סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קידוש

מַדָד קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר. [1]

160 יחסים: מאורות הראי"ה, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מנור סולומון, מנוחה ושמחה, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מסורתיים, מצוות קידוש השבת בדברים, מקויה, משפחת הענוים, משקה חריף, משקים שנתגלו, מתנות קטנות, מלוא לוגמיו, מוצר חד-פעמי, מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים, מוזיקה יהודית, מכון הרב מצליח, מיץ ענבים, א שבת טיש, אקדמות, ארבע כוסות, ארגון צל"ש, אשת חיל, אתקינו סעודתא, אליהו רחמים זייני, אליהו בכור חזן, אברהם יהושע השיל פרידמן, אברי גלעד, אהרן הלברשטאם, אובראמרגאו, אילן רמון, אילפא, נפתלי צבי שמרלר, נרות שבת ויום טוב, סעודת ליל שבת, סעודת יום שבת, סעודה (הלכה), סעודה שלישית, סעודות שבת, ספר זמנים, ספירת העומר, סתם יינם, סלמון בן ירוחם, סלון, סברי מרנן, סברי מרנן (סדרת טלוויזיה), סדר תפילות יום הכיפורים, סדר ליל ראש השנה, סידור רבי שלמה בן נתן, ערב פסח שחל בשבת, ..., ערב שבת, עשרת הרוגי מלכות, פנחס ביכלר, פניני הלכה לילדים, פסח, פרסום הנס, פרודיות לפורים, פורס מפה ומקדש, פיני סילוק, פירות ארץ ישראל ביהדות, קרן רמון, קבלת שבת בגני ילדים, קדם (בית מכירות פומביות), קדוש, קדושה (תפילה), קופסת הדיבוק, קוגל, קוואנזה, קוואס, רב חסדא, רב ברונא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי חנינא בן חכינאי, רבי יהודה בן בבא, רביעית, שמואל אלתר איצינגר, שמיני עצרת, שמירת שבת, שמירת שבת כהלכתה, שמירה (חסידות), שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שער הכוונות, שעון הקיץ בישראל, שלום (פירושונים), שלום עליכם (פיוט), שבעת המינים, שבת, שבת כלה, שומע כעונה, שכרות, שיר הכבוד, שירתי (שיר), שירים ופיוטים לפסח, תעניות וורמייזא, תפוח בדבש, תפילת ערבית של שבת, תהילים כ"ג, תוספת שבת, תכלאל, לחם משנה, ליל הסדר, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, טריבונה, טל חיים, זמני היום בהלכה, זמירות ופיוטים לשבת, חמיצה, חסידות רוזבדוב, חזקה דרבא, חג, בנות הזהב (סדרת טלוויזיה ישראלית), ברוך הוא וברוך שמו, ברכת השנים, ברכה (נימוס), ברכה מעין שבע, בחירת עם ישראל, בגרות, בית הכנסת במדרס, בית היתומים היהודי בפרנקפורט, גת (משטח דריכה), גביע (כלי), גד אולמן, גיא זו-ארץ, דבר שטיבולו במשקה, דג מלוח (מאכל), האחים חדד, הפרויקט של עידן רייכל (אלבום), הרמת כוסית, הלכות שבת, הלכות ליל הסדר, הבדלה, הגטו היהודי בוונציה, הגדת רוטשילד, הגדת ריילנדס, הגדה של פסח, ווינרס מכירות פומביות, ויכולו, כרפס, כוס של ברכה, כוס יין, כיסוי החלות, כיפה (יהדות), יקב טפרברג, יקבי כרמל, ישראל אלתר, ילדי טהראן, יהדות, יהדות זימבבואה, יהדות הפיליפינים, יהושע סיגל, יום טוב, יום טוב ראשון של סוכות, יום טוב שני של גלויות, יום טוב הסמוך לשבת, יום השנה, יונדב קפלון, יוסף זריצקי (רב), יין, יין צימוקים, יין בארץ ישראל. להרחיב מדד (110 יותר) »

מאורות הראי"ה

סדרת מאורות הראי"ה מאורות הראי"ה היא סדרת ספרים בנושאים שונים במסגרתה נדפסים דברי הגות, דרשות, אגרות, מאמרים ועוד, מאת הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: קידוש ומאורות הראי"ה · ראה עוד »

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

חָדָשׁ!!: קידוש ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »

מנור סולומון

מָנוֹר סוֹלוֹמוֹן (נולד ב-24 ביולי 1999) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדות הקשר ההתקפי והקיצוני בטוטנהאם הוטספר מהפרמייר ליג האנגלית ובנבחרת ישראל.

חָדָשׁ!!: קידוש ומנור סולומון · ראה עוד »

מנוחה ושמחה

"מְנוּחָה וְשִׂמְחָה" הוא פיוט שנהגו לשורר בקהילות אשכנז בליל שבת.

חָדָשׁ!!: קידוש ומנוחה ושמחה · ראה עוד »

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.

חָדָשׁ!!: קידוש ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »

מסורתיים

כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".

חָדָשׁ!!: קידוש ומסורתיים · ראה עוד »

מצוות קידוש השבת בדברים

מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.

חָדָשׁ!!: קידוש ומצוות קידוש השבת בדברים · ראה עוד »

מקויה

אברהם איקורו טשימה, מייסד תנועת המקויה. יער המקויה בגליל התחתון מָקוּיה (ביפנית: キリストの幕屋; מילולית: "אוֹהֶל מוֹעֵד" או "משכן", ובהגייה עממית שגויה בישראל מקוֹיה) היא תנועה דתית נוצרית פילושמית שנוסדה ביפן ב-1948 על ידי איקורו טשימה.

חָדָשׁ!!: קידוש ומקויה · ראה עוד »

משפחת הענוים

סמל המשפחה משפחת הענוים (או מן הענוים, Anav, Dellmansi Piatell, degli umani, De Mansi) היא משפחה יהודית מיוחסת שחיה ופעלה ברומא.

חָדָשׁ!!: קידוש ומשפחת הענוים · ראה עוד »

משקה חריף

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

חָדָשׁ!!: קידוש ומשקה חריף · ראה עוד »

משקים שנתגלו

משקים שנתגלו או מים שנתגלו הוא מושג הלכתי לפיו מים, חלב או יין ששהו מגולים (לא מכוסים) ללא השגחת אדם, אסורים בשימוש.

חָדָשׁ!!: קידוש ומשקים שנתגלו · ראה עוד »

מתנות קטנות

מתנות קטנות הוא פזמון שנכתב על ידי נעם חורב, והולחן ובוצע על ידי רמי קלינשטיין.

חָדָשׁ!!: קידוש ומתנות קטנות · ראה עוד »

מלוא לוגמיו

כמלוא לוגמיו (לעיתים 'מלוא לוגמיו') הוא אחד משיעורי תורה, המשמש בהלכה לצורך שיעור שתיית משקים, כגון השותה ביום כיפור אינו מתחייב כרת אלא אם שתה לכל הפחות 'כמלוא לוגמיו', פחות מכאן אף שהוא אסור מדין חצי שיעור אינו ענוש כרת.

חָדָשׁ!!: קידוש ומלוא לוגמיו · ראה עוד »

מוצר חד-פעמי

ערימה של תבניות ביצים לשימוש חד-פעמימוצר חד־פעמי (חד"פ) הוא מוצר המיועד לשימוש בודד, שלאחריו הוא מועבר למיחזור או מושלך לאשפה.

חָדָשׁ!!: קידוש ומוצר חד-פעמי · ראה עוד »

מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים

המקווה והמדרגות המובילים אליו המקווה היהודי בבישהיים תמונה להחלפה מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים (באנגלית: Bischheim Musée du bain rituel juif) הוא מוזיאון בעיירה בישהיים, הנמצאת במטרופולין של העיר שטרסבורג, בצפון מזרח צרפת.

חָדָשׁ!!: קידוש ומוזיאון המקווה היהודי בבישהיים · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: קידוש ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מכון הרב מצליח

מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס, הרב מצליח מאזוז.

חָדָשׁ!!: קידוש ומכון הרב מצליח · ראה עוד »

מיץ ענבים

בקבוק של מיץ ענבים מיץ ענבים (נקרא גם תירוש) הוא מיץ המופק מענבים שאינו עובר תהליך תסיסה, ועל כן לא נוצר בו אלכוהול כמו ביין.

חָדָשׁ!!: קידוש ומיץ ענבים · ראה עוד »

א שבת טיש

א שבת טיש הוא אלבום אולפן של זמירות שבת המכיל לחנים של המלחין חיים בנט ושר אותו סולו הזמר שלמה כהן האלבום מכיל 15 רצועות והוא יצא לאור בשנת 2000 בחברת התקליטים גל פז.

חָדָשׁ!!: קידוש וא שבת טיש · ראה עוד »

אקדמות

פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.

חָדָשׁ!!: קידוש ואקדמות · ראה עוד »

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: קידוש וארבע כוסות · ראה עוד »

ארגון צל"ש

ארגון צל"ש (צבא לשם שמיים) הוא עמותה ישראלית שמלווה חיילים דתיים בצה"ל, ודואגת להם למעטפת על מנת שיוכלו לשמור על אורח חיים דתי תוך כדי הגברת המוטיבציה לשירות צבאי משמעותי.

חָדָשׁ!!: קידוש וארגון צל"ש · ראה עוד »

אשת חיל

אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי.

חָדָשׁ!!: קידוש ואשת חיל · ראה עוד »

אתקינו סעודתא

אתקינו סעודתא (בארמית: "הכינו סעודה") היא פתיחה לסעודות השבת המובאת בספר הזוהר: (תרגום: רבי שמעון, כאשר היה ניגש לסעודת השבת, היה מצהיר כך: "הכינו הסעודה ברוב פאר והדר. קבעו נא כאן הסעודה, לכבוד המלך.", וכך היה מתיישב מול שולחנו, והיה שמח שמחה גדולה בדבר.) על בסיס ידיעה זו המובאת בזהר הקדוש, חיבר האר"י שלושה פיוטים קבליים – כשכל פיוט מותאם עבור כל אחת משלושת סעודות החובה שחלות בשבת – תחת הכותרות "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא" ו"בני היכלא".

חָדָשׁ!!: קידוש ואתקינו סעודתא · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: קידוש ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אליהו בכור חזן

רבי אליהו בכור חזן (תר"ח, 1848 – תרס"ח, 1908) היה אב בית דין בירושלים, החכם באשי ורבה הראשי של טריפולי שבלוב, רבה הראשי של אלכסנדריה שבמצרים ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: קידוש ואליהו בכור חזן · ראה עוד »

אברהם יהושע השיל פרידמן

רבי אברהם יהושע השיל פרידמן (כ"ט בשבט תרי"ח – ט"ו באלול ת"ש) היה האדמו"ר מאדז'וד.

חָדָשׁ!!: קידוש ואברהם יהושע השיל פרידמן · ראה עוד »

אברי גלעד

אַבְרִי גִּלְעָד (נולד ב-21 בנובמבר 1962) הוא איש תקשורת ומנחה רדיו וטלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: קידוש ואברי גלעד · ראה עוד »

אהרן הלברשטאם

המבשר כ"ג בטבת תשע"ה. ראו https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p.

חָדָשׁ!!: קידוש ואהרן הלברשטאם · ראה עוד »

אובראמרגאו

אוֹבֶּרְאָמֶרְגאוּ (גרמנית: Oberammergau, מילולית: אזור האמר העליון) היא עיירה במדינת בוואריה שבגרמניה, במחוז גרמיש-פרטנקירשן.

חָדָשׁ!!: קידוש ואובראמרגאו · ראה עוד »

אילן רמון

אילן רמון (20 ביוני 1954, י"ט בסיוון ה'תשי"ד – 1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט ה'תשס"ג) היה טייס החלל הישראלי הראשון.

חָדָשׁ!!: קידוש ואילן רמון · ראה עוד »

אילפא

אילפא היה אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, חברו של רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: קידוש ואילפא · ראה עוד »

נפתלי צבי שמרלר

הרב נפתלי צבי שמרלר (ר' הערשאלע; ז' בניסן תרמ"ח, מרץ 1888 - כ"ה בסיוון תש"ח, 2 ביולי 1948) היה ראש ישיבה חסידי בגליציה ובירושלים.

חָדָשׁ!!: קידוש ונפתלי צבי שמרלר · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: קידוש ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

סעודת ליל שבת

חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: קידוש וסעודת ליל שבת · ראה עוד »

סעודת יום שבת

סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.

חָדָשׁ!!: קידוש וסעודת יום שבת · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: קידוש וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

סעודה שלישית

קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: קידוש וסעודה שלישית · ראה עוד »

סעודות שבת

שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).

חָדָשׁ!!: קידוש וסעודות שבת · ראה עוד »

ספר זמנים

ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: קידוש וספר זמנים · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: קידוש וספירת העומר · ראה עוד »

סתם יינם

סתם יינם הוא מושג הלכתי שמשמעו יין של גוי, או יין של ישראל שנגע בו גוי.

חָדָשׁ!!: קידוש וסתם יינם · ראה עוד »

סלמון בן ירוחם

הרב סלמון בן ירוחם או שלמה בן רוּחַיְם (רסב"י), היה מפרש מקרא, פייטן וחכם קראי שחי בירושלים במאה ה-10.

חָדָשׁ!!: קידוש וסלמון בן ירוחם · ראה עוד »

סלון

סלון אירופי טיפוסי סלון ביתי סלון (בצורה פחות נפוצה בעברית ישראלית: טרקלין) הוא החדר הראשי והגדול בבית מגורים ובו מתנהלים חיי הפנאי והחברה של דרי הבית.

חָדָשׁ!!: קידוש וסלון · ראה עוד »

סברי מרנן

סָבְרֵי מָרָנָן (בארמית: הקשיבו, רבותי - הצורה מרנן מורכבת מתיבת מר בתוספת כינוי חבור לגוף ראשון רבים) היא פנייה של מברך ברכה אל ציבור השומעים שיוצאים על ידו ידי חובתם, ומשמעותה היא פנייה לשומעים להקשיב לברכה.

חָדָשׁ!!: קידוש וסברי מרנן · ראה עוד »

סברי מרנן (סדרת טלוויזיה)

סַבְרִי מָרָנָן היא קומדיית מצבים ישראלית, המשודרת החל מ-4 באוגוסט 2011.

חָדָשׁ!!: קידוש וסברי מרנן (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

חָדָשׁ!!: קידוש וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: קידוש וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סידור רבי שלמה בן נתן

סידור רבי שלמה בן נתן (הרשב"ן) הוא ספר הלכה גדול על סידור התפילה, המבוסס בעיקרו על תורת הגאונים, ומחברו הוא רבי שלמה בן נתן אלג'בלי, חכם תימני שחי במצרים בזמן הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: קידוש וסידור רבי שלמה בן נתן · ראה עוד »

ערב פסח שחל בשבת

ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.

חָדָשׁ!!: קידוש וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »

ערב שבת

איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.

חָדָשׁ!!: קידוש וערב שבת · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: קידוש ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

פנחס ביכלר

פִּנְחָס אֶלִיעֶזֶר בִּּיכְלֶר (נולד ב-11 במרץ 1986, ל' באדר א' תשמ"ו) הוא זמר, מלחין, מעבד ומנצח חסידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: קידוש ופנחס ביכלר · ראה עוד »

פניני הלכה לילדים

פניני הלכה לילדים היא סדרת ספרי ילדים, המבוססת על הסדרה פניני הלכה שכתב הרב אליעזר מלמד, ויוצאת לאור על ידי מכון הר ברכה.

חָדָשׁ!!: קידוש ופניני הלכה לילדים · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: קידוש ופסח · ראה עוד »

פרסום הנס

על הנסים לפורים, המכיל את סיפור מגילת אסתר בתמצית על הנסים לחנוכה, מציג את נס פך השמן רשות הרבים כדי לפרסם את הנס דולקת לצד החלון למען פרסום הנס פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: קידוש ופרסום הנס · ראה עוד »

פרודיות לפורים

עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג. פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: קידוש ופרודיות לפורים · ראה עוד »

פורס מפה ומקדש

פורס מפה ומקדש הוא כינוי להלכה הקובעת, שאם במהלך סעודה שהתחילה בערב שבת, נכנסה שבת והגיע זמן חובת קידוש של שבת, אין צורך להפסיק את הסעודה, אלא ניתן לפרוס מפה על החלות, לעשות קידוש, ולהמשיך בסעודה.

חָדָשׁ!!: קידוש ופורס מפה ומקדש · ראה עוד »

פיני סילוק

מוזיאון "Rinascita" שבנה סילוק בפסטיבל ברנינג מן דמותו של בנימין זאב הרצל במסיבה בתל אביב-יפו, 2012 דמותו של ואן גוך על מפתן מוזיאון המטרופוליטן לאמנות פיני (משה) סילוק (נולד ב-9 בדצמבר 1982) הוא צלם ישראלי, המתמחה במדיום הצילום, עיבוד תמונה, וידאו ארט ואמנות מיצג.

חָדָשׁ!!: קידוש ופיני סילוק · ראה עוד »

פירות ארץ ישראל ביהדות

צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן לגאולה ביהדות צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן וראיה שהגאולה קרובה.

חָדָשׁ!!: קידוש ופירות ארץ ישראל ביהדות · ראה עוד »

קרן רמון

ממוזער קרן רמון (באנגלית: The Ramon Foundation) היא עמותה רשומה שנוסדה בשנת 2010 על ידי רונה רמון ואישים מובילים בחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: קידוש וקרן רמון · ראה עוד »

קבלת שבת בגני ילדים

אפיית חלות בגן ילדים בערב שבת, שנות ה-90 קבלת שבת היא טקס שנהוג בגני ילדים יהודיים בישראל.

חָדָשׁ!!: קידוש וקבלת שבת בגני ילדים · ראה עוד »

קדם (בית מכירות פומביות)

בית המכירות הפומביות קדם (באנגלית: Kedem Auction House) נוסד בשנת 2008 בירושלים כבית מכירות עבור פרטי יודאיקה וישראליאנה (פריטי ארץ ישראל מהתקופה המודרנית וראשית הציונות).

חָדָשׁ!!: קידוש וקדם (בית מכירות פומביות) · ראה עוד »

קדוש

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: קידוש וקדוש · ראה עוד »

קדושה (תפילה)

קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: קידוש וקדושה (תפילה) · ראה עוד »

קופסת הדיבוק

קופסת הדיבוק, או: ארונית היין היהודית הרדופה, היא ארונית לאחסון יין, עליה סוּפַּר ששוכן בתוכה דיבוק, כמשמעותו בפולקלור היהודי.

חָדָשׁ!!: קידוש וקופסת הדיבוק · ראה עוד »

קוגל

קוגל תפוח אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: קידוש וקוגל · ראה עוד »

קוואנזה

אפרו-אמריקאית מדליקה נרות על שולחן המעוטר לחג הקוואנזה הקוואנזה (באנגלית: Kwanzaa) הוא חג אזרחי בן שבעה ימים שנחוג בקרב האפריקנים-אמריקנים בארצות הברית ובקנדה, ומטרתו לכבד את המורשת והתרבות האפריקנית.

חָדָשׁ!!: קידוש וקוואנזה · ראה עוד »

קוואס

מוכרת קוואס מחבית בקייב שבאוקראינה קוואס ביתי במהלך תסיסה קְווַאס (ברוסית: квас; בפולנית: kwas chlebowy) הוא משקה מוגז, מיוצר מתסיסה של חיטה ושעורה, בעל אחוזי אלכוהול נמוכים מאוד (עד 1.2% ולרוב משמעותית פחות), צבעו חום עד שחור וטעמו מתוק עם חמיצות.

חָדָשׁ!!: קידוש וקוואס · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: קידוש ורב חסדא · ראה עוד »

רב ברונא

חצר ציונו של רב ברונא יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב ברונא היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב.

חָדָשׁ!!: קידוש ורב ברונא · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: קידוש ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי חנינא בן חכינאי

רבי חנניא (חנינא) בן חכינאי היה תנא בדור השלישי והרביעי.

חָדָשׁ!!: קידוש ורבי חנינא בן חכינאי · ראה עוד »

רבי יהודה בן בבא

פנים מערת הקבר, ליד שפרעם, המיוחסת לרבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי (תחילת המאה ה-2 לספירה).

חָדָשׁ!!: קידוש ורבי יהודה בן בבא · ראה עוד »

רביעית

רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: קידוש ורביעית · ראה עוד »

שמואל אלתר איצינגר

שמואל אלתר איצינגר (ביידיש: שמואל אלטער איצינגער, באנגלית: Shmuel Alter Itzinger; 13 ביולי 1911 - 21 באוגוסט 1944) היה מחנך, סופר ומשורר חרדי ממנהיגי פועלי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: קידוש ושמואל אלתר איצינגר · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: קידוש ושמיני עצרת · ראה עוד »

שמירת שבת

מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: קידוש ושמירת שבת · ראה עוד »

שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.

חָדָשׁ!!: קידוש ושמירת שבת כהלכתה · ראה עוד »

שמירה (חסידות)

גביע שמורות קודש ממטבעות שקיבל החסיד יעקב יוסף גרשטיין מהאדמו"ר מבויאן 1930 שמירה הוא מטבע שאדמו"רים נוהגים לחלק לחסידיהם לשם שמירה מעין הרע.

חָדָשׁ!!: קידוש ושמירה (חסידות) · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: קידוש ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: קידוש ושער הכוונות · ראה עוד »

שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל (IDT-Israel Daylight saving Time) הוא התאמת שעות היממה לשעות היום, המונהגת במדינת ישראל למשך תקופה המתחילה באביב ומסתיימת בסתיו – בשונה מן השעון הנוהג בה ביתר ימי השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

חָדָשׁ!!: קידוש ושעון הקיץ בישראל · ראה עוד »

שלום (פירושונים)

שָׁלוֹם היא מילה בעברית בעלת מספר משמעויות.

חָדָשׁ!!: קידוש ושלום (פירושונים) · ראה עוד »

שלום עליכם (פיוט)

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: קידוש ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »

שבעת המינים

מועדים לשמחה תשי"ט (ארבעת הבולים העליונים) ותש"ך (שלושת הבולים התחתונים) בעיצובו של צבי נרקיס שבעת המינים, או "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל", הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:.

חָדָשׁ!!: קידוש ושבעת המינים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: קידוש ושבת · ראה עוד »

שבת כלה

שבת כלה היא השבת שלפני החתונה, שבה נהוג שחברותיה של הכלה חוגגות איתה לקראת נישואיה הקרובים.

חָדָשׁ!!: קידוש ושבת כלה · ראה עוד »

שומע כעונה

שוֹמֵע כְּעוֹנֶה (יש המבטאים שוֹמֵע כָּעוֹנֶה - בכ"ף קמוצה) הוא מושג הלכתי שפירושו הוא, לצאת ידי חובת מצווה שבדיבור, על ידי שמיעתה מאחר.

חָדָשׁ!!: קידוש ושומע כעונה · ראה עוד »

שכרות

פקח בבריטניה מנסה להוריד צעיר שתוי שניסה לטפס על הסטונהנג'. אביהן יין על מנת לגרום לו להשתכר, מאת פיליפ מדהרסט. שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות אדם שיכור ברחוב. וינה, תחילת המאה ה-20 שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.

חָדָשׁ!!: קידוש ושכרות · ראה עוד »

שיר הכבוד

לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלודשיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.

חָדָשׁ!!: קידוש ושיר הכבוד · ראה עוד »

שירתי (שיר)

שירתי היא פואמה שנכתבה בידי המשורר חיים נחמן ביאליק, ופורסמה לראשונה בירחון "השילוח" במרץ 1901.

חָדָשׁ!!: קידוש ושירתי (שיר) · ראה עוד »

שירים ופיוטים לפסח

לכבוד חג פסח נכתבו שירים ופיוטים רבים.

חָדָשׁ!!: קידוש ושירים ופיוטים לפסח · ראה עוד »

תעניות וורמייזא

לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.

חָדָשׁ!!: קידוש ותעניות וורמייזא · ראה עוד »

תפוח בדבש

טבילה של תפוח בדבש היא מנהג יהודי שמקורו ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: קידוש ותפוח בדבש · ראה עוד »

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

חָדָשׁ!!: קידוש ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »

תהילים כ"ג

תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים ותרגום הוולגטה, זהו המזמור ה-22 במספר).

חָדָשׁ!!: קידוש ותהילים כ"ג · ראה עוד »

תוספת שבת

תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.

חָדָשׁ!!: קידוש ותוספת שבת · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: קידוש ותכלאל · ראה עוד »

לחם משנה

שתי חלות לשבת מכוסות במפית. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא חיוב לברך על שני כיכרות לחם או חלות בכל אחת מסעודות שבת או יום טוב.

חָדָשׁ!!: קידוש ולחם משנה · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: קידוש וליל הסדר · ראה עוד »

טעמי המנהגים ומקורי הדינים

טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.

חָדָשׁ!!: קידוש וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »

טריבונה

טריבונה (נקראת גם פָּארַענְצֶ'עס) היא מבנה המורכב ממדרגות גבוהות רבות, המאפשרות ישיבה או עמידה עליהן.

חָדָשׁ!!: קידוש וטריבונה · ראה עוד »

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: קידוש וטל חיים · ראה עוד »

זמני היום בהלכה

בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.

חָדָשׁ!!: קידוש וזמני היום בהלכה · ראה עוד »

זמירות ופיוטים לשבת

זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.

חָדָשׁ!!: קידוש וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »

חמיצה

חֲמִיצָה, המוכרת גם כבּוֹרְשְׁט (ביידיש בּאָרשט, בפולנית Barszcz נהגה: בָּארשץ', ברוסית בורש - борщ, בהונגרית: Borscs), היא מרק חמוץ בצבע אדום שמקורו בסלק, המאפיין מטבחים מסורתיים של מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: קידוש וחמיצה · ראה עוד »

חסידות רוזבדוב

חסידות רוזבדוב (יידיש: ראזוואדאוו) הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דז'יקוב שמגזע רופשיץ.

חָדָשׁ!!: קידוש וחסידות רוזבדוב · ראה עוד »

חזקה דרבא

חֲזָקָה דְרָבָא היא כינוי לכלל שקבע האמורא רבא, שלפיו בן ובת שהגיעו לגיל הבגרות (גיל 13 לבן וגיל 12 לבת) - מניחים שגם הגיעו לבגרות שכלית וגופנית (המוגדרת כהבאת שתי שערות במקום הערווה), על אף שלא נבדקו, והם נחשבים כבוגרים מבחינה הלכתית ללא צורך בבדיקה (לדוגמה, לגבי יכולת להצטרף למניין).

חָדָשׁ!!: קידוש וחזקה דרבא · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.

חָדָשׁ!!: קידוש וחג · ראה עוד »

בנות הזהב (סדרת טלוויזיה ישראלית)

בנות הזהב היא קומדיית מצבים ישראלית המבוססת על הסדרה האמריקאית "בנות הזהב" ("The Golden Girls").

חָדָשׁ!!: קידוש ובנות הזהב (סדרת טלוויזיה ישראלית) · ראה עוד »

ברוך הוא וברוך שמו

ברוך הוא וברוך שמו הן מילות שבח שנהוג לומר כתגובה לשמיעת שם ה'.

חָדָשׁ!!: קידוש וברוך הוא וברוך שמו · ראה עוד »

ברכת השנים

מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.

חָדָשׁ!!: קידוש וברכת השנים · ראה עוד »

ברכה (נימוס)

מצדיעים לבוש. ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציינים סוג של מערכת יחסים או סטטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה.

חָדָשׁ!!: קידוש וברכה (נימוס) · ראה עוד »

ברכה מעין שבע

ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת.

חָדָשׁ!!: קידוש וברכה מעין שבע · ראה עוד »

בחירת עם ישראל

רעיון מרכזי ביהדות הוא בחירת עם ישראל על ידי אלוהים להיות עמו.

חָדָשׁ!!: קידוש ובחירת עם ישראל · ראה עוד »

בגרות

אלגורי את דמותו של הגבר הבוגר, כמי שמשיט ספינה ובה בני-משפחתו. בגרות היא התקופה העיקרית במהלך חייו של יצור חי, המסמלת האטה בהתפתחות והתייצבות זהותו של האינדיבידואל.

חָדָשׁ!!: קידוש ובגרות · ראה עוד »

בית הכנסת במדרס

בית הכנסת במדרס הוא בית הכנסת היחיד הקיים בטמיל נאדו.

חָדָשׁ!!: קידוש ובית הכנסת במדרס · ראה עוד »

בית היתומים היהודי בפרנקפורט

בית היתומים היהודי בפרנקפורט שבגרמניה הוקם בשנת 1874, ושימש כמקלט ליתומים יהודים.

חָדָשׁ!!: קידוש ובית היתומים היהודי בפרנקפורט · ראה עוד »

גת (משטח דריכה)

גת לדריכת ענבים בסטף, אזור ירושלים גת במוזיאון ימי התנ"ך בעין כרם גת תיירותית פעילה בקצרין העתיקה גת עתיקה בחוות גבעות עולם גת היא משטח הדריכה והתסיסה במתקן חקלאי מסורתי להפקת תירוש או יין מענבים.

חָדָשׁ!!: קידוש וגת (משטח דריכה) · ראה עוד »

גביע (כלי)

גביע זכוכית גביע הוא כוס בעלת רגל דקה וארוכה.

חָדָשׁ!!: קידוש וגביע (כלי) · ראה עוד »

גד אולמן

גד אולמן (נולד ב-1935 בתל אביב) הוא אמן רב תחומי - צייר, פסל, אמן חזותי וגרפיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: קידוש וגד אולמן · ראה עוד »

גיא זו-ארץ

גיא זו-ארץ (נולד ב-21 במרץ 1973) הוא מנחה טלוויזיה, שחקן וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: קידוש וגיא זו-ארץ · ראה עוד »

דבר שטיבולו במשקה

דוגמה לדבר שטיבולו במשקה, תפוח רטוב ממים דבר שטיבולו במשקה הוא דין הלכתי למאכל שנטבל במשקה ובעקבות רטיבותו מצריך נטילת ידיים קודם אכילתו.

חָדָשׁ!!: קידוש ודבר שטיבולו במשקה · ראה עוד »

דג מלוח (מאכל)

דג מלוח "דג מלוח" הוא כינויו של דג מליח כבוש במי מלח.

חָדָשׁ!!: קידוש ודג מלוח (מאכל) · ראה עוד »

האחים חדד

חברת האחים חדד, בעלת רשת "אחים חדד כלי כסף", היא בין היצרניות הגדולות בישראל ובעולם לייצור כלי כסף ויודאיקה.

חָדָשׁ!!: קידוש והאחים חדד · ראה עוד »

הפרויקט של עידן רייכל (אלבום)

הפרויקט של עידן רייכל הוא שם אלבום הבכורה של הפרויקט של עידן רייכל.

חָדָשׁ!!: קידוש והפרויקט של עידן רייכל (אלבום) · ראה עוד »

הרמת כוסית

דנים, ציור מאת Peder Severin Krøyer משנת 1888 הרמת כוסית (או שתיית "לחיים!") היא טקס בו מברכים את כלל הנוכחים או חלקם, תוך כדי שתיית משקה חריף (או משקה אחר) המלווה בברכה מילולית.

חָדָשׁ!!: קידוש והרמת כוסית · ראה עוד »

הלכות שבת

הלכות שבת הן ההלכות העוסקות ביום השבת, החל מההכנות אליה ועד סיומה.

חָדָשׁ!!: קידוש והלכות שבת · ראה עוד »

הלכות ליל הסדר

שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".

חָדָשׁ!!: קידוש והלכות ליל הסדר · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: קידוש והבדלה · ראה עוד »

הגטו היהודי בוונציה

מפת גטו וונציה משנת 1905 מפת הגטו בשנת 2022 בית חב"ד ונציה הממוקם בלב הגטו הגטו היהודי בוונציה (באיטלקית: Ghetto Ebraico di Venezia) הוא אזור ברובע קאנארג'ו בעיר ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: קידוש והגטו היהודי בוונציה · ראה עוד »

הגדת רוטשילד

הא לחמא עניא מתוך הגדת רוטשילד, מאוסף הספרייה הלאומית. הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450.

חָדָשׁ!!: קידוש והגדת רוטשילד · ראה עוד »

הגדת ריילנדס

הגדת ריילנדס היא הגדה של פסח מאוירת שנכתבה באמצע המאה ה-14 בקטלוניה שבספרד.

חָדָשׁ!!: קידוש והגדת ריילנדס · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: קידוש והגדה של פסח · ראה עוד »

ווינרס מכירות פומביות

גלריית בית המכירות פרופ' אלברט איינשטיין, בעניין דרך החיים הראויה לאדם. מלון אימפריאל, טוקיו יפן 1922 ווינרס (Winner's) בית מכירות פומביות בע"מ הוא בית מכירות פומביות בירושלים.

חָדָשׁ!!: קידוש וווינרס מכירות פומביות · ראה עוד »

ויכולו

וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: קידוש וויכולו · ראה עוד »

כרפס

כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.

חָדָשׁ!!: קידוש וכרפס · ראה עוד »

כוס של ברכה

אמשינוב בברכת המזון על כוס יין כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.

חָדָשׁ!!: קידוש וכוס של ברכה · ראה עוד »

כוס יין

כוסות יין מהמאה ה-18 שיוצרו מזכוכית אטומה כוס יין היא כלי המשמש לשתייה ולטעימת יין.

חָדָשׁ!!: קידוש וכוס יין · ראה עוד »

כיסוי החלות

כיסוי לחלה כיסוי החלות הוא מנהג הלכתי עתיק לפיו יש לכסות את החלות של סעודת השבת בשעת הקידוש.

חָדָשׁ!!: קידוש וכיסוי החלות · ראה עוד »

כיפה (יהדות)

כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.

חָדָשׁ!!: קידוש וכיפה (יהדות) · ראה עוד »

יקב טפרברג

יקב טפרברג או טפרברג 1870 הוא יקב ישראלי.

חָדָשׁ!!: קידוש ויקב טפרברג · ראה עוד »

יקבי כרמל

סמליל החברה הישן ייצור יין בזכרון יעקב בשנות ה-90 של המאה ה-19 אזהרה מפני זיופי יינות החברה, עיתון השקפה 1906 סיור מודרך ביקבי כרמל בזכרון יעקב בשנת 1945 הכניסה ליקב בראשון לציון מבנה במתחם היקב בראשון לציון המבנה האדום העתיק של היקב ברחוב הכרמל יקבי כרמל (לשעבר "כרמל מזרחי", וקודם לכן "כרמל"), היא חברה ישראלית לייצור יין המפעילה מספר יקבים בישראל.

חָדָשׁ!!: קידוש ויקבי כרמל · ראה עוד »

ישראל אלתר

רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: קידוש וישראל אלתר · ראה עוד »

ילדי טהראן

הנרייטה סאלד עם קבוצה מילדי טהראן ילדי טהראן הוא הכינוי שניתן לקבוצת ילדים ניצולי השואה שהועברו מפולין לטהראן שבאיראן, ולאחר מכן הועלו לארץ ישראל בשנת 1943.

חָדָשׁ!!: קידוש וילדי טהראן · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: קידוש ויהדות · ראה עוד »

יהדות זימבבואה

יהדות זימבבואה (לשעבר רודזיה הדרומית, רודזיה) היא קהילה יהודית ותיקה שבשיאה מנתה כ-7,000 יהודים.

חָדָשׁ!!: קידוש ויהדות זימבבואה · ראה עוד »

יהדות הפיליפינים

בפיליפינים יש קהילה יהודית קטנה המונה כמאתיים משפחות.

חָדָשׁ!!: קידוש ויהדות הפיליפינים · ראה עוד »

יהושע סיגל

איור תמונה של הרב יהושע סיגלתמונה להחלפה הרב יְהוֹשֻׁעַ סִיגֶל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: סיגעל; באנגלית: Joshua Siegel; כ"ו באב ה'תר"ו, 18 באוגוסט 1846 - י"ג באדר א' ה'תר"ע, 22 בפברואר 1910) היה רב ופוסק הלכה פולני-אמריקאי שפעל בניו יורק.

חָדָשׁ!!: קידוש ויהושע סיגל · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: קידוש ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב ראשון של סוכות

ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: קידוש ויום טוב ראשון של סוכות · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.

חָדָשׁ!!: קידוש ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום טוב הסמוך לשבת

על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.

חָדָשׁ!!: קידוש ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: קידוש ויום השנה · ראה עוד »

יונדב קפלון

יונדב קפלון (נולד ב־1963) הוא משורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: קידוש ויונדב קפלון · ראה עוד »

יוסף זריצקי (רב)

הרב יוסף הכהן זריצקי (נולד ב-1951) עוסק בתחום הכשרות של חומרי גלם ושל מוצרים בתעשיית המזון.

חָדָשׁ!!: קידוש ויוסף זריצקי (רב) · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: קידוש ויין · ראה עוד »

יין צימוקים

צימוקים יין צימוקים מצימוקים שחורים יין צימוקים הוא מי שריית צימוקים, (להבדיל מיין קש) יין זה מופיע בספרות ההלכה, כיין כשר למצוות הטעונות כוס כמו קידוש הבדלה ומצוות ארבעת כוסות.

חָדָשׁ!!: קידוש ויין צימוקים · ראה עוד »

יין בארץ ישראל

ביקבוק יין בזכרון יעקב, 1952 היין היווה חלק משמעותי במסגרת החקלאות במהלך ההיסטוריה של '''ארץ ישראל'''.

חָדָשׁ!!: קידוש ויין בארץ ישראל · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קידוש

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »