סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קפיטולציות

מַדָד קפיטולציות

קפיטולציות או כרסומי ריבונות הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של מדינות אחרות באסיה ובאפריקה (בסין נהנתה גם יפן, כמו מדינות אירופה וארצות הברית, מזכויות הדומות לקפיטולציות). [1]

92 יחסים: ממלכת מצרים, מרונים, משמורת ארץ הקודש, משפחת סיקורל, משפחת עבו, משה ריישר, מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני, מטבעות עות'מאניים, מהומות 1919 במצרים, אנטוניו דה ביובר, אל-אמירה, אברהם מויאל, אברהם לוי-כהן, נאקוס, נצרת, נציגויות דיפלומטיות בירושלים, ניל"י, ספרי נופוס, סטטוס קוו (המקומות הקדושים), סברי אבו עלם, סודיט, סיפורו של השגריר מורגנטאו, עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי, עבד אל-רזאק אל-סנהורי, פראנקוס, פול-אמיל בוטה, צבי הירש להרן, קאפיטולציות, קפיטולציה, קונסול דיפלומטי, קונסוליית ארצות הברית בירושלים, קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19, קודקס אזרחי (מצרים), רצח הקונסולים בסלוניקי, רחוב בצלאל, שגרירות אוסטריה בישראל, שד"ר, תחנת הרכבת סמח (צמח), תומאזו דה ויו, לבוש מסורתי ביישוב הישן, לורן ד'ארבייה, טאבור עמליה, טבריה, חברת הלבנט, חיים אמזלאג, חיים בן-שימול, חיים יהודה לייב אוירבך, בולי הטוגרה, בית האוטונומיה הרוסית, גאולת קרקע (ציונות), ..., גרוש, דרך שופט בירושלים, דויטשה פלשתינה בנק, המתחם הצרפתי בירושלים, המושבה האמריקאית בירושלים, הסכמי הקפיטולציות, הסכם פישר-שובל, העליות בשנים 1700–1881, העיר העתיקה, הקונסוליה הספרדית בירושלים, הקונסוליה הצרפתית בירושלים, הר ציון, הרבנות הראשית לישראל, הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, השומר, התעת'מנות, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה, ההסכם האנגלו-מצרי (1936), היציאה מן החומות, וסילה בויירסקו, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, וורדר קרסון, ויה דולורוזה, ויה דולורוזה (רחוב), כנסיית הקבר, כנסיית הדורמיציון, כרסומי ריבונות, כתב המנדט, כביש 1, יעקב לוי (סופר), יפו, ירושלים בתקופה העות'מאנית, יחסי מצרים–צרפת, יחסי ארצות הברית–סין, יהדות מצרים, יהדות ארצות האסלאם, יהדות איזמיר, יהדות ליבורנו, יהדות בלגרד. להרחיב מדד (42 יותר) »

ממלכת מצרים

ממלכת מצרים (בערבית: المملكة المصرية), הייתה ממלכה שהתקיימה במצרים, מההכרזה על העצמאות בשנת 1922 ועד מהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1952.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וממלכת מצרים · ראה עוד »

מרונים

המרונים (בארמית סורית: ܡܖ̈ܘܢܝܐ; בערבית: موارنة) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת ארמית וערבית, בת הדת הנוצרית החיה ברובה בלבנון.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ומרונים · ראה עוד »

משמורת ארץ הקודש

סמל המשמורת במתחם המשמורת: הכתר מסמל את מלכות השמיים ואת האל האב והיונה את רוח הקודש. מתחת להם נראה סמל המסדר הפרנציסקני וצלב ירושלים, ומשני צידי המגן ענף זית המסמל את משיחת המשיח וענף דקל המסמל ניצחון ואת המרטירים כרזה לרגל חגיגות 800 שנים לקוסטודיה. יולי 2017. משמורת ארץ הקודש (לטינית Custodia Terrae Sanctae; איטלקית Custodia di Terra Santa - "הקוסטודיה של ארץ הקודש") היא הפרובינציה של המסדר הפרנציסקני, הכוללת, לבד מארץ ישראל, גם את סוריה, לבנון, ירדן, מצרים, קפריסין ואת האי רודוס שביוון.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ומשמורת ארץ הקודש · ראה עוד »

משפחת סיקורל

סיקורל הייתה משפחה יהודית ספרדית בולטת במצרים לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, שנודעה בעיקר בזכות רשת בתי הכלבו העילית הנושאת את שם משפחתם.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ומשפחת סיקורל · ראה עוד »

משפחת עבו

הרב הקונסול יעקב חי עבו ורעייתו אסתר מלכה, עם שומר הראש הטורקי, הקאוואס משפחת עבו היא משפחה יהודית שעלתה לארץ ישראל מאלג'יר ב-1817 והשתקעה בצפת - משום היותה מרכז רוחני חשוב לתורת הקבלה ובגלל קרבתה להר מירון, מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ומשפחת עבו · ראה עוד »

משה ריישר

משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה שד"ר רב, סופר וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ומשה ריישר · ראה עוד »

מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני

250px אחדים מראשוני תלמידי הגימנסיה הרצליה במדי הצבא הטורקי, קושטא 1916 - עומדים מימין לשמאל: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז. יושבים: משה גביצמן, אבשלום גיסין, דוד בית לחמי דוד בית לחמי במדי הצבא העותמאני דוד בית לחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות באיסטנבול, 1916 איתן בלקינד בבית הספר לקצינים באיסטנבול. דצמבר 1913 מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני היו יהודים מבני היישוב העברי בארץ ישראל שבחרו להתעת'מן ולהתגייס לצבא העות'מאני החל מ-1908 ועד סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ומתגייסי היישוב לצבא העות'מאני · ראה עוד »

מטבעות עות'מאניים

אקצ'ה (פני המטבע), הסולטאן מוראט השני,ש 1430-1431 מטבעות עות'מאניים שימשו בכל רחבי האימפריה העות'מאנית, לעיתים לצד מטבעות אירופאים אחרים.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ומטבעות עות'מאניים · ראה עוד »

מהומות 1919 במצרים

הפגנות בקהיר, מרץ 1919 מהומות 1919 (בערבית: ثورة 1919) היו גל מהומות שנמשך כארבעה חודשים כנגד הפרוטקטורט של האימפריה הבריטית במצרים.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ומהומות 1919 במצרים · ראה עוד »

אנטוניו דה ביובר

אנטוניו דה לה סיירבה אי לוויטה, רוזן בַּיוֹבַּר (בספרדית: Antonio de la Cierva y Lewita Conde de Ballobar; 1 בדצמבר 1885, וינה – 1971, מדריד) היה דיפלומט ספרדי ששימש כקונסול הספרדי בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ואנטוניו דה ביובר · ראה עוד »

אל-אמירה

קצה שכונת אל-אמירה במבט ממערב - במרכז התמונה מלון הגאולה, ברקע בריכת ממילא בית צ'רצ'יל סמוך למנזר רטיסבון בשנת 1941 אל-אמירה (בערבית: الأميرة; תעתיק מדויק: אלאמירה; בעברית: הנסיכה) הייתה שכונה נוצרית במרכז ירושלים, שהוקמה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ואל-אמירה · ראה עוד »

אברהם מויאל

אברהם מויאל (1850 – 20 בדצמבר 1885) היה סוחר עשיר ומבכירי קהילת יהודי יפו, שימש כנציג תנועת חובבי ציון בארץ ישראל, כנציג הכלכלי של חברת כל ישראל חברים, וכן כבא כוחו של הברון רוטשילד בארץ; מויאל, בן דור היהודים המערביים, שקדמו לעליות הנספרות, ותיווכו את המציאות הארץ ישראלית ליהודים המזרחיים, בני העליות הראשונות ובינם לבין הממשל העות'מאני.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ואברהם מויאל · ראה עוד »

אברהם לוי-כהן

אברהם לוי-כהן אברהם לוי-כהן (1844–1888) היה עורך דין, ועיתונאי יהודי-מרוקאי.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ואברהם לוי-כהן · ראה עוד »

