גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
238 יחסים: מאמרי הראיה, מאיר פיינשטיין, מאיר בן ברוך הלוי, מאיר דלויה (רב), מנחם זמבה, מנורת הכנסת, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מניין המצוות על פי הרמב"ם, מסע הצלב העממי, מסע הצלב השלישי, מסעי הצלב, מסכת סנהדרין, מסירות נפש ביהדות, מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, מצדה, מצווה, מקס קדושין, מרטיר, מרדכי בן הלל, מרדכי יהודה ליב זק"ש, משפחת קלהורה, משפחת קלונימוס, משה מת, משה פראגר, משה צוריאל, משה חיים לאו, משה ברזני, משולם בן משה ממגנצא, מלך אמון מאמרך, מגנוס קרינסקי, מגיד (קבלה), מהר"ם מרוטנבורג, מולאי יזיד, מיכאל גלוזמן, אסון הפאטריה, אריה לוין, אריה לייב קלהורה, אש קודש, אל-מוואחידון, אלעזר, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר מגרמייזא, אלעזר הזקן, אלחנן בן יצחק, אלחנן וסרמן, אלכסנדרי זוסלין הכהן, אליעזר שביד, אליעזר בן יואל, אליהו מאיר פייבלזון, אב הרחמים, ..., אברהם אבן דאוד, אברהם בן אליעזר הלוי, אברהם בן אברהם, אברהם גרוסמן, אברהם הגר, אגודת קדושת ציון, אהרון ברנשטיין, אהה ירד עלי ספרד, אומץ, אופראן, אור השם, איראן, אישה קטלנית, נשמה, נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים, נגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס, נויס, ספר דניאל, ספר המדע, סרבנות, סיפור עם, עשרת הרוגי מלכות, עלי שור, עלינו לשבח, עלילת דם, עליית ישעיהו, עבודה זרה, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס, פפוס, פפוס בן יהודה, פפוס ולוליאנוס, פרשת אמור, פלוצק, פה לן יה, פונטיוס פילאטוס, פוליטיקה במטאל, פיין און גבורה, צעטיל קטן, צפירת זיכרון, צבי גרץ, צבי יהודה קוק, ציר הזמן של האנטישמיות, קמעא קמעא, קנטוניסטים, קריאת שמע, קדושת החיים, קדיש יתום, קהילת יהודי שפייר, קורביל, קודש וחול ביהדות, ר"י הזקן, רצח דוד פאליק, רב גדיאל נער, רבי אלעזר בן שמוע, רבי עקיבא, ריב"א (פירושונים), שמע ישראל, שמע ישראל (פרשיה), שמעון גרשון רוזנברג, שמעון דסברג, שרה צ'יזיק, שלמה מולכו, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה בן שמעון, שלמה דוד יהושע וינברג, שלמה וולבה, שלמה כהן (סופר), שלום אש, שכיב מרע, תפילת שחרית של שבת, תשב"ץ קטן, תורת התשובה בחסידות אשכנז, תולדות ביתא ישראל: 1270–1529, תודוס איש רומי, לעולם יהא אדם, ז' בסיוון, זוליכה, זיכרון השואה בישראל, חנניה, מישאל ועזריה, חנה ושבעת בניה, חנוך גד יוסטמן, חילול השם, חיים אמסלם, חיים אבן חביב, חיים ע. קוליץ, חיים רפאל שושנה, חיים הלל בן-ששון, חיים יעקב מישקינסקי, בנציון נתניהו, בעלי התוספות, בעיר ההרגה, בר כוכבא, ברל כצנלסון, ברה-סור-סן, בשר חזיר, בלבב ימים, בג"ץ נוער כהלכה נגד משרד החינוך, בית הקברות היהודי בפאס, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הכנסת שושנת הזהב (לבוב), גנזך קידוש השם, גזירות אנטיוכוס, גזירות אדריאנוס, גזירות קנ"א, גזירות תתנ"ו, גירוש מוזע, ד'תשס"ז, ד'תתקמ"ט, ד'תתקמ"ד, ד'תתקע"ו, ד'תתקפ"א, דניאל מובשוביץ, דף עד, דברי ימי ישראל, דוד בליאכר, ה'מ"ח, ה'מ"ו, ה'ר"ע, ה'רי"ג, ה'ש"ץ, ה'שכ"ג, ה'ת"ל, ה'תק"ט, ה'ל', ה'כ"ז, ה'כ"ה, המרת דת, האפיפיור היהודי, הקהילה היהודית במרגיטה, הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן, השבת אבדה, התאבדות, התנ"ך השטני, התשעים ושלוש, התינוק מאופראן, הטבח בוורמס, הטבח ביהודי יורק, החרישו ממני ואדברה, הגיוגרפיה, הכהנים בני צדוק, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של האנטישמיות, ונקדשתי בתוך בני ישראל, ונתנה תוקף, ויקטור פראנקל, וירצבורג, כ"ט בתשרי, כ"ז בתמוז, כ"ב באב, כ"ב באדר, כ"ב בכסלו, כ"ד בניסן, כ"ה בטבת, כ' בתמוז, כצאן לטבח, י"ט באלול, י"ב בחשוון, יעקב נורטהויזן, יצחק ניסנבוים, יצחק בן אשר הלוי, יצחק גליקמן, ישעיה אשר זליג מרגליות, ישעיהו רפאלוביץ, ישראל אנקווה, ישיבת טלז, יזכור, יחזקאל הולשטוק, יחיאל מפריז, יה שמך ארוממך, יהדות, יהדות מץ, יהדות מרוקו, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות אלג'יריה, יהדות פאס, יהדות פרנקפורט, יהדות קטלוניה, יהדות תוניסיה, יהדות בריטניה, יהדות גרמניה, יהדות הרי האטלס, יהודה הכהן אבן סוסאן, יואל הלוי מבונא, יוסף קארו, יוסף יואל ריבלין, ייהרג ואל יעבור, 12 בדצמבר. להרחיב מדד (188 יותר) »
מאמרי הראיה
מאמרי הראיה הוא ספר המקבץ מאמרים, נאומים, דרשות, שיעורים ומכתבים שפרסם הרב קוק, ושרובם נכתבו או תומללו לשם פרסום ציבורי בחייו, בעיתונות ובביטאונים שונים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומאמרי הראיה · ראה עוד »
מאיר פיינשטיין
מאיר פיינשטיין (5 באוקטובר 1927, ט' בתשרי ה'תרפ"ח – 21 באפריל 1947, ב' באייר ה'תש"ז), מעולי הגרדום, היה לוחם במחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים והתאבד בצינוק טרם הוצאתו להורג.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומאיר פיינשטיין · ראה עוד »
מאיר בן ברוך הלוי
רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה (גם: מהר"ם הלוי, מהר"ם סג"ל, מהר"ם ס"ל) היה רב בפרנקפורט וארפורט וראש ישיבת וינה במפנה המאה ה-15 ואחד מחשובי הרבנים באשכנז שלאחר תקופת בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומאיר בן ברוך הלוי · ראה עוד »
מאיר דלויה (רב)
שער ביאורי רבי מאיר דלויה הרב מאיר דלויה (מכונה: 'מהר"ם דלויה'; סביב ה'ש"ס, 1600 - סביב ה'ת"ם, 1680) היה דרשן, פרשן מקראי ודיין במרקש במאה השבע עשרה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומאיר דלויה (רב) · ראה עוד »
מנחם זמבה
הרב מנחם זֵמְבָּה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומנחם זמבה · ראה עוד »
מנורת הכנסת
מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומנורת הכנסת · ראה עוד »
מניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »
מניין המצוות על פי הרמב"ם
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה לרמב"ם מניין תרי"ג מצוות לפי הרמב"ם הוא מניין כל מצוות התורה (תרי"ג).
