גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
76 יחסים: מניכאיזם, מרקוס אורליוס, מרד התפוצות, מלחמת העולם הראשונה, מחוזא, מיתרידטס השני, מלך פרתיה, אסיה הקטנה בתקופה הרומית, אפרהט, אקטסיפון, אקטיספון, ארנסט הרצפלד, אל-מאמון, ספטימיוס סוורוס, סלמאן הפרסי, סלאוקיה על החידקל, סורא, פרובינקיה מסופוטמיה, פיליפוס הראשון, צ'ארלס טאונסנד (קצין), קארוס, קארינוס, קרב א-סין (1915), קרב אווריאר, קרב נינווה, קרב קטסיפון (1915), קרב חרן, קרב הירמוך, קתוליקוס, קטיספון, קבר עזרא הסופר, קבר השייח' סלמן אל פארסי, שמעון בר סבא, שאפור השני, שנות ה-20 של המאה ה-7, שנות ה-80 של המאה ה-6, שנות ה-90 של המאה ה-2, תאה מוסה, מלכת פרתיה, טאק כסרא, טקלה הקדושה, טראיאנוס, ח'וסרו הראשון, ח'וסרו השני, חטרא, באבכ ח'ראמדין, בנד-י קיסר, בגדאד, ג'ון ניקסון (קצין), גלריוס, דמטריוס השלישי, דיוקלטיאנוס, ..., המאה ה-7, המצור על דמשק (634), המצור על ירושלים (636–637), המשמר הפרטוריאני, המלחמות הפרתיות, האימפריה הסאסאנית, האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה, האימפריה הפרתית, האימפריה הרומית, האינטרמצו האיראני, הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית, הלגיון הרביעי סקיתיקה, הדיוויזיה השישית "פונה" (צבא הודו הבריטית), הכנסייה האשורית, היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית, היסטוריה של אפגניסטן, היסטוריה של איראן, היסטוריה של עיראק, היסטוריה של האימפריה העות'מאנית, ורטן ממיקוניאן, יזדגרד השלישי, יחסי איראן–עיראק, יוליאנוס הכופר, 197, 233, 628. להרחיב מדד (26 יותר) »
מניכאיזם
כתב יד ובו כמרים מניכאיסטים כותבים בשולחנות שלהם, ממזרח סין מניכאיזם היא דת גנוסטית-דואליסטית עתיקה שפרחה בין המאה הרביעית לשישית ונקראה על שם נביאה-מייסדה, מַני.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ומניכאיזם · ראה עוד »
מרקוס אורליוס
מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אנטונינוס אוגוסטוס (בלטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus; 26 באפריל 121 – 17 במרץ 180) היה קיסר רומא משנת 161 עד ליום מותו בשנת 180 ופילוסוף ומהוגי הדעות הבולטים בתקופה המאוחרת של האסכולה הסטואית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ומרקוס אורליוס · ראה עוד »
מרד התפוצות
מרד התפוצות או מרד הגלויות (בלטינית: tumultus iudaicus; ביוונית:Ιουδαϊκός ταράχος; "התקוממות היהודים") היה מרד שבמהלכו התקוממו היהודים בקירנאיקה, קפריסין ואלכסנדריה כנגד הקיסר הרומי טראיאנוס, בעת שהוא היה במסע מלחמתי כנגד הפרתים.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ומרד התפוצות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מחוזא
הקשת הגדולה, 1932 מחוזא (בארמית גם: מדינאתא; בערבית: المدائن מדאין; בפרסית: مدائن) הייתה מטרופוליס באימפריה הבבלית, שהשתרעה לאורך גדת החידקל וכללה מספר ערים, ביניהן גם קטסיפון וסלאוקיה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ומחוזא · ראה עוד »
מיתרידטס השני, מלך פרתיה
מִיתְרִידָטֶס הַשֵּׁנִי (לעיתים מבוטא מִיהֶרְדָת) היה מלך (שאה) האימפריה הפרתית בין השנים 124–91 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ומיתרידטס השני, מלך פרתיה · ראה עוד »
אסיה הקטנה בתקופה הרומית
הרפובליקה הרומית ביססה את השפעתה במערב אסיה הקטנה בעקבות ניצחונה על הממלכה הסלאוקית בקרב מגנסיה בשנת 190 לפנה"ס, אך רק בשנת 133 לפנה"ס הקימה את הפרובינקיה הראשונה שלה באזור, פרובינקיה "אסיה".
חָדָשׁ!!: קטסיפון ואסיה הקטנה בתקופה הרומית · ראה עוד »
אפרהט
אפרהט (בסורית: ܐܦܪܗܛ; ביוונית עתיקה: Ἀφραάτης; בלטינית: Aphraates; 280 – 346) היה מחבר נוצרי סורי בן המאה השלישית מחדייב שבאימפריה הסאסאנית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ואפרהט · ראה עוד »
אקטסיפון
#הפניה קטסיפון.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ואקטסיפון · ראה עוד »
אקטיספון
#הפניה קטסיפון.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ואקטיספון · ראה עוד »
ארנסט הרצפלד
ארנסט הרצפלד ארנְסט אמיל הרצפלד (בגרמנית Ernst Emil Herzfeld; 23 ביולי 1879 - 20 בינואר 1948) היה ארכאולוג גרמני ממוצא יהודי, איראנולוג (מומחה לתולדות איראן).
חָדָשׁ!!: קטסיפון וארנסט הרצפלד · ראה עוד »
אל-מאמון
אבו ג'עפר עבדאללה אל-מאמון אבן הארון (ערבית: ابو جعفر عبدالله المأمون بن هارون) (786–833) היה הח'ליף העבאסי השביעי (במניין המסורתי).
חָדָשׁ!!: קטסיפון ואל-מאמון · ראה עוד »
ספטימיוס סוורוס
לוּקְיוּס סֶפְּטִימְיוּס סֶוֶורוּס (לטינית: Lucius Septimius Severus; 11 באפריל 145 – 4 בפברואר 211) היה קיסר רומא מ-9 באפריל 193 ועד מותו ב-211.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וספטימיוס סוורוס · ראה עוד »
סלמאן הפרסי
ציון לזכרו של סלמאן הפרסי בשטח היישוב יצהר, 2006 סלמאן הפרסי (בערבית: سلمان الفارسي; תעתיק: סלמאן אלפארסי), היה אחד מחברי הנביא מוחמד ועלי לפי המסורת המוסלמית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וסלמאן הפרסי · ראה עוד »
סלאוקיה על החידקל
סֵלֵאוּקיָה על החידקל (ביוונית: Σελεύκεια; נקראת גם בקיצור סֵלֵאוּקיָה) הייתה עיר גדולה וחשובה באימפריות הסלאוקית, הפרתית, והסאסאנית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וסלאוקיה על החידקל · ראה עוד »
סורא
סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וסורא · ראה עוד »
פרובינקיה מסופוטמיה
הפרובינקיות הרומיות של המזרח בזמן שלטונו של טראיאנוס, ובהן מסופוטמיה (מימין). מפה המציגה את פרובינקיה מסופוטמיה מפה של תחנות צבא רומיות במסופוטמיה מכתב יד משנת 1436. הדיוקסיה הרומית המאוחרת של המזרח, כולל מחוז מסופוטמיה, סביב שנת 400. מסופוטמיה היה שמה של פרובינקיה רומית באזור ההיסטורי של מסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ופרובינקיה מסופוטמיה · ראה עוד »
פיליפוס הראשון
פִילִיפּוּס הָרִאשׁוֹן פִילָדוֹלְפוּס (ביוונית עתיקה: Φίλιππος Α΄ Φιλάδελφος) היה מלך הלניסטי של הממלכה הסלאוקית על סוריה בין כיבוש מזרח וצפון הממלכה מידי אחיו דמטריוס השלישי בתמיכת מיתרידטס השלישי, יורש הכס של האימפריה הפרתית בשנת 87 לפנה"ס לבין מותו המעורפל והלא ברור שלו בשנת 75 לפנה"ס, לאחר ניסיון לכבוש את דמשק מידיו של אנטיוכוס השנים עשר.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ופיליפוס הראשון · ראה עוד »
צ'ארלס טאונסנד (קצין)
250px סר צ'ארלס טאונסנד (21 בפברואר 1861 – 18 במאי 1924) היה קצין בדרגת מייג'ור גנרל בצבא הבריטי.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וצ'ארלס טאונסנד (קצין) · ראה עוד »
קארוס
מטבע של קארוס מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס קַארוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Carus Augustus; בערך 230 עד 283) היה קיסר רומא בין השנים 282–283.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקארוס · ראה עוד »
קארינוס
מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס קַארִינוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Carinus; סביב 250 - יולי 285) היה קיסר רומא בין 283–285, בנו הבכור של הקיסר קארוס, ואחיו של נומריאנוס, שותפו לשלטון ולקיסרות.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקארינוס · ראה עוד »
קרב א-סין (1915)
250px 250px 250px קרב א-סין (Es Sinn) התחולל במבואות הצפון מזרחיים של העיר כות שבדרום עיראק במהלך ספטמבר 1915 בין הצבא הבריטי לצבא האימפריה העות'מאנית במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקרב א-סין (1915) · ראה עוד »
קרב אווריאר
קרב אווריאר (בארמנית: Ավարայրի ճակատամարտ) היה קרב שהתנהל ב-26 במאי 451 בין הארמנים לבין צבא האימפריה הסאסאנית באווריאר שבמישור וספורקן (בין גבול איראן המודרנית לימת ואן).
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקרב אווריאר · ראה עוד »
קרב נינווה
מפת קרב נינווה כוסרו השני, כתב יד עתיק הרקליוס נלחם בפרסים ציור רומנטי מהמאה ה-19 אמייל ביזנטית מהמאה ה-12 קרב נינווה היה הקרב המכריע במלחמה בין האימפריה הביזנטית בראשות הקיסר הרקליוס לבין צבא האימפריה הסאסאנית בראשות כוסרו פרוויז.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקרב נינווה · ראה עוד »
קרב קטסיפון (1915)
250px 250px 250px 250px קרב קטסיפון התחולל בקטסיפון שמדרום מזרח לבגדאד במהלך נובמבר 1915 בין הצבא הבריטי לצבא האימפריה העות'מאנית במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקרב קטסיפון (1915) · ראה עוד »
קרב חרן
מרקוס ליקיניוס קראסוס קרב חָרָן (בלטינית: Proelium Carrharum) היה קרב מכריע בין צבא רומאי בפיקודו של מרקוס ליקיניוס קראסוס לבין כוחות האימפריה הַפַּרְתִּית, שהתחולל בראשית חודש מאי שנת 53 לפנה"ס סמוך לעיר חרן (Carrhae) שבצפון מסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקרב חרן · ראה עוד »
קרב הירמוך
קרב הירמוך (בערבית: معركة اليرموك) היה קרב מכריע שנערך בחודש אוגוסט 636, בין צבאה של האימפריה הביזנטית לבין הכוחות המוסלמיים של צבאות הראשידון, ובו גברו המוסלמים על הביזנטים.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקרב הירמוך · ראה עוד »
קתוליקוס
קתוליקוס (מיוונית: καθολικός, בריבוי καθολικοί) (בארמנית: Կաթողիկոս, בגאורגית: კათოლიკოს, בערבית: جاثلیق) הוא תואר מנהיגן של כמה כנסיות נוצריות מזרחיות.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקתוליקוס · ראה עוד »
קטיספון
#הפניה קטסיפון.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקטיספון · ראה עוד »
קבר עזרא הסופר
קבר עזרא, תחילת המאה ה-20. הכיפה מוסתרת על ידי עצי הדקל. קבר עזרא (בערבית: العزير; תעתיק עברי: אלעזיר) הוא אתר בעיראק לחופו המערבי של נהר חידקל, שעל פי האמונה העממית היה מקום קבורתו של עזרא הסופר.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקבר עזרא הסופר · ראה עוד »
קבר השייח' סלמן אל פארסי
250px קבר השייח' סלמן אל פארסי או בשמו המקומי אלוני יצהר הוא אתר תיירותי שבו גדלים עצי אלון עתיקים וממוקם ברום הגובה של ההתנחלות יצהר על רכס סלמאן אלפארסי, בגובה 818 מטר.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וקבר השייח' סלמן אל פארסי · ראה עוד »
שמעון בר סבא
מאר שמעון בר סבא (בסורית: ܡܪܝ ܫܡܥܘܢ ܒܪܨܒܥܐ, 316-17 באפריל 344) היה הבישוף של סיליקיא-קטסיפון, באימפריה הסאסאנית, ראש הכנסייה המזרחית דה פקטו, עד מותו.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ושמעון בר סבא · ראה עוד »
שאפור השני
מטבע עם דיוקנו של שאפור השני שאפור השני (בפרסית: شاپور دوم; ידוע גם בשם שבור השני) "הגדול" (309–379) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית לאחר מותו של הורמיזד השני.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ושאפור השני · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-7
שנות ה-20 של המאה ה-7 היו העשור השלישי של המאה ה-7, החלו ב-1 בינואר 620 והסתיימו ב-31 בדצמבר 629.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ושנות ה-20 של המאה ה-7 · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-6
שנות ה-80 של המאה ה-6 היו העשור התשיעי של המאה ה-6, החלו ב־1 בינואר 580 והסתיימו ב־31 בדצמבר 589.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ושנות ה-80 של המאה ה-6 · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-2
שנות ה-90 של המאה ה-2 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-2, החלו ב־1 בינואר 190 והסתיימו ב־31 בדצמבר 199.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ושנות ה-90 של המאה ה-2 · ראה עוד »
תאה מוסה, מלכת פרתיה
תֶּאָהּ מוּסָה מפַּרְתִּיה (פרסית: شهبانو تئا موزا) הייתה המלכה היחידה ששלטה באימפריה הפרתית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ותאה מוסה, מלכת פרתיה · ראה עוד »
טאק כסרא
טאק כסרא (באנגלית: Taq Kasra בפרסית: طاق کسری) הוא מונומנט המתנשא לגובה 37 מטרים ומהווה שריד מארמון שנבנה בתקופת האימפריה הסאסאנית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וטאק כסרא · ראה עוד »
טקלה הקדושה
טקלה הקדושה היא קדושה נוצרייה מהתקופה הנוצרית המוקדמת, והיא הייתה מחסידיו של השליח פאולוס הקדוש במאה ה-1.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וטקלה הקדושה · ראה עוד »
טראיאנוס
מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וטראיאנוס · ראה עוד »
ח'וסרו הראשון
חְ'וֹסְרוֹ הראשון (פרסית: خسرو یکم) נודע עד היום באיראן כ"נשמה הנצחית" (انوشیروان; אָנוּשִׁירְוּאַן), מגדולי המלכים הסאסאנים היה בנו של המלך קבאד הראשון (488–531), ומבין בניו, למרות שלא היה הבכור, הוא היה המוצלח ביותר, ולכן הועדף.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וח'וסרו הראשון · ראה עוד »
ח'וסרו השני
חסרו עומד בצד התעלה שנבנתה כדי לספק לשירין חלק עזים ופרות ח'וסרו השני (בתעתיק מדויק: ח'סרו; בפרסית: خسرو پرویز, "ח'סרו פרויז"), לעיתים קרוי במקורות קלאסיים "פרויז" (הבלתי מנוצח), היה המלך העשרים ושניים באימפריה הסאסאנית הפרסית, שמלך משנת 590 עד שנת 628 לספירה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וח'וסרו השני · ראה עוד »
חטרא
חייל מארינס בהריסות חטרא בשנת 2008 חטרא (ערבית الحضر; כיום אלחאדר) היא עיר עתיקה אשר חורבותיה שוכנות בלב נווה מדבר במחוז נינוה בצפון-מערב עיראק, כ-290 ק"מ צפונית-מערבית לבגדאד וכ-110 ק"מ דרומית-מזרחית למוסול.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וחטרא · ראה עוד »
באבכ ח'ראמדין
מפת אזרבייג'ן במאה התשיעית באבכּ ח'ראמדין (בפרסית: بابک خرمدین, השם "באבכּ" מקורו בפרסית האמצעית - פאפכּ.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ובאבכ ח'ראמדין · ראה עוד »
בנד-י קיסר
בנד-י קיסר ("סכר הקיסר"; בפרסית: بند قیصر), פֹּל-י קיסר ("גשר הקיסר"), גשר ולריאן או שאדרוואן (בפרסית: پل شادروان) היה גשר קשת עתיק בשושתר, הראשון באיראן שנבנה בשילוב עם סכר.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ובנד-י קיסר · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ובגדאד · ראה עוד »
ג'ון ניקסון (קצין)
סר ג'ון ניקסון (באנגלית: John Nixon; 16 באוגוסט 1857 – 15 בדצמבר 1921) היה קצין בדרגת גנרל ב ומפקד בכיר בצבא הודו הבריטית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וג'ון ניקסון (קצין) · ראה עוד »
גלריוס
גלריוס על מטבע עתיק גַּאיוּס גַּלֶרְיוּס וַלֶרְיוּס מַקְסִימִיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (לטינית: Gaius Galerius Valerius Maximianus Augustus; 260 לערך –311) היה קיסר רומי, שהשתתף בטטררכיה הראשונה והשנייה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וגלריוס · ראה עוד »
דמטריוס השלישי
דֵּמֵטְרִיוֹס הַשְּׁלִישִׁי אֶאוּקָאִירוֹס (ביוונית עתיקה: Δημήτριος Γ΄ Εύκαιρος) היה מלך הממלכה הסלאוקית בסוריה בין 96 ל-87 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ודמטריוס השלישי · ראה עוד »
דיוקלטיאנוס
גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; 22 בדצמבר 242–245 – 3 בדצמבר 311/312) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ודיוקלטיאנוס · ראה עוד »
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והמאה ה-7 · ראה עוד »
המצור על דמשק (634)
המצור על דמשק נמשך מ-21 באוגוסט עד 19 בספטמבר 634, אז נכבשה בידי ח'ליפות ראשידון.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והמצור על דמשק (634) · ראה עוד »
המצור על ירושלים (636–637)
המצור על ירושלים (636–637) היה חלק מהכיבוש הערבי של ארץ ישראל ותוצאה של המאמצים הצבאיים של ח'ליפות ראשידון נגד האימפריה הביזנטית בשנים 636–638.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והמצור על ירושלים (636–637) · ראה עוד »
המשמר הפרטוריאני
חיילי המשמר הפרטוריאני. תבליט רומאי משנת 51. מוצג במוזיאון הלובר. מצבת שיש של לוקיוס ספטימיוס ולרינוס, חייל המשמר הפרטוריאני. הדמות מתוארת בלבוש צבאי טיפוסי. תבליט מהמאה הראשונה המתאר חייל של המשמר הפרטוריאני. מוצג במוזיאון פרגמון. פלסטרינה. משמאל חיילי המשמר הפרטוריאני המזוהים על ידי מגן עליו מצויר עקרב. שחזור מודרני של מגן ועליו סמלים המקובלים בצבא הרומי ובכלל זה במשמר הפרטוריאני. המשמר הפרטוריאני (בלטינית: cohortes praetoriae) היה יחידת עילית של הצבא הרומי.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והמשמר הפרטוריאני · ראה עוד »
המלחמות הפרתיות
האימפריה הרומית בשיאה לאחר המלחמות הפרתיות בשנת 117 המלחמות הפרתיות הן מסעות מלחמה שערך הקיסר טראיאנוס כנגד האימפריה הפרתית בין השנים 114–117.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והמלחמות הפרתיות · ראה עוד »
האימפריה הסאסאנית
האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה
במלחמת העולם הראשונה נגררה האימפריה העות'מאנית למלחמה לצד מעצמות המרכז מבלי שהחליטה על כך מראש.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והאימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
האימפריה הפרתית
האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והאימפריה הפרתית · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והאימפריה הרומית · ראה עוד »
האינטרמצו האיראני
האינטרמצו (Intermezzo) האיראני הוא מונח המתייחס למאות התשיעית עד האחת-עשרה, הנחשבות שיאה של ההשפעה האיראנית (הפרסית) על העולם המוסלמי, בעיקר בזכות מורשת התרבות האיראנית הקדם-אסלאמית, ובמיוחד התרבות הסאסאנית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והאינטרמצו האיראני · ראה עוד »
הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית
accessdate.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »
הלגיון הרביעי סקיתיקה
__ללא_תוכן__ הלגיון הרביעי סקיתיקה; מטבע של פיליפוס הערבי (204–249); בחלק התחתון של טבעת הכיתוב מופיע דימוי הגדי, סמלו של הלגיון; הכתובת מציינת את העיר זאוגמה שעל הפרת העילי, בה מוקמה מפקדת הלגיון בשנים 66 עד אמצע המאה השלישיתפאנוני הלגיון הרביעי סקיתיקה (ברומית: Legio quarta Scythica) היה לגיון בצבא הרומי שנוסד על ידי מרקוס אנטוניוס בשנת 42 לפנה"ס. הלגיון הוצב במאה הראשונה לספירה בגבולה המזרחי של האימפריה הרומית ושם פעל במאות הבאות, בעיקר בעימותים מול הפרתים. הלגיון היה עדיין פעיל בסוריה במאה החמישית. יחידות משלוח של הלגיון השתתפו בדיכוי המרד הגדול בארץ ישראל בראשיתו. סמלו של הלגיון היה גדי.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והלגיון הרביעי סקיתיקה · ראה עוד »
הדיוויזיה השישית "פונה" (צבא הודו הבריטית)
250px 250px 250px הדיוויזיה ה-6 "פונה" הייתה דיוויזיה של צבא בריטניה, שהוקמה ב-1903 כחלק מצבא הודו הבריטית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והדיוויזיה השישית "פונה" (צבא הודו הבריטית) · ראה עוד »
הכנסייה האשורית
הכנסייה האשורית סט. מארי במוסקבה הכנסייה האשורית המזרחית (בארמית סורית: ܥܕܬܐ ܕܡܕܢܚܐ ܕܐܬܘܖ̈ܝܐ, בערבית: كنيسة المشرق الآشورية), פלג בנצרות, אשר התפלג משאר הכנסייה במאה ה-5 בעקבות המינות הנסטוריאנית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והכנסייה האשורית · ראה עוד »
היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית
הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »
היסטוריה של אפגניסטן
שאה דוראני, אפגניסטן, בשנת 1839 אפגניסטן (במובן המילולי: "ארץ האפגנים") הייתה ארץ חשובה מבחינה אסטרטגית לאורך ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והיסטוריה של אפגניסטן · ראה עוד »
היסטוריה של איראן
ציור פרסי מהמאה ה-14 בו נראה מפגש בין מלך פרס במאה השישית ח'וסרו הראשון לבין נציגים מהודו איראן הייתה בעבר אימפריה עצומה.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והיסטוריה של איראן · ראה עוד »
היסטוריה של עיראק
ההיסטוריה של עיראק החלה במסופוטמיה בעת העתיקה עם עליית הציוויליזציה השומרית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון והיסטוריה של עיראק · ראה עוד »
היסטוריה של האימפריה העות'מאנית
עות'מאן הראשון "בייליק" (נסיכות) "בני עות'מאן" (Osmanoğlu beyliği) התבלטה במשך מאה וחמישים שנה, מעת שעות'מאן הראשון הכריז על עצמאותה ב-1299 ועד שמהמט השני כבש את קונסטנטינופול ויסד את "האימפריה העות'מאנית" (Osmanlı Devleti - "המדינה העות'מנאית").
חָדָשׁ!!: קטסיפון והיסטוריה של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
ורטן ממיקוניאן
ורטן ממיקוניאן (בארמנית: Վարդան Մամիկոնյան; בפרסית אמצעית: Wardān; 387–451) הוא קדוש ארמני, מצביא, גיבור לאומי וקדוש מעונה של הכנסייה הארמנית.
חָדָשׁ!!: קטסיפון וורטן ממיקוניאן · ראה עוד »
יזדגרד השלישי
יזדגרד השלישי (יזדגרד, בפרסית یزدگرد سوم- "בן האלוהים") היה המלך העשרים ותשעה והאחרון של האימפריה הסאסאנית, נכדו של השליט הסאסאני כוסרו פרוויז (כוסרו השני).
חָדָשׁ!!: קטסיפון ויזדגרד השלישי · ראה עוד »
יחסי איראן–עיראק
יחסי איראן–עיראק (בפרסית: روابط ایران و عراق; בערבית: العلاقات العراقية الإيرانية) הם היחסים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין רפובליקת עיראק, אשר נמשכים כבר אלפי שנים.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ויחסי איראן–עיראק · ראה עוד »
יוליאנוס הכופר
עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה. מטבע של יוליאנוס יוליאנוס ליד חומות קטסיפון, הבירה של האימפריה הסאסאנית. מיניאטורה מימי הביניים הקדוש הנוצרי סנט מרקוריוס הורג את יוליאנוס חייל רומאי, ככל הנראה יוליאנוס שוכב לרגליו של שאפור השני, קיסר האימפריה הסאסאנית. פרט מתבליט באתר טאק בוסתאן תבליט אבן סאסאני מהאתר המלכותי טאק בוסתאן. שאפור השני מכתיר את אחיו ארדשיר השני בטבעת המלוכה לידם עומד האל אהורה מאזדה. לרגליהם חייל רומאי, ככל הנראה הקיסר הרומאי יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס (בלטינית: Flavius Claudius Iulianus), המכונה יוליאנוס הכופר (בלטינית: Iulianus Apostata; 331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ויוליאנוס הכופר · ראה עוד »
197
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ו197 · ראה עוד »
233
קיסר רומא אלכסנדר סוורוס עורך טריומף לכבוד "הניצחון" שלו בשנה הקודמת כנגד הסאסאנים (במציאות, אלכסנדר התקדם לעבר קטסיפון בשנת 233, אך לפי המצוין אצל הרודיאנוס, צבאותיו ספגו תבוסה משפילה נגד ארדשיר הראשון) עד מהרה הוא זומן לגבול הריין, שבו פולשים האלמאנים לאזורים שהם כיום שוואביה של ימינו.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ו233 · ראה עוד »
628
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קטסיפון ו628 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קטסיפון