נאקוס

נאקוס בקתדרלת יעקב הקדוש, 1910 נָאקוֹס (בערבית: ناقوس) או סימנדרון (ביוונית: σήμαντρον או σημαντήριον) הוא שמה של קורת עץ או טבלת מתחת גדולה, עליה מקישים הנוצרים כדי לקרוא לתפילה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ונאקוס · ראה עוד »

נצרת

נָצְרַת (בערבית: أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; בלטינית: Nazara) היא עיר עתיקה במחוז הצפון שבמדינת ישראל, וכיום היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי העיר הבדואית רהט.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ונצרת · ראה עוד »

נציגויות דיפלומטיות בירושלים

מדינות שהחזיקו בעבר בקונסוליות בירושלים נציגויות דיפלומטיות בירושלים קיימות מ-1838, כשהוקמה הקונסוליה הבריטית בירושלים בתקופה העות'מאנית ואחריה קונסוליות נוספות.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ונציגויות דיפלומטיות בירושלים · ראה עוד »

ניל"י

ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וניל"י · ראה עוד »

ספרי נופוס

250px ספרי נופוס (נפוס) הם ספרים בהם נרשמו מפקדי אוכלוסין שנערכו בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני בארץ.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וספרי נופוס · ראה עוד »

סטטוס קוו (המקומות הקדושים)

"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב כנסיית הקבר בשנות ה-80 של המאה ה-19. הסולם עומד במקומו. "סטטוס קוו" הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב שהתקיים בשטח מאז שנת 1757.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וסטטוס קוו (המקומות הקדושים) · ראה עוד »

סברי אבו עלם

מֻחַמַּד סַבְּרִי אַבּוּ עַלַם (בערבית: محمد صبري أبو علم, תעתיק מדויק: מחמד צברי אבו עלם; 31 במרץ 1893–13 באפריל 1947) היה פוליטיקאי ועורך דין מצרי, שר המשפטים המצרי בממשלות מוסטפא א-נחאס פאשה וחבר פרלמנט מטעם מפלגת אל-ופד.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וסברי אבו עלם · ראה עוד »

סודיט

סודיט (sudit), ברבים סודיצי (sudiţi), היה תושב של אחת הנסיכויות הרומניות, נסיכות מולדובה או ולאכיה שקיבל חסות של אחת המעצמות הזרות, בדרך כלל האימפריה האוסטרו הונגרית, האימפריה הרוסית או צרפת.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וסודיט · ראה עוד »

סיפורו של השגריר מורגנטאו

סיפורו של השגריר מורגנטאו (1918; אנגלית: Ambassador Morgenthau's Story) הוא ספר זיכרונותיו של הנרי מורגנטאו, שהיה שגריר ארצות הברית באימפריה העות'מאנית בין השנים 1916-1913, עד יום התפטרותו מהתפקיד.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וסיפורו של השגריר מורגנטאו · ראה עוד »

עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי

עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי אלג'ירי עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי לצבא צרפת. עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי (בערבית: عبد القادر الجزائري, 6 בספטמבר 1809- 26 במאי 1883) היה מנהיג סופי אלג'ירי שהנהיג את המרד נגד הכיבוש הצרפתי בין השנים 1832–1847.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ועבד אל-קאדר אל-ג'זאירי · ראה עוד »

עבד אל-רזאק אל-סנהורי

עבד אל-רזאק אל-סנהורי (בערבית: عبد الرزاق السنهوري; 1895–1971), הוא משפטן מצרי הנחשב לאחד מגדולי המשפטנים שקמו לאומה הערבית.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ועבד אל-רזאק אל-סנהורי · ראה עוד »

פראנקוס

1.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ופראנקוס · ראה עוד »

פול-אמיל בוטה

פּוֹל-אמיל בוטה (בצרפתית: Paul-Émile Botta; 6 בדצמבר 1802 – 29 במרץ 1870) היה סייר וחוקר ארצות, חוקר טבע, רופא, ארכאולוג ודיפלומט צרפתי.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ופול-אמיל בוטה · ראה עוד »

צבי הירש להרן

צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; אפריל 1784 – 24 באוקטובר 1853, ה'תקמ"ד - כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי-הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ-1817 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וצבי הירש להרן · ראה עוד »