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומניין המצוות על פי הרמב"ם · ראה עוד »
מסע הצלב העממי
מיניאטורה מימי הביניים המתארת את מסע הצלב העממי מסע הצלב העממי קדם למסע הצלב הראשון, אך בשל אופיו העממי, הספונטני והבלתי מאורגן, הוא אינו נמנה עם תשעת מסעי הצלב הגדולים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומסע הצלב העממי · ראה עוד »
מסע הצלב השלישי
פיליפ השני, מלך צרפת יוצא למסע הצלב מסע הצלב השלישי היה השלישי במסעי הצלב העיקריים לארץ ישראל, שנערך כתגובה לקרב קרני חיטין, כיבוש ממלכת ירושלים וכיבוש ירושלים בידי צבאות צלאח א-דין.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומסע הצלב השלישי · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומסעי הצלב · ראה עוד »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מסירות נפש ביהדות
מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומסירות נפש ביהדות · ראה עוד »
מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון
מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון הוא מאגדות החורבן המופיעות בתלמוד.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומצדה · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומצווה · ראה עוד »
מקס קדושין
מקס קדושין מקס קדושין (באנגלית: Max Kadushin; 6 בדצמבר 1895 - 23 ביולי 1980) היה רב והוגה דעות קונסרבטיבי.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומקס קדושין · ראה עוד »
מרטיר
סטפנוס הקדוש - הקדוש המעונה הראשון, ציור של קרלו קריוולי קדוש מעונה או מַרְטִיר (ביוונית: Μάρτυς; מילולית: עֵד, בבחינת "אדם אשר מעשיו מעידים על אמונתו") הוא אדם שמוכן לסבול ואף למות - למען אמונתו הדתית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומרטיר · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
מרדכי יהודה ליב זק"ש
הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש (לעיתים: זקס; ו' באדר ה'תרס"ו, 3 במרץ 1906 – ו' באדר ה'תשכ"ג, 2 במרץ 1963) היה רב ישראלי, רבן של שכונות קריית משה וזיכרון משה בירושלים, מראשי ישיבת בית זבול, מהדיר ועורך תורני.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומרדכי יהודה ליב זק"ש · ראה עוד »
משפחת קלהורה
רבי עקיבא איגר מלווה בשנים מבני משפחת קלהורה: רבי יעקב קאלווארי, ותלמידו רבי משה לאנדסברג (בנו של מחבר הספר "תואר פני שלמה"), דיינים בפוזנן (1837) משפחת קלהורה (נכתב גם; קאלהורא, קאלהורי, קאליהרו קאליהרי, קאליהארא, קאליפארא, קליפארי, קליפארה, וגם קאלווארי) הייתה משפחה יהודית ממוצא ספרדי בפולין.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומשפחת קלהורה · ראה עוד »
משפחת קלונימוס
משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומשפחת קלונימוס · ראה עוד »
משה מת
רבי משה מת (שי"א לערך - שס"ו), מחכמי פולין ותלמידו של המהרש"ל, מחבר הספר מטה משה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומשה מת · ראה עוד »
משה פראגר
פראגר בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, יולי 1969 פראגר עם הרב פנחס הכהן לוין, 1947 פראגר קובע מזוזה בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, 1969 בסמינר בית יעקב בירושלים. בתמונה גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק והרב הלל ליברמן, מנהל הסמינר, 1967 דוד בן-גוריון עונד לפראגר את אות ההגנה, 1964 פראגר בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון עם קבלת האות, 1964 משה פראגר (14 ביוני 1908, ה'תרס"ט - 2 באוקטובר 1984, ו' בתשרי ה'תשמ"ה), סופר ופובליציסט חרדי, עסק בחקר השואה, בייחוד מהפן של הגבורה היהודית הרוחנית שנתגלתה בה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומשה פראגר · ראה עוד »
משה צוריאל
הרב משה יחיאל הלוי צוריאל (שם לידה: וייס; ד' באייר ה'תרצ"ח, 5 במאי 1938 – כ"ד באב ה'תשפ"ג, 10 באוגוסט 2023) היה ר"מ ומשגיח בישיבות שונות, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל, מחבר ספרי מחקר והגות תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומשה צוריאל · ראה עוד »
משה חיים לאו
הרב משה חיים לאו (י"ד באייר ה'תרנ"ב, 11 במאי 1892 - י"א בחשוון ה'תש"ג, 22 באוקטובר 1942) היה רב הערים סוצ'אבה, פרשוב ופיוטרקוב טריבונלסקי.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומשה חיים לאו · ראה עוד »
משה ברזני
משה ברזני (14 ביוני 1926, ב' בתמוז ה'תרפ"ו – 21 באפריל 1947, ב' באייר ה'תש"ז), מעולי הגרדום, היה לוחם במחתרת הלח"י שנתפס על ידי הבריטים והתאבד בגיל 20 בצינוק בטרם הועלה לגרדום.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומשה ברזני · ראה עוד »
משולם בן משה ממגנצא
רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »
מלך אמון מאמרך
כ"י לייפציג B.H. 3, עם קישוטים ואיורים מֶלֶךְ אָמוֹן מַאֲמָרְךָ היא מערכת יוצר לראש השנה, הכוללת גוף יוצר וזולת, שהתחברה בידי רבי שמעון הגדול ברבי יצחק, מגדולי הפייטנים האשכנזים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומלך אמון מאמרך · ראה עוד »
מגנוס קרינסקי
אברהם אוֹסטשֶגה מַגנוּס (מָנוּס) (יעקב מאיר) קְרִינסקי; 1863 – 18 באוקטובר 1916) היה פדגוג ומחנך, מו"ל ומדפיס, סופר ועורך עברי ויידי בפולין הרוסית. מייסד דפוס "האור" והוצאות הספרים העברית "האור" והיידית "ביכער פֿאַר אַלע" ('ספרים לכול') בוורשה, מחבר ספרי לימוד עבריים פופולריים, מייסד הגימנסיה היהודית הראשונה בוורשה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומגנוס קרינסקי · ראה עוד »
מגיד (קבלה)
מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומגיד (קבלה) · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מולאי יזיד
