סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ראול לה מוטון דה בואדפר

מַדָד ראול לה מוטון דה בואדפר

קריקטורה המציגה את בואדפר מגן על כבודו של הצבא במהלך משפטו של זולא. הקריקטורה התפרסמה ב-17 בספטמבר 1898, בעיתון ל'אורור אשר תמך בדרייפוס לכל אורך הפרשה אולאנים בצבא הקיסרות הגרמנית. הדבר מרמז על "מכתבי האולאן" - מכתבים שאותם כתב אסטרהאזי ובהם הוא מביע את רצונו להיות האולאן שישסף בחרבו "מאה אלף צרפתים". גנרל של דיוויזיה ראול פרנסואה שארל לה מוטון דה בואדפר (בצרפתית: Raoul François Charles Le Mouton de Boisdeffre; 6 בפברואר 1839 – 24 באוגוסט 1919) היה ראש המטה הכללי של צבא צרפת בין השנים 1894–1898. [1]

12 יחסים: ארמאן די פאטי דה קלאם, אובר-ז'וזף אנרי, ניקולאי אוברוצ'ב, פרשת דרייפוס, פרדיננד פורצינטי, קצין ומרגל, שארל-ארתור גונז, ז'אן-בטיסט ביו (גנרל), ז'ורז'-גבריאל דה פלייה, ז'וזף דה מיריבל, גאורג הרברט צו מינסטר, גודפרואה קווניאק.

ארמאן די פאטי דה קלאם

שארל ארמאן אוגוסט פרדיננד מרסייה די פאטי דה קלאם (בצרפתית: Charles Armand Auguste Ferdinand Mercier du Paty de Clam; 21 בפברואר 1853 – 3 בספטמבר 1916) היה לוטננט קולונל בצבא צרפת, אשר התפרסם בשל חלקו בפרשת דרייפוס.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר וארמאן די פאטי דה קלאם · ראה עוד »

אובר-ז'וזף אנרי

המסמך המזויף של אנרי קריקטורה מ-1898 המתארת את אנרי מסתיר את המילה "זיוף" אובר-ז'וזף אנרי (2 ביוני 1846 – 31 באוגוסט 1898) היה לוטננט קולונל (מקביל לדרגת סא"ל) בצבא צרפת, אשר במהלך פרשת דרייפוס זייף מסמכים במטרה להאשים את הקצין היהודי אלפרד דרייפוס בריגול.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר ואובר-ז'וזף אנרי · ראה עוד »

ניקולאי אוברוצ'ב

ניקולאי ניקולאייביץ' אוברצ'ב (ברוסית: Никола́й Никола́евич О́бручев; 3 בדצמבר 1830 – 8 ביולי 1904) היה גנרל רוסי אשר שימש כראש המטה הכללי הרוסי בין 1881-1897.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר וניקולאי אוברוצ'ב · ראה עוד »

פרשת דרייפוס

טקס שלילת דרגותיו של דרייפוס, איור בלה פטי ז'ורנל פרשת דרייפוס (בצרפתית: L'affaire Dreyfus; הייתה פרשה של הפללת שווא, עם רקע אנטישמי, שבה הואשם הקצין היהודי אלפרד דרייפוס בריגול ובגידה במולדתו צרפת. דרייפוס הורשע והוגלה לאי השדים, אך מאבק ציבורי בהובלת אינטלקטואלים הוביל לזיכויו. לאורך השתלשלות האירועים, כונתה פרשת דרייפוס: "הפרשה". הייתה זו שערורייה פוליטית רחבה, אשר פילגה קשות את הרפובליקה הצרפתית בין השנים 1894–1899 ובמידה פחותה עד 1906. השערורייה נסובה סביב דרייפוס, קפטן ארטילריה יהודי בצבא צרפת, אשר הואשם בריגול עבור הקיסרות הגרמנית. דרייפוס היה היהודי היחיד במטה הכללי הצרפתי, כך שהחשדות נגדו היו בחלקם אנטישמיות פשוטה. דרייפוס הורשע על סמך ראיות קלושות. הוא נידון לטקס משפיל ב-5 בינואר 1895 שבו נשללו ממנו דרגותיו ולאחר מכן הוגלה לכל חייו לאי השדים סמוך לחופי אמריקה הדרומית. אולם עד מהרה, בהנהגתו של אחיו של אלפרד, מתייה דרייפוס, קמה תנועה של פוליטיקאים, עיתונאים ועורכי דין אשר טענה לחפותו של אלפרד דרייפוס. הם נודעו בכינוי "הדרייפוסרים" או "האינטלקטואלים". בשנת 1896 החל להתברר בהדרגה שדרייפוס חף מפשע, בעיקר הודות לחקירה נמרצת שערך ראש המודיעין הצרפתי ז'ורז' פיקאר, אשר גילה את המרגל האמיתי – פרדיננד אסטרהאזי. פיקאר ניסה להפנות את תשומת לבם של מפקדיו לתגליתו, אולם הללו, שחששו מאיבוד שמם הטוב ומפגיעה ביוקרתו של הצבא, הורו לו לשתוק, ובהמשך שלחו אותו לתפקיד נידח בתוניסיה. למרות זאת, הצליח פיקאר להעביר את הידוע לו הלאה, ובעקבות לחץ מצד הדרייפוסרים, נפתח משפט כנגד אסטרהאזי, אשר נמשך יומיים בלבד ובו הוא זוכה מכל אשמה. עם זאת, מכתב פתוח של הסופר אמיל זולא לנשיא פליקס פור, אשר נודע בכינוי "אני מאשים...!", הביא לפתיחה מחדש של התיק כנגד דרייפוס. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון), והוא נתבע לדין על הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה. אף על פי שזולא הורשע, הרי שהמשפט כנגדו גרם בעקיפין לכך שהתגלה כי אחד המסמכים אשר עליהם הסתמכה התביעה כנגד דרייפוס הוא זיוף ("זיוף אנרי"). הדבר הוביל לכך שדרייפוס הוחזר מגלותו ונפתח כנגדו משפט חוזר, אשר בסופו הוא הורשע שוב, אולם קיבל עונש קל יותר, 10 שנות מאסר. זמן קצר לאחר מכן, קיבל דרייפוס חנינה מנשיא צרפת אמיל לובה, ורק ב־1906 טוהר שמו סופית. רבים סבורים כי הפרשה חוללה מפנה אצל בנימין זאב הרצל, לשנות את דעותו ביחס לאנטישמיות ולעודד אותו לתמוך בציונות.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר ופרשת דרייפוס · ראה עוד »

פרדיננד פורצינטי

פרדיננד פורצינטי (6 בפברואר 1839 – 5 במאי 1909) היה קצין צרפתי, אשר התפרסם בשל חלקו בפרשת דרייפוס.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר ופרדיננד פורצינטי · ראה עוד »

קצין ומרגל

קצין ומרגל הסרט קצין ומרגל (באנגלית: An Officer and a Spy) הוא רומן היסטורי מאת רוברט האריס, העוסק בפרשת דרייפוס מנקודת מבטו של קולונל ז'ורז' פיקאר.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר וקצין ומרגל · ראה עוד »

שארל-ארתור גונז

שארל-ארתור גונז (בצרפתית: Charles-Arthur Gonse; 19 בספטמבר 1838 – 18 בדצמבר 1917) היה ז'נרל דה דיוויזיה בצבא צרפת אשר שימש כסגן הרמטכ"ל, אולם התפרסם בעיקר בשל חלקו בפרשת דרייפוס.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר ושארל-ארתור גונז · ראה עוד »

ז'אן-בטיסט ביו (גנרל)

ז'אן-בטיסט ביו (בצרפתית: Jean-Baptiste Billot; 15 באוגוסט 1828 – 31 במאי 1907) היה ז'נרל דה דיוויזיה בצבא צרפת, אשר שימש גם כשר המלחמה של צרפת, אולם התפרסם בעיקר בשל חלקו בפרשת דרייפוס.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר וז'אן-בטיסט ביו (גנרל) · ראה עוד »

ז'ורז'-גבריאל דה פלייה

ז'ורז'-גבריאל דה פלייה (6 בספטמבר 1842 – 15 ביולי 1900) היה ז'נרל דה בריגדה בצבא צרפת אשר התפרסם בשל חלקו בפרשת דרייפוס.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר וז'ורז'-גבריאל דה פלייה · ראה עוד »

ז'וזף דה מיריבל

מארי פרנסואה ז'וזף דה מיריבל (בצרפתית: Marie François Joseph de Miribel; 14 בספטמבר 1831 – 12 בספטמבר 1893) היה ראש המטה הכללי של צבא צרפת בין השנים 1878–1879 ואז שוב בין 1890–1893.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר וז'וזף דה מיריבל · ראה עוד »

גאורג הרברט צו מינסטר

גאורג הרברט גראף צו מינסטר פון דרנבורג (בגרמנית: Georg Herbert Graf zu Münster von Derneburg; 23 בדצמבר 1820 – 28 במרץ 1902) היה בן אצולה ודיפלומט גרמני, אשר שימש כשגריר הקיסרות הגרמנית בלונדון ובפריז, והתפרסם בעיקר בשל חלקו בפרשת דרייפוס.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר וגאורג הרברט צו מינסטר · ראה עוד »

גודפרואה קווניאק

גודפרואה קווניאק ז'אק מארי אז'ן גודפרואה קווניאק (בצרפתית: Jacques Marie Eugène Godefroy Cavaignac; 21 במאי 1853 – 25 בספטמבר 1905) היה פוליטיקאי צרפתי אשר שימש לתקופה קצרה כשר המלחמה של צרפת והתפרסם בשל חלקו בפרשת דרייפוס.

חָדָשׁ!!: ראול לה מוטון דה בואדפר וגודפרואה קווניאק · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ראול_לה_מוטון_דה_בואדפר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »