תִקשׁוֹרֶת

923 יחסים: Songs from the Road (אלבום של לאונרד כהן), Who by Fire, מאמרי הראיה, מארב כוח טייגר, מאורות הראי"ה, מאיר פרוש, מאיר קצנלנבוגן, מאיר ש"ץ, מאיר בן אורי, מאיר בן שמעון המעילי, מנשה קליין, מנשה שהרבני, מנחם מנדל מפרמישלן, מנחם מנדל מרימנוב, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם בן חלבו, מנחם בנימין פומרנץ, מנחם המאירי, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מניין השנים בלוח העברי, מסע אל תום האלף, מסע אברהם לארץ כנען, מסורתיים, מסכת אבות, מסכת ראש השנה, מעמול, מערת המכפלה, מערבית, מעשה בלביבות, מעברות, מצעד מוזיקה, מצעד פזמונים (פירושונים), מצעד הפזמונים העברי השנתי, מצעד הפזמונים העברי השנתי (ה'תש"ע–ה'תשע"ט), מצטיין שר הביטחון, מצוות עשה שהזמן גרמן, מקאם, מקום בצמרת (תוכנית רדיו), מרטין ריזנבורגר, מרדכי אזרחי, מרדכי פרום, מרדכי פוגלמן, מרדכי קידר (איש מודיעין), מרדכי שמואל אשכנזי, מרדכי חיים רומקובסקי, מרדכי הס, מרדכי הגר, מרדכי ישכר בער לייפר, משמרת מעזיהו, משנה ברורה, ..., משפט בייליס, משפט הסרבנים (ישראל, 2003), משלוח מנות, משה, משה (דרוויש) צורי, משה אבן עזרא, משה פרץ, משה בר-אשר, משה ברגמן, משה המאירי, משה הררי, משולם בן משה ממגנצא, מתן חודורוב, מתנדבי היישוב בחיל החפרים, מתנה, מתעסק, מלך אמון מאמרך, מלך עליון, מלך עליון אל דר במרום, מלאך המות והשוחט, מלניצה, מלכויות זכרונות ושופרות, מזרח (קישוט), מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, מחזור ארם צובא, מחי ומסי, מחילה (סרט), מגן אבות (פיוט), מגיד מישרים (ספר), מדרש פליאה, מדונה, מהר"ל מפראג, מהשמיים, מהומות הר הבית (2000), מהומות הר הבית (2015), מועצת הרבנות הרפורמית בישראל, מועצת יש"ע, מוצאי חג (אלבום), מוצב המזח, מוצב כרכום, מולד הלבנה, מוטי אשכנזי, מוזיאון ומרכז הלימוד לשואה באל פאסו, מוזיקה יהודית דתית, מוחמד ג'וואד זריף, מוחרם, מכון הרצי"ה, מכירת ספרים בישראל, מי מרום, מים, מיקמק, מירון אלתגר, מירון בנבנשתי, מיכאל האוזר טוב, מיכאלה, מייקל ג'קסון, א' בתשרי, אמנת נחמיה, אמנון יצחק, אמני הציור בפה או ברגל, אמירה לנוכרי, אמילי עמרוסי, אם סיסרא, אם תעזבני יום יומים אעזבך, אנטופול, אנטישמיות בגרמניה, אנדרטת גדוד 405, אנדרטת הג'יפ ברמת הגולן, אנדרדוס, אנה רגינסקי, אנימיזם, אסמכתא (דרשה), אסטוניה, אף ברי אותת, אפרים איש-כישור, אקספו תל אביב, ארשת שפתינו, ארבע אחרי הצהריים, ארבע תעניות, ארבעס, ארבעת השבויים, אריה אליאב, אש קודש, אשר אנשיל ניימאן, אשר בהרב, אשדות יעקב מאוחד, אתה בחרתנו (ניגון), אתה בחרתנו מכל העמים, אל מקום שהרוח הולך, אלנתן הורוביץ, אלעזר מרדכי קניג, אלעזר בירבי קליר, אלעזר הלוי, אלתר שמואלביץ, אלה בשלישימו, אלהי אל תדינני כמעלי, אלול, אלכסנדר לודז', אליעזר שלמה שיק, אליעזר ברלנד, אליעזר יפה, אליפות תל אביב ווטרג'ן הפתוחה 2022, אלירן מלכה, אליהו רחמים זייני, אליהו חמווי, אליהו בן משה חיים, אליהו גודלבסקי, אזהרות, אחרי החגים, אחות קטנה, אבן משכית, אבן ישראל, אבא קובנר, אבא תחנה חסידא, אברהם מרדכי אלתר, אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם סבע, אברהם צבי קלוגר, אברהם רז, אברהם רזניק (רב), אברהם שטרנהרץ, אברהם לייב בורשטיין, אברהם ברון, אברהם בהר"ן, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם דב אוירבך (טבריה), אברהם יעקב טיילור, אברהם ישעיהו קרליץ, אבלות (יהדות), אבינו מלכנו (אלבום), אבינו מלכנו (ניגון), אדני יום לך אערך תחינה, אדל בת הבעל שם טוב, אדיר ונאור, אדירי איומה יאדירו בקול, אהרן איתין, אהרן פרידמן (ראש ישיבה), אהרן בידרמן, אהרון טרופ, אהד זמורה, אהוד בנאי והפליטים, אומן (עיר), אור זורח (תל אביב), אורח חיים (שולחן ערוך), אורות התשובה, אורי גוטליב, אוריאל עיטם, אורית עטר, אוטוגלידה, אוחילה לאל, אימתי קאתי מר, איסור נישואים לאבל, איסור ערלה, אירועי אוקטובר 2000, איש השנה של המגזין "טיים", אילנית בשירי חגים לילדים (מס' 1), אילוב, איז'ו ליבוביץ', איחולי עשרת ימי תשובה, איגרת שנה טובה, איישישוק, נמרוד אלוני (קצין), נאר מיט אמונה, נאבל, נאום השנה החדשה, נסים קרליץ, נסירה (קבלה), נעם דמסקי, נפתלי צבי קצנלנבוגן, נפתלי בן סימון, נפתלי הריברטו הבר, נרות שבת ויום טוב, נתן מרומי, נתן מברסלב, נתן אלתרמן, נתן קאסוטו, נטעי גבריאל, נחמן מברסלב, נחמן מהורדנקא, נחמן פרקש, נחמן חזן, נחום בנארי, נגוהות, נוסח ארץ ישראל, נוסח איטליה, נוסח פרובאנס, נוער הגבעות, נועה קירל, ניסן ספיבק, ניסן יוסט, ניסים בלאק, ניגוני מירון, ניגוני בעלז, ניגונים חסידיים, ניימירוב, סמיכות, סאנוק, סאסוב, ספר עבודה, ספר זמנים, ספר האסופות, ספר החיים (פירושונים), ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון, ספריית רוזנטליאנה, ספריית הרמב"ם, ספירת שנות היובל, ספיידי וחבריו המופלאים, סתיו, סלק, סליחות, סליחות (שיר), סטויאנוב (עיירה), סבתא בישלה, סדר מועד, סדר רב עמרם גאון, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר ליל ראש השנה, סומך (פירושונים), סוסנוביץ, סוכות, סידור, סידור רבי שלמה בן נתן, סיון רהב-מאיר, עמרם, עמוס חכם, עמוס הכהן, עם הספר (סדרת ספרים), ענבל פרלמוטר, ענווה, עקרה (סרט), עקדת יצחק, עקיבא איגר, עקיבה יוסף שלזינגר, ערב ראש השנה, ערב חג, ערוץ 2 הניסיוני, עשרת הימים, עשרת ימי תשובה, עת שערי רצון להפתח, על ההרים, עלינו לשבח, עליית החסידים, עלייה לקבר, עזרא הסופר, עובדין דחול, עובדיה יוסף, עוגת תפוחים יהודית, עוגת דבש, עירוב חצרות, עידן זילברשטיין, פנחס הלוי, פניני הלכה, פסטיבל מספרי סיפורים, פסח, פסוקי דזמרא, פסיקתא דרב כהנא, פראונקירכן, פרשת נצבים, פרשת פינחס, פרשת בראשית, פרשת האזינו, פרשת השבוע, פרשת וילך, פרשת כי תבוא, פרחחי המעיין, פרוזבול, פרויקט כרובית, פרישטאק, פרישי מדברא, פשמישל, פשבורסק, פלונגה, פלורנטין (סדרת טלוויזיה), פלוגת מובילי המים 148, פליטים יהודים ממדינות ערב, פזמון ליקינתון, פורים בירושלים (אלבום), פול מזורסקי, פולמוס מכניסי רחמים, פולמוס התקיעה בשבת, פולנייץ, פיליפ וייזר, פיגוע הירי בנגוהות, פיגוע הירי בצומת אדם (2001), פיגוע יידוי האבנים בשכונת ארנונה, פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2017, פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2022, פיוט, צ'נסטוחובה, צ'שין, צמאה, צמחונות וטבעונות ביהדות, צזר זליגמן, צבי קצובר, צבי הארי הורוביץ, צום גדליה, צופן אתב"ש, צימעס, ציר ציון, ציון בוארון, קארול סידון, קציצות כרישה, קרן (זואולוגיה), קרב עמק הבכא, קריאת ההלל, קריית שמואל (חיפה), קריית חיים, קשת 12, קטיעה, קבר רבי נחמן מברסלב, קבר יוסף, קברי צדיקים ביהדות, קבוצת ה-131, קבוצת הר כנרת, קדושתא, קדושה אחת, קדיש, קהילת יהודי מוהילב, קהילת יהודי מיינץ, קהילת יהודי סטולין, קהילת יהודי פשבורסק, קהילת יהודי קובנה, קהילת יהודי קייב, קהילת יהודי שפייר, קהילת יהודי זלצבורג, קהילת יהודי ברלין, קהילת יהודי ברודי, קהילת יהודי גורליצה, קהילת יהודי כפר אטגה, קומיקסבא, קונסטנטינוב לודזקי, קונטרס מגנצא, קונטרס הביאורים, קופת חולים מאוחדת, קופל גורבין, קורט טוכלר, קורח, קורבן (יהדות), קורבן מוסף, קורבן עולה, קודש וחול ביהדות, קודו גמלוני, קישוט מרכז השולחן, קיטל, קיבוץ, קיבוץ (פירושונים), קידוש, רמב"ן, רמי קלינשטיין קרן פלס, רמי קלינשטיין קרן פלס ההופעה, ראש (מנהיג), ראש חודש, ראש השנה (פירושונים), ראש השנה למלכים ולרגלים, ראשי שנים ביהדות, ראשי תיבות, ראדום (עיר), רסאן עליאן, רעה בשבטך, רפאל בנימין לוין, רפאל יוסף חזן, רחל פיגנברג אמרי, רחובות הנהר, רב חננאל, רב המנונא סבא (זוהר), רבה בר אבוה, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אבא מקרטיגנא, רבי אבהו, רבי שמעון שזורי, רבי כרוספדאי, רבי יצחק מגדלאה, רבי יצחק דמן קרטיגנין, רבי ירמיה, רבי יהושע בן חנניה, רותם אבוהב, רוז'ינוי, רוברט מריל, רימון מצוי, שמעון משה דיסקין (לכוביץ'), שמעון צבי הורוביץ, שמעון בן יצחק, שמעון גרשון רוזנברג, שמעון דסברג, שמעון דובנוב, שמשון מורפורגו, שמחת הרגלים, שמחה שטטנר, שמואל זביטקובר, שמואל ברזובסקי, שמואל גיליס, שמואל יוסף עגנון, שמיטת כספים, שאול חנא קוק, שם קלינברג, שם בן ע"ב, שנת שמיטה, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת הלימודים, שנת היובל, שנה, שנה ליטורגית, שנה טובה (שיר), שנות ה-80 של המאה ה-21, שניאור זלמן גוראריה, שנים עשר ירחים, שער הכוונות, שערי צדיק, שערי חסד, שעועית מצויה, שפרן, שפל רוח, שר שלום גאון, שרפת התלמוד, שרתי לך ארצי, שרית חדד, שלך, סנדרו, שלמה אפרים מלונטשיץ, שלמה לוונשטיין, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה בן שמשון, שלמה גורן, שלום דובער שניאורסון, שלוחי חב"ד, שב ואל תעשה, שבע דנחמתא, שבעה, שבת, שבת בשבתו, שבתי פרנקל, שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה, שדרת אלרוב ממילא, שואף כמו עבד, שופר, שופר קודו, שופט כל הארץ, שושנה ויג, שי-לי ליפא, שיר של יום, שירות הביטחון הכללי, שיטת הסוכך, שיח ירושלם, שיבת ציון, שיבולי הלקט, תמונת טוביה גרוסמן, תאוריות הקשר על פיגועי 11 בספטמבר, תאיר קמינר, תענית, תפוח, תפוח (פירושונים), תפוח בדבש, תפילת מוסף, תפילת אבינו מלכנו, תפילת תשע, תפילת חנה, תפילת העמידה, תפילה, תפילה (יהדות), תפילות ראש השנה, תקיעת שופר, תשרי, תשליך, תשובה (יהדות), תלת דפורענותא, תחנת גשר אם המושבות, תחנון, תחבורה לילית, תחילת שנה חדשה, תדיר ושאינו תדיר, תהילים, תהילים מ"א, תהילים מ"ז, תהילים ס"ט, תהילים צ"ז, תהילים צ"ח, תהילים ק"נ, תהילים כ"ט, תהילים כ"ד, תכריכים, תיקון ליל הושענא רבה, למנצח לבני קרח מזמור, לא אד"ו ראש, לאל עורך דין, לאופולד פון מילדנשטיין, לנצוט, לקט ישראל, לחם משנה, לואיק ללום, לוח השנה במגילות קומראן, ליפא גלנץ, ליפנו, ליקוטי מוהר"ן, ליל טבילה, ט"ו באב (מועד), ט"ו בשבט (מועד), ט' באלול, טנזיה, טרור אבנים פלסטיני, טל חיים, טבח סברה ושתילה, טומאה וטהרה, טורונטו, טובה גולדברג, טימישוארה, טייגלעך, ז' בתשרי, ז'ביב נואה, זאב ספיר, זאב דב סלונים, זאב וולף קיציס, זנגביל - מרכז קהילתי לצמחונות, זריעה מוקדמת, זלמן שזר, זהו זה!, זכריה יוסף רוזנפלד, זכור ברית אברהם, ח' בתשרי, חן אהרוני, חננאל דה פוליניו, חנינא שיף, חסימת אגיוס דמטריוס, חסידות פיטסבורג, חסידות קרלין, חסידות קופיטשניץ, חסידות תולדות אהרן, חסידות לעלוב, חסידות בעלז, חסידות ברסלב, חסידות גור, חצב מצוי, חצוצרות הכסף, חקיקה דתית בישראל, חלם, חלה, חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים, חטיבה 7, חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים, חזנות, חזה בקר, חבלים, חג, חגי ישראל ומועדיו, חגים ציבוריים בישראל, חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל, חוק איסור אפיית לילה, חורבן העולם באלף השביעי, חיליק פרנק, חיים מרדכי רולר, חיים אלחדיף, חיים אדלר (חזן), חיים פלאג'י, חיים צבי אהרנרייך, חיים רוסק, חיים שאול גריינימן, חיים ליברמן (רב), חיים טשרנוביץ, חיים בן עטר, חיים הרצוג, חיים וואלקין, ב' בתשרי, ב' בטבת, בן ארזה, בן-ציון מוצפי, במקום הכי נמוך בתל אביב (שיר), באה מאהבה (שיר), בנציון רסקין, בני בתירה, בני ישראל (הודו), בנימין רבינוביץ' תאומים, בנימין ריבלין, בערי וובר, בעלי חיים בתנ"ך, בראש השנה, ברל כצנלסון, ברט (חברה), ברזוב, ברוך פוזנר, ברונו קרייסקי, ברכת מחיה המתים, ברכת קדושת השם, ברכת קדושת היום, ברכת שהחיינו, ברכת המזון, ברכת החודש, ברכה (נימוס), בשעה אחת, בת אהובת אל, בתים ושדות בתקופת היובל, בלבב ימים, בזין, בו ביום, בולמאס, בולו, בולי מועדים לשמחה, בולי ישראל, בימה, ביני לנדאו, בית משותף (סדרת טלוויזיה), בית אלוהים (צ'ארלסטון), בית חב"ד, בית דוד, בית דין של מעלה, בית המקדש, בית הקברות היהודי באושוויינצ'ים, בית הכנסת (כתב עת), בית הכנסת מגן אברהם (הודו), בית הכנסת אלגריבה, בית הכנסת אבוהב, בית הכנסת קהל ישן בסרייבו, בית הכנסת רייקה שטראסה, בית הכנסת של אובודה, בית הכנסת חארה צגירה, בית הכנסת חדשים (לבוב), בית הכנסת דה לה ויקטואר, בית הכנסת הגר"א (תל אביב), בית הכנסת הגדול (פתח תקווה), בית הכנסת הגדול (לונדון), בית הכנסת הגדול (חיפה), בית הכנסת הגדול של אמסטרדם, בית הכנסת הגדול של בוקרשט, בית הכנסת הכוראלי של גאלאץ, בית הכנסת יוסף אבאד, בית כנסת הפירמידה, ג' בתשרי, ג'בל נוקם, ג'ו ליברמן, געפילטע פיש, גרטל, גל הטרור הפלסטיני (2015–2016), גלגלצ, גלושה, גלות בבל, גליקל מהמלין, גטו סקורני, גטו קישינב, גבעת נשר, גבריאלה (אוניית מעפילים), גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה), גדליה סילברסטון, גורית קדמן, גוגל דודל, גיא חזות, ד' בתשרי, ד'רס"ג, ד'רכ"ז, ד'תתקצ"ו, דניאל גולדשמידט, דניאל גוטליב, דניאל הלוי, דסי רבינוביץ', דלתון (מושב), דלוגושיודלו, דב נתן ברינקר, דבר (עיתון), דבר השבוע, דבש, דבש בישראל, דבשון, דג, דורית פרקש, דובצק, דובשנית, דובובה (מחוז צ'רקאסי), דוד סארנוף, דוד רפפורט, דוד שלוש, דוד חבקין, דוד בן לוי מנרבונה, דוד בן-גוריון, דינוב, ה' שמעתי שמעך, ה' בתשרי, ה'ת"ו, ה'תקע"ו, ה'תרפ"ג, המאמין (סרט, 2001), המסורת היהודית (ספר), המטבח המרוקאי, המטבח הגרמני, המטבח הישראלי, המטבח היהודי, האנק גרינברג, האפיפיור היהודי, האינתיפאדה השנייה, האייל הקורא, הנני העני ממעש, הנשמה בקרבי, הנוער העובד, הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015), העלייה הראשונה, העיר העתיקה של צפת, הפרהוד, הפרויקט של עידן רייכל (אלבום), הפשוטע, הפטרה, הצלת מזון, הקיבוץ באומן, הר ברכה, הרמן שרייבר, הרמת כוסית, הרגימנט הארץ-ישראלי, הריסת בתי מחבלים, השפן הנכון, השחתת קבר יוסף, השומר, השירות הבולאי, התרת נדרים, הל"ל, הלל צייטלין, הלל ויס, הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל, הלה רופאייזן-שיפר, הלוח העברי, הלוח הקראי, הלכה, הליגה להגנת גויים, הטמנת פתקים בכותל המערבי, הזמנה לפיוט, החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני, הגאון מווילנה, הדף היומי, הדת השומרונית, הופעת פול מקרטני בתל אביב, הוצאת ספר תורה, הורודוק, הושענא רבה, הודמזוושרהיי, הכנסת העשרים ושתיים, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, הכותל המערבי, היסטוריה של מדינת ישראל, היסטוריה של רכבת ישראל, הירש בער הורביץ, היום תאמצנו, היום הרת עולם, היכל, ו' בתשרי, ומתוק האור, ונתנה תוקף, ועד הרבנים לענייני צדקה, ועדת הפנים והגנת הסביבה, ותערב, ולטר סוסקינד, וורן הרדינג, וולנוב, וכל מאמינים, ויאתיו כל לעבדך, וינדרוז איירליינס, ויקרא, כ"א באלול, כ"ט באלול, כ"ב באלול, כ"ד באלול, כ"ו באלול, כאן גימל, כנסת הרבנים, כפר הנוער בן יקיר, כרטיס ברכה, כתר שם טוב (בעש"ט), כתבי הראי"ה, כלי נגינה במקרא, כבש הבית, כי אנו עמך, י"ט באב, י"ג מידות, ימ"מ, ימים נוראים, ימים נוראים (עגנון), יאיר אורבך, יאיר צוקרמן, יאיר חיים בכרך, יעקב מאיר שכטר, יעקב מאיר בידרמן, יעקב משה חרל"פ, יעקב נאומבורג, יעקב נחום אפשטיין, יעקב שמאי, יעקב שרגא זינגר, יעקב חנוך סנקביץ', יעקב גוזמן, יעקב ויינברג, יעקב יהודה דסקל, יפת קוטו, יצחק, יצחק מאיר מורגנשטרן, יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ), יצחק מרדכי שפירא, יצחק מבילשטיין, יצחק ארטר, יצחק אריה וורמסר, יצחק פנחס גולדווסר, יצחק פרידמן (בויאן), יצחק קלויבר, יצחק שמואל אליהו פינקלר, יצחק בן שחר, יצחק ברייטר, יצחק בכר דוד, יצחק דוידי, יצחק כדורי, יצחק יעקב ריינס, ישעיה קרלינסקי, ישראל, ישראל מסטולין, ישראל אריאל, ישראל ניסן קופרשטוך, ישראל טל, ישראל במלחמת יום הכיפורים, ישראל דב אודסר, ישראל הגר, ישיבת נהרדעא, ישיבת רשב"י, ישיבת חברון כנסת ישראל, יחסי אישות (הלכה), ידי רשים, ידידי צה"ל, יהדות, יהדות אל סלוודור, יהדות אורתודוקסית בתל אביב, יהדות איסלנד, יהדות סרייבו, יהדות קראית, יהדות ליבורנו, יהדות חילונית-הומניסטית, יהדות גואם, יהדות וילנה, יהונתן בן יצחק, יהודה מאיר שפירא, יהודה אריה ליב אלתר, יהודה בן נתן, יהודה בן שמואל אבן-עבאס, יהודה גבור בן אליהו בן יוסף, יהודה המשתחררת, יהודה הלוי, יהודה יערי, יהודי האיגבו, יואל טייטלבוים, יואל בן נון, יואב גלנט, יום קורבן עצים, יום שמחת כהן, יום שבתון, יום תרועה, יום ליבשה, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום טוב הסמוך לשבת, יום הזיכרון, יום הכיפורים, יונתן דייויד, יונדב קפלון, יוסף אליהו (רב וסופר), יוסף אחיטוב, יוסף קאפח, יוסף רוזובסקי, יוסף טרומפלדור, יוסף חיים קנטור, יוסף חיים זוננפלד, יוסף בן יהודה אבן עקנין, יוסף באו, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), יוסי לפר, יוסי בן יוסי, יורם שקולניק, יוליוס השלישי, יוחנן בן קרח, יודעי בינה, יוכבד, יוכבד בת-רחל, 2020 בישראל, 7 (מספר). להרחיב מדד (873 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Songs from the Road (אלבום של לאונרד כהן)

Songs from the Road (בעברית: "שירים מהדרך") הוא אלבום הופעה של הזמר והמשורר הקנדי לאונרד כהן שיצא לאור ב-14 בספטמבר 2010 (בישראל יצא האלבום ב-1 בספטמבר, לפני כל שאר העולם, עקב הרצון להפיץ אותו עוד לפני ראש השנה).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וSongs from the Road (אלבום של לאונרד כהן) · ראה עוד »

Who by Fire

"Who by Fire" הוא שיר מאת הזמר-יוצר היהודי-קנדי לאונרד כהן, שפורסם ב-1974 באלבומו New Skin for the Old Ceremony.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וWho by Fire · ראה עוד »

מאמרי הראיה

מאמרי הראיה הוא ספר המקבץ מאמרים, נאומים, דרשות, שיעורים ומכתבים שפרסם הרב קוק, ושרובם נכתבו או תומללו לשם פרסום ציבורי בחייו, בעיתונות ובביטאונים שונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומאמרי הראיה · ראה עוד »

מארב כוח טייגר

"כוח טייגר" הוא כינויה של פלוגת טנקים ג' מגדוד 82, חטיבה 7, בפיקוד סרן מאיר זמיר שלחמה במלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומארב כוח טייגר · ראה עוד »

מאורות הראי"ה

סדרת מאורות הראי"ה מאורות הראי"ה היא סדרת ספרים בנושאים שונים במסגרתה נדפסים דברי הגות, דרשות, אגרות, מאמרים ועוד, מאת הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומאורות הראי"ה · ראה עוד »

מאיר פרוש

מֵאִיר פֹּרוּשׁ (נולד בכ"א בסיוון תשט"ו, 11 ביוני 1955) הוא שר ירושלים ומסורת ישראל, חבר הכנסת בהפסקת כהונה מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה, ויו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומאיר פרוש · ראה עוד »

מאיר קצנלנבוגן

מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומאיר קצנלנבוגן · ראה עוד »

מאיר ש"ץ

קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומאיר ש"ץ · ראה עוד »

מאיר בן אורי

מאיר בן אוּרי (ח' באדר ב' תרס"ח, 21 במרץ 1908 – כ"ב באייר תשמ"ג, 5 במאי 1983) היה אדריכל, במאי, צייר, מאייר, מוזיקאי, מנצח ומלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומאיר בן אורי · ראה עוד »

מאיר בן שמעון המעילי

רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי היה רב שחי בפרובאנס בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומאיר בן שמעון המעילי · ראה עוד »

מנשה קליין

האדמו"ר מאונגוואר בחופה בשמחת בר מצוה לנכדו (שני משמאל) קברו בבית הקברות העתיק בצפת הרב מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן; א' בניסן תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ט באלול תשע"א, 28 בספטמבר 2011) היה רב חרדי בארצות הברית, רבה של "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומנשה קליין · ראה עוד »

מנשה שהרבני

הרב מנשה סלמאן שהרבני (4 ביוני 1881, ז' בסיוון ה'תרמ"א - 21 באוגוסט 1960, כ"ח באב ה'תש"ך) היה פרשן מקרא, מחנך ושד"ר, פייטן ומשורר, ורבן של הקהילות היהודיות באבאדאן ומחמרה שבכורדיסטן האיראנית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומנשה שהרבני · ראה עוד »

מנחם מנדל מפרמישלן

קבר של רבי מנחם מנדל מפרמישלן בבית הקברות בטבריה רבי מנחם מנדל מפרמישלן (תפ"ח? – כ"א בתשרי תקל"א/תקל"ז), היה מתלמידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומנחם מנדל מפרמישלן · ראה עוד »

מנחם מנדל מרימנוב

מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מרימנוב רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב (תק"ה, 1745 – י"ט באייר תקע"ה, 1815) היה אדמו"ר מפורסם, אחד מארבעת המפיצים הראשונים של תנועת החסידות בפולין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומנחם מנדל מרימנוב · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם בן חלבו

רבי מנחם בר חלבו (סביבות 1070-1080) היה ראשון פרשני המקרא הצרפתיים הידועים לנו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומנחם בן חלבו · ראה עוד »

מנחם בנימין פומרנץ

הרב מנחם בנימין פומרנץ (ביידיש: פאמעראנץ; תרמ"ז, 1887 - י"ב בכסלו תש"ב, דצמבר 1942) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות הנריקוב ודלוגושיודלו שבפולין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומנחם בנימין פומרנץ · ראה עוד »

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומנחם המאירי · ראה עוד »

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מסע אל תום האלף

מסע אל תום האלף הוא רומן היסטורי מאת אברהם ב. יהושע שיצא לאור בשנת 1997, לקראת סוף האלף השני, ועלילתו מתרחשת בשנים שלפני סוף האלף הראשון, ועוסקת במפגש בפריז הנידחת בין יהודים ספרדים מצפון אפריקה ומספרד ליהודים אשכנזים שמוצאם מוורמייזא.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומסע אל תום האלף · ראה עוד »

מסע אברהם לארץ כנען

ו מסעו של אברם לארץ כנען הוא סיפור המופיע בפרשת לך לך ב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומסע אברהם לארץ כנען · ראה עוד »

מסורתיים

כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומסורתיים · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מעמול

מַעֲמוּל (בערבית: معمول, שפירושו "עשוי") הן עוגיות מבצק פריך הממולאות בתמרים, אגוזים, פיסטוקים, שקדים או תאנים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומעמול · ראה עוד »

מערת המכפלה

ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומערת המכפלה · ראה עוד »

מערבית

מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומערבית · ראה עוד »

מעשה בלביבות

מַעֲשֶׂה בִּלְבִיבוֹת (או: הוי, חנה זֶלדָה) היא בלדה ישראלית לחג החנוכה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומעשה בלביבות · ראה עוד »

מעברות

חברת הקיבוץ בשמירה, 1936 חדר האוכל בקיבוץ מעברות, 1 באוקטובר 1939 תבליט בטון על קיר "בית מנחם" במוסד "רמות חפר" בקיבוץ שיצר נתן רפופורט חגיגות 20 שנה לקיבוץ מעברות - הצגת "שיר השירים" מַעְבָּרוֹת הוא קיבוץ בעמק חפר על שפת נחל אלכסנדר, בתחומי מועצה אזורית עמק חפר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומעברות · ראה עוד »

מצעד מוזיקה

המצעדים הפופולרית ביותר בעולם. מצעד מוזיקה הוא דירוג של מוזיקה מוקלטת על פי קריטריונים מסוימים בתקופה מסוימת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומצעד מוזיקה · ראה עוד »

מצעד פזמונים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומצעד פזמונים (פירושונים) · ראה עוד »

מצעד הפזמונים העברי השנתי

מצעד הפזמונים העברי השנתי היא תחרות שירים בעברית, המשודרת ברדיו בערב ראש השנה מדי שנה, מאז שנת 1963.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומצעד הפזמונים העברי השנתי · ראה עוד »

מצעד הפזמונים העברי השנתי (ה'תש"ע–ה'תשע"ט)

ערך זה עוסק במצעדי הפזמונים העבריים השנתיים שנערכו בין שנת ה'תש"ע ל-ה'תשע"ט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומצעד הפזמונים העברי השנתי (ה'תש"ע–ה'תשע"ט) · ראה עוד »

מצטיין שר הביטחון

מצטיין שר הביטחון הוא תעודת הצטיינות למשרתי הקבע בצה"ל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומצטיין שר הביטחון · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מקאם

מקאם (בערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומקאם · ראה עוד »

מקום בצמרת (תוכנית רדיו)

מקום בצמרת הייתה תוכנית רדיו אשר שודרה ברשת ג' של קול ישראל בין השנים 1969 ל-1997 ובה הושמעה מוזיקה קלה ישראלית לפי דירוג המאזינים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומקום בצמרת (תוכנית רדיו) · ראה עוד »

מרטין ריזנבורגר

בית האבות של הקהילה היהודית מרטין ריזנבורגר (בגרמנית: Martin Riesenburger; 14 במאי 1896, ברלין – 14 באפריל 1965) היה רב גרמני.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומרטין ריזנבורגר · ראה עוד »

מרדכי אזרחי

מרדכי אזרחי (קרישבסקי) (י"ט בתמוז תרכ"ב, 17 ביולי 1862 – א' בתשרי תשי"ב, 1 באוקטובר 1951) היה איש העלייה הראשונה, מראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, ולימים יושב ראש הסתדרות המורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומרדכי אזרחי · ראה עוד »

מרדכי פרום

הרב מרדכי יהודה הלוי פרום (י' בשבט ה'תרפ"ח, 1 בפברואר 1928 – כ"ח באלול ה'תשל"ב, 7 בספטמבר 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב, שהשפיע רבות על אופייה של הישיבה ועל דמותה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומרדכי פרום · ראה עוד »

מרדכי פוגלמן

הרב מרדכי פוגלמן (17 בספטמבר 1898 - 6 בספטמבר 1984; ראש השנה תרנ"ט - ט' באלול תשמ"ד) היה רבה של קטוביץ ולאחר מכן, של קריית מוצקין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומרדכי פוגלמן · ראה עוד »

מרדכי קידר (איש מודיעין)

מרדכי קידר, המכונה האסיר איקס (19 בנובמבר 1929 – 2 בפברואר 2021) היה איש מודיעין ישראלי שהורשע ברצח ובשוד של סייען יהודי, בעת ששהה בארגנטינה בהכנה ליציאתו לארץ היעד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומרדכי קידר (איש מודיעין) · ראה עוד »

מרדכי שמואל אשכנזי

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח באייר ה'תש"ג, 2 ביוני 1943 - כ"ג בטבת ה'תשע"ה, 14 בינואר 2015) היה רב היישוב כפר חב"ד, חבר בית דין רבני חב"ד, עורך ספרים וזוכה בפרס הרב קוק (תשס"ד) על חיבור ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומרדכי שמואל אשכנזי · ראה עוד »

מרדכי חיים רומקובסקי

מרדכי חיים רוּמְקוֹבְסקי (Mordechaj Chaim Rumkowski; 27 בפברואר 1877 – 28 באוגוסט 1944, אושוויץ) היה ראש היודנראט בגטו לודז' במשך כל שנות קיומו (1939–1944).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומרדכי חיים רומקובסקי · ראה עוד »

מרדכי הס

הרב מרדכי (מוטי) זאב הס הוא רב ציוני דתי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומרדכי הס · ראה עוד »

מרדכי הגר

רבי מרדכי הגר בצעירותו רבי מרדכי הגר (כונה ר' מוטל'ה; י"ח בתמוז ה'תרפ"ב, 14 ביולי 1922 – כ"ט באדר ה'תשע"ח, 16 במרץ 2018) היה האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי במשך 46 שנים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומרדכי הגר · ראה עוד »

מרדכי ישכר בער לייפר

הרב מרדכי ישכר בער לייפר (טבת ה'תשט"ז, 31 בדצמבר 1955 – י"ז בתשרי ה'תשפ"א, 5 באוקטובר 2020) היה האדמו"ר השלישי מפיטסבורג.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומרדכי ישכר בער לייפר · ראה עוד »

משמרת מעזיהו

משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה (מספר עשרים וארבע) מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשמרת מעזיהו · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפט בייליס

מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשפט בייליס · ראה עוד »

משפט הסרבנים (ישראל, 2003)

משפט הסרבנים (ישראל 2003) הוא משפטם המאוחד של שמרי צמרת, נעם בהט, חגי מטר, אדם מאור ומתן קמינר, פעילי שמאל רדיקלי בישראל שסירבו להתגייס לצה"ל, בשל רצונם להביא לשינוי בדעת הקהל ובמדיניות הממשלה באשר לשאלת השליטה על העם הפלסטיני.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשפט הסרבנים (ישראל, 2003) · ראה עוד »

משלוח מנות

משלוחי מנות ילדים נושאים משלוח מנות ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים, בין מצוות מקרא מגילה, משתה ושמחה ומתנות לאביונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשלוח מנות · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשה · ראה עוד »

משה (דרוויש) צורי

משה דרוויש צורי משה (דרוויש) צורי (1854–1936) היה מנהיג קהילת יהודי עכו בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשה (דרוויש) צורי · ראה עוד »

משה אבן עזרא

רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 – ד'תת"ק, 1140 בערך) היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשה אבן עזרא · ראה עוד »

משה פרץ

משה פרץ בהופעה בירושלים, 2010 משה פרץ (נולד ב-10 במאי 1983) הוא זמר, שחקן, מלחין ופזמונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשה פרץ · ראה עוד »

משה בר-אשר

משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשה בר-אשר · ראה עוד »

משה ברגמן

הרב משה ברגמן כ"ט בשבט תרס"ט, 20 בפברואר 1909 – י"א בטבת תשל"ח, 21 בדצמבר 1977) היה ראש ישיבת בני עקיבא במירון, ולאחר מכן ראש ישיבת רשב"י בבני ברק.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשה ברגמן · ראה עוד »

משה המאירי

הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) (כ"ט באלול תרמ"ז, 29 בספטמבר 1886 - כ"ה בסיוון תש"ז, 13 ביוני 1947) היה רב, מחנך, איש ציבור, ממנהיגי המזרחי, השתתף בכתיבת האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשה המאירי · ראה עוד »

משה הררי

הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשה הררי · ראה עוד »

משולם בן משה ממגנצא

רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »

מתן חודורוב

מתן חודורוב (נולד ב-10 ביוני 1985) הוא פרשן כלכלי ויו"ר ועד עובדי חדשות 13 בערוץ 13.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומתן חודורוב · ראה עוד »

מתנדבי היישוב בחיל החפרים

מתנדבי היישוב בחיל החפרים או פלוגות חפרים היו מתנדבים ארץ-ישראלים שהתגייסו לחיל החפרים של הצבא הבריטי החל מספטמבר 1939.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומתנדבי היישוב בחיל החפרים · ראה עוד »

מתנה

מתנות תחת עץ חג המולד, ממנהגי חג המולד מתנה (מונחים נרדפים: שַׁי, תְּשׁוּרָה, מִנְחָה, דּוֹרוֹן, זֶבֶד, אֶשְׁכָּר, מַתָּת) היא הענקה של כסף, טובין וכדומה, ללא קבלת פיצוי בתמורה לכך (בניגוד למתבצע במסחר).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומתנה · ראה עוד »

מתעסק

מתעסק הוא מושג הלכתי המתייחס לאדם העושה מעשה בלי כוונה לעשותו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומתעסק · ראה עוד »

מלך אמון מאמרך

כ"י לייפציג B.H. 3, עם קישוטים ואיורים מֶלֶךְ אָמוֹן מַאֲמָרְךָ היא מערכת יוצר לראש השנה, הכוללת גוף יוצר וזולת, שהתחברה בידי רבי שמעון הגדול ברבי יצחק, מגדולי הפייטנים האשכנזים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומלך אמון מאמרך · ראה עוד »

מלך עליון

מלך עליון הוא דגם של פיוטים לראש השנה, המשווה בין רוממותה וגדלותה של מלכות ה' לאפסותה של מלכות בשר ודם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומלך עליון · ראה עוד »

מלך עליון אל דר במרום

מלך עליון אל דר במרום הוא פיוט לראש השנה, שנכתב בידי רבי אלעזר בירבי קליר כ"רהיט" לקדושתא לראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומלך עליון אל דר במרום · ראה עוד »

מלאך המות והשוחט

"מלאך המות והשוחט" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, המספר על שוחט זקן שמלאך המוות בא לקחתו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומלאך המות והשוחט · ראה עוד »

מלניצה

מלניצה (Мельниця) היא עיירה הנמצאת כ-30 ק"מ מהעיר המחוזית קובל בפלך ווהלין באוקראינה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומלניצה · ראה עוד »

מלכויות זכרונות ושופרות

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »

מזרח (קישוט)

"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. מזרח הוא קישוט לבית יהודי המציין את כיוון המזרח, אליו יש לפנות בשעת התפילה, כך שגם המתפלל יחידי יוכל למצוא כיוון זה בקלות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומזרח (קישוט) · ראה עוד »

מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר

בסתיו שנת ד'תרפ"ב למניין השנים בלוח העברי (סוף 921 לספירת הנוצרים), פרצה מחלוקת בין רב סעדיה גאון ובין רבי אהרן הכהן בן מאיר, ראש ישיבת גאון יעקב, על אודות קביעת לוח השנה וקביעת המועדים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר · ראה עוד »

מחזור ארם צובא

מחזור ארם צובה הוא ספר תפילות בן שני חלקים, אחד החשובים שבהם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומחזור ארם צובא · ראה עוד »

מחי ומסי

מַחֵי וּמַסֵּי הוא פיוט סליחות ארמי קדום, שנאמר על ידי בני עדות המזרח ועל ידי יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומחי ומסי · ראה עוד »

מחילה (סרט)

מחילה הוא סרט קומדיה ישראלי, שיצא לאקרנים ב-26 בספטמבר 2019.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומחילה (סרט) · ראה עוד »

מגן אבות (פיוט)

מגן אבות הוא סוג פיוט, המיועד להרחיב את ברכה מעין שבע הנאמרת בתפילת ערבית של שבת, לפני הפסקה "מגן אבות בדברו" או בתוכה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומגן אבות (פיוט) · ראה עוד »

מגיד מישרים (ספר)

מגיד מישרים הוא ספר מוסר, פרשנות המקרא וקבלה, שיצא לאור בלובלין ובוונציה בשנים ה'ת"ו–ה'ת"ט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומגיד מישרים (ספר) · ראה עוד »

מדרש פליאה

מדרש פליאה הוא כינוי ל"מדרש" מוזר ומתמיה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומדרש פליאה · ראה עוד »

מדונה

מדונה לואיז צ'יקוני (באנגלית: Madonna Louise Ciccone; נולדה ב-16 באוגוסט 1958), המוכרת בשמה הפרטי מדונה, היא זמרת-יוצרת, שחקנית, מפיקה מוזיקלית, ואשת עסקים אמריקאית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומדונה · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מהשמיים

"מהשמיים" הוא אלבום האולפן הרביעי של הזמר משה פרץ, שיצא לאור במרץ 2010.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומהשמיים · ראה עוד »

מהומות הר הבית (2000)

מהומות הר הבית התרחשו בערב ראש השנה ה'תשס"א ה-29 בספטמבר 2000.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומהומות הר הבית (2000) · ראה עוד »

מהומות הר הבית (2015)

מהומות הר הבית (2015) הן התפרעויות של המון ערבי בהר הבית שהחלו בערב ראש השנה ה'תשע"ו (ספטמבר 2015).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומהומות הר הבית (2015) · ראה עוד »

מועצת הרבנות הרפורמית בישראל

מועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם; שמה הקודם: "מועצת הרבנים המתקדמים בישראל") מאגדת את הרבות והרבנים הרפורמים בישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומועצת הרבנות הרפורמית בישראל · ראה עוד »

מועצת יש"ע

מועצת יש"ע, בשמה המלא מועצת היישובים היהודים ביהודה, שומרון וחבל עזה, היא עמותה בה חברים ראשי הערים, המועצות המקומיות והאזוריות הישראליות שבתחומי יהודה והשומרון ובעבר גם בגוש קטיף, וכן מספר אישי ציבור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומועצת יש"ע · ראה עוד »

מוצאי חג (אלבום)

מוצאי חג הוא אלבום של המוזיקאית והזמרת הישראלית חוה אלברשטיין, שיצא לאור בשנת 2003.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומוצאי חג (אלבום) · ראה עוד »

מוצב המזח

מוצב המזח, שכונה "מסרק" במפת קוד סיריוס, היה המעוז הדרומי ביותר בקו בר-לב, שלאורך תעלת סואץ.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומוצב המזח · ראה עוד »

מוצב כרכום

מוצב כרכום היה מוצב של צה"ל בגזרה המערבית ברצועת הביטחון בלבנון, מול המושב זרעית שעל גבול הלבנון, אשר שכן על ג'בל בלאט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומוצב כרכום · ראה עוד »

מולד הלבנה

תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומולד הלבנה · ראה עוד »

מוטי אשכנזי

מוטי (מרדכי) אשכנזי (נולד ב-1940) הוא קצין מילואים בדרגת סרן במלחמת יום הכיפורים שפיקד על מעוז בודפשט, המעוז הצפוני ביותר בקו בר-לב, והיחידי שלא נפל לידי המצרים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומוטי אשכנזי · ראה עוד »

מוזיאון ומרכז הלימוד לשואה באל פאסו

מוזיאון השואה ומרכז הלימוד של אל פאסו (באנגלית: The El Paso Holocaust Museum and Study Center) הוא מוזיאון לחקר והנצחת השואה בעיר אל פאסו, במדינת טקסס בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומוזיאון ומרכז הלימוד לשואה באל פאסו · ראה עוד »

מוזיקה יהודית דתית

חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »

מוחמד ג'וואד זריף

מוחמד ג'וואד זריף (בפרסית: محمد جواد ظریف, נהגה בפרסית: מוֹהמד ג'וואד זריף; נולד ב-7 בינואר 1960) הוא פוליטיקאי ודיפלומט איראני שכיהן כשר החוץ של איראן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומוחמד ג'וואד זריף · ראה עוד »

מוחרם

מוּחָרָם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומוחרם · ראה עוד »

מכון הרצי"ה

מכון הרצי"ה (מכון הרב צבי יהודה) הוא מכון להוצאת ספרים של ישיבת מרכז הרב, שמשכנו בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומכון הרצי"ה · ראה עוד »

מכירת ספרים בישראל

חנות ספרים משומשים "מרתף הספר" ברחוב סירקין בחיפה מכירת ספרים בישראל נעשית במגוון רחב של דרכים, המביאות כולן לתוצאה הסופית: העברת הספר מהיצרן (המו"ל) לצרכן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומכירת ספרים בישראל · ראה עוד »

מי מרום

מי מֵרום היא סדרת ספרים הגותית ("במחשבת האמונה"), העוסקת בענייני הגאולה ואופי הופעתה בדורותינו, תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, מועדים ונושאים אמוניים נוספים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומי מרום · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומים · ראה עוד »

מיקמק

מיקמק הוא משחק וידאו מרובה משתתפים, עולם וירטואלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומיקמק · ראה עוד »

מירון אלתגר

מירון אלתגר (21 באוגוסט 1951 – 6 באוקטובר 1973) היה קצין צה"ל בדרגת סרן, אשר נהרג במלחמת יום הכיפורים ועוטר בצל"ש הרמטכ"ל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומירון אלתגר · ראה עוד »

מירון בנבנשתי

מירון בנבנשתי (21 באפריל 1934 – 20 בספטמבר 2020) היה איש ציבור, פובליציסט, היסטוריון ואיש שמאל ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומירון בנבנשתי · ראה עוד »

מיכאל האוזר טוב

מיכאל האוזר טוב (נולד ב-24 בדצמבר 1996) הוא עיתונאי ישראלי, הכתב הפוליטי של העיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומיכאל האוזר טוב · ראה עוד »

מיכאלה

"מיכאלה" היא טלנובלה-יומית ישראלית, אשר הופקה על ידי דרסט הפקות, ושודרה במהלך החל מ-12 במרץ 2004 ועד לסיומה ב-30 באוגוסט 2004 במשך 121 פרקים בחברת HOT.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומיכאלה · ראה עוד »

מייקל ג'קסון

מייקל ג'וזף ג'קסון (באנגלית: Michael Joseph Jackson; 29 באוגוסט 1958 – 25 ביוני 2009) היה זמר, מוזיקאי, רקדן, כוריאוגרף, מפיק מוזיקלי, שחקן, מלחין ופזמונאי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ומייקל ג'קסון · ראה עוד »

א' בתשרי

במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וא' בתשרי · ראה עוד »

אמנת נחמיה

עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואמנת נחמיה · ראה עוד »

אמנון יצחק

אמנון יצחק (נולד ב-8 בנובמבר 1953, א' בכסלו ה'תשי"ד) הוא מרצה בנושא יהדות, שהיה בעבר מחזיר בתשובה בולט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואמנון יצחק · ראה עוד »

אמני הציור בפה או ברגל

אמני הציור בפה או ברגל (באנגלית: Mouth and Foot Painting Artists או בקיצור: MFPA) הוא שמו של הארגון בעל מטרות הרווח הבינלאומי היחידי מסוגו, שנוסד בשנת 1956.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואמני הציור בפה או ברגל · ראה עוד »

אמירה לנוכרי

אמירה לנכרי - שבות הוא מונח הלכתי שפירושו איסור מדרבנן לבקש מגוי שיעשה בשביל היהודי מלאכות האסורות לעשות בשבת או ביום טוב או בחול המועד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואמירה לנוכרי · ראה עוד »

אמילי עמרוסי

חיים ילין ועמרוסי אמילי עמרוסי (נולדה ב-8 באפריל 1979, י"א בניסן ה'תשל"ט) היא סופרת ילדים, מגישת רדיו ועיתונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואמילי עמרוסי · ראה עוד »

אם סיסרא

לאמו של סיסרא מביטה מבעד החלון. ציור של אלברט ג'וזף מור מהמאה ה-19 אֵם סִיסְרָא היא דמות מקראית המופיעה פעם יחידה בתנ"ך, בשירת דבורה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואם סיסרא · ראה עוד »

אם תעזבני יום יומים אעזבך

אם תעזבני יום, יומים אעזבך הוא פתגם שפירושו הוא שאם האדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואם תעזבני יום יומים אעזבך · ראה עוד »

אנטופול

אנטופול (בלארוסית: Антопаль; רוסית: Антополь; יידיש: אנטיפאליע) היא עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה שהייתה בין שתי מלחמות העולם בנפת קוברין במחוז גרודנה בחבל פולסיה שבפולין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואנטופול · ראה עוד »

אנטישמיות בגרמניה

שנאת יהודים בגרמניה כמו בכל אירופה שררה עוד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואנטישמיות בגרמניה · ראה עוד »

אנדרטת גדוד 405

אנדרטת גדוד 405 (נמר) ברמת הגולן נמצאת כקילומטר מערבית לתל ג'וחדר (גבעת אורחה).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואנדרטת גדוד 405 · ראה עוד »

אנדרטת הג'יפ ברמת הגולן

אנדרטת הג'יפ ברמת הגולן נמצאת כ-300 מטר ממערב לצומת המפלים, מצפון לכביש 87 ברמת הגולן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואנדרטת הג'יפ ברמת הגולן · ראה עוד »

אנדרדוס

אנדרדוס במופע "גברים שהשתיקה יפה להם" אנדרדוס הוא הרכב קומי ישראלי, שהחל את פעילותו ביוטיוב, בשנת 2012.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואנדרדוס · ראה עוד »

אנה רגינסקי

אנה רגינסקי (באנגלית: Anna Raginski; 1891– פברואר 1981) הייתה ממקימות ארגון הסתדרות הציונית הדסה, ומי שהקימה את השלוחה הראשונה בקנדה ולימים הנשיאה השנייה של הארגון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואנה רגינסקי · ראה עוד »

אנימיזם

אנימיזם (מלטינית: anima פירושה נפש או נשמה) הוא מונח בתחום האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה המייחס נשמה לטבע בכלל כולל החי והדומם המרכיבים אותו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואנימיזם · ראה עוד »

אסמכתא (דרשה)

אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואסמכתא (דרשה) · ראה עוד »

אסטוניה

עמוד הניצחון במלחמת העצמאות של אסטוניה (1918–1920) בטאלין רֶפּוּבְּלִיקַת אֶסְטוֹנְיָה (באסטונית: Eesti Vabariik, בפינית: Viron tasavalta, ברוסית: Эстонская Республика) היא מדינה בצפון-מזרח אירופה, חלק משלוש המדינות הבלטיות, יחד עם לטביה וליטא.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואסטוניה · ראה עוד »

אף ברי אותת

אַף בְּרִי אֻתַּת היא שבעתת-גשם המיועדת לתפילת מוסף של שמיני עצרת וכוללת את תפילת הגשם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואף ברי אותת · ראה עוד »

אפרים איש-כישור

אפרים איש-כישור (באנגלית: Ephraim Ish-Kishor; ד' באב ה'תרכ"ג, 20 ביולי 1863 – ט"ז בתשרי ה'תש"ו, 23 בספטמבר 1945) היה מחנך, עיתונאי וסופר עברי ופעיל התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואפרים איש-כישור · ראה עוד »

אקספו תל אביב

מפת מרכז הירידים וסביבתו סמליל מרכז הירידים - עוצב על ידי מינה פורטנוב-משען בשנת 2000, כעדכון של סמליל שיצר דן ריזינגר משנת 1961, שגם הוא מבוסס על הסמל הישן של יריד המזרח (גמל מעופף) גשר הולכי הרגל מעל שדרות רוקח, המוביל אל הכניסה למרכז הירידים ביתן 1 וסמל הגמל המעופף אקספו תל אביב (בעבר נקרא מרכז הירידים והקונגרסים) הוא מתחם בשדרות רוקח בתל אביב, מצפון לנחל הירקון, המשמש לקיום ירידים, תערוכות, כנסים ואירועים נוספים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואקספו תל אביב · ראה עוד »

ארשת שפתינו

אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ הוא פיוט קצר קדום של מחבר לא ידוע הנהוג לאמרו במהלך תפילת מוסף של ראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וארשת שפתינו · ראה עוד »

ארבע אחרי הצהריים

עטיפת האלבום ארבע אחרי הצהריים היא תוכנית רדיו המשודרת מדי יום בגלי צה"ל וכוללת שירים עבריים רגועים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וארבע אחרי הצהריים · ראה עוד »

ארבע תעניות

ארבע תעניות הן ארבעה צומות בעלי משמעות ביהדות, בהם נוהגים להתענות במשך שעות היום בלבד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וארבע תעניות · ראה עוד »

ארבעס

אַרְבֶּעס (או שלום-זכר בּאָנדלעך; במקור היידי גם: עֶרְבְּס) הם כינוי עממי אשכנזי (ממקור יידי) לגרגרי חמצה מבושלים הנאכלים כחטיף, וגם לגרגרי חמצה מבושלים המופיעים כמרכיב של מאכלים מסוימים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וארבעס · ראה עוד »

ארבעת השבויים

ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וארבעת השבויים · ראה עוד »

אריה אליאב

אריה לוֹבָה אליאב (21 בנובמבר 1921 – 30 במאי 2010) היה פעיל עלייה, התיישבות ושלום, חבר הכנסת, סופר והוגה דעות, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשמ"ח (1988).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואריה אליאב · ראה עוד »

אש קודש

הספר אש קודש הוא ספר דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא בפני חסידיו בגטו ורשה בעת השואה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואש קודש · ראה עוד »

אשר אנשיל ניימאן

הרב אשר אנשיל ניימאן (ה'תקנ"ט 1798 – כ' באייר ה'תרמ"ב, 9 במאי 1882) היה רבה הראשון של הקהילה היהודית בואץ (וייצן) שבהונגריה, ממייסדי הקהילה ההונגרית בירושלים ורבה הראשון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואשר אנשיל ניימאן · ראה עוד »

אשר בהרב

אשר זליג בהרב (כ"ח בכסלו ה'תשי"ג, 16 בדצמבר 1952 – א' בתשרי ה'תשפ"ג, 27 בספטמבר 2022) היה איש עסקים, יזם טכנולוגי וחברתי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואשר בהרב · ראה עוד »

אשדות יעקב מאוחד

פינת זיכרון בעיצוב משה הדרי אַשְדּוֹת יַעֲקֹב (מְאֻחָד) הוא קיבוץ בעמק הירדן, מדרום לים כנרת, משתייך לתנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואשדות יעקב מאוחד · ראה עוד »

אתה בחרתנו (ניגון)

אתה בחרתנו הוא ניגון שמחה מניגוני חב"ד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואתה בחרתנו (ניגון) · ראה עוד »

אתה בחרתנו מכל העמים

אתה בחרתנו מכל העמים הן המילים הפותחות את ברכת קדושת היום בתפילת שבע לשלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואתה בחרתנו מכל העמים · ראה עוד »

אל מקום שהרוח הולך

אל מקום שהרוח הולך הוא רומן מאת חיים באר, שיצא לאור במסגרת "ספריה לעם" בשנת 2010.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואל מקום שהרוח הולך · ראה עוד »

אלנתן הורוביץ

הרב אלנתן (אלי) הורוביץ (כ"ט באב תשי"א, 31 באוגוסט 1951 - ד' באדר ב' תשס"ג, 7 במרץ 2003) היה רב בישיבת שבי חברון, לימד הגות יהודית, ופעל לגשר בין קצוות בחברה הישראלית, בין היתר במפגשים עם אנשי "דור שלום".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואלנתן הורוביץ · ראה עוד »

אלעזר מרדכי קניג

הרב אלעזר מרדכי קֶנִיג (ביידיש קֶענִיג; ח' בחשוון ה'תש"ו, 15 באוקטובר 1945 – כ"ג בטבת ה'תשע"ט, 31 בדצמבר 2018) היה רב ומנהיג רוחני בחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואלעזר מרדכי קניג · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלעזר הלוי

רבי אלעזר הלוי (?, אלקלעה - ל' בתשרי ה'תר"פ, 1919, מרקש) היה ראש הישיבה הגדולה במרקש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואלעזר הלוי · ראה עוד »

אלתר שמואלביץ

הרב רפאל אלתר הלוי שמואלביץ (בערך תרל"ח, 1878 - תרע"ט, 1918) חתן הסבא מנובהרדוק וראש ישיבות סטוצ'ין וגרודנא.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואלתר שמואלביץ · ראה עוד »

אלה בשלישימו

אלה בשלישימו (חננו ה' חננו) הוא פיוט "סליחה" שחובר על ידי רבי שלמה הבבלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואלה בשלישימו · ראה עוד »

אלהי אל תדינני כמעלי

ממוזער480x480 פיקסליםאלהי אל תדינני כמעלי הוא פיוט בקשה מאת ר' יצחק אבן מר שאול, שזכה לתפוצה רחבה, קיבע דפוס לסוג 'הבקשה השקולה', והיווה שלב חשוב בגיבוש מלאכת השיר העברית הספרדית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואלהי אל תדינני כמעלי · ראה עוד »

אלול

אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואלול · ראה עוד »

אלכסנדר לודז'

אלכסנדר לודז' (או אלכסנדרוב לודז'קי, בפולנית Aleksandrów Łódzki) היא עיר הממוקמת במרכז פולין במחוז לודז' ומשמשת כעיר-לוויין של לודז'.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואלכסנדר לודז' · ראה עוד »

אליעזר שלמה שיק

בצעירותו עם הרב שלמה קרליבך עם חמיו הרב אשר ישעיהו רוטנברג מקוסון הרב שיק בדרשה בבית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב ביבנאל הרב אליעזר שלמה שיק (מכונה בפי תלמידיו מוהרא"ש והצדיק מיבנאל) (כ"א באייר ה'ת"ש, 29 במאי 1940 – י"ז בשבט ה'תשע"ה, 6 בפברואר 2015) מחסידות ברסלב, היה מייסדה של קהילת "היכל הקודש" ביבנאל ובניו יורק.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואליעזר שלמה שיק · ראה עוד »

אליעזר ברלנד

הרב אליעזר ברלנד (נולד בכ"ג בטבת ה'תרצ"ח, 26 בדצמבר 1937) הוא ראש פלג "שובו בנים" בחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואליעזר ברלנד · ראה עוד »

אליעזר יפה

אליעזר לִיפָּא יָפֶה ("יפֶה"; י"ט בטבת תרמ"ב 10 בינואר 1882 – כ"ח באלול תש"ב 10 בספטמבר 1942) היה פעיל ציוני, מראשי ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, חבר בקבוצות הראשונים בדגניה, מתכנן מושב העובדים, ממייסדי נהלל, ויזם ומנהל ראשון של "תנובה".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואליעזר יפה · ראה עוד »

אליפות תל אביב ווטרג'ן הפתוחה 2022

אליפות תל אביב ווטרג'ן הפתוחה 2022 היה טורניר טניס מסבב ה-ATP-250 שנערך באקספו תל אביב, ישראל בין 25 בספטמבר ל-2 באוקטובר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואליפות תל אביב ווטרג'ן הפתוחה 2022 · ראה עוד »

אלירן מלכה

אלירן מלכה (נכתב גם מלכא) (נולד ב-9 ביוני 1980) הוא במאי ותסריטאי ישראלי, המוכר בשל יצירת הסדרה " שבאבניקים", עליה זכה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואלירן מלכה · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אליהו חמווי

רבי אליהו חמווי (ה'ת"ר - ה'תרע"ו; 1839–1915) היה ראב"ד חלב (ארם צובא) שבסוריה, פייטן ומקובל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואליהו חמווי · ראה עוד »

אליהו בן משה חיים

רבי אליהו בן רבי משה חיים (ה'תקס"ז, 1807 - ז באלול ה'תרי"ט, 6 בספטמבר 1859) היה מקובל, דרשן, פוסק וסוחר, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר בגדאד שבעיראק במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואליהו בן משה חיים · ראה עוד »

אליהו גודלבסקי

הרב אליהו גודלבסקי (נולד בשנת תשט"ז, 1956) הוא רב ישראלי חסיד ברסלב וראש ארגון "אזמרה".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואליהו גודלבסקי · ראה עוד »

אזהרות

אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואזהרות · ראה עוד »

אחרי החגים

אחרי החגים הוא ביטוי נפוץ בעברית החדשה, לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואחרי החגים · ראה עוד »

אחות קטנה

אחות קטנה (פיוט לערבית של רה"ש), נוסח ספרדים-פורטוגזים, אמסטרדם, שר: אברהם לופז קרדוזו הוקלט בשנות ה - 50."אחות קטנה" במחזור "כל בו", וילנה תרפ"ג (1923) אָחוֹת קְטַנָּה הוא פיוט שפותח את תפילות ראש השנה ומושר בעיקר על ידי קהילות הספרדים, אך מודפס גם במחזורים אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואחות קטנה · ראה עוד »

אבן משכית

איסור השתחוויה על אֶבֶן מַשְׂכִּית הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור להשתחוות על אבן, ואפילו לעבודת ה'.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואבן משכית · ראה עוד »

אבן ישראל

הכיכר המרכזית במדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל הכיכר המרכזית במדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל בלילה מדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל שכונת אבן ישראל היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה במתחם הנחלאות בירושלים בשנת 1875, בצמוד לרחוב יפו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואבן ישראל · ראה עוד »

אבא קובנר

חברי המחתרת מגטו וילנה, ובהם אבא קובנר, עומד במרכז, וויטקה קמפנר (לימים אשתו של קובנר), ראשונה מימין הגנה ביד מרדכי, 1948 אבא קובנר - איור מאת חיים טופול פסל של אבא קובנר בבית וילנה בתל אביב על רקע תמונה מגטו וילנה מצבת קברו של אבא קובנר אַבָּא קוֹבְנֶר (ביידיש: קאָוונער; 14 במרץ 1918 – 25 בספטמבר 1987) היה משורר עברי, סופר, אמן, וחבר מחתרת ישראלי, מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואבא קובנר · ראה עוד »

אבא תחנה חסידא

אבא תחנה (או תחנא) חסידא (אבא תחנה החסיד), על פי המדרש, היה אדם בתקופת חז"ל שמתואר כחסיד ובעל נפלאות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואבא תחנה חסידא · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם סבע

רבי אברהם בן יעקב סבע (1440 ה'ר, ספרד - 1508, ט' בתשרי ה'רס"ט, ליד ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם סבע · ראה עוד »

אברהם צבי קלוגר

הרב אברהם צבי קלוגר (לפעמים נכתב קלוגער; נולד בג' בסיוון תשכ"ח, 30 במאי 1968) הוא משפיע חסיד ברסלב, ראש קהילת "נזר ישראל" בבית שמש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם צבי קלוגר · ראה עוד »

אברהם רז

אברהם רז (רוזנברג) (ראש השנה תרצ"ח, 6/7 בספטמבר 1937 – 29 ביוני 1971) היה מורה לדרמה, סופר ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם רז · ראה עוד »

אברהם רזניק (רב)

הרב אברהם רזניק (רעזניק) (דרויא י"ב בסיוון ה'תרכ"ו, 26 במאי 1866 - י"ח באייר ה'תש"ב, 5 במאי 1942 ברוצ'סטר) היה רב במספר ערים בארצות הברית, דרשן וסופר פורה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם רזניק (רב) · ראה עוד »

אברהם שטרנהרץ

רבי אברהם שטרנהרץ (כוכב לב) (כ"ג בניסן תרכ"ב, 23 באפריל 1862 – כ' באלול תשט"ו, 7 בספטמבר 1955) הוא נינו של רבי נתן שטרנהרץ מברסלב (תלמידו של רבי נחמן מברסלב), היה ממנהיגי חסידות ברסלב הבולטים בדור הרביעי, וממייסדיה של החסידות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם שטרנהרץ · ראה עוד »

אברהם לייב בורשטיין

אברהם לייב (אברום) בורשטיין (נולד בנובמבר 1971) הוא מוזיקאי מפיק מוזיקלי ושחקן, פעיל בשימור והנחלת ניגוני ברסלב ומורשת הכליזמר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם לייב בורשטיין · ראה עוד »

אברהם ברון

אברהם בְּרוּן (Abraham Brun; 1909 – ינואר 1998) היה חזן ומלחין מוזיקה ליטורגית יהודית - חזנות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם ברון · ראה עוד »

אברהם בהר"ן

הרב אברהם הכהן בהר"ן (כ' בניסן תרצ"ה, 23 באפריל 1935 - כ"ט באלול תשנ"ה, 24 בספטמבר 1995) היה איש חינוך ואיש הגות דתי, ראש אולפנת כפר פינס ואולפנת הרב בהר"ן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם בהר"ן · ראה עוד »

אברהם גרשון מקיטוב

רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »

אברהם דב אוירבך (טבריה)

הרב אברהם דב אוירבך (כ"ו בטבת ה'תרצ"ה, 1 בינואר 1935 – א' באלול תשפ"א, 9 באוגוסט 2021) היה אב"ד בעיר טבריה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם דב אוירבך (טבריה) · ראה עוד »

אברהם יעקב טיילור

אברהם יעקב טיילור (נולד ב-8 באוגוסט 1984, י' באב ה'תשמ"ד) הוא חזן, זמר, מלחין וחוקר העוסק בעיקר בתיעוד והפצת ניגוני חסידות מודז'יץ, כמו כן בהיסטוריה של תולדות תנועת החסידות ומשנתה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם יעקב טיילור · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבינו מלכנו (אלבום)

אבינו מלכנו הוא אלבום סולו מספר 17 של הזמר-יוצר החסידי אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואבינו מלכנו (אלבום) · ראה עוד »

אבינו מלכנו (ניגון)

אבינו מלכנו הוא ניגון חב"ד ידוע, שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד מהלחנים המוכרים ביותר של תפילת אבינו מלכנו ואחד מהניגונים המכוונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואבינו מלכנו (ניגון) · ראה עוד »

אדני יום לך אערך תחינה

אדני יום לך אערוך תחנה הוא פיוט מסוג בקשה (שיר קודש מסוג הסליחות) הנאמר לרוב בתפילת שחרית של ראש השנה בקהילות הספרדים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואדני יום לך אערך תחינה · ראה עוד »

אדל בת הבעל שם טוב

אדל אשכנזי (קרי: אוּדְל או אִידְל; ה'ת"ף – ה'תקמ"ז) הייתה בתו של הבעל שם טוב, אבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואדל בת הבעל שם טוב · ראה עוד »

אדיר ונאור

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב אַדִּיר וְנָאוֹר הוא פיוט שמחברו אינו ידוע, שנאמר בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים במרבית קהילות ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואדיר ונאור · ראה עוד »

אדירי איומה יאדירו בקול

אדירי איומה יאדירו בקול הוא פיוט מסוג רהיט מתוך הקדושתא "את חיל יום פקודה" של רבי אלעזר בירבי קליר, הנאמר במנהג אשכנז בחזרת הש"ץ של שחרית ביום הראשון של ראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואדירי איומה יאדירו בקול · ראה עוד »

אהרן איתין

אהרן אִיתִין (ראש השנה ה'תרכ"ה, 1864, בריאנסק, האימפריה הרוסית – י' בסיוון ה'תר"ץ, יוני 1930, תל אביב) היה ממייסדי אחוזת בית ובעל בית דפוס ביפו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואהרן איתין · ראה עוד »

אהרן פרידמן (ראש ישיבה)

הרב אהרן פרידמן (נולד בה'תשל"ה, 1975) הוא ראש ישיבת כרם ביבנה מאז אלול ה'תשע"ז, לצד הרב גבריאל סרף.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואהרן פרידמן (ראש ישיבה) · ראה עוד »

אהרן בידרמן

הרב אהרן בידרמן (נולד בי"ג באב ה'תשי"ח, יולי 1958) הוא האדמו"ר מלעלוב בבית שמש, לו החצר הגדולה ביותר מבין שאר חצרות בית לעלוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואהרן בידרמן · ראה עוד »

אהרון טרופ

הרב אהרון טרופ הוא ראש הישיבה התיכונית בני צבי בבית אל לשעבר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואהרון טרופ · ראה עוד »

אהד זמורה

אׂהד זמורה (1933 – 21 בדצמבר 2003) היה מו"ל עברי, מבעלי הוצאת מחברות לספרות וזמורה ביתן מודן, עיתונאי ועורך בעיתון "דבר" במשך כשלושים שנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואהד זמורה · ראה עוד »

אהוד בנאי והפליטים

אהוד בנאי והפליטים הוא אלבום הבכורה של אהוד בנאי, שיצא בשנת 1987.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואהוד בנאי והפליטים · ראה עוד »

אומן (עיר)

אוּמן (באוקראינית: Умань; בפולנית: Humań) היא עיר במרכז אוקראינה במחוז צ'רקאסי, ושוכנת בחבל הארץ המזרח-אירופאי ההיסטורי פודוליה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואומן (עיר) · ראה עוד »

אור זורח (תל אביב)

בית הכנסת והישיבה אור זורח על שם זרח ברנט היו בית כנסת וישיבה שפעלו ברחוב בעל שם טוב בשכונת "נווה שלום" מסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ועד הריסת המבנה בידי הצבא הבריטי בבוקר 9 בפברואר 1948.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואור זורח (תל אביב) · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אורות התשובה

אורות התשובה הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק על נושא התשובה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואורות התשובה · ראה עוד »

אורי גוטליב

אוּרי גוֹטליבּ (נולד ב-11 במרץ 1969) הוא קומיקאי, שחקן ומנחה טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואורי גוטליב · ראה עוד »

אוריאל עיטם

הרב אוריאל עיטם (נולד ב-19 בדצמבר 1967, י"ז בכסלו ה'תשכ"ח) הוא ראש ישיבת ההסדר ירוחם, מחבר ספרים במחשבת ישראל ובאמונה, ומומחה להגותו ולכתביו של הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואוריאל עיטם · ראה עוד »

אורית עטר

אורית עטר (נולדה ב-31 בינואר 1982) היא זמרת פייטנית ויוצרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואורית עטר · ראה עוד »

אוטוגלידה

אוטוגלידה הוא שעשועון ישראלי לילדים שמשודר בערוץ לוגי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואוטוגלידה · ראה עוד »

אוחילה לאל

אוחילה לאל הוא פיוט מסוג רשות שלא ידוע מחברו, ונאמר בתפילת ראש השנה כרשות לאמירת פיוטי מלכויות זכרונות ושופרות ובתפילת יום הכיפורים כרשות לאמירת סדר העבודה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואוחילה לאל · ראה עוד »

אימתי קאתי מר

אימתי קאתי מר הוא פזמון חסידי מניגוני חב"ד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואימתי קאתי מר · ראה עוד »

איסור נישואים לאבל

נישואים בין בני זוג הם אחד מהדברים שהאבל אסור בהם על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואיסור נישואים לאבל · ראה עוד »

איסור ערלה

איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לאכול ואף ליהנות מפירות עצי הפרי בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואיסור ערלה · ראה עוד »

אירועי אוקטובר 2000

מתפרעים פלסטינים מול חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, בצומת איו"ש, ליד רמאללה. אירועי אוקטובר 2000 (בערבית: هَبَّة أُكتوبَر או هبة الأقصى או احداث أكتوبر 2000) היו גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל, אשר פרצו ב-1 באוקטובר 2000 (היום השני של ראש השנה ה'תשס"א), יום אחרי התחלת פרשת מוחמד א-דורה, יומיים אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ושלושה ימים אחרי עלייתו של ראש האופוזיציה, אריאל שרון, להר הבית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואירועי אוקטובר 2000 · ראה עוד »

איש השנה של המגזין "טיים"

ג'ורג' ווקר בוש על שער הטיים מגזין (2004), נבחר כאיש השנה ב-2000 ובשנית ב-2004 איש השנה של השבועון "טיים" הוא מהדורה שנתית של שבועון החדשות האמריקני "טיים", המציגה פרופיל של האיש, האישה, הזוג, הקבוצה, הרעיון, המקום או המכונה אשר "לטוב או לרע השפיע יותר מכל על אירועי השנה החולפת".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואיש השנה של המגזין "טיים" · ראה עוד »

אילנית בשירי חגים לילדים (מס' 1)

אילנית בשירי חגים לילדים (מס' 1) הוא אלבום האולפן השלישי של הזמרת הישראלית אילנית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואילנית בשירי חגים לילדים (מס' 1) · ראה עוד »

אילוב

אילוב (בפולנית: Iłów) הוא כפר במחוז סוכצ'ב שבפרובינציית מזוביה בפולין, כ-19 ק"מ צפונית מערבית לעיר סוכצ'ב, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואילוב · ראה עוד »

איז'ו ליבוביץ'

יצחק (איז'ו) ליבוביץ' (נולד ב-2 ביוני 1964) הוא שחקן, במאי ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואיז'ו ליבוביץ' · ראה עוד »

איחולי עשרת ימי תשובה

כרטיס ברכה "לשנה טובה... תכתב ותחתם" כרטיס ברכה מארץ ישראל: "לשנה טובה תכתבו" איחולי עשרת ימי תשובה הן מקבץ ברכות שנהוג כי אדם מברך בהן את רעהו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואיחולי עשרת ימי תשובה · ראה עוד »

איגרת שנה טובה

דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים"). מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי היהודים בקהילות היהודיות בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. המנהג היהודי היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל. המנהג החל בימי הביניים. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות בטלפון ולימים במשלוח ברכות בדואר אלקטרוני ובמסרונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואיגרת שנה טובה · ראה עוד »

איישישוק

איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ואיישישוק · ראה עוד »

נמרוד אלוני (קצין)

מפקד חטיבת הצנחנים אל"ם נמרוד אלוני, יוני 2016 מגפת הקורונה). מימין: אלוני, מפקד פיקוד הדרום הרצי הלוי ומפקד האוגדה היוצא אליעזר טולדנו נמרוד אלוני (נולד ב-12 ביולי 1973) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המשמש מפקד מפקדת העומק והמכללות הצבאיות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונמרוד אלוני (קצין) · ראה עוד »

נאר מיט אמונה

נאר מיט אמונה הוא אלבום סולו של הזמר והמלחין החסידי-ישראלי יעקב יהודה דסקל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונאר מיט אמונה · ראה עוד »

נאבל

נאבל (בערבית: نابل, תעתיק: נאביל; בצרפתית: Nabeul) היא עיר בחופה המזרחי של תוניסיה, בצידו הדרומי של חצי האי כף בון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונאבל · ראה עוד »

נאום השנה החדשה

במדינות מסוימות, נאום השנה החדשה הוא הנאום האישי המסורתי של ראש המדינה או ראש הממשלה לאזרחים, שמשודר בדרך כלל בערב השנה החדשה בטלוויזיה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונאום השנה החדשה · ראה עוד »

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 – כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונסים קרליץ · ראה עוד »

נסירה (קבלה)

נסירה היא מונח בקבלה היהודית, המתאר את תהליך הבריאה של אדם הראשון ואשתו (אדם וחווה) מראשית בריאתם ועד מצבם הסופי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונסירה (קבלה) · ראה עוד »

נעם דמסקי

מתוך הסרט "הכוח לספר" (2012) מתוך הסרט "האחיות ולדרמה" (2009) מתוך הסרט "האוסף של ידידיה" (2006) מתוך סדרת הטלוויזיה "הישיבה" (2004) מתוך סדרת הטלוויזיה "בשביל ישראל" (2013) מתוך סדרת הטלוויזיה "בגלל הרוח" (2013) תירא-אל כהן בסרט "מקום משלהן" (2014) מתוך הסרט "חבורת היתומים" (2015) נעם דמסקי (נולד ב-1966) הוא יוצר ומפיק סרטים תיעודיים ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונעם דמסקי · ראה עוד »

נפתלי צבי קצנלנבוגן

רבי נפתלי צבי הירש קצנלנבוגן (נפטר בב' בתשרי תקס"ה, 7 בספטמבר 1804, מנהיים) היה מרבני יהדות גרמניה, רבן של מרגנטהיים ומדינת קורפפאלץ, ורב במנהיים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונפתלי צבי קצנלנבוגן · ראה עוד »

נפתלי בן סימון

נפתלי בן סימון (נולד ב-25 בנובמבר 1961 במקנס שבמרוקו) הוא עיתונאי ששימש כתב בכיר, עורך ומגיש בחטיבת החדשות של ערוץ 1 וברשות השידור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונפתלי בן סימון · ראה עוד »

נפתלי הריברטו הבר

נפתלי הריברטו הבר (ג' בכסלו ה'תרצ"א, 23 בנובמבר 1930 – כ"א בחשוון ה'תשס"ו, 23 בנובמבר 2005) היה פרופסור לספרות, סופר ומורה ישראלי-ארגנטינאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונפתלי הריברטו הבר · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נתן מרומי

רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונתן מרומי · ראה עוד »

נתן מברסלב

רבי נתן שטרנהרץ, המוכר גם כרבי נתן מברסלב או רבי נתן מנמירוב, או בראשי התיבות מוהרנ"ת (ט"ו בשבט ה'תק"ם – י' בטבת ה'תר"ה, 22 בינואר 1780 – 20 בדצמבר 1844) היה תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, מפיץ תורתו המרכזי, ומנהיגה-בפועל של חסידות ברסלב אחרי מות רבו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונתן מברסלב · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונתן אלתרמן · ראה עוד »

נתן קאסוטו

הרב נתן עמינדב יונה קאסוטו (כ"ז בתשרי תר"ע, 11 באוקטובר 1909 – ינואר 1945) היה רופא עיניים, שימש ברבנות מילאנו ובסוף 1942 התמנה לרבה של יהדות פירנצה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונתן קאסוטו · ראה עוד »

נטעי גבריאל

נטעי גבריאל היא סדרת ספרים בהלכה מאת הרב גבריאל צינר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונטעי גבריאל · ראה עוד »

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונחמן מברסלב · ראה עוד »

נחמן מהורדנקא

רבי נחמן מהורדנקא (ה'ת"מ (1680) בקירוב, זולקובה – ב' בתמוז ה'תקכ"ה, (1765), טבריה) היה דמות חשובה בדור הראשון של תנועת החסידות והתפתחותה. היה חסיד במובן הוותיק של המילה עוד בטרם נוסדה תנועת החסידות. נמנה על חשובי תלמידיו הקרובים וחברו של הבעל שם טוב, עד כדי כך שהבעש"ט כינהו כ"נאמן ביתו". מקשרי חיתון של צאצאיהם מפורסם הנכד רבי נחמן מברסלב. היה דמות נודעת בקרב יהדות רוסיה בשל צדיקותו ולפיכך עליותיו לארץ ישראל עשו בקרבם רושם גדול. נודע גם בשל מסירותו לקיום מצוות פדיון שבויים. האגדה החסידית מייחסת לר' נחמן מעלות ומעשי נפלאות רבים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונחמן מהורדנקא · ראה עוד »

נחמן פרקש

נחמן פרקש בצעירותו נחמן פרקש בידי המשטרה לאחר שנמלט, 1961 מודעת אבל פיוטית שפרסם אהוד בנאי בעיתונות ב-6 באוגוסט 2014 נחמן פרקש (7 בנובמבר 1935 – 5 באוגוסט 2014) היה אלוף ישראל באיגרוף ועבריין ישראלי שפעל בעיקר משנות ה-50 עד שנות ה-70, וכונה "אלוף הבריחות" עקב בריחותיו הנועזות מהכלא.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונחמן פרקש · ראה עוד »

נחמן חזן

הרב נחמן חזן (ר' נחמן מטולצ'ין; 1813–1884, ה'תקע"ד–ה'תרמ"ד) היה תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב, ושימש כדמות מרכזית בתהליך צמיחתה של חסידות ברסלב באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונחמן חזן · ראה עוד »

נחום בנארי

נחום בנארי, 1950 נַחוּם בֶּנאֲרִי (בּרוֹדסקִי) (1 במרץ 1893 – 24 בדצמבר 1963) היה איש ההסתדרות הכללית שפעל רבות לקידום התרבות הישראלית בשנות ה-40 וה-50, סופר והוגה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונחום בנארי · ראה עוד »

נגוהות

נְגוֹהוֹת היא התנחלות ויישוב קהילתי-דתי במערב הר חברון במרחב המועצה האזורית הר חברון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונגוהות · ראה עוד »

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונוסח איטליה · ראה עוד »

נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונוסח פרובאנס · ראה עוד »

נוער הגבעות

קצין לצד נערי גבעות מהמאחז גבעת רונן, פברואר 2022 נוער הגבעות הוא כינוי לצעירים יהודים, דתיים לרוב, המתגוררים במאחזים או במבנים בודדים מאולתרים ביהודה ושומרון, לעיתים מתוך אידאולוגיה של אקטיביזם ימני רדיקלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונוער הגבעות · ראה עוד »

נועה קירל

נוֹעָה קִירֶל (נולדה ב-10 באפריל 2001) היא זמרת-יוצרת, שחקנית ופרזנטורית ישראלית; יצגה את ישראל באירוויזיון 2023 עם שירה "Unicorn", שהגיע למקום השלישי בתחרות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ונועה קירל · ראה עוד »

ניסן ספיבק

ניסן סְפִּיבַק (מוכר בכינוי נִיסִי בֶּלְזֶר, או נִיסִי קִישִׁינוֹבֶר, או ניסי ברדיצ'בר; ה'תקפ"ד, 1824 – ה'תרס"ו, 1906) היה חזן, מנצח ומלחין יהודי בולט במזרח אירופה בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וניסן ספיבק · ראה עוד »

ניסן יוסט

ויז'ניץ (במרכז)ניסן יוסט (תרל"ו 1876 - תש"ד 1944) היה מלחין החצר של חסידות ויז'ניץ במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וניסן יוסט · ראה עוד »

ניסים בלאק

נסים ברוך בלאק (באנגלית: Nissim Baruch Black, נולד ב-9 בדצמבר 1986) הוא ראפר ומפיק מוזיקלי יהודי אמריקאי-ישראלי, הידוע בעיקר כ-"Nissim".

חָדָשׁ!!: ראש השנה וניסים בלאק · ראה עוד »

ניגוני מירון

נגני כליזמר בחגיגות ל"ג בעומר במירון בהשתתפות ערבים ודרוזים חצר עבו), מושר על ידי חסידי ברסלב בל"ג בעומר. שרים: ד. ברגשטיין, י.ד. רובינשטיין, א. אקשטיין, הוקלט בבני ברק, ישיבת חסידי ברסלב, 1967 מ. ברלין, ב. ברזבסקי, א. חשין (קלרינטים), א. סגל (תוף), ר. רוזנטל (מצלתיים), הוקלט במירון, ל"ג בעומר, תשכ"ח (1968). ניגוני מירון הוא כינויים של ניגונים המנוגנים מדי שנה במירון בעת הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר על ידי כליזמרים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וניגוני מירון · ראה עוד »

ניגוני בעלז

תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וניגוני בעלז · ראה עוד »

ניגונים חסידיים

הכנר, מארק שאגאל, 1912-1913 ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית והדתית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וניגונים חסידיים · ראה עוד »

ניימירוב

ניימירוב (באוקראינית: Немирів, נמיריב; בפולנית: Niemirów; ביידיש: נעמאַרעוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וניימירוב · ראה עוד »

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסמיכות · ראה עוד »

סאנוק

סאנוק (בפולנית: Królewskie Wolne Miasto Sanok, העיר החופשית המלכותית סאנוק; באוקראינית: Cянік, סאניק; ביידיש: סאָניק, סוניק) היא עיר במחוז ז'שוב בדרום פולין (בחבל פודקרפצקיה), באזור הידוע כגליציה המערבית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסאנוק · ראה עוד »

סאסוב

סאסוב (באוקראינית: Сасів; בפולנית: Sasów; ביידיש: סאַסעוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, כ-8 ק"מ צפונית מזרחית לזלוצ'וב, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסאסוב · ראה עוד »

ספר עבודה

ספר עבודה הוא הספר השמיני מסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וספר עבודה · ראה עוד »

ספר זמנים

ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וספר זמנים · ראה עוד »

ספר האסופות

ספר האסופות הוא אוסף מהמאה ה-14 של הלכה ומנהגים יהודים גרמניים מימי הביניים, שכתב היד שלו קיים בספריית מכללת מונטיפיורי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וספר האסופות · ראה עוד »

ספר החיים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וספר החיים (פירושונים) · ראה עוד »

ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון

דברי תורתו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', הופיעו במאות ספרים העוסקים במגוון נושאים בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

ספריית רוזנטליאנה

ספריית רוזנטליאנה (Bibliotheca Rosenthaliana) היא אוסף ספרי היהדות בספריית אוניברסיטת אמסטרדם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וספריית רוזנטליאנה · ראה עוד »

ספריית הרמב"ם

ממוזער הספרייה התורנית-מדעית על שם הרמב"ם (בקיצור: ספריית הרמב"ם) היא ספרייה תורנית ציבורית המכילה ספרים וכתבי עת בכל תחומי הספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וספריית הרמב"ם · ראה עוד »

ספירת שנות היובל

ספירת שנות היובל היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לציין בכל שנה את מספר השנה במחזור השמיטה והיובל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וספירת שנות היובל · ראה עוד »

ספיידי וחבריו המופלאים

כרזת הסדרה באנגלית ספיידי וחבריו המופלאים (באנגלית: Spidey and His Amazing Friends) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית-קנדית בהנפשה ממוחשבת לילדים, מסוגת גיבורי על והרפתקאות, בכיכובם של ספיידי, ספין ועכביש-רפאים, שמשמשים כגרסת ילדים של הדמויות המקוריות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וספיידי וחבריו המופלאים · ראה עוד »

סתיו

שלכת בהיידלברג שבגרמניה ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסתיו · ראה עוד »

סלק

סלק מצוי (שם מדעי: Beta vulgaris), הקרוי לרוב סלק, הוא צמח דו־שנתי השייך למשפחת הסלקיים (Chenopodiaceae), והצמח היחיד מהסוג סלק הצומח בישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסלק · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסליחות · ראה עוד »

סליחות (שיר)

סליחות הוא שיר מאת לאה גולדברג שנדפס לראשונה ביוני 1938 בכתב העת "טורים".

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסליחות (שיר) · ראה עוד »

סטויאנוב (עיירה)

סטויאנוב (באוקראינית: Стоянів; בפולנית: Stojanów) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסטויאנוב (עיירה) · ראה עוד »

סבתא בישלה

סבתא בישלה היא תוכנית דוקו-בישול קומית בהנחיית הקומיקאית תום יער, המשודרת בכאן 11.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסבתא בישלה · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסדר מועד · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סומך (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסומך (פירושונים) · ראה עוד »

סוסנוביץ

סוֹסְנוֹביץ' היא עיר בפרובינציית שלזיה שבדרום-מערב פולין, בסמוך לנהר פשימשה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסוסנוביץ · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסוכות · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסידור · ראה עוד »

סידור רבי שלמה בן נתן

סידור רבי שלמה בן נתן (הרשב"ן) הוא ספר הלכה גדול על סידור התפילה, המבוסס בעיקרו על תורת הגאונים, ומחברו הוא רבי שלמה בן נתן אלג'בלי, חכם תימני שחי במצרים בזמן הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסידור רבי שלמה בן נתן · ראה עוד »

סיון רהב-מאיר

סיון אסתר רהב-מאיר (נולדה ב-2 ביולי 1981, ל' בסיוון ה'תשמ"א) היא עיתונאית, כתבת חדשות, פובליציסטית ומנחת טלוויזיה ורדיו ישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וסיון רהב-מאיר · ראה עוד »

עמרם

עַמְרָם הוא דמות מקראית, אביו של משה, אהרן ומרים הנביאה, ובנו של קהת בן לוי בן יעקב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועמרם · ראה עוד »

עמוס חכם

עמוס חכם מקבל את פרס חידון התנ"ך הארצי, ה'תשי"ח עמוס חכם בחידון התנ"ך העולמי, תשי"ח עמוס חכם עם דוד בן-גוריון לאחר הזכייה בחידון התנ"ך 1958. מתוך מאגר ביתמונה, הספרייה הלאומית עמוס חכם (1921, ירושלים – ט"ו באב ה'תשע"ב, 2 באוגוסט 2012) היה הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, שהפך לסמל של ידענות, וכן לדוגמה מובהקת למקרה של "סיפור סינדרלה".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועמוס חכם · ראה עוד »

עמוס הכהן

עמוס הכהן (נולד ב-15 באפריל 1974) הוא קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה במילואים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועמוס הכהן · ראה עוד »

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

ענבל פרלמוטר

ענבל פרלמוטר (15 בינואר 1971 – 1 באוקטובר 1997) הייתה מוזיקאית, זמרת, גיטריסטית, מלחינה ומעבדת ישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וענבל פרלמוטר · ראה עוד »

ענווה

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים ליסוד כל המידות הטובות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וענווה · ראה עוד »

עקרה (סרט)

עקרה (באנגלית: Barren), הוא סרט קולנוע ישראלי שכתב וביים הרב מרדכי ורדי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועקרה (סרט) · ראה עוד »

עקדת יצחק

עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועקדת יצחק · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועקיבא איגר · ראה עוד »

עקיבה יוסף שלזינגר

הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »

ערב ראש השנה

בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וערב ראש השנה · ראה עוד »

ערב חג

ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וערב חג · ראה עוד »

ערוץ 2 הניסיוני

ערוץ 2 הניסיוני הוא שמו המקובל של ערוץ 2 בתקופת שידורי הניסיון שהחלו ב-7 באוקטובר 1986 ונמשכו עד 3 בנובמבר 1993.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וערוץ 2 הניסיוני · ראה עוד »

עשרת הימים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועשרת הימים · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עת שערי רצון להפתח

עקידת יצחק מאת דה ולדס ליל עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ הוא פיוט הנאמר על ידי הספרדים ועדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועת שערי רצון להפתח · ראה עוד »

על ההרים

על ההרים הוא אלבום הסולו הרביעי של הזמר והבעל מנגן החסידי-אמריקאי אייזיק האניג.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועל ההרים · ראה עוד »

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועלינו לשבח · ראה עוד »

עליית החסידים

מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועליית החסידים · ראה עוד »

עלייה לקבר

עלייה לקבר היא מנהג המשמר את זכרו של המת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועלייה לקבר · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועזרא הסופר · ראה עוד »

עובדין דחול

השחזת סכין בכלי מקצועי אסורה בכל אופן התמונה להמחשה בלבד. שכן בעץ מחובר אסורה מדרבנן כל השתמשות בשבת ויום טוב. בהלכות שבת, דברים האסורים משום עובדין דחול (מארמית, בעברית: מעשים של חול או מעשי חול) כינוי לפעולות שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חולין ולא אופי 'שבתי', או פעולות אשר נראות כמלאכות ודומות להן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועובדין דחול · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עוגת תפוחים יהודית

עוגת תפוחים יהודית (באנגלית: Jewish apple cake) היא עוגה דחוסה המכילה רסק תפוחי עץ ונמכרת בעיקר בפנסילבניה שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועוגת תפוחים יהודית · ראה עוד »

עוגת דבש

פרוסות עוגת דבש לצד תפוח בדבש עוגת דבש או לעקעך היא עוגה המומתקת באמצעות דבש, והנאכלת באופן מסורתי בראש השנה, בעיקר על ידי יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועוגת דבש · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועירוב חצרות · ראה עוד »

עידן זילברשטיין

עידן זילברשטיין אייל שכטר ודניאלה וירצר בהצגה "חלום על נייר זכוכית" עמית לוי, ניר זליחובסקי, צליל חן זקס, פיליפ דומרב ולנה אטינגר בהצגה "מי שם" ריימונד אמסלם בהצגה "קשורה" מימין לשמאל: ליאור גרטי, אבי כהן, שירה פרבר, עופר עין גל, גיל צרנוביץ' וחוה רוזלסקי. בהצגה "חדקול" ההצגה "פרפרים בזריחה", 2019 עידן זילברשטיין (נולד ב-1966) הוא מחזאי, במאי, מלחין ומעבד מוזיקלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ועידן זילברשטיין · ראה עוד »

פנחס הלוי

רבי פנחס הלוי אחי הרא"ה היה מחכמי יהדות ספרד הנוצרית, בן דורו של הרמב"ן ורבו של אחיו הצעיר רבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופנחס הלוי · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופניני הלכה · ראה עוד »

פסטיבל מספרי סיפורים

"פסטיבל מספרי סיפורים" הוא פסטיבל ישראלי לאומי של מגוון מספרי סיפורים, המספרים את סיפוריהם בפומבי בפני קהל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופסטיבל מספרי סיפורים · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופסח · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פסיקתא דרב כהנא

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופסיקתא דרב כהנא · ראה עוד »

פראונקירכן

פראונקירכן (בגרמנית: Frauenkirchen, בהונגרית: Boldogasszony) היא עיר במחוז נויזידל אם זה (Neusiedl am See), במדינה הפדרלית בורגנלנד ברפובליקת אוסטריה, השוכנת דרומית מזרחית לווינה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופראונקירכן · ראה עוד »

פרשת נצבים

פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרשת נצבים · ראה עוד »

פרשת פינחס

בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרשת פינחס · ראה עוד »

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרשת בראשית · ראה עוד »

פרשת האזינו

איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב." פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרשת האזינו · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת וילך

כתיבת ספר תורה פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרשת וילך · ראה עוד »

פרשת כי תבוא

נקודת תצפית אל הר עיבל פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרשת כי תבוא · ראה עוד »

פרחחי המעיין

פרחחי המעיין (באנגלית: The Fountainheads) הייתה להקה ממדרשת עין פרת - המדרשה באלון, המוכרת בעיקר בזכות השיר "Dip Your Apple", שיר שביצעה לכבוד ראש השנה ה'תשע"ב (2011).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרחחי המעיין · ראה עוד »

פרוזבול

דיינים) פְּרוֹזְבּוּל (נכתב גם פרוסבול, מיוונית: προσβολή) הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרוזבול · ראה עוד »

פרויקט כרובית

פרויקט כרובית הוא ארגון חסד ללא מטרות רווח הפועל בהכנת וחלוקת מזון לנזקקים לקראת החגים בישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרויקט כרובית · ראה עוד »

פרישטאק

פרישטאק (בפולנית: Frysztak; ביידיש: פרישטיק או פריסטיק) הוא כפר במחוז סטז'יז'וב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרישטאק · ראה עוד »

פרישי מדברא

פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר, ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופרישי מדברא · ראה עוד »

פשמישל

פְּשֶׁמִישְׁל (בפולנית: Przemyśl, ביידיש: פשעמישל ובכתבים הרבניים: פרעמיסלא) היא עיר בדרום-מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופשמישל · ראה עוד »

פשבורסק

פשבורסק (בפולנית: Przeworsk; ביידיש: פּרשעוואָרסק) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופשבורסק · ראה עוד »

פלונגה

אנדרטה לזכר יהודי פּלוּנגֶה שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום פּלוּנגֶה (בליטאית: Plungė; ביידיש: פלונגיאן) היא עיר בליטא במחוז טלז, בת כ־17,500 תושבים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופלונגה · ראה עוד »

פלורנטין (סדרת טלוויזיה)

פלורנטין היא סדרת טלוויזיה ישראלית שהופקה על ידי הפקות תוצרת הארץ ושודרה בין השנים 1997–2000 בערוץ 2, במסגרת זכיינית השידור טלעד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופלורנטין (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

פלוגת מובילי המים 148

כרטיס ברכה לראש השנה ששלח אריה אבישר לידידתו בירושלים - בראשה סמל היחידה של מובילי המים פלוגת מובילי המים 148, (PAL) WATER TANKS)), הייתה יחידה של חיילים יהודים מארץ ישראל במסגרת הארמייה השמינית של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. היא הוקמה בשנת 1941 במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. הפלוגה התארגנה והתאמנה ליד קהיר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופלוגת מובילי המים 148 · ראה עוד »

פליטים יהודים ממדינות ערב

משפחה יהודית-תימנית בדרכה למחנה המעבר של הג'וינט ליד עדן פליטים יהודים ממדינות ערב הם כ-850,000 יהודים אשר עזבו את מדינות ערב בהן נולדו וחיו, ללא רכושם, והפכו לפליטים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופליטים יהודים ממדינות ערב · ראה עוד »

פזמון ליקינתון

לאה גולדברג מטיילת עם רבקה גוילי ובנה בשדרה בתל אביב, איור מאת רוני פחימה פזמון לַיָקינתון (לעיתים נכתב יקינטון; במקור בכתיב חסר: יקִנתון; ידוע גם בשורתו הראשונה: לילה לילה מסתכלת הלבנה) הוא שיר ילדים עברי שכתבה לאה גולדברג והלחינה רבקה גְּוִילי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופזמון ליקינתון · ראה עוד »

פורים בירושלים (אלבום)

פורים בירושלים הוא אלבום האולפן השישי של נגן הכליזמר הישראלי חיליק פרנק.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופורים בירושלים (אלבום) · ראה עוד »

פול מזורסקי

פול מזורסקי (באנגלית: Paul Mazursky; 25 באפריל 1930 – 30 ביוני 2014) היה במאי, תסריטאי, מפיק קולנוע ושחקן יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופול מזורסקי · ראה עוד »

פולמוס מכניסי רחמים

רס"ג הפולמוס סביב אמירת הפיוט מכניסי רחמים הוא מחלוקת הלכתית, חוצת ארצות, שהחלה עוד בתקופת הראשונים, ונושאה הוא השאלה האם יש לומר בתפילת הסליחות של הימים הנוראים את הפיוט "מכניסי רחמים", או שמא הדבר הוא בבחינת איסור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופולמוס מכניסי רחמים · ראה עוד »

פולמוס התקיעה בשבת

תקיעת שופר. קבר רבי עקיבה יוסף שלזינגר פולמוס תקיעת שופר בשבת הוא ויכוח הלכתי שהתנהל בשנים ה'תרס"ה–ה'תרס"ו אודות קיום מצוות תקיעת שופר בשבת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופולמוס התקיעה בשבת · ראה עוד »

פולנייץ

פולנייץ (בפולנית:; ביידיש: פלאנטש) היא עיירה במחוז סטשוב שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בסמוך לנהר ויסלה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופולנייץ · ראה עוד »

פיליפ וייזר

פיליפ-פנחס וייזר בן פרומט (בהונגרית Weiser Fülöp), נולד ב-1879, בסטרופקוב, בהונגרית Sztropkó.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופיליפ וייזר · ראה עוד »

פיגוע הירי בנגוהות

פיגוע הירי בנגוהות היה פיגוע ירי שבוצע על ידי מוחמד חמדאן בהתנחלות נגוהות שבהר חברון בליל ראש השנה תשס"ד, 26 בספטמבר 2003.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופיגוע הירי בנגוהות · ראה עוד »

פיגוע הירי בצומת אדם (2001)

פיגוע הירי בצומת אדם היה פיגוע ירי שבוצע בכ"א באלול ה'תשס"א, 9 בספטמבר 2001 בצומת אדם שבכביש 57 בבקעת הירדן ובו ירו מחבלים פלסטינים לעבר מיניבוס הסעות של תלמידים ורצחו שני עובדים יהודים ופצעו שלושה עובדים נוספים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופיגוע הירי בצומת אדם (2001) · ראה עוד »

פיגוע יידוי האבנים בשכונת ארנונה

פיגוע יידוי האבנים בשכונת ארנונה היה פיגוע שאירע ב-13 בספטמבר 2015, בו מחבלים ממזרח ירושלים יידו אבנים על רכבו של אלכסנדר לבלוביץ' וגרמו לרכבו להידרדר לתעלה בצד הכביש בשכונת ארנונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופיגוע יידוי האבנים בשכונת ארנונה · ראה עוד »

פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2017

זוהי רשימת פיגועי טרור נגד ישראלים שהתרחשו במדינת ישראל ובשטחים בשנת 2017.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2017 · ראה עוד »

פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2022

בשנת 2022 יצאו לפועל 1,933 פיגועי טרור ובנוסף סוכלו 460 פיגועים נגד ישראלים בישראל ובשטחים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2022 · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ופיוט · ראה עוד »

צ'נסטוחובה

צֶ'נסטוֹחוֹבה (לעיתים צ'נסטוחוב; ביידיש: טשענסטאָכאָוו; בפולנית: Częstochowa, אלפבית פונטי בינלאומי:,; בצ'כית: Čenstochová; בגרמנית: Tschenstochau) היא עיר בדרום מערב פולין, על גדות נהר ורטה, בעלת אוכלוסייה של 240,027 תושבים נכון לשנת 2009, בעיר התקיימה לפני מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדולה שמרבית חבריה נספו בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וצ'נסטוחובה · ראה עוד »

צ'שין

כיכר העיר בצ'שין צ'שין (בפולנית: Cieszyn, בצ'כית: Těšín, בגרמנית: Teschen, ביידיש: טעשין), היא עיר בדרום פולין בגבול עם צ'כיה ומרכז מנהלי של מחוז צ'שינסקי (Powiat cieszyński).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וצ'שין · ראה עוד »

צמאה

צמאה הוא פרויקט מוזיקלי של ניגוני חב"ד המבוצעים על ידי אמנים ישראלים בעיבודים עכשוויים, שבמסגרתו יצאו לאור שישה אלבומים מוזיקליים וכמה סינגלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וצמאה · ראה עוד »

צמחונות וטבעונות ביהדות

דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וצמחונות וטבעונות ביהדות · ראה עוד »

צזר זליגמן

הרב פנחס חיים זליגמן (בגרמנית: Cäsar Seligmann, לעיתים Caesar; 14 בדצמבר 1860 – 3 ביוני 1950) היה מנהיג הזרם הליברלי (רפורמי) ביהדות גרמניה בשליש הראשון של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וצזר זליגמן · ראה עוד »

צבי קצובר

צבי קצובר (נולד ב-4 בנובמבר 1943) הוא פוליטיקאי ואיש התיישבות ישראלי, ממייסדי קריית ארבע והיישוב היהודי בחברון וראש המועצה המקומית קריית-ארבע בין 1990 ל-2008.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וצבי קצובר · ראה עוד »

צבי הארי הורוביץ

צבי הארי הורוביץ (29 באוגוסט 1924 – 1 באוקטובר 2008) היה עיתונאי ועורך עיתונות יהודי דרום-אפריקאי רוויזיוניסט, שעמד בראש הפדרציה הציונית של דרום אפריקה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וצבי הארי הורוביץ · ראה עוד »

צום גדליה

צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וצום גדליה · ראה עוד »

צופן אתב"ש

צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וצופן אתב"ש · ראה עוד »

צימעס

צימעס עם בשר ואורז צִימֶעס הוא תבשיל מתוק מהמטבח האשכנזי, העשוי מגזר קצוץ (כיום בדרך כלל מגזר גמדי), מבושל עם סוכר וצימוקים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וצימעס · ראה עוד »

ציר ציון

בית הכנסת חזון דוד בתחילת ציר ציון תפילה בבית הכנסת מצבת ההנצחה לזכר דוד כהן ציר ציון, הידוע גם כדרך לפיד, הוא כביש המחבר את קריית ארבע ליישוב היהודי בחברון, היחיד בחברון הפתוח למעבר ולנסיעת יהודים ואורכו כ-700 מטר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וציר ציון · ראה עוד »

ציון בוארון

הרב ציון בוארון (נולד ביום הכיפורים ה'תש"ו, 10 בספטמבר 1945) חבר בית הדין הרבני הגדול לשעבר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וציון בוארון · ראה עוד »

קארול סידון

קארול סידון מדבר עם ואצלב האוול הרב קארול אפרים סידון (בצ'כית: Karol Efraim Sidon; נולד ב-9 באוגוסט 1942) הוא רב צ'כי, סופר ומחזאי, אשר כיהן כרב הראשי של העיר פראג, ועתה משמש כרבה הראשי של הרפובליקה הצ'כית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקארול סידון · ראה עוד »

קציצות כרישה

כרישה, חומר הגלם לקציצה קציצות כרישה עם בשר קפטיקאס דה פרסה בנוסח יהודי טורקיה בגרסה מוארכת קציצות כרישה או קציצות פראסה (מלאדינו: Fritas de Prasa, Keftikas de Prasa) הן קציצות כרישה מטוגנות מהמטבח הספרדי-יהודי מהמזרח התיכון, אסיה הקטנה והבלקן, השאולות מן המטבח הטורקי-עות'מאני.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקציצות כרישה · ראה עוד »

קרן (זואולוגיה)

יעל זכר. גודלן משמש לקביעת מעמדו בעדר. הקרניים הארוכות והמסולסלות של קודו גמלוני. לחימה בטורפים ובטריצרטופסים אחרים. דישון ארוכות ומסולסלות תאו אסייתי עם קרניים מעוקלות גדולות ועבות קרן היא איבר מחודד (לרוב חלול) היוצא מעבר לעור של בעלי חיים שונים, בדרך כלל מהראש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקרן (זואולוגיה) · ראה עוד »

קרב עמק הבכא

קרב עמק הבכא היה אחד מקרבות הבלימה כנגד התקפות הצבא הסורי בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקרב עמק הבכא · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקריאת ההלל · ראה עוד »

קריית שמואל (חיפה)

קריית שמואל היא שכונה בפאתי חיפה, השוכנת בלב הקריות בעמק זבולון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקריית שמואל (חיפה) · ראה עוד »

קריית חיים

קריית חיים היא רובע ושכונה בפאתי חיפה, הממוקמת בלב הקריות שבעמק זבולון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקריית חיים · ראה עוד »

קשת 12

קשת 12 (נקרא גם ערוץ 12) הוא ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי של שידורי קשת בע"מ, קבוצת תקשורת הכוללת גם את הזרוע הבינלאומית קשת אינטרנשיונל ואת הזרוע הדיגיטלית mako. עם עליית ערוץ 2 המסחרי, ב-4 בנובמבר 1993, נמנתה "קשת" יחד עם שתי זכייניות נוספות, "רשת" ו"טלעד". בעקבות פיצול ערוץ 2, ערוץ "קשת 12" הושק ב-1 בנובמבר 2017, והחל מינואר 2019 משדר באופן בלעדי את תוכני חברת החדשות של ערוץ 2 לשעבר, הנקראת היום חדשות 12. בערוץ משודרות תוכניות טלוויזיה מסוגות שונות, בהן ריאליטי, סאטירה, סדרות דרמה וקומדיה, ותוכניות בידור ומגזין. בין התוכניות המזוהות עם הערוץ: "עובדה", "ארץ נהדרת", "נינג'ה ישראל", "הכוכב הבא", "מאסטר שף", "בשבילה גיבורים עפים", "צומת מילר", "חתונה ממבט ראשון", "אופירה וברקוביץ", "חדשות הבוקר", "ערב טוב עם גיא פינס", "אנשים", "יצאת צדיק", "המתחזים", "מועדון לילה", "MKR המטבח המנצח", "כפולים" ועוד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקשת 12 · ראה עוד »

קטיעה

קטיעה היא הסרה של איבר או חלק מאיבר מהגוף.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקטיעה · ראה עוד »

קבר רבי נחמן מברסלב

קבר רבי נחמן מברסלב (מכונה בקרב חסידי ברסלב "הציון הקדוש") נמצא בעיר אוּמַן שבאוקראינה ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאוהדים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקבר רבי נחמן מברסלב · ראה עוד »

קבר יוסף

"קבר יוסף", ציורו של דייוויד רוברטס, 1839 חצר קבר יוסף ועץ התות טרם גדיעתו לפני 1996 החצר ב-2014. עץ התות איננו קבר יוסף (בערבית: قبر يوسف) הוא ציון קבר המיוחס, על פי המסורת היהודית ומסורות נוספות, לקברו של יוסף, בנו של יעקב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקבר יוסף · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קבוצת ה-131

קבוצת ה־131 היא קבוצת ילדים יהודים מקובנה, שבליטא, שהובלו בין מספר מחנות ריכוז גרמניים במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקבוצת ה-131 · ראה עוד »

קבוצת הר כנרת

אוהלי הראשונים בהר כנרת, 1920 צולם על ידי יואל ולבה קבוצת הר כנרת הייתה קבוצת התיישבות במעלה רכס פוריה, מצפון מערב למושבת כנרת וכק"מ אחד מזרחית ליישוב פוריה עילית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקבוצת הר כנרת · ראה עוד »

קדושתא

קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקדושתא · ראה עוד »

קדושה אחת

קדושה אחת הוא כינוי למחלוקת הלכתית בתלמוד, אודות שני ימים של שבת, ראש השנה, וחגים אחרים האם הם נחשבים לקדושה אחת וכיום אחד ארוך, או לשתי קדושות נפרדות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקדושה אחת · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקדיש · ראה עוד »

קהילת יהודי מוהילב

קהילת יהודי מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў; ברוסית: Могилёв; ביידיש: מאָלעוו, מאהילוב, מאגילאב, מאָהליב; לעיתים נכתבת גם בעברית מוגילב, מוגילוב, מוהילוב, מוהיליוב, מהילב) נוסדה בעיר מוהילב שבבלארוס, במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי מוהילב · ראה עוד »

קהילת יהודי מיינץ

Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »

קהילת יהודי סטולין

אספת עם ציונית בסטולין ביום פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים. ברקע- בית הכנסת הגדול בסטולין יהודים בעיירה סטולין, 1929 בית הכנסת הגדול בסטולין, 1947 בעיירה סטולין (stoiyn), בעבר בפולין וכיום בבלארוס על גבול אוקראינה, התקיימה קהילה יהודית גדולה מהמאה ה-17 ועד להשמדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי סטולין · ראה עוד »

קהילת יהודי פשבורסק

בעיירה פשבורסק, שבמזרח פולין, התקיימה קהילה יהודית קטנה מראשית המאה ה-16, שהושמדה כולה בזמן השואה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי פשבורסק · ראה עוד »

קהילת יהודי קובנה

בית כנסת בקובנה בית הכנסת ברחוב זמנהוף 7 קהילת יהודי קובנה היא הקהילה היהודית בעיר קובנה בליטא.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי קובנה · ראה עוד »

קהילת יהודי קייב

קהילה יהודית בקייב התקיימה בהפוגות מאז המאה השמינית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי קייב · ראה עוד »

קהילת יהודי שפייר

שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »

קהילת יהודי זלצבורג

בית הכנסת בזלצבורג בעיר זלצבורג (בגרמנית: Salzburg; בבווארית: Soizburg), בירת מדינת זלצבורג באוסטריה, קיימת קהילה יהודית מהגדולות באוסטריה, שראשיתה מימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי זלצבורג · ראה עוד »

קהילת יהודי ברלין

בית הכנסת החדש, בברלין-Neue Synagoge ב-1865 יהודים חיו בברלין ובסביבתה כבר מהימים שהעיר הוקמה במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי ברלין · ראה עוד »

קהילת יהודי ברודי

קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »

קהילת יהודי גורליצה

מצבת זיכרון לקהילת גורליצה בבית העלמין בחולון גורליצה (בפולנית: Gorlice) היא עיר בדרום פולין, במחוז פולין קטן (Małopolska), בעבר נכללה באזור גליציה המערבית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי גורליצה · ראה עוד »

קהילת יהודי כפר אטגה

קהילת יהודי אטגה פעלה בכפר אטגה (Ataye) הממוקם באתיופיה בנפת דמביה שבמחוז צפון גונדר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקהילת יהודי כפר אטגה · ראה עוד »

קומיקסבא

קומיקסבא היא סדרת ספרי קומיקס לילדים שנכתבה על ידי הסופר החרדי מאיר למברסקי בשם העט מ.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקומיקסבא · ראה עוד »

קונסטנטינוב לודזקי

קונסטנטינוב לודזקי (בפולנית: Konstantynów Łódzki) היא עיר קטנה במחוז פביאניצה שבפרובינציית לודז' בפולין, ממערב ללודז', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקונסטנטינוב לודזקי · ראה עוד »

קונטרס מגנצא

קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקונטרס מגנצא · ראה עוד »

קונטרס הביאורים

קונטרס הביאוריםקונטרס הביאורים הוא ספר מערכות הלכתיות למדניות, אשר נאמרו כשיעורים על ידי הרב משה שמואל שפירא בישיבת באר יעקב על המסכתות הנלמדות בעולם הישיבות, וכהגדרתו בשער הספר "שיעורי הלכה שנאמרו בישיבה".

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקונטרס הביאורים · ראה עוד »

קופת חולים מאוחדת

בניין קופת חולים מאוחדת ברחוב יפו בירושלים קופת חולים מאוחדת היא קופת החולים השלישית בגודלה בישראל, המשרתת יותר ממיליון לקוחות בכל הארץ, מכל המגזרים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקופת חולים מאוחדת · ראה עוד »

קופל גורבין

קופל גורבין (28 בדצמבר 1923 - 18 באפריל 1990) היה אמן שטיחי קיר, צייר וגרפיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקופל גורבין · ראה עוד »

קורט טוכלר

ד"ר קוּרט טוּכלֶר (בגרמנית: Kurt Tuchler; 11 בדצמבר 1894 – 23 בנובמבר 1978) היה משפטן ושופט יהודי גרמני, ממנהיגי ציוני גרמניה ועסקן ציבור, ממייסדי ומנהיגי תנועת הנוער היהודי הגרמנית בלאוּ וייס (Blau Weiss; גרמנית: כחול-לבן).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקורט טוכלר · ראה עוד »

קורח

קֹרַח בן יצהר הוא דמות מקראית שחלק על דרך הנהגתם של משה ואהרון, ונענש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקורח · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן מוסף

קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקורבן מוסף · ראה עוד »

קורבן עולה

קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקורבן עולה · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

קודו גמלוני

קודו גמלוני (שם מדעי: Tragelaphus strepsiceros; מכונה גם בפשטות קודו) הוא מין אנטילופה גדולה בסוג קודו, החיה ביבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקודו גמלוני · ראה עוד »

קישוט מרכז השולחן

פסל דקורטיבי. הקישוט המרכזי הוא פריט דקורטיבי, בדרך-כלל פונקציונלי בלבד ואינו מהווה חלק מן הארוחה, המונח במרכז שולחן הסעודה, כחלק מעריכת השולחן, ומטרתו להוסיף אווירה, עניין, הדר ונוי לסעודה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקישוט מרכז השולחן · ראה עוד »

קיטל

קיטל קיטל ("גלימה" ביידיש) או "סַרְגֶנֶס" (ביידיש מערבית) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקיטל · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקיבוץ · ראה עוד »

קיבוץ (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקיבוץ (פירושונים) · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וקידוש · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורמב"ן · ראה עוד »

רמי קלינשטיין קרן פלס

רמי קלינשטיין קרן פלס הוא אלבומם המשותף של הזמרים קרן פלס ורמי קלינשטיין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורמי קלינשטיין קרן פלס · ראה עוד »

רמי קלינשטיין קרן פלס ההופעה

רמי קלינשטיין קרן פלס ההופעה | היכל התרבות - קיסריה 2016 הוא אלבום ההופעה המשותף של הזמרים קרן פלס ורמי קלינשטיין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורמי קלינשטיין קרן פלס ההופעה · ראה עוד »

ראש (מנהיג)

ראש הוא בעל התפקיד הבכיר בארגון מסוים, מנהיגו של ארגון זה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וראש (מנהיג) · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וראש השנה (פירושונים) · ראה עוד »

ראש השנה למלכים ולרגלים

ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »

ראשי שנים ביהדות

ארבעה ראשי שנים מציינים בהלכה את תחילת השנה בתחומים שונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וראשי שנים ביהדות · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וראשי תיבות · ראה עוד »

ראדום (עיר)

אנדרטה לזכר יהודי ראדום שנספו בשואה, בבית העלמין קריית שאול ראדום (בפולנית: Radom,; ביידיש: ראָדעם) היא עיר במרכז פולין, כ-100 ק"מ מדרום לוורשה, ובה 229,300 תושבים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וראדום (עיר) · ראה עוד »

רסאן עליאן

רסאן עליאן או ע'סאן עליאן (בערבית: غسان عليان; נולד ב-21 במרץ 1972) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המשמש מתאם פעולות הממשלה בשטחים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורסאן עליאן · ראה עוד »

רעה בשבטך

הפיוט "רעה בשבטך" במחזור קטלוני מהמאה ה-14. הסטרופה האחרונה חסרה בכתב יד זה ובאחרים. רעה בשבטך הוא פיוט פתיחה לנשמת (מחרך) לשחרית של ראש השנה שחיבר רבי משה אבן עזרא, הנאמר בקהילות הספרדים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורעה בשבטך · ראה עוד »

רפאל בנימין לוין

הרב רפאל בנימין לוין (י"א בכסלו תרפ"ה, 8 בדצמבר 1924 - ו' באייר תשס"ב, 18 באפריל 2002) היה רב מרכז ירושלים ודיין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים, מנהל רוחני של ישיבת בית אריה, ורב בית הכנסת זהרי חמה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורפאל בנימין לוין · ראה עוד »

רפאל יוסף חזן

הרב רפאל יוסף חזן (מכונה היר"ח או החק"ל; ה'תק"א, 1741 – 31 באוקטובר 1820, כ"ג בחשוון ה'תקפ"א) היה פוסק הלכה, מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורפאל יוסף חזן · ראה עוד »

רחל פיגנברג אמרי

רחל פיגנברג אמרי (12 בספטמבר 1885, לובן, מחוז מינסק בבלארוס – 5 ביוני 1972, גדרה) הייתה סופרת, מתרגמת, עיתונאית, ומורה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורחל פיגנברג אמרי · ראה עוד »

רחובות הנהר

רחובות הנהר הוא סידור תפילה על פי שיטת רבי שלום שרעבי (הרש"ש).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורחובות הנהר · ראה עוד »

רב חננאל

חצר ציונו של רב חננאל יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב חננאל היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב, אך למד גם אצל רבה בר בר חנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורב חננאל · ראה עוד »

רב המנונא סבא (זוהר)

רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן, מכונה גם רב המנונא סבא קדמאה - הקדמון) על פי ספר הזוהר, היה חכם ארצישראלי בדור השלישי לתנאים, בסוף תקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורב המנונא סבא (זוהר) · ראה עוד »

רבה בר אבוה

רבה בר אבוה היה אמורא בבלי בדור השני לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורבה בר אבוה · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

רבי אבא מקרטיגנא

רבי אבא מקרטיגנא (או מקרתיגנא, קרתיגניא) היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי מן העיר קרטיגנין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורבי אבא מקרטיגנא · ראה עוד »

רבי אבהו

רבי אבהו היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השלישי (סוף המאה ה-3 - תחילת המאה ה-4).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורבי אבהו · ראה עוד »

רבי שמעון שזורי

רבי שמעון שזורי היה תנא בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורבי שמעון שזורי · ראה עוד »

רבי כרוספדאי

רבי כרוספדאי היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי, בנו של רבי שבתאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורבי כרוספדאי · ראה עוד »

רבי יצחק מגדלאה

רבי יצחק מגדלאה (ידוע גם בכינוי מגדליה או מגדלים) היה אמורא ארצישראלי מהדור הראשון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורבי יצחק מגדלאה · ראה עוד »

רבי יצחק דמן קרטיגנין

לפי גרסת ש"ס וילנא לתלמוד הבבלי, רבי יצחק דמן קרטיגנין היה אמורא תושב קרטיגנין המוזכר בתלמוד פעם אחת בלבד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורבי יצחק דמן קרטיגנין · ראה עוד »

רבי ירמיה

רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורבי ירמיה · ראה עוד »

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »

רותם אבוהב

רותם אַבּוּהַב (נולדה ב-18 באוגוסט 1976) היא שחקנית, קומיקאית, סטנדאפיסטית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורותם אבוהב · ראה עוד »

רוז'ינוי

רוֹזִ'ינוֹי (בבלארוסית: Ружаны, "רוּזַ'אנִי"; בפולנית: Różana, "רוּזַ'נַה"; ביידיש: ראָזשינאָי; מקובלים גם השמות Ражана, "רַזַ'נַה", וכן Ражаная, "רַזַ'נַיַה") היא עיירה קטנה השוכנת לגדות הנהר רוז'נקה, בנפת פרוז'ני שבמחוז ברסט שבמערב בלארוס.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורוז'ינוי · ראה עוד »

רוברט מריל

רוברט מריל (באנגלית: Robert Merrill; 4 ביוני 1917 - 23 באוקטובר 2004) היה בריטון אופראי יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורוברט מריל · ראה עוד »

רימון מצוי

רימון מצוי (שם מדעי: Punica granatum) הוא מין עץ תרבות קטן או שיח בעל גזעים אחדים, ענף מאוד, נשיר ונושא פרי ייחודי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ורימון מצוי · ראה עוד »

שמעון משה דיסקין (לכוביץ')

הרב שמעון משה דיסקין (ט"ו באדר תרל"ב, 1872 - א' בתשרי תרצ"א, 1930) היה רבה של לכוביץ'.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמעון משה דיסקין (לכוביץ') · ראה עוד »

שמעון צבי הורוביץ

הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמעון צבי הורוביץ · ראה עוד »

שמעון בן יצחק

רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמעון בן יצחק · ראה עוד »

שמעון גרשון רוזנברג

הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 – 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסטמודרניים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמעון גרשון רוזנברג · ראה עוד »

שמעון דסברג

הרב שמעון דַסְבֶּרְג (דסברק) (Dasberg; תרס"ב, 1902 – י"א באדר תש"ה, 24 בפברואר 1945) היה רב ומחנך, ממנהיגי "המזרחי" בהולנד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמעון דסברג · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שמשון מורפורגו

"שמש צדקה" ספרו של רבי שמשון מורפורגו בשלושה כרכים הרב שמשון מוֹרְפּוּרְגוֹ (תמ"א - ט"ו בניסן ת"ק; 1681– אפריל 1740) היה מגדולי רבני איטליה, רב העיר אנקונה ומחבר ספר "שמש צדקה".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמשון מורפורגו · ראה עוד »

שמחת הרגלים

מצוות שמחת הרגלים (או שמחת יום טוב) מחייבת לשמוח בשלוש הרגלים, פסח שבועות וסוכות (ושמיני עצרת).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמחת הרגלים · ראה עוד »

שמחה שטטנר

הרב שמחה שטטנר (מכונה בפי תלמידיו: סבא) הוא נשיא מוסדות נחלת ישראל במגדל העמק הכוללים ישיבה גבוהה, ישיבה תיכונית, ואולפנה וראש הישיבה הגבוהה נחלת ישראל ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמחה שטטנר · ראה עוד »

שמואל זביטקובר

יוסף שמואל זְבִּיטְקוֹבֶר (בכתיב יידי: זביטקאָווער. לעיתים גם: זוֹננברג, או ברגסון; בפולנית: Szmul Jakubowicz (Sonnenberg) Zbytkower; נפטר בכ"ה בתשרי ה'תקס"א, 14 באוקטובר 1800) היה סוחר בעל הון יהודי-פולני במאה ה-18, עסקן ציבורי-כלכלי, ספק צבאי, תעשיין, פילנתרופ, שתדלן ופרנס ועד ארבע ארצות, מקורב לשלטונות ובעל קשרי סחר עם מלך פולין סטניסלאב פוניאטובסקי, וכן סוכן החצר של מלכי פרוסיה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמואל זביטקובר · ראה עוד »

שמואל ברזובסקי

רבי שמואל ברזובסקי (נולד בכ"ט באלול ה'תרצ"ו, 16 בספטמבר 1936) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמואל ברזובסקי · ראה עוד »

שמואל גיליס

שמואל גיליסתמונה להחלפה שמואל גיליס (ב' בניסן ה'תשי"ט, 10 באפריל 1959 - ח' בשבט ה'תשס"א, 1 בפברואר 2001) היה המטולוג בכיר בבית החולים הדסה עין כרם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמואל גיליס · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמיטת כספים

שמיטת כספים היא מצווה מהתורה האוסרת על המלווה לגבות חובות שהגיע מועד פירעונם אך לא נפרעו עד סוף שנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושמיטת כספים · ראה עוד »

שאול חנא קוק

שאול חנא קוק שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושאול חנא קוק · ראה עוד »

שם קלינברג

רבי שם קלינברג (בערך תר"ל, 1870 - כ"ח ניסן תש"ג, 1943) היה מקובל ושימש כאדמו"ר מזאלושיץ משושלת חסידות קומרנא.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושם קלינברג · ראה עוד »

שם בן ע"ב

טבלת שם בן עב מתוך '''קהלת יעקב''' למברג ה'תר"ל על פי הקבלה היהודית שם בן ע"ב הוא אחד משמותיו של אלוהים, ובחלק מהמקורות אף מוגדר כשם המפורש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושם בן ע"ב · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנת שמיטה · ראה עוד »

שנת זשג

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנת זשג · ראה עוד »

שנת זשה

שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנת זשה · ראה עוד »

שנת זחא

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנת זחא · ראה עוד »

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנת זחג · ראה עוד »

שנת הלימודים

שלט חוצות בהרצליה לקראת פתיחת שנת הלימודים 250px שנת הלימודים היא תקופה בשנה, במהלכה מתקיימים לימודים סדירים במוסדות חינוך שונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנת הלימודים · ראה עוד »

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנת היובל · ראה עוד »

שנה

שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנה · ראה עוד »

שנה ליטורגית

שנה ליטורגית הוא מונח הבא לתאר התנהלות על פי תאריכים המופיעים בלוח השנה, בהם יש הנחיות בדבר התנהגות דתית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנה ליטורגית · ראה עוד »

שנה טובה (שיר)

שָׁנָה טוֹבָה (ידוע גם במילותיו הראשונות: שָׁנָה הָלְכָה, שָׁנָה בָּאָה) הוא שיר ילדים עברי לראש השנה מאת המשורר הישראלי לוין קיפניס, שהלחין נחום נרדי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנה טובה (שיר) · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-21

שנות ה-80 של המאה ה-21 או שנות ה-2080 הוא עשור של לוח השנה הגרגוריאני שיחל ב-1 בינואר 2080 ויסתיים ב-31 בדצמבר 2089.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנות ה-80 של המאה ה-21 · ראה עוד »

שניאור זלמן גוראריה

הרב שניאור זלמן גוראריה (כ"ה בכסלו תרע"ב, 16 בדצמבר 1911 - א' בתשרי תשס"ד, 2004) היה חבר בהנהלות הוצאת ספרים קה"ת, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית ואגודת חסידי חב"ד העולמית, מייסד וחבר בוועד רבני ליובאוויטש הכללי וסמנכ"ל אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושניאור זלמן גוראריה · ראה עוד »

שנים עשר ירחים

שנים עשר יְרָחִים (בשמו המקורי: שיר החודשים), הידוע במילותיו הראשונות: בתשרי נתן הדקל (או בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד), הוא פזמון עברי שנכתב והולחן על ידי נעמי שמר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושנים עשר ירחים · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושער הכוונות · ראה עוד »

שערי צדיק

"שַׁעֲרֵי צַדִּיק" הוא שמה של סדרת ספרים המכילה את מכתביו של הרב גדליהו אהרן קניג, שנכתבו בין השנים 1960–1980.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושערי צדיק · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושערי חסד · ראה עוד »

שעועית מצויה

''Phaseolus vulgaris” שעועית מצויה (שם מדעי: Phaseolus Vulgaris) היא צמח חד-שנתי, מין בסוג שעועית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושעועית מצויה · ראה עוד »

שפרן

שפרן הוא שם משפחה עברי יהודי אשכנזי שמקורו נפוץ ביהדות אירופה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושפרן · ראה עוד »

שפל רוח

שפל רוח הוא פיוט מסוג "רשות לנשמת", שחיבר רבי שלמה אבן גבירול כהקדמה לתפילת נשמת כל חי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושפל רוח · ראה עוד »

שר שלום גאון

רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושר שלום גאון · ראה עוד »

שרפת התלמוד

שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושרפת התלמוד · ראה עוד »

שרתי לך ארצי

שרתי לך ארצי הייתה סדרת תוכניות זמר ובידור ישראלית ששודרה ברצף בשנים 1974–1976 בערוץ הראשון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושרתי לך ארצי · ראה עוד »

שרית חדד

שרית חדד (נולדה בשם שרה חוּדָדָטוֹב, ב-20 בספטמבר 1978) היא זמרת-יוצרת ומלחינה ישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושרית חדד · ראה עוד »

שלך, סנדרו

שלךָ, סנדרוֹ הוא רומן מכתבים אוטוביוגרפי מאת צבי ינאי, שיצא לאור בשנת 2006 בהוצאת כתר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושלך, סנדרו · ראה עוד »

שלמה אפרים מלונטשיץ

בית העלמין העתיק בפראג רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550 - ז' באדר ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושלמה אפרים מלונטשיץ · ראה עוד »

שלמה לוונשטיין

הרב שלמה לוונשטיין (נולד בשנת תשכ"ז, 1967) הוא דרשן חרדי ומחבר ספרי דרוש ומתוק האור על פרשת השבוע וחגי ישראל ומועדיו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושלמה לוונשטיין · ראה עוד »

שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »

שלמה בן שמשון

שלמה בן שמשון (1030~ - כ"ג באייר ד'תתנ"ו 24 במאי 1096) היה תלמיד חכם, מנהיג קהילת ורמייזא (וורמיש"א, או גרמייזא, שמה במקורות העבריים מימי הביניים של העיר וורמס) ומראשי המורים בישיבתה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושלמה בן שמשון · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושלמה גורן · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שלוחי חב"ד

התמונה המשותפת של שליחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015מדינות שלוחים, 2023 שלוחי חב"ד (ההגייה היא "שלוּחים", במלעיל) הוא כינוי לחסידי חב"ד שנשלחו למקומות שונים בעולם, כדי לחזק את היהודים השוהים במקום, לדאוג להם לצרכיהם, לחזק את הזהות היהודית ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושלוחי חב"ד · ראה עוד »

שב ואל תעשה

שב ואל תעשה הוא מושג המוזכר בתלמוד ובספרי הפוסקים, והפך נפוץ כביטוי גם בעברית החדשה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושב ואל תעשה · ראה עוד »

שבע דנחמתא

במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושבע דנחמתא · ראה עוד »

שבעה

ביהדות, לאחר קבורת נפטר, מחויבים קרוביו (הורים, ילדים, אחים ובני זוג) במנהגי אבלות במשך שבעה ימים מיום הקבורה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושבעה · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושבת · ראה עוד »

שבת בשבתו

לוגו שבת בשבתו משנת תשס"ה לוגו שבת בשבתו מחודש משנת תשנ"ד לוגו שבת בשבתו בשנה הראשונה להוצאתו שבת בשבתו הוא עלון שבת המיועד למגזר הציוני דתי, היוצא לאור על ידי מכון צומת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושבת בשבתו · ראה עוד »

שבתי פרנקל

שבתי פרנקל (13 באוגוסט 1909, כ"ו באב ה'תרס"ט – 30 בספטמבר 2000, א' בתשרי ה'תשס"א) היה נדבן והמו"ל של הוצאת שבתי פרנקל העוסקת בעיקר בהוצאה מוגהת וממופתחת של ספרי משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושבתי פרנקל · ראה עוד »

שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה

קבוצת חיילים שבויים מחיל החפרים. סטלאג VIII-B, שלזיה עילית, פולין חוגגים את חג החנוכה 1943. מתוך עזבונו של חיים גלובינסקי מפדויי השבי "במצר" - עיתון השבויים במחנות השבויים החפרים בפולין, שלזיה עילית. מתוך ארכיון לבון, תל אביב. הופקד על ידי יוסף אלמוגי מפדויי השבי ממוזער במהלך מלחמת איטליה–יוון צורפו לכוח המשלוח הבריטי ליוון כ-2,200 מתנדבים מהיישוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושבויי היישוב במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

שדרת אלרוב ממילא

שדרות ממילא על רקע העיר העתיקה מבט אל תוך השדרה שדרת אלרוב ממילא הוא מתחם מסחר ובילוי סמוך לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושדרת אלרוב ממילא · ראה עוד »

שואף כמו עבד

שואף כמו עבד הוא פיוט רשות לנשמת מאת רבי שלמה אבן גבירול, הנאמר בשחרית יומו הראשון של ראש השנה בקהילות הספרדים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושואף כמו עבד · ראה עוד »

שופר

מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושופר · ראה עוד »

שופר קודו

'''שופר קודו''' הידוע גם כ'''שופר תימני'''. שופר קודו (מכונה לעיתים בטעות שופר דישון), הוא כלי נשיפה שמקורו בקרני אנטילופת הקודו האפריקנית, אשר משמש באפריקה עד היום באופן מסורתי למטרות פולחן וכאמצעי איתות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושופר קודו · ראה עוד »

שופט כל הארץ

שופט כל הארץ הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שיועד במקורו ככל הנראה לתפילת שחרית של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושופט כל הארץ · ראה עוד »

שושנה ויג

שושנה ויג (באנגלית: Shoshana Vegh, נולדה ב־24 במרץ 1957) היא סופרת, משוררת, עורכת ועיתונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושושנה ויג · ראה עוד »

שי-לי ליפא

שי-לי ליפא שי-לי ליפא (נולדה ב-22 במאי 1974) היא מחברת ספרי בישול, מתכונאית (מפתחת מתכונים), עורכת קולינרית, יוצרת תוכן, מנחה ומגישת תוכניות בישול בטלוויזיה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושי-לי ליפא · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושיר של יום · ראה עוד »

שירות הביטחון הכללי

שירות הביטחון הכללי, מכונה בדרך כלל שַׁבַּ"כּ, או הַשַּׁבַּ"כּ (בראשית ימיו נקרא שִׁין-בֵּית, וכך הוא מכונה עד היום בכמה שפות זרות), הוא ארגון ביון ישראלי המהווה חלק חשוב מקהילת המודיעין הישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושירות הביטחון הכללי · ראה עוד »

שיטת הסוכך

'''שיטת הסוכך''' בעברונה בדרום הערבה '''שיטת הסוכך''' בעברונה בדרום הערבה שיטת הסוכך (שם מדעי: Acacia Tortilis; נקראת גם שיטה סוככנית; בערבית: סמרה, טלח) היא צמח מדבר קוצני הגדל כעץ או כשיח בהתאם לכמות המים הזמינים לו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושיטת הסוכך · ראה עוד »

שיח ירושלם

שִׂיחַ יְרוּשָׁלַ ִם הוא סידור תכלאל ומחזור תפילה בנוסח תימני בלדי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושיח ירושלם · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושיבת ציון · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ושיבולי הלקט · ראה עוד »

תמונת טוביה גרוסמן

התמונה עם הכיתוב השגוי כפי שפורסמה בניו יורק טיימס תמונתו של טוביה גרוסמן היא צילום עיתונות מה-29 בספטמבר 2000 המתעד את טוביה גרוסמן, תלמיד ישיבה יהודי אמריקאי, המדמם לאחר שהותקף על ידי פלסטינים ומולו שוטר ישראלי מניף אלה בניסיון להרתיע את התוקפים הפלסטינים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותמונת טוביה גרוסמן · ראה עוד »

תאוריות הקשר על פיגועי 11 בספטמבר

מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001 הועמדו מגוון תאוריות קשר נגד הגרסה הרשמית של אירועי אותו היום.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותאוריות הקשר על פיגועי 11 בספטמבר · ראה עוד »

תאיר קמינר

תאיר קמינר (נולדה ב-29 בספטמבר 1996) היא סרבנית מצפון ישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותאיר קמינר · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותענית · ראה עוד »

תפוח

האני-קריספ תַּפּוּחַ תַּרְבּוּתִי (מכונה גם תפוח-עץ או בקיצור תפוח, שם מדעי: Malus domestica) הוא מין של עץ פרי נשיר במשפחת הוורדיים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפוח · ראה עוד »

תפוח (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפוח (פירושונים) · ראה עוד »

תפוח בדבש

טבילה של תפוח בדבש היא מנהג יהודי שמקורו ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפוח בדבש · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת אבינו מלכנו

ימים הנוראים פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתינו" "אבינו מלכנו שמע קולנו" גרסת התנועה ליהדות מתקדמת, ישראל, מלחין: מקס ינובסקי. הקלטה חיה בתפילת שחרית של יום כפור בהיברו יוניון קולג'- מכון למדעי היהדות, ירושלים, תשס"ה. סולנית: תלמידת חזנות ג'ניפר שטראוס-קליין ומקהלת תלמידי החזנות של הקולג'. מנצח: ד"ר ג'יי שיר, פסנתרן: גרגורי שיפרין. מאוסף ספריית השמע והמוזיקה על שם בלה והרי ווקסנר. "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה יהודית הכוללת כארבעים בקשות ותחינות, אשר כולן פותחות בפנייה אל האל במילים "אבינו מלכנו".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפילת אבינו מלכנו · ראה עוד »

תפילת תשע

תפילת תשע היא שמה של תפילת העמידה - הכוללת תשע ברכות, הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה, ומבוססת על תפילת שבע.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפילת תשע · ראה עוד »

תפילת חנה

חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה' על הולדת בנה, שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפילת חנה · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפילת העמידה · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפילה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותפילות ראש השנה · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותקיעת שופר · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותשרי · ראה עוד »

תשליך

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי תשליך הוא טקס תפילה יהודי לראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותשליך · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותלת דפורענותא · ראה עוד »

תחנת גשר אם המושבות

תחנת גשר אם המושבות היא התחנה התת-קרקעית המזרחית ביותר מתוך עשר התחנות התת-קרקעיות לאורך הקו האדום של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, ונמצאת בסמוך למחלף אם המושבות, בדרך המקבילה לצדו המערבי של כביש 4.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותחנת גשר אם המושבות · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותחנון · ראה עוד »

תחבורה לילית

בתוך רכבת לילה מגלאזגו ללונדון. תחבורה לילית היא שם כולל לאמצעי תחבורה ציבורית הפועלת מחצות ועד לזריחה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותחבורה לילית · ראה עוד »

תחילת שנה חדשה

זורואסטרית, שמצוין עד היום בתרבויות שונות ברחבי אסיה בכל חלקי העולם מקובל לציין תחילת שנה חדשה בחג או ביום שמחה, בהתאם למועד תחילת השנה בתרבות או בדת המקומית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותחילת שנה חדשה · ראה עוד »

תדיר ושאינו תדיר

תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם (או כל התדיר מחבירו קודם את חבירו) הוא כלל בהלכה הקובע כי קיום מצווה שכיחה יותר, קודם לקיום מצווה שכיחה פחות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותדיר ושאינו תדיר · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותהילים · ראה עוד »

תהילים מ"א

תהילים מ"א הוא המזמור הארבעים ואחד בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-40) ועוסק בתפילה להגנה מפני אויבים ובתודה על ההצלה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותהילים מ"א · ראה עוד »

תהילים מ"ז

'''תהלים מ"ז''' בתרגום התנ"ך של לותר (המאה ה-16) תהילים מ"ז הוא המזמור ה-47 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותהילים מ"ז · ראה עוד »

תהילים ס"ט

תהילים ס"ט הוא המזמור ה-69 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותהילים ס"ט · ראה עוד »

תהילים צ"ז

תהילים צ"ז הוא המזמור התשעים ושבעה בתהילים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותהילים צ"ז · ראה עוד »

תהילים צ"ח

תהילים צ"ח הוא המזמור ה-98 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-97 במספר).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותהילים צ"ח · ראה עוד »

תהילים ק"נ

תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותהילים ק"נ · ראה עוד »

תהילים כ"ט

"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא המשפט הפותח בספר תהילים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לה'.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותהילים כ"ט · ראה עוד »

תהילים כ"ד

תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותהילים כ"ד · ראה עוד »

תכריכים

תכריכי נפטר רואים את המכנס חולצה והבגד ששמים על הפנים תכריכים הם הלבוש שבו מלבישים את המת כשמכינים אותו לקבורה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותכריכים · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

למנצח לבני קרח מזמור

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ולמנצח לבני קרח מזמור · ראה עוד »

לא אד"ו ראש

לא אד"ו ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א', ד', ו' בהתאמה).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ולא אד"ו ראש · ראה עוד »

לאל עורך דין

לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין הוא פיוט הנאמר בקהילות האשכנזים בראש השנה וביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ולאל עורך דין · ראה עוד »

לאופולד פון מילדנשטיין

לאופולד פון מילדנשטיין (בגרמנית: Leopold von Mildenstein) (30 בנובמבר 1902 – נובמבר 1968) היה המפקד הראשון של המחלקה היהודית באס דה, שירות הביטחון של המפלגה הנאצית והאס אס, שבראשית תקופת השלטון הנאצי בגרמניה תמך בכוונות הציונות ליישב את היהודים בארץ ישראל, למד עברית ועל היהדות והתנגד לאנטישמיות הגסה של עיתון המפלגה הנאצית, דר שטירמר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ולאופולד פון מילדנשטיין · ראה עוד »

לנצוט

לַנְצוּט (בפולנית: Łańcut, בגרמנית: Landshut, ביידיש: לאנצהוּט) היא עיר בדרום-מזרח פולין, בירת מחוז לנצוט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ולנצוט · ראה עוד »

לקט ישראל

שגריר ארצות הברית בישראל טום ניידס מסייע בעמותה אריזת מזון לנזקקים לכבוד ראש השנה ה'תשפ"ג (2022) לקט ישראל הוא בנק המזון הגדול בישראל אשר הוקם בשנת 2003 והוא בין הארגונים היחידים העוסקים בהצלת מזון בלבד, למען הזקוקים לו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ולקט ישראל · ראה עוד »

לחם משנה

שתי חלות לשבת מכוסות במפית. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא חיוב לברך על שני כיכרות לחם או חלות בכל אחת מסעודות שבת או יום טוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ולחם משנה · ראה עוד »

לואיק ללום

לואיק ללום הוא לוחם טאקוונדו ישראלי בעבר, מחזיק במדליית ארד מאליפות אירופה (1998).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ולואיק ללום · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

ליפא גלנץ

עטיפת האלבום '''להודות לך''' ליפא גלנץ (נולד ב-1975) הוא חזן ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וליפא גלנץ · ראה עוד »

ליפנו

ליפנו (בפולנית: Lipno) היא עיירה בפרובינציית קויאוויה-פומרניה במרכז פולין, כ-20 ק"מ צפונית לעיר וְלוֹצְלָאוֶוק וכ-40 ק"מ דרומית-מזרחית לטוֹרוּן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וליפנו · ראה עוד »

ליקוטי מוהר"ן

ליקוטי מוהר"ן הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וליקוטי מוהר"ן · ראה עוד »

ליל טבילה

ליל טבילה (ידוע גם בר"ת ל"ט) הוא כינוי ללילה שבו אישה טובלת לאחר שהייתה טמאה נידה ונאסרה בכל קירבה גופנית ויחסי אישות עם בעלה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וליל טבילה · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »

ט' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וט' באלול · ראה עוד »

טנזיה

טנזיה הוא מאכל המזוהה עם המטבח המרוקאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וטנזיה · ראה עוד »

טרור אבנים פלסטיני

מחבלים מיידים אבנים באמצעות קלע בבלעין, 2011 טרור אבנים פלסטיני היא פעולת טרור נפוצה של מחבלים פלסטינים המיידים אבנים על אנשים או על כלי רכב ישראלים בכבישי יהודה ושומרון או בשטחי ישראל, במטרה לפגוע בהם על ידי פציעה מהאבן או גרימת תאונת דרכים, במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וטרור אבנים פלסטיני · ראה עוד »

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וטל חיים · ראה עוד »

טבח סברה ושתילה

טבח סברה ושתילה היה טבח שערכו אנשי הפלנגות הנוצריות במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, בין 16 בספטמבר ל-18 בספטמבר 1982, במאות מתושבי מחנות הפליטים הפלסטינים סברה ושתילה שבמערב ביירות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וטבח סברה ושתילה · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טורונטו

טורונטו (באנגלית: Toronto) היא עיר הבירה של פרובינציית אונטריו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וטורונטו · ראה עוד »

טובה גולדברג

טובה גולדברג (31 ביולי 1930 – 24 בספטמבר 2006) הייתה קשרית מטעם הגדנ"ע בירושלים הנצורה בימי מלחמת העצמאות, ובמהלך פעילותה נפצעה ואיבדה את ידה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וטובה גולדברג · ראה עוד »

טימישוארה

טִימִישׁוֹאָרָה (ברומנית:, אלפבית פונטי בינלאומי:; ביידיש טעמעשוואר, בגרמנית: Temeschburg או Temeschwar; בהונגרית: Temesvár; בסרבית: Temišvar או Темишвар) היא עיר במערב רומניה, הבירה בפועל (בעבר גם הבירה רשמית) של האזור באנאט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וטימישוארה · ראה עוד »

טייגלעך

טייגלעך רותחים בדבש טייגלעך (או טייגלאך, מיידיש: "בצק קטן") הוא מאכל מתוק המשתייך למטבח היהודי האשכנזי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וטייגלעך · ראה עוד »

ז' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וז' בתשרי · ראה עוד »

ז'ביב נואה

ז'ביב נואה (גם שקדים וצימוקים מסוכרים בערבית: اللوز والزبيب) הוא מאכל מרוקאי שנהוג להכינו בראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וז'ביב נואה · ראה עוד »

זאב ספיר

זאב ספיר (1900 - 26 במרץ 1984) היה יזם, ממקימי ממגורות התבואה בחיפה ויוזם הקמת מלון "מרפא" באל-חמה, היום חמת גדר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וזאב ספיר · ראה עוד »

זאב דב סלונים

הרב זאב דב סלונים (כ"א בתמוז ה'תרצ"ד, 4 ביולי 1934 - י"ד בטבת ה'תשע"ח, 1 בינואר 2018) היה רב מרכז ירושלים, חבר בית דין רבני חב"ד בישראל, מחבר ספרים ויזם הדפסת ספר החת"ת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וזאב דב סלונים · ראה עוד »

זאב וולף קיציס

רבי זאב וולף קִיצֶיס (ביידיש: קיצעס; נולד 1695–י"ב בחשוון תקמ"ט, 1788.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וזאב וולף קיציס · ראה עוד »

זנגביל - מרכז קהילתי לצמחונות

לוגו של זנגביל זנגביל (הנקרא באנגלית: Ginger) הוא מרכז קהילתי ירושלמי המופעל על ידי האיגוד היהודי הבינלאומי לצמחונות ועוסק בנושאים הקשורים לצמחונות, טבעונות, זכויות בעלי חיים ואיכות הסביבה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וזנגביל - מרכז קהילתי לצמחונות · ראה עוד »

זריעה מוקדמת

זריעה מוקדמת היא זריעה הנעשית לפני עונת-הזריעה הרגילה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וזריעה מוקדמת · ראה עוד »

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וזלמן שזר · ראה עוד »

זהו זה!

זהו זה! היא תוכנית בידור וקומדיה ישראלית ששודרה בערוץ הראשון בשנים 1978–1993 (בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית), ובערוץ 2 בשנים 1993–1998 (תחילה במסגרת הזמן שהוקצה בו לטלוויזיה החינוכית ומאוחר יותר כתוכנית בידור מרכזית של הזכיינית רשת).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וזהו זה! · ראה עוד »

זכריה יוסף רוזנפלד

תמונתו המוכרת היחידה של הרב יוסף זכריה רוזנפלדתמונה להחלפה הרב זכריה יוסף רוזנפלד (באנגלית: Zacharya Yosef Rosenfeld או Zechariah Joseph Rosenfeld; ~1846 – ראש השנה, א' בתשרי ה'תרע"ו, 9 בספטמבר 1915) היה רב אוקראיני-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וזכריה יוסף רוזנפלד · ראה עוד »

זכור ברית אברהם

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק הוא פתיחה של כמה וכמה פזמוני סליחות בקהילות אירופה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וזכור ברית אברהם · ראה עוד »

ח' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וח' בתשרי · ראה עוד »

חן אהרוני

חן אהרוני (נולד ב-12 באפריל 1990 בחולון, ישראל) הוא זמר, מוזיקאי ומנחה טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחן אהרוני · ראה עוד »

חננאל דה פוליניו

חננאל דה פוליניו (באיטלקית: Hananel da Foligno) (סביבות 1505 - פברואר 1556) היה יהודי מומר שהמיר את דתו במאה ה-16 ונקרא לאחר ההמרה אלסנדרו פראנצ'סקי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחננאל דה פוליניו · ראה עוד »

חנינא שיף

חנינא שיף (י"ט בניסן תרפ"ט, 29 באפריל 1929 - י"ח בטבת תשס"ח, 27 בדצמבר 2007) היה עסקן ציבורי ומשמש בקודש של ארבעה אדמו"רי גור, ויו"ר עמותת עלי שיח.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחנינא שיף · ראה עוד »

חסימת אגיוס דמטריוס

בשנת 1978 ארגון הפת"ח בסיוע סורי הכין את אניית התופת אגיוס דמטריוס במטרה לבצע מגה פיגוע.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחסימת אגיוס דמטריוס · ראה עוד »

חסידות פיטסבורג

חסידות פיטסבורג, היא חצר חסידית, ענף מחסידות נדבורנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחסידות פיטסבורג · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות קופיטשניץ

חסידות קופיטשניץ (בכתיב יידי: קאפיטשיניץ) היא חצר חסידית ממשפחת חסידויות בית אפטא-זינקוב ורוז'ין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחסידות קופיטשניץ · ראה עוד »

חסידות תולדות אהרן

הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחסידות תולדות אהרן · ראה עוד »

חסידות לעלוב

חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחסידות לעלוב · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות ברסלב

בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים קבר הרשב"י חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחסידות ברסלב · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחסידות גור · ראה עוד »

חצב מצוי

חָצָב מָצוּי (שם מדעי: Drimia aphylla (Forssk.) J. C. Manning & Goldblatt) הוא צמח ים-תיכוני, רעיל ובעל בצל (גאופיט) ממשפחת האספרגיים (בעבר שויך למשפחת השושניים) הנפוץ כצמח בר ברוב חלקי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחצב מצוי · ראה עוד »

חצוצרות הכסף

העתק התבליט המופיע בשער טיטוס בו נראים שתי חצוצרות חצוצרות כסף הן זוג כלי תרועה, אשר על פי המסורת היהודית נעשו תחילה בידי משה, בעת מסע הנדודים של עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחצוצרות הכסף · ראה עוד »

חקיקה דתית בישראל

שורשיהם של אחדים מחוקי מדינת ישראל נעוצים בהלכה היהודית, ובנושאי נישואים וגירושים החוק מפנה לבתי הדין הדתיים של הדתות השונות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחקיקה דתית בישראל · ראה עוד »

חלם

חֶלְם (בפולנית: Chełm,; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm; ביידיש: כעלם שנהגה כבעברית: חֶלְם) היא עיר במזרח פולין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחלם · ראה עוד »

חלה

חלה עם שומשום פרג חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחלה · ראה עוד »

חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים

חטיבה 188 היא חטיבת שריון סדירה של צה"ל, שמילאה תפקיד משמעותי במסגרת המערכה בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים, במיוחד בשלב הפתיחה של המלחמה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

חטיבה 7

סיכת לוחם שריון ("צפרגול") עם רקע ירוק (8 חודשים בפלוגה מבצעית) וסיכת חובש משה דיין, יגאל ידין ויוסף איתן בעת טקס שנתיים לחטיבה 7, מאוספי הספרייה הלאומית טנקי מרכבה סימן 4מ של חטיבה 7 באימון ההסבה חטיבה 7, המכונה גם "עוצבת סער מגולן", היא חטיבת שריון סדירה, הנמצאת תחת פיקודה של אוגדה 36 ("עוצבת געש") בפיקוד הצפון של צבא ההגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחטיבה 7 · ראה עוד »

חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים

חטיבה 7 היא חטיבת שריון סדירה, שלחמה ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים, משעות הלחימה הראשונות ועד להפסקת האש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

חזנות

"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחזנות · ראה עוד »

חזה בקר

חזה בקר או בריסקט הוא נתח בשר מהחזה או מהחזה התחתון של בקר בוגר או עגל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחזה בקר · ראה עוד »

חבלים

חבלים הוא רומן אוטוביוגרפי מאת חיים באר, שיצא לאור בשנת 1998 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחבלים · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחג · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגים ציבוריים בישראל

החגים הציבוריים בישראל הם החגים הלאומיים שמוכרים רשמית בכנסת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחגים ציבוריים בישראל · ראה עוד »

חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל

גרסה חגיגית של מגילת העצמאות, שהוכנה לכבוד חגיגות הארבעים של מדינת ישראל מטס חיל האוויר יוצר את הספרה 40 במהלך חגיגות ה-40 למדינת ישראל השופטת מרים בן-פורת בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות ה-40 חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל התקיימו לכבוד יום העצמאות ה-40 למדינת ישראל שחל בתאריך ד' באייר ה'תשמ"ח - 21 באפריל 1988.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל · ראה עוד »

חוק איסור אפיית לילה

חוק איסור אפיית לילה נכלל בספר החוקים של מדינת ישראל משנת 1951 עד 1998 במסגרת דיני העבודה בישראל, ואסר אפייה מסחרית בשעות הלילה, משעה 22:00 ועד שעה 6:00, בנימוק שאפייה בלילה מזיקה לבריאות העובד, ויש לה השפעה רעה על כל אורח החיים של העובד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחוק איסור אפיית לילה · ראה עוד »

חורבן העולם באלף השביעי

על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחורבן העולם באלף השביעי · ראה עוד »

חיליק פרנק

יחיאל (חיליק) מאיר פרנק (נולד ב-כ"ז בכסלו ה'תשל"ח 7 בדצמבר 1977) הוא קלרניתן ישראלי, חסיד ברסלב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיליק פרנק · ראה עוד »

חיים מרדכי רולר

הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »

חיים אלחדיף

הרב חיים אהרן אלחדיף (ה'תר"ך, 1860 - כ"ב באדר ב' ה'תרפ"ז, 26 במרץ 1927) היה רב, שד"ר ועסקן ציבור בטבריה במפנה המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים אלחדיף · ראה עוד »

חיים אדלר (חזן)

חיים אדלר (נולד בכ"ג בתשרי ה'ת"ש, 6 באוקטובר 1939) הוא חזן ובעל תפילה הנחשב לאחד מגדולי חזני יהדות אשכנז בעולם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים אדלר (חזן) · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים צבי אהרנרייך

הרב חיים צבי אהרנרייך (עהרנרייך; ה'תרל"ה, 1875 - י"ח בכסלו ה'תרצ"ז, 1937) היה רב הונגרי, ראש ישיבה ומחבר תורני, רבה של מאד וראש הישיבה בעיירה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים צבי אהרנרייך · ראה עוד »

חיים רוסק

חיים (חיימקה) רוסק (6 בספטמבר 1937, סלוצק, בלארוס - 6 ביוני 1967, שייח' ג'ראח, ירושלים, ישראל) היה צנחן שעוטר בעיטור העוז על מעשה גבורה תוך חירוף נפש במהלך הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים רוסק · ראה עוד »

חיים שאול גריינימן

בביתו הרב חיים שאול גריינימן (א' בניסן תרפ"ו או ט"ו בטבת תרפ"ו, 16 במרץ 1926 – כ"א בניסן תשע"ה, 10 באפריל 2015) היה רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים שאול גריינימן · ראה עוד »

חיים ליברמן (רב)

רבי חיים הלוי ליברמן (ה'תר"ם, 1880 (לערך) – כ"ה באדר ה'תש"ב, 14 במרץ 1942) היה רב הקהילה היהודית ואדמו"ר בדוברה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים ליברמן (רב) · ראה עוד »

חיים טשרנוביץ

הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים הרצוג

חיים הֶרְצוֹג (17 בספטמבר 1918; י"א בתשרי ה'תרע"ט – 17 באפריל 1997; י' בניסן ה'תשנ"ז) היה איש צבא, פוליטיקאי, עורך דין וסופר ישראלי שכיהן כנשיאהּ השישי של מדינת ישראל בשנים 1983–1993.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים הרצוג · ראה עוד »

חיים וואלקין

הנער חיים וואלקין בן ה-8 חותם על מסמכי האזרחות. שער ה'ניו יורק טיימס', 1953 הרב חיים וואלקין (ד' בתשרי תש"ו, ספטמבר 1945 – י"ב בחשוון תשפ"ג, 6 בנובמבר 2022) היה המשגיח של הישיבות עטרת ישראל, ואור ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וחיים וואלקין · ראה עוד »

ב' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וב' בתשרי · ראה עוד »

ב' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וב' בטבת · ראה עוד »

בן ארזה

בן ארזה (או בן ארזא) היה הממונה על הצלצל והמנצח על נגינת הלויים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובן ארזה · ראה עוד »

בן-ציון מוצפי

הרב בן ציון מוצפי (נולד בכ"ג בניסן תש"ו, 24 באפריל 1946) הוא פוסק הלכה, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובן-ציון מוצפי · ראה עוד »

במקום הכי נמוך בתל אביב (שיר)

"במקום הכי נמוך בתל אביב" הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת הישראלית אסתר שמיר, מתוך אלבום הבכורה שלה אשר קרוי על שמו, במקום הכי נמוך בתל אביב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובמקום הכי נמוך בתל אביב (שיר) · ראה עוד »

באה מאהבה (שיר)

באה מאהבה הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת הישראלית יהודית רביץ, מתוך אלבום האולפן השישי שלה, בעל אותו השם, באה מאהבה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובאה מאהבה (שיר) · ראה עוד »

בנציון רסקין

בנציון (בן ציון) רסקין (ראַסקין; 1890 – 1 בספטמבר 1930) היה סופר יידיש ועברית ומתרגם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובנציון רסקין · ראה עוד »

בני בתירה

משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובני בתירה · ראה עוד »

בני ישראל (הודו)

כריכת הספר "ההיסטוריה של בני-ישראל מהודו" מאת חיים שמואל קהימקר, יצא בתל אביב בשנת 1937 בני-ישראל מהודו שנת 1838 (כנראה ממשפחת קמודן מוכאדם דיווקר, נשיאי הקהילה) משפחת טלקר: הסבא דניאל, הבן משה והנכד דניאל (שנת 1870 לערך) בני ישראל (במראטהית-יהודית: बेने इस्राएल, תעתיק: "בֶּנֶה ישראל") הוא כינויה של קהילה יהודית שהתקיימה במערב הודו לצד קהילת יהודי בגדאד ויהודי קוצ'ין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובני ישראל (הודו) · ראה עוד »

בנימין רבינוביץ' תאומים

הרב אלתר בנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ראש השנה תרס"א, 1900– ז' באלול תשל"ד, 24 באוגוסט 1974) היה חוקר ועורך תורני, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובנימין רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

בנימין ריבלין

רבי בנימין ריבלין (ריבלעס) משקלוב (תפ"ח 1727–1728 – תקע"ג 1812) היה תלמידו של הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובנימין ריבלין · ראה עוד »

בערי וובר

בערי וובר (נולד ב־1984) הוא זמר ומלחין חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובערי וובר · ראה עוד »

בעלי חיים בתנ"ך

התנ"ך עשיר באזכורים של נופי ארץ ישראל, הצומח והחי בה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובעלי חיים בתנ"ך · ראה עוד »

בראש השנה

"בראש השנה" הוא שיר לראש השנה שכתבה והלחינה נעמי שמר ב-1971 לכבוד ראש השנה תשל"ב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובראש השנה · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברט (חברה)

אובלטים מתוצרת ברט ברט (באנגלית: Barth) היא חברה פרטית ישראלית לייצור מזון, חברה-אחות לחברת שוקוטרייד המתמחה בייבוא והפצת ממתקים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברט (חברה) · ראה עוד »

ברזוב

ברזוב (באוקראינית: Березове, ברזובה; בפולנית: Berezów) הוא כפר במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, 45 ק"מ מצפון לרוקיטנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברזוב · ראה עוד »

ברוך פוזנר

ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברוך פוזנר · ראה עוד »

ברונו קרייסקי

קרייסקי (במעיל האפור, מרכיב משקפיים) בעת ביקורו בארצות הברית ברונו קרייסקי (בגרמנית: Bruno Kreisky; 22 בינואר 1911 – 29 ביולי 1990) היה פוליטיקאי יהודי סוציאל-דמוקרטי אוסטרי, קנצלר אוסטריה (1970–1983).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברונו קרייסקי · ראה עוד »

ברכת מחיה המתים

ברכת מחיה המתים היא ברכה שתיקנו חז"ל על הרואה את חברו החביב עליו, לאחר שעברו 12 חודשים מהפעם האחרונה שראה אותו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברכת מחיה המתים · ראה עוד »

ברכת קדושת השם

ברכת האל הקדוש או קדושת השם היא הברכה השלישית בתפילת העמידה, אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה האדרת קדושת האל והמלכתו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברכת קדושת השם · ראה עוד »

ברכת קדושת היום

"קדושת היום" היא הברכה האמצעית בתפילת שבע – תפילת העמידה של שבת ויום טוב, ותפילת מוסף של ראש חודש וחול המועד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברכת קדושת היום · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברכת שהחיינו · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת החודש

בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברכת החודש · ראה עוד »

ברכה (נימוס)

מצדיעים לבוש. ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציינים סוג של מערכת יחסים או סטטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וברכה (נימוס) · ראה עוד »

בשעה אחת

בשעה אחת הוא סיפור קצר בן י"ג פרקים, מאת ש"י עגנון, שנכלל בקובץ עיר ומלואה, שראה אור בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובשעה אחת · ראה עוד »

בת אהובת אל

בת אהובת אל הוא פיוט הנאמר בקהילות עדות המזרח במהלך חודש אלול וב' ימי ראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובת אהובת אל · ראה עוד »

בתים ושדות בתקופת היובל

לבתים ושדות בארץ ישראל בתקופה שהיובל נוהג, ישנם דינים מיוחדים בהלכה, הנוגעים לאפשרות המכירה וההקדשה שלהם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובתים ושדות בתקופת היובל · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובלבב ימים · ראה עוד »

בזין

בזין (בערבית: بازين) הוא מאכל לובי עמילני, העשוי מקמח שעורה או מקמח חיטה, מים, ביצים, תפוחי אדמה ומוגש בדרך כלל עם רוטב עגבניות ובשר כבש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובזין · ראה עוד »

בו ביום

בו ביום הוא כינוי בדברי חז"ל ליום שבו הורידו את רבן גמליאל מנשיאותו והעלו את רבי אלעזר בן עזריה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובו ביום · ראה עוד »

בולמאס

בולמאס הוא מאפה מסורתי מהמטבח של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובולמאס · ראה עוד »

בולו

בּוֹלוֹ (נקרא גם בּוּלוּ) הוא לחם מתוק ועגול במטבח היהודי ספרדי, הנאפה בדרך כלל על ידי יהודי איטליה, יהודי לוב, וחלק מיהודי תוניס (בעיקר בג'רבה) בין היתר, לרגל חגים כמו ראש השנה, בכניסה וצאת כיפור, בצאת הפסח ואירועים מיוחדים אחרים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובולו · ראה עוד »

בולי מועדים לשמחה

בולי מועדים לשמחה (שמאז שנת תשמ"ו–1985 נקראים בשם בולי מועדים) הם בולים שמנפיק השירות הבולאי לקראת ראש השנה, מדי שנה החל משנת 1948.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובולי מועדים לשמחה · ראה עוד »

בולי ישראל

צמודת גלופה של סדרת הבולים הראשונה של מדינת ישראל בשנת 1948 מגוון בולים בולי הדואר הראשונים של מדינת ישראל הונפקו ב-16 במאי 1948, כיומיים לאחר הכרזת העצמאות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובולי ישראל · ראה עוד »

בימה

בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובימה · ראה עוד »

ביני לנדאו

בנימין (ביני) לנדאו הוא זמר, כותב שירים, מלחין, מנגן ומעבד בתחום המוזיקה יהודית מקורית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וביני לנדאו · ראה עוד »

בית משותף (סדרת טלוויזיה)

בית משותף הוא שמה של מיני-סדרת טלוויזיה שהופקה עבור ערוץ הילדים בין השנים 2002 ל-2003.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית משותף (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

בית אלוהים (צ'ארלסטון)

ק"ק "בית אלוהים", צילום מ-2006. קהל קדוש בית אלוהים (באנגלית: Congregation Kahal Kadosh Beth Elohim או KKBE), הוא בית כנסת רפורמי בצ'ארלסטון, שקם ב-1749 כמניין מסורתי בנוסח הספרדים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית אלוהים (צ'ארלסטון) · ראה עוד »

בית חב"ד

לוגו המשמש רבים מבתי החב"ד בישראל שלט הכניסה לבית חב"ד בבנגקוק שבתאילנד שלט בכניסה לבית חב"ד בפושקר שבהודו מבנה בית חב"ד בלוס אנג'לס שבקליפורניה בארצות הברית, שתבניתו דומה למבנה מרכז חב"ד העולמי – 770 נשר בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית חב"ד · ראה עוד »

בית דוד

המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית דוד · ראה עוד »

בית דין של מעלה

ביהדות, בית דין של מעלה הוא מושג המייצג את ההתייחסות האלוהית הביקורתית לעניינים שונים ובכלל את הדין בו נידון העולם והאדם בידי שמיים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית דין של מעלה · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית המקדש · ראה עוד »

בית הקברות היהודי באושוויינצ'ים

בית הקברות היהודי באושוויינצ'ים (אושוויץ) (בפולנית: Cmentarz żydowski w Oświęcimiu באנגלית: Jewish Cemetery, Oświęcim), הוא בית קברות יהודי בפולין, שנהרס על ידי הנאצים במהלך כיבוש פולין בתקופת מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי פולין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הקברות היהודי באושוויינצ'ים · ראה עוד »

בית הכנסת (כתב עת)

בית הכנסת היה כתב עת שעסק במגוון רחב של נושאים הנוגעים לעולמם של בתי כנסת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת (כתב עת) · ראה עוד »

בית הכנסת מגן אברהם (הודו)

הבניין בית הכנסת מגן אברהם שבאחמדאבאד הוא בית כנסת היחידי הנמצא במדינת גוג'ראט שבהודו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת מגן אברהם (הודו) · ראה עוד »

בית הכנסת אלגריבה

בית הכנסת אלגריבה (בערבית: كنيس الغريبة; תעתיק מדויק: אלע'ריבה) הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת אלגריבה · ראה עוד »

בית הכנסת אבוהב

בית כנסת אבוהב הוא בית כנסת מהמאה ה-16 השוכן בלב העיר העתיקה של צפת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת אבוהב · ראה עוד »

בית הכנסת קהל ישן בסרייבו

בית הכנסת קהל ישן (בבוסנית: Stara Sinagoga וכן Il Kal Vježu, בלאדינו: Il Kal Viejo) הוא בית הכנסת הספרדי הראשון שהוקם עבור יהודי סרייבו, ופועל מ-1581.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת קהל ישן בסרייבו · ראה עוד »

בית הכנסת רייקה שטראסה

בית הכנסת רֶיְיקֶה שטראסה, או בית הכנסת ברחוב רֶיְיקֶה (בגרמנית: Rykestrasse Synagogue) הוא בית הכנסת הגדול בגרמניה, ממוקם בשכונת פרנצלאואר ברג ברובע פנקוב בברלין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת רייקה שטראסה · ראה עוד »

בית הכנסת של אובודה

בית הכנסת של אובודה (בהונגרית: Óbudai zsinagóga) ממוקם ברחוב לאיוש 163, בודפשט ברובע השלישי, זהו מבנה מרשים, גדול ועצמאי ליד מלון אקווינקום, קרוב לראש גשר ארפאד בצדו המערבי, בצד של בודה והוא אחד מבתי הכנסת הפעילים העתיקים ביותר ביותר בבודפשט ואחת מיצירות המופת של אדריכלות בתי כנסת בסגנון הקלאסיציזם האירופי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת של אובודה · ראה עוד »

בית הכנסת חארה צגירה

החצר המוזנחת של בית הכנסת לשעבר בית הכנסת חארה צגירה (בערבית: كنيس حارة صغيرة, בתעתיק: חארה צגירה, כלומר: "שכונה קטנה") הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה, תוניסיה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת חארה צגירה · ראה עוד »

בית הכנסת חדשים (לבוב)

בית הכנסת חדשים בעיר לבוב היה מעוז חרדי בשליטת חסידות בעלז.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת חדשים (לבוב) · ראה עוד »

בית הכנסת דה לה ויקטואר

תמונה היסטורית של פנים בית הכנסת בית הכנסת דה לה ויקטואר (Synagogue de la Victoire; מכונה גם בית הכנסת הגדול של פריז או בית הכנסת רוטשילד) הוא בית הכנסת הגדול ביותר בצרפת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת דה לה ויקטואר · ראה עוד »

בית הכנסת הגר"א (תל אביב)

בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ברחוב הירקון 42, בשכונת מאה שערים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת הגר"א (תל אביב) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (פתח תקווה)

בית הכנסת מבפנים בית הכנסת בית יעקב, המוכר יותר כבית הכנסת הגדול, הוא בית הכנסת המרכזי של העיר פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת הגדול (פתח תקווה) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (לונדון)

בית הכנסת הגדול (באנגלית: The Great Synagogue) בלונדון היה בית כנסת אשכנזי אשר היווה במשך מאות שנים המרכז הרוחני של הקהילה היהודית-אשכנזית בלונדון, אחת הקהילות הוותיקות והגדולות של יהדות אנגליה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת הגדול (לונדון) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (חיפה)

עיטור בצורת מגן דויד על קיר בית הכנסת הגדול של חיפה בית הכנסת הגדול של חיפה הוקם במזרח שכונת הדר הכרמל בשנת 1937, ונפתח לתפילה בערב ראש השנה שנת תרצ"ט (ספטמבר 1938).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת הגדול (חיפה) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של אמסטרדם

תמונת בית הכנסת כיום, משמש את המוזיאון להיסטוריה יהודית תמונת בית הכנסת היום מראה בתצוגה בבניין שרידי המקווה בית הכנסת הגדול של אמסטרדם (הולנדית: Grote Synagoge או Grote Sjoel) שימש כבית כנסת מרכזי לקהילה האשכנזית באמסטרדם מעת הקמתו בשנת 1671 ועד מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת הגדול של אמסטרדם · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של בוקרשט

250px בית הכנסת הגדול (ברומנית: Sinagoga Mare) של בוקרשט שוכן בין רחוב וסילה אדאמאקה, לשעבר "רחוב בית הכנסת" ובין רחוב שאול, המבנה היחיד על רחוב אדאמאקה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת הגדול של בוקרשט · ראה עוד »

בית הכנסת הכוראלי של גאלאץ

בית הכנסת הכוראלי של גאלאץ (ברומנית: Templul Coral) היה בית כנסת בגאלאץ.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת הכוראלי של גאלאץ · ראה עוד »

בית הכנסת יוסף אבאד

אספת אבל בבית הכנסת ביום השנה למות רוחאללה ח'ומייני. מאי 2018 בית הכנסת "סוכת שלום" בשכונת יוסף אבאד (בפרסית: کنیسه یوسف آباد) הוא אחד מבתי הכנסת הוותיקים והגדולים ביותר בטהראן, איראן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית הכנסת יוסף אבאד · ראה עוד »

בית כנסת הפירמידה

מבט נוסף על בית הכנסת בית הכנסת המרכזי ליהודי עיראק על שם אליהו חלסצ'י המוכר בכינוי בית כנסת הפירמידה הוא בית כנסת שהוקם בשכונה א' בבאר שבע בשנת 1980 ומשמש את יוצאי יהדות עיראק.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ובית כנסת הפירמידה · ראה עוד »

ג' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וג' בתשרי · ראה עוד »

ג'בל נוקם

ג'בל נוקם (בערבית: جبل نقم) הוא הר גבוה השוכן ממזרח לעיר צנעא, בירת תימן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וג'בל נוקם · ראה עוד »

ג'ו ליברמן

ג'וזף איזדור "ג'ו" ליברמן (באנגלית: Joseph Isadore "Joe" Lieberman; נולד ב-24 בפברואר 1942) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וג'ו ליברמן · ראה עוד »

געפילטע פיש

קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגעפילטע פיש · ראה עוד »

גרטל

גרטל משי גרטל דמוי משי גַרְטְל (מיידיש: גאַרטל, 'אבנט') הוא חגורה שנהוג לחגור על גבי הבגדים בזמן התפילה, בעיקר בקרב החסידים והנוהגים מנהגי חסידים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגרטל · ראה עוד »

גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)

גל הטרור הפלסטיני (בכינוייו השגורים האחרים: "אינתיפאדת היחידים", "אינתיפאדת הבודדים", "אינתיפאדת הסכינים", בשמו הצבאי אירועי גודל השעה, בפי הפלסטינים גם "הבת אל קודס", "התפרצות ירושלים") הוא כינוי להסלמה בתקריות האלימות ופיגועי הטרור במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, החל ממהומות הר הבית בספטמבר 2015.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגל הטרור הפלסטיני (2015–2016) · ראה עוד »

גלגלצ

אולפן נייד של גלגלצ ביריד "טעם העיר" בתל אביב, 2008 גלגלצ היא תחנת רדיו ישראלית המופעלת על ידי גלי צה"ל (תחנת הרדיו של צה"ל, שנוסדה ב-1950).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגלגלצ · ראה עוד »

גלושה

גלושה, נקראה גלוּשָׁה רבתי (אוקראינית: Велика Глуша, יידיש: לִישֶע), או בשפת המקום ויֶילְקָה גלושה, הוא כפר קטן השוכן כ-27 ק"מ צפונית לעיר קאמין-קושירסקי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגלושה · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגלות בבל · ראה עוד »

גליקל מהמלין

מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגליקל מהמלין · ראה עוד »

גטו סקורני

גטו סקורני (ברומנית: Secureni) היה הגטו המרכזי במחוז חוטין שבחבל בסרביה ושימש בשנים 1941–1944 כגטו פתוח ומחנה מעבר בעיירה סקורני שברומניה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגטו סקורני · ראה עוד »

גטו קישינב

גטו קישינב (ברומנית: Ghetoul din Chișinău) היה מחנה ריכוז ליהודי קישינב והסביבה, שהוקם תחת שלטון רומני, לאחר כיבוש העיר קישינב על ידי צבא רומניה והוורמכט, במבצע מינכן, במלחמת העולם השנייה, ביוני 1941.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגטו קישינב · ראה עוד »

גבעת נשר

אבן הפינה לשכונת גבעת נשר ילדה צופה על גבעת נשר. 1960 תצפית נוף ממצפה אורי לשכונת גבעת נשר בימין התמונה. נחל נשר וכביש 705 חוצצים בין גבעת נשר לשכונת רמות יצחק. באופק לכיוון צפון בתי זיקוק לנפט והלבניות. בית לנדאו לאחר רכישתו ושיפוצו על ידי עיריית נשר טקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בגבעת נשר בשנת 1970. ליד הארון הרב מרדכי בר מוחא, רבה הספרדי של נשר האנדרטה לנופלים במלחמות ישראל, מעשה ידי מיכאל קארה. המבנה שימש בתחילתו כעמדת בטון מבוצרת שהגנה על תושבי נשר בשנים 1936-1939 גבעת נשר היא משכונותיה הוותיקות של העיר נשר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגבעת נשר · ראה עוד »

גבריאלה (אוניית מעפילים)

"גבריאלה" גבריאלה הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעלייה ב' של "ההגנה" בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגבריאלה (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)

גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא (1526 בערך – 1587) היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה) · ראה עוד »

גדליה סילברסטון

הרב גדליה סילברסטון (לפעמים מאוית סילווערסטאן, 1871 - א' באב תש"ד 22 ביולי 1944) היה רב בוושינגטון ומחבר פורה של עשרות ספרים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגדליה סילברסטון · ראה עוד »

גורית קדמן

גוּרית קדמן (גרט קאופמן) (3 במרץ 1897 – 20 במרץ 1987) הייתה חלוצת מפעל ריקודי העם והמחול בישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגורית קדמן · ראה עוד »

גוגל דודל

שרבוט גוגל, הידוע גם בכינוי "גוגל דודל" (באנגלית: Google Doodle), הוא איור המבוסס על סמלילה של גוגל ומוצג במקומו בעמוד הבית של אתר גוגל בשפות שונות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגוגל דודל · ראה עוד »

גיא חזות

גיא חזות (נולד ב-3 במאי 1971) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, המשמש כיום כראש מערך הלמידה המבצעית בזרוע היבשה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וגיא חזות · ראה עוד »

ד' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וד' בתשרי · ראה עוד »

ד'רס"ג

על פי אחת ממצבות צוער, י"א באלול חל ביום שלישי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וד'רס"ג · ראה עוד »

ד'רכ"ז

על פי מצבות צוער (י"א וי"ד), שנה זו הייתה מעוברת, ראש השנה חל ביום ראשון, 28 באוגוסט 466, והשנה ארכה 384 ימים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וד'רכ"ז · ראה עוד »

ד'תתקצ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וד'תתקצ"ו · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דניאל גוטליב

דניאל גוטליב (1939, בוקסווילר, ריין תחתון, צרפת - 24 בפברואר 2010, ירושלים, ישראל) היה רב צרפתי, צאצא לשושלת ארוכה של רבנים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודניאל גוטליב · ראה עוד »

דניאל הלוי

דניאל הלוי דה באריוס (מיגל באריוס, 1625 – 1701) היה משורר והיסטוריון בן למשפחת אנוסים ממשפחת קונברסו שהצטרף לקהילת היהודים הפורטוגזים באמסטרדם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודניאל הלוי · ראה עוד »

דסי רבינוביץ'

הדסה (דסי) אסתר רבינוביץ' (י"ט בסיוון תשל"ז, 5 ביוני 1977 – א' בתשרי תשנ"ז, 14 בספטמבר 1996) הייתה נערה שהתמודדה עם מחלת הסרטן וזכתה לפרסום נרחב בתקשורת בישראל, בעקבות מאבקה על זכותו של החולה לקבלת טיפול רפואי הוגן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודסי רבינוביץ' · ראה עוד »

דלתון (מושב)

כרם מושלג בדלתון אגם דלתון - מערבית ליישוב דלתון דַּלְתּוֹן הוא מושב בצפון ישראל, כ-5 ק"מ מצפון לצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודלתון (מושב) · ראה עוד »

דלוגושיודלו

דלוגושיודלו (בפולנית: Długosiodło), היא עיירה במחוז מזוביה שבפולין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודלוגושיודלו · ראה עוד »

דב נתן ברינקר

דב נתן ברינקר (בסוף ימיו: בר-יקר; ב' בשבט ה'תרנ"ג, 19 בינואר 1893 - כ' באלול ה'תשי"א, 21 בספטמבר 1951) היה עסקן, עורך ועיתונאי ארצישראלי יליד דווינסק, שפעל בתקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודב נתן ברינקר · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דבר השבוע

דבר השבוע - פרסומת משנת 1950.שמשקף את החיים והיצירה במולדת דְּבַר השבוע היה שבועון חדשות מצולם מבית ההוצאה לאור של העיתון "דבר", שיצא לאור באופן סדיר משנת 1946 ועד לשנת 1996.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודבר השבוע · ראה עוד »

דבש

דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודבש · ראה עוד »

דבש בישראל

צופיתצריכת הדבש בישראל עומדת על כ-500 גרם לנפש בשנה, והיא כמחצית מהצריכה הממוצעת בעולם המערבי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודבש בישראל · ראה עוד »

דבשון

דִּבְשׁוֹן עשוי מעץ ספוג בדבש דבשון דִּבְשׁוֹן (באנגלית: Honey dipper) הוא כלי מטבח שבאמצעותו ניתן להעביר נוזל צמיג (לרוב דבש כשאינו גבישי) מכלי הקיבול שלו, ולצקת אותו במקום הרצוי, אם כי בכמויות קטנות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודבשון · ראה עוד »

דג

הדג הגדול ביותר - כריש לווייתני. אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris: ש 1 - קשת הזימיםש 2 - קו האורךש 3 - סנפיר הגב הקדמיש 4 - סנפיר הגב האחוריש 5 - חיבור הזנבש 6 - סנפיר הזנבש 7 - סנפיר השתש 8 - איבר המפיק אור (פוטופור)ש 9 - סנפיר הגחון (זוג)ש 10 - סנפיר החזה (זוג) יבשתן - מבין הדגים המעטים שיוצאים מהמים טריגון - מבין הדגים השטוחים דג אוסקר פרפרון בשונית אלמוגים דג הסלמון הוא חלק חשוב מתזונתם של חיות רבות וגם של האדם האבנון הוא דג מסוכן ביותר לאנשים עקב ארסיותו הרבה בת הים היא יצור אגדי שחציו אדם וחציו דג ציור יפני של דג משנת 1925 - הדגים באומנות דָּג (שם מדעי: Pisces) הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דְגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודג · ראה עוד »

דורית פרקש

דורית פַרְקַש (נולדה ב-1957) היא זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודורית פרקש · ראה עוד »

דובצק

דובצק (ביידיש: דיבעצק, באנגלית ופולנית Dubiecko), היא עיירה בגליציה (כיום דרום פולין), במחוז פשמישל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודובצק · ראה עוד »

דובשנית

דובשנית היא עוגיית שמרים ישראלית פופולרית, העשויה מדבש ותבלינים, המיוצרת באופן מסורתי לרגל חג ראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודובשנית · ראה עוד »

דובובה (מחוז צ'רקאסי)

דובובה (באוקראינית: Дубови) הוא כפר במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה, כ-20 ק"מ דרומית - מזרחית לעיר אומן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודובובה (מחוז צ'רקאסי) · ראה עוד »

דוד סארנוף

דוד סארְנוֹף (באנגלית: David Sarnoff; ברוסית: Давид Сарнов; 27 בפברואר 1891 - 12 בדצמבר 1971) היה יזם ואיש עסקים יהודי-אמריקאי, חלוץ בתחומי שידור רדיו וטלוויזיה, תקשורת אלחוטית ואלקטרוניקה לצורכי בידור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודוד סארנוף · ראה עוד »

דוד רפפורט

הרב דוד הכהן רפפורט (ה'תר"ן או ה'תרנ"א – ב' בתשרי, ה'תש"ב; 1889 או 1890 - 23 בספטמבר 1941) היה ר"מ בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ' בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודוד רפפורט · ראה עוד »

דוד שלוש

הרב דוד חיים שלוש (י' בטבת ה'תר"ף, 1 בינואר 1920 - 8 ביוני 2016, ב' בסיוון ה'תשע"ו) היה רבה הראשי של נתניה במשך כ-63 שנה, מחברם של ספרים רבים בהלכה ובמקרא.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודוד שלוש · ראה עוד »

דוד חבקין

דוד חבקין (1930 – אפריל 2013) היה פעיל עלייה מברית המועצות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודוד חבקין · ראה עוד »

דוד בן לוי מנרבונה

רבי דוד בן לוי מנרבונה היה מחכמי פרובנס בתקופת הראשונים, ששימש כדיין בעיר נרבונה במחצית השנייה של המאה ה-13, ומחבר ספר המכתם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודוד בן לוי מנרבונה · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דינוב

דינוב (בפולנית: Dynów) היא עיירה במחוז ז'שוב בדרום פולין, באזור הידוע כגליציה המערבית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ודינוב · ראה עוד »

ה' שמעתי שמעך

ה' שמעתי שמעך הוא פיוט לשליח ציבור הנאמר, בנוסח הספרדים, כהקדמה לחזרת הש"ץ בשחרית ומוסף בראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וה' שמעתי שמעך · ראה עוד »

ה' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וה' בתשרי · ראה עוד »

ה'ת"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וה'ת"ו · ראה עוד »

ה'תקע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וה'תקע"ו · ראה עוד »

ה'תרפ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וה'תרפ"ג · ראה עוד »

המאמין (סרט, 2001)

המאמין (באנגלית: The Believer) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2001, שנכתב בהשראת סיפורו האמיתי של דניאל בורוס (בסרט נקרא "דניאל באלינט". עלילת הסרט אינה חופפת במלואה לסיפור חייו של בורוס), על צעיר יהודי אשר מצטרף לתנועה הנאו-נאצית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והמאמין (סרט, 2001) · ראה עוד »

המסורת היהודית (ספר)

המסורת היהודית הוא ספר מאת הרב אליעזר מלמד, שיצא לאור בחודש אלול התש"ף (2020) במטרה לספר את סיפורה של "המסורת היהודית, על מכלול מצוותיה, הלכותיה ושאיפתה לתיקון עולם, בחיי היחיד, המשפחה, החברה והעם, במעגל החיים ובמעגל השנה, בימות החול בשבתות ובמועדים".

חָדָשׁ!!: ראש השנה והמסורת היהודית (ספר) · ראה עוד »

המטבח המרוקאי

סירי טאג'ין מרוקאים מאכלים מרוקאיים קוסקוס מרוקאי דג אמנון בסגנון מרוקאי. הנוסח המרוקאי שונה מהחריימה הלובי. המטבח המרוקאי (בערבית: المطبخ المغربي) הוא המטבח הנהוג במרוקו והוא בעל גיוון רב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והמטבח המרוקאי · ראה עוד »

המטבח הגרמני

אספרגוס לבן מוגש עם רוטב הולנדז, תפוחי אדמה ופטרוזיליה כרוב ממולא (Kohlroulade) דגם בניין הרייכסטאג משוקולד, במגדניה בברלין המטבח הגרמני הוא שם קיבוצי למספר מטבחים אזוריים הנפוצים באזורים שונים בגרמניה, שלהם כמה מאפיינים משותפים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והמטבח הגרמני · ראה עוד »

המטבח הישראלי

סלט הישראלי קרואסונים ומאפים מתוקים ישראלים המטבח הישראלי הוא מונח המתאר מאכלים הנפוצים בישראל או שמקורם בישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והמטבח הישראלי · ראה עוד »

המטבח היהודי

חלות שבת חמין לביבות תפוחי אדמה גפילטע פיש עם גזר - אחד המאכלים הידועים ביותר והמסמלים את המטבח היהודי המזרח-אירופי. המטבח היהודי או הבישול היהודי הוא סגנון הבישול אשר פותח על ידי יהודים במהלך התקופה בה הם חיו בגולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והמטבח היהודי · ראה עוד »

האנק גרינברג

הנרי בנימין גרינברג (באנגלית: Henry Benjamin Greenberg; 1 בינואר 1911 – 4 בספטמבר 1986) היה מגדולי שחקני הבייסבול היהודים-אמריקאים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והאנק גרינברג · ראה עוד »

האפיפיור היהודי

אלחנן מגלה את אביו במהלך משחק שח מט, מתוך: Jewish Fairy Tales and Legends אגדת האפיפיור היהודי היא אגדת עם יהודית־אשכנזית קדומה המספרת על ילד יהודי שנחטף מביתו, גדל בקרב נוצרים, נעשה אפיפיור ולבסוף שב ליהדותו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והאפיפיור היהודי · ראה עוד »

האינתיפאדה השנייה

האינתיפאדה השנייה (הקרויה בפי הפלסטינים אינתיפאדת אל-אקצא בערבית: انتفاضة الأقصى; תעתיק מדויק: אנתפאצ'ת אלאקצא) הייתה התקוממות פלסטינית אלימה נגד מדינת ישראל, שהחלה בסוף ספטמבר 2000.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והאינתיפאדה השנייה · ראה עוד »

האייל הקורא

לוגו "האייל הקורא" האייל הקורא הוא כתב עת מקוון אשר עלה לרשת ב-12 בספטמבר 1999 (ערב ראש השנה תש"ס).

חָדָשׁ!!: ראש השנה והאייל הקורא · ראה עוד »

הנני העני ממעש

הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ הן מילותיה הפותחות של תפילה שאומר שליח הציבור בקהילות יהדות אשכנז בטרם ייגש לתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והנני העני ממעש · ראה עוד »

הנשמה בקרבי

הנשמה בקרבי הוא אלבום הבכורה של הזמר החסידי מוטי שטיינמץ, האלבום זכה להצלחה מסחרית גבוהה והגיע למעמד אלבום פלטינה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והנשמה בקרבי · ראה עוד »

הנוער העובד

חניכי הנוער העובד בכינוס התנועה על הר הכרמל, קיץ 1945 חברי הנוער העובד, סניף טייבה, צועדים בחוצות תל אביב באחד במאי 1964 הנוער העובד היא תנועת נוער שהוקמה ב-17 באוקטובר 1924, י"ט בתשרי תרפ"ה, בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על עבודתם ועל זכויותיהם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והנוער העובד · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015)

הפרת סדר ב-10 באוקטובר 2015, סמוך לבית אל ממוזער בשנת 2015, ובעיקר במחצית השנייה שלה, חלה הסלמה באירועים ובתקריות האלימות במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני וביטויה העיקרי הוא גל הטרור הפלסטיני שהחל במהומות הר הבית, בחודש ספטמבר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015) · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: ראש השנה והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

הפרהוד

פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד"; משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא כינוי לפוגרום שנעשה ביהודי בגדאד בחג השבועות, ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והפרהוד · ראה עוד »

הפרויקט של עידן רייכל (אלבום)

הפרויקט של עידן רייכל הוא שם אלבום הבכורה של הפרויקט של עידן רייכל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והפרויקט של עידן רייכל (אלבום) · ראה עוד »

הפשוטע

הפשוטע היא דמות רשת פארודית הומוריסטית שהופיעה לראשונה ברשת החברתית פייסבוק ב-21 בינואר 2017, ומדמה בוגרת-צעירה ילידת דור ה-Y טיפוסית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והפשוטע · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והפטרה · ראה עוד »

הצלת מזון

אוכל מוצלהצלת מזון היא הנוהג של איסוף מזון אכיל וטרי, שאחרת היה נזרק, ממקומות כמו מסעדות, מכולות, חוות או אולמות אירועים, והעברתו לארגונים חברתיים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והצלת מזון · ראה עוד »

הקיבוץ באומן

כינוס החסידים באומן הקיבוץ באומן הוא כינוי להתכנסות עולמית של חסידי ברסלב בימי ראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב באומן שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והקיבוץ באומן · ראה עוד »

הר ברכה

הַר בְּרָכָה (בקיצור: בְּרָכָה) היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי בגב ההר שבשומרון, על רכס הר גריזים שמדרום לשכם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והר ברכה · ראה עוד »

הרמן שרייבר

הרמן שרייבר (באנגלית: Hermann Schreiber) היה ד"ר לפילוסופיה, רב ועיתונאי ממוצא יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והרמן שרייבר · ראה עוד »

הרמת כוסית

דנים, ציור מאת Peder Severin Krøyer משנת 1888 הרמת כוסית (או שתיית "לחיים!") היא טקס בו מברכים את כלל הנוכחים או חלקם, תוך כדי שתיית משקה חריף (או משקה אחר) המלווה בברכה מילולית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והרמת כוסית · ראה עוד »

הרגימנט הארץ-ישראלי

רגימנט פלשתינה (Palestine Regiment), או כפי שהוא מוכר הרגימנט הארץ-ישראלי, היה רגימנט חיל רגלים של הצבא הבריטי אשר פעל במהלך מלחמת העולם השנייה והורכב ממתנדבים תושבי ארץ ישראל המנדטורית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והרגימנט הארץ-ישראלי · ראה עוד »

הריסת בתי מחבלים

מטעני חבלה. הריסת ביתם של שניים מהמחבלים מפיגוע הירי סמוך לחומש, 8 במרץ 2022 כתבות-ועדכונים/2022/מרץ/הסתיימה-פעילות-צה-ל-ומג-ב-להריסת-ביתם-של-שניים-מהמחבלים-המעורבים-פיגוע-חומש-יהודה-דימנטמן/ מחפר ממוגן, 8 באוגוסט 2022. הריסת בתי מחבלים היא פעולה של מדינת ישראל להריסת בתים של מחבלים פלסטינים כחלק ממדיניות להרתעה מלבצע פיגועים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והריסת בתי מחבלים · ראה עוד »

השפן הנכון

השפן הנכון היא להקת פאנק רוק ישראלית הקיימת, תחת שמות שונים, מאז 1978.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והשפן הנכון · ראה עוד »

השחתת קבר יוסף

המצבה שעל קבר יוסף מנותצת בעקבות השחתת הקבר. ניסן ה'תשפ"ב, אפריל 2022 השחתת קבר יוסף היא תופעה שהחלה בשנות התשעים והתעצמה בשנת 2000 עם עזיבת צה"ל את מתחם הקבר בשכם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והשחתת קבר יוסף · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והשומר · ראה עוד »

השירות הבולאי

ביתן הדואר והבולאות במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב בית הדואר של יפו בו שכן השירות הבולאי שנים רבות השירות הבולאי הוא הגוף האחראי על הנפקת בולי דואר, חותמות דואר ומעטפות היום הראשון ועל הבולאות בדואר ישראל ולפני כן ברשות הדואר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והשירות הבולאי · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והתרת נדרים · ראה עוד »

הל"ל

עמותת הלל (שמה הרשמי: הלל יוצאים בשאלה) היא עמותה אשר קיימת מאז שנת 1991 שמטרתה לסייע ליוצאים בשאלה מהחברה החרדית בישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והל"ל · ראה עוד »

הלל צייטלין

הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והלל צייטלין · ראה עוד »

הלל ויס

פרופסור ויס ליד מנורת המקדש של מכון המקדש, חנוכה תשע"ז הלל ויס (נולד בח' בניסן ה'תש"ה, 22 במרץ 1945) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל ופעיל פוליטי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והלל ויס · ראה עוד »

הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל

עימותים בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה התחדשו זמן קצר לאחר סיום מבצע שומר החומות, עם הפרחת בלוני תבערה מרצועת עזה לישראל, הפגנות אלימות ליד גדר הגבול, ירי מנשק קל, ירי רקטות מרצועת עזה לישראל ולעומתם ירי צלפים של צה"ל ותקיפות של מטוסי חיל האוויר הישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

הלה רופאייזן-שיפר

הלה רופאייזן-שיפר, 1989 הֶלָה (בת שבע) רוּפְאייזֶן-שיפֶּר (Hella Rufeisen-Schuepper; 7 ביוני 1921 – 23 באפריל 2017) הייתה קשרית של הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה ובגטו קרקוב בתקופת מלחמת העולם השנייה, ואחת מבין ששת משיאי המשואות בטקס הדלקת שש המשואות הממלכתי ב"יד ושם" בשנת 2003.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והלה רופאייזן-שיפר · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והלוח העברי · ראה עוד »

הלוח הקראי

הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והלוח הקראי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והלכה · ראה עוד »

הליגה להגנת גויים

הליגה להגנת גויים (באנגלית: Goyim Defense League - GDL) היא קבוצת שנאה אנטישמית ורשת תיאוריות קונספירציה של אנשים הפעילים באתרי מדיה חברתית ומפעילים פלטפורמת וידאו מקוונת בשם GoyimTV.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והליגה להגנת גויים · ראה עוד »

הטמנת פתקים בכותל המערבי

הטמנת פתקים בכותל המערבי היא מנהג של בקשות כתובות המופנות לבורא עולם, ששמים אותן בחרכים בין אבני הכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והטמנת פתקים בכותל המערבי · ראה עוד »

הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והזמנה לפיוט · ראה עוד »

החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני

החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני היו כמה מאות יהודים ששירתו ביחידת הזַ'נדַרמֶריה של הצבא הבריטי, רובם ככולם בתפקידים תומכי לחימה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והחיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והגאון מווילנה · ראה עוד »

הדף היומי

מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והדף היומי · ראה עוד »

הדת השומרונית

הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והדת השומרונית · ראה עוד »

הופעת פול מקרטני בתל אביב

פול מקרטני במהלך ההופעה בימת הענק שהוקמה הופעתו של המוזיקאי והזמר פול מקרטני "ידידות לפני הכול" (Friendship First) בתל אביב נערכה ב-25 בספטמבר 2008 בפארק הירקון, בפני קהל שמנה כ-50 אלף איש.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והופעת פול מקרטני בתל אביב · ראה עוד »

הוצאת ספר תורה

הוצאת ספר תורה בעפרה. החזן נושא את ספר התורה. מאחוריו האיש שפתח את הארון סוגר את הארון. הוצאת ספר תורה (נקרא גם הוצאה והכנסה, פתיחה או פתיחת ההיכל) הוא טקס ההוצאה של ספר התורה מארון הקודש בזמנים מיוחדים, על פי רוב הוצאת הספר תורה הוא על מנת לקרוא בו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והוצאת ספר תורה · ראה עוד »

הורודוק

הורודוק (באוקראינית: Городок; בפולנית: Gródek Jagielloński, גרודק יגיילונסקי; ביידיש: גריידינג) היא עיר במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והורודוק · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והושענא רבה · ראה עוד »

הודמזוושרהיי

הוֹדְמֶזֶווָשָרְהֵיי היא עיר במישור הפאנוני בדרום-מזרח הונגריה ממזרח לנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והודמזוושרהיי · ראה עוד »

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושתיים כיהנה לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והכנסת העשרים ושתיים · ראה עוד »

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והכותל המערבי · ראה עוד »

היסטוריה של מדינת ישראל

הנפת דגל הדיו לאחר מלחמת העצמאות מדינת ישראל קמה עם הכרזת העצמאות בארץ ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והיסטוריה של מדינת ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של רכבת ישראל

תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים תחנת ראש העין דרום תוואי מסילות בשימוש הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה גרמניים יושבים על "קרון אווירון" (שנת 1916) - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיילי הצבא הבריטי בתחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) (שנת 1917) מפת מסילת הרכבת כפי שהייתה ב-1924 היישובים היהודים מודגשים באדום קטר קיטור מס' 10, אחרון הקטרים שקיימו את רכבת העמק, במוזיאון רכבת ישראל שבחיפה תחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח הכניסה למשרדי הנהלת רכבת ישראל בחיפה בשנת 1948 קטר קיטור מס' 60 P-Class, בשנת 1950, הכוח המניע העיקרי ברכבת ישראל עד בוא קטרי הדיזל קרונוע מתוצרת אסלינגן בתחנת ירושלים, בשנת 1956 קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988 ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והיסטוריה של רכבת ישראל · ראה עוד »

הירש בער הורביץ

הִירְש בֶּער הורביץ, שמו המאוחר: "הרמן הדוויג ברנרד"; (1785 – 15 בנובמבר 1857) היה פרופסור יהודי, שנמשך לתנועת ההשכלה בצעירותו באוקראינה ושימש במשך שנים רבות מרצה לשפה העברית באוניברסיטת קיימברידג', בריטניה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והירש בער הורביץ · ראה עוד »

היום תאמצנו

היום תאמצנו הוא פיוט קדום מסוג "עושה השלום", שמחברו אינו ידוע.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והיום תאמצנו · ראה עוד »

היום הרת עולם

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם הן המילים הפותחות בפיוט של מחבר לא ידוע, שנוהגים לאמר במהלכה של תפילת המוסף של שני ימי ראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והיום הרת עולם · ראה עוד »

היכל

ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה והיכל · ראה עוד »

ו' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וו' בתשרי · ראה עוד »

ומתוק האור

ומתוק האור היא סדרת ספרי דרוש על פרשות השבוע, מועדי השנה, גדולי ישראל ועוד, מדרשותיו של הרב שלמה לוונשטיין ונערכו על ידי תלמידו הרב יעקב ישראל פוזן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וומתוק האור · ראה עוד »

ונתנה תוקף

בראש השנה יכתבון (מתוך "ונתנה תוקף") נוסח אשכנז. שר: ישעיהו ביק; מקליט: יעקב מזור; הוקלט באולפן הפונותיקה, 1997. וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט מסוג סילוק הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וונתנה תוקף · ראה עוד »

ועד הרבנים לענייני צדקה

מכתב תמיכה של רבנים בקופה ועד הרבנים לענייני צדקה בארץ הקודש (בקיצור: ועד הרבנים) הוא ארגון צדקה ישראלי חרדי ארצי התומך במשפחות חרדיות במצוקה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וועד הרבנים לענייני צדקה · ראה עוד »

ועדת הפנים והגנת הסביבה

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היא ועדה קבועה העוסקת בנושאי פנים, ביטחון פנים (בהקשר האזרחי) ובאיכות הסביבה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וועדת הפנים והגנת הסביבה · ראה עוד »

ותערב

ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וותערב · ראה עוד »

ולטר סוסקינד

ולטר סוסקינד (בהולנדית: Walter Süskind; 29 באוקטובר 1906 – 28 בפברואר 1945) היה יהודי גרמני ממוצא הולנדי, שהיה ביודנרט בתקופת מלחמת העולם השנייה והציל ממוות, ביחד עם אשתו, ועם הנרייטה פימנטל, יוהאן ואן הולסט ואחרים, כמה מאות ילדים יהודים (מספר הילדים שניצלו נע בין 1,000-600 על פי מקורות ועדים שונים).

חָדָשׁ!!: ראש השנה וולטר סוסקינד · ראה עוד »

וורן הרדינג

וורן גמליאל הרדינג (באנגלית: Warren Gamaliel Harding; 2 בנובמבר 1865 – 2 באוגוסט 1923) היה הנשיא ה-29 של ארצות הברית, החל מ-4 במרץ 1921 ועד מותו ב-1923.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ווורן הרדינג · ראה עוד »

וולנוב

וולנוב (בפולנית: Wolanów) הוא כפר במחוז ראדום שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ווולנוב · ראה עוד »

וכל מאמינים

וְכֹל מַאֲמִינִים הוא פיוט העוסק בשבחיו של הקב"ה ונאמר בקהילות האשכנזים בתפילת מוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ווכל מאמינים · ראה עוד »

ויאתיו כל לעבדך

ויאתיו כל לעבדך הוא פיוט אנונימי הנאמר, לפי נוסח אשכנז המזרחי, בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים, לפני הקטע 'ותמלוך אתה ה' לבדך' החותם את ברכת קדושת השם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וויאתיו כל לעבדך · ראה עוד »

וינדרוז איירליינס

וינדרוז איירליינס (באנגלית: Windrose Airlines) היא חברת תעופה אוקראינית המפעילה טיסות שכר מנמל התעופה בוריספיל בקייב ומיעדים נוספים באוקראינה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ווינדרוז איירליינס · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וויקרא · ראה עוד »

כ"א באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א אלול היא לרוב פרשת נצבים-וילך.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכ"א באלול · ראה עוד »

כ"ט באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אלול היא פרשת וילך, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכ"ט באלול · ראה עוד »

כ"ב באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אלול היא פרשת נצבים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכ"ב באלול · ראה עוד »

כ"ד באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכ"ד באלול · ראה עוד »

כ"ו באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכ"ו באלול · ראה עוד »

כאן גימל

כאן גימל היא תחנת רדיו ישראלית, השייכת לתאגיד השידור הישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכאן גימל · ראה עוד »

כנסת הרבנים

כנסת הרבנים (באנגלית: The Rabbinical Assembly, ר"ת RA) הוא ארגון בינלאומי של רבנים קונסרבטיבים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכנסת הרבנים · ראה עוד »

כפר הנוער בן יקיר

כפר הנוער הדתי בן יקיר הוא כפר נוער חינוכי-טיפולי שנפתח בשנות ה-40'.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכפר הנוער בן יקיר · ראה עוד »

כרטיס ברכה

כרטיס ברכה ליום פטריק הקדוש, 1916 כרטיס ברכה לקראת ראש השנה תרע"ד 1914 כרטיס ברכה הוא כרטיס מאויר שמכיל בדרך כלל איחולי ברכה או הבעת רגשות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכרטיס ברכה · ראה עוד »

כתר שם טוב (בעש"ט)

כתר שם טוב הוא ספר המלקט את דברי תורתו של מייסד תנועת החסידות רבי ישראל בעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכתר שם טוב (בעש"ט) · ראה עוד »

כתבי הראי"ה

חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכתבי הראי"ה · ראה עוד »

כלי נגינה במקרא

מצרי קדום איור מראשית המאה ה-20 של מנגנים בשלל כלי נגינה בסגנון ציור מצרי קדום, מתוך הערך: Music באנציקלופדיה לתנ"ך - '''Encyclopaedia Biblica''', 1903 נגני נבל מצרים, ציור מקבר רעמסס השלישי בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכלי נגינה במקרא · ראה עוד »

כבש הבית

כבש הבית (שם מדעי: Ovis aries) הוא מין בסוג "כבש".

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכבש הבית · ראה עוד »

כי אנו עמך

כי אנו עמך הוא פיוט הנכלל בחזרת הש"ץ בתפילות העמידה של יום הכיפורים, ובו שלל דימויים ליחס שבין עם ישראל לאלוהים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וכי אנו עמך · ראה עוד »

י"ט באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט אב היא, ברוב השנים, פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וי"ט באב · ראה עוד »

י"ג מידות

שלש עשרה מידות של רחמים, הידועות בכינוי י"ג מידות, הן, לפי היהדות, מידותיו הרחומות שבהן מתאפיין ה'.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וי"ג מידות · ראה עוד »

ימ"מ

רובי M4A1 קרבין, מגן טקטי וכלב משטרה, באימון פריצה והשתלטות. רוב"צ SR-25 Mk 11). M4A1 קרבין) לכבוד ביקור מפכ"ל משטרת ישראל רב-ניצב יוחנן דנינו (שני משמאל) כלבנים של הימ"מ במתקן האימונים החדש, 2018 הימ"מ – היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור – היא היחידה הלאומית של ישראל ללוחמה בטרור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וימ"מ · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וימים נוראים · ראה עוד »

ימים נוראים (עגנון)

ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וימים נוראים (עגנון) · ראה עוד »

יאיר אורבך

יאיר אורבך (נולד ב-16 באוגוסט 1982, כ"ז באב תשמ"ב) הוא קומיקאי ותסריטאי דתי לאומי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויאיר אורבך · ראה עוד »

יאיר צוקרמן

יאיר צוקרמן (נולד בשנת 1982) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, המשמש מפקד חטיבת הנח"ל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויאיר צוקרמן · ראה עוד »

יאיר חיים בכרך

הרב שמעון יאיר חיים בַּכָרָךְ (מכונה על שם חיבורו חַוֹת יאיר; ה'שצ"ח, 1638 – א' בטבת ה'תס"ב, 1 בינואר 1702) שימש כרב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויאיר חיים בכרך · ראה עוד »

יעקב מאיר שכטר

הרב שכטר משמש כמוהל בברית בירושלים יחד עם נכדו הרב נתן שכטר הרב יעקב מאיר שכטר (נולד בז' בחשוון תרצ"א, 29 באוקטובר 1930), הוא נשיא קהילת "קרן אור" של חסידי ברסלב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב מאיר שכטר · ראה עוד »

יעקב מאיר בידרמן

הרב יעקב מאיר בידרמן (ראש השנה ה'תר"ל, ספטמבר 1869 – י"ג בסיוון ה'תש"א, יוני 1941) היה מרבני יהדות פולין קודם השואה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב מאיר בידרמן · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יעקב נאומבורג

רבי יעקב (יאקב) נאומבורג (או: נוימבורג; נפטר ו' בשבט ה'תקע"א, 31 בינואר 1811) היה רב וראש ישיבה גרמני מפרשני ספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב נאומבורג · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

יעקב שמאי

יעקב שמאי (22 במאי 1940 – 4 באוקטובר 2016) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב שמאי · ראה עוד »

יעקב שרגא זינגר

יעקב שרגא פייבל זינגר (תרנ"ט, 1899 - ט"ז בתמוז תש"ב, 1 ביולי 1942) היה רבה האחרון של אוסטרובה (אוסטרוב מזובייצקה) הפולנית, נכדם של אדמו"רי אלכסנדר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב שרגא זינגר · ראה עוד »

יעקב חנוך סנקביץ'

הרב שמואל יצחק הילמן נואם, באירוע בין השנים 1944–1953. מימינו הרב יחזקאל אברמסקי והרב איסר זלמן מלצר, משמאלו הרב סנקביץ' הלווית יעקב חנוך סנקביץ', ירושלים 1956 הרב יעקב חנוך סֶנקֶביץ (ה'תרנ"ד – א' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, נשיא כולל פולין – קופת רבי מאיר בעל הנס במשך 25 שנה, וחבר ועד הישיבות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב חנוך סנקביץ' · ראה עוד »

יעקב גוזמן

יעקב גוזמן יעקב גוזמן (27 ביולי 1874 - אוגוסט 1928) חזן בית הכנסת במוסקבה ובית הכנסת הגדול בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב גוזמן · ראה עוד »

יעקב ויינברג

יעקב ויינברג (7 ביולי 1879 - 2 בנובמבר 1956) היה מלחין ופסנתרן יהודי-רוסי, שחיבר יותר מ-135 יצירות לפסנתר ולכלים אחרים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב ויינברג · ראה עוד »

יעקב יהודה דסקל

יענקי דסקל (נולד בשם: יעקב יודא דסקל ב-תשמ"א, 1981) הוא מלחין וזמר חסידי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויעקב יהודה דסקל · ראה עוד »

יפת קוטו

יפת קוטו, 2014 יפת קוטו (באנגלית: Yaphet Frederick Kotto; 15 בנובמבר 1939 – 15 במרץ 2021) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון יהודי-אפרו אמריקאי, ששיחק בעשרות סרטים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויפת קוטו · ראה עוד »

יצחק

יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק · ראה עוד »

יצחק מאיר מורגנשטרן

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בכ"ז בכסלו ה'תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, בשנים האחרנות מכונה האדמו"ר מתורת חכם.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק מאיר מורגנשטרן · ראה עוד »

יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)

רבי יצחק מאיר העשיל (כ"א בכסלו תרכ"ב,24 בנובמבר 1861 - א' בתשרי תרצ"ו, 28 בספטמבר 1935) היה אבי חסידות קופיטשניץ.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק מאיר השיל (קופיטשניץ) · ראה עוד »

יצחק מרדכי שפירא

אהל על קברו של האדמו"ר רבי יצחק מרדכי בווינה כתובת המצבה למראשותיו רבי יצחק מרדכי שפירא (אב תרכ"ז – ג' בתמוז תר"צ) היה אדמו"ר בגוואדזיץ' (Gwoździec).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק מרדכי שפירא · ראה עוד »

יצחק מבילשטיין

רבי יצחק הלוי מבילשטיין (נפטר בסביבות ה'קל"ז, 1377), המכונה רבי יצחק "אסיר התקוה", היה ראש ישיבה ומנהיג ציבור ביהדות אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-14, לאחר גזרות ק"ט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק מבילשטיין · ראה עוד »

יצחק ארטר

יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק ארטר · ראה עוד »

יצחק אריה וורמסר

קברו של הרב יצחק אריה וורמסר בית הטהרה של קהילת מיכלשטאדט שלט ליד ציונו של הרבי רבי יצחק זקיל אריה לֶיְבּ ווֹרְמְסֶר (זעקיל ליב וואָרמסער; בגרמנית: Seckel Löb Wormser; 1768, תקכ"ח – 13 בספטמבר 1847, ג' בתשרי תר"ח), המכונה הבעל שם ממיכלשטאדט, היה רב ובעל שם מקרב יהדות גרמניה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק אריה וורמסר · ראה עוד »

יצחק פנחס גולדווסר

הרב יצחק פנחס גולדווסר (נולד ב-1946) הוא משגיח בישיבת אור ישראל בפתח תקווה ומחבר ספרי מוסר ומחשבה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק פנחס גולדווסר · ראה עוד »

יצחק פרידמן (בויאן)

רבי יצחק פרידמן (פחד יצחק, ב' בתשרי תר"י, 18 בספטמבר 1849 – י"ז באדר תרע"ז, 11 במרץ 1917) היה אבי שושלת בויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק פרידמן (בויאן) · ראה עוד »

יצחק קלויבר

רבי יצחק קלויבֶר (לעיתים גם: קלובר, קלויבערס; נפטר ה'רצ"ח, 1538) היה רב וראש ישיבה בפוזנא בראשית המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק קלויבר · ראה עוד »

יצחק שמואל אליהו פינקלר

רבי יצחק שמואל אליהו פינקלר (י"ט באדר תרנ"ב, 1892-כ"ז בחשוון תש"ה, 1944) היה האדמו"ר מראדושיץ–פיוטרקוב.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק שמואל אליהו פינקלר · ראה עוד »

יצחק בן שחר

הרב אברהם יצחק בן שחר (נולד ב-1945) הוא רב ציוני דתי, כיהן כראש ישיבת קדומים, לימד בישיבות וחיבר מספר ספרים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק בן שחר · ראה עוד »

יצחק ברייטר

רבי יצחק ברייטר היה מרבני ברסלב בפולין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק ברייטר · ראה עוד »

יצחק בכר דוד

רבי יצחק בכר דוד (קרוב לשנת ה'ת"ן, 1690 - ה'תקט"ו, 1755) היה רב בקושטא, מחבר הספר "דברי אמת".

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק בכר דוד · ראה עוד »

יצחק דוידי

יצחק דוידי (נולד ב־17 בנובמבר 1937) הוא תת-אלוף בדימוס, אשר שירת בחיל הים הישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק דוידי · ראה עוד »

יצחק כדורי

מנדטורית של הרב כדורי משנת 1931. מצבה לזכרו של הרב כדורי ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" שעמד בראשותה. קברו של הרב כדורי בירושלים ציונו של הרב כדורי הרב יצחק כדורי (ט"ז בתשרי ה'תרנ"ט, 2 באוקטובר 1898 - כ"ט בטבת ה'תשס"ו, 28 בינואר 2006) היה מקובל ישראלי בולט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק כדורי · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

ישעיה קרלינסקי

רבי ישעיה קרלינסקי (תמוז תרל"ז, 1877, זמברובה - ו' בכסלו תש"ה, 22 בנובמבר 1944) היה רב ליטאי, רבן של ליובוניץ ופוחוביץ, ומראשי אגודת הרבנים בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישעיה קרלינסקי · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישראל · ראה עוד »

ישראל מסטולין

מצבת קברו בפרנקפורט רבי ישראל פרלוב מסטולין (כונה: הינוקא או דער פרנקפורטער; י' בכסלו ה'תרכ"ט – ב' בתשרי ה'תרפ"ב) בנו של רבי אשר מסטולין (השני) והאדמו"ר השישי בשושלת קרלין.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישראל מסטולין · ראה עוד »

ישראל אריאל

הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישראל אריאל · ראה עוד »

ישראל ניסן קופרשטוך

הרב ישראל ניסן קופרשטוך (בכתיב מקומי: קופערשטאך או קופרשטוק; ד' באב ה'תרי"ח, 1858 – כ"ח בטבת ה'תר"ץ, 1930) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות אודז'יבול, רוז'אן, פשיסחה, ומאקווא ובסוף ימיו רב של חסידי אלכסנדר בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישראל ניסן קופרשטוך · ראה עוד »

ישראל טל

ישראל טל ("טַליק"), (13 בספטמבר 1924 – 8 בספטמבר 2010) היה אלוף בצה"ל וסגן הרמטכ"ל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישראל טל · ראה עוד »

ישראל במלחמת יום הכיפורים

גולדה מאיר לוחצת את ידו של משה דיין, 5 בנובמבר 1973 שלום חנוך ואמנים נוספים מחבורת לול, מופיעים בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים היא השלישית מבין מלחמות ישראל בהיקף מלא שהתחוללו לאחר מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישראל במלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

ישראל דב אודסר

רבי ישראל דב בער אודסר (ה'תרמ"ו 1886 – י"ח בחשוון ה'תשנ"ה 23 באוקטובר 1994) היה מייסד זרם בחסידות ברסלב המבוסס על פתק שסיפר שמצא ובו בין היתר הכיתוב נ נח נחמ נחמן מאומן.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישראל דב אודסר · ראה עוד »

ישראל הגר

הרב ישראל הגר (נולד בו' באייר ה'תש"ה, 19 באפריל 1945) הוא האדמו"ר מוויז'ניץ.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישראל הגר · ראה עוד »

ישיבת נהרדעא

ישיבת נהרדעא הייתה אחת הישיבות הגדולות בבבל, שהתקיימה לסירוגין, בתקופות שונות מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישיבת נהרדעא · ראה עוד »

ישיבת רשב"י

ישיבת רשב"י (שמה המקורי: ישיבת רבי שמעון בר יוחאי וישיבת מירון) היא ישיבה שפעלה בבני ברק וכיום משמשת ככולל אברכים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישיבת רשב"י · ראה עוד »

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון - כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וישיבת חברון כנסת ישראל · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

ידי רשים

הפיוט 'ידי רשים' במחזור מקטלוניה, המחצית הראשונה של המאה ה-14. ידי רשים נחלשים הוא פיוט מסוג 'אופן' שחיבר רבי יהודה הלוי ונקלט במחזורי הספרדים לראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וידי רשים · ראה עוד »

ידידי צה"ל

ארגון ידידי צה"ל בארצות הברית ובפנמה (באנגלית: Friends of the Israel Defense Forces, או בר"ת: FIDF) הוא ארגון שהוקם ב-1981 ופעולתו מוקדשת לחיילי ולחיילות צה"ל, פצועי צה"ל ומשפחות שכולות.

חָדָשׁ!!: ראש השנה וידידי צה"ל · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהדות · ראה עוד »

יהדות אל סלוודור

בית כנסת באל סלוודור יהדות אל סלוודור היא הקהילה היהודית שנוכחת באל סלוודור מאז תחילת המאה ה-19, תחילה היו אלה יהודים ספרדים ובהמשך הגיעו פליטים מיהדות אשכנז מאירופה במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהדות אל סלוודור · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית בתל אביב

יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהדות אורתודוקסית בתל אביב · ראה עוד »

יהדות איסלנד

תולדותיה של הקהילה היהודית באיסלנד החלו בשנת 1625.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהדות איסלנד · ראה עוד »

יהדות סרייבו

בית הכנסת האשכנזי המרכזי בסרייבו שהוקם ב-1902 יהדות סרייבו (גם יהדות שָֹרָאי-בּוֹסְנָה) היא קהילה יהודית בת שני קהלים, ספרדי ואשכנזי, הקיימת בעיר סרייבו בירת בוסניה והרצגובינה מאמצע המאה ה-16 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהדות סרייבו · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות ליבורנו

בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב ב-1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהדות ליבורנו · ראה עוד »

יהדות חילונית-הומניסטית

"מנורת האדם" (Humanorah), סמל המזוהה עם הזרם. יהדות חילונית-הומניסטית, ולעיתים פשוט יהדות הומניסטית (באנגלית: Secular Humanistic Judaism), היא זרם הרואה את היהדות כמורשת שאינה דתית ואינה תלויה באל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהדות חילונית-הומניסטית · ראה עוד »

יהדות גואם

יהדות גואם היא הקהילה היהודית בגואם, טריטוריה של ארצות הברית במערב האוקיינוס השקט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהדות גואם · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהדות וילנה · ראה עוד »

יהונתן בן יצחק

רבי יהונתן בן יצחק מווירצבורג (נפטר לפני ד'תתקצ"ו, 1235) היה מחכמי גרמניה במאה ה-13, ונודע בעיקר בשל היותו מרבותיו של רבי יצחק מווינה, בעל אור זרוע.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהונתן בן יצחק · ראה עוד »

יהודה מאיר שפירא

רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »

יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »

יהודה בן נתן

רבי יהודה בן נתן (נודע בראשי תיבות: הריב"ן) היה תלמיד חכם, פרשן ופוסק צרפתי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהודה בן נתן · ראה עוד »

יהודה בן שמואל אבן-עבאס

רבי יהודה בן-שמואל אבן-עבאס (משפחתו מכונה גם: אבן אבון) (הראשון) (פאס ד'תת"ס 1100-חלב ד'תתקכ"ז 1167) היה דיין ומשורר יהודי-מרוקאי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהודה בן שמואל אבן-עבאס · ראה עוד »

יהודה גבור בן אליהו בן יוסף

יהודה גבור בן אליהו בן יוסף היה מחבר ומשורר קראי, שחי בקושטא במחצית השנייה של המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהודה גבור בן אליהו בן יוסף · ראה עוד »

יהודה המשתחררת

יהודה המשתחררת הוא עיצוב ציוני שנוצר כניגוד למטבע הרומי יהודה השבויה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהודה המשתחררת · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודה יערי

יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהודה יערי · ראה עוד »

יהודי האיגבו

טקסט.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויהודי האיגבו · ראה עוד »

יואל טייטלבוים

הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויואל טייטלבוים · ראה עוד »

יואל בן נון

הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויואל בן נון · ראה עוד »

יואב גלנט

יואב גלנט (נולד ב-8 בנובמבר 1958, כ"ה בחשוון ה'תשי"ט) הוא פוליטיקאי ואיש צבא לשעבר, המכהן כשר הביטחון של מדינת ישראל וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויואב גלנט · ראה עוד »

יום קורבן עצים

יום קורבן עצים הוא יום שבו היו תורמים עצים ללשכת העצים שממנה לקחו עצים למזבח העולה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויום קורבן עצים · ראה עוד »

יום שמחת כהן

יום שמחת כהן (ביהדות ג'רבה ויהדות מרוקו) או יום שמחת כוהנים (ביהדות לוב) הוא יום חג יהודי-עממי המקובל במסורת יהדות צפון אפריקה בי"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויום שמחת כהן · ראה עוד »

יום שבתון

יום שבתון הוא יום שמרבית האוכלוסייה, או קבוצה מובחנת באוכלוסייה, אינה עובדת בו, עקב אירוע מיוחד שחל ביום זה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויום שבתון · ראה עוד »

יום תרועה

#הפניה ראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויום תרועה · ראה עוד »

יום ליבשה

מרדכי ברויאר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויום ליבשה · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום טוב הסמוך לשבת

על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »

יום הזיכרון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויום הזיכרון · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויום הכיפורים · ראה עוד »

יונתן דייויד

הרב יונתן דוד דייוויד (נולד ה'תר"צ) הוא ראש ישיבת "פחד יצחק" בירושלים, ונשיא ישיבת רבי חיים ברלין בברוקלין ניו יורק.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויונתן דייויד · ראה עוד »

יונדב קפלון

יונדב קפלון (נולד ב־1963) הוא משורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויונדב קפלון · ראה עוד »

יוסף אליהו (רב וסופר)

הרב יוסף אליהו (נולד בכ"ה בחשוון ה'תשט"ו, 10 בנובמבר 1955) הוא רב וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסף אליהו (רב וסופר) · ראה עוד »

יוסף אחיטוב

יוסף (יוסקה) אחיטוב (ז' בטבת תרצ"ג, 5 בינואר 1933 – ט"ו בסיוון תשע"ב, 5 ביוני 2012) היה מורה, הוגה דעות ומחנך ציוני דתי, מחשובי אנשי הרוח של הקיבוץ הדתי.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסף אחיטוב · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוסף רוזובסקי

הרב יוסף רוזובסקי (כ"ז באב ה'תר"ע - ב' בתשרי ה'תשל"ז) היה ממקימי וראש הישיבה קטנה אור ישראל בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסף רוזובסקי · ראה עוד »

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »

יוסף חיים קנטור

הרב יוסף חיים קנטור (נולד בי' בשבט תשכ"ט, 1969) הוא שליח חב"ד הראשי בתאילנד, מייסד ועד הכשרות של בנגקוק והעומד בראשו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסף חיים קנטור · ראה עוד »

יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »

יוסף בן יהודה אבן עקנין

יוסף בן יהודה אבן עקנין (בערבית: يوسف بن عقنين; 1150 – 1220) היה פילוסוף, רופא, משורר, פרשן מקרא ותלמוד והוגה יהודי של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסף בן יהודה אבן עקנין · ראה עוד »

יוסף באו

יוסף באו (18 ביוני 1920 - 24 במאי 2002) היה חלוץ האנימציה בישראל, פרסומאי, מאייר, סופר, משורר, מו"ל וחוקר השפה העברית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסף באו · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »

יוסי לפר

יוסף (יוסי) לָפֶּר (14 במרץ 1947 – 8 בספטמבר 2002) היה איש צוות טנק מגח במלחמת ששת הימים שניהל לבדו, במשך שמונה שעות רצופות, קרב מתוך טנק פגוע בח'אן יונס בעת שהיה פצוע, עד אשר חולץ.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסי לפר · ראה עוד »

יוסי בן יוסי

יוסי בן יוסי היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית של הפיוט, ומשוער כי פעילותו הייתה במאה החמישית או המאה השישית.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוסי בן יוסי · ראה עוד »

יורם שקולניק

יורם שקולניק (נולד ב-1969) הוא ישראלי שרצח מחבל פלסטיני כפות בשנת 1993.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויורם שקולניק · ראה עוד »

יוליוס השלישי

האפיפיור יוליוס השלישי (בלטינית: Iulius III; 10 בספטמבר 1487 – 23 במרץ 1555) היה אפיפיור ומנהיג הכנסייה הקתולית מ-1550 עד שנת 1555, היא שנת מותו.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוליוס השלישי · ראה עוד »

יוחנן בן קרח

יוחנן בן קרח היה ראש הצבא בתקופת גדליהו בן אחיקם, אחרי מותו של צדקיהו, מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוחנן בן קרח · ראה עוד »

יודעי בינה

כריכת כרך ד של יודעי בינהיודעי בינה הוא כתב עת תורני שיצא לאור על ידי המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין בישיבת כרם ביבנה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויודעי בינה · ראה עוד »

יוכבד

יוֹכֶבֶד היא דמות מקראית, בַּת לֵוִי, אשת עמרם ואמם של מרים, אהרון ומשה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוכבד · ראה עוד »

יוכבד בת-רחל

יוכבד בת-רחל (תרשיש) יוכבד בת-רחל (תרשיש), מתוך כריכת ספרהּ '''בנתיב שהלכתי''' תמונה להחלפה יוכבד בת-רחל (תרשיש) (14 בנובמבר 1901 אוקראינה – 18 באוגוסט 1989 י"ז באב תשמ"ט, עין חרוד).

חָדָשׁ!!: ראש השנה ויוכבד בת-רחל · ראה עוד »

2020 בישראל

2020 בישראל היא השנה בה מדינת ישראל ציינה 72 שנים להקמתה.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ו2020 בישראל · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: ראש השנה ו7 (מספר) · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ראש_השנה