מולאי יזיד בן מוחמד (בערבית: يزيد بن محمد 1750-1792) היה שליט מרוקו בין השנים 1790-1792.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומולאי יזיד · ראה עוד »
מיכאל גלוזמן
גלוזמן, 2007 מיכאל גלוזמן (נולד ב-2 באפריל 1962) הוא חוקר ספרות, היסטוריון של הספרות העברית ומורה מוסמך לאיינגאר יוגה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ומיכאל גלוזמן · ראה עוד »
אסון הפאטריה
פאטריה שוקעת בנמל חיפה שרידי הפאטריה במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, 2009 אסון הפאטריה הוא אסון טביעת האוניה "פאטריה", שהייתה אוניית גירוש בריטית שרוכזו עליה מעפילים משלוש אוניות שנתפסו בנובמבר 1940, ליד חופי ארץ ישראל, במטרה לגרשם למאוריציוס.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואסון הפאטריה · ראה עוד »
אריה לוין
הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואריה לוין · ראה עוד »
אריה לייב קלהורה
רבי אריה לייב קלהורה (נכתב גם: קאלווארי, קולווארי, קליפארי; נפטר בי"ח בכסלו ה'תצ"ז, 22 בנובמבר 1736) היה דיין ומגיד מישרים בפוזנא.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואריה לייב קלהורה · ראה עוד »
אש קודש
הספר אש קודש הוא ספר דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא בפני חסידיו בגטו ורשה בעת השואה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואש קודש · ראה עוד »
אל-מוואחידון
אל-מֻוַואחִידוּן (בערבית: الموحدون – ה"מייחדים" או "מונותאיסטים") הייתה שושלת מורית בֶּרבֵּרית אסלאמית שנוסדה במאה ה-12 בעיירה הקטנה טינמל שבהרי האטלס (במרוקו של היום) וכבשה את כל צפון אפריקה, מסהרה המערבית במערב עד מצרים במזרח וספרד המוסלמית בצפון.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואל-מוואחידון · ראה עוד »
אלעזר
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואלעזר · ראה עוד »
אלעזר מנחם מן שך
הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »
אלעזר מגרמייזא
רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »
אלעזר הזקן
אלעזר הזקן הוא דמות המופיעה בספר מקבים ב', שם מסופר שניסו להאכיל אותו בשר חזיר, ולאחר שסירב נהרג.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואלעזר הזקן · ראה עוד »
אלחנן בן יצחק
רבי אלחנן בן יצחק מדנפייר (Dampierre-Sur-Aube) שבצרפת, היה פרשן מבעלי התוספות ופייטן במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואלחנן בן יצחק · ראה עוד »
אלחנן וסרמן
לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואלחנן וסרמן · ראה עוד »
אלכסנדרי זוסלין הכהן
הרב אלכסנדרי הכהן (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואלכסנדרי זוסלין הכהן · ראה עוד »
אליעזר שביד
אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואליעזר שביד · ראה עוד »
אליעזר בן יואל
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואליעזר בן יואל · ראה עוד »
אליהו מאיר פייבלזון
רבי אליהו מאיר פייבלזוןתמונה להחלפה הרב אליהו מאיר פייבלזון נולד כ"ה טבת ה'תרכ"ח, 1868 - ונפטר כ"ה טבת ה'תרפ"ח, 18 בינואר 1928.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואליהו מאיר פייבלזון · ראה עוד »
אב הרחמים
אַב הָרַחֲמִים היא תפילה יהודית, המזכירה את נשמות הקהילות היהודיות שנהרגו על קידוש השם ומבקשת מאלוהים לנקום את נקמת דמן.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואב הרחמים · ראה עוד »
אברהם אבן דאוד
רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »
אברהם בן אליעזר הלוי
רבי אברהם בן אליעזר הלוי (הזקן; ה'ר"כ, 1460 בערך – בין ה'ר"צ–ה'רצ"ה, 1530–1535).
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואברהם בן אליעזר הלוי · ראה עוד »
אברהם בן אברהם
קבר הגאון מווילנה, שבו טמון אפרו של פוטוצקי. אברהם בן אברהם, ובשמו המקורי הגרף ולנטין פוטוצקי, היה בן למשפחת פוטוצקי, משפחת אצולה נוצרית רמה שהתגייר ונשרף על קידוש השם בעודו בחיים על ידי הכנסייה במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואברהם בן אברהם · ראה עוד »
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואברהם גרוסמן · ראה עוד »
אברהם הגר
רבי אברהם הַגֵּר (? – כ"ב בכסלו ה'כ"ה, דצמבר 1264) היה גר צדק מבוואריה שערך ויכוחים דתיים עם נוצרים ולבסוף נהרג על קידוש השם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואברהם הגר · ראה עוד »
אגודת קדושת ציון
"אגודת קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" היא אגודה חרדית השואפת לקדם אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל וכינון מדינה יהודית על פי התורה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואגודת קדושת ציון · ראה עוד »
אהרון ברנשטיין
אהרון דוד ברנשטיין (בכתיב יידיש: בערנשטיין; בגרמנית: Aaron David Bernstein; 6 באפריל 1812, דנציג – 12 בפברואר 1884, ברלין) היה עיתונאי, פילוסוף אוטודידקט, מחבר ספרי מדע פופולרי, מהפכן יהודי-גרמני, מהוגי הדעות של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואהרון ברנשטיין · ראה עוד »
אהה ירד עלי ספרד
אהה ירד עלי ספרד, קינה שחיבר רבי אברהם אבן עזרא, בה ביכה על חורבן קהילות יהודי ספרד וצפון אפריקה, במאה ה-12, על ידי שושלת אל-מוואחידון.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואהה ירד עלי ספרד · ראה עוד »
אומץ
פחדיו הרגילים מהגובה. איור פרשים מסתערים בראש הצבא הבריטי במלחמות המהפכה הצרפתית. האומץ חיוני ללוחמים בשדה הקרב. אומץ היא תכונה אנושית המגלמת את היכולת להתמודד עם פחד, כאב, סכנה, אי-ודאות או איום, לעיתים תוך מילוי משימה חיונית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואומץ · ראה עוד »
אופראן
אופראן (בערבית: إفران الأطلس الصغير; אפראן של האטלס הקטן, או: אפראן באנטי-אטלס) הוא כפר בדרום מרוקו, ששוכן ברכס הנמוך מבין הרי האטלס שקרוי גם "האנטי-אטלס".
