצירא ומגדולי רבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב אבוחצירא · ראה עוד »

יעקב אדלשטיין (רב)

הרב אדלשטיין שקוע בלימודו הרב אדלשטיין בתפילה בבית מדרשו ברמת השרון הרב יעקב אדלשטיין (י"ח בניסן ה'תרפ"ד, 22 באפריל 1924 – כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב אדלשטיין (רב) · ראה עוד »

יעקב נחמני

רבי יעקב נחמני (ה'תרל"ב 1871 - ט"ז סיון ה'תשט"ו, 6 במאי 1955) היה רב, מקובל ומחבר ספרים במרקש.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב נחמני · ראה עוד »

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב עמדין · ראה עוד »

יעקב פראג'י

רבי יעקב פראג'י (נודע בכינויו מהרי"ף. הת"כ, 1660 - הת"צ, 1730) היה רב ואב"ד באלכסנדריה (נא אמון) שבמצרים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב פראג'י · ראה עוד »

יעקב פרנק

יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב פרנק · ראה עוד »

יעקב פרלוב (הראשון)

רבי יעקב פרלוב (ה'תר"ג – כ"ג באדר א' ה'תרס"ב, 1902) היה אדמו"ר בסטרשלה ובערים נוספות ברוסיה הלבנה, ואחר כך היגר לפולין והקים בה את חסידות נובומינסק.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב פרלוב (הראשון) · ראה עוד »

יעקב צמח (מקובל)

רבי יעקב בן חיים צמח (? - ה'תכ"ז 1667) היה מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב צמח (מקובל) · ראה עוד »

יעקב צבי יאליש

הרב יעקב צבי יאליש (כתיב ארכאי, קרי: יוֹלֶס; תקל"ח, 1777, פשמישל - ט' בניסן ה'תקפ"ה, 1825, ריישא) היה רב ומקובל פולני, אב בית דין בערים שונות, בהן: דינוב, הוסאקוב, גלוגוב ורישא.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב צבי יאליש · ראה עוד »

יעקב קצין

הרב יעקב שאול קצין (כ"ג בניסן ה'תר"ס, 22 באפריל 1900 – ג' בטבת ה'תשנ"ה, 6 בדצמבר 1994) היה מקובל, מייסד ישיבת המקובלים "גן הלבנון" בירושלים, ורב הקהילות הסוריות "מגן דוד" ו"שערי ציון" של יוצאי סוריה בברוקלין שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב קצין · ראה עוד »

יעקב קשמכר

הרב יעקב קשמכר (י"ד בסיוון תש"א, 9 ביוני 1941 - כ"ה בתמוז תשע"א, 27 ביולי 2011) היה אמן, צייר וצלם צרפתי-ישראלי חרדי, איש צפת.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב קשמכר · ראה עוד »

יעקב רז

יעקב רז (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר תרבות יפן ומתרגם של כתבי זן, סופר ומשורר הכותב, בין השאר, שירת הייקו בעברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב רז · ראה עוד »

יעקב ליינר

רבי יעקב ליינר (בכתיב יידי: ליינער; כ"ז בחשוון ה'תקע"ח (נובמבר 1817) או ה'תקע"ה (1814) – ט"ו באב ה'תרל"ח (14 באוגוסט 1878)) היה האדמו"ר השני של חסידות איזביצה ראדזין, הרחיב וביסס את החסידות ואת הגותה, והעביר את מרכז החסידות מהעיירה איזביצה לראדזין.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב ליינר · ראה עוד »

יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב חיים סופר · ראה עוד »

יעקב בן נעים

ממוזער הרב יעקב בן נעים או אבן נעים (? -כ"א באדר ה'תע"ד, 8 במרץ 1714) היה הרב הכולל, אב בית דין וראש מתיבתא באזמיר.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב בן נעים · ראה עוד »

יעקב גורדין (פילוסוף)

יעקב גורדין (1896, דינבורג – 1947, ליסבון) היה פילוסוף ומורה יהודי ממוצא לטבי-פולני שפעל בגרמניה וצרפת בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ולאחר השואה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב גורדין (פילוסוף) · ראה עוד »

יעקב הלוי ממרויש

רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש (? - ד'תתקצ"ג, 1233) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב הלוי ממרויש · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (היסטוריון)

יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב כ"ץ (היסטוריון) · ראה עוד »

יעקב כלפון

הרב יעקב כלפון (היכ"ל) (ה'תקס"ח, 1808 - י"ט באב ה'תרט"ו, 3 באוגוסט 1855) היה דרשן, ופוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של טיטואן שבמרוקו במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב כלפון · ראה עוד »

יעקב כהנא

רבי יעקב כהנא (תקכ"ד ~1764 - י"ט באדר ב' תקפ"ו מרץ 1826, וילנה), היה מתלמידי הגאון מווילנה, נודע בשל ספרו גאון יעקב על מסכת עירובין.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב כהנא · ראה עוד »

יעקב יצחק נימירובר

הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה. היה חבר בסנאט הלאומי מ-1927 עד מותו. הרב ד"ר נימירובר היה לוחם ללא חת באנטישמיות, הנהיג את יהדות רומניה בדרך המודרניזציה של חיי הקהילה, דגל ביהדות כתרבות ובפתיחות לתרבות רומניה ושאר העמים, תמך בהתלהבות בציונות, הגן בקול אמיץ על זכויות המיעוט היהודי. נימירובר היה ציוני נלהב, שימש כחבר נשיאות הקונגרס הציוני השלישי ולאחר מותו של הרצל, הספיד אותו בבית הכנסת בנוכחות חברי הקונגרס.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב יצחק נימירובר · ראה עוד »

יעקב יצחק בידרמן

הרב יעקב יצחק בידרמן הרב יעקב יצחק בידרמן (נולד בה' בכסלו תשי"ח, 1957) הוא רב, שליח חב"ד הראשי בווינה, אוסטריה משנת תש"ם (1981), חבר מועצת מרכז רבני אירופה, ופרופסור למחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב יצחק בידרמן · ראה עוד »

יעקב ישראל איפרגן

הרב יעקב ישראל איפרגן (נולד בכ"א בכסלו ה'תשכ"ז, 4 בדצמבר 1966), המכונה "הרנטגן", הוא מקובל ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעקב ישראל איפרגן · ראה עוד »

יעיש גיאת

הרב יעיש גיאת (1840 – 1929) היה חכם תימני; מאחרוני המקובלים שידעו קבלה מעשית בעיר צנעא שבתימן.

חָדָשׁ!!: קבלה ויעיש גיאת · ראה עוד »

יפה ותמה

יפה ותמה הוא פיוט המשבח את התורה, שחיבר הרב שלמה אביטבול ממרוקו, באמצע המאה ה-19, ומושר במסורת יהודי מרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויפה ותמה · ראה עוד »

יצחק

יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק · ראה עוד »

יצחק מאיר מורגנשטרן

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בכ"ז בכסלו ה'תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, בשנים האחרנות מכונה האדמו"ר מתורת חכם.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק מאיר מורגנשטרן · ראה עוד »

יצחק מנחם מנדל דנציגר

רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (תר"ם-בכ"ג באלול תש"ב, 1880-1942) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות אלכסנדר שהייתה החסידות הגדולה בפולין.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק מנחם מנדל דנציגר · ראה עוד »

יצחק משה ארלנגר

הרב יצחק משה ארלנגר (נולד בשנת ה'תשי"ד) הוא מקובל ומשפיע חסידי המתגורר בירושלים, מחבר סדרת הספרים "קונטרסי חסידות".