קאפיטולציות

#הפניה קפיטולציות.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וקאפיטולציות · ראה עוד »

קפיטולציה

#הפניה קפיטולציות.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וקפיטולציה · ראה עוד »

קונסול דיפלומטי

קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »

קונסוליית ארצות הברית בירושלים

הסמליל ששימש את הקונסוליה האמריקנית בירושלים מתחם הקונוסוליה ברחוב אגרון בירושלים הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים הייתה משלחת דיפלומטית רשמית של ארצות הברית שפעלה בירושלים מ-1844 ועד 2019.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וקונסוליית ארצות הברית בירושלים · ראה עוד »

קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19

המעצמות האירופיות החלו להתבסס בארץ ישראל בשנת 1799, בעקבות מסעו של נפוליאון בארץ, מסע שעורר עניין בעולם הנוצרי.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וקולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19 · ראה עוד »

קודקס אזרחי (מצרים)

קודקס אזרחי הוא אוסף שיטתי של חוקים אשר נועד להתמודד באופן מקיף עם התחומים המרכזיים והעיקריים של משפט אזרחי, תחומים אלו כוללים ענפים משפטיים אחדים: דיני קניין, שתפקידם לפתור את הזכויות ברכוש.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וקודקס אזרחי (מצרים) · ראה עוד »

רצח הקונסולים בסלוניקי

רצח הקונסולים בסלוניקי, (באנגלית: The Salonika Incident, בטורקית: Selanik vak'ai müellimesi, ביוונית: Σφαγή των προξένων, בבולגרית: Убийство на консулите в Солун) הוא אירוע לינץ' שהתרחש במאי 1876 בימי השלטון העות'מאני שבו נרצחו שני דיפלומטים מטעם גרמניה וצרפת על ידי המון מוסלמי מוסת בסלוניקי.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ורצח הקונסולים בסלוניקי · ראה עוד »

רחוב בצלאל

ורחוב בן-יהודה משמאל קמפוס ירושלים לאומנויות ברחוב בצלאל מפת מרכז ירושלים משנת 1946, רחוב הלל היה במקור חלק מרחוב בצלאל רחוב בצלאל הוא רחוב עירוני בשכונת נחלאות שבירושלים, המחבר את רחוב המלך ג'ורג' שבמרכז העיר לשדרות בן צבי ולאזור רוממה והכניסה לעיר.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ורחוב בצלאל · ראה עוד »

שגרירות אוסטריה בישראל

שגרירות אוסטריה בתל אביב היא הנציגות הדיפלומטית של אוסטריה לישראל.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ושגרירות אוסטריה בישראל · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ושד"ר · ראה עוד »

תחנת הרכבת סמח (צמח)

צילום אוויר של תחנת הרכבת והכפר סמח בשנת 1931 תחנת הרכבת סמח' הייתה תחנת הרכבת של העיירה הערבית סמח' (سمخ) שהייתה בדרומה של הכנרת עד למלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ותחנת הרכבת סמח (צמח) · ראה עוד »

תומאזו דה ויו

תוֹמַאזוֹ דֶה וְיוֹ (באיטלקית: Tommaso de Vio או גם קרדינל גַאֶטַנוֹ (Gaetano), קַאֶטַנוֹ (Caetano), קַיֶטַן (Cajetan) או גַיֶטַנוּס (Gaetanus); 20 בפברואר 1469 – 9 באוגוסט 1534) היה פילוסוף, תאולוג, קרדינל איטלקי (מ-1517 עד מותו) ו מ-1508 עד 1518.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ותומאזו דה ויו · ראה עוד »

לבוש מסורתי ביישוב הישן

300px לבוש מסורתי ביישוב הישן (נקרא גם לבוש חסידי ירושלמי, ביידיש: ירושלמע'ר מלבושים) הוא שם כולל ללבוש האופייני של אנשי היישוב הישן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ולבוש מסורתי ביישוב הישן · ראה עוד »