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואופראן · ראה עוד »
אור השם
אור השם (גם: אור ה' או אור יי) הוא חיבורו של רבי חסדאי קרשקש העוסק בפילוסופיה יהודית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואור השם · ראה עוד »
איראן
חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואיראן · ראה עוד »
אישה קטלנית
אישה קטלנית הוא מונח הלכתי לציון אישה שהתאלמנה פעמיים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ואישה קטלנית · ראה עוד »
נשמה
בהשקפות רוחניות, הנשמה היא הצד הרוחני של האדם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ונשמה · ראה עוד »
נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים
מעמד האישה ביהדות עבר שינויים ותמורות במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ונשים יהודיות באירופה של ימי הביניים · ראה עוד »
נגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס
נגד פְלָאקוּס (ביוונית: Εἰς Φλάκκον, בלטינית: In Flaccum) והמשלחת לגָאיוּס או המלאכות אל קאיוס (יוונית: Περι αρετων και πρεσβειας προς Γαιον, לטינית: De legatione ad Caium), הם צמד חיבורים של פילון האלכסנדרוני המציגים את רדיפת יהודי אלכסנדריה בימיו של גאיוס קיסר (הידוע גם בשם קליגולה), קיסר האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ונגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס · ראה עוד »
נויס
נויס (בגרמנית: Neuss, נהגה:,; בלטינית: Novaesium) היא עיר בנורדריין-וסטפאליה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ונויס · ראה עוד »
ספר דניאל
ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וספר דניאל · ראה עוד »
ספר המדע
ספר המדע הוא הספר הראשון מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וספר המדע · ראה עוד »
סרבנות
סַרְבָנוּת, או אי־ציות, היא פעולה הננקטת על ידי אדם הנתון למרותו של מישהו אחר, ומסרב בכוונה, לפקודה או לצו חוקי.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וסרבנות · ראה עוד »
סיפור עם
אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וסיפור עם · ראה עוד »
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »
עלי שור
ספר עֲלֵי שׁוּר הוא ספר הגות ומחשבה מפורסם, שיצא בשני חלקים בהפרש של 20 שנה בעילום שם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ועלי שור · ראה עוד »
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ועלינו לשבח · ראה עוד »
עלילת דם
תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ועלילת דם · ראה עוד »
עליית ישעיהו
עליית ישעיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ישעיהו.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ועליית ישעיהו · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ועבודה זרה · ראה עוד »
עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס
עושה מעשה זִמְרִי ומבקש שכר כְּפִינְחָס הוא ביטוי המתאר אדם העושה מעשה נקלה אך מתהדר כאילו עשה מעשה נעלה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ועושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס · ראה עוד »
פפוס
קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ופפוס · ראה עוד »
פפוס בן יהודה
פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה הוא דמות מתקופת התנאים המוזכרת בספרות חז"ל.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ופפוס בן יהודה · ראה עוד »
פפוס ולוליאנוס
פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס הם שני אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2).
חָדָשׁ!!: קידוש השם ופפוס ולוליאנוס · ראה עוד »
פרשת אמור
פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ופרשת אמור · ראה עוד »
פלוצק
שואה, בבית העלמין בחולון פלוצק (בפולנית: Płock) היא עיר בת כ-130,000 תושבים במרכז פולין, על גדות נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ופלוצק · ראה עוד »
פה לן יה
כרזה של הסדרה פה לן יה פֹּה לָן יָהּ היא סדרה תיעודית שסוקרת את תולדות יהדות פולין, לאורך כאלף שנים, החל מהמאה 11 ועד הפלישה הגרמנית לפולין במאה ה-20, במלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ופה לן יה · ראה עוד »
פונטיוס פילאטוס
פונטיוס פילאטוס (בלטינית: Pontius Pilatus; ביוונית: Πόντιος Πιλᾶτος) היה נציב יהודה, לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ופונטיוס פילאטוס · ראה עוד »
פוליטיקה במטאל
זרם ההבי מטאל במוזיקה ידוע בכך, שרבים מיוצריו נושאים מסרים ביצירותיהם, חלקם הגדול מסרים אידאולוגיים ופוליטיים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ופוליטיקה במטאל · ראה עוד »
פיין און גבורה
פּיין און גבורה: אין דעם יידישן עבר אין ליכט פון דער קעגנווארט (יידיש: ענות וגבורה: בעבר היהודי לאור המציאות של ימינו) היא אנתולוגיה בעריכת יצחק צוקרמן ואליהו גוטקובסקי שיצאה לאור בגטו ורשה בחודש תמוז ה'ת"ש (יולי–אוגוסט 1940) על ידי תנועת דרור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ופיין און גבורה · ראה עוד »
צעטיל קטן
צעטיל קטן (בתרגום מיידיש: "פתקה קטנה", מעין דף תזכורות) הוא רשימת הוראות והנהגות חסידות, שנכתב על ידי רבי אלימלך מליז'נסק.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וצעטיל קטן · ראה עוד »
צפירת זיכרון
דקת דומייה בעת צפירת יום הזיכרון, תל אביב, 2007 צפירת זיכרון או צפירת דומייה היא קול צופר המושמע במשך זמן קצוב של דקות אחדות לשם הבעת אבל ציבורי.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וצפירת זיכרון · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וצבי גרץ · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
ציר הזמן של האנטישמיות
ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »
קמעא קמעא
קמעא קמעא הוא ספרו הראשון של הרב חיים דרוקמן, והוא עוסק בשלבי ופרטי גאולת ישראל ובהתקיימות מדינת ישראל כהתקיימות חזון "ראשית צמיחת גאולתנו".
חָדָשׁ!!: קידוש השם וקמעא קמעא · ראה עוד »
קנטוניסטים
סרן). צם היה קצין יהודי בצבא הרוסי במאה ה-19 הקַנטוֹנִיסטִים (ברוסית: Кантонисты, ביידיש: קאנטאניסטן) היו ילדים שנלקחו על ידי הרשויות ברוסיה של המאה ה-19, חונכו במסגרת צבאית עד שהגיעו לבגרות וגויסו לצבא.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וקנטוניסטים · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וקריאת שמע · ראה עוד »
קדושת החיים
קדושת החיים היא עיקרון בדת ובמוסר של שמירה על ערך של החיים בייחוד חיי אדם, מתוך הכרה בחשיבותם וייחוס של קדושה לחיים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וקדושת החיים · ראה עוד »
קדיש יתום
קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).
חָדָשׁ!!: קידוש השם וקדיש יתום · ראה עוד »
קהילת יהודי שפייר
שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »
קורביל
קוֹרְבֵּיל (בצרפתית:, נהגה קוֹרְבֵּיי-אֶסוֹן) היא קומונה במחוז אֶסוֹן שבחבל איל-דה-פראנס בצרפת.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וקורביל · ראה עוד »
קודש וחול ביהדות
ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ור"י הזקן · ראה עוד »
רצח דוד פאליק
ב-10 בנובמבר 1926 נרצח הסטודנט היהודי דוד פאליק (ברומנית: Dawid Fallik) ברומניה של בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ורצח דוד פאליק · ראה עוד »
רב גדיאל נער
בספרות האגדה והקבלה, רב גדיאל נער הוא ראש ישיבה בישיבה של מעלה, בהיכל אגוז, שזכה למעמדו בשל מותו על קידוש השם בגיל צעיר.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ורב גדיאל נער · ראה עוד »
רבי אלעזר בן שמוע
רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ורבי עקיבא · ראה עוד »
ריב"א (פירושונים)
קטגוריה:פירושון אישים קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וריב"א (פירושונים) · ראה עוד »
שמע ישראל
מוגדלות. יהודי הודו אומרים שמע ישראל, איור על כריכת הספר "The History of the Bene-Israel of Indian" של חיים שמואל קהימקר שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים:, הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן היא נאמרת בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושמע ישראל · ראה עוד »
שמע ישראל (פרשיה)
שמע ישראל היא פרשיה מפרשת ואתחנן בספר דברים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושמע ישראל (פרשיה) · ראה עוד »
שמעון גרשון רוזנברג
הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 – 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסטמודרניים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושמעון גרשון רוזנברג · ראה עוד »
שמעון דסברג
הרב שמעון דַסְבֶּרְג (דסברק) (Dasberg; תרס"ב, 1902 – י"א באדר תש"ה, 24 בפברואר 1945) היה רב ומחנך, ממנהיגי "המזרחי" בהולנד.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושמעון דסברג · ראה עוד »
שרה צ'יזיק
צילום של משפחת צ'יזיק. שרה בשורה התחתונה משמאל דמותה של שרה צ'יזיק באנדרטה "'''עבודה והגנה'''", שעל קברו של אפרים צ'יזיק ביער חולדה. שרה צ'יזיק (כונתה גם שרה החורפית, "צ'יזיק" פירושו ציפור בשם "חורפי"; י"ד בחשוון תרנ"ח, 9 באוקטובר 1897 - י"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920) הייתה אחת הלוחמים לצדו של יוסף טרומפלדור בהגנת תל חי ודמות מייצגת של אירועי תל חי בתודעה הציבורית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושרה צ'יזיק · ראה עוד »
שלמה מולכו
חתימתו של שלמה מולכו רבי שלמה מולכו (1500–1532) היה יהודי אנוס שנהיה לרב מקובל שפעל בפומבי בענייני גאולת ישראל, והוצא להורג על ידי האינקוויזיציה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושלמה מולכו · ראה עוד »
שלמה זלמן אהרנרייך
רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »
שלמה בן שמעון
שלמה בן שמעון, היה סופר וכרוניקן מיהדות אשכנז בימי הביניים; הוא רשם ותיעד בעברית אירועים היסטוריים מהמאה ה-11 והמאה ה-12, בין השאר על פי עדותם של עדי ראייה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושלמה בן שמעון · ראה עוד »
שלמה דוד יהושע וינברג
ר' שלמה דוד יהושע וינברג (כ"א בשבט תרע"ד, 1914 - ו' בחשוון תש"ד, 4 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר חשוב בדורו והאדמו"ר הרביעי של חסידות סלונים, ובנו של ר' אברהם וינברג השני מסלונים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושלמה דוד יהושע וינברג · ראה עוד »
שלמה וולבה
הרב שלמה וולבה (כ"ד בסיון תרע"ד, 1914 - ט"ז בניסן תשס"ה, 25 באפריל 2005) היה מגדולי המשגיחים בדור האחרון ומחבר ספרים בתחום העבודה הרוחנית על פי תנועת המוסר.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושלמה וולבה · ראה עוד »
שלמה כהן (סופר)
סלומון כהן או שלמה כהן (בגרמנית: Salomon Kohn; תקפ"ה, 1825 – תרס"ד, 1904) היה סופר יהודי-אוסטרי - צ'כי אורתודוקסי בשפה הגרמנית, שפעל בבוהמיה, והיה חבר ועד הקהילה היהודית בפראג.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושלמה כהן (סופר) · ראה עוד »
שלום אש
שלום אש (1 בנובמבר 1880 – 10 ביולי 1957) היה סופר יידיש יליד פולין, שחי ופעל בעיקר בה ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושלום אש · ראה עוד »
שכיב מרע
שְׁכִיב מְרַע (תרגום מילולי מארמית "שוכב חולה") הוא ביטוי תלמודי המתאר חולה אנוש, הנוטה למות.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ושכיב מרע · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תשב"ץ קטן
תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ותשב"ץ קטן · ראה עוד »
תורת התשובה בחסידות אשכנז
תורת התשובה היא אחת מהמקורות המרכזיים בהם ניתן למצוא את דרכי המחשבה החדשים ואת עיקרי תורת המוסר אותם פיתחו חסידי אשכנז.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ותורת התשובה בחסידות אשכנז · ראה עוד »
תולדות ביתא ישראל: 1270–1529
השנים 1270–1529 ידועות בתולדות ביתא ישראל בשם תקופת ההישרדות.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ותולדות ביתא ישראל: 1270–1529 · ראה עוד »
תודוס איש רומי
תודוס איש רומי היה מנהיג בקהילת יהודי רומא בתקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ותודוס איש רומי · ראה עוד »
לעולם יהא אדם
לעולם יהא אדם הוא קטע בתפילה, הפותח במילים: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר".
חָדָשׁ!!: קידוש השם ולעולם יהא אדם · ראה עוד »
ז' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וז' בסיוון · ראה עוד »
זוליכה
'''יוסף ואשת פוטיפר''', זבאלד בהאם, 1544 יוסף ואשת פוטיפר, מאת פול גוגן, 1896 זוליכה, וגם זולייכה, סוליקה וזליכה – הוא על פי המסורת המוסלמית, שמה של אשת פוטיפר, שר הטבחים המצרי.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וזוליכה · ראה עוד »
זיכרון השואה בישראל
ראש ממשלת ישראל משה שרת נואם ביער הקדושים בטקס יום השואה בשנת 1954 אנדרטת מגילת האש ביער הקדושים זיכרון השואה בישראל מתייחס לדרך שבה מוצאת השואה את ביטויה בשיח החברתי והתרבותי במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וזיכרון השואה בישראל · ראה עוד »
חנניה, מישאל ועזריה
חנניה, מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וחנניה, מישאל ועזריה · ראה עוד »
חנה ושבעת בניה
חנה ושבעת בניה, ציור משנת 1842. ברקע נראה הפסל לו סירבו להשתחוות. על פי התיאור קברם נמצא במעלה ההר. אמנם, המקום המתואר טרם נמצא (ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך ב', צפת, חנה ושבעת בניה) סיפור האישה ושבעת בניה מתאר מעשה גבורה של אם יהודייה ושבעת בניה, שמצאו את מותם על קידוש השם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וחנה ושבעת בניה · ראה עוד »
חנוך גד יוסטמן
רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ (תרמ"ד, 1884–י"ד בתשרי תש"ג, 1942) היה רב, אדמו"ר וראש ישיבה בפולין.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וחנוך גד יוסטמן · ראה עוד »
חילול השם
גילוי דעת בירושלים המתריע מפני חילול השם על ידי התנהגות לא ראויה כלפי גויים, 2011 ביהדות, חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של האלוהים עקב מצבם או מעשיהם של מאמיניו.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וחילול השם · ראה עוד »
חיים אמסלם
הרב חיים (אמיל) אמסלם (נולד בי' בתשרי ה'תש"ך, 12 באוקטובר 1959; אוראן, אלג'יריה) הוא ראש תנועת עם שלם, לשעבר חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס בשנים 2006–2013.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וחיים אמסלם · ראה עוד »
חיים אבן חביב
רבי חיים אבן חביב היה מחכמי פורטוגל במאה ה-15.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וחיים אבן חביב · ראה עוד »
חיים ע. קוליץ
חיים ע.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וחיים ע. קוליץ · ראה עוד »
חיים רפאל שושנה
הרב חיים רפאל שושנה (ה'תרע"ב - י"א בתשרי ה'תשמ"ז, 1912 – 14 באוקטובר 1986) היה רב, דיין משורר עברי וחוקר פיוט מרוקאי, מהחוקרים הבולטים של פיוטי יהדות מרוקו.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וחיים רפאל שושנה · ראה עוד »
חיים הלל בן-ששון
חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וחיים הלל בן-ששון · ראה עוד »
חיים יעקב מישקינסקי
הרב חיים יעקב מישקינסקי הרב חיים יעקב מישְקינסקי (ה'תרמ"ג, 1883 - כ"ב בחשוון ה'תש"ג, 2 בנובמבר 1942) היה רב ליטאי, רבן של, קנישין וסוויסלוץ'.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וחיים יעקב מישקינסקי · ראה עוד »
בנציון נתניהו
בנציון (בן־ציון) נתניהו (מיליקובסקי) (י"ד באדר ב' תר"ע, 25 במרץ 1910 – ח' באייר תשע"ב, 30 באפריל 2012) היה היסטוריון, מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל, נציג התנועה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ובנציון נתניהו · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ובעלי התוספות · ראה עוד »
בעיר ההרגה
בְּעִיר הַהֲרֵגָה היא פואמה שכתב חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 (תמוז תרס"ג – תשרי תרס"ד) בעקבות ביקורו בקישינב עם משלחת שיצאה ביוזמתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב במטרה לחקור את הפרעות שנערכו בקהילה היהודית באביב 1903.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ובעיר ההרגה · ראה עוד »
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ובר כוכבא · ראה עוד »
ברל כצנלסון
בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וברל כצנלסון · ראה עוד »
ברה-סור-סן
ברה-סור-סן (בצרפתית: bray-sur-seine) היא קומונה במחוז סן-אה-מארן בחבל איל-דה-פראנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וברה-סור-סן · ראה עוד »
בשר חזיר
חזירים שלמים בשר חזיר (נקרא גם בשר לבן) הוא בשר לאכילה, שהוכן מחזיר.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ובשר חזיר · ראה עוד »
בלבב ימים
"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ובלבב ימים · ראה עוד »
בג"ץ נוער כהלכה נגד משרד החינוך
בג"ץ בית הספר "בית יעקב" בעמנואל (בג"ץ 1067/08 עמותת "נוער כהלכה" ואחרים נ' משרד החינוך ואחרים; נקרא גם: בג"ץ עמנואל) הוא פסק דין של בג"ץ משנת 2009 שבו התקבלה טענה בדבר מדיניות הפרדה בין תלמידות מזרחיות לאשכנזיות בבית הספר היסודי לבנות "בית יעקב" בעמנואל.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ובג"ץ נוער כהלכה נגד משרד החינוך · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בפאס
בית הקברות היהודי בפאס, מרוקו, נוסד בשנת 1884.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ובית הקברות היהודי בפאס · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »
בית הכנסת שושנת הזהב (לבוב)
בית הכנסת שושנת הזהב בית הכנסת טורי זהב או שושנת הזהב בעיר לבוב נחשב אחד מבתי הכנסת היפים באוקראינה, והוא גם בין העתיקים שבהם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ובית הכנסת שושנת הזהב (לבוב) · ראה עוד »
גנזך קידוש השם
גַּנְזַךְ קידוש השם הוא מכון לתיעוד, מחקר והנצחת השואה, השוכן בבני ברק.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וגנזך קידוש השם · ראה עוד »
גזירות אנטיוכוס
חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »
גזירות אדריאנוס
גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".
חָדָשׁ!!: קידוש השם וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »
גזירות קנ"א
הטבח ביהודי ברצלונה ב-1391 (צויר בסביבות 1910) גזירות קנ"א הן כינוי לפרעות שביצעו נוצרים קתולים נגד יהודים בספרד בשנת ה'קנ"א (1391).
חָדָשׁ!!: קידוש השם וגזירות קנ"א · ראה עוד »
גזירות תתנ"ו
ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »
גירוש מוזע
גירוש מַוְזַע (או: גלות מוזע) היה אחד האסונות הגדולים בהיסטוריה של יהדות תימן, אשר התרחש בשנת ה'תל"ט (1679).
חָדָשׁ!!: קידוש השם וגירוש מוזע · ראה עוד »
ד'תשס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וד'תשס"ז · ראה עוד »
ד'תתקמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וד'תתקמ"ט · ראה עוד »
ד'תתקמ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וד'תתקמ"ד · ראה עוד »
ד'תתקע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וד'תתקע"ו · ראה עוד »
ד'תתקפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וד'תתקפ"א · ראה עוד »
דניאל מובשוביץ
הרב דניאל מובשוביץ מקלם. 1930~תמונה להחלפה הרב דניאל מובשוביץ (בכתיב יידי: מאוושאוויץ; כונה גם: דניאל סידרעֶר, ור' דניאל מקלם; ה'תר"מ, 1880 - ה' באב ה'תש"א (משוער), 29 ביולי 1941) היה ראש ישיבה ומשגיח ליטאי, מראשי תנועת המוסר בעשורים שלפני מלחמת העולם השנייה, מנהיגו הרוחני של ה"תלמוד תורה" בקלם, וחתנו של רבי נחום זאב זיו, בנו של "הסבא מקלם".
חָדָשׁ!!: קידוש השם ודניאל מובשוביץ · ראה עוד »
דף עד
דף עד משנת 1957 דף עד משנת 1999 דף עד לרישום והנצחה של הנספים בשואה הוא טופס שהונפק על ידי מוסד יד ושם כחלק מפרויקט ההנצחה שלו, ובו קרוביהם ומכריהם של קורבנות השואה מוסרים את פרטיהם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ודף עד · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דוד בליאכר
הרב דוד בְּלֶיאָכֶר (?-אייר תש"ד) היה מגדולי תלמידיו של הרב יוסף יוזל הורוביץ ("הסבא מנובהרדוק").
חָדָשׁ!!: קידוש השם ודוד בליאכר · ראה עוד »
ה'מ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'מ"ח · ראה עוד »
ה'מ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'מ"ו · ראה עוד »
ה'ר"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'ר"ע · ראה עוד »
ה'רי"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'רי"ג · ראה עוד »
ה'ש"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'ש"ץ · ראה עוד »
ה'שכ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'שכ"ג · ראה עוד »
ה'ת"ל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'ת"ל · ראה עוד »
ה'תק"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'תק"ט · ראה עוד »
ה'ל'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'ל' · ראה עוד »
ה'כ"ז
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'כ"ז · ראה עוד »
ה'כ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וה'כ"ה · ראה עוד »
המרת דת
המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והמרת דת · ראה עוד »
האפיפיור היהודי
אלחנן מגלה את אביו במהלך משחק שח מט, מתוך: Jewish Fairy Tales and Legends אגדת האפיפיור היהודי היא אגדת עם יהודית־אשכנזית קדומה המספרת על ילד יהודי שנחטף מביתו, גדל בקרב נוצרים, נעשה אפיפיור ולבסוף שב ליהדותו.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והאפיפיור היהודי · ראה עוד »
הקהילה היהודית במרגיטה
הקהילה היהודית במרגיטה (גם מרגרטן, מארגארעטן) התקיימה כ-220 שנה עד השואה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והקהילה היהודית במרגיטה · ראה עוד »
הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן
הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה (או: אין כל אדם יכול) לעמוד במחיצתן היא מימרה תלמודית, לפיה מי שהריגתו מוגדרת כ"הרוגי מלכות" (מיתה על קידוש השם או להצלת ישראל) דרגתו בעולם הבא היא הגבוהה ביותר.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן · ראה עוד »
השבת אבדה
הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והשבת אבדה · ראה עוד »
התאבדות
התאבדותו של איאס התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והתאבדות · ראה עוד »
התנ"ך השטני
התנ"ך השטני (אנגלית: The Satanic Bible) הוא ספר שנכתב על ידי אנטון לה-ויי בשנת 1969 ומהווה את הבסיס הפילוסופי והפולחני לדת האתאיסטית "שטניזם לה-וייאני", בה דוגלים חברי כנסיית השטן, אחד מהארגונים השטניסטיים הגדולים ביותר.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והתנ"ך השטני · ראה עוד »
התשעים ושלוש
התשעים ושלוש או צ"ג בנות הוא סיפור על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהתאבדו כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והתשעים ושלוש · ראה עוד »
התינוק מאופראן
התינוק מאופראן הוא רומן היסטורי העוסק במעשה קידוש השם המוני ומתאר את סיפור עלייתם על המוקד בשנת 1795 לערך של יהודי אופראן, קהילה עתיקה בדרום מרוקו, שעל פי המסורת הייתה קיימת שם עוד מתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והתינוק מאופראן · ראה עוד »
הטבח בוורמס
בטבח בוורמס נרצחו לפחות 800 יהודים מהקהילה היהודית בוורמייזא, כחלק מגזירות תתנ"ו בימי מסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והטבח בוורמס · ראה עוד »
הטבח ביהודי יורק
הטבח ביהודי יורק היה אירוע מוות על קידוש השם שהתרחש בז' בניסן ד'תתק"ן (16 במרץ 1190) בעיר יורק שבאנגליה, כשהמון צר על חלק מיהודי העיר ודרש שימירו את דתם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והטבח ביהודי יורק · ראה עוד »
החרישו ממני ואדברה
החרישו ממני ואדברה היא קינה על גזירות תתנ"ו שמחברה אינו ידוע, הנאמרת בסדר הקינות לתשעה באב במנהג אשכנז המזרחי.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והחרישו ממני ואדברה · ראה עוד »
הגיוגרפיה
הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והגיוגרפיה · ראה עוד »
הכהנים בני צדוק
הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והכהנים בני צדוק · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של האנטישמיות
היסטוריה של האנטישמיות הולכת אחורה מאות ואלפי שנים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם והיסטוריה של האנטישמיות · ראה עוד »
ונקדשתי בתוך בני ישראל
#הפניה קידוש השם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וונקדשתי בתוך בני ישראל · ראה עוד »
ונתנה תוקף
בראש השנה יכתבון (מתוך "ונתנה תוקף") נוסח אשכנז. שר: ישעיהו ביק; מקליט: יעקב מזור; הוקלט באולפן הפונותיקה, 1997. וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט מסוג סילוק הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וונתנה תוקף · ראה עוד »
ויקטור פראנקל
ויקטור אמיל פראנקל (בגרמנית: Viktor Emil Frankl; 26 במרץ 1905 – 2 בספטמבר 1997) היה רופא פסיכיאטר ונוירולוג יהודי-אוסטרי, מייסד הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, הנחשבת לאסכולה הווינאית השלישית בפסיכותרפיה (אחרי הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר).
חָדָשׁ!!: קידוש השם וויקטור פראנקל · ראה עוד »
וירצבורג
מבנה באוניברסיטת וירצבורג. אוניברסיטה עתיקה שנוסדה בשנת 1400 וירצבורג (בגרמנית: Würzburg) היא עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין (במרחק 80 דקות נסיעה ברכבת מפרנקפורט, ושעה מנירנברג).
חָדָשׁ!!: קידוש השם ווירצבורג · ראה עוד »
כ"ט בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וכ"ט בתשרי · ראה עוד »
כ"ז בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וכ"ז בתמוז · ראה עוד »
כ"ב באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וכ"ב באב · ראה עוד »
כ"ב באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וכ"ב באדר · ראה עוד »
כ"ב בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וכ"ב בכסלו · ראה עוד »
כ"ד בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וכ"ד בניסן · ראה עוד »
כ"ה בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה טבת היא, ברוב השנים, פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וכ"ה בטבת · ראה עוד »
כ' בתמוז
כ' בתמוז, יום פטירת בנימין זאב הרצל הוצע על ידי הציונות הרוויזיוניסטית כ"יום העבודה" במקום אחד במאי.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וכ' בתמוז · ראה עוד »
כצאן לטבח
"כְּצֹאן לְטֶבַח" הוא ביטוי המתאר מי שהובל אל מותו בקלות, באמצעות דימויו לצאן המובל לשחיטה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וכצאן לטבח · ראה עוד »
י"ט באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וי"ט באלול · ראה עוד »
י"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וי"ב בחשוון · ראה עוד »
יעקב נורטהויזן
רבי יעקב נורטהויזן (נהרג בט"ז באייר ה'ק"ט, 1349) היה מחכמי אשכנז במחצית הראשונה של המאה ה-14, ושימש ראש ישיבה בנורדהאוזן.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויעקב נורטהויזן · ראה עוד »
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »
יצחק בן אשר הלוי
רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא (מכונה גם ריב"א; חי במאה ה-11–12) היה תלמידו של רש"י, וראשון בעלי התוספות באשכנז.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויצחק בן אשר הלוי · ראה עוד »
יצחק גליקמן
הרב יצחק גליקמן (1903–1995) היה רב, פוסק, מחבר ואב בית הדין במחנה הפליטים בברגן-בלזן לאחר השואה. בית הדין עסק בעיקר בהתרת עגונות. לאחר עלייתו ארצה היה ראש מחלקת הכשרות במועצה הדתית של העיר חולון ולאחר מכן ראש מחלקת הנישואין וטהרת המשפחה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויצחק גליקמן · ראה עוד »
ישעיה אשר זליג מרגליות
קברו בהר הזיתים רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג (זעליג) מַרְגָּלִיּוֹת (מכונה גם הריא"ז; י"א באלול תרנ"ג, 23 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וישעיה אשר זליג מרגליות · ראה עוד »
ישעיהו רפאלוביץ
הרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ (1870 – 1956) היה מראשוני הצלמים היהודים בארץ ישראל, ומהראשונים שהנציחו את נופי הארץ מנקודת ראות עברית-ציונית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וישעיהו רפאלוביץ · ראה עוד »
ישראל אנקווה
רבי ישראל אנקווה (נהרג י"ז בתמוז ה'קנ"א, 1391) היה מגדולי הרבנים בספרד הנוצרית ותלמידו של הרא"ש.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וישראל אנקווה · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וישיבת טלז · ראה עוד »
יזכור
יִזְכּוֹר היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת הספרדים וגם האשכנזים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויזכור · ראה עוד »
יחזקאל הולשטוק
רבי יחזקאל הלוי הולשטוק (ה'תרמ"ז, 1886 - עשרה בטבת ה'תש"ג, 13 בדצמבר 1942) היה האדמו"ר השני מאוסטרובצה ובנו של מייסד החסידות, ר' מאיר יחיאל.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויחזקאל הולשטוק · ראה עוד »
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויחיאל מפריז · ראה עוד »
יה שמך ארוממך
יָהּ שִׁמְךָ אֲרוֹמִמְךָ הוא פיוט שחובר על ידי רבי יהודה הלוי כרשות לפני תפילת הקדיש שבין ישתבח ליוצר.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויה שמך ארוממך · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות · ראה עוד »
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות מץ · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות אלג'יריה
יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות אלג'יריה · ראה עוד »
יהדות פאס
יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות פאס · ראה עוד »
יהדות פרנקפורט
"סמטת היהודים" (Judengasse) בפרנקפורט (סביבות 1868) Jüdischer Friedhof Battonnstraße יהדות פרנקפורט (כונתה "פרנקפורט דמיין", ובקיצור פפד"מ - פרנקפורט על המיין, כדי להבדילה מפרנקפורט על האודר) היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות באירופה, ואחת הבודדות שבהן התקיימה התיישבות יהודית רציפה מימי הביניים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות פרנקפורט · ראה עוד »
יהדות קטלוניה
בית כנסת בקטלוניה מתוך הגדת סרייבו (ברצלונה שנת 1350 בקירוב) יהדות קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הייתה קהילה יהודית שהתקיימה בחצי האי האיברי, בממלכות הנוצריות של קטלוניה, ולנסיה ומיורקה עד גירוש ספרד ב-1492.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות קטלוניה · ראה עוד »
יהדות תוניסיה
תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות תוניסיה · ראה עוד »
יהדות בריטניה
בית הכנסת הגדול בלונדון, 1810. בית הכנסת נחרב במהלך הבליץ על לונדון במלחמת העולם השנייה. יהדות בריטניה היא מהחשובות והגדולות ביותר בקהילות היהודיות במערב אירופה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות בריטניה · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהדות הרי האטלס
יהודים מאזור הרי האטלס בתחילת המאה ה-20 יהדות הרי האטלס היא קבוצת הקהילות היהודיות שחיו בהרי האטלס בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהדות הרי האטלס · ראה עוד »
יהודה הכהן אבן סוסאן
יהודה הכהן אבן סוסאן (ידוע גם בשם יהודה הכהן; המאה ה-12) היה רב ודיין בעיר פאס שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויהודה הכהן אבן סוסאן · ראה עוד »
יואל הלוי מבונא
רבי יואל הלוי בן יצחק מבונא (נתכנה גם מורי"ה; נפטר בערך בד'תתק"ס, 1200) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן תלמוד, פוסק הלכה ופייטן, שפעל בבונא.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויואל הלוי מבונא · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף יואל ריבלין
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »
ייהרג ואל יעבור
ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.
חָדָשׁ!!: קידוש השם וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »
12 בדצמבר
12 בדצמבר הוא היום ה-346 בשנה, (347 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: קידוש השם ו12 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קידוש_השם