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק משה ארלנגר · ראה עוד »

יצחק משה אלבוגן

הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »

יצחק מבילשטיין

רבי יצחק הלוי מבילשטיין (נפטר בסביבות ה'קל"ז, 1377), המכונה רבי יצחק "אסיר התקוה", היה ראש ישיבה ומנהיג ציבור ביהדות אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-14, לאחר גזרות ק"ט.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק מבילשטיין · ראה עוד »

יצחק ארטר

יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק ארטר · ראה עוד »

יצחק אריה וורמסר

קברו של הרב יצחק אריה וורמסר בית הטהרה של קהילת מיכלשטאדט שלט ליד ציונו של הרבי רבי יצחק זקיל אריה לֶיְבּ ווֹרְמְסֶר (זעקיל ליב וואָרמסער; בגרמנית: Seckel Löb Wormser; 1768, תקכ"ח – 13 בספטמבר 1847, ג' בתשרי תר"ח), המכונה הבעל שם ממיכלשטאדט, היה רב ובעל שם מקרב יהדות גרמניה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אריה וורמסר · ראה עוד »

יצחק אלפייה

הרב יצחק אלפייה (1878–1955) היה רב ודיין, מגדולי מקובלי ירושלים, יליד חלב שבסוריה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אלפייה · ראה עוד »

יצחק אלבלג

יצחק אלבלג (בספרדית: Isaac Albalag) היה פילוסוף אריסטוטלי ופרשן מקרא יהודי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אלבלג · ראה עוד »

יצחק אבן סהולה

רבי יצחק בן שלמה אבן סהולה היה פילוסוף, רופא ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אבן סהולה · ראה עוד »

יצחק אבן לטיף

רבי יצחק בן אברהם אבן לַטִּיף (באנגלית: Isaac ibn Latif; לפני 1244 – אחרי 1290) היה פילוסוף ומקובל מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אבן לטיף · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק אבוחצירא (הראשון)

רבי יצחק אבוחצירא (ה'תר"ך, 1860 - י"ד בשבט ה'תרע"ב, 2 בפברואר 1912) היה רב ומקובל ממשפחת אבוחצירא, בנו הצעיר של רבי יעקב אבוחצירא.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אבוחצירא (הראשון) · ראה עוד »

יצחק אבוהב

אבוהב.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אבוהב · ראה עוד »

יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)

רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה) · ראה עוד »

יצחק אבוהב דה-פונסיקה

יצחק אבוהב דה-פונסיקה, כפי שצויר בשנת 1685 בידי Aernout Nagtegaal הרב יצחק אבוהב דה-פונסיקה (1605 - 4 באפריל 1693) היה רב באמסטרדם והרב הראשון בעולם החדש.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אבוהב דה-פונסיקה · ראה עוד »

יצחק אייזיק אפשטיין

הרב יצחק אייזיק ב"ר מרדכי הלוי אפשטיין (נודע בכינויו ר' אייזיק הוֹמְלֶר; ~ה'תק"ל, 1770 - כ"ו באייר ה'תרי"ז, 20 במאי 1857) היה רבה של העיר הומל וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אייזיק אפשטיין · ראה עוד »

יצחק אייזיק לנגנר

רבי יצחק אייזיק לנגנר (י"א בשבט ה'תרל"ו, 1876 – כ"ב בתמוז ה'תש"ז, 1947) היה מקובל והאדמו"ר החמישי של חסידות סטרטין.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אייזיק לנגנר · ראה עוד »

יצחק אייזיק חבר

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אייזיק חבר · ראה עוד »

יצחק אייזיק כץ

רבי יצחק אייזיק הכהן כץ (תקי"ג, 1753 - ט"ו בתשרי תקמ"ח, 1787) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה השלישי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק אייזיק כץ · ראה עוד »

יצחק נח

הרב חכם יצחק אליהו נח (תמוז תרמ"ח, 7 ביולי 1888–י"ד בשבט ה'תשכ"ב, 18 בינואר או 19 בינואר 1962) היה רב ואב בית דין של קהילות יהודיות בכורדיסטן, ורב מושב אלקוש שבגליל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק נח · ראה עוד »

יצחק סגי נהור

רבי יצחק סגי נהור (1160–1235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק סגי נהור · ראה עוד »

יצחק קנפנטון

רבי יצחק בן יעקב קנפנטון (ה'ק"כ, 1360 - א' בתמוז ה'רכ"ג, יוני 1463) היה מגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, היה ראש ישיבה, מקובל, רופא, מתמטיקאי, ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק קנפנטון · ראה עוד »

יצחק קרדוזו

יִצְחָק (פרננדו) קַרְדוֹזוֹ (בספרדית: Isaac (Fernando) Cardoso; 1603 או 1604 – 1683) היה רופא, מדען ופילוסוף יהודי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק קרדוזו · ראה עוד »

יצחק שמואל רג'יו

יצחק שמואל רֶג'וֹ (יש"ר מגוריציה; 15 באוגוסט 1784 – 29 באוגוסט 1855), רב, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק שמואל רג'יו · ראה עוד »

יצחק שלמה זילברמן

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 – י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב והוגה דעות חרדי-ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א והרמח"ל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק שלמה זילברמן · ראה עוד »

יצחק זלר

הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק זלר · ראה עוד »

יצחק חי טייב

הרב יצחק חי טייב (ה'תק"ד, 1743 - ט"ז באייר ה'תקצ"ז, 21 במאי 1837) היה מרבניה החשובים של יהדות תוניסיה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק חי טייב · ראה עוד »

יצחק חי בוכבזה

הרב יצחק חי בוכבזה (1853–1930) היה מקובל ומשורר עברי, מחבר ספרים רבים, מורה צדק, אב בית דין ורב הערים מוכנין וגאבס שבתוניסיה, ורבה הראשי של טריפולי שבלוב.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק חי בוכבזה · ראה עוד »

יצחק חילו

יצחק בן יוסף חילו היה יהודי ספרדי ונוסע לארץ ישראל מהמאה ה-14 לספירה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק חילו · ראה עוד »

יצחק חיות (זרע יצחק)

רבי יצחק חיות (1640 – כ"ז באלול ה'תפ"ו, 23 בספטמבר 1726) היה רב, אב בית דין וראש ישיבה של קהילת סקוליה בגליציה המזרחית, ומחבר ספר זרע יצחק על המשניות.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק חיות (זרע יצחק) · ראה עוד »

יצחק באדהב

הרב יצחק באדהב (30 בנובמבר 1859, ד' בכסלו ה'תר"ך – 10 ביוני 1947 בירושלים, כ"ב בסיוון ה'תש"ז) היה מקובל, חוקר קהילות ישראל בתפוצות, אספן כתבי יד וספרים עתיקים, עורך ספרות רבנית ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק באדהב · ראה עוד »

יצחק בצרי

הרב יצחק בצרי (נולד בי' תשרי ה'תשכ"ט, 2 באוקטובר 1968) הוא ממקימי ישיבת המקובלים "השלום" בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק בצרי · ראה עוד »

יצחק ברזאני

הרב יצחק ברזאני (1892 – 1980) היה רב ואב בית הדין של הקהילה היהודית ארביל בכורדיסטן, ורב המושב עין העמק.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק ברזאני · ראה עוד »

יצחק גינזבורג

הרב יצחק פייוויש גינזבורג (נולד בכ"ח בחשוון ה'תש"ה, 14 בנובמבר 1944) הוא חסיד חב"ד, נשיא עמותת "גל עיני" ותנועת "דרך חיים", ונשיא הישיבות "עוד יוסף חי" ביצהר, "תום ודעת" בירושלים ו"ירדן יריחו" בבית חוגלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק גינזבורג · ראה עוד »

יצחק דמן עכו

רבי יצחק בן שמואל דְּמִן עכו (ארץ ישראל שנים ה'י – ה'ק 1250 – 1340), נחשב לאחד מגדולי וחכמי העיר עכו בדורו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק דמן עכו · ראה עוד »

יצחק דנציגר

יצחק דַנְצִיגֶר (26 ביוני 1916 – 11 ביולי 1977) היה פסל ואדריכל נוף ישראלי, יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק דנציגר · ראה עוד »

יצחק די ליאון

רבי יצחק די ליאון היה רב ומקובל ספרדי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק די ליאון · ראה עוד »

יצחק הלבן

רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק הלבן · ראה עוד »

יצחק הוברמן

הרב יצחק הכהן הוברמן (ו' בסיוון תרנ"ו, מאי 1896 - י"ג בטבת תשל"ז, ינואר 1977) היה מקובל חסידי, ואב"ד ורב מחנה העקורים וצלר.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק הוברמן · ראה עוד »

יצחק ונה

הרב יצחק בן אברהם בן יוסף ונה (מכונה מהרי"ו או מהר"י ונה, סביבות ה'של"ה 1575 - סביבות ה'ת"ל 1670), היה מקובל ופוסק, מגדולי רבני תימן בזמנו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק ונה · ראה עוד »

יצחק כדורי

מנדטורית של הרב כדורי משנת 1931. מצבה לזכרו של הרב כדורי ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" שעמד בראשותה. קברו של הרב כדורי בירושלים ציונו של הרב כדורי הרב יצחק כדורי (ט"ז בתשרי ה'תרנ"ט, 2 באוקטובר 1898 - כ"ט בטבת ה'תשס"ו, 28 בינואר 2006) היה מקובל ישראלי בולט.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק כדורי · ראה עוד »

יצחק יואל לינצקי

יצחק יואל לינֶצקי (נכתב גם ליניצקי; בכתיב יידי: ליניעצקי; ברוסית: Исаак Иоэль Линецкий; 8 בספטמבר 1840, ויניצה, פודוליה, רוסיה – 23 בספטמבר 1914, אודסה, רוסיה) היה סופר יידיש וסאטיריקן יהודי אוקראיני.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצחק יואל לינצקי · ראה עוד »

יצירה (פירושונים)

יצירה היא מונח מופשט, המתאר התייחסות לדבר מה כאל תוצר של תהליכים מורכבים בעל ערך סובייקטיבי מוסף.

חָדָשׁ!!: קבלה ויצירה (פירושונים) · ראה עוד »

יציב פתגם

יציב פתגם הוא פיוט בארמית, שנכתב כרשות לאמירת תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויציב פתגם · ראה עוד »

יקום חולית

עקלתון החולות של אראקיס בלב המדבר החולי של Duneתמונה להחלפה יקום חולית הוא יקום בדיוני אשר מהווה את זירת ההתרחשות של סדרת ספרי המדע הבדיוני "חולית" והמשכיו מאת פרנק הרברט, ומאוחר יותר, של בנו בריאן הרברט.

חָדָשׁ!!: קבלה ויקום חולית · ראה עוד »

יקותיאל גורדון

ר' יקותיאל בן יהודה ליב גורדון (נפטר לאחר 1742) היה תלמידו ואיש סודו של הרמח"ל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויקותיאל גורדון · ראה עוד »

יקיר ורשבסקי

יקיר ורשבסקי (בפולנית: Jakir Warszewski; ביידיש: ווארשאווסקי; 14 במרץ 1885–1942) היה סופר יהודי-פולני נודע שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: קבלה ויקיר ורשבסקי · ראה עוד »

ירחמיאל ויס

פיגוע בישיבת מרכז הרב הרב ירחמיאל ויס (נולד ב-כ"ב באייר ה'תש"ה, 5 במאי 1945) כיהן כראש ישיבת ירושלים לצעירים.

חָדָשׁ!!: קבלה וירחמיאל ויס · ראה עוד »

ירידת הדורות

ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.

חָדָשׁ!!: קבלה וירידת הדורות · ראה עוד »

ישעיה תשבי

ישעיה תשבי בצעירותו ישעיה תשבי (31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: קבלה וישעיה תשבי · ראה עוד »

ישעיה בקיש

הרב ישעיה בקיש (סביב ה'ש"ה, 1545 – ה'ש"ף, 1620) היה מקובל, פרשן מקראי, ודיין בבית הדין הרבני בפאס במרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה וישעיה בקיש · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ

קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »

ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֵיְבּוֹבִיץ' 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וישעיהו ליבוביץ · ראה עוד »

ישעיהו באסאן

עת לטעת, באסאן, ר' ישעיהו בן ישראל חזקיה רבי ישעיהו מרדכי בָּאסָאן (נקרא גם באסאני ובאסאנו (Bassani, Bassano); ה'תל"ג 1673 (בערך), ורונה - ב' בניסן ה'תצ"ט, 1739, רג'ו אמיליה) היה רב איטלקי ומשורר מחכמי יהדות איטליה בראשית המאה ה-18, רבן של פדובה ושל רֶג'וֹ אמיליה (ריגיו), ורבו של רמח"ל.

חָדָשׁ!!: קבלה וישעיהו באסאן · ראה עוד »

ישראל מסטולין

מצבת קברו בפרנקפורט רבי ישראל פרלוב מסטולין (כונה: הינוקא או דער פרנקפורטער; י' בכסלו ה'תרכ"ט – ב' בתשרי ה'תרפ"ב) בנו של רבי אשר מסטולין (השני) והאדמו"ר השישי בשושלת קרלין.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל מסטולין · ראה עוד »

ישראל אריאל (ליבוביץ')

ישראל אריאל (ליבוביץ') הוא הוגה דעות ישראלי, המשויך לחוגי הימין הקיצוני.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל אריאל (ליבוביץ') · ראה עוד »

ישראל אלתר

רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל אלתר · ראה עוד »

ישראל אליהו וינטרוב

הרב ישראל אליהו וינטרוב (כ"ב באדר ב' ה'תרצ"ב, 30 במרץ 1932 - י"א בניסן ה'תש"ע, 25 במרץ 2010) היה מקובל, מחבר ספרים והוגה דעות חרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל אליהו וינטרוב · ראה עוד »

ישראל אביחי

הרב ישראל אביחי (נולד בכ"ה באייר תש"כ - 22 במאי 1960) הוא ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל אביחי · ראה עוד »

ישראל איסרלן

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל איסרלן · ראה עוד »

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל נג'ארה · ראה עוד »

ישראל נושע בה' תשועת עולמים

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים הוא פיוט מפורסם מסוג פזמון שנתחבר על ידי הפייטן האיטלקי רבי שפטיה בן אמיתי, ונאמר בכל קהילות האשכנזים בסליחות לימים נוראים וכן בסליחות לימי בה"ב.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל נושע בה' תשועת עולמים · ראה עוד »

ישראל סרוג

רבי ישראל סרוג (סרוק) (המאה ה-16–17), ידוע גם בראשי תיבות שמו - הרי"ס, היה מקובל ומפיץ קבלת האר"י באירופה.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל סרוג · ראה עוד »

ישראל רגארדי

ישראל רגארדי (באנגלית: Israel Regardie; 17 בנובמבר 1907 – 10 במרץ 1985) היה סופר ומיסטיקן אנגלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל רגארדי · ראה עוד »

ישראל שמואל קליהרי

רבי שמואל קליהרי (מופיע גם בשמו הפרטי המלא ישראל שמואל; שם משפחתו נכתב גם קליהארה, קליפארי, או קליפארה; נפטר בי"ג בשבט ה'ת', 6 בפברואר 1640) היה מרבני קרקוב במחצית הראשונה של המאה ה-17, מחבר ספרים, ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל שמואל קליהרי · ראה עוד »

ישראל חריף מסטנוב

רבי ישראל חריף מסטנוב (כנראה ה'תנ"ו – ז' בשבט ה'תקמ"א) היה רב ומקובל חסידי, תלמידו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל חריף מסטנוב · ראה עוד »

ישראל חיים פרידמן

רבי ישראל חיים פרידמן (ה'תרי"ב, 1852 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ב, יוני 1922) היה רב חסידי, כיהן כרבה של הקהילה היהודית בראחוב.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל חיים פרידמן · ראה עוד »

ישראל דמידוב

ישראל דמידוב ויבגניה דודינה בהצגה "העבד", תיאטרון גשר, 2002 ישראל דמידוב בהצגה "אדם בן כלב", גשר, 1993 דון ז'ואן ", מימינו אורי יניב ומשמאלו ציון אשכנזי, גשר, 2010 ישראל דמידוב בהצגה "שונאים - סיפור אהבה", גשר, 2008 ישראל (סשה) דמידוב (נולד ב-7 באפריל 1957) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל דמידוב · ראה עוד »

ישראל הס

הרב ישראל הס (כ"ג בניסן ה'תרצ"ה, 26 באפריל 1935 - כ"ה באלול ה'תשנ"ז, 27 בספטמבר 1997) היה רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן, ר"מ במכון מאיר, ומחברם של ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל הס · ראה עוד »

ישראל הופשטיין מקוז'ניץ

רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל הופשטיין מקוז'ניץ · ראה עוד »

ישראל וינשטוק

הרב ד"ר יִשְׁרָאֵל (רוֹלִיק) וַיִנְשְטוֹק (בגרמנית: Israel Weinstock; ח' סיוון תרס"ט, 28 במאי 1909, ברודי, האימפריה האוסטרו-הונגרית – י"ד בחשוון ה'תשמ"א, 24 באוקטובר 1980, ירושלים) היה מקובל, מגדולי חוקרי ראשית הקבלה, רב, וכן פעיל ציוני בתנועת המזרחי, וחבר הנהלת הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל וינשטוק · ראה עוד »

ישראל יצחק רייזמן

הרב ישראל יצחק הלוי רייזמן (א' באדר תרמ"ט, 2 בפברואר 1889 – ז' באדר תשכ"ט, 25 בפברואר 1969) היה דיין ומורה הוראה חסידי-ירושלמי, חבר בית הדין של העדה החרדית, וראב"ד קהילות החסידים בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה וישראל יצחק רייזמן · ראה עוד »

יששכר בר איילנבורג

רבי יִשָּׂשכָר בֶּר אַיילְנְבּוּרְג (ה'ש"י, 1550, פוזנא, פולין – ה'שפ"ג, 1623 אוסטרליץ, מוראביה) היה רב פולני-איטלקי במחצית השנייה של המאה ה-16 ובראשית המאה ה-17, רבה של גוריציה ושל מדינת פריוויאל באיטליה, ובסוף ימיו בפראג.

חָדָשׁ!!: קבלה ויששכר בר איילנבורג · ראה עוד »

ישתבח

ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: קבלה וישתבח · ראה עוד »

ישכר דב רוקח

רבי ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו.

חָדָשׁ!!: קבלה וישכר דב רוקח · ראה עוד »

ישיבת מעלה גלבוע

ישיבת מעלה גלבוע – הקיבוץ הדתי ממוקמת בקיבוץ מעלה גלבוע.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת מעלה גלבוע · ראה עוד »

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

ישיבת אש קודש

ישיבת אש קודש היא ישיבה לחוזרים בתשובה, במרכז העיר רמת גן.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת אש קודש · ראה עוד »

ישיבת עתניאל

ישיבת עתניאל, הנקראת באופן רשמי בית ועד לתורה הר חברון, היא ישיבת הסדר ביישוב עתניאל, מהישיבות הגדולות בציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת עתניאל · ראה עוד »

ישיבת פורת יוסף

ישיבת פורת יוסף בשנת 1937 ג'ון פיליפס פיצוץ בניין הישיבה במלחמת העצמאות ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה ישיבת פורת יוסף בעת הקמתה מחדש ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת פורת יוסף · ראה עוד »

ישיבת רמת גן

ישיבת רמת גן היא ישיבת הסדר ציונית דתית נאו-חסידית, חלוצת הישיבות הציוניות בגוש דן, שהוקמה בשנת ה'תשנ"ד.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת רמת גן · ראה עוד »

ישיבת רשב"י

ישיבת רשב"י (שמה המקורי: ישיבת רבי שמעון בר יוחאי וישיבת מירון) היא ישיבה שפעלה בבני ברק וכיום משמשת ככולל אברכים.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת רשב"י · ראה עוד »

ישיבת רחובות הנהר

הרב חיים שאול הכהן דוויק, מייסד הישיבה ישיבת רחובות הנהר היא ישיבה השכונת בשכונת הבוכרים בירושלים, ששימשה ללימודי קבלה בעיקר למקובלים יוצאי יהדות סוריה, ארם צובא, דמשק וקהילת אורפה הסמוכה לסוריה.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת רחובות הנהר · ראה עוד »

ישיבת המקובלים שער השמים

היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20) ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת המקובלים שער השמים · ראה עוד »

ישיבת המקובלים בית אל

דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »

ישיבת התפוצות

ראש הישיבה הרב יצחק גולדשטיין במהלך שמחת בית השואבה בקבר דוד (סוכות תשע"ד, 2013) ישיבת התפוצות (מכונה לעיתים גם ישיבת הר ציון) היא ישיבה חרדית, על הר ציון בירושלים, ליד מתחם דורמיציון.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת התפוצות · ראה עוד »

ישיבת ההסדר ראשון לציון

ישיבת ההסדר ראשון לציון היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה שהוקמה בשנת ה'תשנ"ו (1996) בעיר ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת ההסדר ראשון לציון · ראה עוד »

ישיבת ההסדר שעלבים

ישיבת שעלבים היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקריית החינוך שעלבים.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת ההסדר שעלבים · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבה · ראה עוד »

ישיבה תיכונית חיספין

ישיבה תיכונית חיספין (בראשי תיבות הנפוצים: ישת"ח) היא ישיבה תיכונית ביישוב חיספין, שהוקמה בשנת 1982 על ידי הרב יגאל אריאל.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבה תיכונית חיספין · ראה עוד »

ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.

חָדָשׁ!!: קבלה וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ילקוט ראובני

ילקוט ראובני הוא חיבור המכיל לקט מדרשים, בעיקר מספרי קבלה שונים, שנכתב על ידי רבי אברהם ראובן הכהן סופר, מקובל מחכמי פראג במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה וילקוט ראובני · ראה עוד »

יחס היהדות לתורת האבולוציה

בריאת העולם בכתב היד, ספר הרשומות מנירנברג, שנת 1493 האבולוציה, היא תאוריה מדעית המקובלת כיום כקונצנזוס מדעי, מאתגרת את תפיסת בריאת העולם כפי שהיא מתוארת בתנ"ך ובמסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחס היהדות לתורת האבולוציה · ראה עוד »

יחסי מין

ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחסי מין · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחסי ישראל–קמרון

יחסי ישראל–קמרון הם היחסים הדיפלומטיים והבילטרליים המתקיימים בין מדינת ישראל והרפובליקה של קמרון.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחסי ישראל–קמרון · ראה עוד »

יחזקאל עזרא רחמים

הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 25 באפריל 1876, בגדאד – 3 בפברואר 1908, ירושלים) היה רב ומקובל בבגדאד ובסוף ימיו בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחזקאל עזרא רחמים · ראה עוד »

יחזקאל עזרא הלוי

הרב יחזקאל עזרא הלוי (ה'תרי"ב, 1852 - ג' בטבת ה'תש"ב, 23 בדצמבר 1941), היה פוסק, מקובל, משורר וממלא מקום החכם באשי ("וכיל") בבגדאד שבעיראק.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחזקאל עזרא הלוי · ראה עוד »

יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)

הרב יחזקאל פנט (בכתיב יידי: פאנעט; תקמ"ג, 1783 - כ' בניסן תר"ה, 27 באפריל 1845), היה מייסד חסידות דעש, מגדולי תלמידיו של ר' מנחם מנדל מרימנוב וראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחזקאל פנט (מראה יחזקאל) · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחיא נחום

הרב יחיא נחום (הכפר שגאדרה שבתימן, ה'תרל"ב (1872) – תל אביב, י"ג באדר א' ה'תשכ"ב (פברואר 1962) מונה על ידי הרב יחיא יצחק הלוי למפקח על השוחטים ועל הרבנים בתימן. לאחר עלייתו לארץ ישראל נתמנה לרב שכונת "כרם התימנים".

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיא נחום · ראה עוד »

יחיא קאפח

שלט רחוב יחיא קאפח בירושלים. הרב יחיא קאפח (נקרא בפי תלמידיו הרב הישיש או מארי הישיש; ה'תר"י – ה'תרצ"ב, 1850–1931) היה מגדולי חכמי תימן בדורו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיא קאפח · ראה עוד »

יחיא בשירי

מארי יחיא בן אברהם בשירי (נקרא גם: חיים או זכריה, שמו הספרותי: אבנר בן נר השרוני או אבן השרון, מכונה: מהר"י בשירי או מהרי"ב; נפטר בכ"ב באב ה'תכ"א, 17 באוגוסט 1661) היה חכם מחכמי יהדות תימן במאה ה-17, סופר מפורסם ומשורר.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיא בשירי · ראה עוד »

יחיא בדיחי

מארי יחיא בן שוכר בדיחי (ה'תקס"ג, 1803 - ט"ז בתשרי ה'תרמ"ח, 4 באוקטובר 1887) היה מורה צדק וראש הישיבה הכללית בצנעא בירת תימן, ומנהיג היהודים בכוכבאן.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיא בדיחי · ראה עוד »

יחיא גיאת

מארי יחיא גיאת (ה'תרל"ב – ה'תשי"ח, 1872 – 1958) היה רב תימני ורופא.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיא גיאת · ראה עוד »

יחיא הכהן

מארי יחיא בן מארי שלום הכהן (במקור: אַלְכֹּהֵן, ה'תקמ"ז בערך – ז' באדר ב' ה'תרכ"ז, 1787 בערך – 14 במרץ 1867) היה חכם מחכמי יהדות צנעא בתחילת המאה ה-19, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיא הכהן · ראה עוד »

יחיאל מפריז

רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיאל מפריז · ראה עוד »

יחיאל מיכל מנמירוב

הגאון רבי יחיאל מיכל ב"ר אליעזר מנמירוב (נרצח ב-12 ביוני 1648, כ"ב בסיוון ה'ת"ח) היה רב ומקובל, מראשוני תנועת החסידות באירופה, רבה של הקהילה היהודית וראש ישיבה בעיר נמירוב, מחבר הספר "שברי לוחות".

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיאל מיכל מנמירוב · ראה עוד »

יחיאל פישל אייזנבך

הרב אייזנבך, 2003 הרב יְחִיאֵל פִישְׁל אַיְיזְנְבַּך (ירושלים כ"ח בניסן ה'תרפ"ה אפריל 1925 - ד' באלול, ה'תשס"ח ספטמבר 2008) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים שער השמים בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיאל פישל אייזנבך · ראה עוד »

יחיאל בר לב

הרב ד"ר יחיאל אברהם הלוי בר לב (נולד ב-1943) הוא רב ומחנך ישראלי, מחבר סדרת ספרי "ידיד נפש" על הקבלה (זוהר ועוד) ועל התלמוד הבבלי והירושלמי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיאל בר לב · ראה עוד »

יחיאל די-נור

יחיאל די-נור מעיד במשפט אייכמן, 7 ביוני 1961. יחיאל די-נור (פיינר) (16 במאי 1909 – 17 ביולי 2001) היה סופר ישראלי יליד פולין, ניצול מחנות ההשמדה הנאציים, שכתב על השואה ביידיש ובעברית ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו "סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים".

חָדָשׁ!!: קבלה ויחיאל די-נור · ראה עוד »

יחידה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה ויחידה · ראה עוד »

יגל יעקב

מהדורות שונות של הספר יגל יעקב יגל יעקב הוא ספר שירי ופיוטי הרב יעקב אבוחצירא, ושאר צאצאיו רבני משפחת אבוחצירא.

חָדָשׁ!!: קבלה ויגל יעקב · ראה עוד »

יה אלי וגואלי

יה אלי וגואלי הוא פיוט המושר בקהילות אשכנז המזרחי, בשלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויה אלי וגואלי · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אלג'יריה

יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות אלג'יריה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות סרדיניה

פנכות שמן עם סמל מנורה מהמוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה בסאסארי קהילת יהדות סרדיניה מתקיימת ברציפות מאז המאה הראשונה לספירה, אולם מאז גירוש ספרד הנוכחות היהודית באי סרדיניה הצטמצמה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות סרדיניה · ראה עוד »

יהדות עדן

משפחת עולים חדשים מעדן בחיפה ב-1943. צילום: זולטן קלוגר יהדות עדן היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן שבתימן עד שנת 1967.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות עדן · ראה עוד »

יהדות פאס

יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות פאס · ראה עוד »

יהדות פרנקפורט

"סמטת היהודים" (Judengasse) בפרנקפורט (סביבות 1868) Jüdischer Friedhof Battonnstraße יהדות פרנקפורט (כונתה "פרנקפורט דמיין", ובקיצור פפד"מ - פרנקפורט על המיין, כדי להבדילה מפרנקפורט על האודר) היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות באירופה, ואחת הבודדות שבהן התקיימה התיישבות יהודית רציפה מימי הביניים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות פרנקפורט · ראה עוד »

יהדות צרפת

בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות צרפת · ראה עוד »

יהדות רקונסטרוקציוניסטית

יהדות רקונסטרוקציוניסטית (או יהדות רקונסטרוקטיבית באנגלית: Reconstructionist Judaism) או התנועה ליהדות מתחדשת היא ענף ביהדות המודרנית, בייחוד ביהדות ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות רקונסטרוקציוניסטית · ראה עוד »

יהדות שרעב

יהדות שרעב היא חלק מקהילת יהדות תימן, והיא קהילה יהודית שהתקיימה במחוז שרעב שבתימן עד לעלייה הגדולה לארץ ישראל בשנת ה'תש"ט (1949).

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות שרעב · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות בוכרה

יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות בוכרה · ראה עוד »

יהדות דמשק

משפחה יהודית בדמשק בתצלום מראשית המאה ה-20 יהדות דמשק הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות ביותר בקרב יהדות סוריה, ומנתה בשיאה כ-15 אלף נפש.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות דמשק · ראה עוד »

יהדות הרי האטלס

יהודים מאזור הרי האטלס בתחילת המאה ה-20 יהדות הרי האטלס היא קבוצת הקהילות היהודיות שחיו בהרי האטלס בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות הרי האטלס · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות וילנה · ראה עוד »

יהדות יאשי

בית הכנסת הגדול של יאשי יאשי הייתה שנים רבות מרכז יהודי חשוב ביותר בארצות הרומניות.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות יאשי · ראה עוד »

יהדות: בין דת למוסר (ספר)

יהדות: בין דת למוסר הוא ספר עיון מאת פרופ' אבי שגיא שיצא לאור ב-1998, בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף מכון שלום הרטמן ומרכז יעקב הרצוג.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהדות: בין דת למוסר (ספר) · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהונתן גארב

יהונתן גארב (נולד ב-14 ביולי 1967) הוא חוקר קבלה ישראלי. עומד בראש הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום (יחד עם פרופ' יהודה ליבס) בחוג למחשבת ישראל, ב.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהונתן גארב · ראה עוד »

יהוסף אשכנזי

רבי יהוסף אשכנזי – (1530, פראג – 1570, צפת (בקירוב)) היה חכם תלמודי, ידוע בעיקר בהגהותיו למשנה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהוסף אשכנזי · ראה עוד »

יהורם בן-מאיר

יהורם בן-מאיר (פיצ'י) (2 במאי 1941 - 7 ביוני 2010) היה משורר ישראלי ומייסד ההתנחלות הר גילה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהורם בן-מאיר · ראה עוד »

יהושע אנגלמן

יהושע אנגלמן יהושע אנגלמן הוא רב, מוזיקאי, מורה ופסיכותרפיסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהושע אנגלמן · ראה עוד »

יהושע אהרן צבי ויינברגר

הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר (תקע"ה, 1815 - כ"ח בכסלו תרנ"ג, 1892) נודע בכינוי מהריא"ץ (מורנו הרב יהושע אהרן צבי), היה מתלמידיו של החת"ם סופר בשנותיו האחרונות, כמו גם ידידו הטוב, הרב הלל ליכטנשטיין.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהושע אהרן צבי ויינברגר · ראה עוד »

יהושע סופר

יהושע סופר מעטוף דוח (נולד ב-1958, מכונה גם, אלוף אבי"ר או נייג'ל האדמו"ר) הוא אמן לחימה, מוזיקאי, צייר ותסריטאי ישראלי, מחלוצי זמרי ההיפ-הופ בישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהושע סופר · ראה עוד »

יהושע פלק כץ

רבי יהושע פלק (ולק) בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך; ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהושע פלק כץ · ראה עוד »

יהושע פיטוסי

חזית בית הכנסת ויז'ניץ תוניס בצפת הרב פרג'י יהושע פיטוסי (נקרא גם ישועה, וכן פיתוסי. ה'תרס"ט – כ"ט בסיוון ה'תשל"א; 1909–1971) היה דיין, רבה הספרדי של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהושע פיטוסי · ראה עוד »

יהושע צבי מיכל שפירא

הרב יהושע צבי מיכל שפירא (כינויו: ר' הירש מיכל; ת"ר; 1840 - י"ב באלול; תרס"ו 1906) היה צדיק ירושלמי, מדמויות המופת של היישוב הישן במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהושע צבי מיכל שפירא · ראה עוד »

יהושע השיל רבינוביץ

רבי יהושע השל רבינוביץ (כ"ד באדר ה'תר"ך, 18 במרץ 1860 – כ"ו בניסן ה'תרצ"ח, 27 באפריל 1938) היה האדמו"ר ממונסטריץ' בעיירה מונסטרישץ' ובאומן.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהושע השיל רבינוביץ · ראה עוד »

יהושע ויצמן

הרב יהושע ויצמן (נולד ב-ו' בחשון ה'תש"ט, 8 בנובמבר 1948) הוא ראש ישיבת ההסדר מעלות ויו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהושע ויצמן · ראה עוד »

יהודא ליאון אשכנזי

הרב יהודא ליאון אשכנזי (בצרפתית: Léon (Yehouda) Askénazi; נודע בכינויו מָנִיטוּ (Manitou); 21 ביוני 1922, כ"ה בסיון תרפ"ב – 21 באוקטובר 1996, ט' בחשוון תשנ"ז) היה מחנך והוגה דעות שפעל בקרב יהדות צרפת בצרפת ובישראל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודא ליאון אשכנזי · ראה עוד »

יהודה משה דנציגר

רבי יהודה משה דנציגר (י' בכסלו תרנ"ג, 29 בנובמבר 1892 - כ"ג באדר א' תשל"ג, 16 בפברואר 1973) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אלכסנדר, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תש"ז - תשל"ג (1947–1973).

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה משה דנציגר · ראה עוד »

יהודה אריה ממודנה

ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות ריא"ם; כ"ח בניסן של"א, 23 באפריל 1571 – כ"ז באדר ת"ח, 21 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר, משורר ומגיה ספרים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה אריה ממודנה · ראה עוד »

יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »

יהודה נג'אר

הרב יהודה נאג'אר (סביב ה'תק"י, 1750 - סביב ה'תקצ"ה, 1835) היה דיין, רב ופרשן בתוניס, מחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה נג'אר · ראה עוד »

יהודה פתיה

הרב יהודה משה ישועה פתיה (ב' בשבט ה'תרי"ט, 7 בינואר 1859 - כ"ז באב ה'תש"ב, 10 באוגוסט 1942) היה רב ומקובל עיראקי, שבשנותיו האחרונות פעל בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה פתיה · ראה עוד »

יהודה צבי לנגנר

רבי יהודה צבי לנגנר מסטרטין (ט' באלול ה'תר"ה, 11 בספטמבר 1845 – י"ד באייר ה'תרס"ז, 28 באפריל 1907) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות סטרטין.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה צבי לנגנר · ראה עוד »

יהודה צבי ברנדויין (מקובל)

הרב ברנדויין בטקס הכנסת ספר תורה בלוד ב-1965. הרב יהודה צבי הרש ברנדויין (מכונה רב ההסתדרות, י"א באדר תרס"ג, מרץ 1903 – י"ח בניסן תשכ"ט, אפריל 1969) היה ראש המחלקה הדתית בהסתדרות ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה צבי ברנדויין (מקובל) · ראה עוד »

יהודה ליב מיזס

יהודה ליב מיזס "קנאת האמת", וינה 1828 יהודה ליב מִיזֶס (נכתב גם מיזיס; 1798 בערך – 26 ביוני 1831) היה מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה, מחבר החיבור האנטי-חסידי "קנאת האמת".

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה ליב מיזס · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה ליבס

יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה ליבס · ראה עוד »

יהודה לייב הלוי אשלג

הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה אדמו"ר ומקובל שעסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה לייב הלוי אשלג · ראה עוד »

יהודה זרחיה סגל

מצבת קברו בהר המנוחות הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל (תרפ"ד, 1924 – ט' באדר תשס"א, 4 במרץ 2001) היה רב ומקובל, כיהן כרבה של שכונת קריית שלום בתל אביב במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה זרחיה סגל · ראה עוד »

יהודה בן מרדכי הורביץ

עמוד השער הראשון של "עמודי בית יהודה", אמשטרדם 1765, (מקור: אוצר החכמה) יהודה בן מרדכי הלוי הורביץ (נקרא גם: יהודה בן מרדכי הורוויץ, 1734 וילנה – 1797 גרודנו) היה רופא, איש רוח וסופר עברי, מראשוני המשכילים היהודיים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה בן מרדכי הורביץ · ראה עוד »

יהודה בן משה אלבוטיני

רבי יהודה בן משה אלבוטיני, ראש ישיבה ומקובל, לפני ה'רס"ט (1509) - ה'ר"פ (1520).

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה בן משה אלבוטיני · ראה עוד »

יהודה בן ניסים אבן מלכה

רבי יהודה בן ניסים אבן מלכה היה פילוסוף ומקובל יהודי, שחי ופעל במרוקו באמצע המאה ה-13 (תחילת האלף השישי לפי הלוח העברי).

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה בן ניסים אבן מלכה · ראה עוד »

יהודה בן חנין

רבי יהודה בן חנין (סביב ה'ש', 1540 - לפני ה'שע"ט, 1619) היה מקובל ופרשן מקראי שפעל במרוקו ובאלג'יריה במאה השש עשרה והשבע העשרה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה בן חנין · ראה עוד »

יהודה בן גרים

יהודה בן גרים היה חכם בן הדור החמישי לתנאים, מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה בן גרים · ראה עוד »

יהודה בריאל

רבי יהודה בריאל (ת"ג – תפ"ב; 1643 – 1722) היה מרבני העיר מנטובה ומגדולי חכמי איטליה בדורו, לחם בשבתאות ועמד לימין החכם צבי במלחמתו בנחמיה חיון.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה בריאל · ראה עוד »

יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה החסיד · ראה עוד »

יהודה החסיד (ירושלים)

רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה החסיד (ירושלים) · ראה עוד »

יהודה יפרח

יהודה יפרח (נולד בשנת תשל"ו 1976) הוא עיתונאי וראש הדסק המשפטי של העיתון "מקור ראשון".

חָדָשׁ!!: קבלה ויהודה יפרח · ראה עוד »

יואל אבן שועיב

רבי יואל אִבְּן שׁוּעֵיב (1455, ה'רט"ו– 1510, ה'ר"ע) היה רב ודרשן באזורים אראגון ונווארה שבספרד בתקופה שלפני הגירוש.

חָדָשׁ!!: קבלה ויואל אבן שועיב · ראה עוד »

יואל קלופט

הרב יואל קלופט (1906, תרס"ו - 2 במרץ 1985, ט' באדר תשמ"ה) היה אב"ד בחיפה ומקובל.

חָדָשׁ!!: קבלה ויואל קלופט · ראה עוד »

יואב אלשטיין

יואב אלשטיין (נולד ב-27 בנובמבר 1932) הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, שעסק במחקר הסיפור החסידי, הוא ייסד את תחום התימטולוגיה של ספרות עם ישראל, שבמסגרתו נכתבו מחקרים רבים, והאנציקלופדיה של הסיפור היהודי, היא אחד ממפעליו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויואב אלשטיין · ראה עוד »

יואכים מפיורה

פרסקו של יואכים מפיורה שנעשה ב-1573 בקתדרלת סנטה סוורינה שבקלבריה יואכים מפיוֹרֶה (לעיתים יואכים איש פיורה; באיטלקית: Gioacchino da Fiore, בלטינית: Ioachim Florensis; 1135 - 30 במרץ 1202) היה תאולוג ומיסטיקן.

חָדָשׁ!!: קבלה ויואכים מפיורה · ראה עוד »

יום טוב של ראש השנה תרס"ו

יום טוב של ראש השנה תרס"ו הוא שמה של סדרת מאמרים ('המשך', בעגה החב"דית) בת שישים מאמרי חסידות, שנכתבו על ידי אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות ה'תרס"ו-ה'תרס"ח (1906-1908).

חָדָשׁ!!: קבלה ויום טוב של ראש השנה תרס"ו · ראה עוד »

יום טוב ליפמן מילהויזן

ספר נצחון של רבי יום טוב ליפמן מילהויזן רבי יום טוב ליפמן מילהויזן (מכונה גם: טביומי; נפטר בה'קפ"א, ~1421) היה רב ופוסק הלכה אשכנזי בסוף תקופת הראשונים (ראשית המאה ה-15), נודע בשל ספרו "ספר נצחון".

חָדָשׁ!!: קבלה ויום טוב ליפמן מילהויזן · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: קבלה ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יונתן מאיר

יונתן מאיר, מרכז זלמן שזר, 2017 יונתן מאיר (Jonatan Meir; נולד ב-1975) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל על-שם גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: קבלה ויונתן מאיר · ראה עוד »

יונתן סאגיס

רבי יונתן סאגיס (או סאגיש. נפטר בשנת 1622) היה מקובל צפתי, מתלמידיו של האר"י שכונו "גורי האר"י".

חָדָשׁ!!: קבלה ויונתן סאגיס · ראה עוד »

יוסף ממן

הרב יוסף ממן (כונה בפי יהודי פרס ובוכרה "יוסף המערבי"; 1752 לערך (לפי מקורות אחרים 1741) - כ"ג בכסלו ה'תקפ"ג, 7 בדצמבר 1822) היה שד"ר ארץ ישראלי שחי בסוף המאה ה-18, רב ומנהיג הקהילה היהודית בבוכרה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף ממן · ראה עוד »

יוסף אנג'לט

רבי יוסף אנג'לט היה מקובל ספרדי, שפעל בתחילת המאה ה-14 ובמיוחד בעיר סרגוסה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף אנג'לט · ראה עוד »

יוסף ארזין

רבי יוסף ארזין היה ממקובלי צפת, ומחשובי תלמידי האר"י שימש כשד"ר צפת בשאלוניקי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף ארזין · ראה עוד »

יוסף אלקובי

הרב יוסף אלקובי בלימוד בישיבה הרב יוסף אלקובי (ה'תרט"ז, 1856 - י"א בחשוון תש"א, 1940) היה מקובל, פוסק וראש ישיבה במרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף אלקובי · ראה עוד »

יוסף אלבו

רבי יוסף אַלְבּוֹ (קודם ה'ק"ם (1380) – ה'ר"ד (1444) בקירוב) היה רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף אלבו · ראה עוד »

יוסף אבן אביתור

רב יוסף בן יצחק בן שטנאת בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד במצרים ובסוריה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף אבן אביתור · ראה עוד »

יוסף אבן טבול

רבי יוסף אבן טבול (? - 1616), המכונה גם המערבי או המוגרבי, נולד ככל הנראה באזור המגרב (צפון אפריקה) במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף אבן טבול · ראה עוד »

יוסף אביב"י

יוסף אביב"י (נולד בשנת 1951) הוא ביבליוגרף וחוקר קבלה ביד יצחק בן-צבי בירושלים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף אביב"י · ראה עוד »

יוסף אוחיון (רב)

הרב יוסף אוחיון (1886–1956) היה דיין, מקובל ורבן של הקהילות היהודיות באיתזראר ובתיזנית שבמרוקו, ומחבר הספר "אבקת רוכל".

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף אוחיון (רב) · ראה עוד »

יוסף איש רוסהיים

רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (סביבות 1478–1554), מכונה: רבי יוסלמן; בגרמנית: Josel von Rosheim, היה שתדלן יהודי בחצרות קיסרי גרמניה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף איש רוסהיים · ראה עוד »

יוסף סאמיגה

רבי יוסף סאמיגה (נפטר בט"ו בסיוון ה'שפ"ט, 6 ביוני 1629) היה רב, ראש ישיבה ומקובל טורקי בן המאות ה-16 וה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף סאמיגה · ראה עוד »

יוסף ענגיל

הרב יוסף ענגיל (כתיב יידי, קרי: אֶנגֶל) (ה'תרי"ט, 1858 - א' בחשוון ה'תר"ף, 1919) היה מחבר ספרות תורנית-למדנית, ראש ישיבה ורבה של העיר קראקא שבפולין.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף ענגיל · ראה עוד »

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף פרל · ראה עוד »

יוסף צבי רימון

יוסף צבי (י"צ) רימון (י"ח בסיוון תרמ"ט, 17 ביוני 1889 – ו' בטבת תשי"ט, 17 בדצמבר 1958) היה משורר וסופר עברי דתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף צבי רימון · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף רייזין

הרב יוסף רייזין (בחלק מהמקורות מופיע כרוזין; נפטר בכ"ה בטבת ה'תרמ"ה, 1885) היה מגדולי התורה של ליטא שהתפרסם כראב"ד טלז וסלונים וכמחברם של כמה ספרי שו"ת חשובים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף רייזין · ראה עוד »

יוסף שלמה דלמדיגו

רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו (Delmedigo; דלמדיגו – שיבוש המילה "דל מדיקו", שפירושה "הרופא" בלטינית) (כרתים, כ"ה בסיוון ה'שנ"א, 1591 – פראג, י"ד בתשרי ה'תט"ז, 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף שלמה דלמדיגו · ראה עוד »

יוסף שלמה דיין

הרב יוסף שלמה דיין (ה'תרפ"ד, 1924 – ט בתמוז ה'תשמ"ה, 28 ביוני 1985) היה מקובל ומאתר קברי צדיקים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף שלמה דיין · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

יוסף שטרן (רב)

הרב יוסף (יוסי) שטרן (נולד בשנת 1971) הוא ראש ישיבת ההסדר עכו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף שטרן (רב) · ראה עוד »

יוסף שורץ

יוסף (יוסי) שוָרץ (נולד ב- 12 בינואר 1965) הוא פרופסור חבר לפילוסופיה של המדעים וראש בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף שורץ · ראה עוד »

יוסף ליב זוסמן

הרב יוסף ליב זוסמן (י"ב בטבת תרפ"ג; 31 בדצמבר 1922 - ד' בטבת תש"ס; 13 בדצמבר 1999) היה רב ומקובל ירושלמי, מתלמידיו של הרב יעקב משה חרל"פ ומעורכי כתביו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף ליב זוסמן · ראה עוד »

יוסף טולדאנו

משה קליין, הרב יאיר גזבר והרב אבינועם זומר הרב יוסף טולדאנו (נולד בתש"ט) הוא הרב של גבעת זאב, תלמידו המובהק של הרב הנזיר ומוציא לאור של חלק מספריו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף טולדאנו · ראה עוד »

יוסף חמיץ

רבי יוסף חמיץ (Camis; בכתבי מקובלי זמנו נכתב לעיתים בקיצור: הרי"ח) היה רב, פילוסוף, רופא, ומקובל מחכמי יהדות איטליה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף חמיץ · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף חיים שרבני

רבי יוסף חיים שרבני (ה'תרס"ז – י"א בניסן ה'תשל"ט) היה ר"מ בישיבת פורת יוסף, ומקים ישיבת המקובלים אמת ושלום.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף חיים שרבני · ראה עוד »

יוסף חיים ירושלמי

יוסף חיים ירושלמי (באנגלית: Yosef Hayim Yerushalmi&רלמ;; 1932 - 8 בדצמבר 2009) היה חוקר ההיסטוריה של עם ישראל, פרופסור באוניברסיטאות קולומביה והרווארד.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף חיים ירושלמי · ראה עוד »

יוסף בן-שלמה

יוסף בן שלמה (1930 - 21 באפריל 2007) היה חוקר בתחום הקבלה והפילוסופיה, תחום התמחותו היה הפילוסופיה של הדת, והוא קנה שם עולמי במומחיותו למשנת הפילוסוף ברוך שפינוזה, אשר לכמה מספריו כתב מבואות חשובים.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף בן-שלמה · ראה עוד »

יוסף בר-יוסף

יוסף בר-יוסף (11 בינואר 1933 – 15 באוקטובר 2021) היה מחזאי, סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף בר-יוסף · ראה עוד »

יוסף ברמסון

הרב יוסף ברמסון (ה'תרצ"ה, 1935 – ח' באדר ב' ה'תשפ"ב, 11 במרץ 2022) היה מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה קוק.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף ברמסון · ראה עוד »

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף בכור שור · ראה עוד »

יוסף ג'יקטיליה

רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה (ה'ח', 1248 – ה'ס"ה, 1305 או 1325) היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף ג'יקטיליה · ראה עוד »

יוסף גנאסיא

הרב יוסף בן דוד גנאסיא (23 בנובמבר 1879–7 ביולי 1962) היה דיין, פוסק, מתרגם, משורר והוגה דעות מהעיר קונסטנטין שבאלג'יריה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף גנאסיא · ראה עוד »

יוסף דן

יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף דן · ראה עוד »

יוסף דלה ריינה

רבי יוסף דלה-ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שחי בספרד או בצפון אפריקה, ועסק בקבלה מעשית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף דלה ריינה · ראה עוד »

יוסף דוד (רב)

רבי יוסף דוד (ה'ת"כ, 1660, סלוניקי - ב' בכסלו ה'תצ"ז, 1736) היה אב בית דין, ראש ישיבה ורב הקהילה היהודית בסלוניקי ומחבר שו"ת בית דוד.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף דוד (רב) · ראה עוד »

יוסף דוד טייטלבוים

רבי יוסף דוד טייטלבוים (נולד בב' באלול תשט"ז, 9 באוגוסט 1956) הוא האדמו"ר מסאסוב בקריית ישמח משה בגני תקווה מאז תשכ"ו (1966).

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף דוד טייטלבוים · ראה עוד »

יוסף הבא משושן הבירה

יוסף הבא משושן הבירה או יוסף מחמדן היה מקובל שחי ופעל בקסטיליה (ספרד) בין המחצית השנייה של המאה ה-13 למחצית הראשונה של המאה ה-14, לפי המחקר העדכני נהוג לזהותו כחבר בחוגו של משה די לאון, מפרסם ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף הבא משושן הבירה · ראה עוד »

יוסף וייס (חוקר)

יוסף (גיאורג) וייס (באנגלית: Joseph George Weiss; 10 באוגוסט 1918 – 25 באוגוסט 1969) היה חוקר חסידות וקבלה, תלמידו של גרשום שלום.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף וייס (חוקר) · ראה עוד »

יוסף כנאפו

הרב יוסף כנאפו (ה'תקפ"ג, 1823 – ל' בחשון ה'תרס"א, 20 בדצמבר 1900) היה רב ומקובל, מרבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף כנאפו · ראה עוד »

יוסף ינון פנטון

יוסף ינון פנטון (באנגלית: Paul Fenton; פול פנטון) (נולד ב-1951) הוא היסטוריון ומזרחן יהודי צרפתי - בריטי, פרופסור ללימודי המזרח התיכון ומדעי היהדות באוניברסיטת סורבון שמתמחה בחקר יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף ינון פנטון · ראה עוד »

יוסף יהודה חכים

שלט בכניסה למערת הקבורה שבה קבור הרב חכים הרב יוסף יהודה (יאודה) חכים (ה'תק"ף, 1820 - י"ח בכסלו ה'תרנ"ז, 23 בנובמבר 1896) היה רב ומקובל, שכיהן במשרת החכם באשי של איזמיר לתקופה קצרה ולאחר מכן היה חכם באשי בצפת ורבה הראשי של העדה הספרדית בעיר.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף יהודה חכים · ראה עוד »

יוסף יוזל הורוביץ

רבי יוסף יוזל הורוביץ (1850, פלונגה – י"ז בכסלו ה'תר"ף, 9 בדצמבר 1919, קייב), מגדולי מפיצי תנועת המוסר, תלמידו של הרב ישראל מסלנט, ומייסד ישיבת נובהרדוק, שביססה את בניית אישיותם של חניכיה על מוסר ועבודת מידות מעשית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוסף יוזל הורוביץ · ראה עוד »

יוספה אבן-שושן

יוספה אבן-שושן (נולדה ב-25 בינואר 1965) היא מחזאית ובמאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוספה אבן-שושן · ראה עוד »

יורם יעקבסון

יורם יעקבסון יורם יעקבסון (27 בנובמבר 1944 – 16 באפריל 2017) היה מבכירי חוקרי הקבלה והחסידות ומחבר ספרים פופולריים בתחומים אלו.

חָדָשׁ!!: קבלה ויורם יעקבסון · ראה עוד »

יוחנן אלימנו

יוחנן אלימנו (באיטלקית: Yohanan Alemanno; 1435 – 1504) היה פילוסוף, מקובל, מורה ופרשן מקרא יהודי, שחי בפירנצה ובמנטובה שבאיטליה בראשית תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוחנן אלימנו · ראה עוד »

יובל אשרוב

יובל הכהן אשרוב (נולד ב-1959) הוא מייסד שיטות לרפואה אלטרנטיבית, תזונה ופסיכולוגיה פסאודו-מדעיות, המבוססות בין השאר על פרשנותו לתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: קבלה ויובל אשרוב · ראה עוד »

יובל דיין (תסריטאי)

יובל שמעון דיין (נולד ב-4 באפריל 1968) הוא יועץ אסטרטגי ותסריטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: קבלה ויובל דיין (תסריטאי) · ראה עוד »

יובל הררי (חוקר מאגיה)

יובל הררי (נולד ב-1957) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: קבלה ויובל הררי (חוקר מאגיה) · ראה עוד »

יוהאן קמפר

כתב היד המקורי אצוּר בספריית אוניברסיטת אופסלה, שוודיה יוהאן קֶמפֶּר (בגרמנית: Johan Christian Jacob Kemper; בעברית: משה בן אהרון הכהן; 1670, קרקוב, פולין – 1716, אופסלה, שוודיה) היה יהודי שבתאי, שהמיר את דתו לנצרות לותרנית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוהאן קמפר · ראה עוד »

יוהנס רויכלין

רויכלין בקרב דמויות בולטות בנות זמנו, תחריט אנטי-קתולי, שטרסבורג, 1521 "De arte cabbalistica", הגנאו 1530, עמוד השער עם סמלו של רויכלין יוהנס רויכלין (בגרמנית: Johannes Reuchlin; 29 בינואר 1455 פפורצהיים – 30 ביוני 1522 שטוטגרט, נודע גם בתור יוהאן רויכלין ובכינויו היווני קפניון), היה פילוסוף והומניסט גרמני, מראשי ההבראיזם, החקר הנוצרי של העברית והיהדות.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוהנס רויכלין · ראה עוד »

יוכי ברנדס

יוכי (יוכבד) ברנדס (נולדה ב-19 בפברואר 1959) היא סופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: קבלה ויוכי ברנדס · ראה עוד »

יכין ובועז

יכין ובועז בחזית בית המקדש יָכִין ובֹעַז הם שמות שני עמודי הנחושת שלפי המקרא הקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: קבלה ויכין ובועז · ראה עוד »

ייחוד השם

ביהדות, ייחוד השם או אמונת היחוד היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באל אחד ויחיד, ללא שיתוף כלל.

חָדָשׁ!!: קבלה וייחוד השם · ראה עוד »

ייבום

מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.

חָדָשׁ!!: קבלה וייבום · ראה עוד »

100 מושגי יסוד

100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט.

חָדָשׁ!!: קבלה ו100 מושגי יסוד · ראה עוד »

1240

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קבלה ו1240 · ראה עוד »

15 במרץ

15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: קבלה ו15 במרץ · ראה עוד »

16 באפריל

16 באפריל הוא היום ה-106 בשנה (107 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: קבלה ו16 באפריל · ראה עוד »

18 בנובמבר

18 בנובמבר 1978 - רצח ליאו ראיין בידי מקדש העם מוביל להתאבדות ההמונית בג'ונסטאון שבה 909 אנשים מתו. בתמונה נראים חיילים אמריקאים סוחבים ארונות קבורה ובהם קבורים קורבנות ג'ונסטאון 18 בנובמבר הוא היום ה-322 בשנה, (323 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: קבלה ו18 בנובמבר · ראה עוד »

1992 בישראל

1992 בישראל (ה'תשנ"ב - ה'תשנ"ג) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 44 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: קבלה ו1992 בישראל · ראה עוד »

21 באפריל

21 באפריל הוא היום ה-111 בשנה (112 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: קבלה ו21 באפריל · ראה עוד »

21 בפברואר

21 בפברואר הוא היום ה-52 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: קבלה ו21 בפברואר · ראה עוד »

23 ביולי

23 ביולי הוא היום ה-204 בשנה (205 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: קבלה ו23 ביולי · ראה עוד »

25 ביולי

25 ביולי הוא היום ה-206 בשנה (207 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: קבלה ו25 ביולי · ראה עוד »

26 (מספר)

בית מספר 26 ברחוב ביאליק בתל אביב 26 (במילים בלשון זכר: עשרים וששה; בלשון נקבה: עשרים ושש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 25 והבא לפני 27.

חָדָשׁ!!: קבלה ו26 (מספר) · ראה עוד »

42 (מספר)

42 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושניים; בלשון נקבה: ארבעים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 41 והבא לפני 43.

חָדָשׁ!!: קבלה ו42 (מספר) · ראה עוד »

5 בדצמבר

5 בדצמבר הוא היום ה-339 בשנה (340 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: קבלה ו5 בדצמבר · ראה עוד »

666 (מספר)

666 הוא מספר טבעי הבא אחרי 665 ולפני 667.

חָדָשׁ!!: קבלה ו666 (מספר) · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: קבלה ו7 (מספר) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

קבלה מעשית, תורת הסוד, תורת הקבלה, תורה וקבלה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קבלה