גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
39 יחסים: מסגד, מסגד אל-אקצא, מסגד אל-ג'וואלי, מסגד סלימייה (אדירנה), מקסורה, מחראב, מודל הארץ ככדור, אמירות קורדובה, ארץ הקודש, אל-מדינה, אדריכלות ממלוכית, איה סופיה, נבי יושע, סוסה (עיר), עיר המסגדים בגרהאט, עיתונות ערבית, צלאה, קהיר האסלאמית, קיבלה (פירושונים), רכעה, תימום, חיים זאב הירשברג, המסע הלילי של מוחמד, המסגד האומיי, המסגד הלבן (רמלה), המסגד הגדול, המסגד הגדול של סאמרא, המסגד הגדול של ג'נה, הקתדרלה של קורדובה, הר הבית, התפילה בדת הבהאית, הכעבה, היעלמות (אסלאם), כרמא, ירושלים, ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת, יחסי דנמרק–סומליה, יהדות ארצות האסלאם, יוליאנוס הכופר.
מסגד
מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.
חָדָשׁ!!: קיבלה ומסגד · ראה עוד »
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
חָדָשׁ!!: קיבלה ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »
מסגד אל-ג'וואלי
מסגד אל-ג'וואלי (בערבית: مسجد الجوالي) הוא מסגד במתחם מערת המכפלה, בעיר העתיקה של חברון.
חָדָשׁ!!: קיבלה ומסגד אל-ג'וואלי · ראה עוד »
מסגד סלימייה (אדירנה)
מראה כללי של המסגד מכיוון מערב. בחזית התמונה נראה מבנה השוק המקורה והכיפה שבמרכזו (נחה על תוף), ומימין כיפת בית הספר היסודי פנים המסגד: במרכז נראה המחפיל, מאחוריו המחראב המואר משלושת צדדיו, ומימין לו המינבר מסגד סלימייה (בטורקית: Selimiye Camii) הוא מסגד עות'מאני בעיר אדירנה שבצפון-מערב טורקיה.
חָדָשׁ!!: קיבלה ומסגד סלימייה (אדירנה) · ראה עוד »
מקסורה
המקסורה (בערבית: مقصورة (מקצורה) שפירושו ״חלל סגור״) היא מתחם, קופסה או מסך עץ הנמצאת לרוב בסמוך למחראב או מרכז קיר הקיבלה במסגד.
חָדָשׁ!!: קיבלה ומקסורה · ראה עוד »
מחראב
מִחְרַ֫אבּ (מערבית: محراب, רבים: محاريب; תעתיק מדויק מנוקד: מִחְרַ֫אבּ, רבים: מַחַארִ֫יבּ) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה – כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה.
חָדָשׁ!!: קיבלה ומחראב · ראה עוד »
מודל הארץ ככדור
איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספֵירות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי תפיסת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, בה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ כעובדה פיזיקלית מוכחת.
חָדָשׁ!!: קיבלה ומודל הארץ ככדור · ראה עוד »
אמירות קורדובה
אמירות קורדובה (בערבית: إمارة قرطبة) או האמירות האומיית של קורדובה הייתה ממלכה אסלאמית מימי הביניים בחצי האי האיברי.
חָדָשׁ!!: קיבלה ואמירות קורדובה · ראה עוד »
ארץ הקודש
אֶרֶץ הַקּוֹדֶשׁ (באנגלית: The Holy Land, בלטינית: Terra Sancta, בערבית: الأرض المقدسة או الديار المقدسة) הוא אזור הממוקם בין הים התיכון והגדה המזרחית של נהר הירדן, באופן מסורתי שם נרדף הן לארץ ישראל המקראית והן לארץ ישראל הפוליטית.
חָדָשׁ!!: קיבלה וארץ הקודש · ראה עוד »
אל-מדינה
העיר בתמונה משנת 1926 לערך אל-מַדִינָה אל-מֻנַוַּרַה (בערבית: ٱلْمَدِيْنَة ٱلْمُنَوَّرَة, בתרגום מילולי: "העיר המוארת"; לרוב מכונה בקיצור "אל-מדינה" (المدينة)) היא העיר השנייה בקדושתה למוסלמים (משום ששם נמצא מסגד הנביא) אחרי מכה ובירת מחוז בעל שם זהה במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: קיבלה ואל-מדינה · ראה עוד »
אדריכלות ממלוכית
עיטור גאומטרי אופייני (תורבת תורכאן ח'טון) האדריכלות הממלוכית היא הסגנון האדריכלי של מבנים מונומנטליים ומבני דת ברחבי הסולטנות הממלוכית, אשר שלטה במרחב המזרח התיכון בין השנים 1250–1517.
חָדָשׁ!!: קיבלה ואדריכלות ממלוכית · ראה עוד »
איה סופיה
איה סופיה כיום האיה סופיה, בחותם של נזירים מהמאה ה-13 שרטוט של חתך המבנה אַיָה סוֹפִיָה (מיוונית: Αγία Σοφία, "החוכמה הקדושה"; בטורקית: Ayasofya; בלטינית: Sancta Sophia) הוא מבנה היסטורי חשוב באיסטנבול שבטורקיה.
חָדָשׁ!!: קיבלה ואיה סופיה · ראה עוד »
נבי יושע
א-נבי יושע (בערבית: النبي يوشع) היה כפר ערבי שיעי בגליל העליון, ובו מאוזוליאום ובית קברות מוסלמי.
חָדָשׁ!!: קיבלה ונבי יושע · ראה עוד »
סוסה (עיר)
סוּסַה (בערבית: سُوسَة, בצרפתית: Sousse, סוּס), היא העיר השלישית בגודלה בתוניסיה.
חָדָשׁ!!: קיבלה וסוסה (עיר) · ראה עוד »
עיר המסגדים בגרהאט
עיר המסגדים בגרהאט היא עיר עתיקה השוכנת בפרווריה המערביים של העיר המודרנית בגרהאט, סמוך למפגש הנהרות גנגס ובראהמאפוטרה בדרום בנגלדש.
חָדָשׁ!!: קיבלה ועיר המסגדים בגרהאט · ראה עוד »
עיתונות ערבית
עיתונות ערבית ובכללה עיתונות וכתבי עת המתפרסמים בשפה הערבית קיימת משלהי המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: קיבלה ועיתונות ערבית · ראה עוד »
צלאה
הצלאה (בערבית: الصلاة, תרגום: "תפילה"; הגייה מקורבת בעברית: סָלָא) היא תפילה ואחד מחמשת עמודי האסלאם.
חָדָשׁ!!: קיבלה וצלאה · ראה עוד »
קהיר האסלאמית
מפה של רחוב מועיז בקהיר האיסלמית מפת קהיר מראשית התקופה העותמאנית במצרים מתוך "ספר הימאות" של פירי ראיס (מהדורת אוסף וולטרס (אנ'), בולטימור, ארצות הברית); כיוון צפון פונה לתחתית הדף קהיר המוסלמית היא אחד משלושת האזורים מהם מורכבת קהיר בירת מצרים של ימינו.
חָדָשׁ!!: קיבלה וקהיר האסלאמית · ראה עוד »
קיבלה (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קיבלה וקיבלה (פירושונים) · ראה עוד »
רכעה
רַכְּעַה (בערבית: ركعه, ברבים: רכעאת ركعات) היא יחידת הבסיס של התפילה (צלאה) המוסלמית.
חָדָשׁ!!: קיבלה ורכעה · ראה עוד »
תימום
קום, איראן תַיַמוּם (בערבית: تيمم) הוא מונח בהלכה האסלאמית (השריעה) המציין היטהרות באמצעות עפר, בניגוד לוודוא – טהרה במים.
חָדָשׁ!!: קיבלה ותימום · ראה עוד »
חיים זאב הירשברג
חיים זאב הירשברג (י"א בתשרי תרס"ד, 2 באוקטובר 1903, טרנופול, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ט' בשבט תשל"ו, 11 בינואר 1976) היה רב, היסטוריון ומזרחן, גדול חוקריה של יהדות צפון אפריקה בדור הראשון שלאחר קום המדינה.
חָדָשׁ!!: קיבלה וחיים זאב הירשברג · ראה עוד »
המסע הלילי של מוחמד
פרסי מתחילת המאה ה-16, המתאר את עלייתו של מוחמד השמיימה המסע הלילי של מוחמד (בערבית: الإسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאִסראא' ואלמעראג') הוא אמונה על מסע עלייתו של הנביא מוחמד השמיימה.
חָדָשׁ!!: קיבלה והמסע הלילי של מוחמד · ראה עוד »
המסגד האומיי
המסגד הגדול בדמשק המסגד האומיי (בערבית: الجامع الأموي תעתיק: אלג'אמע אלאמוי), או המסגד הגדול של דמשק, הוא מסגד בדמשק שבסוריה, אחד המסגדים הגדולים והעתיקים בעולם.
חָדָשׁ!!: קיבלה והמסגד האומיי · ראה עוד »
המסגד הלבן (רמלה)
המגדל הלבן המגדל הלבן מכיוון הכביש שרידי המסגד שרידי המסגד הנוף מהמגדל הלבן מזרחה. ברקע נראים מפעלי נשר, מט"ש איילון והרי השומרון המסגד הלבן (ערבית: الجامع الأبيض, "אלג'אמע אלאביד") ברמלה הוא מבנה אסלאמי קדום, ששורשיו נעוצים בראשית המאה ה-8, בתקופת שלטונם של ח'ליפי בית אומיה.
חָדָשׁ!!: קיבלה והמסגד הלבן (רמלה) · ראה עוד »
המסגד הגדול
המסגד הגדול, או מסגד יום השישי הוא מבנה דתי המצוי במרכזה של כל עיר מוסלמית גדולה, ואופייני במיוחד לימי הביניים.
חָדָשׁ!!: קיבלה והמסגד הגדול · ראה עוד »
המסגד הגדול של סאמרא
המסגד הגדול של סאמרא (ערבית: جامع سامراء الكبير, "מסג'ד סאמראא אלכביר") בעיר סאמרא שבעיראק הוא מסגד שנבנה בין השנים 849 ל-852 בידי הח'ליף העבאסי אל-מתוכל הראשון, עת הייתה סאמרא בירתה של הח'ליפות העבאסית.
חָדָשׁ!!: קיבלה והמסגד הגדול של סאמרא · ראה עוד »
המסגד הגדול של ג'נה
שלושת הצריחים של המסגד המסגד הגדול של ג'נה (צרפתית Grande mosquée de Djenné) הוא מבנה החמר הגדול בעולם ונחשב על ידי אדריכלים רבים להישג הגדול ביותר של האדריכלות הסודנו-סאהליאנית, אף על פי שבנייתו הושפעה ממגמות אסלאמיות.
חָדָשׁ!!: קיבלה והמסגד הגדול של ג'נה · ראה עוד »
הקתדרלה של קורדובה
המסגד-קתדרלה של קורדובה (בספרדית: Mezquita–catedral de Córdoba) הוא מבנה של מסגד מהמאה השמינית המכיל בתוכו כנסייה שנבנתה במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: קיבלה והקתדרלה של קורדובה · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: קיבלה והר הבית · ראה עוד »
התפילה בדת הבהאית
התפילה בדת הבהאית היא אחת המצוות החשובות והמרכזיות ביותר שעליה מצווים המאמינים, והיא תופסת מקום מרכזי וחשוב בחייהם.
חָדָשׁ!!: קיבלה והתפילה בדת הבהאית · ראה עוד »
הכעבה
הכַּעְבָּה (בערבית: الكعبة, "אל-כעבה" – מילולית: הקובייה, נקראת גם الكعبة المشرفة "אל-כעבה אלמֻשַׁ֫רַּפַה" – הקובייה המבורכת) היא מבנה קדוש למוסלמים הנמצא במכה שבערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: קיבלה והכעבה · ראה עוד »
היעלמות (אסלאם)
היעלמות (בערבית: غَيْبَة. היעדרות, היעלמות) באסלאם השיעי המונח מתייחס לאמונה שהמהדי, צאצא הנביא מוחמד, נולד ונעלם ויום אחד יחזור וימלא את העולם בצדק ושלום.
חָדָשׁ!!: קיבלה והיעלמות (אסלאם) · ראה עוד »
כרמא
כרמא (Karma) היא רצועת עיטור משיש, הממוקמת לאורך החלק העליון של הקירות הפנימיים של המסגד, והיא אחת המאפיינים הבולטים ביותר של האדריכלות האומיית.
חָדָשׁ!!: קיבלה וכרמא · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: קיבלה וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת
מפת ירושלים בתקופה המוסלמית על פי ארקולף, כתב יד מהמאה ה-9 התקופה הערבית הקדומה בירושלים נמשכה לאורך המחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, משנת 638, עם כיבושה על ידי הפולשים הערבים-מוסלמים מידי הביזנטים.
חָדָשׁ!!: קיבלה וירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת · ראה עוד »
יחסי דנמרק–סומליה
יחסי דנמרק–סומליה הם היחסים הדו-צדדיים בין דנמרק לסומליה.
חָדָשׁ!!: קיבלה ויחסי דנמרק–סומליה · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: קיבלה ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יוליאנוס הכופר
עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה. מטבע של יוליאנוס יוליאנוס ליד חומות קטסיפון, הבירה של האימפריה הסאסאנית. מיניאטורה מימי הביניים הקדוש הנוצרי סנט מרקוריוס הורג את יוליאנוס חייל רומאי, ככל הנראה יוליאנוס שוכב לרגליו של שאפור השני, קיסר האימפריה הסאסאנית. פרט מתבליט באתר טאק בוסתאן תבליט אבן סאסאני מהאתר המלכותי טאק בוסתאן. שאפור השני מכתיר את אחיו ארדשיר השני בטבעת המלוכה לידם עומד האל אהורה מאזדה. לרגליהם חייל רומאי, ככל הנראה הקיסר הרומאי יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס (בלטינית: Flavius Claudius Iulianus), המכונה יוליאנוס הכופר (בלטינית: Iulianus Apostata; 331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363.
חָדָשׁ!!: קיבלה ויוליאנוס הכופר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קיבלה
