גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
43 יחסים: מאיר רוזנבוים (פרמישלאן), מנחם נחום דוב בר פרידמן, אלעזר אבוחצירא, אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ, אלימלך שפירא (גרודז'יסק), אלימלך לאווי, אלימלך לאווי (הראשון), אברהם לנדא, אברהם יהושע השיל וינברג, אדמו"ר, אוצרות יהודיים, נפתלי הורוביץ (מעליץ), נחום דב ברייאר, פרנץ קפקא, פתקה (חסידות), פדיון, פדיון (חסידות), צדיק, קויטל, שמירה (חסידות), שם קלינברג, שרה רוקח, שלמה גולדמן, שושלת בעלז, תנועת החסידות, חסידות סטרופקוב, חסידות ויז'ניץ, חיים אריה ארלנגר, חיים אלעזר שפירא, ברוך ממז'יבוז', ברכה (מנהג דתי), בית יעקב, הטמנת פתקים בכותל המערבי, הגניזה החרסונית, יעקב שמשון הגר, יצחק מאיר מורגנשטרן, ישראל מרדכי טברסקי, ישראל אלימלך אונגר, ישראל שלום יוסף פרידמן, יששכר דוב קהאן, ישכר דב רוקח, יהודה לייב משפולי, יהודה הורוביץ (סטוטשין).
מאיר רוזנבוים (פרמישלאן)
רבי מאיר רוזנבוים (נולד בי"ט באדר א' תשי"ט, 27 בפברואר 1959) הוא האדמו"ר מפרמישלאן.
חָדָשׁ!!: קוויטל ומאיר רוזנבוים (פרמישלאן) · ראה עוד »
מנחם נחום דוב בר פרידמן
רבי מנחם נחום דב בער פרידמן (מכונה 'רבי נחום בערניו', ה'תר"ג – כ"ז באב ה'תרמ"ג), היה מאספני הספרים העבריים החשובים במאה ה-19, היה מיועד להיות האדמו"ר מסדיגורה.
חָדָשׁ!!: קוויטל ומנחם נחום דוב בר פרידמן · ראה עוד »
אלעזר אבוחצירא
הרב אלעזר אבוחצירא (כונה באבא אלעזר; 9 באוגוסט 1948, ד' באב ה'תש"ח – 29 ביולי 2011, כ"ז בתמוז ה'תשע"א) היה רב ומקובל.
חָדָשׁ!!: קוויטל ואלעזר אבוחצירא · ראה עוד »
אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ
רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ (בקצרה: רבי אלטר או ר' אלטר'ל; ג' בחשוון ה'תרמ"ה 1885 – ז' באדר ב' ה'תש"ג) היה האדמו"ר האחרון בחסידות דז'יקוב, נרצח בשואה.
חָדָשׁ!!: קוויטל ואלטר יחזקאל אליהו הורוביץ · ראה עוד »
אלימלך שפירא (גרודז'יסק)
רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.
חָדָשׁ!!: קוויטל ואלימלך שפירא (גרודז'יסק) · ראה עוד »
אלימלך לאווי
הרב אלימלך סג"ל לאווי (נולד בניסן תשכ"ב, 1962) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות טאהש והחמישי בשושלת.
חָדָשׁ!!: קוויטל ואלימלך לאווי · ראה עוד »
אלימלך לאווי (הראשון)
רבי אלימלך סג"ל לאווי (1865-1942) היה הרב, אב בית דין וריש מתיבתא של קהילת נירטאש ("טאש" בפי היהודים), והאדמו"ר השני מטאש.
חָדָשׁ!!: קוויטל ואלימלך לאווי (הראשון) · ראה עוד »
אברהם לנדא
רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'; תקמ"ד, 1784 - ה' באדר א' תרל"ה, 1875) היה רב, פוסק ואדמו"ר במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: קוויטל ואברהם לנדא · ראה עוד »
אברהם יהושע השיל וינברג
רבי אברהם יהושע השיל וינברג (ה'תרנ"ח, 1898 – כ"ד בניסן ה'תשל"ח, 1978) היה אדמו"ר של חלק מחסידות סלונים, ומחבר סדרת הספרים האנציקלופדית "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר".
חָדָשׁ!!: קוויטל ואברהם יהושע השיל וינברג · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: קוויטל ואדמו"ר · ראה עוד »
אוצרות יהודיים
אוצרות יהודיים ואידישע אוצרות הם שמם של תקליטורים של אברהם פריד, ביידיש ובעברית, 2 תקליטורים בכל שפה; ובהם הוא שר לקט משירי הרב יום טוב עהרליך.
חָדָשׁ!!: קוויטל ואוצרות יהודיים · ראה עוד »
נפתלי הורוביץ (מעליץ)
רבי נפתלי הורוביץ (כונה: רבי נפתלי מעליצער) (ד' בטבת תר"ה - י"ח בתשרי תרע"ו) היה האדמו"ר השלישי ממעליץ.
חָדָשׁ!!: קוויטל ונפתלי הורוביץ (מעליץ) · ראה עוד »
נחום דב ברייאר
האדמו"ר האדמו"ר מבויאן בעת עריכת טיש, סוכות ה'תשס"ט, 2009 רבי נַחוּם דֹּב ברייאר (נולד בז' בניסן תשי"ט, 15 באפריל 1959) הוא האדמו"ר הנוכחי מבויאן, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונשיא קופת מעות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קוויטל ונחום דב ברייאר · ראה עוד »
פרנץ קפקא
פרנץ קפקא (בגרמנית: Franz Kafka, שם יהודי: אנשיל; 3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924) היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: קוויטל ופרנץ קפקא · ראה עוד »
פתקה (חסידות)
#הפניה קוויטל.
חָדָשׁ!!: קוויטל ופתקה (חסידות) · ראה עוד »
פדיון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קוויטל ופדיון · ראה עוד »
פדיון (חסידות)
בתנועת החסידות, פדיון (או פדיון נפש; בחסידות חב"ד מכונה מעות פ"נ, או דמי פ"נ) הוא סכום כסף המוגש מחסידים לרבותיהם האדמו"רים, לרוב יחד עם הגשת קוויטל לאדמו"ר.
חָדָשׁ!!: קוויטל ופדיון (חסידות) · ראה עוד »
צדיק
צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.
חָדָשׁ!!: קוויטל וצדיק · ראה עוד »
קויטל
#הפניה קוויטל.
חָדָשׁ!!: קוויטל וקויטל · ראה עוד »
שמירה (חסידות)
גביע שמורות קודש ממטבעות שקיבל החסיד יעקב יוסף גרשטיין מהאדמו"ר מבויאן 1930 שמירה הוא מטבע שאדמו"רים נוהגים לחלק לחסידיהם לשם שמירה מעין הרע.
חָדָשׁ!!: קוויטל ושמירה (חסידות) · ראה עוד »
שם קלינברג
רבי שם קלינברג (בערך תר"ל, 1870 - כ"ח ניסן תש"ג, 1943) היה מקובל ושימש כאדמו"ר מזאלושיץ משושלת חסידות קומרנא.
חָדָשׁ!!: קוויטל ושם קלינברג · ראה עוד »
שרה רוקח
הרבנית שרה רוקח (נולדה בכ"ח בחשוון תש"ז, 1946) היא אשת האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלז, ובתו של האדמו"ר הקודם מוויז'ניץ, רבי משה יהושע הגר.
חָדָשׁ!!: קוויטל ושרה רוקח · ראה עוד »
שלמה גולדמן
קול ישראל. 10 במאי 1945 רבי שלמה גולדמן (תרכ"ט - כ"ו באייר תש"ה, 1869 – מאי 1945), מכונה ר' שלומק'ע, היה האדמו"ר הרביעי של חסידות זוועהיל, ומקים חסידות זוועהיל בארץ ישראל, בן נין לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמידו של הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: קוויטל ושלמה גולדמן · ראה עוד »
שושלת בעלז
שושלת בעלז היא שושלת חסידית שיסודה מרבי שלום רוקח.
חָדָשׁ!!: קוויטל ושושלת בעלז · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: קוויטל ותנועת החסידות · ראה עוד »
חסידות סטרופקוב
חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה.
חָדָשׁ!!: קוויטל וחסידות סטרופקוב · ראה עוד »
חסידות ויז'ניץ
בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
חָדָשׁ!!: קוויטל וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »
חיים אריה ארלנגר
הרב חיים אריה ארלנגר (נכתב: ערלאנגער;כ"א בניסן תרפ"ד, 1924 – ט"ו בכסלו תשמ"ח, 1988) היה מקובל חרדי שווייצרי.
חָדָשׁ!!: קוויטל וחיים אריה ארלנגר · ראה עוד »
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: קוויטל וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »
ברוך ממז'יבוז'
הרב ברוך ממז'יבוז' (ה'תקי"ז, 1757 – י"ח בכסלו ה'תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר בדור השלישי לחסידות.
חָדָשׁ!!: קוויטל וברוך ממז'יבוז' · ראה עוד »
ברכה (מנהג דתי)
יצחק מברך את יעקב. מאת גוברט פלינק, 1638. יהודי מברך יהודי ברחבת הכותל המערבי ברכה היא מנהג דתי שמהותו הענקת מזל טוב, באמצעות מחווה מילולית או גופנית.
חָדָשׁ!!: קוויטל וברכה (מנהג דתי) · ראה עוד »
בית יעקב
כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: קוויטל ובית יעקב · ראה עוד »
הטמנת פתקים בכותל המערבי
הטמנת פתקים בכותל המערבי היא מנהג של בקשות כתובות המופנות לבורא עולם, ששמים אותן בחרכים בין אבני הכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: קוויטל והטמנת פתקים בכותל המערבי · ראה עוד »
הגניזה החרסונית
הגניזה החֵרְסונית או גניזת חֵרְסון הם כינויו של אוסף גדול של כתבי יד ותשמישי קדושה שעל פי הטענה היו שייכים לרבנים ואדמו"רים חסידיים שונים בני המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
חָדָשׁ!!: קוויטל והגניזה החרסונית · ראה עוד »
יעקב שמשון הגר
רבי יעקב שמשון הגר (ביידיש: האגער או האגר, ה'תקע"ג – י"ט באדר ה'תר"ם) היה האדמו"ר השלישי בחסידות קוסוב.
חָדָשׁ!!: קוויטל ויעקב שמשון הגר · ראה עוד »
יצחק מאיר מורגנשטרן
הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בכ"ז בכסלו ה'תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, בשנים האחרנות מכונה האדמו"ר מתורת חכם.
חָדָשׁ!!: קוויטל ויצחק מאיר מורגנשטרן · ראה עוד »
ישראל מרדכי טברסקי
רבי ישראל מרדכי טברסקי (ז' בסיוון ה'תרפ"ט, 15 ביוני 1929 – כ"ב בסיוון ה'תשס"ד, 11 ביוני 2004) היה האדמו"ר מרחמסטריווקה בישראל.
חָדָשׁ!!: קוויטל וישראל מרדכי טברסקי · ראה עוד »
ישראל אלימלך אונגר
רבי ישראל אלימלך אונגר (ה'תק"ף – ז' באלול ה'תרכ"ז) נכדו של הרב מרדכי דוד אונגר אבי חסידות דומברובה.
חָדָשׁ!!: קוויטל וישראל אלימלך אונגר · ראה עוד »
ישראל שלום יוסף פרידמן
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (י"ג בתשרי תרט"ז, 1855 -כ"ג בניסן תרפ"ג, 1923, הפאר ישראל) היה האדמו"ר השני מבוהוש.
חָדָשׁ!!: קוויטל וישראל שלום יוסף פרידמן · ראה עוד »
יששכר דוב קהאן
הרב יששכר דוב בער קאהן (ה'תק"ץ – ג' באייר ה'תרפ"ג, 1830–1923) היה רב הונגרי ופוסק הלכה אשר שימש בין השאר כרבה של וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: קוויטל ויששכר דוב קהאן · ראה עוד »
ישכר דב רוקח
רבי ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו.
חָדָשׁ!!: קוויטל וישכר דב רוקח · ראה עוד »
יהודה לייב משפולי
רבי יהודה לֵיְבּ משפולי, שנודע כסבא משפּוֹלי (יידיש: דּעֶר שפאלער זֵיידֶע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 – ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811) היה צדיק חסידי והמגיד מישרים של הקהילה היהודית בשפולי בראשיתה של תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: קוויטל ויהודה לייב משפולי · ראה עוד »
יהודה הורוביץ (סטוטשין)
רבי יהודה הורוביץ (י"ג בתמוז ה'תרנ"ב – ט' בחשוון ה'תשמ"ב) היה האדמו"ר השני מסטוטשין, ומייסד חצר סטוטשין בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: קוויטל ויהודה הורוביץ (סטוטשין) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קוויטל
