תִקשׁוֹרֶת

381 יחסים: מאורעות תל חי, מאיר בר-אילן (חוקר), מאיר יערי, מנזר סן סימון, מנחם שטרן, מנחם בגין, מנהרת רמין, מנוחה רדובילצקי-אבישר, מניה שוחט, מניין לחורבן הבית, מסילת השומרון, מעלה (דרך), מפת אילש - ירושלים ממעוף הציפור, מצודת החקרא, מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל, מרק דבורז'צקי, מרדכי ניימן, מרדכי עקיבא פרידמן, מרים רוזן-איילון, מרינו סנודו, משנה, משטרת הג'יפתליק, משה קלמן, משה שרון, משה שוובה, משה ברמן, משה גוטמן (רופא), משה גיל, משה דוד הר, משה וילנסקי, מתקן 1391, מלכיאל גרינוולד, מטבעות בר כוכבא, מזרח ירושלים, מבני הר הבית, מבצע קולומבוס, מבצע יואב, מבצר הארבל, מבקשי אלוהים, מבוא למדרשים, מג'דל יאבא, מגרש הרוסים, מגילות מדבר יהודה, מדינה עברית עלייה חופשית, מועצה אזורית עמק המעיינות, מוזיאון רוקפלר, מוזיאון בית חנקין, מכלוף אלדאודי, אמאוס, אמנון כהן (מזרחן), ..., אנתדון, אנטונינוס מפלקנטיה, אנטוניו ברלוצי, אנזא"ק, אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, אנדרטה לשואה ולתקומה, אספת המורים, אסתר זמורה, אסלאם, אסלאם שיעי, אקליפטוס המקור, ארגון צבאי לאומי, ארכאוזואולוגיה, אריק גיל, אריה מורגנשטרן, אריה פייגנבאום, אל-מקריזי, אל-מיר, אל-אחוואט, אל-פתאת, אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסוניה-קובורג-גותה, אלתמימי, אלטנוילנד, אליק מישורי, אליהו שייד, אחמד אבן טולון, אברהם אלברט טיכו, אברהם סלע, אברהם צבי אידלסון, אברהם גרוסמן, אבו כביר, אבו כישכ, אבי פיקאר, אבי בראלי, אביבה חלמיש, אגודת ישראל, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אהרן אופנהיימר, אהרן ליש, או"ם שמום, אומפאלוס, אומלבס, אום אל עומדן, אורה לימור, אות הלוחם בנאצים, אירמה לינדהיים, איתמר זינגר, איל רגב, איימי סינגר, אייל כפכפי, נפתלי הרץ הלוי, נצרות קדומה, נתן אלתרמן, נתן שטראוס, נתן ברון, נחם אילן, נחום סלושץ, נדב נאמן, ניר מן, נישואי תערובת ביהדות, סנהדרין, סעדון, ספונות, סטפנוס הקדוש, סילואן, עמנואל הרוסי, עמוס קלונר, עמוקה, עמירם אורן, ענת הלמן, עצמון-שגב, עצים עתיקים בארץ ישראל, עקיבא אריה ויס, עלמא, עלי יסיף, עזרא מנדלסון, עבודה והגנה, עולם המתים בתרבות הקלאסית, עודד ליפשיץ (פרופסור), עווני עבד אל-האדי, עין תורעאן, עיר נחש, עירית עמית כהן, עיריית ירושלים, פסיפס הציפורים (קיסריה), פקודת סדרי השלטון והמשפט, פטרוס, נסיך יוון ודנמרק, פג'ה, פולמוס קיטוס, פייבל כהנוב, צמח (מרכז אזורי), צבא ההצלה, צבי צמרת, צבי הירש קלישר, קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס), קרב קרני חיטין, קרב באר שבע, קריית ענבים, קריית עיריית ירושלים, קשת רובינסון, קתדרה, קתדרה לתולדות ארץ ישראל וישובה, קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה, קתדרה לתולדות ארץ-ישראל ויישובה, קבר זכריה, קבורת בנימין זאב הרצל בישראל, קהליתנו, קומראן, קורנליוס לוס, קולנוע אדיסון, קולנוע עדן, קובי כהן-הטב, קווינטוס טיניאוס רופוס, קיבוץ, רמ"ח איברים, רמת הגולן, ראובן קורקין, ראובן גפני (חוקר), רצח המלך עבדאללה, רחל ינאית בן-צבי, רחה פריאר, רחוב הנביאים, רבי יהודה הנשיא, רומאנה (נפת ג'נין), רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות, ריכרד קאופמן, שמאעה, שמחת בית השואבה, שמואל אוסישקין, שמואל רפאלי, שמואל יבנאלי, שאו ציונה נס ודגל, שאול שטמפפר, שאול ליברמן, שער ציון (בית חולים), שער הרחמים, שערי צדק (שכונה), שערי חולדה, שעב, שרה צ'יזיק, שלמה אראל, שלמה לוטן, שלומית רמון-קינן, שלילת הגלות, שד"ר, שומרונים, שולמית אליאש, שירה (צוללת), שייח' מוניס, תמר מצוי, תנאים, תקרית ליברטי, תל אסור, תל דעוך, תחנת הרכבת סג'ד, תחיית הלשון העברית, תהלה הרץ, לחיים חדשים, לוח השנה במגילות קומראן, לוחמת גז במלחמת העולם הראשונה, לוחיות ברכת כהנים, לימס פלשתינה, ליליאן קורנפלד, טמרה, טאבון, טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל, טוביה כהן, טיכון (פטריארך), ז'אן זואלארט, זהר עמר, זהר שביט, ח'רבת טרפין, חננאל מאק, חנה סנש, חסן שוכרי, חטיבת הראל, חזון גבריאל, חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות, חגי משגב, חגי בן-שמאי, חדר אוכל (קיבוץ), חוק איסור גידול חזיר, חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, חורבת ענים, חורבת קייאפה, חורבת ראש זית, חורבת דיר סמען, חוות מרדכי, חיל האוויר הישראלי, חיים אמזלאג, חיים אלעזר שפירא, חיים גורן, בן ציון גיני, בנק אגודת הטמפלרים, בני משה (אגודה ציונית), בנימין אלקוצר, בנימין זאב קדר, בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות, ברנרדינו אמיקו, ברק (מושב), בשר חזיר, בורכרד מהר ציון, בית אהרן שלוש, בית צפאפא, בית בוסל, בית החולים של המיסיון האנגלי, בית הכנסת גבעת רם, בית הילדים ציון-בלומנטל, בית ועד, ביבליוגרפיה, ג'מאעין, ג'ני לבל, ג'ון הנרי אייליף, ג'ורג' גאולר, ג'ובאני מריטי, גאוגרפיה תרבותית, גת רימון (נחלת מנשה), גלות בבל, גזזת, גבריאל ברקאי, גדוד העבודה, גור אלרואי, גוטליב שומאכר, דאהר אל-עומר, דרך שופט בירושלים, דרומא, דליה עופר, דבורה ברנשטיין, דגניים בתקופת הברזל בארץ ישראל, דובער אפשטיין, דוד עמית, דוד רוזנטל, דוד בן-גוריון, דוד גוטמן, דויטשה פלשתינה בנק, דיר קלעה, דיר יאסין – סוף המיתוס, הממלכה הערבית של סוריה, המנזר הבנדיקטיני באבו גוש, המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה, המצור על ירושלים (70), המועצה לביקורת סרטים ומחזות, המוביל הארצי, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה התדמורית, הסדר האיוני, העדה החרדית, העיר העתיקה של צפת, הפרעה נפשית, הפשיטות המונגוליות על ארץ ישראל, הקרע ביהדות הונגריה, הקיבוץ, הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הרופילוס, הרובע היהודי, השומר, השומרונים בהלכה, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, הלל יפה, החורש, הבה נגילה, הבירה התלמית, הגדעונים (ארגון), הגדה קיבוצית לפסח, הדפס ישראלי, הדור השני לשואה, ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים, ההגליות האשוריות, הוגרס בן לוי, הכנסייה האורתודוקסית הרוסית הגולה, הכנסייה האוונגלית הבינלאומית, הכרזת ירושלים כבירת ישראל, הכבוד האבוד של קתרינה בלום, הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, היסטוריה של ירושלים, היינץ הרמן, היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה, ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב, ויליאם שייקספיר, כאבול, כנסיית הבשורה, כתוב בעיפרון בקרון החתום, כתובת השילוח, כתובת יבנה ים, יאיר זלטנרייך, ים המלח, יעקב משה עייאש, יעקב מזור, יעקב אורלנד, יעקב פרמן, יעקב שביט, יעקב גלר, יעקב ישראל דה האן, יער הקדושים, יצחק אייזיק בן-טובים, יצחק קונפורטי, יצחק ד'ארבלה, יצחק וולקני-אלעזרי, יצחק וילנצ'וק, יצחק יעקב ילין, יק"א, ירושלים בתקופת בית שני, ישעיה אשר זליג מרגליות, ישראל שצמן, ישוע בן חנניה, יחידת השכנות, יד יצחק בן-צבי, יהדות משיחית, יהושע מונדשיין, יהושע פורת, יהושע שוורץ, יהושע בן אריה, יהושע ברזילי, יהוד (מושבה), יהודה נבו, יהודה ליאו פיקרד, יהודה לייב פוחובסקי, יהודי גלותי, יהודייה (עבאסייה), יונה רסין, יוסף פרויד, יוסף שלמון, יוסף לנג, יוסף דרורי, יוסף הקר, יוסף הלר, יוסף ויניצקי, יוסי בן-ארצי, יורם צפריר, יולנדה הארמר. להרחיב מדד (331 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאורעות תל חי

ישראל, סוריה ולבנון. איור של תל חי אנדרטת האריה השואג מאורעות תל חי היו חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים – המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי בגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק מהמאבק של הממלכה הערבית של סוריה לעצמאות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומאורעות תל חי · ראה עוד »

מאיר בר-אילן (חוקר)

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »

מאיר יערי

מאיר יערי (וולד) (24 באפריל 1897 – 21 בפברואר 1987) היה פעיל ציוני ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפלגת השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) וממעצבי דרכן האידאולוגית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומאיר יערי · ראה עוד »

מנזר סן סימון

מנזר סן סימוןתמונה להחלפה סימני ירי במנזר סן סימון מנזר סן סימון הוא מנזר יווני-אורתודוקסי, השוכן בלב גן בשכונת קטמון, שאחת ההשערות למקור שמה הוא שיבוש מיוונית של המילים 'קטה-מוניס', שפירושן 'סמוך (ומתחת) למנזר'.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומנזר סן סימון · ראה עוד »

מנחם שטרן

מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומנחם שטרן · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומנחם בגין · ראה עוד »

מנהרת רמין

מנהרת רמין על שם הכפר רמין (הנמצא ביציאה מהמנהרה), היא מנהרה לרכבת על מסילת השומרון בצפון השומרון, בסמוך לכפר אל-עטרה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומנהרת רמין · ראה עוד »

מנוחה רדובילצקי-אבישר

מנוחה רדובילצקי-אבישר חניכות ה"מעון לבנות ישראל" בטיול בירושלים, 1911; המחנכת מנוחה רדובילצקי ראשונה מימין מנוחה רדובילצקי-אבישר (1893, יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 1942, ירושלים) הייתה אשת חינוך ארצישראלית בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומנוחה רדובילצקי-אבישר · ראה עוד »

מניה שוחט

מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט (11 באוקטובר 1878 – 17 בפברואר 1961) הייתה מנהיגה ומהפכנית ברוסיה הצארית, מנהיגה ציונית בתנועת העבודה בארץ ישראל, מראשי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"הקיבוץ החשאי", גדוד העבודה וקיבוץ כפר גלעדי ואחרים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומניה שוחט · ראה עוד »

מניין לחורבן הבית

את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »

מסילת השומרון

גשר בתוואי הרכבת בין תחנת מסעודיה לשכם למרגלות תל סבסטיה מבתר הרכבת הגדול בין מנהרת הרכבת הטורקית לתחנת מסעודיה. מימין ניתן לראות קשת שהוותה חלק מקיר התמיכה מסילת השומרון (עפולה–ג'נין–מסעודיה–שכם), היא מסילת רכבת היסטורית, עיקרה לאורכה של הארץ, שנסללה בשיתוף פעולה בין הטורקים לגרמנים בין השנים 1912 ל-1914.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומסילת השומרון · ראה עוד »

מעלה (דרך)

מעלה עקרבים מעלה הוא דרך, שביל או מעבר המתגבר על הבדלי גובה גאוגרפיים בתוואי המאפשר את המעבר דרכו.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומעלה (דרך) · ראה עוד »

מפת אילש - ירושלים ממעוף הציפור

"מפת אילש - ירושלים ממעוף הציפור", אוסף המפות ע"ש ערן לאור מפת אילש - ירושלים ממעוף הציפור (בגרמנית: Jerusalem aus der Vogelschau) היא מפה היסטורית או תרשים דו-ממדי, שצויר בפרספקטיבה אלכסונית "ממעוף הציפור" מדרום-מערב לצפון-מזרח (זווית הסתכלות בלתי שגרתית על ירושלים בתיאורים מהתקופה כיוון שאין נקודת מבט מקיפה על העיר מזווית זו).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומפת אילש - ירושלים ממעוף הציפור · ראה עוד »

מצודת החקרא

מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומצודת החקרא · ראה עוד »

מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל

לוח המקומות הקדושים (ראשית המאה ה-20) מאת משה בן יצחק מזרחי. סביב הר הבית (כיפת הסלע), מופיעים קבר שמואל, קבר רחל, מערת המכפלה והעיר ירושלים. לוח זכוכית צבוע, מעוטר בנייר מוזהב. הר הבית (מכיוון דרום-מערב) המבנה שעל מערת המכפלה מתפללות בקבר רחל איור של קבר יוסף מהמאה ה-19 תפילה בקבר דוד המלך 250px מתפללות בקבר שמואל הנביא קבר זכריה (מימין) וקבר בני חזיר (משמאל)קברי הסנהדרין בשלהי המאה ה-19 קבר רבן גמליאל ביבנה הבניין שעל קבר רבי מאיר בעל הנס בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל · ראה עוד »

מרק דבורז'צקי

פסל של ד"ר מארק דבורז'צקי בבית וילנה בתל אביב מַרְק מאיר דְבוֹרְזֶ'צְקי (בכתיב יידי: דוואָרזשעצקי; בפולנית: Mark Dworzecki; בצרפתית: Marc Dvorjetski; 5 במרץ 1908 – ג' בניסן תשל"ה, 15 במרץ 1975) היה רופא והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומרק דבורז'צקי · ראה עוד »

מרדכי ניימן

רבי מרדכי ניימן כנוס משפחת ניימן בשנת תרפ"ד בעקרון מרדכי ניימן (או נימן, 20 באוגוסט 1834 - כ"ט חשון תרע"ז 29 בנובמבר 1916) מאנשי העלייה הראשונה, מחלוצי החקלאות בארץ ישראל וממקימי מזכרת בתיה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומרדכי ניימן · ראה עוד »

מרדכי עקיבא פרידמן

מרדכי עקיבא פרידמן (נולד ב-20 ביוני 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לתרבות היהודים בארצות האסלאם ולחקר הגניזה על שם יוסף וסיל מייזר וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומרדכי עקיבא פרידמן · ראה עוד »

מרים רוזן-איילון

מרים רוזן-איילון (נולדה ב-1930) היא פרופסור אמריטה במכון לארכאולוגיה ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון במכון ללימודי אסיה ואפריקה שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומרים רוזן-איילון · ראה עוד »

מרינו סנודו

כתב-יד הספרייה הבריטית (MS 27,376) מפת עכו הצלבנית ב"ספר הסודות" (1321); מתוך כתב-יד אוקספורד, ספריית הבודליאנהש (MS Tanner 190, fols. 207r); למפה חשיבות רבה משום שהיא מייצגת את הידוע על העיר, רובעיה, ביצוריה ובנייניה ערב נפילתה ב-1291 מפת ירושלים ב"ספר הסודות"; מתוך כתב-יד הספרייה הבריטית (MS 27376, ff.189v-190) מרינו סנודו טורסלו מגיש שלושה כרכים של "ספר הסודות" לאפיפיור יוחנן העשרים ושניים; כתב-יד הספרייה הבודליינית (MS Tanner 190) מַרינוֹ סַנוּדוֹ טוֹרסֶלוֹ (Marino Sanudo Torsello); הרפובליקה של ונציה, 1260? – ונציה, 1343?) היה נוסע, גאוגרף ומדינאי ונציאני. נודע בחתירתו לחידוש מסעי הצלב לכיבוש ארץ הקודש ולתכלית זו יועדו חיבוריו.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומרינו סנודו · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומשנה · ראה עוד »

משטרת הג'יפתליק

250px 250px 250px 250px 250px משטרת הג'יפתלק (ג'יפטליק, ג'יפתליך, ג'פתלך) הוא מבנה אבן הנמצא בשפך של נחל תרצה (נחל פרעה) שבבקעת הירדן (כ-2 ק"מ מצומת אדם שעל כביש 90 ובקרבת מושב משואה).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומשטרת הג'יפתליק · ראה עוד »

משה קלמן

משה ("הזאב") קֶלמן (2 בספטמבר 1923 – 19 בדצמבר 1980) היה מג"ד בפלמ"ח, כובש העיר צפת במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומשה קלמן · ראה עוד »

משה שרון

משה שרון (נולד ב-18 בדצמבר 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ללימודי אסיה ואפריקה, מייסד ומופקד הקתדרה הראשונה בעולם ללימודים בהאיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומשה שרון · ראה עוד »

משה שוובה

משה (מקס) שְוָבֶּה (נכתב לעיתים שוובה, שוואבה; בגרמנית: Moshe (Max) Schwabe; 20 ביולי 1889, האלה, גרמניה – 11 בספטמבר 1956, תל אביב) פילולוג וחוקר כתובות יווניות ורומיות גרמני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומשה שוובה · ראה עוד »

משה ברמן

משה ברמן (נולד בחצי האי קרים ברוסיה בסוף המאה ה-19 - נפטר בחו"ל (לא ידוע מתי)), היה אגרונום ביישוב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומשה ברמן · ראה עוד »

משה גוטמן (רופא)

משה גוטמן (1894–1961) היה רופא, האלרגולוג הראשון בארץ ישראל ומחלוצי המקצוע בעולם.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומשה גוטמן (רופא) · ראה עוד »

משה גיל

משה גיל, מאי 2011 משה גיל (ל' בשבט תרפ"א - כ"ב שבט תשע"ד, 8 בפברואר 1921 – 23 בינואר 2014) היה מחשובי החוקרים של תולדות עם ישראל במאות הראשונות להתפשטות האסלאם.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומשה גיל · ראה עוד »

משה דוד הר

משה דוד הֵר (Herr; נולד ב-8 במאי 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומשה דוד הר · ראה עוד »

משה וילנסקי

משה וילנסקי ושושנה דמארי בהופעה במחנה המעפילים בקפריסין וילנסקי מימין עם שושנה דמארי ויוסף גולנד משמאל בארצות הברית בעת מסע ההופעות המשותף, 1949 שנת פטירתו בלוח זיכרון זה שגויה, הנכון הוא תשנ"ז-1997 תעודת חבר בהתאחדות המנגנים בארץ ישראל, 1941 חתני פרס ישראל, ביום העצמאות ה-35 למדינה. יושבים למטה, מימין לשמאל - חיים חפר, נעמי שמר ומשה וילנסקי. משה וילֶנסקי (17 באפריל 1910 – 2 בינואר 1997) היה מלחין, מוזיקאי, מעבד ומנצח ישראלי, מגדולי המלחינים של הזמר העברי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (1983).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומשה וילנסקי · ראה עוד »

מתקן 1391

מתקן 1391 הוא מתקן כליאה וחקירה השייך לצה"ל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומתקן 1391 · ראה עוד »

מלכיאל גרינוולד

מלכיאל גרינוולד (12 בספטמבר 1882 – 1 במרץ 1968) היה פובליציסט ירושלמי יליד הונגריה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומלכיאל גרינוולד · ראה עוד »

מטבעות בר כוכבא

על פי יעקב משורר, '''אוצר מטבעות היהודים''', ירושלים 1999. כתב עת.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומטבעות בר כוכבא · ראה עוד »

מזרח ירושלים

שכונת סילוואן ועיר דוד בירושלים המזרחית מאזור שער האשפות, נובמבר 2009 מזרח ירושלים (בערבית: القدس الشرقية) או ירושלים המזרחית הוא כינוי פוליטי-מדיני, לשטח של 70 קמ"ר בקירוב הנכלל בגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, ונמצא מעבר לקו הירוק.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומזרח ירושלים · ראה עוד »

מבני הר הבית

מפת הר הבית תצלום אוויר של הר הבית קטע מהאכסדרה בדופן המערבי של הר הבית הר הבית נבנה בראש גבעה, ובימי הורדוס הורחב המתחם באמצעות מילוי אדמה ליצירת רחבה מישורית גדולה המשמשת להתכנסות וכתשתית למבנים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומבני הר הבית · ראה עוד »

מבצע קולומבוס

מבצע קולומבוס הוא הפלגה של אניות השייטת הגדולה של חיל הים הישראלי לארצות הברית בשנת 1951.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומבצע קולומבוס · ראה עוד »

מבצע יואב

כוחות צה"ל בכיבוש באר שבע, 1948 מבצע יואב, אשר נערך בין 15 ל-22 באוקטובר 1948, היה מבצע של צבא הגנה לישראל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומבצע יואב · ראה עוד »

מבצר הארבל

מצוק ארבל מצוק ארבל מצוק ארבל מגורים בארבל ביצורי הארבל שוכנים במצוקי הר ארבל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומבצר הארבל · ראה עוד »

מבקשי אלוהים

פרסומת לעותקי הסדרה (דואר היום 12.2.1924) "מבקשי אלוהים" הוא אלבום הדפסי עץ שיצר ראובן רוּבִּין בשנת 1923.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומבקשי אלוהים · ראה עוד »

מבוא למדרשים

מבוא למדרשים הוא לקסיקון לספרות המדרשית מאת ענת רייזל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומבוא למדרשים · ראה עוד »

מג'דל יאבא

מג'דל יאבא (בערבית: مجدل يابا, "מגדל יפו", על שום שממנו נראית במערב הרחוק העיר יפו; נקרא גם מג'דל צאדק – מגדל צדק) היה כפר ערבי בירכתי השרון ולמרגלות הרי השומרון – כ-6 ק"מ מזרחה מפתח תקווה, בצד הכביש פתח תקווה וראש העין–בן שמן (היום כביש 444).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומג'דל יאבא · ראה עוד »

מגרש הרוסים

מפת הבניינים ההיסטוריים במגרש הרוסים כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים חצר סרגיי מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם במרכז ירושלים, וכולל מספר מבני ציבור.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומגרש הרוסים · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדינה עברית עלייה חופשית

הביטוי מדינה עברית עלייה חופשית הוא סיסמה ידועה, בה השתמש היישוב היהודי בארץ ישראל בשנות ה-40 של המאה ה-20, במסגרת המאבק נגד הבריטים ומדיניות הספר הלבן.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומדינה עברית עלייה חופשית · ראה עוד »

מועצה אזורית עמק המעיינות

מועצה אזורית עמק המעיינות היא מועצה אזורית במחוז הצפון, השוכנת בעמק בית שאן, בסמוך לגבול ישראל–ירדן, בין בקעת הירדן, הגלבוע והגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומועצה אזורית עמק המעיינות · ראה עוד »

מוזיאון רוקפלר

מוזיאון רוקפלר הוא מוזיאון לארכאולוגיה המסונף למוזיאון ישראל, אך שוכן בנפרד ממנו במזרח ירושלים, בסמוך לשער הפרחים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומוזיאון רוקפלר · ראה עוד »

מוזיאון בית חנקין

מוזיאון בית חנקין הוא מוזיאון רב תחומי השוכן במרכז מושב כפר יהושע וממוקם בתוך מתחם בית הספר היסודי 'מרחבים' שבמושב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומוזיאון בית חנקין · ראה עוד »

מכלוף אלדאודי

הרב מכלוף אלדאודי (1825–1910) היה רב ושד"ר ממוצא מרוקאי, שכיהן כחכם באשי האחרון של מחוז עכו, ונציגם של יהודי צפון ארץ ישראל בפני הממשל העות'מאני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ומכלוף אלדאודי · ראה עוד »

אמאוס

המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס אמאוס (יוונית Ἐμμαούς; לטינית Emmaus) היה יישוב יהודי קדום על הדרך בין ירושלים והשפלה, אשר קיימות גישות שונות לזיהויו כיום.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואמאוס · ראה עוד »

אמנון כהן (מזרחן)

אמנון כהן (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לחקר השלטון העות'מאני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואמנון כהן (מזרחן) · ראה עוד »

אנתדון

אנתדון (ביוונית עתיקה: Ἀνθηδών) הייתה עיר נמל הלניסטית במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל, בקרבת העיר עזה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואנתדון · ראה עוד »

אנטונינוס מפלקנטיה

אנטונינוס מפלקנטיה היה נוסע נוצרי שביקר בארץ ישראל בשנת 570, וכתב מידע מפורט אודות המקומות אותם פקד.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואנטונינוס מפלקנטיה · ראה עוד »

אנטוניו ברלוצי

פניו של ברלוצי מופיעים כנראה בפרסקו בכנסיית הביקור בעין כרם אנטוניו בַּרלוּצי (באיטלקית: Antonio Barluzzi; 26 בספטמבר 1884 – 14 בדצמבר 1960) היה אדריכל איטלקי, אשר פעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובירושלים המזרחית ובגדה המערבית בשנים שלאחר מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואנטוניו ברלוצי · ראה עוד »

אנזא"ק

חייל ANZAC מסייע לחייל טורקי פצוע גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים - Australian and New Zealand Army Corps (או ANZAC, או אנזק בראשי תיבות) היה כוח צבאי של חיילים אוסטרלים וניו זילנדיים שלחמו במלחמת העולם הראשונה לצד "מדינות ההסכמה" נגד "מעצמות המרכז" בגליפולי, במזרח התיכון ובחזית המערבית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואנזא"ק · ראה עוד »

אנדרטת פורצי הדרך לירושלים

אנדרטת פורצי הדרך לירושלים היא אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואנדרטת פורצי הדרך לירושלים · ראה עוד »

אנדרטה לשואה ולתקומה

האנדרטה לפני שיפוצה (2006) אלמנט פיסולי במרכז הפסל ה"אנדרטה לשואה ולתקומה" היא אנדרטה מאת הפסל הישראלי יגאל תומרקין, המוצבת בכיכר רבין שבתל אביב, ואשר נחנכה בשנת 1975.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואנדרטה לשואה ולתקומה · ראה עוד »

אספת המורים

אספת המורים היא התארגנות המורים הראשונה שהוקמה בארץ ישראל ופעלה בין השנים 1891 ל-1895.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואספת המורים · ראה עוד »

אסתר זמורה

אסתר (אֶמה) זְמוֹרָה לבית הורביץ (י"ד בניסן תר"ן, 4 באפריל 1890 – 20 בספטמבר 1951, כ' באלול תשי"א) הייתה אשת העלייה השלישית, עמדה בראש "הסתדרות נשים עבריות" מ-1928, ובראש "ויצו" מ-1933 עד 1941.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואסתר זמורה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואסלאם · ראה עוד »

אסלאם שיעי

אסלאם שיעי (בערבית: شيعة; תעתיק מדויק: שיעה) הוא הזרם השני בגודלו באסלאם, המונה כ-15% מהמוסלמים בעולם (הזרם הגדול, הסונה, מונה כ-80% מהמוסלמים).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואסלאם שיעי · ראה עוד »

אקליפטוס המקור

אקליפטוס המקור (שם מדעי:Eucalyptus camaldulensis)הוא אחד מיני סוגים רבים של עץ האקליפטוס.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואקליפטוס המקור · ראה עוד »

ארגון צבאי לאומי

זאב ז'בוטינסקי, מתווה דרכו הרעיונית של הארגון ו"מצביא האצ"ל" כרוז "הכרזת המרד" הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים בשנת 1937.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וארגון צבאי לאומי · ראה עוד »

ארכאוזואולוגיה

לסת עליונה של צבי ארץ-ישראלי ממערת מיסליה במערב הכרמל, (התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-200,000 שנה לפני זמננו). אגן של יחמור פרסי ושתי קרני צבי ארץ-ישראלי שהתגלו בחפירה בטרסת מערת הנחל בנחל מערות (התרבות הנאטופית, כ-14,000 שנה לפני זמננו). ארכאוזואולוגיה, או זואוארכאולוגיה, היא תחום מחקר המשלב בין ארכאולוגיה וזואולוגיה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וארכאוזואולוגיה · ראה עוד »

אריק גיל

תבליט שנעשה על ידי גיל ב-1928 תבליט יוסף המשביר מעל הכניסה לבנק ברקליס (כיום-מרכנתיל) ברח' אלנבי בתל אביב. מיוחס לאריק גיל ארת'ור אֶריק רואוטון גיל (באנגלית: Arthur Eric Rowton Gill; 22 בפברואר 1882 – 17 בנובמבר 1940) היה פסל, מגלף באבן, טיפוגרף, קליגרף ודפס אנגלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואריק גיל · ראה עוד »

אריה מורגנשטרן

ד"ר אריה מורגנשטרן (נולד בשנת 1937) הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואריה מורגנשטרן · ראה עוד »

אריה פייגנבאום

ד"ר אריה פייגנבאום אריה פייגנבאום (19 באוגוסט 1885 - 20 בפברואר 1981), היה מראשוני רופאי העיניים בארץ ישראל, ממייסדי אגודת רופאים מדברי עברית, מנהל "בית חולי עיניים העברי" ומחלקת עיניים בבית החולים רוטשילד-הדסה, מייסד ומנהל מרפאות העיניים בהדסה, פרופסור לאופתלמולוגיה והדקאן הראשון של הפרה-פקולטה בבית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואריה פייגנבאום · ראה עוד »

אל-מקריזי

אל-מקריזי (שמו המלא בערבית: تقي الدين أحمد بن علي بن عبد القادر بن محمد المقريزي תקי א-דין אחמד בן עלי בן עבד אל-קאדר בן מוחמד אל-מקריזי; 1364–1442), היה היסטוריון מצרי סוני בתקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואל-מקריזי · ראה עוד »

אל-מיר

250px אל מיר (בערבית: المرّ) היה כפר ערבי קטן מדרום לנחל הירקון ובסמוך למקורות הנחל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואל-מיר · ראה עוד »

אל-אחוואט

מראה מהאוויר של אל-אחוואט ושטחי החפירה. ניתן לראות את החומה הגלית המקיפה את העיר אל-אחוואט הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל א', היא "תקופת ההתנחלות" של שבטי ישראל בארץ כנען.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואל-אחוואט · ראה עוד »

אל-פתאת

גַ'מַעִיָאת אל-עַרַבִּיַה אל-פָתָאת (בערבית: جمعية العربية الفتاة, מילולית: החברה הערבית הצעירה) הייתה האגודה הלאומית הפאן-ערבית הראשונה במסגרת התנועה הלאומית הערבית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואל-פתאת · ראה עוד »

אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסוניה-קובורג-גותה

הנסיך אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה (באנגלית: Alfred, Duke of Saxe-Coburg and Gotha, 6 באוגוסט 1844 – 30 ביולי 1900) היה בנם של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת ואלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה, וכיהן כשליט השלישי של דוכסות סקסה-קובורג-גותה, אותה ירש מדודו.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואלפרד, דוכס אדינבורו וסקסוניה-קובורג-גותה · ראה עוד »

אלתמימי

אבו עבדאללה מחמד אבן סעיד אלתמימי (בערבית: أبو عبداللة محمد بن سعيد التميمي) היה רופא ערבי מוסלמי בן המחצית השנייה של המאה העשירית, שהתפרסם בעולם האסלאם.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואלתמימי · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואלטנוילנד · ראה עוד »

אליק מישורי

אלכסנדר (אָלִיק) מישורי (Alec Mishory) (נולד ב-28 במאי 1946) הוא היסטוריון, אוצר, מבקר אמנות וחוקר אמנות ישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואליק מישורי · ראה עוד »

אליהו שייד

אֵלִי (אֱלִיָּהוּ) שֵייד (Elie Scheid; 25 באוקטובר 1841 – אוקטובר 1922) היה המפקח הראשי על המושבות בארץ ישראל מטעם הברון רוטשילד, מאז פרש עליהן הברון את חסותו, בסוף שנת 1883, ועד שהעביר אותן לניהול יק"א בדצמבר שנת 1899.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואליהו שייד · ראה עוד »

אחמד אבן טולון

אחמד אבן טולון (בערבית: أحمد بن طولون; 20 בספטמבר 835 – 14 במאי 883) היה מושל מצרים תחת החליפות העבאסית ולאחר מכן מרד בעבאסים וייסד את שושלת טולון העצמאית ששלטה על הלבנט.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואחמד אבן טולון · ראה עוד »

אברהם אלברט טיכו

בית טיכו לפני השיפוץ ב-2015 אברהם אלברט טיכו (27 באוקטובר 1883 – 15 באוקטובר 1960) היה רופא עיניים ביישוב בימי המנדט הבריטי ובעשור הראשון למדינה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואברהם אלברט טיכו · ראה עוד »

אברהם סלע

אברהם סלע (נולד ב-14 בספטמבר 1945) הוא היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואברהם סלע · ראה עוד »

אברהם צבי אידלסון

אברהם צבי אידלסון (לעיתים אידלזון, לעיתים בן-יהודה) (Abraham Zevi (Zebi) Idelsohn; תרמ"ב, 1882 – י"ז באב תרצ"ח, 1938) היה מוזיקולוג יהודי-גרמני, אתנומוזיקולוג, חזן, מלחין ומורה למוזיקה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואברהם צבי אידלסון · ראה עוד »

אברהם גרוסמן

אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואברהם גרוסמן · ראה עוד »

אבו כביר

אַבּוּ כַּבִּיר (מערבית: أبو كبير) הייתה שכונה ערבית של יפו, אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואבו כביר · ראה עוד »

אבו כישכ

מבנה בית הספר של שבט אבו כישכ, שמעולם לא היה בשימוש אַבּוּ כִּשְׁכּ (בערבית: أبو كشك) היה כפר בדואי-ערבי גדול בשרון הדרומי, כשני קילומטרים מזרחית לרמת השרון.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואבו כישכ · ראה עוד »

אבי פיקאר

אבי פיקאר (נולד ב-1967) הוא היסטוריון של ארץ-ישראל בתקופת העת החדשה במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואבי פיקאר · ראה עוד »

אבי בראלי

אבי בראלי (נולד ב- 22 ביולי 1957) הוא היסטוריון ישראלי, פרופ' חוקר ועורך העומד בראש מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואבי בראלי · ראה עוד »

אביבה חלמיש

אביבה חלמיש (נולדה ב-1946 בחיפה) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטה באוניברסיטה הפתוחה, לשעבר נשיאת האגודה ללימודי ישראל, חברת המועצה להשכלה גבוהה מ-2016.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואביבה חלמיש · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

טקסט.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אהרן ליש

אהרון ליש (25 במאי 1933 – 16 באפריל 2022) היה פרופסור במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואהרן ליש · ראה עוד »

או"ם שמום

ראש הממשלה משה שרת עם שר הביטחון דוד בן-גוריון בישיבה של הכנסת השלישית, 1955 מחבלים שחדרו אליו מרצועת עזה מטה האומות המאוחדות בניו יורק "אוּ"ם שְׁמוּם" הוא מטבע לשון בתרבות הפוליטית הישראלית אשר מבטא יחס של ביטול כלפי ארגון האומות המאוחדות (האו"ם).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואו"ם שמום · ראה עוד »

אומפאלוס

אומפאלוס (יוונית: ὀμφαλός; מילולית: "טבור") הוא אבן מצבה בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואומפאלוס · ראה עוד »

אומלבס

תל אומלבס כיום מכוסה בפארק הנקרא לב סביונים והנמצא בליבה של שכונת אם המושבות אוּמְלָבָּס (מלאבס, בערבית: ملبس) היה כפר ערבי אשר אדמתו נרכשה על ידי יהודים, ובשטחו נבנתה בשנת 1878 המושבה פתח תקווה, היום העיר פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואומלבס · ראה עוד »

אום אל עומדן

מקווה טהרה אום אל עומדאן, מודיעין אום אל עומדן (או אום אל עמדאן) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא מצפון לכביש המחבר את מודיעין עם כביש 3 הארצי (שדרות החשמונאים), בקצה של שכונת בוכמן (מוריה) במודיעין.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואום אל עומדן · ראה עוד »

אורה לימור

אורה לימור (נולדה ב-25 בפברואר 1942) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, וכיהנה בעבר כסגנית נשיא האוניברסיטה לעניינים אקדמיים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואורה לימור · ראה עוד »

אות הלוחם בנאצים

מדליית אות הלוחם בנאצים – הצד האחורי אות הלוחם בנאצים הוא אות שירות ישראלי שמוענק לוותיקי מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואות הלוחם בנאצים · ראה עוד »

אירמה לינדהיים

רמה לינדהיים עובדת במשתלת משמר העמק, שנות ה-30 צריף רמה וברקע אוהלים ומבנה השומריה, משמר העמק, 1939 מכתב למערכת הניו יורק טיימס, עליו חתומה אירמה לינדהיים לצד יהודים אחרים ובהם אלברט איינשטיין וחנה ארנדט, המגנה את הקמתה של מפלגת חרות של מנחם בגין ואת ביקורו בארצות הברית. 4 בדצמבר 1948. אירמה לוי לינדהיים (Irma Levy Lindheim; 9 בדצמבר 1886 – 24 ספטמבר 1978) הייתה יהודייה-אמריקאית, פעילה ציונית, נשיאת ההסתדרות הציונית הדסה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואירמה לינדהיים · ראה עוד »

איתמר זינגר

איתמר זינגר איתמר זינגר (26 בנובמבר 1946 - 19 בספטמבר 2012) היה פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, חיתיתולוג, וחתן פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח, חקר המזרח התיכון הקדום לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואיתמר זינגר · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואיל רגב · ראה עוד »

איימי סינגר

איימי סינגר (נולדה ב-15 ביוני 1959) היא היסטוריונית ומזרחנית ישראלית אמריקאית, פרופסור מן המניין ומופקדת הקתדרה על שם סילביה הסנפלד ללימודים אסלאמיים בחוג להיסטוריה באוניברסיטת ברנדייס.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואיימי סינגר · ראה עוד »

אייל כפכפי

אייל כפכפי אייל כַּפְכָּפִי (7 במאי 1941 – 25 בפברואר 2002) הייתה חוקרת וביוגרפית, היסטוריונית, מרצה ומורה ישראלית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ואייל כפכפי · ראה עוד »

נפתלי הרץ הלוי

הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ונפתלי הרץ הלוי · ראה עוד »

נצרות קדומה

סמל הדג, אחד מהסמלים העתיקים והחשובים ביותר בנצרות. "נצרות קדומה" הוא מושג המתייחס לתקופה בתולדות הנצרות בה עוצבו הקווים הבסיסיים של תנועה דתית, חברתית, אינטלקטואלית ופוליטית שהפכה לדת הנוצרית חובקת העולם.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ונצרות קדומה · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ונתן אלתרמן · ראה עוד »

נתן שטראוס

נתן שטראוס (באנגלית: Nathan Straus; 31 בינואר 1848, גרמניה – 11 בינואר 1931, ניו יורק) היה איש עסקים יהודי-אמריקאי, מבעלי רשת חנויות הכלבו "מייסיס" (Macy's).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ונתן שטראוס · ראה עוד »

נתן ברון

נתן בְּרוּן (27 באוקטובר 1937 – 20 ביוני 2020) היה עיתונאי ישראלי, דוקטור למשפטים וחוקר תולדות המשפט בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ונתן ברון · ראה עוד »

נחם אילן

נחם אילן (נולד ב-1954) הוא פרופסור אמריטוס במכללה האקדמית חמדת, חוקר היצירה היהודית בערבית יהודית בימי הביניים ובעת החדשה, מחברם של מספר ספרים ועשרות מאמרים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ונחם אילן · ראה עוד »

נחום סלושץ

נחום סלושץ (כ"ח בכסלו תרל"ג, 28 בדצמבר 1872, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ונחום סלושץ · ראה עוד »

נדב נאמן

נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ונדב נאמן · ראה עוד »

ניר מן

ניר מן (נולד ב-5 בפברואר 1955) הוא היסטוריון ישראלי, עמית מחקר מטעם קרנות אורי אילן וד"ר שושנה שקופ-פרנקל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וניר מן · ראה עוד »

נישואי תערובת ביהדות

נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וסנהדרין · ראה עוד »

סעדון

סעדון הוא אתר ביזנטי לא חפור שנמצא בנגב הצפוני, כ-8 ק"מ מדרום מערב לחלוצה וכ-4 ק"מ מצפון מזרח לרחובות בנגב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וסעדון · ראה עוד »

ספונות

כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וספונות · ראה עוד »

סטפנוס הקדוש

פסל סטפנוס הקדוש במנזר סנט אטיין סטפנוס הקדוש (ביוונית: Άγιος Στέφανος) היה דיאקון ואחד מראשיה הראשונים של הקהילה הנוצרית בכלל, ובירושלים בפרט.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וסטפנוס הקדוש · ראה עוד »

סילואן

כפר סילואן בשלהי המאה ה-19 סילְוָאן (בערבית: سلوان) או כפר השילוח, היא שכונה ערבית עם מיעוט יהודי במזרח ירושלים, על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה "האגן הקדוש".

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וסילואן · ראה עוד »

עמנואל הרוסי

עמנואל (ינון) הרוסי (שם המשפחה במקורו היה נוֹבוֹגְרֵבֶּלְסְקִי) (19 באוגוסט 1903, כ"ו באב ה'תרס"ג – 22 בפברואר 1979, כ"ה בשבט ה'תשל"ט), היה סופר, משורר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועמנואל הרוסי · ראה עוד »

עמוס קלונר

עמוס קְלוֹנֶר (Kloner; 26 בפברואר 1940 – ט' באדר ב' תשע"ט, 15 במרץ 2019) היה פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס א.מ.ת במדעי החברה בשנת 2005.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועמוס קלונר · ראה עוד »

עמוקה

עמוקה (עֲמֻקָּה) הוא יישוב קהילתי קטן בגליל העליון ליד חצור הגלילית וצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועמוקה · ראה עוד »

עמירם אורן

עמירם אורן (נולד ב-16 באפריל 1955) הוא גאוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועמירם אורן · ראה עוד »

ענת הלמן

ענת הלמן היא מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל והמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וענת הלמן · ראה עוד »

עצמון-שגב

ילדים הולכים ביישוב, 1966. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית חדר האוכל ביישוב, 1966. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית עצמון מהר עצמון בשנת 2011 עַצְמוֹן (שֶׂגֶב) (שם קודם ראשוני: שגב, לאחר מכן התווסף השם עצמון) הוא יישוב קהילתי במועצה אזורית משגב אשר נוסד לראשונה כהיאחזות נח"ל שגב בשנת 1953, סבל מקשיים ושינה כיוון מספר פעמים, ולבסוף התחדש על ידי גרעין עצמון שנוסד בשנת 1975.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועצמון-שגב · ראה עוד »

עצים עתיקים בארץ ישראל

עץ אלון התבור הענק ליד קבר רבי חלפתא לגבי מרבית מיני העצים בארץ ישראל, נחשבים עצים בני למעלה ממאה שנים כעצים עתיקים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועצים עתיקים בארץ ישראל · ראה עוד »

עקיבא אריה ויס

אחד העם בתל אביב בית המגורים שתכנן ויס ברחוב מזא"ה אחוזבית ויס. עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – ד' בסיוון ה'תש"ז, 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, ממיסדייה וראשוני בניה של שכונת אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועקיבא אריה ויס · ראה עוד »

עלמא

עלמא או עלמא אלשעב היה יישוב בגליל העליון שהתקיים ככל הנראה מהתקופה הרומית בארץ ישראל, ועד לתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועלמא · ראה עוד »

עלי יסיף

עלי יסיף (נולד ב-1946, בוקרשט, רומניה) הוא חוקר פולקלור יהודי והסיפור העברי של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועלי יסיף · ראה עוד »

עזרא מנדלסון

עזרא מנדלסון (1940 – 12 במאי 2015) היה חוקר תולדות ישראל בעת החדשה, פרופסור מן המניין במכון ליהדות זמננו ובחוג ללימודים רוסיים וסלביים באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לשנת 2008.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועזרא מנדלסון · ראה עוד »

עבודה והגנה

"עבודה והגנה" היא אנדרטה שהוקמה בין השנים 1937-1929 על ידי הפסלת הישראלית בתיה לישנסקי ביער חולדה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועבודה והגנה · ראה עוד »

עולם המתים בתרבות הקלאסית

כד עם דמותו של הרמס היושב על סלע ומתכונן ללוות נשמה לעולם המתים (450 לפנה"ס בערך) עולם המתים בתרבויות היוונית והרומית שימש לרוב כחלק בלתי נפרד מהמיתולוגיות, מהפילוסופיות השונות ומהפולחנים שרווחו בקרב אנשי העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועולם המתים בתרבות הקלאסית · ראה עוד »

עודד ליפשיץ (פרופסור)

עודד ליפשיץ (נולד ב-15 במאי 1963) הוא פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועודד ליפשיץ (פרופסור) · ראה עוד »

עווני עבד אל-האדי

עווני עבד אל-האדי (בערבית: عوني عبد الهادي; 1889 – 15 במרץ 1970) היה מדינאי פלסטיני ופאן-ערבי לאומי בולט וחלוצי, הבולט ביותר מבני משפחת עבד אל-האדי במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועווני עבד אל-האדי · ראה עוד »

עין תורעאן

עין תורעאן (נכתב לעיתים: תרען, תורען, טורען) הוא מעיין הסמוך לכפר טורעאן בגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועין תורעאן · ראה עוד »

עיר נחש

עיר נחש היא אתר המופיע בתעודת חכירה מתקופת מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועיר נחש · ראה עוד »

עירית עמית כהן

עירית עמית-כהן עירית עמית-כהן (נולדה ב-14 בינואר 1950 בתל אביב) היא פרופסור אמריטה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן, סופרת, חוקרת ומרצה העוסקת בקשרים בין שימור, תכנון ופיתוח נכסי מורשת ונופי תרבות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועירית עמית כהן · ראה עוד »

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ועיריית ירושלים · ראה עוד »

פסיפס הציפורים (קיסריה)

מראה כללי של רצפת הפסיפס מדרום-מזרח. במרכז נראים בורות המים תרשים הארמון החדר המערבי וחלק מהאכסדרה האתר מדרום-מערב. בקדמת התמונה נראית רצפתו של חדר נוסף, גם הוא מרוצף בפסיפס, וסביב החצר המרכזית נראה הפרוזדור של האכסדרה ובסיסי העמודים אשר תמכו בקומה השנייהפסיפס הציפורים הוא רצפת פסיפס הנמצאת על גבעת כורכר ליד שכונה 2 בקיסריה, בפינת שדרות רוטשילד והכביש המוביל אל אמות המים ואל חוף הים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ופסיפס הציפורים (קיסריה) · ראה עוד »

פקודת סדרי השלטון והמשפט

פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, היא דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינת ישראל על ידי מועצת המדינה הזמנית ב-19 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ופקודת סדרי השלטון והמשפט · ראה עוד »

פטרוס, נסיך יוון ודנמרק

פטרוס, נסיך יוון ודנמרק (ביוונית: Πρίγκιψ Πέτρος της Ελλάδος; 3 בדצמבר 1908 – 15 באוקטובר 1980) היה נסיך יווני, בנו של גאורגיוס, נסיך יוון ודנמרק ונכדו של גאורגיוס הראשון, מלך היוונים ואנתרופולוג שחקר את תרבות טיבט ואת הפוליאנדריה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ופטרוס, נסיך יוון ודנמרק · ראה עוד »

פג'ה

פג'ה (בערבית: فجّة) היה כפר ערבי בגבול השרון הדרומי ושפלת יהודה, כ-15 קילומטרים מצפון ללוד וכשני קילומטרים ממזרח לפתח תקווה, בגובה של כ-40 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ופג'ה · ראה עוד »

פולמוס קיטוס

פולמוס קיטוס היה התנגשות בין הכוח הרומאי בפרובינקיית יהודה ובין יהודים בסביבות השנים 115–117 במקביל למרד התפוצות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ופולמוס קיטוס · ראה עוד »

פייבל כהנוב

שרגא פייבל כהנוב (ט"ו בשבט תר"ך, 1860 – 23 בנובמבר 1952) מהעולים לארץ ישראל בתקופה שקדמה לעלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ופייבל כהנוב · ראה עוד »

צמח (מרכז אזורי)

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל של אזור צמח משנת 1880 סמח' בשנת 1913 בית הספר אחד העם בתל אביב-יפו. אנדרטת הזיכרון בצומת צמח צמח הוא מרכז אזורי בעמק הירדן במקום בו הייתה העיירה ערבית בשם סמח' (سمخ).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וצמח (מרכז אזורי) · ראה עוד »

צבא ההצלה

צבא ההצלה הערבי (בערבית: جيش الإنقاذ - גַ'יְשֶ אלְאִנְקַאד') היה צבא של מתנדבים ממדינות ערביות בפיקודו של פאוזי קאוקג'י הלבנוני, שפלש לתחום המנדט החל בינואר 1948 מבלי שנתקל בהתנגדות בריטית, במטרה למנוע את התבססות היישוב היהודי ולסכל את תוכנית החלוקה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וצבא ההצלה · ראה עוד »

צבי צמרת

צבי צמרת (18 בפברואר 1945 – 29 בינואר 2023) היה היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי ישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וצבי צמרת · ראה עוד »

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וצבי הירש קלישר · ראה עוד »

קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס)

קרב מגידו הוא קרב שנערך במאה ה-15 לפנה"ס בין תחותמס השלישי פרעה מצרים וברית של ערי-מדינה כנעניות בלבנט בראשות מלך קדש, אשר שכנה על גדות נהר האורונטס, ובתמיכת ממלכת מיתני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) · ראה עוד »

קרב קרני חיטין

קרב קרני חיטין התחולל ב-4 ביולי 1187, באזור קרני חיטין, כ-5 ק"מ ממערב ומעל טבריה, בין צבא ממלכת ירושלים הצלבני-נוצרי, בראשות גי דה ליזיניאן, לצבא המוסלמי שבפיקודו של צלאח א-דין מהשושלת האיובית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקרב קרני חיטין · ראה עוד »

קרב באר שבע

מפת קרב באר שבע, הכוח הבריטי באדום, הכוח העות'מאני בכחול באר שבע, 1917 קרב באר שבע (באנגלית: Battle of Beersheba; בטורקית: Birüssebi Savaşı) היה קרב מכריע במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקרב באר שבע · ראה עוד »

קריית ענבים

מראה כללי של הקיבוץ ובית ההארחה מראה כללי של הקיבוץ, 1964 חדר האוכל בקיבוץ קריית ענבים קִרְיַת עֲנָבִים הוא הקיבוץ הראשון בהר והחמישי בארץ, נמצא בהרי יהודה, כ-10 ק"מ ממערב לירושלים, ליד הכפר אבו גוש.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקריית ענבים · ראה עוד »

קריית עיריית ירושלים

קריית עיריית ירושלים, הבנויה סביב כיכר ספרא וגן דניאל, הוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20, וקיבצה לתוכה את כל הפעילות של עיריית ירושלים שהייתה עד אז ממוקמת ב-32 מבנים שונים ברחבי העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקריית עיריית ירושלים · ראה עוד »

קשת רובינסון

שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקשת רובינסון · ראה עוד »

קתדרה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקתדרה · ראה עוד »

קתדרה לתולדות ארץ ישראל וישובה

#הפניה קתדרה (כתב עת).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקתדרה לתולדות ארץ ישראל וישובה · ראה עוד »

קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה

#הפניה קתדרה (כתב עת).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה · ראה עוד »

קתדרה לתולדות ארץ-ישראל ויישובה

#הפניה קתדרה (כתב עת).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקתדרה לתולדות ארץ-ישראל ויישובה · ראה עוד »

קבר זכריה

קבר זכריה מימין וקבר בני חזיר משמאל מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים בני היישוב הישן מתפללים בסמוך לקבר זכריה גרפיטי של עולי רגל יהודים על הנפש קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקבר זכריה · ראה עוד »

קבורת בנימין זאב הרצל בישראל

משמר כבוד צבאי מורכב מקצינים מחיילות הים, האוויר והיבשה ניצב דום מצידי הארון בכיכר הכנסת, כשחרבותיהם שלופות ומופנות כלפי מטה לאות אבל, תל אביב משמר הכבוד סביב הארון ארונו של הרצל מוצב בכיכר הכנסת לחוף ימה של תל אביב. לצד הארון משמר כבוד של חיילי חיל האוויר וחיל הים, כשחרבותיהם שלופות ומופנות כלפי מטה לאות אבל. ארונו של הרצל בכיכר הכנסת, מאחור בניין קולנוע קסם. מבט מדרום קבורת בנימין זאב הרצל בישראל נערכה ביום רביעי, בתאריך 17 באוגוסט 1949, כ"ב באב תש"ט.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקבורת בנימין זאב הרצל בישראל · ראה עוד »

קהליתנו

קהליתנו, עיצבה: רות בית-אור קְהִליתנו הוא קובץ ספרותי שהוציאו לאור אנשי תנועת הנוער "השומר הצעיר" בארץ ישראל בשנת תרפ"ב 1922.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקהליתנו · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקומראן · ראה עוד »

קורנליוס לוס

קורנליוס לוּס; היכלית קבר ישו בכנסיית הקבר בירושלים, אוסף המוזיאון הלאומי, סטוקהולם, שוודיה קורנליוס לוּס; פנים כנסיית איה סופיה, סביבות 1710 קורנליוס לוּס (בשוודית: Cornelius Loos; 4 בפברואר 1686, סטוקהולם, שוודיה – 15 באפריל 1738, המבורג, גרמניה) היה קצין הנדסה בצבא שוודיה, שהתמחה באדריכלות ביצורים, והגיע בפרישתו לדרגת מאיור-גנרל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקורנליוס לוס · ראה עוד »

קולנוע אדיסון

החזית המשוחזרת של קולנוע אדיסון ומאחוריה בניין מגורים (פברואר 2015) קולנוע אדיסון לפני הריסתו קולנוע אדיסון היה בית קולנוע וראינוע בירושלים שנפתח ב-1932, פסק לפעול ב-1995 והמבנה בו שכן נהרס בשנת 2006, לאחר שעמד נטוש במשך 11 שנים. בית הקולנוע שכן ברחוב ישעיהו 14 פינת רחוב בליליוס. באולם היו 1,200 מקומות ישיבה והוא שימש גם להצגות תיאטרון וקונצרטים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקולנוע אדיסון · ראה עוד »

קולנוע עדן

הכיתוב "עדן" מצדו השני של הבניין קולנוע עדן (בעבר: ראינוע עדן) הוא הראינוע הראשון של תל אביב, שבסוף שנות העשרים, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפך לקולנוע.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקולנוע עדן · ראה עוד »

קובי כהן-הטב

קובי כהן-הטב (נולד ב-25 ביוני 1965) הוא גאוגרף-היסטורי ומכהן כפרופסור חבר לגאוגרפיה-היסטורית של ארץ-ישראל בעת החדשה וכראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקובי כהן-הטב · ראה עוד »

קווינטוס טיניאוס רופוס

קווינטוס טיניאוס רופוס (בלטינית: Quintus Tineius Rufus; ? - 134), מכונה בתלמוד טוּרְנוּסְרוּפוּס הרשע) היה נציב רומא ביהודה בשנים 130–134. רופוס היה בונה העיר האלילית איליה קפיטולינה ובתקופתו פרץ מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקווינטוס טיניאוס רופוס · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וקיבוץ · ראה עוד »

רמ"ח איברים

רמ"ח אֵיבָרִים הוא מושג הנזכר בדברי חז"ל, ולפיו ישנם באדם 248 איברים, שהם בגימטריה רמ"ח.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ורמ"ח איברים · ראה עוד »

רמת הגולן

רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ורמת הגולן · ראה עוד »

ראובן קורקין

ראובן "רובק'ה" קורקין (1 ביולי 1888 - 24 ביולי 1954) היה בן למשפחת גרים מרוסיה שהמירו דתם מהנצרות ליהדות במהלך המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וראובן קורקין · ראה עוד »

ראובן גפני (חוקר)

ספרו של גפני, "נוסח ירושלים" ראובן גפני (נולד בתשל"ד, 1974) הוא חוקר ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וראובן גפני (חוקר) · ראה עוד »

רצח המלך עבדאללה

עבדאללה יוצא מהר הבית, כמה שבועות לפני רציחתו עבדאללה הראשון, מלך ירדן נרצח ב-20 ביולי 1951, ט"ז בתמוז תשי"א, בעת ביקור במסגד אל-אקצא בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ורצח המלך עבדאללה · ראה עוד »

רחל ינאית בן-צבי

רחל ינאית בן־צבי (נולדה בשם גולדה לישנסקי; 3 במאי 1886 – 16 בנובמבר 1979) הייתה סופרת ומחנכת, אגרונומית בהשכלתה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ורחל ינאית בן-צבי · ראה עוד »

רחה פריאר

לוח זיכרון לכבוד רחה פריאר בברלין–שרלוטנבורג הכיכר על שם רחה פריאר בשכונת קטמון בירושלים בית רחה פריאר בקיבוץ יקום בתכנון אדריכל מנחם באר רֶחָה פְרַיֶאר (בגרמנית: Recha Freier; 29 באוקטובר 1892, נוֹרְדֶן, גרמניה – 2 באפריל 1984, ירושלים) הייתה מייסדת עליית הנוער, המפעל להכשרת ילדי ישראל, הקרן למלחינים ישראלים והטסטמוניום.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ורחה פריאר · ראה עוד »

רחוב הנביאים

רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ורחוב הנביאים · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רומאנה (נפת ג'נין)

רומאנה (בערבית: رمّانة) הוא כפר בנפת ג'נין ברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ורומאנה (נפת ג'נין) · ראה עוד »

רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות

רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות הייתה רכישת אדמות ארץ ישראל על ידי יהודים, מתחילת השלטון העות'מאני עד העלייה הציונית הראשונה לארץ ישראל בשנת 1881, שאז החלה גאולת הקרקע הציונית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ורכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות · ראה עוד »

ריכרד קאופמן

קאופמן בעבודתו, שנות ה-20 ריכרד קאופמן (בגרמנית: Richard Kauffmann; 20 ביוני 1887 – 3 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני, שהיה המתכנן הראשי של ההתיישבות הציונית מתחילת המאה ה-20 ועד סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וריכרד קאופמן · ראה עוד »

שמאעה

בתי השכונה למרגלות בית החולים לחולי עיניים השכונה ב-1964 שמאעה (גם "שמאע", שם רשמי: "שערי ציון") הייתה שכונה יהודית בגיא בן הינום, אשר בחלק מבתיה שוכן היום הסינמטק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושמאעה · ראה עוד »

שמחת בית השואבה

שמחת בית השואבה. ציור של האמנית דפנה לבנון שמחת בית השוֹאֵבָה (נוסח אחר: שמחת בית השאובה) היא מנהג יהודי עתיק שהתקיים בימי חג הסוכות לקראת שאיבת המים למצוות ניסוך המים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושמחת בית השואבה · ראה עוד »

שמואל אוסישקין

שמואל אוסישקין, בערך בשנת 1947 שמואל אוסישקין (יקטרינוסלב, 19 במאי 1899 – ירושלים, 2 באוגוסט 1978) היה עורך דין ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושמואל אוסישקין · ראה עוד »

שמואל רפאלי

שמואל רפאליתמונה להחלפה שמואל רפאלי (ט"ו בטבת תרכ"ז, 23 בדצמבר 1866 - ז' בכסלו תרפ"ד, 15 בנובמבר 1923) היה נומיסמט, סוחר עתיקות, איש ציבור, עורך ועיתונאי ירושלמי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושמואל רפאלי · ראה עוד »

שמואל יבנאלי

שמואל יבנאלי (ורשבסקי; 24 באוגוסט 1884 - 14 באפריל 1961) היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת הפועלים בארץ ישראל, ממייסדי מפלגות אחדות העבודה ומפא"י.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושמואל יבנאלי · ראה עוד »

שאו ציונה נס ודגל

שאו ציונה נס ודגל הוא שיר שחיבר המשורר והעיתונאי היהודי-רוסי נח רוזנבלום בסוף המאה ה-19, והופיע לראשונה במאסף "האשכול" בחודש סיוון תרנ"ח (1898).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושאו ציונה נס ודגל · ראה עוד »

שאול שטמפפר

שאול שטמפפר (נולד ב-1948) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושאול שטמפפר · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושאול ליברמן · ראה עוד »

שער ציון (בית חולים)

דו"ח תפעולי תרע"ב-תרע"ד בית החולים שער ציון יפו בית אגא יוסוף, משכנו הראשון של בית החולים שער ציון, תמונה משנות ה-60 של המאה ה-20 (מסומן ע"ג התמונה) שער ציון (נקרא לעיתים "שערי ציון") היה בית החולים היהודי הראשון ביפו ובית החולים הקהילתי הראשון בארץ.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושער ציון (בית חולים) · ראה עוד »

שער הרחמים

תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושער הרחמים · ראה עוד »

שערי צדק (שכונה)

שערי צדק במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 שכונת שערי צדק היא שכונה קטנה בירושלים, השוכנת בצמוד לרחוב יפו מצפונו, מול בניין שערי צדק הישן, הקרוי על שם השכונה, וממערב לשכונת מחנה יהודה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושערי צדק (שכונה) · ראה עוד »

שערי חולדה

דגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות. שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושערי חולדה · ראה עוד »

שעב

שעב (בערבית: شعب, בכתבי חז"ל: שאב) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת במערב הגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושעב · ראה עוד »

שרה צ'יזיק

צילום של משפחת צ'יזיק. שרה בשורה התחתונה משמאל דמותה של שרה צ'יזיק באנדרטה "'''עבודה והגנה'''", שעל קברו של אפרים צ'יזיק ביער חולדה. שרה צ'יזיק (כונתה גם שרה החורפית, "צ'יזיק" פירושו ציפור בשם "חורפי"; י"ד בחשוון תרנ"ח, 9 באוקטובר 1897 - י"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920) הייתה אחת הלוחמים לצדו של יוסף טרומפלדור בהגנת תל חי ודמות מייצגת של אירועי תל חי בתודעה הציבורית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושרה צ'יזיק · ראה עוד »

שלמה אראל

שלמה אראל (26 בנובמבר 1920 – 19 בנובמבר 2018) היה אלוף בצה"ל, מפקד חיל הים הישראלי ומבקר מערכת הביטחון.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושלמה אראל · ראה עוד »

שלמה לוטן

שלמה לוטן (נולד ב-1968) הוא היסטוריון המתמחה בחקר המסדרים הצבאיים בממלכת הצלבנים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושלמה לוטן · ראה עוד »

שלומית רמון-קינן

שלומית רִמוֹן-קינן (נולדה ב-6 בנובמבר 1942) היא פרופסור אמריטה בחוג לספרות כללית והשוואתית ובחוג לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושלומית רמון-קינן · ראה עוד »

שלילת הגלות

שלילת הגלות היא מיתוס בתפיסה הרעיונית הציונית, התפיסה הרעיונית הציונית מתייחסת לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי לעומת הגאולה של שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושלילת הגלות · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושד"ר · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושומרונים · ראה עוד »

שולמית אליאש

שולמית אליאש (נולדה ב-1941) היא היסטוריונית ישראלית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושולמית אליאש · ראה עוד »

שירה (צוללת)

שִׁירֶה (באיטלקית: Scirè) הייתה צוללת איטלקית, שהוטבעה במלחמת העולם השנייה בסמוך לנמל חיפה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושירה (צוללת) · ראה עוד »

שייח' מוניס

שייח' מוניס (בערבית: الشـَّيْخُ مُوَنِّس, תעתיק מדויק: א־שּיח' מֻוַנִּס) היה כפר ערבי במישור החוף התיכון בגבול מישור חוף יהודה, כ-3 קילומטרים צפונית-מזרחית לשפך הירקון, שנוסד במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ושייח' מוניס · ראה עוד »

תמר מצוי

תמר מצוי (שם מדעי: Phoenix dactylifera; באנגלית: date palm) הוא מין של צומח מסוג תמר שבמשפחת הדקליים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ותמר מצוי · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ותנאים · ראה עוד »

תקרית ליברטי

סמל אוניית הביון ליברטי. נזקי הירי על דופן אוניית הביון. מקור בספרו של ג'י קריסטול. במהלך תקרית ליברטי הותקפה אוניית הביון USS Liberty של צי ארצות הברית, על ידי צה"ל ב-8 ביוני 1967, ביומה הרביעי של מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ותקרית ליברטי · ראה עוד »

תל אסור

תל אסור glacis (Shay Bar, Preliminary Report, HA-ESI 128/2016). סיר בישול מהמאה ה-13 לפנה"ס מתקופת הברונזה המאוחרת, שנחשפו בחפירות 2010 תֵּל אֵסוּר (בערבית: תַל אַסַווִיר, "תל הפנינים"), הוא אתר ארכאולוגי בוואדי עארה במוצא נחל עירון בסמוך לדרך הים, ליד כפר פינס כ-10 ק"מ מצפון לעיר חדרה וכקילומטר ממזרח למושב עין עירון.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ותל אסור · ראה עוד »

תל דעוך

תל דעוך (מכוון מערב). בחורשה שמימין לתל שוכן בית הקברות של קיבוץ כפר מסריק תֵּל דַעוּךְ הוא תל קטן בעמק עכו השוכן כקילומטר ממזרח לאפיק נחל נעמן, ליד קיבוץ כפר מסריק.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ותל דעוך · ראה עוד »

תחנת הרכבת סג'ד

תחנת הרכבת סג'ד (בערבית: سجد) היא תחנת רכבת היסטורית על מסילת הרכבת יפו–ירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ותחנת הרכבת סג'ד · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תהלה הרץ

תהִלה הרץ (נולדה ב-15 במרץ 1988) היא אשת חינוך המרצה במכללות להוראה ומחברת ספרי לימוד.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ותהלה הרץ · ראה עוד »

לחיים חדשים

לחיים חדשים (באנגלית: The Land of Promise) הוא סרט הסברה ציוני בן 57 דקות, אשר הופק בארץ ישראל המנדטורית בידי קרן היסוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ולחיים חדשים · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

לוחמת גז במלחמת העולם הראשונה

חיילים בריטים תחת מתקפת גז במהלך קרב איפר הרביעי מתקפת גזים במלחמת העולם הראשונה הציור "Gassed" של ג'ון סינגר סרג'נט מתאר את השימוש בנשק הכימי במהלך מלחמת העולם הראשונה במלחמת העולם הראשונה הייתה לוחמת גז מרכיב משמעותי וחשוב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ולוחמת גז במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

לוחיות ברכת כהנים

לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ולוחיות ברכת כהנים · ראה עוד »

לימס פלשתינה

מצד בוקק שליד עין בוקק וחופו הדרומי של ים המלח מצד חצבה המושג לִימֶס (בלטינית: limes) פירושו "הסְפר הרומי".

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ולימס פלשתינה · ראה עוד »

ליליאן קורנפלד

ליליאן קורנפלד (Lilian Cornfeld; 1 ביוני 1902 – 28 במרץ 1995) הייתה תזונאית, מדריכה בנושאי תזונה, עיתונאית, מחלוצות מחברי ספרי הבישול בישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וליליאן קורנפלד · ראה עוד »

טמרה

תצלום ממערב על כפר תמרה טַמְרָה (נכתב גם: תַּמְרָה, איות בערבית: طمرة) היא עיר ערבית מוסלמית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וטמרה · ראה עוד »

טאבון

תנור בו נהגו לאפות לחם; עמק המלכים, מצרים הטאבון (מן המילה הערבית طابون) לעיתים מכונה גם בשם תנור (בערבית تنور) וכך גם בלשון המקרא.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וטאבון · ראה עוד »

טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל

מאיזו תקופה הטחנה? זיהיתי בעיה רחבה מספר שנים של לא לציין מאיזה תקופה טחנות בתקצירי תמונות טחנת קמח בכוח המים (בלשון המשנה נקראות רחיים של מים) היא מתקן חקלאי שפועל בעזרת אנרגיה של מים זורמים, כאשר מטרתו העיקרית (בעת העתיקה) הייתה יצור קמח על ידי טחינה של מינים של דגניים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וטחנת קמח עתיקה בארץ ישראל · ראה עוד »

טוביה כהן

איור מ"מעשה טוביה", המשווה את גוף האדם לבית בנוי טוביה כהן (או: הכהן) או טוביה כץ (מץ, 1652 – ירושלים, 1729), הוא טוביה הרופא, רופא יהודי, בעל החיבור האנציקלופדי "מעשה טוביה".

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וטוביה כהן · ראה עוד »

טיכון (פטריארך)

העתק תיבת שרידי הקדושים של טיכון במרכז האיקונוסטאזיס של כנסיית הסמינר התאולוגי הקרוי על שמו בפנסילבניה הפטריארך טיכון ממוסקבה (ברוסית: Тихон Московский), נולד בשם וסילי איוונוביץ' בלבין Василий Иванович Беллавин; 31 בינואר 1865 - 7 באפריל 1925 (19 בינואר 1865 - 25 במרץ 1925 לפי הלוח היוליאני), היה שליח הכנסייה הפראבוסלאבית לצפון אמריקה ופטריארך מוסקבה ורוס כולה מן ה-5 בנובמבר 1917 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וטיכון (פטריארך) · ראה עוד »

ז'אן זואלארט

שער ספרו של זואלארט "מסע חדור אמונה לירושלים", מהדורת רומא, 1587 כנסיית הקבר בציורו של זואלארט, 1587 מצבות נחל קדרון, 1587 בתוך כנסיית הקבר: קפלות גולגותא; קברי גוטפריד מבויון ובלדווין הראשון, מלך ירושלים, 1587 ז'אן זואלארט (בצרפתית: Jean Zuallart, בגרסה האיטלקית: ג'ובאני זואלארדו (Giovanni Zuallardo), 1541–1634) היה שופט וכרוניקן שכיהן כראש העיר אַת ברוזנות אנו (Hainaut) (בגבולות בלגיה של היום) בשנים 1584–1634.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וז'אן זואלארט · ראה עוד »

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וזהר עמר · ראה עוד »

זהר שביט

זהר שביט (נולדה ב-14 באפריל 1951) היא פרופסור אמריטה, ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וזהר שביט · ראה עוד »

ח'רבת טרפין

שברי גלוסקמאות שנמצאו באחת ממערות הקבורה באתר. ח'רבת טרפין (Kh. Tarfein) היא אתר ארכאולוגי במרכז חבל בנימין סמוך לכפר ביר זית, ומדרום לכפר עטארה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וח'רבת טרפין · ראה עוד »

חננאל מאק

חננאל מאק (נולד ב-1941) הוא פרופסור בגמלאות במדעי היהדות, דוקטור לכימיה, ומומחה לספרות המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחננאל מאק · ראה עוד »

חנה סנש

קברה של סנש בהר הרצל בירושלים. טעות בתאריך לידתה תוקנה ב-2022. חנה סנש בקיבוץ שדות ים חנה סנש (בהונגרית: Szenes Anikó; "סנש אניקו"; י"א בתמוז תרפ"א, 17 ביולי 1921 – 7 בנובמבר 1944, כ"א בחשוון תש"ה) הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, מ"צנחני היישוב", שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחנה סנש · ראה עוד »

חסן שוכרי

חסן שוכרי (בערבית: حسن شكري תעתיק מדויק: חַסַן שֻכְּרִי; נכתב גם חסן שוקרי ולעיתים חסן ביי שוכרי; 1876 – 28 בינואר 1940) כיהן כראש העיר חיפה בין השנים 1914–1920 ובשנים 1927–1940.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחסן שוכרי · ראה עוד »

חטיבת הראל

חטיבת הראל (חטיבה 10, חטיבה 164, חטיבה 786, חטיבה 395 ושוב חטיבה 10) היא חטיבת שריון השייכת לעוצבת סיני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחטיבת הראל · ראה עוד »

חזון גבריאל

כתובת חזון גבריאל חזון גבריאל הוא טקסט אפוקליפטי יהודי שמקורו בימי בית שני, ומתוארך למאה ה-1 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחזון גבריאל · ראה עוד »

חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות

חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות הייתה חברה ציונית שנועדה לקנות, למכור ולהכשיר קרקעות בארץ ישראל, הן קרקעות עירוניות והן קרקעות חקלאיות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות · ראה עוד »

חגי משגב

חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא פרופסור ומרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, במכללת הרצוג ובגבעת וושינגטון.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחגי משגב · ראה עוד »

חגי בן-שמאי

חגי בן-שמאי (נולד בי' באב ה'תרצ"ט, 25 ביולי 1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית שבמכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים, והמנהל האקדמי לשעבר של הספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחגי בן-שמאי · ראה עוד »

חדר אוכל (קיבוץ)

חדר אוכל ערוך ומקושט בראש השנה לאורחים הרבים המגיעים לחוג בקיבוץ אילות (2005) פנים חדר האוכל בקיבוץ מזרע (2010) חדר האוכל בקיבוץ כפר מסריק, תוכנן על ידי האדריכל מוניו גיתאי-ויינרויב, כמבנה באוהאוס חדר האוכל בקיבוץ כפר בלום, תוכנן על ידי האדריכל פרדי כהנא חדר האוכל בקיבוץ גלעד, 2018 חדר אוכל בקיבוץ הוא חדר אוכל מרכזי ושיתופי שבו ניהלה החברה הקיבוצית את חייה החברתיים והתרבותיים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחדר אוכל (קיבוץ) · ראה עוד »

חוק איסור גידול חזיר

חזירים חוק איסור גידול חזיר, התשכ"ב–1962, הידוע בשמו המקוצר "חוק החזיר", התקבל בכנסת ביולי 1962 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחוק איסור גידול חזיר · ראה עוד »

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 הוא חוק ישראלי המתייחס לפשעים שבוצעו בתקופת השואה, שחוקקה הכנסת הראשונה ב-1950.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם · ראה עוד »

חורבת ענים

בית הכנסת מכיוון צפון-מזרח בית הכנסת מדרום בימת בית הכנסת הפונה צפונה לעבר ירושלים מערות מגורים בענים חורבת עָנִים (במקור: ח'רבת ע'ווין א-תחתא) הוא שמו של אתר בדרום הרי חברון בו מצויים שרידיו של יישוב מקראי ותלמודי, כ-20 ק"מ מצפון מערב לערד ובתחום יער יתיר.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחורבת ענים · ראה עוד »

חורבת קייאפה

התל מהאוויר שער מבצר האלה מכיוון עזקה קנקן באתרו, חפירה בח'ירבת קייאפה אוגוסט 2009 החורבה ב-2015 חורבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, אשר נמצאו בו גם שכבות עליונות מהתקופה ההלניסטית ואף מתקופות מאוחרות יותר.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחורבת קייאפה · ראה עוד »

חורבת ראש זית

חורבת ראש זית היא אתר ארכאולוגי במערב הגליל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחורבת ראש זית · ראה עוד »

חורבת דיר סמען

מבט עילי על מתחם חורבת דיר סמען עיטור אבן ועליו צלב בית בד משוכלל חדרים בצלע הדרומית של החווה הגת הצפונית בורות האיגום של הגת הצפונית חורבת דיר סמען (בעברית: חורבת מנזר שמעון) היא חווה חקלאית ביזנטית מן הגדולות בשומרון, שהשתמרה באופן מרשים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחורבת דיר סמען · ראה עוד »

חוות מרדכי

250px 250px חוות מרדכי הייתה חוות ניסיונות חקלאית, שהייתה חלק ממכון וולקני והוקמה ב-1935 מדרום לכפר הנוער עיינות שבמישור החוף הדרומי לצורך עריכת ניסיונות חקלאיים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחוות מרדכי · ראה עוד »

חיל האוויר הישראלי

F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי חיל האוויר הישראלי, שידוע גם בשמו המקוצר "חיל האוויר", או בשמו הרשמי "זרוע הָאוויר והֶחלל", הוא הזרוע האווירית של צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחיל האוויר הישראלי · ראה עוד »

חיים אמזלאג

חיים אמזלאג במיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בתל אביב חיים נסים אמזלאג או אמזלאק (1828–1916) היה איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחיים אמזלאג · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

חיים גורן

חיים גורן (נולד ב־1946) הוא גאוגרף-היסטורי ישראלי, מתמחה במעורבות מעצמות אירופה בארץ ישראל ושכנותיה במאה ה-19 ובתולדות המחקר המדעי של האזור באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וחיים גורן · ראה עוד »

בן ציון גיני

שמאל בן ציון גיני (1869–1945 ט"ו בסיוון תש"ה) היה מהנדס העיר הראשון של ירושלים ויפו בסוף התקופה העות'מאנית ותחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובן ציון גיני · ראה עוד »

בנק אגודת הטמפלרים

בנק אגודת הטמפלרים ביפו עם הדגל הנאצי, קרל לוץ בנק אגודת הטמפלרים (בגרמנית: Bank der Tempelgesellschaft) היה בנק ארצישראלי שהקימה אגודת הטמפלרים, ופעל בין השנים 1924 ל-1939.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובנק אגודת הטמפלרים · ראה עוד »

בני משה (אגודה ציונית)

יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »

בנימין אלקוצר

הרב בנימין אלקוצר (ה'תרכ"ו - י"ד בטבת ה'תש"ג, 22 בדצמבר 1942) היה רב, דיין ושד"ר ספרדי-ירושלמי, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים ומועצת הרבנות הראשית לישראל מיום הקמתה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובנימין אלקוצר · ראה עוד »

בנימין זאב קדר

בנימין זאב קדר (נולד ב-2 בספטמבר 1938) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטה העברית, זוכה פרס ישראל לחקר ההיסטוריה הכללית לשנת 2020, זוכה פרס א.מ.ת בהיסטוריה לשנת 2019, כיהן כסגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (2010–2015) וכיו"ר מועצת רשות העתיקות (2000–2012).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובנימין זאב קדר · ראה עוד »

בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות

"בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" הוא בית ספר לאמנות ואומנות, שהוקם בירושלים בשנת 1906 על ידי בוריס שץ ופעל עד לשנת 1929.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות · ראה עוד »

ברנרדינו אמיקו

מפת ירושלים בספרו של ברנרדינו אמיקו אמיקו; מכלול מבני כנסיית המולד בבית לחם אמיקו; חתך מבנה כנסיית הקבר בירושלים אמיקו; קבר רחל ברנרדינו אמיקו (Bernardino Amico da Gallipoli; 1576–1620) היה נזיר פרנציסקני ששהה בארץ ישראל בשנים 1593–1597 ותיעד בתרשימים ובכתובים את מבני המקומות הקדושים לנצרות בירושלים ובבית לחם.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וברנרדינו אמיקו · ראה עוד »

ברק (מושב)

בית הכנסת במושב ברק מפגש מורים במושב ברק בשנת 1962 בָּרָק הוא מושב באזור הצפון בחבל תענך, הנמצא בצידו המזרחי של עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וברק (מושב) · ראה עוד »

בשר חזיר

חזירים שלמים בשר חזיר (נקרא גם בשר לבן) הוא בשר לאכילה, שהוכן מחזיר.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובשר חזיר · ראה עוד »

בורכרד מהר ציון

מפת ארץ ישראל מ-1491 לפי בורכרד מהר ציון בורכרד מהר ציון (בלטינית: Frater Burchardus; חי במאה ה-13), היה נזיר דומיניקני ממוצא גרמני, כנראה ממגדבורג שבצפון גרמניה, צליין וסופר, שנסע ברחבי המזרח בשלהי המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובורכרד מהר ציון · ראה עוד »

בית אהרן שלוש

לוחית לציון בית אהרן שלוש בית אהרן שלוש (קרוי גם בקיצור בית שלוש) עומד ברחוב שלוש מס' 32 בשכונת נווה צדק בתל אביב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובית אהרן שלוש · ראה עוד »

בית צפאפא

16 במרץ 2023 בית צפאפא – החלק הדרום-מזרחי (שהיה שייך לממלכת ירדן עד 1967) חייל ירדני מדבר עם שני חיילים ישראלים בגבול בבית צפאפא, 1949. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שלג באזור הגבוה של בית צפאפא 31/1/2008 בית צפאפא (בערבית: بيت صفافا) היא שכונה ערבית השוכנת בדרום-מזרח ירושלים, בין השכונות קטמונים, פת, גילה ותלפיות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובית צפאפא · ראה עוד »

בית בוסל

בית בּוּסֶל הוא מבנה מצפון-מזרח לעיר העתיקה של צפת במורד גן המצודה, ברחוב ירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובית בוסל · ראה עוד »

בית החולים של המיסיון האנגלי

ממוזער כתובות על המבנה המרכזי:שיסוד בית החולים: 1843שסיום הבנייה: 1896שפסוקים מן התנ"ך בעברית: "רפאני ה' וארפא", "אני ה' רפאךָ" בית החולים של המיסיון האנגלי (באנגלית: English Mission Hospital) נוסד ונוהל על ידי החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים ופעל בירושלים בין השנים 1844–1948.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובית החולים של המיסיון האנגלי · ראה עוד »

בית הכנסת גבעת רם

בול דואר מסדרת "אדריכלות בישראל" של דואר ישראל משנת 1975, ועליו ציור בית הכנסת מבט מרחבת הכניסה בית הכנסת האוניברסיטאי ע"ש ד"ר ישראל גולדשטיין הוא בית כנסת בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובית הכנסת גבעת רם · ראה עוד »

בית הילדים ציון-בלומנטל

בית הילדים ציון בלומנטל הוא בית היתומים היהודי הוותיק ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובית הילדים ציון-בלומנטל · ראה עוד »

בית ועד

בית וַעַד (גם: בית הועד או מקום הועד) הוא כינוי בספרות חז"ל למקום התכנסות החכמים, בסנהדרין, בבית דין או בבית המדרש.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ובית ועד · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וביבליוגרפיה · ראה עוד »

ג'מאעין

גַ'מַּאעִ֫ין (ערבית: جمّاعين) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, הממוקם כ-16 ק"מ דרומית מערבית לשכם, כ-1.5 ק"מ צפונית למרדא ומזרחית לכפר זיתא.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וג'מאעין · ראה עוד »

ג'ני לבל

ג'ני לבל (בסרבו-קרואטית: ז'ני לבל, Ženi Lebl,Жени Лебл; 20 ביוני 1927 - 20 באוקטובר 2009) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת והיסטוריונית, חוקרת יהדות יוגוסלביה ישראלית ילידת סרביה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וג'ני לבל · ראה עוד »

ג'ון הנרי אייליף

ג'ון הנרי אייליף ג'ון הנרי אייליף (John Henry ‘Harry’ Iliffe; 1903–1960) היה ארכאולוג בריטי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וג'ון הנרי אייליף · ראה עוד »

ג'ורג' גאולר

לוטננט קולונל ג'ורג' גאולר (21 ביולי 1795 – 7 במאי 1869) היה קצין ופוליטיקאי בריטי, אשר כיהן כמושל השני של אוסטרליה הדרומית בין השנים 1838 ל-1841.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וג'ורג' גאולר · ראה עוד »

ג'ובאני מריטי

ג'ובאני מַרִיטִי (Giovanni Filippo Mariti; 4 בנובמבר 1736, פירנצה – 13 בספטמבר 1806, פירנצה) היה היסטוריון ואיש מדע איטלקי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וג'ובאני מריטי · ראה עוד »

גאוגרפיה תרבותית

אזורי תרבות אזורי תרבות לפי דייוויד האנטר ופיליפ ויטן אזורים היסטוריים של אירופה לפי כריסטיאן ג'ורדאנו אזורי תרבות של אירופה אזורי התרבות של אפריקה לפי מלוויל ג'יי הרסקוביץ אזורי אירופה העיקריים Inglehart–Welzel cultural map of the world גאוגרפיה תרבותית הוא אחד מתחומי החקר של הגאוגרפיה האנושית העוסקת באנשים ומקומות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וגאוגרפיה תרבותית · ראה עוד »

גת רימון (נחלת מנשה)

200px גת רימון הייתה עיר לויים בנחלת שבט מנשה שבעבר הירדן המערבי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וגת רימון (נחלת מנשה) · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וגלות בבל · ראה עוד »

גזזת

קרקפת של חולה גזזת גזזת על העור בתצורה הדומה לפטרת העור גזזת (בלועזית: trichophyton; tinea capitis; mycosis) היא מחלת עור פטרייתית, הנגרמת על ידי פטריות דרמטופיטיות העלולות לחולל גם מחלות אחרות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וגזזת · ראה עוד »

גבריאל ברקאי

גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וגבריאל ברקאי · ראה עוד »

גדוד העבודה

שנות העשרים חברי גדוד העבודה נחים מעמלם בבניית שכונת רחביה בירושלים מחיינו" של גדוד העבודה אוהלי מחנה גדוד העבודה בשכונת בית הכרם בירושלים אנשי גדוד העבודה בונים את ביתו של אליעזר בן-יהודה (עומד מימין לאוהל) בתלפיות גלבוע, 1926 אנדרטת זיכרון לפלוגת גדוד העבודה בתל אביב "גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור", או בשמו המקוצר "גדוד העבודה", היה ארגון חלוצים שיתופי שהוקם בשנת 1920 ופעל עד לשנת 1929.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וגדוד העבודה · ראה עוד »

גור אלרואי

גור אלרואי (תל אביב, 10 בספטמבר 1968), הוא היסטוריון ישראלי, המתמחה בתולדות העם היהודי בעת החדשה, ובמיוחד בחקר ההגירה היהודית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וגור אלרואי · ראה עוד »

גוטליב שומאכר

שומכר בחפירות תל מגידו שנערכו בין השנים 1903–1905 סוסיתא כפי ששורטטה על ידי גוטליב שומאכר ב-1885 גוטליב שומאכר (בגרמנית: Gottlieb Schumacher; 21 בנובמבר 1857, זנסוויל, מדינת אוהיו – 26 בנובמבר 1925, חיפה) היה מבני המושבה הגרמנית (הטמפלרית) בחיפה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וגוטליב שומאכר · ראה עוד »

דאהר אל-עומר

דאהר אל-עומר (בערבית: ظاهر العمر; תעתיק מדויק: "ט'אהר אלעֹמר"; שמו המלא הוא ظاهر بن عمر الزيداني, "ט'אהר בן עמר אלזידאני"; 1689–1775) היה שליט אוטונומי של הגליל במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודאהר אל-עומר · ראה עוד »

דרך שופט בירושלים

דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודרך שופט בירושלים · ראה עוד »

דרומא

דרומא הוא שמו של חבל ארץ היסטורי, הכולל את רכס ההרים והגבעות מדרום לחברון מהמאה ה-2 עד המאה ה-9 – התקופה בין סיום מלחמת בר כוכבא ועד לתום התקופה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודרומא · ראה עוד »

דליה עופר

דליה עופר (נולדה ב-8 בינואר 1939) היא פרופסור אמריטה במכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן ובמרכז מלטון לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודליה עופר · ראה עוד »

דבורה ברנשטיין

דבורה (דבי) ברנשטיין (נולדה ב-1944 בשיקגו) היא פרופסור אמריטה, סוציולוגית והיסטוריונית חברתית ישראלית, הרצתה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודבורה ברנשטיין · ראה עוד »

דגניים בתקופת הברזל בארץ ישראל

שדה חיטה הדגניים מוזכרים במקרא כחלק מחיי היומיום, וזוהי עדות כי היוו מרכיב חשוב בדיאטה המקראית; חיזוק לטענה זו מוצאים גם בממצא הארכאולוגי הן בטקסטים והן כממצא בוטאני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודגניים בתקופת הברזל בארץ ישראל · ראה עוד »

דובער אפשטיין

דב בער (דובער) אפשטיין (? - כ"ב בניסן תרצ"א, 1931) היה עסקן ופעיל ציבור ביישוב הישן בירושלים, גבאי ישיבת עץ חיים ובית היתומים דיסקין, ממקימי סניף אגודת ישראל בירושלים והיושב-ראש שלה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודובער אפשטיין · ראה עוד »

דוד עמית

דוד עמית (ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947 - י"א בניסן תשע"ג, 22 במרץ 2013) היה חוקר ארץ ישראל וארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודוד עמית · ראה עוד »

דוד רוזנטל

דוד רוזנטל (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודוד רוזנטל · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד גוטמן

דוד מאיר גוטמן (תקפ"ז, 1827 הונגריה - א' בטבת תרנ"ד, 9 בדצמבר 1894, יפו) היה בין בוני השכונות הראשונות מחוץ לחומות וממייסדי "החברה ליישוב ארץ ישראל".

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודוד גוטמן · ראה עוד »

דויטשה פלשתינה בנק

סניף הבנק ביפו דויטשה פלשתינה בנק (Deutsche Palästina-Bank) היה בנק זר שפעל בארץ ישראל בין 1897 עד מאי 1921.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודויטשה פלשתינה בנק · ראה עוד »

דיר קלעה

שער הכניסה המרכזי למתחם, 12/08 דיר קלעה הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית, 100 מטר מערבית ליישוב פדואל במערב השומרון.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודיר קלעה · ראה עוד »

דיר יאסין – סוף המיתוס

דיר יאסין - סוף המיתוס הוא ספר מאת פרופסור אליעזר טאובר, העוסק בפרשת דיר יאסין ומהווה סיכום של חמש שנות מחקר.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ודיר יאסין – סוף המיתוס · ראה עוד »

הממלכה הערבית של סוריה

הגבולות הנתבעים של הממלכה הכוללים את מה שלימים נודע כארץ ישראל המנדטורית על גבי כריכת 'ספר העצמאות' שפורסם ביום הכרזתה במצרים הממלכה הערבית של סוריה (בערבית: المملكة العربية السورية) הייתה מדינה ערבית קצרת ימים שהוכרזה במרץ 1920, הראשונה שנוסדה במזרח התיכון בעקבות מלחמת העולם הראשונה והתפרקותה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והממלכה הערבית של סוריה · ראה עוד »

המנזר הבנדיקטיני באבו גוש

ציורו הנודע של דייוויד רוברטס המתאר את הכנסייה והדקל שניצב לצידה עד היום. בטעות ציין רוברטס מאוחר יותר כי הציור מתאר את כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון בלוד המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס שבברית החדשה חזית הכנסייה הצלבנית במנזר הבנדיקטיני דלת הכניסה לכנסייה המסגד העתיק של אבו גוש הצמוד למנזר הבנדיקטיני המנזר הבנדיקטיני באבו גוש הוא מנזר בנדיקטיני מהזרם האוליביטי השוכן במרכז הכפר אבו גוש, וידוע בעיקר בזכות "כנסיית מריה הקדושה של התחייה" הצלבנית שבו, ובה שרידי פרסקאות מהמאה ה-12.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והמנזר הבנדיקטיני באבו גוש · ראה עוד »

המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה

250px המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה נערכה בין ינואר 1915 לאוגוסט 1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והמערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המועצה לביקורת סרטים ומחזות

המועצה לביקורת סרטים (לשעבר המועצה לביקורת סרטים ומחזות) הוא הגוף שתפקידו הוא מתן סיווג צפייה לסרטי קולנוע.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והמועצה לביקורת סרטים ומחזות · ראה עוד »

המוביל הארצי

בול המוביל הארצי משנת 1965 המנהרה המובילה לאולם משאבות המים מהכנרת באתר ספיר מוביל המים הארצי הוא העורק הראשי והמווסת של מפעל המים הארצי של מדינת ישראל בו משולבים רוב מפעלי משק המים בישראל והוא מאפשר ניצול יעיל של משאבי המים בישראל והעברתם מהצפון הגשום יחסית אל המרכז והדרום הדלים במים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והמוביל הארצי · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה התדמורית

האימפריה התדמורית בשנת 271 לספירה האימפריה התדמורית היית אימפריה קצרת שנים שהתקיימה בין השנים 267–272 לספירה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והאימפריה התדמורית · ראה עוד »

הסדר האיוני

העמוד האיוני למוזיאון הבריטי נאו-קלאסיציסטיים במבנה בסינסינטי, ארצות הברית הסדר האיוני הוא אחד משלושת הסדרים הקלאסיים באדריכלות יוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והסדר האיוני · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והעדה החרדית · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

הפרעה נפשית

הפרעה נפשית (ידועה בסיווג ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי כ"הפרעה נפשית והתנהגותית"; מונחים אחרים בשימוש הם הפרעה פסיכיאטרית (באנגלית: Mental disorder או Psychiatric Disorder), ובעבר - מחלת נפש או "מחלה נפשית" (באנגלית: Mental Illness) היא מערך מובנה של תסמינים המופיעים אצל האדם בו זמנית לפחות חלק מהזמן ויש להם ממד התנהגותי, רגשי או קוגניטיבי, או צירופים של ממדים אלה. ההפרעה הנפשית משקפת תפקוד לא נורמלי מבחינה פסיכולוגית, ביולוגית או התפתחותית, והיא באה לידי ביטוי במצוקה משמעותית של האדם או גורמת להפרעה משמעותית בתפקודיו השונים בחיי היומיום. בחלק מהמקרים, הפרעה נפשית היא תגובה אנושית קיצונית למקרה של דחק או אובדן. תחולת המושג הפרעה נפשית קשורה קשר הדוק למושג סטייה חברתית, המשתנה מתרבות אחת לאחרת. לכן מה שנחשב כנורמלי בתרבות אחת יכול להיחשב כלא נורמלי בתרבות אחרת. קשת רחבה של מצבים רגשיים התנהגותיים ומחשבתיים סוּוגו על ידי הפסיכולוגיה כאבנורמליות (סטיה מן הנורמה). סיווג זה השתנה עם השנים, וייתכנו בו הבדלים בין תרבויות. העיסוק בנושא בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש בארצות הברית הוא המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. ההפרעות הנפשיות יכולות להיות בדרגות חומרה שונות: קלות, בינוניות, חמורות, זמניות או כרוניות. בשפה המדוברת, המונח הישן והצר "מחלת נפש" או "מחלת רוח" מתייחס בעיקר למקרים חמורים של הפרעה נפשית, לרוב כשמתלווים תסמינים פסיכוטיים. בישראל המונחים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" מופיעים בחוקי המדינה. המונחים המשפטיים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" צרים במובנם ומתייחסים למצב פסיכוטי בחוק הטיפול בחולי נפש, האחרון בשנת 1991, ובחוק העונשין ("מחלה שפגעה ברוחו" של אדם). מושג רחב יותר של "נכי נפש" מופיע ב"חוק לשיקום נכי הנפש בקהילה" משנת 2000. המושגים "טירוף הדעת","בלתי שפוי בדעתו", המתייחסים למצבים פסיכוטיים או פגיעות נפשיות חמורות אחרות, מופיעים בישראל במסמכים של מוסדות ממשלה וחברות ביטוח.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והפרעה נפשית · ראה עוד »

הפשיטות המונגוליות על ארץ ישראל

הפשיטות המונגוליות על ארץ ישראל התרחשו לקראת תום תקופת מסעי הצלב, כהמשך להצלחה הזמנית של פלישות המונגולים לסוריה, בעיקר בשנים 1260 ו-1300.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והפשיטות המונגוליות על ארץ ישראל · ראה עוד »

הקרע ביהדות הונגריה

הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »

הקיבוץ

סליק הקיבוץ בכפר גלעדי, 2009 הקיבוץ (מכונה גם הקיבוץ החשאי) היה כח מגן עברי מחתרתי צבאי, שהוקם בשנת 1921 על ידי אנשי השומר לשעבר ואנשי גדוד העבודה, והתפרק בשנת 1927.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והקיבוץ · ראה עוד »

הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה היה תופעה מיוחדת במינה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

הרופילוס

הרופילוס (ביוונית עתיקה: Ἡρόφιλος; 335 – 228 לפנה"ס) היה רופא יווני, ככל הנראה האנטומיסט הראשון בהיסטוריה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והרופילוס · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והרובע היהודי · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והשומר · ראה עוד »

השומרונים בהלכה

בהלכה נקבע לשומרונים, המכונים בספרות חז"ל בשם כותים, מעמד מיוחד, שכן לפי המקרא וספרות חז"ל הם צאצאי עם שהתגייר אך לא זנח את דתו האלילית, ולאחר דורות הורחק מהיהדות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והשומרונים בהלכה · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלל יפה

הלל יפה (י"ז בתשרי תרכ"ה, אוקטובר 1864, בריסטובקה, פלך יֶקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – כ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936, חיפה, פלשׂתינה-א"י) היה רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה, מבולטי חוקרי המלריה, איש ציבור ונציג "חובבי ציון" בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והלל יפה · ראה עוד »

החורש

החורש, או הסתדרות החורש (קרוי גם "הסתדרות הפועלים החקלאיים"), היה ארגון פועלים עברי שפעל בשנים 1909-1907, בתקופת העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והחורש · ראה עוד »

הבה נגילה

הבה נגילה הוא פזמון עברי, מן המפורסמים ביותר בעולם, שזכה למעמד של שיר עם.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והבה נגילה · ראה עוד »

הבירה התלמית

הבירה התלמית (לעיתים הבריס או החקרא התלמית) היא מצודה שעמדה בירושלים בזמן שלטון מצרים התלמית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והבירה התלמית · ראה עוד »

הגדעונים (ארגון)

הגדעונים הוא ארגון שהוקם כאגודה חשאית בשנת 1913 (סוכות, תרע"ד) על ידי צעירים (גברים בלבד), בני אכרים במושבה זכרון יעקב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והגדעונים (ארגון) · ראה עוד »

הגדה קיבוצית לפסח

שיטים - מכון החגים של התנועה הקיבוצית הגדה קיבוצית היא כינוי כולל לשלל הגדות של פסח שיצאו בהוצאות מחודשות ושונות מההגדה האורתודוקסית המסורתית, ונקראו במהלך ליל הסדר, בעיקר (אך לא רק) בחוגי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והגדה קיבוצית לפסח · ראה עוד »

הדפס ישראלי

חיתוך עץ המציג את מכבש הדפוס של דפוס סלומון ראשיתו של ההדפס הישראלי הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והדפס ישראלי · ראה עוד »

הדור השני לשואה

יהודה פוליקר בווילה ואנזה. הוא מספר:באחד הערבים כשהייתי כבן שש ביקש ממני אבי לתת לו משהו לאכול. הבאתי לו לחם והוא בצע אותו במהירות ובלע חתיכת גדולות, מנהג שרכש באושוויץ. לפתע נתקעה לו חתיכת לחם בגרון והוא החל להחנק. אמי שלחה אותי להזעיק רופא. אני רצתי בפחד שאבי הולך למות ומאז התחלתי לגמגם. הדור השני לשואה, או בסתמי: הדור השני, הוא כינוי לבניהם ובנותיהם של ניצולי השואה, שנולדו לאחר השואה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והדור השני לשואה · ראה עוד »

ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים

מפה פוליטית של ירושלים ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים היא כינוי להתיישבות יהודית באזורים שסופחו למדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים בצו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1) תשכ"ז-1967, במונח הרחב, ובמונח המצומצם התיישבות כוללת את המתחמים היהודים שבתוך אוכלוסייה ערבית צפופה, שחלקם היו בבעלות יהודית לפני 1948 (מלחמת העצמאות) והוחזרו לידי בעליהם וחלקם נקנו מאז.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וההתיישבות היהודית במזרח ירושלים · ראה עוד »

ההגליות האשוריות

גולים מהעיר לכיש הגליות המוניות מוזכרות בכתובים של מלכים שונים מהאלף השני לפנה"ס (בבלים, חתים, מצרים ועוד).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וההגליות האשוריות · ראה עוד »

הוגרס בן לוי

הֻגְרַַס בֶּן־לֵוִי היה מנצח מקהלת הלויים ועל תקיעת הכהנים בחצוצרות בבית המקדש והיה אחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והוגרס בן לוי · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית הרוסית הגולה

הכנסייה האורתודוקסית הרוסית הגולה (ברוסית: Ру́сская Правосла́вная Це́рковь Заграни́цей) או הכנסייה הלבנה, הייתה פלג של הכנסייה הפראבוסלאבית שהתקיים באופן עצמאי (אוטוקפלי) מ-1920 ועד 2007 מחוץ לרוסיה ושירת בעיקר את הגולים הרוסים שנמלטו ממולדתם.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והכנסייה האורתודוקסית הרוסית הגולה · ראה עוד »

הכנסייה האוונגלית הבינלאומית

כנסיית אליאנס ירושלים (באנגלית: Jerusalem Alliance Church) ברחוב הנביאים 55 בירושלים נבנתה בשנת 1908 ביוזמתו ובתכנונו של כהן הדת האוונגלי האמריקאי ד"ר אלברט אדוארד תומפסון (Albert Edward Thompson) (1876-1929).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והכנסייה האוונגלית הבינלאומית · ראה עוד »

הכרזת ירושלים כבירת ישראל

הכרזת ירושלים כבירת ישראל הייתה בנאום של ראש הממשלה דוד בן-גוריון בכנסת ב-13 בדצמבר 1949.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והכרזת ירושלים כבירת ישראל · ראה עוד »

הכבוד האבוד של קתרינה בלום

"הכבוד האבוד של קתרינה בלום, או: איך עלולה להתהוות אלימות ולאן עלולה היא להוליך" - הוא ספר מאת הסופר הגרמני היינריך בל, שיצא לאור בשנת 1974 בגרמניה המערבית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והכבוד האבוד של קתרינה בלום · ראה עוד »

הכיבוש הערבי של ארץ ישראל

ערבים חוצים את המדבר. ציור של ז'אן-לאון ז'רום לוחם ערבי מתפלל. ציור של ז'אן-לאון ז'רום הסתערות של לוחמים ערבים רכובים על גמלים. ציור של רוברט קלי לוחמים ערבים חוזרים מפשיטה. ציור של רוזטי המסע של ח'אלד בן אל-וליד אל סוריה מפת המערכה המוסלמית עד לקרב הירמוך מפת המערכה המוסלמית לאחר קרב הירמוך הכיבוש הערבי של ארץ ישראל התרחש במאה השביעית, לאחר שכוח חדש הופיע על במת ההיסטוריה של המזרח התיכון: דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והכיבוש הערבי של ארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של ירושלים

ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »

היינץ הרמן

היינץ (חיים) הרמןתמונה להחלפה היינץ (היינריך) (חיים) הרמן (18 באוגוסט 1892, קניגסברג, גרמניה – 20 בנובמבר 1948, ירושלים) היה פסיכיאטר יהודי גרמני - ארץ ישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והיינץ הרמן · ראה עוד »

היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נשלטה ארץ ישראל על ידי האימפריה העות'מאנית, שהטילה גזירות קשות ורבות על היישוב היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) והיישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב

ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב היה הנציגות הרשמית של הקהילה היהודית של יפו, תל אביב ופרבריהם משנת 1863 וניהל את ענייניה, עד העברת סמכויותיו לעיריית תל אביב ולמועצה הדתית של תל אביב במאי שנת 1939.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וועד קהילת יהודי יפו ותל אביב · ראה עוד »

ויליאם שייקספיר

ויליאם שייקספיר (באנגלית: William Shakespeare; נטבל ב־26 באפריל 1564 – נפטר ב־23 באפריל גרגוריאני: 3 במאי 1616) היה מחזאי, משורר ושחקן תיאטרון אנגלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וויליאם שייקספיר · ראה עוד »

כאבול

קבר מיכה הנביא בכאבול כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וכאבול · ראה עוד »

כנסיית הבשורה

מראה כללי של נצרת מכיוון צפון-מערב - במרכז נראית כנסיית הבשורה. משמאל לה המנזר הפרנציסקני וכנסיית יוסף הקדוש הניכרת במגדל הפעמונים שלה מרכז נצרת והכנסייה במרכזה. מבט מן האוויר כנסיית הבשורה (בלטינית: Basilica Annuntiationis; בערבית: كَنِيسَةُ أَلْبِشَارَة, כַּנִיסַתֻ אַלְבִּשַׁארַה; באיטלקית: Basilica dell'Annunciazione) היא בזיליקה השוכנת במרכזה של העיר נצרת.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וכנסיית הבשורה · ראה עוד »

כתוב בעיפרון בקרון החתום

השיר על אנדרטה בבלז'ץ אנדרטת הקרון ביד ושם כתוב בעיפרון בקרון החתום הוא שיר עברי קצרצר מאת דן פגיס.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וכתוב בעיפרון בקרון החתום · ראה עוד »

כתובת השילוח

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול נקבת השילוח העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 כתובת השילוֹחַ, שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בכתב עברי קדום, שנחצבה על כותל נקבת השילוח ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח ומחוץ לחומת עיר דוד אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד ובתחום החומה בה הקיף חזקיהו את ירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וכתובת השילוח · ראה עוד »

כתובת יבנה ים

כתובת יבנה ים כתובת יבנה ים היא כתובת עתיקה בשפה היוונית שנתגלתה באקראי על פני השטח באתר של יבנה ים הקדומה (חוף פלמחים).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וכתובת יבנה ים · ראה עוד »

יאיר זלטנרייך

יאיר זלטנרייך (נולד ב-2 ביוני 1949) הוא היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויאיר זלטנרייך · ראה עוד »

ים המלח

גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וים המלח · ראה עוד »

יעקב משה עייאש

ר' יעקב משה עייאש (1727–1817, כ"ו בטבת ה'תקע"ז) היה הראשון לציון, שד"ר, מנהיג קהילה וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויעקב משה עייאש · ראה עוד »

יעקב מזור

יעקב מזור (נולד בשנת 1935) הוא חוקר מוזיקה חסידית, מוזיקת כליזמר ושירי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויעקב מזור · ראה עוד »

יעקב אורלנד

שנות הארבעים יעקב אוֹרְלַנְד (14 ביולי 1914 – 5 במרץ 2002) היה משורר, מתרגם, מחזאי, עיתונאי ועורך ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (1994) ופרס ביאליק לספרות יפה (1996).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויעקב אורלנד · ראה עוד »

יעקב פרמן

יעקב פרמן יעקב פֶרֶמֶן (פארמאן) (ט' באב תרמ"א, 4 באוגוסט 1881 – כ"ו באלול תש"ך, 19 בספטמבר 1960) היה פעיל ציוני, משורר והוגה דעות, חוקר מקרא, ביבליוגרף ואספן ספרים ויצירות אמנות, מומחה וחלוץ בחקר אמנות יהודית והנחלתה לציבור הרחב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויעקב פרמן · ראה עוד »

יעקב שביט

יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויעקב שביט · ראה עוד »

יעקב גלר

יעקב גלר (29 בנובמבר 1930, כסלו תרצ"א; וסלוי, רומניה- 23 בינואר 2022; פתח תקווה), היה היסטוריון שחיבר ספרים בנושאים יהודיים בעברית וברומנית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויעקב גלר · ראה עוד »

יעקב ישראל דה האן

תעודת אזרחות זמנית של דה האן משנת 1922 יעקב ישראל דה האן (31 בדצמבר 1881 – 30 ביוני 1924, אור לכ"ט בסיוון ה'תרפ"ד) היה משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, יהודי יליד הולנד, פעיל ציוני שלאחר עלייתו לארץ ישראל חבר לחרדים ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויעקב ישראל דה האן · ראה עוד »

יער הקדושים

דרך בורמה, ליד היישוב בית מאיר אנדרטת מגילת האש ביער הקדושים מערת בני ברית יער הקדושים הוא יער נטוע על ידי הקק"ל בהרי ירושלים, שניטע על שתי גדותיו של נחל כסלון, בין השפלה במערב ומושב שואבה במזרח.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויער הקדושים · ראה עוד »

יצחק אייזיק בן-טובים

יצחק אייזיק בן-טובים (1852 – 9 במרץ 1926) היה מעסקני חובבי ציון באימפריה הרוסית וביפו.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויצחק אייזיק בן-טובים · ראה עוד »

יצחק קונפורטי

קונפורטי בפברואר 2020‏ יצחק קונפורטי (נולד בנובמבר 1961) הוא היסטוריון ומחנך ישראלי, פרופסור במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויצחק קונפורטי · ראה עוד »

יצחק ד'ארבלה

יצחק (גרגורי) דַ'ארְבֶּלֶה (אמציסלבסקי) (20 באוגוסט 1847– 24 ביוני 1911) היה רופא, איש העלייה הראשונה, שבעשור האחרון של המאה ה-19 שימש מנהל בית החולים רוטשילד בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויצחק ד'ארבלה · ראה עוד »

יצחק וולקני-אלעזרי

וולקני-אלעזרי עם אשתו ובתו בחווה החקלאית בבן-שמן, 1912 טקס הקדשה של המעבדה לחקר הקרקע בתחנת הניסיונות החקלאית ברחובות. משמאל לימין:ארתור רופין, יצחק מגזיניק, '''יצחק וולקני''', ארתור ווקופ, חיים ויצמן, קופרמן יצחק וילקנסקי, ראשון מימין, בביקור בסוריה בשנת 1943 יצחק-אביגדור אלעזרי-וולקני (וילקַנְסקי) (28 בינואר 1880, ט"ו בשבט תר"מ – 24 במאי 1955, ג' בסיוון תשט"ו), שנודע גם בשמות העט א.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויצחק וולקני-אלעזרי · ראה עוד »

יצחק וילנצ'וק

יצחק וילנצ'וק (7 בדצמבר 1894 - 28 בדצמבר 1974), היה מהנדס, פעיל ציוני ברוסיה, חבר ההגנה, חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, איש ציבור ומנהל בכיר בארגונים מרכזיים במשק הישראלי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויצחק וילנצ'וק · ראה עוד »

יצחק יעקב ילין

יצחק יעקב ילין (מאי 1885 – אפריל 1964) היה מחלוצי העיתונות העברית בארץ; ממקימיו ועורכו של העיתון היומי "מוריה", וכן עורך השבועונים "לפי שעה", "בענייני דיומא", ו"הד העם".

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויצחק יעקב ילין · ראה עוד »

יק"א

יק"א (ביידיש:"יידישע קאָלאָניזאַציע אַסאָסיאַציע", מאנגלית: J.C.A; ראשי תיבות של Jewish Colonization Association; בתרגום לעברית: "החברה היהודית להתיישבות") היא חברה שהוקמה על ידי הברון מוריס הירש בשנת 1891, במטרה לסייע ליישובם של יהודים פליטי האימפריה הרוסית באמריקה ובעיקר במושבות הברון הירש בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויק"א · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית שני

מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »

ישעיה אשר זליג מרגליות

קברו בהר הזיתים רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג (זעליג) מַרְגָּלִיּוֹת (מכונה גם הריא"ז; י"א באלול תרנ"ג, 23 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וישעיה אשר זליג מרגליות · ראה עוד »

ישראל שצמן

ישראל שצמן (25 בנובמבר 1934 - 24 באוקטובר 2017) היה היסטוריון של העולם הקלאסי וכיהן כפרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וישראל שצמן · ראה עוד »

ישוע בן חנניה

ישוע בן חנניה (בתרגומים אחדים ישוע בן חנן) נזכר אצל ההיסטוריון הקדום יוסף בן מתתיהו כנביא שפעל במאה ה-1 לספירה, בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) וישוע בן חנניה · ראה עוד »

יחידת השכנות

בתכנון ערים, יחידת השכנות היא דיאגרמה או מודל של תכנון עבור פיתוח אזורי מגורים באזורי מטרופולין.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויחידת השכנות · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות משיחית

יהדות משיחית (באנגלית: Messianic Judaism) היא תנועה המשלבת בין אמונה בישו לזהות יהודית.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהדות משיחית · ראה עוד »

יהושע מונדשיין

יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהושע מונדשיין · ראה עוד »

יהושע פורת

יהושע חיים (שוקה) פורת (13 בינואר 1938 – 24 בנובמבר 2019) היה פרופסור בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהושע פורת · ראה עוד »

יהושע שוורץ

יהושע שוורץ (נולד בניו יורק ב-15 ביוני 1952) הוא היסטוריון ומשמש כפרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית-ביזאנטית במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן. שימש בעבר כראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהושע שוורץ · ראה עוד »

יהושע בן אריה

יהושע בן אריה (1928 – 25 בדצמבר 2023) היה גאוגרף ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהושע בן אריה · ראה עוד »

יהושע ברזילי

יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהושע ברזילי · ראה עוד »

יהוד (מושבה)

בית הראשונים יְהוּד הייתה מושבה חקלאית לשעבר שהקימו מתיישבי פתח תקווה בסוף 1882.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהוד (מושבה) · ראה עוד »

יהודה נבו

יהודה דיין נבו (1 באפריל 1932 – 12 בפברואר 1992) היה ארכאולוג שהתמחה בהתהוות האסלאם, וקצין צה"ל אשר נפל בשבי הסורי.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהודה נבו · ראה עוד »

יהודה ליאו פיקרד

יהודה ליאו פיקרד (3 ביוני 1900 - 4 באפריל 1997), מבכירי הגאולוגים בישראל ובעל שם עולמי בחקר ההידרולוגיה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהודה ליאו פיקרד · ראה עוד »

יהודה לייב פוחובסקי

משפחת פוחובסקי, 1924 לערך. מימין לשמאל: גבריאלה, תיאודור (טדי), אהובה, יהודה-לייב, הילדה. יהודה לייב (אריה ליאון) פוחובסקי (1 בספטמבר 1869, תר"ל, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 10 במאי 1963, תל אביב) היה רופא, מראשוני המנתחים בארץ ישראל, מנהל בתי החולים "שער ציון" ו"גלעד" (ליולדות), ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהודה לייב פוחובסקי · ראה עוד »

יהודי גלותי

יהודי גלותי הוא מושג שמקורו באנטיתזה שהציגה הציונות ליהדות של הגלות, בעיקר באירופה במסגרת התפיסה של שלילת הגלות.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהודי גלותי · ראה עוד »

יהודייה (עבאסייה)

לוח הנצחה בקיר המסגד ביהוד ללוחמות האצ"ל רות מוריץ ומרים אהרוני שנפלו בקרב על יהודייה יהודייה (בערבית: اليهودية, תעתיק מדויק: אליהודיה), הידוע גם בשם עבאסייה (العباسية, אלעבאסיה), היה כפר ערבי גדול במזרחה של בקעת אונו, כ-8.5 קילומטרים צפונית ללוד, על הדרך שהובילה מיפו ללוד (היום כביש 461).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויהודייה (עבאסייה) · ראה עוד »

יונה רסין

יונה ("יון") רסין (ט' באב תרס"ב, 12 באוגוסט 1902 – ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947) היה שומר, אמן השפה הערבית, ממקימי "אגודת השומרים" ומפקד בכיר ב"הגנה".

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויונה רסין · ראה עוד »

יוסף פרויד

יוסף פרויד (1882 – 1925) היה רנטגנולוג, מחלוצי הרנטגנולוגים בעולם, ייסד את מכון הרנטגן המחודש ונתמנה למנהלו בבית החולים הדסה בירושלים (1924–1925).

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויוסף פרויד · ראה עוד »

יוסף שלמון

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף לנג

יוסף (יוסי) לַנג (7 בפברואר 1944 – 19 באוגוסט 2013) היה היסטוריון, חוקר תולדות החינוך ותולדות עם ישראל, סופר ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויוסף לנג · ראה עוד »

יוסף דרורי

יוסף דרורי (נולד ב-3 במרץ 1945) הוא פרופסור בדימוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וערבית באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויוסף דרורי · ראה עוד »

יוסף הקר

יוסף הקר (Hacker; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויוסף הקר · ראה עוד »

יוסף הלר

יוסף הלר (נולד ב-1937), פרופסור אמריטוס במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויוסף הלר · ראה עוד »

יוסף ויניצקי

יוסף ויניצקי (13 ביולי 1914 – 6 בספטמבר 1965), שנודע גם בשמות העט י.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויוסף ויניצקי · ראה עוד »

יוסי בן-ארצי

יוסי בן-ארצי (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא היסטוריון וגאוגרף ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויוסי בן-ארצי · ראה עוד »

יורם צפריר

יורם צפריר (30 בינואר 1938 – 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויורם צפריר · ראה עוד »

יולנדה הארמר

שלט הזיכרון בכיכר יולנדה הארמר בשכונת קטמון בירושלים יולנדה הארמר (1913–16 בפברואר 1957) הייתה עיתונאית יהודיה-מצרית שריגלה במצרים עבור המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ועבור מדינת ישראל בשנים 1945–1951, וזכתה לכינוי "מאטה הארי הישראלית".

חָדָשׁ!!: קתדרה (כתב עת) ויולנדה הארמר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קתדרה_(כתב_עת)

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס