גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
119 יחסים: מאיר מאזוז, מנהג (יהדות), מעבר הירדן, מקרא מגילה, מרד החשמונאים, מרדכי אליהו, משה מלכה, משה בן מימון אלבאז, משולם ראטה, מלחמת חרבות ברזל במוזיקה, א' בטבת, אעדיף כל שמונה, אקדמות, ארבע כוסות, ארבעת המינים, אלי אתה, אליהו רחמים זייני, אבני יקר, אברהם יצחק ברזל, אורי שרקי, אוריין שוקרון, נשות הכותל, נוסח ארץ ישראל, נוסח קטלוניה, ניסיונות פגיעה במסגדי הר הבית, עובדיה יוסף, פסח שני, פסוקי דזמרא, פורים, קריאת התורה, קריאת הלל, קבלת שבת, קהילת אדרת אליהו, קוראי מגילה, קורבן פסח, רפאל כדיר צבאן, רב בר שבא, רבשקה, שמואל ברוך ורנר, שמואל כהן (חלוץ), שמיני עצרת, שנת זשה, שנת בשה, שנת בחה, שנת גכה, שר שלום גאון, שלמה מאזוז, שלמה ריסקין, שלמה זלמן מן-ההר, שלמה גורן, ..., שלמה דוד כהנא, שלום משאש, שלום יצחק הלוי, שביעי של פסח, שירת הלויים, תפילת הלל, תהילים פ"ג, תהילים קל"ו, תהילים קט"ז, תהילים קט"ו, תהילים קי"ח, תהילים קי"ג, תהילים קי"ד, לא תנצחו אותי, ליל הסדר, ט"ו בכסלו, ט' בניסן, חנניה, מישאל ועזריה, חנוכת המזבח, חנוכה, חסידות סלונים, חסידות ערלוי, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חול המועד, חיים אליעזר הרשטיק, בן ארזה, בנדיגאמוס, בר הדיא, ברכת השיר, ברכת הגשמים, ברכה אחרונה, בית הכנסת האר"י האשכנזי, דוב ליאור, דוד בן-בארון, המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי, העבודה במקדש, העיטור, הקפות, הלל, הלל שלם, הלל המצרי, הללויה, הלכות ליל הסדר, הגדת רוטשילד, הדלקת נרות חנוכה, כוס של ברכה, כוכבים במסורות העולם העתיק, ימות המשיח, ימי הודאה, ימין ה' רוממה, יעקב ניסן רוזנטל, יעקב דוד פרידמן, ירושלים, ישראל אריאל, ישתבח, ישיבת תורת החיים, ילקוט מעם לועז, יביע אומר, יהדות מרוקו, יהושע פיטוסי, יהודה מאיר שפירא, יואל דוד סטרשונסקי לוינזון, יום ליבשה, יום טוב, יום העצמאות בהלכה, יום ירושלים, יום ירושלים הראשון, יוסף קאפח, יוסף שלמה כהנמן. להרחיב מדד (69 יותר) »
מאיר מאזוז
הרב מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק תוניסאי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומאיר מאזוז · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מעבר הירדן
יהושע ובני ישראל חוצים את הירדן אל ארץ כנען, בנג'מין וסט, 1800 מעבר הירדן הוא מאורע המתואר בספר יהושע, שאירע בעת כניסת בני ישראל לארץ ישראל, במהלכו עברו בני ישראל מעבר הירדן המזרחי אל ארץ כנען, דרך נהר הירדן שנבקע באורח נס.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומעבר הירדן · ראה עוד »
מקרא מגילה
מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומקרא מגילה · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מרדכי אליהו
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומרדכי אליהו · ראה עוד »
משה מלכה
הרב משה מלכה (אלול ה'תרע"א, 29 באוגוסט 1911 – י"ג באדר ב' ה'תשנ"ז, 22 במרץ 1997) היה הרב הראשי הספרדי של פתח תקווה וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומשה מלכה · ראה עוד »
משה בן מימון אלבאז
רבי משה בן מימון אלבאז (מכונה גם: רמב"ם אלבאז; המאה ה-16) היה רב ומקובל בעיר תרודאנת שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומשה בן מימון אלבאז · ראה עוד »
משולם ראטה
הרב משולם ראטה (מבוטא: רט, י"ד באלול ה'תרל"ה, 14 בספטמבר 1875 – כ"ו בכסלו ה'תשכ"ג, 23 בדצמבר 1962) היה רב, דיין ופוסק הלכה באוקראינה, רומניה וישראל, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל בעת קום מדינת ישראל, מחבר הספר "קול מבשר".
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומשולם ראטה · ראה עוד »
מלחמת חרבות ברזל במוזיקה
מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שבעקבותיה פרצה מלחמת חרבות ברזל, השפיעה בהיבטים שונים על העורף בישראל, ובכלל זה על המוזיקה הישראלית ועל עולם המוזיקה בישראל וברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ומלחמת חרבות ברזל במוזיקה · ראה עוד »
א' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וא' בטבת · ראה עוד »
אעדיף כל שמונה
אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואעדיף כל שמונה · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואקדמות · ראה עוד »
ארבע כוסות
תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וארבע כוסות · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וארבעת המינים · ראה עוד »
אלי אתה
אלי אתה ואודך הוא ניגון מכוון מניגוני חב"ד, מהניגונים שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואלי אתה · ראה עוד »
אליהו רחמים זייני
הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »
אבני יקר
אבני יקר הוא פיוט לחנוכה שחיבר רבי אברהם אבן עזרא.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואבני יקר · ראה עוד »
אברהם יצחק ברזל
אליעזר יהודה פינקל, הרב נועם אלון, הרב אברהם יצחק ברזל, הרב ראובן הכסטר. הרב אברהם יצחק ברזל (י"ז בתמוז ה'תש"ה, 28 ביוני 1945 – י' באדר ה'תש"ף, 6 במרץ 2020) היה ראש ישיבת מיר ברכפלד.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואברהם יצחק ברזל · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואורי שרקי · ראה עוד »
אוריין שוקרון
אוריין שוקרון 2021. אוריין שוקרון (נולד ב-23 ביולי 1992) הוא מוזיקאי, זמר-יוצר, מלחין, פסנתרן, מנצח ומעבד מוזיקלי ישראלי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ואוריין שוקרון · ראה עוד »
נשות הכותל
אחת ממתפללות "נשות הכותל", בקריאת ספר תורה בקשת רובינסון. נשות הכותל הוא ארגון נשים הפועל למען חופש תפילה לנשים המעוניינות בתפילה שאינה אורתודוקסית בכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונשות הכותל · ראה עוד »
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ונוסח קטלוניה · ראה עוד »
ניסיונות פגיעה במסגדי הר הבית
ניסיונות הפגיעה במסגדי הר הבית הם מקרים שבהם נעשו, על ידי גורמים לא־מוסלמיים, פעולות שמטרתן פגיעה במסגד אל-אקצא וביתר האתרים המקודשים לאסלאם במתחם הר הבית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וניסיונות פגיעה במסגדי הר הבית · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ועובדיה יוסף · ראה עוד »
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ופסח שני · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ופורים · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וקריאת התורה · ראה עוד »
קריאת הלל
#הפניה קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וקריאת הלל · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וקבלת שבת · ראה עוד »
קהילת אדרת אליהו
בית המדרש של הישיבה הגדולה. הרב אליהו זילברמן דורש בבית כנסת החורבה ביום פתיחת בית הכנסת קהילת אדרת אליהו היא קהילה חרדית בעיר העתיקה בירושלים מיסודו של הרב יצחק שלמה זילברמן, שמוסדותיה כוללים תלמוד תורה המכיל כ-250 ילדים והוא הת"ת הראשון בשיטת זילברמן, ישיבה גדולה וישיבה קטנה שבכל אחת מהן כמה עשרות תלמידים וכולל שבו כמאה אברכים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וקהילת אדרת אליהו · ראה עוד »
קוראי מגילה
קוראי מגילה הוא פיוט לפורים שחיבר המשורר רבי אברהם אבן עזרא, המתאר בקצרה את סיפור מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וקוראי מגילה · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וקורבן פסח · ראה עוד »
רפאל כדיר צבאן
הרב רפאל כדיר צבאן (א' בטבת ה'תר"ע, 13 בדצמבר 1909 - ד' בכסלו ה'תשנ"ה, 7 בנובמבר 1994), היה רב באי ג'רבה שבתוניסיה, ולאחר שעלה לישראל שימש כרב העיר נתיבות, חבר מועצת הרבנות הראשית, ונשיא ישיבת כסא רחמים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ורפאל כדיר צבאן · ראה עוד »
רב בר שבא
רב בר שבא הוא אמורא בבלי בדור החמישי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ורב בר שבא · ראה עוד »
רבשקה
לוחמים יהודים מקשיבים לנאום רבשקה. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד רַבשָׁקֵה או רַב-שָׁקֵה (מאכדית: Rab šaqē – "שר המשקים") הוא תוארו של שר בכיר בממלכת אשור.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ורבשקה · ראה עוד »
שמואל ברוך ורנר
רבי שמואל ברוך ורנר (כ"ה בטבת ה'תרע"א, 25 בינואר 1911 – ל' בסיון ה'תשנ"ג, 19 ביוני 1993) היה אב"ד בתל אביב במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושמואל ברוך ורנר · ראה עוד »
שמואל כהן (חלוץ)
שמואל כהן (1870 – 1940) היה חלוץ ומלחין ביישוב.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושמואל כהן (חלוץ) · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושמיני עצרת · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושנת זשה · ראה עוד »
שנת בשה
שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושנת בשה · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושנת בחה · ראה עוד »
שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושנת גכה · ראה עוד »
שר שלום גאון
רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושר שלום גאון · ראה עוד »
שלמה מאזוז
הרב שלמה מאזוז (י"ח בתמוז ה'תרס"ח, 17 ביולי 1908 – כ"ה בטבת ה'תשמ"ב, 10 בינואר 1982) היה רב ודיין באי ג'רבה שבתוניסיה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושלמה מאזוז · ראה עוד »
שלמה ריסקין
הרב שלמה הכהן ריסקין (נולד בכ' באייר ה'ת"ש, 28 במאי 1940) הוא הרב לשעבר של המועצה המקומית אפרת ומייסד מוסדות אור תורה סטון.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושלמה ריסקין · ראה עוד »
שלמה זלמן מן-ההר
הרב שלמה זלמן מן-ההר (י"ג בתמוז ה'תרע"א, 9 ביולי 1911 – כ"ו באלול ה'תש"ס, 26 בספטמבר 2000) היה רבה של שכונת בית וגן שבירושלים במשך ארבעים שנה ומחנך.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושלמה זלמן מן-ההר · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושלמה גורן · ראה עוד »
שלמה דוד כהנא
הרב שלמה דוד כהנא (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז בכסלו ה'תשי"ד, 4 בדצמבר 1953) היה רב פולני ממוצא ליטאי, ראב"ד ורשה ורבה האחרון (הלא רשמי).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושלמה דוד כהנא · ראה עוד »
שלום משאש
הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושלום משאש · ראה עוד »
שלום יצחק הלוי
רחוב על שמו בשכונת הר נוף הרב שלום יצחק הלוי (מארי סאלם יצחק; אור לכ"א בחשון ה'תרנ"א, 26 ביולי 1890 - כ"ו בתמוז ה'תשל"ג, 26 ביולי 1973) היה רב ראשי ליהודי תימן בתל אביב ובאופן לא רשמי שימש גם כרב ראשי ליוצאי תימן בישראל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושלום יצחק הלוי · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושביעי של פסח · ראה עוד »
שירת הלויים
שירת הלויים היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ושירת הלויים · ראה עוד »
תפילת הלל
#הפניה קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותפילת הלל · ראה עוד »
תהילים פ"ג
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא בספר תהילים והמזמור ה-83 בו (בתרגום ליוונית וללטינית, זהו המזמור ה-82), הפותח במילים אלו.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותהילים פ"ג · ראה עוד »
תהילים קל"ו
תהילים קל"ו הוא המזמור ה-136 בספר תהילים, הנקרא בשם הלל הגדול.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותהילים קל"ו · ראה עוד »
תהילים קט"ז
תהילים קט"ז הוא המזמור המאה ושישה עשר בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כשני מזמורים, ה-114 וה-115).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותהילים קט"ז · ראה עוד »
תהילים קט"ו
תהילים קט"ו הוא המזמור המאה וחמשה עשר בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותהילים קט"ו · ראה עוד »
תהילים קי"ח
תהילים קי"ח הוא המזמור ה־118 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותהילים קי"ח · ראה עוד »
תהילים קי"ג
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותהילים קי"ג · ראה עוד »
תהילים קי"ד
בצאת ישראל, מתוך הגדת נירנברג הראשונה, 1449 בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל (או בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם) הוא מזמור בתהילים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ותהילים קי"ד · ראה עוד »
לא תנצחו אותי
"לא תנצחו אותי" הוא שיר מאת נעמי שמר.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ולא תנצחו אותי · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וליל הסדר · ראה עוד »
ט"ו בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וט"ו בכסלו · ראה עוד »
ט' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד ט' בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וט' בניסן · ראה עוד »
חנניה, מישאל ועזריה
חנניה, מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחנניה, מישאל ועזריה · ראה עוד »
חנוכת המזבח
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הוא שמה של הקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחנוכת המזבח · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחנוכה · ראה עוד »
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחסידות סלונים · ראה עוד »
חסידות ערלוי
חסידות ערלוי באחת מחתונות נכדי האדמו"ר ישיבת חסידי ערלוי בשכונת קטמון בירושלים חסידות ערלוי היא קהילה בעלת מאפיינים של חצר חסידית, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, מצאצאי החת"ם סופר ויליד העיר ערלוי שבהונגריה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחסידות ערלוי · ראה עוד »
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחול המועד · ראה עוד »
חיים אליעזר הרשטיק
חיים אליעזר הרשטיק (נולד בתש"י) הוא חזן ישראלי-אמריקאי, בעל מוניטין בינלאומי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וחיים אליעזר הרשטיק · ראה עוד »
בן ארזה
בן ארזה (או בן ארזא) היה הממונה על הצלצל והמנצח על נגינת הלויים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ובן ארזה · ראה עוד »
בנדיגאמוס
בנדיגאמוס הוא מזמור ששרים לאחר הסעודה על פי המסורת של היהודים הספרדים-פורטוגזים ויהודי טורקיה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ובנדיגאמוס · ראה עוד »
בר הדיא
לפי המסופר בתלמוד, בר הדיא הוא אדם שחי בזמנם של אביי ורבא במאה הרביעית, שעסק במקצועו כפותר חלומות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ובר הדיא · ראה עוד »
ברכת השיר
ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וברכת השיר · ראה עוד »
ברכת הגשמים
ברכת הגשמים היא ברכת הודאה שמברכים על ירידת גשם.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וברכת הגשמים · ראה עוד »
ברכה אחרונה
ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וברכה אחרונה · ראה עוד »
בית הכנסת האר"י האשכנזי
חזית בית הכנסת מראה בתוך המבנה ארון הקודש חקל תפוחין קדישין, על יד בית הכנסת בית כנסת האר"י האשכנזי בצפת הוא מבתי הכנסת הקדומים הקיימים ברובע היהודי העתיק בצפת.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ובית הכנסת האר"י האשכנזי · ראה עוד »
דוב ליאור
הרב דוב ליאור, אפריל 2013, בית הרב קוק ממוזער הרב דוב ליאור (ליינבנד; נולד בי"א בחשוון תרצ"ד, 30 באוקטובר 1933) הוא רב ציוני דתי, מן הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי, ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ודוב ליאור · ראה עוד »
דוד בן-בארון
הרב דוד בן בארון (ה'תרמ"ה, 1884 או 1885, תוניס - י' באייר ה'תשט"ו, 2 במאי 1955) היה רב תוניסאי שכיהן כאב בית הדין בבירה תוניס וכרבה הראשי של כל יהדות תוניסיה בין השנים 1955-1947.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ודוד בן-בארון · ראה עוד »
המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי
המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי או CJCUC הוא מוסד יהודי אורתודוקסי המקיים סיורים תנ"כיים לנוצרים בישראל וכן סמינרים העוסקים בשורשיה העבריים של הנצרות ובשיתוף פעולה בין בני שתי הדתות.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והמרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי · ראה עוד »
העבודה במקדש
העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והעבודה במקדש · ראה עוד »
העיטור
העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והעיטור · ראה עוד »
הקפות
שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והקפות · ראה עוד »
הלל
קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והלל · ראה עוד »
הלל שלם
#הפניה קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והלל שלם · ראה עוד »
הלל המצרי
#הפניה קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והלל המצרי · ראה עוד »
הללויה
הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והללויה · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הגדת רוטשילד
הא לחמא עניא מתוך הגדת רוטשילד, מאוסף הספרייה הלאומית. הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והגדת רוטשילד · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
כוס של ברכה
אמשינוב בברכת המזון על כוס יין כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וכוס של ברכה · ראה עוד »
כוכבים במסורות העולם העתיק
בעת העתיקה אנשים האמינו בכוחם של גרמי השמים להשפיע על הארץ והים, ובראשם השפעת האור שלהם, השפעת הירח על השפל והגאות, השפעת הברקים והרעמים ואף הגשם והסערות מן העננים שנראו להם חלק ממערכת גרמי השמים (הנקרא כך כי הוא מאגר ימי עילי וכחול הנפרץ לעיתים ומוריד את מימיו על ה"ארץ") והיו חלק מן המלחמות השמימיות בין הכוכבים (שלעיתים נחשבו אלים או שליחי האל - מלאכים) אשר הד קולם נשמע וגיצי הפגיעה שלהם נראו.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וכוכבים במסורות העולם העתיק · ראה עוד »
ימות המשיח
ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וימות המשיח · ראה עוד »
ימי הודאה
תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וימי הודאה · ראה עוד »
ימין ה' רוממה
ימין ה' רוממה הוא ניגון מכוון מניגוני חב"ד של רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וימין ה' רוממה · ראה עוד »
יעקב ניסן רוזנטל
הרב יעקב ניסן רוזנטל (ט"ו בסיון ה'תרפ"ד, 17 ביוני 1924 – י"ז באייר ה'תש"ע, 1 במאי 2010) היה פוסק, דיין ואב בית דין בחיפה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויעקב ניסן רוזנטל · ראה עוד »
יעקב דוד פרידמן
יעקב דוד פרידמן (ה'תרנ"ד - כ"ב באב ה'תשט"ו אוגוסט 1955) היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות פאשקאן ביפו בין השנים ה'תש"ז - ה'תשט"ו.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויעקב דוד פרידמן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וירושלים · ראה עוד »
ישראל אריאל
הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וישראל אריאל · ראה עוד »
ישתבח
ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וישתבח · ראה עוד »
ישיבת תורת החיים
ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וישיבת תורת החיים · ראה עוד »
ילקוט מעם לועז
ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל וילקוט מעם לועז · ראה עוד »
יביע אומר
יביע אומר היא סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויביע אומר · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהושע פיטוסי
חזית בית הכנסת ויז'ניץ תוניס בצפת הרב פרג'י יהושע פיטוסי (נקרא גם ישועה, וכן פיתוסי. ה'תרס"ט – כ"ט בסיוון ה'תשל"א; 1909–1971) היה דיין, רבה הספרדי של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויהושע פיטוסי · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יואל דוד סטרשונסקי לוינזון
יואל דוד סטרשונסקי לוינזון (לעיתים נכתב שם משפחתו לבינסון, לוונשטיין או לווינשטיין; כונה דער ווילנער בעל הבית'ל (יידיש: "בעל הבית'ל הווילנאי"); 1816 - 27 ביוני 1850) היה חזן וזמר אופרה יהודי ליטאי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויואל דוד סטרשונסקי לוינזון · ראה עוד »
יום ליבשה
מרדכי ברויאר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויום ליבשה · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויום טוב · ראה עוד »
יום העצמאות בהלכה
שנות ה-50. במדינת ישראל יום העצמאות נחגג כחג לאומי.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויום העצמאות בהלכה · ראה עוד »
יום ירושלים
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויום ירושלים · ראה עוד »
יום ירושלים הראשון
חגיגת יום ירושלים הראשון בעיר העתיקה, בהשתתפות הרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן. מאחורי הרב אונטרמן יושב הרב משה צבי נריה, שני מימין זבולון המר ולידו אליעזר שפר יום ירושלים הראשון היה הציון הראשון של יום שחרור ירושלים שנחוג בשנת ה'תשכ"ח (1968), שנה לאחר שחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויום ירושלים הראשון · ראה עוד »
יוסף קאפח
הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויוסף קאפח · ראה עוד »
יוסף שלמה כהנמן
הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).
חָדָשׁ!!: קריאת ההלל ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קריאת_ההלל