לורן ד'ארבייה

עמוד השער של הכרך הראשון בסדרת ה"זכרונות" של לורן ד'ארבייה, 1735 לורן ד'אַרבֿיֶה (בצרפתית: Laurent d'Arvieux וגם Chevalier d'Arvieux, האביר ד'ארבייה; 21 ביוני 1635, מרסיי, צרפת – 30 באוקטובר 1702, מרסיי, צרפת) היה סוחר ודיפלומט צרפתי, שנודע במסעותיו בלבנט ובחיבוריו על האזורים שבהם ביקר.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ולורן ד'ארבייה · ראה עוד »

טאבור עמליה

טאבור עֲמָלִיָה (בטורקית: Tabur Ameliyat) הוא שמם של גדודי עובדים שפעלו עבור הצבא העות'מאני בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וטאבור עמליה · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וטבריה · ראה עוד »

חברת הלבנט

סמל חברת הלבנט חברת הלבנט או החברה לטורקיה (באנגלית: Levant Company או Company of Turkey Merchants או בקיצור Turkey Company) הייתה חברה מורשית למסחר בינלאומי שהוקמה באנגליה בשנת 1592.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וחברת הלבנט · ראה עוד »

חיים אמזלאג

חיים אמזלאג במיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בתל אביב חיים נסים אמזלאג או אמזלאק (1828–1916) היה איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וחיים אמזלאג · ראה עוד »

חיים בן-שימול

חיים בן-שימול (בצרפתית: Haïm Benchimol; 1834–1915) היה עיתונאי, איש עסקים ופילנתרופ, מראשי הקהילה היהודית בטנג'יר, מרוקו.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וחיים בן-שימול · ראה עוד »

חיים יהודה לייב אוירבך

הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז – ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 1886 – 26 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וחיים יהודה לייב אוירבך · ראה עוד »

בולי הטוגרה

בולי הדואר הראשונים של האימפריה העות'מאנית הונפקו בשנת 1863, כחלק מתהליך של רפורמה מקיפה בשירותי ממשל העות'מאני.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ובולי הטוגרה · ראה עוד »

בית האוטונומיה הרוסית

חצר בית האוטונומיה ב-1904 ועידת הפועל הצעיר בחצר בית האוטונומיה, 1907 (https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/shabazi_manshiya/בית-רבינוביץ-תאומים-האוטונומיה-הרוסית רשימת המצולמים, באתר תל.אביב.פדיה) בית האוטונומיה הרוסית (בכתיב תקופת פעילותו לעיתים נכתב "אבטונומיה") הוא מבנה ברחוב עין יעקב 14 פינת רחוב שלוש 8–10 בנווה צדק בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ובית האוטונומיה הרוסית · ראה עוד »

גאולת קרקע (ציונות)

שטחי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בשנת 1947 כרזה של הקק"ל מ-1940 הקוראת להטות שכם למפעלות גאולת הקרקע בארץ ישראל גאוּלַת קַרְקַע הוא מושג שנמצא בשימוש התנועה הציונית לתיאור רכישת אדמות בארץ ישראל על ידי יחידים ומוסדות יהודים.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וגאולת קרקע (ציונות) · ראה עוד »

גרוש

גְרוּש, גוּרוּש, גֶרְש, קירִש וקוּרוּש (באנגלית: Qirsh) הם שמות שונים לעריכי מטבעות באזורים שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מאנית וסביבה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וגרוש · ראה עוד »

דרך שופט בירושלים

דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ודרך שופט בירושלים · ראה עוד »

דויטשה פלשתינה בנק

סניף הבנק ביפו דויטשה פלשתינה בנק (Deutsche Palästina-Bank) היה בנק זר שפעל בארץ ישראל בין 1897 עד מאי 1921.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ודויטשה פלשתינה בנק · ראה עוד »

המתחם הצרפתי בירושלים

המתחם הצרפתי בתצ"א משנות ה-1930 המתחם הצרפתי לצד מגרש הרוסים במפת שיק 1894 המתחם הצרפתי בירושלים הוא מתחם בירושלים, שנבנה בשלבים ברבע האחרון של המאה ה-19, בחסות הרוזן דה פיילא, מצרפת, בין מגרש הרוסים לבין הפינה הצפון מערבית של חומות העיר העתיקה, שבה נפרץ ב-1889 השער החדש.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והמתחם הצרפתי בירושלים · ראה עוד »

המושבה האמריקאית בירושלים

המושבה האמריקאית או אמריקן קולוני (באנגלית: American Colony) הייתה מושבתה של קהילה אמריקאית-שוודית אוטופית שנוסדה בירושלים העות'מאנית, וכיום שמם של מתחם, מלון ושכונה במזרח ירושלים, במקום בו התגוררו בני הקהילה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והמושבה האמריקאית בירושלים · ראה עוד »

הסכמי הקפיטולציות

#הפניה קפיטולציות.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והסכמי הקפיטולציות · ראה עוד »

הסכם פישר-שובל

הסכם פישר-שובל (Fischer-Chauvel Agreement) הוא הסכם דיפלומטי, שהושג בשנת 1948, בין צרפת לישראל, המאשר את עצמאותם של מוסדות צרפתים בישראל.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והסכם פישר-שובל · ראה עוד »

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והעיר העתיקה · ראה עוד »

הקונסוליה הספרדית בירושלים

הקונסוליה הספרדית בירושלים היא נציגות דיפלומטית של ספרד בירושלים, הפועלת מ-1853, שייצגה במשך השנים את ממלכת ספרד, ספרד הרפובליקאית והמדינה הספרדית באימפריה העות'מאנית, המנדט הבריטי וירושלים הירדנית והישראלית.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והקונסוליה הספרדית בירושלים · ראה עוד »

הקונסוליה הצרפתית בירושלים

הקונסוליה הכללית של צרפת בירושלים (בצרפתית: Consulat Général de France à Jérusalem) היא נציגות דיפלומטית המייצגת את האינטרסים של הרפובליקה הצרפתית בירושלים החל מ-1842.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והקונסוליה הצרפתית בירושלים · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והר ציון · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

הרובע המוסלמי

מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והרובע המוסלמי · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והרובע היהודי · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והשומר · ראה עוד »

התעת'מנות

"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והתעת'מנות · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה

הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה נגרמה בשל התנאים הקשים שאליהם נקלעה האוכלוסייה בעיר, שרובה הייתה יהודית.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

ההסכם האנגלו-מצרי (1936)

ההסכם האנגלו-מצרי (באנגלית: Anglo-Egyptian Treaty) הוא כינויו של הסכם שנחתם בין מצרים ובין בריטניה ב-1936 שהסדיר את סיום הכיבוש האנגלי במצרים, את נסיגת הכוחות הבריטים ממצרים, ואת היחסים בין שתי המדינות בהקשר של יחסי החוץ, וניהול סודאן ותעלת סואץ.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וההסכם האנגלו-מצרי (1936) · ראה עוד »

היציאה מן החומות

פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות והיציאה מן החומות · ראה עוד »

וסילה בויירסקו

וסילה בויירסקו (ברומנית: Vasile Boerescu, 1 בינואר 1830, בוקרשט – 18 בנובמבר 1883, פריז) היה פוליטיקאי, דיפלומט, עיתונאי ומשפטן רומני.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ווסילה בויירסקו · ראה עוד »

והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל

והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »

וורדר קרסון

קרסון מיכאל בועז ישראל וורדר קרסון (באנגלית: Warder Cresson, ידוע גם בשמו העברי: מיכאל בועז ישראל בן אברהם, 13 ביולי 1798 פנסילבניה – 27 באוקטובר 1860 ירושלים), הראשון שכיהן לתקופה קצרה כקונסול של ארצות הברית בירושלים, גר צדק ותומך נלהב של ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ווורדר קרסון · ראה עוד »

ויה דולורוזה

שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וויה דולורוזה · ראה עוד »

ויה דולורוזה (רחוב)

רחוב ויה דולורוזה וסביבתושלט רחוב רחוב ויה דולורוזה הוא דרך רוחב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וויה דולורוזה (רחוב) · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כנסיית הדורמיציון

כנסיית הדורמיציון מבט ממשכנות שאננים כנסיית הדורמיציון מגדל הפעמונים בטרם הזריחה מבט משער יפו כנסיית הדורמיציון בשנות השלושים הדורמיציון מבעד לגגות ימין משה מגדל הפעמונים צלפים בכנסיית הדורמיציון בירושלים בשנת 1950. פסל מרים הנרדמת בקריפטה של הכנסייה הכנסייה במבט מכוון הר הבית כנסיית דורמיציון (מהמילה "שינה", או "תרדמה") היא כנסייה של מסדר הבנדיקטינים, הממוקמת על הר ציון בירושלים, בקרבת שער ציון וקבר דוד, ובסמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וכנסיית הדורמיציון · ראה עוד »

כרסומי ריבונות

#הפניה קפיטולציות.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וכרסומי ריבונות · ראה עוד »

כתב המנדט

העמוד הראשון של המנדט על ארץ ישראל ועבר הירדן, שהוצג בפני הפרלמנט הבריטי בדצמבר 1922, לפני כניסתו לתוקף בשנת 1923. כתב המנדט (באנגלית: The Mandate for Palestine) הוא אמנה בינלאומית, שאושרה על ידי מועצת חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922, הקובעת את מעמדה של הממלכה המאוחדת כמעצמה השלטת בשטחי ארץ ישראל, לשם "ביצוע ההכרזה שניתנה במקור בשני לנובמבר 1917 על-ידי ממשלת הוד-מעלתו הבריטי, ואושררה על ידי יתר מעצמות הברית לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה" - הצהרת בלפור.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וכתב המנדט · ראה עוד »

כביש 1

כביש 1 הגשר האקולוגי שבין שער הגיא למחלף שורש בניית מחלף שער מוריה כביש 1 מטפס בנחל נחשון בחלק שבין חוות שער הגיא לשואבה – מבט ממשלט המסרק. ניתן להבחין בשטח הפתוח שחילק את הכביש לשניים בנקודה זו מראה הכביש בעת העבודות לשדרוגו בשנת 2014 צומת מישור אדומים מנחם ועליזה בגין בטקס פתיחת כביש 1, עם מארגן הטקס יהודה אילן 1979 כביש 1 בגובה פני הים בירידה מירושלים ליריחו דרך בורמה אנדרטת פורצי הדרך לירושלים וברקע כביש 1 מחלף חמד - בקדמת התמונה מתחם עין חמד וברקע אבו גוש ובית נקופה כביש 1 מהקסטל. ברקע הר המנוחות מנהרת הארזים נתיב המהיר מראה מהקסטל לעבר מחלף הראל העלייה לירושלים והכניסה למנהרות הקסטל שמאל רמות "התעוררות" - של הפסלת אור-נה רן פני הים, לצד כביש 1, מירושלים לים המלח כביש 1 הוא כביש ראשי בישראל שבחלקו מסומן ככביש מהיר המחבר בין תל אביב-יפו, ירושלים, מעלה אדומים ויריחו ומוכר גם בשם "כביש ירושלים–תל אביב".

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וכביש 1 · ראה עוד »

יעקב לוי (סופר)

יעקב מאיר לוי (14 במאי 1894, ח' באייר תרנ"ד, נסולון, האימפריה הרוסית – 8 בספטמבר 1956, ג' תשרי תשי"ז, ישראל) היה איש חינוך, מתורגמן, סופר והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ויעקב לוי (סופר) · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ויפו · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

יחסי מצרים–צרפת

היחסים בין מצרים לבין צרפת קיימים מימי הביניים ועד ימינו, והם חלק מיחסי צרפת-אפריקה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ויחסי מצרים–צרפת · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–סין

יחסי ארצות הברית–סין ידעו עליות ומורדות רבות מאז דצמבר 1943, עת כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ויחסי ארצות הברית–סין · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות איזמיר

הקהילה היהודית בעיר איזמיר (סמירנה), השוכנת בחוף האגאי של טורקיה, הייתה אחת הקהילות הגדולות והמשגשגות באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ויהדות איזמיר · ראה עוד »

יהדות ליבורנו

בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב ב-1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ויהדות ליבורנו · ראה עוד »

יהדות בלגרד

בית הכנסת בבלגרד יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר עדות, המתקיימת בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-13 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: קפיטולציות ויהדות בלגרד · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קפיטולציות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »