גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
71 יחסים: מניין השטרות, משפחת שונצינו, משפחת בניה הסופר, משה מזרחי (מקובל), משה אבן זברה, משה דאשקולה גירונדי, מלחמת מיתרידטס הראשונה, מגילת פירנצה, מגילת תענית, מיתוסים של מבול, אלפרד א. קנופף, אליאטס, אבא מרי בן קלונימוס, אהרן בן אשר, אהרן גימאני, אור השם, נסים ממרסיי, סעדיה עדני, ספר-דתא, עמוד שער, עזריאל דאיינה, עובדיה בן דוד, עובדיה הגר, פאראטקסט, פרסית, פרחיה בן ניסים, פרודיות לפורים, פתרון תורה, פורים, קללת ספרים, קודיקולוגיה, ר"ן, רשומה, רלב"ג, שמואל בן הושענא, תמר, מלכת גאורגיה, תנ"ך קניקוט, תרגום נאופיטי, תרגום דברי הימים, תלמוד בבלי, תומאס מלורי, תולדות הכנסייה (אוסביוס), טרנסטקסטואליות, חידושי הריטב"א, ברנרדינו אמיקו, ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בדיה גולאני, ביקורת נוסח המקרא, ביבליופיליה, גאורגיוס המרטולוס, ..., גיל מאה, גיגס, דפוס אברהם כונת, דגל מדפיסים, דוד הנגיד (השני), המדפיסים העליץ, הערוך הקצר, הכרוניקה של פרדגריוס, הכרוניקה של לברנטי, ויליאם טינדייל, כתר ארם צובא, כתר דמשק (1260), כתב יד מינכן 95, כתב יד קהיר, כתב יד ששון 1053, כתב יד לנינגרד, כל הדתות הן אחת, כבר נגשת, יעקב בן יצחק קורסונו, יצחק בן-צבי, יואל בן שמעון. להרחיב מדד (21 יותר) »
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
חָדָשׁ!!: קולופון ומניין השטרות · ראה עוד »
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: קולופון ומשפחת שונצינו · ראה עוד »
משפחת בניה הסופר
משפחת בניה הסופר הייתה משפחת סופרים, דהיינו מעתיקי ספרים, שפעלה בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 בצנעא, בירת תימן.
חָדָשׁ!!: קולופון ומשפחת בניה הסופר · ראה עוד »
משה מזרחי (מקובל)
רבי משה מזרחי הסופר (רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך.
חָדָשׁ!!: קולופון ומשה מזרחי (מקובל) · ראה עוד »
משה אבן זברה
רבי משה אבן זברה (בן זבארה, זבארו, זאברו, אבן זאברה; בערך ה'ר' 1440 - ה'ר"ס 1510), היה סופר סת"ם, מדקדק ופוסק הלכה מחכמי ספרד.
חָדָשׁ!!: קולופון ומשה אבן זברה · ראה עוד »
משה דאשקולה גירונדי
רבי משה בר שלמה דאשקולה גירונדי היה משורר ספרדי שחי בסוף המאה ה-13, אחיינו ותלמידו של רמב"ן.
חָדָשׁ!!: קולופון ומשה דאשקולה גירונדי · ראה עוד »
מלחמת מיתרידטס הראשונה
מלחמת מיתרידטס הראשונה (89 - 85 לפנה"ס) הייתה מלחמה שנערכה בין מיתרידטס השישי, מלך פונטוס לבין הרפובליקה הרומית, הראשונה מבין שלוש התנגשויות בין פונטוס לרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: קולופון ומלחמת מיתרידטס הראשונה · ראה עוד »
מגילת פירנצה
מגילת פירנצה היא מגילה מצוירת, המתוארכת לעשור השני של המאה ה-14 ומתארת את מסעו של עולה רגל יהודי, החוצה ממצרים לארץ ישראל, שתיהן במרחב הגיאו-תרבותי הממלוכי, ומתעד את דיוקנם המצויר של מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל אותם פקד.
חָדָשׁ!!: קולופון ומגילת פירנצה · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: קולופון ומגילת תענית · ראה עוד »
מיתוסים של מבול
מיתולוגיה ההינדואית, בגרסת המהאבהארטה. סיפורי מיתולוגיה ופולקלור של רבים מן העמים והקבוצות האתניות ברחבי העולם כוללים סיפרים מיתיים שבהם שיטפון גדול והרסני, דוגמת המבול בספר בראשית המקראי, מוחה את מרבית בני האדם, ולעיתים אף את בעלי החיים.
חָדָשׁ!!: קולופון ומיתוסים של מבול · ראה עוד »
אלפרד א. קנופף
אלפרד אברהם קְנוֹפּף האב (באנגלית וגרמנית: Alfred Abraham Knopf, 12 בספטמבר 1892 ניו יורק - 11 באוגוסט 1984) היה מוציא לאור יהודי אמריקאי, מייסד ההוצאה לאור "אלפרד א.
חָדָשׁ!!: קולופון ואלפרד א. קנופף · ראה עוד »
אליאטס
אַליַאטֶס (Alyattes) היה מלך לידיה (619-560 לפנה"ס), בנו של סאדיאטס מבית מרמנדי, נחשב מייסד הממלכה הלידית.
חָדָשׁ!!: קולופון ואליאטס · ראה עוד »
אבא מרי בן קלונימוס
רבי אַבָּא מָרִי בֶּן קָלוֹנִימוּס היה מדקדק עברי בימי הביניים, חי כנראה בראשית המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: קולופון ואבא מרי בן קלונימוס · ראה עוד »
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: קולופון ואהרן בן אשר · ראה עוד »
אהרן גימאני
אהרֹן גימאני (נולד בל' בסיוון ה'תשי"ד; 1 ביולי 1954) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: קולופון ואהרן גימאני · ראה עוד »
אור השם
אור השם (גם: אור ה' או אור יי) הוא חיבורו של רבי חסדאי קרשקש העוסק בפילוסופיה יהודית.
חָדָשׁ!!: קולופון ואור השם · ראה עוד »
נסים ממרסיי
רבי נסים ממרסיי היה פילוסוף יהודי שפעל במרסיי בתחילת המאה הארבע עשרה.
חָדָשׁ!!: קולופון ונסים ממרסיי · ראה עוד »
סעדיה עדני
רבי סעדיה בן דוד עדני היה חכם תימני בן המאה ה-15.
חָדָשׁ!!: קולופון וסעדיה עדני · ראה עוד »
ספר-דתא
הצגת קולופון במאגר (קולופון משנת 895) עמוד תוצאות חיפוש במאגר עמוד תוצאות חיפוש סטטיסטיקה במאגר ספר-דתא (או ספרדתא. באנגלית: SfarData) הוא מסד הנתונים הקודיקולוגי של מפעל הפלאוגרפיה העברית.
חָדָשׁ!!: קולופון וספר-דתא · ראה עוד »
עמוד שער
עמוד השער והציור מול השער שמולו במהדורה הראשונה של מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, משנת 1726. הטקסט כולל את כותרת היצירה, שמו של המחבר לכאורה "למיואל גוליבר" ומשלח ידו, מקום ההוצאה לאור, פרטי המוציא לאור ושנת ההוצאה. בעמוד ממול תמונתו של המחבר לכאורה, ולמעשה - תמונתו של המחבר ג'ונתן סוויפט. עמוד השער של ספר, עבודת תזה, יצירה מוזיקלית ושאר סוגי יצירות כתובות וכרוכות, הוא עמוד הקרוב לעטיפה הקדמית (לעיתים - העמוד הראשון), המציג בדרך כלל את כותרת היצירה ושם המחבר ולעיתים פרטים נוספים.
חָדָשׁ!!: קולופון ועמוד שער · ראה עוד »
עזריאל דאיינה
רבי עזריאל דאיינה (כנראה לפני ה'ר"ל, 1470 – ה'רצ"ו 1536, אחרי חודש שבט) היה רב מחכמי איטליה בראשית המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: קולופון ועזריאל דאיינה · ראה עוד »
עובדיה בן דוד
רבי עובדיה בן דוד בן עובדיה היה חכם ותוכן יהודי בן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: קולופון ועובדיה בן דוד · ראה עוד »
עובדיה הגר
עובדיה הגר (1070, אופידו לוקאנו, ממלכת סיציליה הנורמנית – 1150, צור (משוער), הח'ליפות הפאטמית) היה כומר ממוצא נורמני שהפך לגר צדק בתחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: קולופון ועובדיה הגר · ראה עוד »
פאראטקסט
פאראטקסט הוא מושג בפרשנות ספרותית.
חָדָשׁ!!: קולופון ופאראטקסט · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: קולופון ופרסית · ראה עוד »
פרחיה בן ניסים
רבינו פרחיה בן ניסים היה מחכמי פוסטט שבמצרים במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: קולופון ופרחיה בן ניסים · ראה עוד »
פרודיות לפורים
עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג. פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: קולופון ופרודיות לפורים · ראה עוד »
פתרון תורה
פתרון תורה (נקרא גם מדרש התורה) הוא ילקוט מדרשים על חמישה חומשי תורה שנערך ככל הנראה בבבל בתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: קולופון ופתרון תורה · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: קולופון ופורים · ראה עוד »
קללת ספרים
קללת ספרים הייתה שיטה רווחת למניעת גניבת כתבי יד בתקופת ימי הביניים באירופה.
חָדָשׁ!!: קולופון וקללת ספרים · ראה עוד »
קודיקולוגיה
קודיקולוגיה (מתוך המילה הלטינית: "קודקס") הוא מדע העוסק בחקר הספרים כאובייקטים פיזיים, בייחוד כתבי יד שנכתבו בצורת קודקס, על קלף או נייר.
חָדָשׁ!!: קולופון וקודיקולוגיה · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: קולופון ור"ן · ראה עוד »
רשומה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קולופון ורשומה · ראה עוד »
רלב"ג
רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.
חָדָשׁ!!: קולופון ורלב"ג · ראה עוד »
שמואל בן הושענא
רבי שמואל בן הושענא (מכונה גם רבי שמואל השלישי) היה פייטן ומשורר ארץ ישראלי ואחד ממנהיגי ישיבת ארץ הצבי בשלהי המאה העשירית ובתחילת המאה האחת עשרה.
חָדָשׁ!!: קולופון ושמואל בן הושענא · ראה עוד »
תמר, מלכת גאורגיה
גיאורגי השלישי, המלכה תמר וגאורגי הרביעי לאשה (מימין לשמאל) Uplistsikhe. אילוסטרציה משנות ה-80 של המאה ה-19 תמר בָּגְרַטְיוֹנִי (בגאורגית: თამარი, תָּמָרִי; או თამარ მეფე, תָּמָר מֶפֶּה; 1166 לערך - 18 בינואר 1213) הייתה מלכת ממלכת גאורגיה מ-1184 ועד למותה ב-1213.
חָדָשׁ!!: קולופון ותמר, מלכת גאורגיה · ראה עוד »
תנ"ך קניקוט
דוד המלך מתואר כ"מלך החרבות", ייתכן שהועתק מ-The Master of the Power of Women, סט קלפי משחק ספרדי יונה נבלע במעי הדגה המנורה (מימין) וכלי בית המקדש (משמאל) תנ"ך קניקוט (The Kennicott Bible, Ms Kennicott 1) הוא אחד מכתבי היד המפוארים ביותר בנמצא.
חָדָשׁ!!: קולופון ותנ"ך קניקוט · ראה עוד »
תרגום נאופיטי
תרגום נאופיטי (או ניאופטי), המכונה גם תרגום ירושלמי השלם, הוא תרגום ארמי-ארץ ישראלי לתורה.
חָדָשׁ!!: קולופון ותרגום נאופיטי · ראה עוד »
תרגום דברי הימים
תרגום דברי הימים, הידוע גם כתרגום רב יוסף, הוא תרגום ארמי לדברי הימים.
חָדָשׁ!!: קולופון ותרגום דברי הימים · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קולופון ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תומאס מלורי
איור של הצייר אוברי בירדסלי לספרו של מלורי "מות ארתור" (1894). סר תומַאס מַלורי (באנגלית: Thomas Malory; סביבות 1405 - 14 במרץ 1471) היה המחבר או המהדיר של "מות ארתור" ("Le Morte d'Arthur"), הגרסה הקאנונית ביותר של סיפורי המלך ארתור ואבירי השולחן העגול.
חָדָשׁ!!: קולופון ותומאס מלורי · ראה עוד »
תולדות הכנסייה (אוסביוס)
תולדות הכנסייה או היסטוריה כנסייתית (ביוונית: Ἐκκλησιαστικὴ ἱστορία; בלטינית: Historia Ecclesiastica או Historia Ecclesiae) הוא חיבור כרונולוגי שחיבר אוסביוס, בישוף קיסריה במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: קולופון ותולדות הכנסייה (אוסביוס) · ראה עוד »
טרנסטקסטואליות
טרנסטקסטואליות מוגדרת כ"התעלות" הטקסטואלית של הטקסט.
חָדָשׁ!!: קולופון וטרנסטקסטואליות · ראה עוד »
חידושי הריטב"א
חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: קולופון וחידושי הריטב"א · ראה עוד »
ברנרדינו אמיקו
מפת ירושלים בספרו של ברנרדינו אמיקו אמיקו; מכלול מבני כנסיית המולד בבית לחם אמיקו; חתך מבנה כנסיית הקבר בירושלים אמיקו; קבר רחל ברנרדינו אמיקו (Bernardino Amico da Gallipoli; 1576–1620) היה נזיר פרנציסקני ששהה בארץ ישראל בשנים 1593–1597 ותיעד בתרשימים ובכתובים את מבני המקומות הקדושים לנצרות בירושלים ובבית לחם.
חָדָשׁ!!: קולופון וברנרדינו אמיקו · ראה עוד »
ברכיה בן נטרונאי הנקדן
ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן (המכונה גם ר' קְרֶשְׂבּיהו הנקדן), חי ופעל בחציה השני של המאה ה-12, ואולי אף אל תוך המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: קולופון וברכיה בן נטרונאי הנקדן · ראה עוד »
בדיה גולאני
בֵּדִיָּה גּוּלָאנִי (גאורגית: ბედიის გულანი; בֶּדִיִּיס גּוּלָאנִי) הוא אוסף כתבי-יד בשפה הגאורגית מהמאות 17–18 שהועתק בכתב הנוסחורי בקתדרלת בדיה.
חָדָשׁ!!: קולופון ובדיה גולאני · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: קולופון וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
ביבליופיליה
ביבליופיל. ציור של קרל שפיצווג משנת 1850. ביבליופיליה היא אהבת ספרים.
חָדָשׁ!!: קולופון וביבליופיליה · ראה עוד »
גאורגיוס המרטולוס
גאורגיוס המרטולוס (ביוונית: Γεώργιος Ἁμαρτωλός) היה נזיר בקונסטנטינופוליס בזמן שלטונו של הקיסר הביזנטי מיכאל השלישי (842–867) ומחבר כרוניקה בעלת חשיבות.
חָדָשׁ!!: קולופון וגאורגיוס המרטולוס · ראה עוד »
גיל מאה
דיוקנאות של בני מאה פרי יצירתה של האמנית מרי ג'יין אלכסנדר, בגלריה העולמית של טולסה, אוקלהומה תרשים שמדגים את הסיכוי לשרוד עד גיל 100 בשנת 2013 גיל מאה הוא נקודת ציון בחייו של אדם, הזוכה לתשומת לב מיוחדת בחברה ובתרבות.
חָדָשׁ!!: קולופון וגיל מאה · ראה עוד »
גיגס
גיגס (מלך בין 687–652 לפנה"ס, במקור האשורי מכונה גוגו), מייסד השושלת המרמנדית של הממלכה הלידית (Lydia) ששכנה במערב מרכזה של אסיה הקטנה, בסביבות העיר איזמיר שבטורקיה של ימינו.
חָדָשׁ!!: קולופון וגיגס · ראה עוד »
דפוס אברהם כונת
טור אורח חיים דפוס אברהם כּוֹנָת (Conat) היה אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים בהיסטוריה.
חָדָשׁ!!: קולופון ודפוס אברהם כונת · ראה עוד »
דגל מדפיסים
פוסט, בסוף מהדורת כתבי ולריוס מקסימוס, 1471 דגל מדפיסים (באנגלית: Printer's Mark, סימן המדפיס) הוא סמליל שנועד לתת היכר בולט לספרים שנדפסו בידי מדפיס או בית דפוס מסוים, כדי להבדילם מספרי מדפיסים אחרים.
חָדָשׁ!!: קולופון ודגל מדפיסים · ראה עוד »
דוד הנגיד (השני)
רבי דוד בר' יהושע הנגיד היה נגיד הקהילות היהודיות במצרים ובסוריה, דור שישי לרמב"ם ובנו של רבי יהושע הנגיד.
חָדָשׁ!!: קולופון ודוד הנגיד (השני) · ראה עוד »
המדפיסים העליץ
דף השער של שו"ת רבי שלום שכנא מלובלין שהודפס על ידי יוהנס העליץ לאחר שהמיר את דתו. קרקוב שנת ה'ש'. המדפיסים הֶעלִיץ (או האליץ; בכתיב עברי: הליץ) היו שלושה אחים יהודיים בפולין של אמצע המאה ה-15, שייסדו את בית הדפוס היהודי הראשון בקרקוב בסביבות שנת ה'ר"ץ.
חָדָשׁ!!: קולופון והמדפיסים העליץ · ראה עוד »
הערוך הקצר
ספר הערוך הקצר (או ספר ערוך הקצור) הוא שמו של חיבור שנדפס לראשונה במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: קולופון והערוך הקצר · ראה עוד »
הכרוניקה של פרדגריוס
אוסביוס והירונימוס, שנת 715. הכרוניקה של פרדגריוס (בלטינית: Fredegarii Chronicorum) היא כרוניקה פרנקית מהמאה ה-7 שנכתבה כנראה בבורגונדיה או בסביבות העיר מץ.
חָדָשׁ!!: קולופון והכרוניקה של פרדגריוס · ראה עוד »
הכרוניקה של לברנטי
ממוזער הכרוניקה של לָבְרֶנְטי או הקודקס הלברנטי (ברוסית: לַבְרֶנְטְיֶבְסְקָיָה לְיֶטָפּיס- Лаврентьевская летопись) הוא אוסף כרוניקות שנכתב בשנת 1377 על קלף.
חָדָשׁ!!: קולופון והכרוניקה של לברנטי · ראה עוד »
ויליאם טינדייל
הדף הראשון של הבשורה על-פי יוחנן מתרגום טינדייל איור הוצאתו להורג מתוך "ספר המרטירים של פוקס" (1563). בפיו תפילה: "אלוהים, פתח את עיני מלך אנגליה" ויליאם טינדייל (באנגלית: William Tyndale; 1494 – 6 באוקטובר 1536) היה מלומד אנגלי, ממובילי הפרוטסטנטים בארצו ומתרגם התנ"ך והברית החדשה לאנגלית.
חָדָשׁ!!: קולופון וויליאם טינדייל · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: קולופון וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתר דמשק (1260)
כתר דמשק, ה'ך' (1260) עמודים מתוך כתר דמשק כתר דמשק (Ms. Heb. 790.
חָדָשׁ!!: קולופון וכתר דמשק (1260) · ראה עוד »
כתב יד מינכן 95
כתב יד מינכן 95 או כתב יד ש"ס פפערשא הוא כתב היד היחיד השלם של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: קולופון וכתב יד מינכן 95 · ראה עוד »
כתב יד קהיר
וויקישיתוף) קצר.
חָדָשׁ!!: קולופון וכתב יד קהיר · ראה עוד »
כתב יד ששון 1053
דף מתוך ספר שמות פרק כ״ב כתב יד ששון (כ״י ששון 1053 לשעבר, נקרא גם Geneva, Jacqui E. Safra, JUD 002 על שם בעליו הקודמים. סימונו המקובל בחקר המסורה הוא ש1) או קודקס ששון הוא העותק הקדום והשלם ביותר של התנ"ך העברי.
חָדָשׁ!!: קולופון וכתב יד ששון 1053 · ראה עוד »
כתב יד לנינגרד
אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.
חָדָשׁ!!: קולופון וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »
כל הדתות הן אחת
אחד משני הציורים הידועים של עמוד השער של "כל הדתות הן אחת", שהודפס ב-1795 בקירוב כל הדתות הן אחת (באנגלית: All Religions are One) היא סדרה של מכתמים פילוסופיים מאת האמן הבריטי ויליאם בלייק, שנכתבה בשנת 1788 כיצירות המשך לניסוייו הראשוניים בחריטת תבליטים ללא טקסט, כגון היצירה "בואו של האבדון" (1787).
חָדָשׁ!!: קולופון וכל הדתות הן אחת · ראה עוד »
כבר נגשת
עטיפת התרגום העברי של הספר. "כְּבְּרַ נַגַשְׂתּ" (בגעז: ክብረ ነገሥት, בעברית: "כבוד המלכים") הוא האפוס הלאומי החבשי הכתוב במקורו בגעז.
חָדָשׁ!!: קולופון וכבר נגשת · ראה עוד »
יעקב בן יצחק קורסונו
יעקב בן יצחק קורסונו, הידוע גם בשמות יעקב אלכוארסי, יעקוב קורסינו, יעקב בן אָבּי אברהם יצחק אל-קורסוּנו) היה אסטרונום יהודי בן המאה ה-14 שפעל בחצרו של מלך אראגון פדרו הרביעי.
חָדָשׁ!!: קולופון ויעקב בן יצחק קורסונו · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קולופון ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
יואל בן שמעון
איור של יואל בן שמעון בהגדת נירנברג הראשונה איור מתוך הגדת וושינגטון יואל בן שמעון, הידוע גם בשם פייבוש אשכנזי (נפטר בסביבות 1492) היה סופר ומאייר יהודי בן המאה ה-15 שפעל בגרמניה ובצפון איטליה.
חָדָשׁ!!: קולופון ויואל בן שמעון · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קולופון
