תִקשׁוֹרֶת

1363 יחסים: מן הפח אל הפחת, מן השמים, ממשקה ישראל, ממון המוטל בספק חולקים, מאבד עצמו לדעת (הלכה), מאה ברכות, מאכל בן דרוסאי, מאיר מלובלין, מאיר בן שמעון המעילי, מאיר בן ברוך הלוי, מאיר הלוי אבולעפיה, מאיר יונה ברנצקי, מנחם ממירזבורק, מנחם מנדל אוירבך, מנחם מנדל קלויזנר, מנחם בן זרח, מנחם בן חלבו, מנחם בן יוסף חזן, מנחם המאירי, מנחת חינוך (ספר), מנהג המדינה, מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, מנורת המאור (אבוהב), מנימין, מניין השנים בלוח העברי, מסעוד חי רקח, מסכת מועד קטן, מסכת אצילות, מסכת אבות, מסכת נדרים, מסכת סוטה, מסכת סוכה, מסכת עבדים, מסכת ראש השנה, מסכת זבחים, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מסכת יומא, מסייע אין בו ממש, מעמיד (סוכה), מעשה ראובן ובלהה, מעשה שבת, מעשה ידיה, מעילה (הלכה), מעיילין פילא בקופא דמחטא, מפרק (שבת), מצה, מצה עשירה, מצה שמורה, ..., מצוות צריכות כוונה, מצוות שבין אדם לחברו, מצוות תכלת, מצוות בניין בית המקדש, מצוות יישוב ארץ ישראל, מצווה לשמוע דברי חכמים, מקרא מגילה, מקראות גדולות, מקום פטור, מר זוטרא, ראש הגולה, מר בר רב אשי, מרדכי אילן, מרדכי ליב קצנלנבוגן, מרדכי בן הלל, מרדכי בריסק, מרדכי הלוי, מרדכי כומטיאנו, מרורים, משך חכמה, משפט המלך, משפחת מנדלבוים, משפחת קרליץ, משפחת רקובר, משפחת שמעי, משפחת חן, משה מאיוורא, משה מקוצי, משה מרגלית, משה מלונדריש, משה אלשקר, משה אבן עזרא, משה אבן זברה, משה סופר (ערלוי), משה פרנס מרוטנבורג, משה קורדובירו, משה רבקש, משה רוזין, משה שמואל שפירא (באר יעקב), משה שלמה כשר, משה תקו, משה חסקין, משה חלאווה, משה בן שלמה מסלרנו, משה בן יוסף, משה בצלאל לוריא, משה בר-נסים, משה די ברושליש, משה הרשלר, משה הגולה מקיוב (השני), משה הדרשן, משה הכהן מלוניל, משה יהודה בלוי, משהה נקביו, משומד, משולם בן קלונימוס, משולם בן יעקב מלוניל, מתתיהו היצהרי, מתה מחמת מלאכה, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאך הברית, מלאכת מעמר, מלאכת מעבד, מלאכת מבשל, מלאכת אוכל נפש, מלאכת קוצר, מלאכת לש, מלאכת בורר, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלאכות קושר ומתיר, מלאכות שביעית, מלאכות בונה וסותר, מלווה מלכה, מלכויות זכרונות ושופרות, מזל, מחילה (משפט עברי), מחיית זכר עמלק, מבטל כיסו של חבירו, מדקדקי העברית בימי הביניים, מדרש הגדול, מדרשת שיל"ת, מה שקנה עבד קנה רבו, מה טובו, מהר"ם, מהר"ם מרוטנבורג, מהר"י, מהרי"ל, מהרי"ל (פירושונים), מוסר, מוסד הרב קוק, מופנה, מוצאי שבת, מוקצה מחמת מיאוס, מוקצה מחמת חסרון כיס, מוקצה ביום טוב, מורה נבוכי הזמן, מורידין ולא מעלין, מוריה (כתב עת), מושק האייל, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מות משה, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, מוזיקה יהודית דתית, מודל הארץ ככדור, מודה במקצת, מודה בקנס, מודים דרבנן, מוכח מתוכו, מכניסי רחמים, מכשירי אוכל נפש, מכת ארבה, מכת צפרדע, מכת שחין, מכת כינים, מכון משנת רבי אהרן, מכון משנת הרמב"ם, מכון אהבת שלום, מכון זכרון אהרן, מכון התלמוד הישראלי השלם, מכון ירושלים, מכירת חמץ, מכילתא דברים, מין מזדמן, מין במינו אינו בטל, מימוש נישואים, מים ראשונים, מים שאובים, מינץ, מיעוט המצוי, מיל (יחידת מידה תלמודית), מיל (יחידת מידה), מיגו, מידות שהתורה נדרשת בהן, מידות טובות, מיכאל אברהם, מיימון הדיין, א' באלול, א' בתשרי, אמנות לחימה, אמה (יחידת מידה), אמירת סדר העבודה, אמירה לנוכרי, אמיתי בן שפטיה, אאוגסבורג, אם תעזבני יום יומים אעזבך, אנציקלופדיה תלמודית, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, אנינות, אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אעדיף כל שמונה, אפרים מקלעת חמאד, אפרים נבון, אפרים קופפר, אפיקומן, ארמית בבלית, ארץ ישראל, ארץ ישראל השלמה, ארבע פרשיות, ארבע כוסות, ארבעה טורים, אריה שטרן, אריה ליב פרומקין, אשר, אשתו כגופו, אשתורי הפרחי, את והב בסופה, אתרוג, אל מלא רחמים, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר מגרמייזא, אלעזר בן דינאי, אלעזר בירבי קליר, אלי ציון ועריה, אליעזר מלמד, אליעזר בן נתן, אליעזר בן יואל, אליעזר גורדון, אליעזר דון יחיא, אליעזר די אבילה, אליקים בן משולם, אליהו מנחם מלונדריש, אליהו מרדכי ולקובסקי, אליהו רפאל היישריק, אליהו הזקן, אחרונים, אחרית הימים, אחריות נכסים, אחשביה, אחד העם, אבא מרי בן יוסף, אבא מרי הירחי, אבא בר מרתא, אבני אלגביש, אבני נזר, אבר היוצא, אברהם מן ההר, אברהם אפשטיין, אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם אבן עזרא, אברהם אבן דאוד, אברהם אבולעפיה, אברהם סלומון, אברהם סופר (רב), אברהם שושנה, אברהם זאב ליפקיס, אברהם חיים נאה, אברהם בן נתן, אברהם בן שלמה (תימן), אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן הרמב"ם, אברהם בן יצחק מנרבונה, אברהם בר חייא, אברהם גולדברג (חוקר תלמוד), אברהם דוב כהנא שפירא, אברהם די בוטון, אברהם הלוי, אברהם הכהן, אברהם יעקב אורלנסקי, אברהם יצחק איגוס, אברהם יצחק ברומברג, אברהם יצחק בלוך, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אבו אהרן בן שמואל הנשיא, אבולעפיה, אבודה ממנו ומכל אדם, אבי אבות הטומאה, אביגדור אפטוביצר, אביגדור הכהן, אגלי טל, אגדה (יהדות), אגודה, אדם מועד לעולם, אדם קרוב אצל עצמו, אדון בפקדך, אהרן שויקה, אהרן בקשט, אהרן הראל (רב), אהרן הכהן (פירושונים), אהרן יפה'ן, אהרון הכהן מלוניל, אומדנא, אונס (הלכה), אוצר דינים ומנהגים, אוצר הגאונים, אוצר הגדולים אלופי יעקב, אור שמח (ספר), אור לציון, אור החיים (ספר), אורליאן, אותיות מנוקדות, אודיתא, אכלה ואכלה, אכילת מצה, אכילת דג עם בשר, אכילה בסוכה, אי ידיעת החוק במשפט העברי, אין מוקדם ומאוחר בתורה, אין אלו אלא דברי נביאות, אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, אין אישה מעזה פניה בפני בעלה, אין עד נעשה דיין, אין עונשין מן הדין, אין שליח לדבר עבירה, אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, אין בעל הנס מכיר בנסו, אין דנין אפשר משאי אפשר, אין הולכין בממון אחר הרוב, אין ולאו ורפיא בידיה, אין ישיבה בעזרה, איסור אכילת קטניות בפסח, איסור אכילת שרצים, איסור סירוס, איסור ערלה, איסור עשיית פסל, איסור עבודה במקדש בראש פרוע, איסור עבודה במקדש בבגדים קרועים, איסור קדשה, איסור גידול כלב רע, איסור הנאה, איסור הלנת המת, איסור והיתר, איסור ייחוד, איסורי מלאכה בחול המועד, איסורי כישוף ביהדות, איפור קבוע, איתן שנדורפי, איבר שהנשמה תלויה בו, איגרת רשות, איכה רבה, איילונית, נסכא דרבי אבא, נסים ממרסיי, נפתלי צבי יהודה ברלין, נפתלי הלברשטאם (בורו פארק), נקודות אנטיפודיות, נרות שבת ויום טוב, נתן מרומי, נתן סאה ונטל סאה, נתן צבי פינקל (מיר), נתן בן מאיר, נתן בן יהודה, נתנאל בן ישעיה, נתנאל בירב פיומי, נטילת ידיים, נטילת ידיים שחרית, נזקי שכנים, נח עמינח, נחמן נתן קורונל, נחום מערבי, נחום אליעזר רבינוביץ', נחום פרצוביץ, נביא, נגיד, נדר (יהדות), נוסח ארץ ישראל, נושאי כליו של הרמב"ם, נושאי כליו של השולחן ערוך, נותן טעם, נותן טעם לפגם, ניסן אלפרט, נירנברגר, נישואים בהלכה, ניתוח קיסרי, ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה, נידה, סמיכת זקנים, סעודה (הלכה), סעודה מפסקת, ספק (הלכה), ספק כוודאי, ספקא דאורייתא לחומרא, ספר מצוות גדול, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר תאגי, ספר תורה, ספר חסידים, ספר המנהיג, ספר המעשים לבני ארץ ישראל, ספר המקצועות, ספר העתים, ספר התמונה, ספר החינוך, ספר הישר (אגדה), ספר יהודית, ספרות חז"ל, ספרי, ספרי זוטא במדבר, ספרי הגר"א, ספרים חיצונים (הלכה), ספרייה תורנית, ספירת הנוצרים, ספירת העומר, סתמאים, סליחות, סברא, סבוראים, סדר עולם, סדר קדשים, סדר קדימה בברכות, סדר רב עמרם גאון, סדר ליל ראש השנה, סדר טהרות, סהל בן מצליח הכהן, סוגיה, סכך, סירכא, סיטומתא, עפץ, עפר ארץ ישראל, עקיבא איגר, ערן טמיר, ערב יום הכיפורים, עשרת ימי תשובה, עשרה בטבת, עשה דוחה לא תעשה, עשיית דין עצמית במשפט העברי, על הנסים, עלות השחר, עלים לתרופה (עלון שבת), עזרא עטייה, עזריה אריאל, עבד כנעני, עבדי זמן, עבודת ה', עבודת כהן או לוי בעבודת חבירו, עבודה זרה בשיתוף, עבודה ברורה, עד אחד נאמן באיסורין, עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי, עדים זוממים, עונג שבת, עוני (הלכה), עוסק במצווה פטור מן המצווה, עולם שנה נפש, עולת ראייה, עוטה עור הנמר, עוז והדר, עוזיאל מייזליש, עובר לעשייתן, עובדיה יוסף (1976), עין עיטם, עיר של יחיד, עירוב, פאת השולחן, פאי, פנחס מונדשיין, פנחס רוזובסקי, פני יהושע, פנים חדשות בברכת חתנים, פסח, פסוקי דזמרא, פסיקת הלכה, פפוס בן יהודה, פרנס, פרקי דרבי אליעזר, פרשנות התלמוד הבבלי, פרשני המקרא היהודים, פרשת מסעי, פרשת עקב, פרשת ראה, פרשת שופטים, פרשת ואתחנן, פרדס יוסף, פרודיות לפורים, פרישה סמוך לווסת, פרייה ורבייה, פת הבאה בכיסנין, פתרון תורה, פטרונים, פחד יצחק (אנציקלופדיה), פורס מפה ומקדש, פורטל הדף היומי, פורים, פולמוס מכניסי רחמים, פולמוס הנפיחה, פולמוס השבת ביפן, פולמוס התקיעה בשבת, פולטת שכבת זרע, פוליגמיה ביהדות, פינחס, פיקוח נפש, פיוט, פיוטי הושענות, צמצום (הלכה), צמחונות וטבעונות ביהדות, צאת הכוכבים, צניעות (יהדות), צרת רבים חצי נחמה, צלף קוצני, צבי פסח פרנק, צבי פרץ חיות, צבי בנימין אוירבך, צבי הירש הורוביץ (דרזדן), צבי כהן, צדקה (יהדות), צדקיה בן אברהם, צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן, צורת הדף, ציץ, ציצית, ציטוט, ציון (ירושלים), קמעא קמעא, קמח, קם ליה בדרבה מיניה, קנה סוכר, קניין (פירושונים), קניין ארבע אמות, קניין אגב, קניין אותיות, קניין רכוב, קניין כסף, קערת ליל הסדר, קפילא, קצות החושן, קרן אברהם הכהן, קרנא, קרני פרה, קריאת התורה, קריאת ההלל, קריעה (אבלות), קל וחומר, קלף (יהדות), קלונימוס, קלונימוס בן שבתי, קלי הבישול, קטלוניה, קבר אלישע, קבר רבי יהודה הנשיא, קדושה דסידרא, קהילת יהודי מרסיי, קהילת יהודי מיינץ, קו התאריך בהלכה, קורבן אשם, קורבן חטאת, קורביל, קושיית הבית יוסף, קול באישה ערווה, קול הברה, קובץ שיעורים, קובץ יסודות וחקירות, קודם שנברא העולם, קים ליה, קיץ המזבח, קידוש, קידוש השם, קידושא רבא (אירוע), קידושין, קיום שטרות, ר"ן, ר"י הזקן, רן, רמב"ן, רא"ש, ראש השנה, ראשון, ראשונים (פירושונים), ראב"ן, רפאל מייזלס, רפאל בירדוגו, רש"י, רשע (הלכה), רשב"א, רשב"ם, רלב"ג, רזא דשבתי, רחיצה בשבת, רב, רב אחא (פירושונים), רב אחא ברדלא, רב אחאי, רב אבהו, רב רחומי השלישי, רב שמואל בריה דרב אבהו, רב חסדא, רב הונא, רב הונא קמא, רבן יוחנן בן זכאי, רבנו פטר, רבנו תם, רבנו חננאל, רבנו בחיי אבן פקודה, רבה יוסי, רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא, רבי אליעזר בן יעקב, רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי עקיבא, רבי שמעון שזורי, רבי שמעון בן אבישלום, רגנסבורגר, רגע, רגליים יחפות, רד"ק, רדיית הפת, רואה מחמת תשמיש, רונקל, רועי ירושלמי, רוח הקודש (יהדות), רי"ף, ריא"ז, ריס (יחידת מידה), ריעותא, ריף, ריטב"א, ריב"א (פירושונים), ריב"ש, ריב"ש (פירושונים), שן ורגל, שמא פרידמן, שמאי גינזבורג, שמעון כשר, שמשון מקוצי, שמשון מורפורגו, שמחת תורה, שמחת הרגלים, שמחה בן שמואל מוויטרי, שמחה בונם סופר, שמחה כהן, שמואל מאיוורא, שמואל אליעזרי, שמואל אטלס, שמואל קלמן מירסקי, שמואל טל, שמואל בן נטרונאי, שמואל ברוך ורנר, שמואל גריינימן, שמואל דיקמן, שמואל הנגיד, שמואל הלוי (פירושונים), שמואל ירונדי, שמונת הפסוקים האחרונים בתורה, שמונה שרצים, שמות ספרי עיון, שמות הצדיקים, שמיני עצרת, שמיטה, שאני אומר, שאלת חכם, שאלתיאל חן, שאלות ותשובות, שאול חנא קוק, שאילתות דרב אחא, שם הגדולים, שנת שמיטה, שנת היובל, שניים שעשאוה, שערי דורא, שעת השמד, שעת הדחק, שעטנז, שעבודא דרבי נתן, שעות זמניות, שקיעת החמה, שר צבא (תנ"ך), שרטוט בסת"ם, שרגא אברמסון, שריאל רוזנברג, ששת דסמרקדיל, שתיקה כהודאה, שתיית יין בפורים, שלמה אליעזר אלפנדרי, שלמה סיריליו, שלמה קלוגר, שלמה שוסטר, שלמה לוריא, שלמה טל, שלמה זלמן מן-ההר, שלמה זלמן אוירבך, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלמה בובר, שלמה גרסיאן-חן, שלמה הבבלי, שלמה יוסף זוין, שלם יהלום, שלשלת הקבלה, שלהי ימי הביניים, שלום מאיר יונגרמן, שלום שכנא ילין, שלושת האבות, שלושים של עבד, שליח (הלכה), שליח עושה שליח, שטר אמנה, שטר חוב (הלכה), שחיטה ביום טוב, שבע דנחמתא, שבת חנוכה, שבת הארץ, שבתי סבתו, שבועת המשנה, שבועת היסת, שבות, שו"ת הרשב"א, שומר שמסר לשומר, שומר שכר, שואל, שושנה (צמח מקראי), שימושא רבא, שיעור ברכה אחרונה, שיתין נשמין, שילה רפאל, שיטת הפלפול, שיטת הרבדים, שיטה אחרונה, שיטה לא נודע למי, שיבולי הלקט, תארים רבניים, תנא דבי אליהו, תנאי (הלכה), תנאי בני גד ובני ראובן, תנועת החסידות, תנופה, תניא, תניא רבתי, תענית, תפארת ישראל (מהר"ל), תפסת מרובה לא תפסת, תפוח בדבש, תפיסה (משפט עברי), תפילת מעין שמונה עשרה, תפילת אבינו מלכנו, תפילת נדבה, תפילת שחרית, תפילת תשלומים, תפילת הדרך, תפילין, תקנות שו"ם, תקנות הקהילה, תקנות הגאונים, תקיעת שופר, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי התנ"ך, תרומת מעשר, תרומת הדשן, תרומות ומעשרות, תרי ותרי, תרי"ג מצוות, תשמיש קדושה ותשמיש מצווה, תשעה באב, תשעה באב שחל בשבת, תשלומי כפל, תשלומים (משפט עברי), תשליך, תשובה (יהדות), תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין, תלמוד ירושלמי, תלמיד חבר, תלמיד חכם שסרח, תלת דפורענותא, תהילים כ"ה, תהילים י"ט, תוספת שבת, תוספתא, תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד), תורת האדם (ספר), תורה לשמה (ספר), תולדות מלאכות שבת, תכפו עלינו צרות, תכשיט (שבת), תיקון המידות, תיקוף, תיבת נח, לא מיניה ולא מקצתיה, לא תאכלו על הדם, לא תעשון אתי, לא תשים דמים בביתך, לא תתעב אדומי ולא תתעב מצרי, לא תחמוד, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לנגה, לעולם יהא אדם, לשון הקודש, לחם, לחם הפנים, לחי (הלכה), לועג לרש, לוי בן חביב, ליל הסדר, ט"ו בשבט (מועד), ט' בשבט, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, טראני (פירושונים), טרפה, טלטול ברשות הרבים, טלית, טביעת עין, טבילת ידיים, טהרת המשפחה, טהרת המת, טומאת מת, טומאת מדף, טומאת אוהל, טומאת זב, טומאת ביאה, טומאת כלים, טומאת יולדת, טומאה וטהרה, טומאה וטהרה בביתא ישראל, טוען רבני, זעתר, זרחיה הלוי, זרוע, לחיים וקיבה, זליקמן מבינגא, זבל"א, זבה, זוהר מאור, זכריה בן יהודה אגמאתי, זכות אבות, זכין לאדם שלא בפניו, זכייה, זימון, זילותא דבי דינא, חמץ, חמשת מיני דגן, חמשת העינויים, חם מקצתו חם כולו, חננאל, חנניה, חנניה בן ישועה, חנוך אלבק, חנוך בן משה, חנוכת המקדש, חנוכת המזבח, חסדאי קרשקש, חסורי מחסרא, חסיד (פירושונים), חסיד (הלכה), חסידות גור, חפץ חיים (ספר), חפץ בן יצליח, חפיפה (הלכה), חציצה, חציו עבד וחציו בן חורין, חרש, שוטה וקטן, חתיכה נעשית נבלה, חלה (מתנות כהונה), חליצה, חליבה בשבת, חזק חזק ונתחזק, חזקת מטלטלין, חזקת שליח עושה שליחותו, חזקת כשרות, חזקה (הלכה), חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, חזקה דרבא, חזקיה בן מנוח, חברת אהבת שלום, חומרא דרבי זירא, חומש תורה שלמה, חופת מיין, חופת נידה, חופה וקידושין, חוצנים, חורבן העולם באלף השביעי, חול המועד, חובב חותן משה, חוג בריסק, חי נושא את עצמו, חינא, חינוך קטן לתפילין, חידוש מצוות התכלת, חידושי תורה, חידושי הרשב"א על מסכת מנחות, חידושי הריטב"א, חיים מאיר הורוויץ, חיים מחוץ לכדור הארץ, חיים פריימן, חיים פלטיאל, חיים קניבסקי, חיים שטיינר, חיים בן עטר, חיים יונה תאומים, חיים יוסף פולק, בן אברהם, בן שמואל, בן שושן, בן ברוך, בן בלימה, בן-ציון רבינוביץ, בארה של מרים, בנות רש"י, בנימין רבינוביץ' תאומים, בניין אב, בעל מום, בעל קרי, בעלי אלשרח, בעלי הנפש, בעילת מצווה, בצלאל אשכנזי, בר מצרא, בר מצווה, בר פלוגתא, ברצלונה, ברוך מארץ יוון, ברוך בן שמואל, ברוך בן יצחק אבן אלבאליה, ברוך התוגרמי, ברוך יוסף פייבלזון, ברכת מציב גבול אלמנה, ברכת מחיה המתים, ברכת אלוהי נשמה, ברכת אבות, ברכת אירוסין, ברכת סליחה, ברכת עבודה, ברכת לישב בסוכה, ברכת חונן הדעת, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת בורא מאורי האש, ברכת הנסים, ברכת השחיטה, ברכת השיר, ברכת ההודאה, ברכת הים הגדול, ברכה, ברכה (נימוס), ברכה הסמוכה לחברתה, ברכות הריח, ברכות השחר, ברכות התורה, ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בריאתנות, בריאה, ברית מילה, בריה (הלכה), ברייתא דמסכת נדה, בשר שנתעלם מן העין, בשר בחלב, בת קול, בת כהן, בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן, בל תאחר, בל תשקצו, בל תשחית, בלנית (יהדות), בלעם בן בעור, בלשון אשר הזכרת לזוכריך, בלוי, בחירה חופשית, בחיי בן אשר, בבא בתרא, בדיקת עד, בדיקת חמץ, בור (אב נזיקין), בוגרת, בכור בהמה טהורה, בין האולם ולמזבח, בין השמשות (יהדות), ביקור מומים, ביקורת נוסח המקרא, בישולי גויים, בית העלמין העתיק בצפת, בית הבחירה למאירי, בית כנסת, בית יעזק, בית יוסף, ביטול רשות, ביטול חמץ, ג' באייר, גמרא סדורה המאיר, גאונים, גרמא בנזיקין, גרשון אדלשטיין, גרשום הרפנס, גלגול נשמות, גלות אדום, גזרת תקרה, גזירת סנדל המסומר, גזירת כלים, גזירה דרבה, גבאי צדקה, גדול עומד על גביו, גוי, גוי ששבת חייב מיתה, גירונדי, גירוש ספרד, גילוח הראש לנשים ביהדות, גיהנום, גיור קטנים, ד'קמ"ה, ד'קצ"ד, ד'רמ"ג, ד'רצ"ב, ד'ש"ץ, ד'שמ"א, ד'תפ"ח, ד'תקפ"ו, ד'תקל"ז, ד'תרפ"ד, ד'תרל"ה, ד'תשע"ג, ד'תשפ"ב, ד'תשל"ג, ד'תת"ף, ד'תתס"ג, ד'תתס"ה, ד'תתקע"ח, ד'תתקצ"ה, ד'תתקכ"ט, ד'תתל"א, ד'תתט"ז, ד'תתכ"ד, ד'תתי"ז, ד'תל"ט, דן בן יוסף אשכנזי, דם חימוד, דם בתולים, דניאל בומברג, דעת בעלים, דפוס ראם, דפוס ראשון, דקדוק עברי - מונחים, דקדוקי סופרים, דרך אמונה, דרך ארץ (חז"ל), דרור פיקסלר, דרכיה דרכי נועם, דרישה וחקירה, דבר שאינו מתכוון, דבר שלא בא לעולם, דבר שטיבולו במשקה, דבר הלמד מסופו, דברים שבלב אינם דברים, דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל, דון מינה ואוקי באתרה, דורשי חמורות, דוד משרקי, דוד אברהם, דוד אבודרהם, דוד פרידמן (פינסק-קרלין), דוד צבי הילמן, דוד טביל ממינסק, דוד בן לוי מנרבונה, דוד בן יהודה החסיד, דוד בונפיל, דוד בונפיד, דוד הלבני, דוד כהן (ראש ישיבה), דין מרומה, דין יכיר, דינא דמלכותא דינא, דיברה תורה כלשון בני אדם, דיו סת"ם, ה' באדר, ה'מ"ד, ה'נ"ג, ה'ע"ו, ה'קע"ד, ה'קל"ו, ה'קכ"ה, ה'רנ"ו, ה'רע"ט, ה'רע"ב, ה'רכ"ג, ה'ש"ע, ה'שכ"א, ה'תס"ח, ה'תקס"ו, ה'תקי"ז, ה'תרס"ד, ה'תרט"ו, ה'תשי"ג, ה'תי"ט, ה'כ"ז, המאור (ברלין - תל אביב), המנהיג, המשכה, המכון לחקר המשפט העברי, המכון התורני אור עציון, הא לחמא עניא, האנציקלופדיה היהודית, הארץ המובטחת, הנחת תפילין, הנבואה במסורת ישראל, הסבה, העמדה והערכה, הערמה, הערוך, העיטור, הפקעת קידושין, הפקר, הפה שאסר הוא הפה שהתיר, הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו, הפיגוע בישיבת מרכז הרב, הקפת הראש, הקפות, הקדש (הלכה), הקהילה היהודית באנטופול, הרצאת הרב, הרחקות הנידה, הריגת אליעזר שלזינגר, השם המפורש, השתנות טבעים בהלכה, השבתת חמץ, התראה (הלכה), התרת נדרים, הלל, הלל נשיאה, הלל בן אליקים, הלל בן שמואל, הלל דוד סתהון, הלוח העברי, הלכה, הלכה ברורה ובירור הלכה, הלכה ואין מורין כן, הלכה כסתם משנה, הלכה כבתראי, הלכות מלחמה, הלכות ארבעת המינים, הלכות סוכה, הלכות עירובין, הלכות צבא, הלכות רב אלפס, הלכות ליל הסדר, הלכות בית הכסא, הלכות גדולות, הלכות הרחקה מגויים, הלימוד היומי באמונה, הטמנה (שבת), הטפת דם ברית, הגאון מווילנה, הגדת רוטשילד, הגדה של פסח, הגהות אשרי, הדמים מודיעים, הדס מצוי, הדלקת נרות חנוכה, הוצאת אש ביום טוב, הוצאת שם שמים לבטלה, הוצאת שבתי פרנקל, הוצאת זרע לבטלה, הוצאה ביום טוב, הושענא רבה, הכרעת רוב בדיינים, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, הכשרת בשר, הכובש נבואתו, הינוקא הפלאי, היסטוריה של עם ישראל, היתר מאה רבנים, היתר מכירה, היזק ראייה, היזק שאינו ניכר, וסת השעות, וסת החודש, וסת הגוף, וסת ההפלגה, ותרנות, והזהיר, והיה אם שמוע, ויקיסוגיה, וידאל די טולוזא, ויכולו, כ"ט בתמוז, כ"ח בחשוון, כ"ב, כ"ג בטבת, כניסה להר הבית (הלכה), כפייה על מצוות לא תעשה, כפייה על המצוות, כרפס, כתובה, כל אלמנה ויתום לא תענון, כל נדרי, כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, כל דאלים גבר, כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט, כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, כל כבודה בת מלך פנימה, כלאי הכרם, כללי מלאכת יום טוב, כלבו, כלבו (ספר), כלי הדיינים, כבוש כמבושל, כביצה, כגרוגרת, כוס של ברכה, כופין על מידת סדום, כולל אברכים, כוח גברא (נטילת ידיים), כוח דהיתרא עדיף, כוח הפועל בנפעל, כוונה (יהדות), כיסוי ראש לנשים (הלכה), כיפת הירדן, כיבוד אח גדול, כיהודה ועוד לקרא, כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, י"ח בשבט, י"ב בניסן, י' באייר, ימי טוהר, ימי הביניים, ימימה מזרחי, ימים נוראים (עגנון), יסוד כימי, יעקב מאורליינש, יעקב מרגליות (נירנברג), יעקב נחום אפשטיין, יעקב נורטהויזן, יעקב סקילי, יעקב קמנצקי, יעקב שפיגל, יעקב שור, יעקב לנדא, יעקב לנדא (האגור), יעקב בן אשר, יעקב בן חביב, יעקב בן יקר, יעקב בצלאל שניידר, יעקב בזק, יעקב בירב, יעקב דוד אילן, יעקב הלוי ממרויש, יפה'ן, יצחק מאיר בן-מנחם, יצחק מאיוורא, יצחק מקורביל, יצחק מבילשטיין, יצחק אשר טברסקי, יצחק אבן גיאת, יצחק אבוהב (מנורת המאור), יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק נוניש בילמונטי, יצחק עבאדי (רב), יצחק שילת, יצחק זלר, יצחק בן מלכי צדק, יצחק בן ראובן הברצלוני, יצחק בן דוד, יצחק בן ישראל (בגדאד), יצחק ברדא, יצחק הצרפתי, יצחק הלבן, יצחק הלוי, יצחק יעקב ריינס, יציאה מארץ ישראל (הלכה), יציב פתגם, ירושלמי על סדר קדשים, ירושה (משפט עברי), ירוחם (פירושונים), ירוחם פישל פרלא, ירוחם בן משולם, ירידת הדורות, ישעיה די טראני, ישראל מ' תא-שמע, ישראל מאיר הכהן, ישראל מקרמס, ישראל איסרלן, ישראל שבתי שצ'יפנסקי, ישראל לוי, ישראל זאב גוסטמן, ישראל זיסל דבורץ, ישראל בארי, יששכר בן יקותיאל הלוי, ישיבת מרכז הרב, ישיבת מיר, ישיבת פרשבורג, ישיבת פורת יוסף, ישיבת חזון עובדיה, ישיבת חברון כנסת ישראל, ישיבת הר ברכה, ישיבת הליכות עולם, ישיבת ההסדר שעלבים, ישיבת ההסדר דרך חיים, ישיבת כנסת יצחק (חדרה), ישיבה, ישיבה על קברו, ילתא, יחסי אישות (הלכה), יחיאל מפריז, יחיאל בן הרא"ש, יחיאל בן יקותיאל, יביע אומר, יהללך זר ולא פיך, יהדות, יהדות מץ, יהדות מרוקו, יהדות אשכנז, יהדות אלג'יריה, יהדות פראג, יהדות קונסרבטיבית, יהוסף הנגיד, יהושע סיגל, יהושע רפאל בנבנישתי, יהושע שמידט, יהושע בן-מאיר, יהושע בועז, יהושע הנגיד, יהושע השיל (מגיני שלמה), יהודה משקוני, יהודה אלמדארי, יהודה אברבנאל, יהודה עדס, יהודה קופרמן, יהודה שירליאון, יהודה ליב אדל, יהודה בן מאיר הכהן, יהודה בן אליעזר הלוי מינץ, יהודה בן קלונימוס, יהודה בן קלונימוס ממגנצא, יהודה בן בנימין ענו, יהודה בן ברזילי הברצלוני, יהודה בן גרים, יהודה בן הרא"ש, יהודה בר יקר, יהודה ברנדס, יהודה בלוי, יואל סירקיש, יואל קטן, יום ליקוט עצמות, יום טוב ליפמן מילהויזן, יום הכיפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יונתן בן יעקב מקונקה, יונה (פירושונים), יונה אבן בהלול, יונה גירונדי, יוסף מוקיר שבת, יוסף אלבו, יוסף אליהו וינוגרד, יוסף צבי רימון (רב), יוסף קאפח, יוסף רפאל בן נון, יוסף רוזין, יוסף שטרן (רב), יוסף טוב עלם, יוסף חביבא, יוסף ברויאר, יוסף בלומנפלד, יוסף בכור שור, יוסף דלה ריינה, יוסף יוסלביץ', יוצא דופן, יורד לאומנות חברו, יורד לנכסי חברו שלא מדעתו, יוד קרת קא חזינא הכא, יין נסך, ייאוש (משפט עברי), ייאוש שלא מדעת, ייבום, ייהרג ואל יעבור, 1280, 1310, 1355, 1380, 2 במאי. להרחיב מדד (1313 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מן הפח אל הפחת

מִן הַפַּח אֶל הַפַּחַת הוא ביטוי עברי המבוסס על לשון המקרא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומן הפח אל הפחת · ראה עוד »

מן השמים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומן השמים · ראה עוד »

ממשקה ישראל

ממשקה ישראל הוא כלל בהלכות הקורבנות, שלפיו אין להביא קורבן מדבר האסור באכילה על פי הלכות כשרות המזון.

חָדָשׁ!!: ראשונים וממשקה ישראל · ראה עוד »

ממון המוטל בספק חולקים

ממון המוטל בספק חולקים הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ יש לחלוק את החפץ בין הצדדים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וממון המוטל בספק חולקים · ראה עוד »

מאבד עצמו לדעת (הלכה)

מאבד עצמו לדעת הוא כינוי הלכתי לאדם המבקש להרוג את עצמו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומאבד עצמו לדעת (הלכה) · ראה עוד »

מאה ברכות

בשבת ויום טוב משלימים את מנין 'מאה ברכות' על ידי אכילת פירות ומיני מתיקה תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומאה ברכות · ראה עוד »

מאכל בן דרוסאי

חביתה באמצע הטיגון בשר שנצלה על גחלים מצד אחד ולא נהפך מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומאכל בן דרוסאי · ראה עוד »

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומאיר מלובלין · ראה עוד »

מאיר בן שמעון המעילי

רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי היה רב שחי בפרובאנס בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומאיר בן שמעון המעילי · ראה עוד »

מאיר בן ברוך הלוי

רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה (גם: מהר"ם הלוי, מהר"ם סג"ל, מהר"ם ס"ל) היה רב בפרנקפורט וארפורט וראש ישיבת וינה במפנה המאה ה-15 ואחד מחשובי הרבנים באשכנז שלאחר תקופת בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומאיר בן ברוך הלוי · ראה עוד »

מאיר הלוי אבולעפיה

רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »

מאיר יונה ברנצקי

רבי מאיר יונה (ברנצקי) רבי מאיר יונה ברנצקי (מוכר יותר בשמו הפרטי בלבד ולעיתים: ר' מאיר יונה שץ; ה'תקע"ז, 1817 - י"ז בסיוון ה'תרנ"א, 23 ביוני 1891) היה רב ליטאי ומחבר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומאיר יונה ברנצקי · ראה עוד »

מנחם ממירזבורק

רבי מנחם ב"ר פנחס ממרזבורק (מהעיר מרזבורג, לפעמים מכונה על שם ספרו 'ר' מנחם מעיל צדק', או ר' מנחם המעילי) היה מחכמי אשכנז בסוף תקופת הראשונים, בדור שאחרי גזרות ק"ח–ק"ט, תיקן תקנות חשובות שהתקבלו בדורות שלאחריו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנחם ממירזבורק · ראה עוד »

מנחם מנדל אוירבך

הרב מנחם מנדל אוירבך (ה'ש"ף, 1620 - כ' בתמוז ה'תמ"ט, 8 ביולי 1689) היה רב ודיין בווינה מחבר ספר עטרת זקנים על שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנחם מנדל אוירבך · ראה עוד »

מנחם מנדל קלויזנר

רבי מנחם מנדל קלויזנר (מכונה גם רבי מנדל קלויזנר, רבי מעדלין קלוזנר, או בר"ת: "הרמ"ק") היה מגדולי יהדות אשכנז בסוף המאה ה-14 – תחילת המאה ה-15), בשלהי תקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנחם מנדל קלויזנר · ראה עוד »

מנחם בן זרח

רבי מנחם בן אהרן בן זרח היה רב מתקופת הראשונים שפעל בספרד במאה ה-14, מחבר הספר צידה לדרך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנחם בן זרח · ראה עוד »

מנחם בן חלבו

רבי מנחם בר חלבו (סביבות 1070-1080) היה ראשון פרשני המקרא הצרפתיים הידועים לנו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנחם בן חלבו · ראה עוד »

מנחם בן יוסף חזן

צילום עמוד השער של הספר 'סדר טרוייש', מהדורת פרנקפורט דמין תרס"ה רבי מנחם בן רבי יוסף חזן (חזון) (או, רבי מנחם שליח ציבור).

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנחם בן יוסף חזן · ראה עוד »

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנחם המאירי · ראה עוד »

מנחת חינוך (ספר)

מנחת חינוך הוא ספר שנכתב בידי רבי יוסף באב"ד (תקס"א, 1801–תרל"ד, 1874), ומציע פירוש למדני לספר החינוך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנחת חינוך (ספר) · ראה עוד »

מנהג המדינה

במשפט העברי, מנהג המדינה הוא הסדר משפטי מקובל בקרב קבוצה מקומית מסוימת, בנוגע לתחום מסוים בדיני ממונות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנהג המדינה · ראה עוד »

מנהגי אבלות בימי ספירת העומר

בין פסח לעצרת היא התקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנהגי אבלות בימי ספירת העומר · ראה עוד »

מנורת המאור (אבוהב)

מהדורת "מנורת המאור" בתרגום ללאדינו, איזמיר תרל"ז מנורת המאור הוא ספר מוסר אשר חיבר רבי יצחק אבוהב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנורת המאור (אבוהב) · ראה עוד »

מנימין

מנימין גר המצרי היה גר צדק בתקופת התנאים, ממוצא מצרי, שהיה מתלמידי רבי עקיבא וחברו של רבי יהודה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומנימין · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מסעוד חי רקח

רבי מסעוד חי רקח (ה'ת"נ, 1690 - י' באב ה'תקכ"ח, 1768) נולד באיזמיר לר' אהרון רקח, לאחר מכן עלה לארץ ישראל שם יצא כשד"ר לטריפולי וכיהן כרב המקום.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסעוד חי רקח · ראה עוד »

מסכת מועד קטן

עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת מועד קטן · ראה עוד »

מסכת אצילות

מסכתא אצילות, מדרש אצילות או מסכת אצילות הוא חיבור קבלי אנונימי קדום, אשר מיוחס במסורת למחבר מתקופת דוד המלך ועוסק בנושאים קבליים יסודיים כמו עשר הספירות, מעשה בראשית ושמות המלאכים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת אצילות · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת סוטה

עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת סוטה · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת עבדים

מסכת עבדים היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת עבדים · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת זבחים

מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת זבחים · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת ביצה · ראה עוד »

מסכת יומא

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסכת יומא · ראה עוד »

מסייע אין בו ממש

מסייע אין בו ממש הוא כלל הלכתי המובא בתלמוד, לפיו אדם המסייע לאחר לבצע פעולה מסוימת, שיכולה הייתה להיעשות גם בלי עזרה זו, המסייע אינו נחשב אחד מעושי המלאכה, וגם אם מדובר בפעולה אסורה, אין איסור לעשות זאת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומסייע אין בו ממש · ראה עוד »

מעמיד (סוכה)

כדי שהסכך יישען על '''מעמיד''' הכשר לסיכוך, נוהגים רבים להשעין את הסכך על גבי לייסטים מעץ, כפי המוצג בתמונה זו. בהלכה, "מעמיד" הוא דין בהלכות מבנה הסוכה, לפיו אין לסמוך את סכך הסוכה בדבר שאסור להשתמש בו לשם סיכוך עצמו, דהיינו: דבר המקבל טומאה או שאין גידולו מן הארץ.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומעמיד (סוכה) · ראה עוד »

מעשה ראובן ובלהה

מעשה ראובן ובלהה הוא סיפור מקראי המופיע ב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומעשה ראובן ובלהה · ראה עוד »

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומעשה שבת · ראה עוד »

מעשה ידיה

בהלכה, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ הוא מונח המתאר את התוצרת של אשה נשואה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומעשה ידיה · ראה עוד »

מעילה (הלכה)

בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומעילה (הלכה) · ראה עוד »

מעיילין פילא בקופא דמחטא

מעיילין פילא בקופא דמחטא (תרגום: "מכניסים פיל בחור המחט") הוא ניב ארמי שמשמעו העלאת סברא, טיעון או פלפול אשר אינם מתקבלים על הדעת, ושאין להם אחיזה במציאות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומעיילין פילא בקופא דמחטא · ראה עוד »

מפרק (שבת)

חליבה, יישום של איסור מפרק מפרק הוא הגדרה תלמודית הלכתית לפעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא תולדה של אחת מל"ט מלאכות שבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומפרק (שבת) · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומצה · ראה עוד »

מצה עשירה

מצה עשירה הוא מאכל המיוצר מקמח של אחד מחמשת מיני דגן שנילוש ב"מי פירות" (כינוי המתייחס למיצי פירות, כולל שמן, חלב, דבש, ביצים ויין).

חָדָשׁ!!: ראשונים ומצה עשירה · ראה עוד »

מצה שמורה

מצה שמורה בעבודת יד מצה שמורה היא מצה שבמהלך הכנתה נעשתה שמירה מיוחדת על מנת שלא תחמיץ, ולא רק שלא החמיצה "במקרה".

חָדָשׁ!!: ראשונים ומצה שמורה · ראה עוד »

מצוות צריכות כוונה

מצוות צריכות כוונה הוא כלל הלכתי שמשמעו שיש להתכוון בעת עשיית המצווה לשם קיום אותה המצווה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומצוות צריכות כוונה · ראה עוד »

מצוות שבין אדם לחברו

עשרת הדברות. מימין חמש דברות שבין אדם למקום, ומשמאל חמש דברות שבין אדם לחברו מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומצוות שבין אדם לחברו · ראה עוד »

מצוות תכלת

מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומצוות תכלת · ראה עוד »

מצוות בניין בית המקדש

מצוות בניית בית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הציבור לבנות בית מקדש לה', שבו תתקיים עבודת הקורבנות, העלייה לרגל וכל יתר המצוות התלויות בקיומו של בית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומצוות בניין בית המקדש · ראה עוד »

מצוות יישוב ארץ ישראל

מצוות יישוב ארץ ישראל או בשמה המקורי ישיבת ארץ ישראל היא מצווה ביהדות שנפסקה להלכה על ידי רוב הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומצוות יישוב ארץ ישראל · ראה עוד »

מצווה לשמוע דברי חכמים

מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").

חָדָשׁ!!: ראשונים ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומקרא מגילה · ראה עוד »

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומקראות גדולות · ראה עוד »

מקום פטור

מדחן הוא דוגמה למקום פטור בהלכה, מקום פטור הוא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומקום פטור · ראה עוד »

מר זוטרא, ראש הגולה

מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »

מר בר רב אשי

מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומר בר רב אשי · ראה עוד »

מרדכי אילן

הרב מרדכי אילן (תרע"ה, 1915 - ב' באדר א' תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה רב ולמדן ישראלי, כיהן כאב"ד בבית הדין בתל אביב, עסק רבות בסדר קדשים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומרדכי אילן · ראה עוד »

מרדכי ליב קצנלנבוגן

הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומרדכי ליב קצנלנבוגן · ראה עוד »

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומרדכי בן הלל · ראה עוד »

מרדכי בריסק

הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומרדכי בריסק · ראה עוד »

מרדכי הלוי

הרב מרדכי הלוי (נפטר תקס"ז - 1807), הידוע בכינוי הרב המלי"ץ, היה שד"ר, דיין ופוסק בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומרדכי הלוי · ראה עוד »

מרדכי כומטיאנו

הרב מרדכי כומטיאנו (ה'ק"ץ, 1430 בערך, קונסטנטינופול (כיום איסטנבול) - ה'ר"מ 1480 בערך) היה מחשובי חכמי טורקיה במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומרדכי כומטיאנו · ראה עוד »

מרורים

שדה של חסה – ה"חזרת" המקובלת מרורים הוא המונח המקראי למיני הירקות שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות מרור בליל הסדר בחג הפסח.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומרורים · ראה עוד »

משך חכמה

ספר משך חכמה הוא פירוש על התורה בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשך חכמה · ראה עוד »

משפט המלך

משפט המלך (או פרשת המלך) הוא נאום המופיע בתנ"ך, אותו נשא שמואל הנביא בדבר פועלו העתידי של מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשפט המלך · ראה עוד »

משפחת מנדלבוים

משפחת מנדלבוים (כתיב אחר: מנדלבאום) היא משפחה יהודית ענפה מחסידות קרלין, ששורשיה מגיעים לרבי יואל סירקיס, רבי שמשון מאוסטרופולי והמהרש"ל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשפחת מנדלבוים · ראה עוד »

משפחת קרליץ

משפחת קרליץ היא משפחה יהודית ליטאית, שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים בליטא ובארץ ישראל, ובראשם החזון איש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשפחת קרליץ · ראה עוד »

משפחת רקובר

משפחת רקובר היא משפחה ירושלמית ותיקה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשפחת רקובר · ראה עוד »

משפחת שמעי

משפחת שמעי היא אחת משמונה משפחות שבט לוי, והיא מורכבת מצאצאי שמעי בן גרשון.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשפחת שמעי · ראה עוד »

משפחת חן

משפחת חן היא משפחה ענפה מיהדות ספרד, שהייתה מובילה בקרב יהודי קטלוניה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשפחת חן · ראה עוד »

משה מאיוורא

רבי משה מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא, ונחשב לגדול שבחבורה זו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה מאיוורא · ראה עוד »

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה מקוצי · ראה עוד »

משה מרגלית

הרב משה מרגלית (ת"ע/ת"ף, 1710/1720 - י"ב בטבת ה'תקמ"א, 9 בינואר 1781) היה מחבר הפירוש "פני משה" ו"מראה פנים" לתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה מרגלית · ראה עוד »

משה מלונדריש

רבי משה בן יום טוב מלונדריש (נפטר ב-1268; כונה גם "אביר העולם") היה רב פוסק הלכה ומדקדק מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה מלונדריש · ראה עוד »

משה אלשקר

משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר; 1466, סמורה – 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה אלשקר · ראה עוד »

משה אבן עזרא

רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 – ד'תת"ק, 1140 בערך) היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה אבן עזרא · ראה עוד »

משה אבן זברה

רבי משה אבן זברה (בן זבארה, זבארו, זאברו, אבן זאברה; בערך ה'ר' 1440 - ה'ר"ס 1510), היה סופר סת"ם, מדקדק ופוסק הלכה מחכמי ספרד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה אבן זברה · ראה עוד »

משה סופר (ערלוי)

רבי משה סופר (קרוי גם על שם חיבורו היד סופר; כ"ה באייר ה'תרמ"ה, 1885 – כ"א בסיוון ה'תש"ד, 1944) היה דיין באגר (ערלוי) שבהונגריה, ומחבר שו"ת "יד סופר", דור רביעי לחת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה סופר (ערלוי) · ראה עוד »

משה פרנס מרוטנבורג

רבי משה פרנס מרוטנבורג היה אחד מהראשונים, הוא חי ופעל בעיר רוטנבורג שבגרמניה בשלהי המאה ה-13 או בראשית המאה ה-14, מתלמידי המהר"ם מרוטנבורג, ומחבר 'ספר הפרנס'.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה פרנס מרוטנבורג · ראה עוד »

משה קורדובירו

רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה קורדובירו · ראה עוד »

משה רבקש

רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (ה'שנ"א 1591 ולדעה שונה ה'ש"ס 1600, - ד' באלול ה'תל"א 1671, וילנה) היה מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי "באר הגולה" על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה רבקש · ראה עוד »

משה רוזין

הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה רוזין · ראה עוד »

משה שמואל שפירא (באר יעקב)

הרב משה שמואל שפירא (י"ט באב תרע"ז, 5 באוגוסט 1917 – א' באייר תשס"ו, 29 באפריל 2006), היה ראש ישיבת באר יעקב, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ואחר כך של דגל התורה, וחבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה שמואל שפירא (באר יעקב) · ראה עוד »

משה שלמה כשר

הרב משה שלמה כשר (ז' בחשון תרע"ה, 27 באוקטובר 1914 – ג' בניסן תשמ"ד, 5 באפריל 1984) היה סופר, חוקר ומהדיר תורני.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה שלמה כשר · ראה עוד »

משה תקו

רבי משה בן חסדאי מתקוּ, מחכמי בוהמיה בשנות ד'תתק"פ (1220) בערך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה תקו · ראה עוד »

משה חסקין

הרב משה חסקין (תרל"ד 1872 - תש"י, 15 ביוני 1950) היה רב בליטא ובאוקראינה ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה חסקין · ראה עוד »

משה חלאווה

רבי משה חלאווה (ידוע כמהר"ם חלאווה) היה רב ספרדי במאה ה-14, פרשן התלמוד הבבלי ופוסק הלכה מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה חלאווה · ראה עוד »

משה בן שלמה מסלרנו

רבי משה בן שלמה מסלרנו חי ופעל במחצית הראשונה של המאה ה-13, (נפטר ב-30 בינואר 1279), הוא היה רב ופילוסוף מחכמי איטליה בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה בן שלמה מסלרנו · ראה עוד »

משה בן יוסף

הרב משה בן יוסף בן מרון לוי מנרבונה היה מגדולי חכמי פרובנס.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה בן יוסף · ראה עוד »

משה בצלאל לוריא

רבי משה בצלאל לוריא (תקצ"ה, 1834 - כ"ו בניסן תרע"ד, 22 באפריל 1914) היה רב ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא, ומחבר פורה של ספרי פרשנות וחידושים על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה בצלאל לוריא · ראה עוד »

משה בר-נסים

משה בר-נסים (1 במרץ 1882 – 21 בדצמבר 1926) היה ממחוללי החייאת השפה העברית, עוזרו הלשוני ומזכירו של אליעזר בן-יהודה בהכנת מילון בן יהודה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה בר-נסים · ראה עוד »

משה די ברושליש

רבי משה די ברושליש היה רב בימי הביניים, מתלמידי הרא"ש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה די ברושליש · ראה עוד »

משה הרשלר

הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה הרשלר · ראה עוד »

משה הגולה מקיוב (השני)

רבי משה הגולה מקיוב (ט"ו בכסלו ה'ר"ט, 12 בנובמבר 1448 - ה'ר"ף בערך) היה רב בתקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים אשר עסק בקבלה ואף כתב מספר ספרים בנושא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה הגולה מקיוב (השני) · ראה עוד »

משה הדרשן

רבי משה הדרשן, היה רב, דרשן, מפרש ומחבר צרפתי מראשוני הראשונים, פעל במחצית הראשונה של המאה ה-11, תושב העיר נרבונה שבפרובאנס, התפרסם ביצירתיותו בתחומי המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה הדרשן · ראה עוד »

משה הכהן מלוניל

רבי משה הכהן מלוניל המכונה הרמ"ך היה מחכמי לוניל שבפרובנס בדורו של הרמב"ם (סוף המאה ה-12 / תחילת המאה ה-13), ומחבר "הגהות (או: השגות) הרמ"ך" על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה הכהן מלוניל · ראה עוד »

משה יהודה בלוי

הרב חיים משה יהודה הכהן בלוי (ד' בחשוון ה'תרע"ג, 15 באוקטובר 1912 – ג' באייר ה'תשס"ג, 5 במאי 2003) היה רב, ומהדיר ספרות תורנית, פרסם כ-40 כרכים של ספרי הראשונים שלא נדפסו לפניו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשה יהודה בלוי · ראה עוד »

משהה נקביו

המשהה נקביו, כלומר, המתאפק מלעשות צרכיו כאשר הוא מרגיש צורך בכך - עובר בכך על האיסור ההלכתי 'בל תשקצו'.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשהה נקביו · ראה עוד »

משומד

'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשומד · ראה עוד »

משולם בן קלונימוס

רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשולם בן קלונימוס · ראה עוד »

משולם בן יעקב מלוניל

רבי משולם בן יעקב הכהן מלוניל (או רבינו משולם הכהן; נפטר ב-1170) היה מגדולי חכמי פרובנס בצרפת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומשולם בן יעקב מלוניל · ראה עוד »

מתתיהו היצהרי

רבי מתתיהו בר משה היצהרי היה מחכמי ספרד במאה ה-14 וה-15, פרשן ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומתתיהו היצהרי · ראה עוד »

מתה מחמת מלאכה

מתה מחמת מלאכה הוא כינוי הלכתי לכלי שהתקלקל מחמת שימושו הרגיל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומתה מחמת מלאכה · ראה עוד »

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מלאך הברית

מלאך הברית הוא מלאך המופיע בספר מלאכי, והוא מופיע בכינוי זה באזכור יחידאי בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאך הברית · ראה עוד »

מלאכת מעמר

מלאכת מעמר, קיבוץ דבר הצומח מהקרקע, ממקום גידולו איסוף פירות, גם מבלי לקטוף אותם, לערימה אחת - נחשב למלאכת מעמר. מְלֶאכֶת הַמְּעַמֵּר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא איסוף וקיבוץ צומח, לערמה מרוכזת לצורך אכילה או הסקה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכת מעמר · ראה עוד »

מלאכת מעבד

צחצוח נעלי עור נחשב כמלאכת מעבד מְלֶאכֶת הַמְּעַבֵּד היא אחת מהל"ט מלאכות, שנעשו במשכן לצורך הכנת כיסויי עורות האילים המאודמים ועורות התחשים, ומוזכרת במשנה במסכת שבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכת מעבד · ראה עוד »

מלאכת מבשל

בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכת מבשל · ראה עוד »

מלאכת אוכל נפש

מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לשם סיפוק צרכיו הקיומיים של האדם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »

מלאכת קוצר

מסיק זיתים קוצרים בעין החורש, שנות ה-30 מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר (ידועה גם בשם מְלֶאכֶת תּוֹלֵש) היא אחת מל"ט אבות מלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכת קוצר · ראה עוד »

מלאכת לש

לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכת לש · ראה עוד »

מלאכת בורר

מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכת בורר · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מלאכות קושר ומתיר

קשירת רשת דיג, הדוגמה המקורית לאיסור קושר מְלֶאכֶת הַקּוֹשֵׁר ומְלֶאכֶת הַמַּתִּיר הם מלאכות מל"ט מלאכות שבת, המלמדות על איסור עשיית קשר והתרתו בשבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכות קושר ומתיר · ראה עוד »

מלאכות שביעית

בציר ענבים מלאכות שביעית הן עבודות האדמה או האילן האסורות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכות שביעית · ראה עוד »

מלאכות בונה וסותר

בנייה אסורה בשבת מְלֶאכֶת הַבּוֹנֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, אשר מקורה במלאכת בניית המשכן המתוארת במקרא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלאכות בונה וסותר · ראה עוד »

מלווה מלכה

האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלווה מלכה · ראה עוד »

מלכויות זכרונות ושופרות

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).

חָדָשׁ!!: ראשונים ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »

מזל

תלתן ארבע-עלי נחשב לצמח המביא מזל טוב מזל הוא כינוי למאורעות המתרחשים מבלי שלאדם תהיה שליטה על התרחשותם, אך קיימת אמונה כי ישנו גורם כלשהו המשפיע עליהם (לטוב או לרע - בהקבלה "מזל טוב" ו"מזל רע").

חָדָשׁ!!: ראשונים ומזל · ראה עוד »

מחילה (משפט עברי)

במשפט העברי, מחילה היא מעשה קנייני השייך לסוגת הקניינים הנעשים על ידי סילוק בעלות ותביעה משפטית, שהם הפקר, ייאוש, וסילוק, ויש הסוברים שהיא עצמה מדין סילוק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומחילה (משפט עברי) · ראה עוד »

מחיית זכר עמלק

מחיית זכר עמלק היא מצוות עשה להכרית את זרעו של עמלק, העם שעל פי המקרא לחם בבני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומחיית זכר עמלק · ראה עוד »

מבטל כיסו של חבירו

מבטל כיסו של חברו פירושו: מונע רווח מחברו (כיס.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומבטל כיסו של חבירו · ראה עוד »

מדקדקי העברית בימי הביניים

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו מדקדקי העברית בימי הביניים הם שורה של מלומדים יהודים, החל מרב סעדיה גאון (רס"ג) במאה העשירית, אשר חקרו את הדקדוק ואוצר המילים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומדקדקי העברית בימי הביניים · ראה עוד »

מדרש הגדול

מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומדרש הגדול · ראה עוד »

מדרשת שיל"ת

תלמידות בבית המדרש אכסניית התלמידות מדרשת שיל"ת (ראשי תיבות – "שיויתי ה' לנגדי תמיד") היא מדרשה תורנית לבנות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומדרשת שיל"ת · ראה עוד »

מה שקנה עבד קנה רבו

מה שקנה עבד קנה רבו הוא כלל יסודי במשפט העברי האומר כי כל מה שבא לרשותו המשפטית של עבד כנעני נכנס בצורה אוטומטית לרשותו המשפטית של האדון, כחלק מקנייניו המוחלטים על העבד, על גופו ועל בעלותו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומה שקנה עבד קנה רבו · ראה עוד »

מה טובו

קצר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומה טובו · ראה עוד »

מהר"ם

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומהר"ם · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מהר"י

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומהר"י · ראה עוד »

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומהרי"ל · ראה עוד »

מהרי"ל (פירושונים)

מהרי"ל (.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומהרי"ל (פירושונים) · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: ראשונים ומוסר · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מופנה

מופנה הוא מושג בדיני גזרה שווה המתאר מצב שבו לימוד הגזרה השווה נעשה ממילים שאינן נצרכות לאף דרשה אחרת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומופנה · ראה עוד »

מוצאי שבת

הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומוצאי שבת · ראה עוד »

מוקצה מחמת מיאוס

בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומוקצה מחמת מיאוס · ראה עוד »

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות שבת, מוקצה מחמת חיסרון כיס, הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים בטלטול בשבת, ופירושו הוא חפץ שמחמת ערכו היקר האדם מייחד לו מקום מסוים, ואסרו חז"ל לטלטל חפץ זה בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומוקצה מחמת חסרון כיס · ראה עוד »

מוקצה ביום טוב

מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומוקצה ביום טוב · ראה עוד »

מורה נבוכי הזמן

מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »

מורידין ולא מעלין

מורידין ולא מעלין הוא כינוי להלכה המורה היתר לגרימת מוות למוסר, מין ומשומד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומורידין ולא מעלין · ראה עוד »

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »

מושק האייל

תרמיל של מושק האיילים. מושק האייל (באנגלית: Deer musk), הוא מין חומר בעל ריח חודר וחזק שמקורו בבלוטה של זכרי איילי מושק הממוקמת בין הטבור לאיברי הרבייה שלהם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומושק האייל · ראה עוד »

מושגי יסוד בתלמוד הבבלי

התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי · ראה עוד »

מות משה

משה מתבונן על הארץ מפסגת הר נבו מות משה מתואר ב ומהווה למעשה את האירוע האחרון לפני כניסתם של בני ישראל לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומות משה · ראה עוד »

מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין

מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין הוא עיקרון הלכתי לפיו אין להוכיח אדם שעובר על חטא בשוגג, אם ידוע לנו שהוא לא ימנע מעבירה זו אף לאחר התוכחה, הטעם לכך הוא מפני שעדיף שאדם יעבור על איסור קל - איסור בשוגג, מאשר איסור חמור יותר - במזיד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין · ראה עוד »

מוזיקה יהודית דתית

חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »

מודל הארץ ככדור

איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספֵירות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי תפיסת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, בה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ כעובדה פיזיקלית מוכחת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומודל הארץ ככדור · ראה עוד »

מודה במקצת

במשפט העברי, מודה במקצת, הוא נתבע המודה בנכונות חלק מטענתו של התובע.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומודה במקצת · ראה עוד »

מודה בקנס

מודה בקנס פטור הוא כלל הלכתי הפוטר מתשלום אדם שהודה במעשה שיש בו כדי לחייבו קנס אילו היו מעידים עליו עדים בבית דין.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומודה בקנס · ראה עוד »

מודים דרבנן

מודים דרבנן (.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומודים דרבנן · ראה עוד »

מוכח מתוכו

מוכח מתוכו הוא מונח הלכתי המתייחס לכלל יסוד בשטר, האומר כי חלות השטר תלויה בכך שהיא נראית ומוכחת מתוך השטר, וגם אופן החלות הוא לפי הנראה מתוך השטר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומוכח מתוכו · ראה עוד »

מכניסי רחמים

מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הוא פיוט לימים נוראים, הנאמר על ידי קהילות שונות בעם ישראל במהלך או לאחר תפילת הסליחות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכניסי רחמים · ראה עוד »

מכשירי אוכל נפש

מכשירי אוכל נפש הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב (לעומת שבת שבה כל מלאכה אסורה).

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכשירי אוכל נפש · ראה עוד »

מכת ארבה

מכת ארבה מתקפת ארבה במדגסקר, 2014 מַכַּת אַרְבֶּה היא המכה השמינית מבין עשר המכות שהכה אלוהים על מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מארצו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכת ארבה · ראה עוד »

מכת צפרדע

מַכַּת צפרדע (או צְפַרְדְּעִים) היא המכה השנייה מבין עשר מכות מצרים בסיפור יציאת מצרים, על פי המסופר בספר שמות, במכה זאת, התמלאה כל ארץ מצרים בצפרדעים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכת צפרדע · ראה עוד »

מכת שחין

תיאור מכת שחין מתוך תנ"ך גוטנברג על פי המסופר בספר שמות, מַכַּת שְׁחִין היא המכה השישית מבין עשר המכות שהנחית אלוהים, על מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים, לשלח את בני ישראל מארצו, למרות פקודתו החוזרת ונשנית, שנמסרה לו על ידי משה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכת שחין · ראה עוד »

מכת כינים

מכת כינים על-פי ג'יימס טיסו על פי המסופר בספר שמות, מַכַּת כִּנִּים היא המכה השלישית מבין עשר המכות שאלוהים הנחית על ארץ מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים, לשלח את בני ישראל מארצו, בניגוד לציוויו של האל, שנמסר לו על ידי משה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכת כינים · ראה עוד »

מכון משנת רבי אהרן

מכון משנת רבי אהרן שעל יד ישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ארצות הברית עוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכון משנת רבי אהרן · ראה עוד »

מכון משנת הרמב"ם

מכון משנת הרמב"ם – עמותת מכון משנת הרמב"ם (מכון מש"ה בראשי תיבות) היא עמותה המקדמת את חקר משנת הרמב"ם וחקר יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכון משנת הרמב"ם · ראה עוד »

מכון אהבת שלום

מכון אהבת שלום הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור של ספרי קודש המופעל על ידי חברת אהבת שלום.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכון אהבת שלום · ראה עוד »

מכון זכרון אהרן

מכון זכרון אהרן הוא מכון הוצאה לאור וההדרה, העוסק בספרות תורנית מגוונת מספרי מדרשי חז"ל, וכן בספרות הראשונים עד לספרות האחרונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכון זכרון אהרן · ראה עוד »

מכון התלמוד הישראלי השלם

מכון התלמוד הישראלי השלם הוא מכון הפועל כעמותה במסגרת "יד הרב הרצוג" ועוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכון התלמוד הישראלי השלם · ראה עוד »

מכון ירושלים

הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכון ירושלים · ראה עוד »

מכירת חמץ

מכירת חמץ היא הליך מכירה פורמלי הנהוג בהלכה היהודית, הנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכירת חמץ · ראה עוד »

מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומכילתא דברים · ראה עוד »

מין מזדמן

המונח מין מזדמן (באנגלית: casual sex) מתייחס לפעילות מינית שמתרחשת מחוץ למערכת יחסים זוגית רומנטית בהיעדר מחויבות, קשר רגשי, או היכרות בין בני זוג מיניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומין מזדמן · ראה עוד »

מין במינו אינו בטל

מין במינו אינו בטל הוא כלל יסודי בהלכות תערובות שבדיני איסור והיתר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומין במינו אינו בטל · ראה עוד »

מימוש נישואים

איור מתוך ''טאקואינום סניטאטיס'', בימי הביניים מדריך על הבריאות. מימוש נישואים (באנגלית: Consummation) הוא מושג בעל משמעות תרבותית וחוקית המתייחס אל הפעם הראשונה בה בני זוג מקיימים יחסי מין, בין אם לאחר נישואיהם או לאחר מערכת יחסים ממושכת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומימוש נישואים · ראה עוד »

מים ראשונים

נטלה מכסף טהור לנטילת מים ראשונים זהו כינוי בהלכה לנטילת ידיים לפני סעודה עם לחם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומים ראשונים · ראה עוד »

מים שאובים

מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומים שאובים · ראה עוד »

מינץ

מינץ – שם משפחה יהודי אשכנזי שהוא שיבוש של שם העיר מיינץ שבגרמניה (מגנצא).

חָדָשׁ!!: ראשונים ומינץ · ראה עוד »

מיעוט המצוי

מיעוט המצוי הוא הגדרה הלכתית שנזכרה לראשונה בדברי הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומיעוט המצוי · ראה עוד »

מיל (יחידת מידה תלמודית)

מִיל הוא יחידת מידה תלמודית, המשמשת למדידת מרחק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומיל (יחידת מידה תלמודית) · ראה עוד »

מיל (יחידת מידה)

מיל או מייל היא יחידת אורך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומיל (יחידת מידה) · ראה עוד »

מיגו

מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך".

חָדָשׁ!!: ראשונים ומיגו · ראה עוד »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »

מידות טובות

מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומידות טובות · ראה עוד »

מיכאל אברהם

הרב מיכאל דוד (מיכי) אברהם (נולד ב-15 בינואר 1960, ט"ו בטבת תש"כ) הוא רב, ד"ר לפיזיקה עיונית ור"מ במכון הגבוה לתורה של אוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומיכאל אברהם · ראה עוד »

מיימון הדיין

רבי מיימון בר' יוסף הדיין (1110 – 1170) היה רב ספרדי מתקופת הראשונים בימי הביניים ששימש כדיין בבית הדין של קורדובה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ומיימון הדיין · ראה עוד »

א' באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' אלול היא פרשת שופטים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וא' באלול · ראה עוד »

א' בתשרי

במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וא' בתשרי · ראה עוד »

אמנות לחימה

אמנות לחימה היא מיומנות גופנית נרכשת, שעיקרה שיפור יכולת הלחימה בשעת קרב פנים-אל-פנים, אך מקיימת ערכים נוספים, כגון ערך אמנותי, יכולת שליטה בגוף, שיפור היכולות התודעתיות וכדומה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואמנות לחימה · ראה עוד »

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »

אמירת סדר העבודה

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואמירת סדר העבודה · ראה עוד »

אמירה לנוכרי

אמירה לנכרי - שבות הוא מונח הלכתי שפירושו איסור מדרבנן לבקש מגוי שיעשה בשביל היהודי מלאכות האסורות לעשות בשבת או ביום טוב או בחול המועד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואמירה לנוכרי · ראה עוד »

אמיתי בן שפטיה

עץ המשפחה של משפחת אחימעץ, ובו רבי אמיתי בן שפטיה (אמיתי II) רבי אמיתי בן שפטיה היה מגדולי פייטני איטליה, מחכמי היהודים וראש הישיבה בקהילת אוריה (באיטלקית: Oria. בספרות הרבנית: אוֹיְרִי), במחוז פוליה שבדרום איטליה, ובנו של החכם והפייטן שפטיה בן אמיתי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואמיתי בן שפטיה · ראה עוד »

אאוגסבורג

אָאוּגְסְבּוּרְג היא עיר בדרום-מרכז גרמניה השוכנת במפגש הנהרות ורטאך ולך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואאוגסבורג · ראה עוד »

אם תעזבני יום יומים אעזבך

אם תעזבני יום, יומים אעזבך הוא פתגם שפירושו הוא שאם האדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואם תעזבני יום יומים אעזבך · ראה עוד »

אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »

אנציקלופדיה הלכתית רפואית

אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהדורה חדשה) אנציקלופדיה הלכתית רפואית היא אנציקלופדיה ב-7 כרכים העוסקת בנושאי רפואה, מוסר והלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואנציקלופדיה הלכתית רפואית · ראה עוד »

אנינות

אנינות (או אנינה או אוֹנְנות) היא המצב בו מצוי קרובו של הנפטר בזמן שלאחר מות קרובו ועד קבורתו של הנפטר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואנינות · ראה עוד »

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (בעברית: הסקת השמועה לפי ההלכה) או בקיצור אליבא דהלכתא, היא אחת מדרכי הלימוד של התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא · ראה עוד »

אעדיף כל שמונה

אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואעדיף כל שמונה · ראה עוד »

אפרים מקלעת חמאד

רבנו אפרים מקלעת חמאד, מחכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12, תלמיד חבר של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואפרים מקלעת חמאד · ראה עוד »

אפרים נבון

הרב אפרים (בן אהרן) נבון (ה'תל"ז, 1677 - כ"ו בניסן ה'תצ"ה, 1735; איסטנבול - ירושלים - איסטנבול) היה פוסק ודיין.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואפרים נבון · ראה עוד »

אפרים קופפר

אפרים קוּפּפֶר (בפולנית: Franciszek Kupfer; 5 במרץ 1905 – 13 במרץ 1993) היה חוקר יהדות ומהדיר ספרי ראשונים פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואפרים קופפר · ראה עוד »

אפיקומן

האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).

חָדָשׁ!!: ראשונים ואפיקומן · ראה עוד »

ארמית בבלית

עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וארמית בבלית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וארץ ישראל · ראה עוד »

ארץ ישראל השלמה

ארץ ישראל השלמה הוא מונח גאופוליטי ואידאולוגי בהיסטוריה של עם ישראל, התנועה הציונית ובפוליטיקה של מדינת ישראל, המתייחס לארץ ישראל בגבולות היסטוריים המתוארים במקורות תנ״כיים או היסטוריים, ורואה גבולות אלה כגבולות הרצויים למדינה היהודית או למדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וארץ ישראל השלמה · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: ראשונים וארבע פרשיות · ראה עוד »

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וארבע כוסות · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: ראשונים וארבעה טורים · ראה עוד »

אריה שטרן

הרב אריה שטרן (נולד ב-27 בנובמבר 1944, י"א בכסלו ה'תש"ה) הוא רב דתי־לאומי, לשעבר רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואריה שטרן · ראה עוד »

אריה ליב פרומקין

הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ה' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואריה ליב פרומקין · ראה עוד »

אשר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואשר · ראה עוד »

אשתו כגופו

אשתו כגופו הוא כלל הלכתי המדמה אשה לבעלה עד כדי שתידמה לו מבחינה דינית בתחומים מסוימים בהלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואשתו כגופו · ראה עוד »

אשתורי הפרחי

שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואשתורי הפרחי · ראה עוד »

את והב בסופה

את וָהֵב בסופה הוא ניב מקראי-חז"לי המשמש כהצהרה כי למרות חילוקי דעות חריפים בלימוד התורה, ניתן להישאר בידידות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואת והב בסופה · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואתרוג · ראה עוד »

אל מלא רחמים

"אל מלא רחמים" הוא נוסח של תפילת הזכרת נשמות הנהוגה בקהילות אשכנז המזרחי, שאותה אומר החזן לעילוי נשמתם של נפטרים, בעת הלוויה, בעת העלייה לקברו של הנפטר, בימי זיכרון ובמקרים נוספים שבהם מזכירים את זכר הנפטר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואל מלא רחמים · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלעזר בן דינאי

אלעזר בן דינאי (המאה הראשונה לספירה) היה מנהיג חבורת מורדים פוליטיים בתקופת הנציבות השנייה של השלטון הרומאי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואלעזר בן דינאי · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלי ציון ועריה

אלי ציון ועריה היא קינה לתשעה באב שנאמרת בסיום הקינות בשחרית בקהילות יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואלי ציון ועריה · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אליעזר בן נתן

רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליעזר בן נתן · ראה עוד »

אליעזר בן יואל

רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליעזר בן יואל · ראה עוד »

אליעזר גורדון

אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליעזר גורדון · ראה עוד »

אליעזר דון יחיא

הרב אליעזר דון יחיא (ד' בתמוז תקצ"ח, 27 ביוני 1838 - ד' בתמוז תרפ"ו, 16 ביוני 1926) היה רב העיר לוצין, שבלטביה, ומרבותיו של הרב קוק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליעזר דון יחיא · ראה עוד »

אליעזר די אבילה

הרב אליעזר די אבילה (כונה: רב אד"א; י"ד בניסן ה'תע"ד, 1714 - ג' באדר א' ה'תקכ"א - 1761) היה ראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו, דיין ופוסק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליעזר די אבילה · ראה עוד »

אליקים בן משולם

רבנו אליקים ב"ר משולם הלוי (בערך ד'תש"צ, 1030 – ד'תת"ס, 1100) היה מגדולי חכמי אשכנז בדורו של רש"י וחותנו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי (ריב"א).

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליקים בן משולם · ראה עוד »

אליהו מנחם מלונדריש

רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליהו מנחם מלונדריש · ראה עוד »

אליהו מרדכי ולקובסקי

הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי (מולודצ'נה, פלך וילנה, רוסיה (רוסיה הלבנה), ה'תרל"ג, 1873 - ירושלים, י"ז באלול תשכ"ב, 16 בספטמבר 1962) היה רב ודיין, חבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר סדרת הספרים "מערכת התלמוד והפוסקים".

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליהו מרדכי ולקובסקי · ראה עוד »

אליהו רפאל היישריק

הרב אליהו רפאל היישריק (נולד ב-5 בינואר 1950) הוא רב ודיין ישראלי, מהדיר תורת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליהו רפאל היישריק · ראה עוד »

אליהו הזקן

רבי אליהו הזקן בן מנחם ממאנש (Le Mans), פוסק הלכה ופייטן ממנהיגי יהדות צרפת הצפונית בתקופתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואליהו הזקן · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואחרונים · ראה עוד »

אחרית הימים

קפלה הסיסטינית שבותיקן. אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין, או סוף העולם) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות ולעיתים גם סוף היקום לפי דתות ומיתולוגיות שונות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואחרית הימים · ראה עוד »

אחריות נכסים

משפט העברי. לפי תקנת חכמים, לנכסי הנדל"ן של הבעל יש אחריות כלפי פריעת החוב שבכתובה לאישה. הגאונים תקנו שאחריות זו תורחב גם למטלטלין. אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי-משפטי, שמשמעו שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואחריות נכסים · ראה עוד »

אחשביה

בהלכה, אחשביה (תרגום לעברית: החשיבו) הוא מושג בשפה הארמית שמשמעותו היא: נתן לו חשיבות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואחשביה · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואחד העם · ראה עוד »

אבא מרי בן יוסף

רבי אַבָּא מָרִי בֶּן יוֹסֵף (חי בסביבות ד'תתק"נ, 1190) היה מגדולי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואבא מרי בן יוסף · ראה עוד »

אבא מרי הירחי

רבי אַבָּא מָרִי בַּר מֹשֶׁה הַיַּרְחִי, הנקרא גם דון אסתרוק, היה חכם יהודי פרובנסלי בן סוף המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואבא מרי הירחי · ראה עוד »

אבא בר מרתא

אַבָּא בַּר מָרְתָא, או אַבָּא בַּר מַנְיוּמִי, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, תלמידו של רב יהודה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואבא בר מרתא · ראה עוד »

אבני אלגביש

בית חורון. יש המשערים שהאבנים על הגבעה הן אבני האלגביש שירדו משמים אבני אלגביש הם עצמים שמוזכרים בספר יחזקאל כמי שעתידים ליפול מן השמים כעונש לרשעים, וכן כחלק ממלחמת גוג ומגוג.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואבני אלגביש · ראה עוד »

אבני נזר

אבני נזר הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, מחשובי המשיבים בדורו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואבני נזר · ראה עוד »

אבר היוצא

אבר היוצא הוא איסור אכילה, שאסרה התורה על אבר של עובר בן פקועה שיצא מחוץ לבית הרחם לפני השחיטה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואבר היוצא · ראה עוד »

אברהם מן ההר

רבי אברהם בן יצחק מן ההר (נפטר ה'ע"ה, 1315) היה מחכמי מונטפלייר (מבוטא מוֹנְפֶּלְיֶה) שבחבל פרובאנס שבדרום צרפת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם מן ההר · ראה עוד »

אברהם אפשטיין

אברהם אֶפּשטיין (ביידיש: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ו' בטבת ה'תר"ב, 19 בדצמבר 1841, קונסטנטין-ישן, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם אפשטיין · ראה עוד »

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם אבן דאוד

רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם סלומון

הרב אברהם סלומון (תרפ"ה, 1925 – כ"ז בניסן תשע"ב, 19 באפריל 2012) היה משגיח בישיבת חברון בירושלים במשך ארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם סלומון · ראה עוד »

אברהם סופר (רב)

הרב אברהם סופר (שרייבר) (9 באוקטובר 1897 - 10 באפריל 1982) היה רב ומהדיר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם סופר (רב) · ראה עוד »

אברהם שושנה

הרב אברהם שושנה (באנגלית: Abraham Shoshana) הוא סופר, חוקר ועורך תורני אמריקאי יליד מרוקו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם שושנה · ראה עוד »

אברהם זאב ליפקיס

אברהם זאב ליפקיס (1877–1942) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם זאב ליפקיס · ראה עוד »

אברהם חיים נאה

בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם חיים נאה · ראה עוד »

אברהם בן נתן

רבי אברהם בן נתן (1155 לערך – 1215), שנודע גם בכינוי ראב"ן הירחי (שנועד להבדילו מרבי אליעזר בן נתן, סבו של הראבי"ה, המכונה אף הוא הראב"ן).

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם בן נתן · ראה עוד »

אברהם בן שלמה (תימן)

ר' אברהם בן שלמה (סביב המאות ה-14 וה-15, חי ופעל ככל הנראה בתימן), פרשן מקרא ותלמוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם בן שלמה (תימן) · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בן הרמב"ם

רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »

אברהם בן יצחק מנרבונה

רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין מנרבונה (מכונה הראב"ד השני; הראב"י; הר"א אב"ד; ר' אברהם בר יצחק מנפלייר. ד'תתמ"ה 1085 - ד'תתקי"ט 1158 היה רב מקובל, אב בית דין של העיר נרבּונה, ובעל ישיבה, מחכמי יהדות פרובנס שבתקופת הראשונים, אשר לו מיוחס "ספר האשכול".

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם בן יצחק מנרבונה · ראה עוד »

אברהם בר חייא

רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם בר חייא · ראה עוד »

אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

אברהם גולדברג (22 בינואר 1913 — 13 באפריל 2012) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ספרות התנאים והאמוראים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם גולדברג (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

אברהם דוב כהנא שפירא

הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם די בוטון

רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם די בוטון · ראה עוד »

אברהם הלוי

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם הלוי · ראה עוד »

אברהם הכהן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם הכהן · ראה עוד »

אברהם יעקב אורלנסקי

הרב אברהם יעקב הכהן אורלנסקי (ה'תרל"ט, 1879 - י"ח באב ה'תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה רבה הראשון של זכרון יעקב וחוקר תורני; מנרצחי הטבח בחברון במאורעות תרפ"ט.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם יעקב אורלנסקי · ראה עוד »

אברהם יצחק איגוס

אברהם יצחק איגוס (באנגלית: Irving A. Agus; 1910 - 18 ביולי 1984) היה היסטוריון יהודי אמריקאי, מומחה לתולדות יהדות אשכנז בימי הביניים ופרופסור להיסטוריה בישיבה יוניברסיטי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם יצחק איגוס · ראה עוד »

אברהם יצחק ברומברג

הרב אברהם יצחק ברומברג (כ"ב בניסן ה'תרנ"ח, 14 באפריל 1898 - כ"ב בשבט ה'תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה רב ישראלי דתי-ציוני יליד פולין, מהדיר ספרות הראשונים, פרשן התלמוד הירושלמי ומחבר פורה בתחום ההיסטוריה של תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם יצחק ברומברג · ראה עוד »

אברהם יצחק בלוך

הרב אברהם יצחק בלוך (תר"ן, 1890-כ' בתמוז תש"א, 1941) היה ראש אב בית דין טלז וראש ישיבת טלז בליטא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם יצחק בלוך · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אבו אהרן בן שמואל הנשיא

רבי אַבּוּ אַהֲרֹן בֶּן שְׁמוּאֵל הַנָּשִׂיא (חי במאה ה-9, סביבות שנת ד'תר"ם) היה מקובל מדור המעבר בין הגאונים לראשונים, מוכר כמי שהעלה מבבל ללומברדיה את סודות הקבלה שעמדו בבסיס תורת הסוד האשכנזית של חסידי אשכנז.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואבו אהרן בן שמואל הנשיא · ראה עוד »

אבולעפיה

אַבּוּלְעַפְיַה הוא שם משפחה יהודי ספרדי מימי הביניים (במקור: أبو العافية, אבו (א)ל־עאפיה) שפירושו בערבית: "אב־הבריאות".

חָדָשׁ!!: ראשונים ואבולעפיה · ראה עוד »

אבודה ממנו ומכל אדם

בהלכה, אֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם הוא כלל בהלכות השבת אבדה, שלפיו אין חיוב להשיב אבדה במקרה שהיא נמצאה במקום שבו אין אפשרות סבירה להצילה משם, וזאת ללא תלות בקיומם של סימנים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואבודה ממנו ומכל אדם · ראה עוד »

אבי אבות הטומאה

בדיני טומאה וטהרה, אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה היא דרגת הטומאה החזקה ביותר, והיא הטומאה הנגרמת מגוף המת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואבי אבות הטומאה · ראה עוד »

אביגדור אפטוביצר

אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »

אביגדור הכהן

הרב אביגדור בן אליהו כהן צדק (או ר' אביגדור כ"ץ, או ר' אביגדור הכהן) מווינה, היה מבעלי התוספות בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואביגדור הכהן · ראה עוד »

אגלי טל

אגלי טל הוא ספר על הלכות שבת שחיבר רבי אברהם בורנשטיין, אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואגלי טל · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואגודה · ראה עוד »

אדם מועד לעולם

אדם מועד לעולם הוא כלל הלכתי בדיני אדם המזיק, שפירושו הוא שאדם אחראי על כל נזק שנעשה מחמתו, בין אם קרה בשוגג או אפילו באונס, ויישא בתוצאות מעשיו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואדם מועד לעולם · ראה עוד »

אדם קרוב אצל עצמו

אדם קרוב אצל עצמו הוא כלל תלמודי שמשמעותו היא שאדם אינו נאמן להעיד על עצמו, לטובתו או אף לרעתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואדם קרוב אצל עצמו · ראה עוד »

אדון בפקדך

אדון בפקדך הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "שנייה") לפי סדר אלפאביתי שחובר על ידי הפייטן רבינו יצחק הכהן, ובו מתאר המחבר את שפלות האדם הגורמת לו לחטוא ומבקש שהקדוש ברוך הוא יתחשב בכך ויסלח לחטאי ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואדון בפקדך · ראה עוד »

אהרן שויקה

הרב אהרן שויקה (שוויכה) (תרנ"ז 1897 - ד' בשבט תשל"ח ינואר 1978) היה ראש ישיבה ודרשן, נולד בסוריה שימש ברבנות ופעל במצרים ובישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואהרן שויקה · ראה עוד »

אהרן בקשט

הרב אהרן יוסף בקשט (תרכ"ב 1862, תרכ"ו 1866, תרכ"ז 1867, או תרכ"ט 1869 - ט"ז בתמוז תש"א, יולי 1941) היה מחשובי הרבנים של תנועת המוסר ותלמידי הסבא מקלם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואהרן בקשט · ראה עוד »

אהרן הראל (רב)

הרב אהרן (ארל'ה) הראל (נולד ה' באייר תשל"ד, 27 באפריל 1974) הוא ראש בית המדרש הקהילתי בעפרה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואהרן הראל (רב) · ראה עוד »

אהרן הכהן (פירושונים)

הכהן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואהרן הכהן (פירושונים) · ראה עוד »

אהרן יפה'ן

הרב רפאל אהרן יפה'ן (תש"ה, 1945 - ה' באדר ב' תשנ"ב, מרץ 1992) היה ר"מ בישיבת חברון ומהדיר תורת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואהרן יפה'ן · ראה עוד »

אהרון הכהן מלוניל

רבי אהרון הכהן מלוניל או אהרון בן יעקב הכהן הוא ראשון פרובאנסלי שפעל בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14, מחבר הספר ארחות חיים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואהרון הכהן מלוניל · ראה עוד »

אומדנא

בהלכה, אוּמְדָּנָא (בארמית, ובעברית: אומדן. לעיתים מבוטא בטעות: "אוּמְדֱנָא") היא כלי המאפשר לבצע הערכה עובדתית או במקרים אחרים לפרש כוונה של אדם - על אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואומדנא · ראה עוד »

אונס (הלכה)

אונס בהלכה הוא מעשה שבו ניטלה בחירתו החופשית של האדם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואונס (הלכה) · ראה עוד »

אוצר דינים ומנהגים

250px אוצר דינים ומנהגים היא אנציקלופדיה לנושאי הלכה שנכתבה על ידי יהודה דוד איזנשטיין ופורסמה בניו יורק בשנת 1917 (תרע"ז).

חָדָשׁ!!: ראשונים ואוצר דינים ומנהגים · ראה עוד »

אוצר הגאונים

אוצר הגאונים הוא חיבור מונומנטלי על סדר התלמוד הבבלי, המכיל ליקוט מתורת הגאונים מספרים וכתבי יד שונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואוצר הגאונים · ראה עוד »

אוצר הגדולים אלופי יעקב

אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואוצר הגדולים אלופי יעקב · ראה עוד »

אור שמח (ספר)

אור שמח הוא ספר שנכתב על ידי רבי מאיר שמחה הכהן ובו פירוש על ספר משנה תורה להרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואור שמח (ספר) · ראה עוד »

אור לציון

הרב בן ציון אבא שאול מחבר שו"ת אור לציון אור לציון הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב בן ציון אבא שאול, הספר הוא אבן יסוד בפסיקה החרדית-ספרדית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואור לציון · ראה עוד »

אור החיים (ספר)

אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואור החיים (ספר) · ראה עוד »

אורליאן

פסל של ז'אן ד'ארק באורליאן אורליאן (צרפתית: Orléans, בעבר: אורליינש, או: אורלינס) היא אחת הערים העתיקות בצרפת, נמצאת כ-200 ק"מ מדרום מערב לפריז.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואורליאן · ראה עוד »

אותיות מנוקדות

נקודות מעל המילים "לנו ולבנינו" בפרשת נצבים אותיות מנוקדות הן כינוי לסוגי אותיות שבספר התנ"ך שנכתבות - על פי המסורת - כשעל גביהם ישנם נקודות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואותיות מנוקדות · ראה עוד »

אודיתא

אוֹדָּיְּתָּא (מבוטא תדיר: אוֹדִּיתָּא; בעברית: הודאה) הוא אמצעי להעברת בעלות באמצעות הודאה של הנותן שהממון הוא של המקבל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואודיתא · ראה עוד »

אכלה ואכלה

עמוד 1 בספר "אכלה ואכלה", מהדורת פרנסדורף אָכְלָה וְאָכְלָה (האותיות אל"ף מנוקדות בקמץ קטן. נקרא גם מסורת הגדולה.) הוא קובץ מסורה עתיק, בספר נפרד מכתבי היד של התנ"ך, הכולל בתוכו רשימות מסורה, במיוחד מסוג "מסורה מצרפת".

חָדָשׁ!!: ראשונים ואכלה ואכלה · ראה עוד »

אכילת מצה

לצאת ידי חובת מצוות אכילת מצה דווקא במצה שמורה שנאפתה בעבודת יד אכילת מצה היא מצוות עשה הנוהגת בחג הפסח.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואכילת מצה · ראה עוד »

אכילת דג עם בשר

אכילת דג ובשר יחד נאסרה על ידי רוב פוסקי ההלכה מטעם סכנה (צרעת), פסיקה זו נובעת מפרשנות בדברי התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואכילת דג עם בשר · ראה עוד »

אכילה בסוכה

המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית היושבים בסוכה בחג הסוכות (ברנאר פיקאר, תַחרִיט,1724) משפחה אוכלת בסוכה במושב פורת, אוקטובר 1954 מצוות אכילה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואכילה בסוכה · ראה עוד »

אי ידיעת החוק במשפט העברי

אי ידיעת החוק, או בשמה המשפטי: "טעות במצב משפטי", היא טענת הגנה במשפט הפלילי לפטור אדם מאחריות למעשה פלילי, לאור העובדה שלא ידע או שלא הייתה לו דרך לדעת שמעשהו איננו חוקי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואי ידיעת החוק במשפט העברי · ראה עוד »

אין מוקדם ומאוחר בתורה

"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין מוקדם ומאוחר בתורה · ראה עוד »

אין אלו אלא דברי נביאות

אין אלו אלא דברי נְבִיאוּת הוא פתגם המובא בספרות חז"ל מפי תנאים ואמוראים, כלפי דעות שלא נומקו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין אלו אלא דברי נביאות · ראה עוד »

אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות

אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות הוא כלל הלכתי האומר כי כאשר יהודי בא על אישה ללא אונס, יש להניח שמדובר בבעילה לשם קידושין, שכן אין להניח שמדובר בבעילת זנות, האסורה על יהודי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות · ראה עוד »

אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך

אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך הוא כלל הלכתי המופיע בתלמוד, לפיו אסור לאדם לחטוא, אפילו חטא קל, כדי למנוע אדם אחר מעשיית עבירה חמורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך · ראה עוד »

אין אישה מעזה פניה בפני בעלה

אין אישה מעזה פניה בפני בעלה היא חזקה הלכתית לפיה נאמנת אישה בדין ודברים שבינה לבין בעלה כאשר היא טוענת את דבריה בפניו, מתוך הנחה שאם יסוד דבריה בשקר לא הייתה מעזה לטעון אותם בנוכחותו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין אישה מעזה פניה בפני בעלה · ראה עוד »

אין עד נעשה דיין

אין עד נעשה דיין הוא כלל הלכתי האומר כי אדם שמעיד בבית דין על מעשה מסוים אינו יכול גם להיות דיין של אותו מעשה, ויש הסוברים שבדיני נפשות, אפילו כאשר האדם היה רק היה עד למעשה ולא העיד עליו, הוא נפסל מלהיות דיין.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין עד נעשה דיין · ראה עוד »

אין עונשין מן הדין

אין עונשין מן הדין הוא עקרון במשפט העברי הקובע כי לא ניתן להעניש על עבירות כשהעונש נלמד בקל וחומר מעבירות אחרות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין עונשין מן הדין · ראה עוד »

אין שליח לדבר עבירה

אין שליח לדבר עבירה הוא כלל בהלכה, הקובע שהכלל שלוחו של אדם כמותו, המאפשר ביצוע פעולות משפטיות באמצעות שליח, אינו תקף לגבי ביצוען של עבירות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין שליח לדבר עבירה · ראה עוד »

אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים

אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי שמשמעותו היא שאדם לא יכול לבצע דברים שנצרכים לו, גם בדברים שהיה יכול לבצע אילו היה צריך לעשותם לחברו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים · ראה עוד »

אין בעל הנס מכיר בנסו

אין בעל הנס מכיר בנסו הוא ביטוי עברי, שמקורו בתלמוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין בעל הנס מכיר בנסו · ראה עוד »

אין דנין אפשר משאי אפשר

אין דנין אפשר משֶאִי אפשר הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא שלא ניתן ללמוד שלילה של פרט מסוים בהלכה אחת מתוך היקש להלכה אחרת בה הפרט הזה אינו אפשרי טכנית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין דנין אפשר משאי אפשר · ראה עוד »

אין הולכין בממון אחר הרוב

אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין הולכין בממון אחר הרוב · ראה עוד »

אין ולאו ורפיא בידיה

אִין וְלָאו וְרָפְיָא בִּידֵיהּ (תרגום מארמית: "כן ולא ורפוי בידו") הוא ביטוי ארמי בלשון חז"ל שמשמעותו אי-ודאות בידיעה מסוימת או קושי בהכרעת עניין כלשהו ביחס לאדם מסוים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין ולאו ורפיא בידיה · ראה עוד »

אין ישיבה בעזרה

אין ישיבה בעזרה הוא כלל הלכתי הקובע שאסור לשבת בעזרה שבבית המקדש משום קדושתה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואין ישיבה בעזרה · ראה עוד »

איסור אכילת קטניות בפסח

חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור אכילת קטניות בפסח · ראה עוד »

איסור אכילת שרצים

איסורי אכילת שרצים הם מצוות לא תעשה מהתורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור אכילת שרצים · ראה עוד »

איסור סירוס

איסור סירוס הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לסרס אדם או בעל חיים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור סירוס · ראה עוד »

איסור ערלה

איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לאכול ואף ליהנות מפירות עצי הפרי בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור ערלה · ראה עוד »

איסור עשיית פסל

מזרקות (מודגשות בתאורה) מימי בית המקדש השני שנמצאו בחפירות מתחת לגשר וילסון בירושלים. המאפיין הבולט ביותר בהן -בניגוד לנהוג במזרקות אחרות - היעדר מוחלט של צורות ופסלים (בשל האיסור) איסור עשיית פסל ביהדות כולל שתי מצוות לא תעשה מהתורה: איסור עשייה או קניה של פסל עבור עצמו, ואיסור עשיית פסל בידיו, אפילו עבור אחרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור עשיית פסל · ראה עוד »

איסור עבודה במקדש בראש פרוע

האיסור לכהן להיכנס למקדש ולעבוד את עבודת הקרבנות בראש פרוע, הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה אסור לכהן לעבוד במשכן או במקדש בעודו עם שיער מגודל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור עבודה במקדש בראש פרוע · ראה עוד »

איסור עבודה במקדש בבגדים קרועים

האיסור לכהן להיכנס למקדש ולעבוד את עבודת הקרבנות בבגדים קרועים הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה אסור לכהן לעבוד במשכן או במקדש כשבגדיו קרועים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור עבודה במקדש בבגדים קרועים · ראה עוד »

איסור קדשה

איסור קדשה הוא מצוות לא תעשה מדאורייתא האוסרת על בני ובנות ישראל לעסוק בזנות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור קדשה · ראה עוד »

איסור גידול כלב רע

עבריינים, פרנקפורט שבגרמניה איסור גידול כלב רע הוא איסור הלכתי לגדל ולהחזיק כלב מזיק, מחשש שמא יתקוף ויזיק לאנשים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור גידול כלב רע · ראה עוד »

איסור הנאה

איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור הנאה · ראה עוד »

איסור הלנת המת

איסור הלנת המת הוא מצוות לא תעשה מהתורה על עיכוב קבורת המת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור הלנת המת · ראה עוד »

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור והיתר · ראה עוד »

איסור ייחוד

בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזה או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסור ייחוד · ראה עוד »

איסורי מלאכה בחול המועד

האיסור לעשות מלאכה בחול המועד הוא איסור שגדריו נקבעו על ידי חז"ל בהתאם לצורך המלאכות, לעמל הכרוך בהן ולטיבן, מקור האיסור שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסורי מלאכה בחול המועד · ראה עוד »

איסורי כישוף ביהדות

בתורה ישנה קבוצת איסורים שנכתבו בפרשייה אחת ועוסקים כולם בענייני מאגיה וחיזוי העתידות:.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיסורי כישוף ביהדות · ראה עוד »

איפור קבוע

איפור קבוע הוא טכניקה קוסמטית של איפור המשתמשת בשיטות של קיעקוע - החדרת פיגמנט בעל צבע לעור באמצעות מחט.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיפור קבוע · ראה עוד »

איתן שנדורפי

הרב איתן שנדורפי (נולד בכ' בתשרי ה'תש"ך 1959) הוא ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים המלמד גם בישיבת מרכז הרב, בישיבה קטנה מורשה ובמוסדות נוספים, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיתן שנדורפי · ראה עוד »

איבר שהנשמה תלויה בו

אֵיבֶר שהנשמה תלויה בו הוא מושג הלכתי המתאר איבר בעל תפקיד ומשמעות מהותית בגוף האדם, או בגוף הבהמה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיבר שהנשמה תלויה בו · ראה עוד »

איגרת רשות

בהלכה, איגרת רשות היא בעיקרה מכתב חולין אישי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיגרת רשות · ראה עוד »

איכה רבה

מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיכה רבה · ראה עוד »

איילונית

איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ואיילונית · ראה עוד »

נסכא דרבי אבא

נסכא דרבי אבא היא סוגיה הלכתית מפורסמת, העוסקת בתסבוכת משפטית שאירעה במקרה מסוים בו לא נמצא פסק דין מתאים, בעקבות בעיות שונות שבפסקים האפשריים, מה שמוביל למבוי סתום.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונסכא דרבי אבא · ראה עוד »

נסים ממרסיי

רבי נסים ממרסיי היה פילוסוף יהודי שפעל במרסיי בתחילת המאה הארבע עשרה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונסים ממרסיי · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נפתלי הלברשטאם (בורו פארק)

רבי נפתלי הלברשטאם (כ"א בניסן ה'תרפ"ד, 25 באפריל 1924 – י"ב בתמוז תש"ף, 4 ביולי 2020) היה האדמו"ר מצאנז בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונפתלי הלברשטאם (בורו פארק) · ראה עוד »

נקודות אנטיפודיות

מפת כדור הארץ. כל נקודה במפה מסמנת שתי נקודות האנטיפודיות אחת לשנייה. השטחים בכתום מסמנים את כל המקומות בהם שתי הנקודות האנטיפודיות נמצאות ביבשה. בגאוגרפיה ובמתמטיקה, נקודות אנטיפודיות הן נקודות על גבי כדור הממוקמות זו מול זו משני צידי הכדור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונקודות אנטיפודיות · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נתן מרומי

רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונתן מרומי · ראה עוד »

נתן סאה ונטל סאה

מקווה עתיק במדבר יהודה נתן סאה ונטל סאה הוא מושג בהלכות מקוואות העוסק באדם שלקח מי גשמים ממקווה כשר ונתן במקומם נוזל אחר, שפסול למקווה, כמו מי פירות (לפי רוב השיטות), או מים שאובים (לפי שיטה אחת).

חָדָשׁ!!: ראשונים ונתן סאה ונטל סאה · ראה עוד »

נתן צבי פינקל (מיר)

הרב נתן צבי פינקל (ה' באדר ב' ה'תש"ג, 12 במרץ 1943 – י"א בחשוון ה'תשע"ב, 8 בנובמבר 2011) היה ראש ישיבת מיר בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונתן צבי פינקל (מיר) · ראה עוד »

נתן בן מאיר

רבי נתן בן רבי מאיר, היה רב בתקופת הראשונים בפרובנס, רבו של הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונתן בן מאיר · ראה עוד »

נתן בן יהודה

רבי נתן בן יהודה הוא אחד מהראשונים, חי ופעל במאה ה-13, ומחבר ספר המחכים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונתן בן יהודה · ראה עוד »

נתנאל בן ישעיה

רבי נתנאל בן ישעיה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-14), היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונתנאל בן ישעיה · ראה עוד »

נתנאל בירב פיומי

רבי נתנאל בירב פיומי (חי במחצית הראשונה של המאה ה-12, נפטר בשנת ד'תתקכ"ה, 1165, לערך) נגיד וראש רבני תימן בראשית המאה ה-12, פילוסוף, מחבר הספר "גן השכלים".

חָדָשׁ!!: ראשונים ונתנאל בירב פיומי · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונטילת ידיים · ראה עוד »

נטילת ידיים שחרית

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים שחרית הוא חיוב מתקנות חז"ל הנזכרות בתלמוד, לפיה כל אדם הקם משנתו בבוקר מחויב ליטול את ידיו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונטילת ידיים שחרית · ראה עוד »

נזקי שכנים

נזקי שכנים (או דיני שכנים) הוא ענף במשפט העברי העוסק ביחסים משפטיים המתקיימים בין אנשים החיים בשכנות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונזקי שכנים · ראה עוד »

נח עמינח

נח עמינח (נולד בכ"ח בשבט ה'תרצ"א, 14 בפברואר 1931) הוא חוקר תלמוד ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונח עמינח · ראה עוד »

נחמן נתן קורונל

הרב נחמן נתן קורונל (ה'תק"ע; 1810 - כ"ז באב ה'תר"ן; 1890) היה מגדולי ירושלים במאה ה-19, תלמיד חכם ועסקן ציבורי רב פעלים, שד"ר, חוקר ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונחמן נתן קורונל · ראה עוד »

נחום מערבי

רבי נחום מערבי (קרוי גם: נחום המערבי; המאה ה-13) היה משורר ומתרגם יהודי מרוקאי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונחום מערבי · ראה עוד »

נחום אליעזר רבינוביץ'

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; בצרפתית:Nahum Éliézer Ravinović; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 – י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020) היה רב קנדי-ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, רבן של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונחום אליעזר רבינוביץ' · ראה עוד »

נחום פרצוביץ

הרב נחום פרצוביץ (כונה ר' נחום; כ"ח באדר תרפ"ג, מרץ 1923 - י"ח בחשוון תשמ"ז, 20 בנובמבר 1986) היה ראש ישיבת מיר בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונחום פרצוביץ · ראה עוד »

נביא

פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא הוא אדם המדבר בשם האל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונביא · ראה עוד »

נגיד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונגיד · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »

נושאי כליו של הרמב"ם

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונושאי כליו של הרמב"ם · ראה עוד »

נושאי כליו של השולחן ערוך

571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »

נותן טעם

נותן טעם הוא מושג בהלכות איסור והיתר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונותן טעם · ראה עוד »

נותן טעם לפגם

בהלכה נותן טעם לפגם (נטל"פ) הוא תיאור מציאות בה טעמו של מאכל איסור נפגם מהיותו ראוי לאכילה, או שטעמו של המאכל האסור משפיע באופן שלילי על טעמו של מאכל היתר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונותן טעם לפגם · ראה עוד »

ניסן אלפרט

הרב ניסן אלפרטתמונה להחלפה הרב ניסן ליפא אלפרט (1928 - י"ז באייר ה'תשמ"ו, 25 במאי 1986) היה רב וראש ישיבה אמריקאי, ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן, ר"מ במתיבתא תפארת ירושלים ורבן של כמה קהילות בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וניסן אלפרט · ראה עוד »

נירנברגר

ספר לטיני על דרכי החילוקים נירנברגר ורגנסבורגר, מאת לאונרדוס אפולטוס, אלטדרוף ת"ל. ספר "סוגיות התלמוד" העוסק בבאור דרכי החילוקים מאת הרב משה מרוהאטין, זולקווא תנ"ג. נירנברגר היא צורת שאלה, שהייתה נהוגה בישיבות אשכנז בסוף תקופת הראשונים ובתחילת תקופת האחרונים, כחלק משיטת החילוקים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונירנברגר · ראה עוד »

נישואים בהלכה

נישואים הם יחס בין בני-זוג המעוניינים למסד את הקשר ביניהם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונישואים בהלכה · ראה עוד »

ניתוח קיסרי

אמו בניתוח קיסרי יולדת ויילוד לפני חיתוך חבל הטבור סגירת החתך בבטן האם ניתוח קיסרי (נקרא לעיתים גם "לידת חתך"), הוא הליך ניתוחי בו חותכים את בטנה ורחמה של אישה הרה כדי להוציא מתוכם את העובר או העוברים ואת שלייתם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וניתוח קיסרי · ראה עוד »

ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה

ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה (בעברית: "נוח לו לאדם שתיעשה מצווה ברכושו") הוא כלל הלכתי לפיו האדם הסביר מוכן בדרך כלל (גם ללא הסכמה מראש) שישתמשו בחפציו לקיום מצוות, וממנו נובע הדין המתיר להשתמש בחפציו של אדם אחר על מנת לקיים מצווה בלי לבקש את הסכמתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה · ראה עוד »

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ונידה · ראה עוד »

סמיכת זקנים

בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסמיכת זקנים · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

סעודה מפסקת

סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסעודה מפסקת · ראה עוד »

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספק (הלכה) · ראה עוד »

ספק כוודאי

בהלכה היהודית, ספק כוודאי הוא סטטוס במצוות מסוימות במקום בו קיים ספק, בהן החמירה התורה ובמקום ספק הטילה חיוב וודאי, כאילו היה הדבר וודאי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספק כוודאי · ראה עוד »

ספקא דאורייתא לחומרא

ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספקא דאורייתא לחומרא · ראה עוד »

ספר מצוות גדול

ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר מצוות גדול · ראה עוד »

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר נחמיה · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר עזרא · ראה עוד »

ספר תאגי

ספר תאגי (ספר תגי או ספר תגין או ספר התגין) הוא חיבור שחובר בתקופה קדומה, ועוסק באותיות בספר תורה שיש לכותבן בכתב שונה מהמקובל ואותיות שצריך להוסיף להן תגים שונים מהרגיל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר תאגי · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר תורה · ראה עוד »

ספר חסידים

ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר חסידים · ראה עוד »

ספר המנהיג

ספר המנהיג או המנהיג בני העולם הוא ספר הלכה ומנהג, וחיבורו העיקרי של רבי אברהם בן נתן מהראשונים, החתום בראשי תבות בקטעים רבים בספר "אב"ן" או "אברהם בן נתן הירחי".

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר המנהיג · ראה עוד »

ספר המעשים לבני ארץ ישראל

ספר המעשים לבני ארץ ישראל או "ספר המעשים שלבני ארץ ישראל" הוא קובץ מנהגים של בני ארץ ישראל שנכתב לאחר חתימת התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר המעשים לבני ארץ ישראל · ראה עוד »

ספר המקצועות

ספר המקצועות הוא חיבור הלכתי מראשית תקופת הראשונים, שחלקים ממנו הגיעו לידינו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר המקצועות · ראה עוד »

ספר העתים

ספר העתים הוא ספר הלכה שנכתב במאה ה-12 על ידי רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר העתים · ראה עוד »

ספר התמונה

ספר התמונה הוא ספר קבלי מתקופת המאה ה-13 והמאה ה-14.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר התמונה · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר החינוך · ראה עוד »

ספר הישר (אגדה)

שער ספר הישר במהדורה הראשונה, ונציה, שפ"ה (1625) סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא חיבור מימי הביניים שלא נודע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר הישר (אגדה) · ראה עוד »

ספר יהודית

יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: ראשונים וספר יהודית · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: ראשונים וספרי · ראה עוד »

ספרי זוטא במדבר

ספרֵי זוטא במדבר הוא מדרש הלכה על ספר במדבר, שרובו אבד, ושוחזר בעיקר מתוך ציטוטים במקורות משניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספרי זוטא במדבר · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספרי הגר"א · ראה עוד »

ספרים חיצונים (הלכה)

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 ספרים חיצונים הם ספרים שההלכה אסרה על קריאתם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספרים חיצונים (הלכה) · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספרייה תורנית · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספירת הנוצרים · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וספירת העומר · ראה עוד »

סתמאים

הסתמאים הוא כינוי לכותבי הסתמא בתלמוד הבבלי, שחודש על ידי חוקר התלמוד הרב דוד הלבני, בהתאם לתפיסתו את הסתמא כשכבה מאוחרת שאינה אמוראית, כמבואר להלן.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסתמאים · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסליחות · ראה עוד »

סברא

סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסברא · ראה עוד »

סבוראים

סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).

חָדָשׁ!!: ראשונים וסבוראים · ראה עוד »

סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסדר עולם · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר קדימה בברכות

סדר קדימה בברכות היא סוגיה הלכתית העוסקת בקדימות בין ברכות הנהנין שונות הנאמרות לפני אכילת מאכל, ובקדימות המאכל עליו תאמר הברכה במקרה של מספר סוגי אוכלים שלהם ברכה זהה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסדר קדימה בברכות · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

סדר ליל ראש השנה

סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסדר טהרות · ראה עוד »

סהל בן מצליח הכהן

החכם סהל בן מצליח הכהן (910–990) המכונה גם אבו אלסרי, היה מדקדק, פרשן, פייטן וחכם קראי שנמנה עם חברי קבוצת אבלי ציון.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסהל בן מצליח הכהן · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסוגיה · ראה עוד »

סכך

דקל, שהם אחד החומרים השכיחים ביותר לסיכוך הסוכה. בהלכות סוכה, סכך הוא הכיסוי העליון שנשען על דפנות הסוכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסכך · ראה עוד »

סירכא

סירכא בין הריאה לשומן הלב. בהלכה, סירכא בריאה היא אחת משבעים הטרפות שבבהמה, המהווה את מקרה ההטרפה השכיח ביותר בבהמה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסירכא · ראה עוד »

סיטומתא

סיטומתא (בארמית: "חותמת") הוא הכינוי התלמודי למנהג הסוחרים לקנות סחורה בדרך מסוימת.

חָדָשׁ!!: ראשונים וסיטומתא · ראה עוד »

עפץ

עפץ על אלון התולע מראה פנימי של עפץ עץ אלון. משמאל: זחל של צרעה במרכז העפץ. מימין: אחרי שהצרעה עוזבת את העפץ היא משאירה מאחוריה קליפת ביצה. עפצים על עץ אקליפטוס. עפץ של העץ אלה ארץ-ישראלית עפצים הם נגעים המופיעים לעיתים על גבי צמחים, אשר יצירתם נגרמת משום גירוי שלילי על ידי אורגניזמים שונים, בעיקר חרקים, בשלבי פגית או נימפה וכן על ידי בקטריות ממינים שונים (כגון Agrobacterium).

חָדָשׁ!!: ראשונים ועפץ · ראה עוד »

עפר ארץ ישראל

לעפר ארץ ישראל יש קדושה במסורת היהודית עפר ארץ ישראל נחשב במסורת היהודית לקדוש ובעל סגולות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועפר ארץ ישראל · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועקיבא איגר · ראה עוד »

ערן טמיר

הרב ערן טמיר (נולד ב-10 באפריל 1968) הוא ראש הישיבה הגבוהה 'אורות אשקלון' ומרצה ליהדות במדרשות שונות ברחבי הארץ.

חָדָשׁ!!: ראשונים וערן טמיר · ראה עוד »

ערב יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וערב יום הכיפורים · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועשרה בטבת · ראה עוד »

עשה דוחה לא תעשה

פתיל התכלת, מותר ללבוש בגד פשתן שהוטלה בו ציצית העשויה צמר, אף שהדבר מהווה שעטנז, וזאת מכיוון שעשה דוחה לא תעשה. עשה דוחה לא תעשה הוא כלל פסיקה הלכתי שקובע שכאשר חל חיוב אקטיבי לקיים מצווה, אך הוא כרוך בביצוע עבירה שאיסורה נובע ממצוות לא תעשה, יש לקיים את המצווה מכיוון שמצוות עשה גוברת על מצוות לא תעשה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועשה דוחה לא תעשה · ראה עוד »

עשיית דין עצמית במשפט העברי

עשיית דין עצמית משמעותה בלשון פשוטה: "לקיחת החוק לידיים", דהיינו שימוש בכוח פיסי על ידי האדם על מנת להגן על זכויותיו, מבלי לפנות לרשויות המשפט והחוק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועשיית דין עצמית במשפט העברי · ראה עוד »

על הנסים

תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועל הנסים · ראה עוד »

עלות השחר

השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועלות השחר · ראה עוד »

עלים לתרופה (עלון שבת)

לוגו עלים לתרופה "עלים לתרופה מפרד"ס התורה ומשדה החסידות" הוא עלון שבת, היוצא לאור מדי שבוע לקראת שבת, ומופץ בעשרות אלפי עותקים בבתי המדרש בריכוזי היהדות החרדית ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועלים לתרופה (עלון שבת) · ראה עוד »

עזרא עטייה

הרב עזרא עטייה (לעיתים: עטיא; י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, 11 בפברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ומגדולי הדור הספרדיים ומראשי הישיבות הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועזרא עטייה · ראה עוד »

עזריה אריאל

הרב עזריה אריאל (נולד ב-24 באפריל 1970, י"ח ניסן ה'תש"ל) הוא פוסק הלכה וחוקר תורני דתי לאומי העוסק בעיקר בהלכות בית המקדש ועבודתו ובענייני טומאה וטהרה, ובפרט במצוות פרה אדומה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועזריה אריאל · ראה עוד »

עבד כנעני

בהלכה היהודית, עבד כנעני (או שפחה כנענית, המקבילה הנשית) הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועבד כנעני · ראה עוד »

עבדי זמן

עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועבדי זמן · ראה עוד »

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועבודת ה' · ראה עוד »

עבודת כהן או לוי בעבודת חבירו

האיסור לכהן או לוי לעבוד בעבודת חבירו הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לכהן לעבוד בעבודת לוי וללוי בעבודת כהן, וכן אסור ללוי לעבוד בעבודת לוי אחר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועבודת כהן או לוי בעבודת חבירו · ראה עוד »

עבודה זרה בשיתוף

ביהדות, עבודה זרה בשיתוף היא מציאות שבה אדם עובד את ה' בשיתוף עם אל אחר או אלילים אחרים, והיא כלולה באיסור עבודה זרה, שהוא מהחמורים בתורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועבודה זרה בשיתוף · ראה עוד »

עבודה ברורה

הלוגו של מכון עבודה ברורה מכון עבודה ברורה הוא מכון מחקר תורני ישראלי, העוסק בביאור דברי הגמרא ודברי הראשונים והאחרונים המפרשים אותה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועבודה ברורה · ראה עוד »

עד אחד נאמן באיסורין

עד אחד נאמן באיסורין הוא כלל הלכתי, שמשמעותו שאדם אחד נאמן להעיד אם דבר מסוים מותר או אסור, זאת בשונה מדיני ממונות בהם נצרכים שני עדים כדי לקבוע את המציאות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועד אחד נאמן באיסורין · ראה עוד »

עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי

עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי הוא שמה של מחלוקת בהלכות השטר במשפט העברי, בה נחלקו רבי מאיר ורבי אלעזר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי · ראה עוד »

עדים זוממים

במשפט העברי, עדים זוממים הם עדים שעדותם התגלתה כעדות שקר, בעקבות עדות אחרת המעידה עליהם שהיו במקום אחר בזמן האירוע שהעידו עליו, וממילא לא יכלו להיות שם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועדים זוממים · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועונג שבת · ראה עוד »

עוני (הלכה)

מצוות הצדקה ביהדות מחייבת לתת צדקה לעניים דווקא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועוני (הלכה) · ראה עוד »

עוסק במצווה פטור מן המצווה

העוסק במצווה פטור מן המצווה הוא כלל הלכתי, הקובע שאדם העוסק בקיום מצווה אחת פטור מקיום מצווה אחרת באותו זמן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועוסק במצווה פטור מן המצווה · ראה עוד »

עולם שנה נפש

עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).

חָדָשׁ!!: ראשונים ועולם שנה נפש · ראה עוד »

עולת ראייה

קורבן עולת ראייה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועולת ראייה · ראה עוד »

עוטה עור הנמר

מהדורת כתב יד עוטה עור הנמר (בגאורגית: ვეფხისტყაოსანი; הגייה: ווֶפּכיס טקַאוֹסַני; בתרגום מילולי: עוטה עור הטיגריס) היא פואמה אפית לאומית גאורגית שנכתבה על ידי שותא רוסתוולי במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועוטה עור הנמר · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועוז והדר · ראה עוד »

עוזיאל מייזליש

רבי עוזיאל מייזלישׂ (או: מייזלס; ה'תק"ד, 1744 – כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, 30 בנובמבר 1785) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשוני תנועת החסידות בפולין, רב ב ובניישטאט ("עיר חדש"), ומחבר הספרים "כרם שלמה", "מנורה הטהורה", "תפארת עוזיאל", "תפארת הצבי" ועוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועוזיאל מייזליש · ראה עוד »

עובר לעשייתן

עובר לעשייתן היא הלכה בדיני ברכות המצוות, לפיה יש לברך את הברכה דווקא קודם עשיית המצווה, ולא לאחריה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועובר לעשייתן · ראה עוד »

עובדיה יוסף (1976)

הרב עובדיה יוסף (נולד בכ"ז באב ה'תשל"ו, 23 באוגוסט 1976) הוא ראש ישיבת היכל צבי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועובדיה יוסף (1976) · ראה עוד »

עין עיטם

התוואי המפותל של האמה התחתונה (אדום) ושל האמה העליונה (סגול) עין עיטם הוא מעיין באזור ירושלים הנזכר בדברי חז"ל, שממנו הגיעו מים לבית המקדש, למילוי המקוואות ולמטרות נוספות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועין עיטם · ראה עוד »

עיר של יחיד

עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ועיר של יחיד · ראה עוד »

עירוב

סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).

חָדָשׁ!!: ראשונים ועירוב · ראה עוד »

פאת השולחן

פְּאַת הַשֻּׁלְחָן הוא ספר מאת הרב ישראל משקלוב העוסק בהלכות ארץ ישראל ובמצוות התלויות בארץ.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופאת השולחן · ראה עוד »

פאי

\pi שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) במתמטיקה, \pi (האות היוונית פִּי; בעברית מקובלת ההגייה פַּאי, על דרך האנגלית) הוא מספר חסר ממד המייצג את היחס הקבוע (בגאומטריה האוקלידית) בין היקף המעגל לקוטרו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופאי · ראה עוד »

פנחס מונדשיין

הרב פנחס מונדשיין (נולד בב' באייר ה'תשכ"ז, 12 במאי 1967) הוא דיין בבית הדין הרבני האזורי נתניה, ומחבר סדרת הספרים 'שערי עיון', בעבר שימש כר"מ בישיבת מרכז הרב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופנחס מונדשיין · ראה עוד »

פנחס רוזובסקי

פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית – 5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופנחס רוזובסקי · ראה עוד »

פני יהושע

"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופני יהושע · ראה עוד »

פנים חדשות בברכת חתנים

פנים חדשות הוא שמו של נידון הלכתי בהלכות שבע ברכות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופנים חדשות בברכת חתנים · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופסח · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: ראשונים ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פפוס בן יהודה

פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה הוא דמות מתקופת התנאים המוזכרת בספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופפוס בן יהודה · ראה עוד »

פרנס

פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרנס · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרשני המקרא היהודים

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »

פרשת מסעי

ערי הלויים וערי מקלט פָּרָשַׁת מַסְעֵי היא פרשת השבוע העשירית, המסכמת את חומש במדבר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרשת מסעי · ראה עוד »

פרשת עקב

פָּרָשַׁת עֵקֶב היא פרשת השבוע השלישית שבחומש דברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרשת עקב · ראה עוד »

פרשת ראה

| קודם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרשת ראה · ראה עוד »

פרשת שופטים

חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17 פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרשת שופטים · ראה עוד »

פרשת ואתחנן

שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרשת ואתחנן · ראה עוד »

פרדס יוסף

פרדס יוסף היא סדרת ספרי חידושים על החומשים בראשית, שמות וויקרא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרדס יוסף · ראה עוד »

פרודיות לפורים

עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג. פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרודיות לפורים · ראה עוד »

פרישה סמוך לווסת

מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרישה סמוך לווסת · ראה עוד »

פרייה ורבייה

פרייה ורבייה היא אחת ממצוות עשה שבתרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופרייה ורבייה · ראה עוד »

פת הבאה בכיסנין

בהלכה, פת הבאה בכיסנין היא מאפה שאין דרך העולם "לקבוע עליה סעודה".

חָדָשׁ!!: ראשונים ופת הבאה בכיסנין · ראה עוד »

פתרון תורה

פתרון תורה (נקרא גם מדרש התורה) הוא ילקוט מדרשים על חמישה חומשי תורה שנערך ככל הנראה בבבל בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופתרון תורה · ראה עוד »

פטרונים

שמות פטרונימיים באיסלנד. שמו הפרטי של האב מסומן בקו תחתי בתוך שמות המשפחה של הבן והבת. שמות המשפחה מורכבים משמו הפרטי של האב עם סיומת "בן" או "בת". פטרונים הוא שם משפחה המבוסס על השם הפרטי של האב, הסב או אדם אחר מאבות המשפחה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופטרונים · ראה עוד »

פחד יצחק (אנציקלופדיה)

עמוד השער של הכרך הראשון שהודפס ב"שנת וכתוב ישר דברי אמת לפ"ק" (.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופחד יצחק (אנציקלופדיה) · ראה עוד »

פורס מפה ומקדש

פורס מפה ומקדש הוא כינוי להלכה הקובעת, שאם במהלך סעודה שהתחילה בערב שבת, נכנסה שבת והגיע זמן חובת קידוש של שבת, אין צורך להפסיק את הסעודה, אלא ניתן לפרוס מפה על החלות, לעשות קידוש, ולהמשיך בסעודה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופורס מפה ומקדש · ראה עוד »

פורטל הדף היומי

פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופורטל הדף היומי · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: ראשונים ופורים · ראה עוד »

פולמוס מכניסי רחמים

רס"ג הפולמוס סביב אמירת הפיוט מכניסי רחמים הוא מחלוקת הלכתית, חוצת ארצות, שהחלה עוד בתקופת הראשונים, ונושאה הוא השאלה האם יש לומר בתפילת הסליחות של הימים הנוראים את הפיוט "מכניסי רחמים", או שמא הדבר הוא בבחינת איסור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופולמוס מכניסי רחמים · ראה עוד »

פולמוס הנפיחה

פולמוס הנפיחה הוא מחלוקת הלכתית חריפה שפרצה ביהדות פאס, בין קהילות התושבים לקהילות המגורשים, אודות היתר הנפיחה, וגלשה ליריבות קשה בין הקהילות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופולמוס הנפיחה · ראה עוד »

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »

פולמוס התקיעה בשבת

תקיעת שופר. קבר רבי עקיבה יוסף שלזינגר פולמוס תקיעת שופר בשבת הוא ויכוח הלכתי שהתנהל בשנים ה'תרס"ה–ה'תרס"ו אודות קיום מצוות תקיעת שופר בשבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופולמוס התקיעה בשבת · ראה עוד »

פולטת שכבת זרע

בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופולטת שכבת זרע · ראה עוד »

פוליגמיה ביהדות

על פי התורה מותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת, תופעה המכונה "פוליגיניה" (או בשם היותר כללי "פוליגמיה"), אולם, בתחילת תקופת הראשונים הוסכם על ידי רוב קהילות ישראל, על איסור לשאת יותר מאישה אחת, איסור המכונה "חרם דרבנו גרשום".

חָדָשׁ!!: ראשונים ופוליגמיה ביהדות · ראה עוד »

פינחס

פִּינְחָס הוא דמות מקראית, היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופינחס · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופיקוח נפש · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופיוט · ראה עוד »

פיוטי הושענות

תחילת סדר הושענות לפי מנהג אשכנז. נדפס בוונציה, תקט"ו. מאוספי הספרייה הלאומית פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ופיוטי הושענות · ראה עוד »

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצמצום (הלכה) · ראה עוד »

צמחונות וטבעונות ביהדות

דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצמחונות וטבעונות ביהדות · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצניעות (יהדות) · ראה עוד »

צרת רבים חצי נחמה

צרת רבים חצי נחמה הוא ביטוי, שמשמעותו היא שצערו של היחיד זוכה לנחמה חלקית כשמדובר בצרה שלה שותפים גם אחרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצרת רבים חצי נחמה · ראה עוד »

צלף קוצני

צלפונית מפוספסת אוספת צוף מפרח הצלף בשעת דמדומים ניצני הפרחים של הצלף הקוצני צָלָף קוצני (ברבים: צְלָפִים; שם מדעי: Capparis zoharyi) הוא אחד המינים של הסוג צלף, ממשפחת הצְלָפִיִּים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצלף קוצני · ראה עוד »

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצבי פסח פרנק · ראה עוד »

צבי פרץ חיות

קברו של הרב צבי פרץ חיות חותמת שהוטבעה על ספריו לאחר פטירתו צבי פרץ חיוֹת (בגרמנית: Hirsch Perez Chajes; 1876 – 14 בדצמבר 1927), היה רב, היסטוריון וחוקר תנ"ך יהודי-אוסטרי, יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצבי פרץ חיות · ראה עוד »

צבי בנימין אוירבך

רבי צבי בנימין (הירש וולף) אוֹיֶרבַּך (בכתיב שנהג בזמנו: אויערבך; בראשי תיבות: הצב"א; Auerbach; כ"ז באייר תקס"ח, 22 ביוני 1808, נויוויד – ליל כ"ז באלול תרל"ב, 30 בספטמבר 1872, הלברשטאדט) היה רב גרמני, בן למשפחת הרבנים אוירבך, ממנהיגיה הבולטים של האורתודוקסיה ביהדות גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצבי בנימין אוירבך · ראה עוד »

צבי הירש הורוביץ (דרזדן)

הרב צבי הירש הלוי הורביץ (תרל"ב, 1872 - י' באייר תש"ה, 1945) היה רב ומחבר, היסטוריון ומחלוצי מחקר הגנאלוגיה הרבנית בארצות אירופה ומחוקרי סידורו של התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצבי הירש הורוביץ (דרזדן) · ראה עוד »

צבי כהן

הרב צבי כהן (כ"ו באדר תש"ד מרץ 1944 - ט"ו בשבט תש"ף 10 בפברואר 2020) היה רב חרדי ליטאי מרבני מערב העיר בני ברק ומחבר ספרי הלכה רבים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצבי כהן · ראה עוד »

צדקה (יהדות)

צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצדקה (יהדות) · ראה עוד »

צדקיה בן אברהם

רבי צדקיה בן רבי אברהם הרופא ממשפחת הענוים (ד'תתק"פ-ה, 1220-1225, רומא – בערך ה'ם', 1280), מן הראשונים, חי ופעל ברומא שבאיטליה, מחבר הספר שיבולי הלקט בו ליקט פסקי הלכה ומנהגים של חכמי צרפת וגרמניה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצדקיה בן אברהם · ראה עוד »

צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן

יא) צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן היא אגדה מדרשית, המתארת מספר צדיקים שזכו להיכנס בעודם חיים לגן עדן.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן · ראה עוד »

צורת הדף

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וצורת הדף · ראה עוד »

ציץ

ציץ הוא תכשיט מזהב המתואר במקרא ובתלמוד כאחד מבגדי הכהונה של הכהן הגדול בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים וציץ · ראה עוד »

ציצית

ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וציצית · ראה עוד »

ציטוט

בנאום או ביצירה כתובה, כגון מאמר, ספר עיון, ולעיתים גם סיפורת, ציטוט (או מובאה) הוא שילוב של קטע שפורסם ביצירה אחרת, ככתבו וכלשונו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וציטוט · ראה עוד »

ציון (ירושלים)

אפרים משה ליליין, '''ציון''', 1903 צִיּוֹן, הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים".

חָדָשׁ!!: ראשונים וציון (ירושלים) · ראה עוד »

קמעא קמעא

קמעא קמעא הוא ספרו הראשון של הרב חיים דרוקמן, והוא עוסק בשלבי ופרטי גאולת ישראל ובהתקיימות מדינת ישראל כהתקיימות חזון "ראשית צמיחת גאולתנו".

חָדָשׁ!!: ראשונים וקמעא קמעא · ראה עוד »

קמח

קמח חיטה וקמח כוסמין מלא קמח תפוחי אדמה קמח אורז לבן קמח הוא אבקה דקה הנוצרת מטחינת רכיבים מסוימים של צמחים לאחר ייבוש או קלייה שלהם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקמח · ראה עוד »

קם ליה בדרבה מיניה

קם ליה בדרבה מיניה (קלב"מ; תרגום מארמית בבלית: עמד לו בזה שגדול ממנו) הוא כלל הלכתי הקובע כי כאשר מגיעים לאדם כמה עונשים על מעשה אחד, הוא מקבל רק את העונש החמור מביניהם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקם ליה בדרבה מיניה · ראה עוד »

קנה סוכר

שוק בעכו סחיטת מיץ מקנה סוכר בברזיל קנה סוכר (שם מדעי: Saccharum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקנה סוכר · ראה עוד »

קניין (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקניין (פירושונים) · ראה עוד »

קניין ארבע אמות

קניין ארבע אמות במשפט העברי הוא תקנה שקבעו חז"ל, לפיה חפץ של הפקר שייך לאדם שחפץ זה נמצא בקרבתו (במרחק עד שני מטרים) והוא רוצה לזכות בו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקניין ארבע אמות · ראה עוד »

קניין אגב

קניין אגב הוא אחת הדרכים לקניית מיטלטלין על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקניין אגב · ראה עוד »

קניין אותיות

קנין אותיות הוא שם שנתנו חז"ל להקנאת שטר חוב לאדם אחר (הסבת שטר).

חָדָשׁ!!: ראשונים וקניין אותיות · ראה עוד »

קניין רכוב

שיטת הרמב"ם: רכוב קונה, גם אם אינו אוחז במוסירה יושב בקרון קניין "רכוב על גבי בהמה" הוא קנין במשפט העברי, המקנה בעלות על בעל חיים לאדם הרוכב עליו, כאשר הוא עושה זאת במטרה לקנותה מהפקר או מאדם אחר המוכר לו אותה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקניין רכוב · ראה עוד »

קניין כסף

מטבעות כסף עתיקים קניין כסף הוא קניין בסיסי במשפט העברי המתבצע באמצעות תשלום כסף או חפץ בעל ערך.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקניין כסף · ראה עוד »

קערת ליל הסדר

מנהג אחד של הנחת קערת הסדר עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה. קערת הסדר במרכז שולחן הפסח. קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת פסח) היא צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקערת ליל הסדר · ראה עוד »

קפילא

246x246 פיקסלים קפילא הוא כינוי בהלכה לגוי הטועם תבשיל שנתערב בו איסור ויש חשש שנתן בו טעם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקפילא · ראה עוד »

קצות החושן

ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקצות החושן · ראה עוד »

קרן אברהם הכהן

קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקרן אברהם הכהן · ראה עוד »

קרנא

קרנא, מראשוני האמוראים בבבל, לאחר חתימת המשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקרנא · ראה עוד »

קרני פרה

קַרְנֵי פָרָ֟ה (לעיתים: פזר גדול, לעיתים נדירות: אופן ועגלה) הן מן הנדירים שבטעמי המקרא, המטעימות רק מילה אחת בתורה, בפרשת מסעי, ולפי המסורה רק 16 מילים בכל התנ"ך (מהן רק פעם אחת נוספת נקרא הטעם בציבור, במגילת אסתר).

חָדָשׁ!!: ראשונים וקרני פרה · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקריאת ההלל · ראה עוד »

קריעה (אבלות)

נשיא המדינה יצחק הרצוג, קורע קריעה בהלווית אימו אורה הרצוג, חלקת גדולי האומה ינואר 2022 קריעת בגד היא פעולה המבטאת אות אבל שהייתה נהוגה במזרח הקדמון ונוהגת בתרבויות שונות עד ימינו, ה'קריעה' מופיעה בתנ"ך עשרות פעמים לרוב כפעולת אבל על מות קרוב משפחה ולעיתים כתגובה לאירוע מטלטל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקריעה (אבלות) · ראה עוד »

קל וחומר

קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקל וחומר · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקלף (יהדות) · ראה עוד »

קלונימוס

* קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקלונימוס · ראה עוד »

קלונימוס בן שבתי

רבי קלונימוס בן שבתי מרומי (נולד ברומא, סביבות 1030 - נפטר בד'תתנ"ו, 1096) היה רב מן הראשונים, בן רומא שהיגר לאשכנז וכיהן כראש הישיבה בוורמייזא בסביבות 1070.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקלונימוס בן שבתי · ראה עוד »

קלי הבישול

בהלכות שבת המושג קלי הבישול הוא כינוי לקבוצת מאכלים שמתבשלים בקלות, ואסורים לבשל בשבת גם בכלי שני, בניגוד לשאר המאכלים שלגביהם נאמר "כלי שני אינו מבשל".

חָדָשׁ!!: ראשונים וקלי הבישול · ראה עוד »

קטלוניה

קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקטלוניה · ראה עוד »

קבר אלישע

מקום קברו של אלישע בן שפט הנביא אינו מתואר בתנ"ך, אך על פי מסורת יהודית מראשית המאה ה-13, קברו שכן במערה בראש הר הכרמל מעל מערת אליהו, ב"מר אליאס".

חָדָשׁ!!: ראשונים וקבר אלישע · ראה עוד »

קבר רבי יהודה הנשיא

תוכנית הקבר של רבי יהודה הנשיא, כולל ציון הכתובות שנמצאו בקבר קבר רבי יהודה הנשיא לפי ספרות חז"ל מצוי בבית שערים, כך גם דעת המחקר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקבר רבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

קדושה דסידרא

קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקדושה דסידרא · ראה עוד »

קהילת יהודי מרסיי

בית הכנסת הגדול של מרסיי, שנחנך ב-1864. קהילת יהודי מרסיי היא הקהילה השלישית בגודלה ביהדות אירופה, והיא ממוקמת במרסיי שבצרפת.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקהילת יהודי מרסיי · ראה עוד »

קהילת יהודי מיינץ

Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »

קו התאריך בהלכה

מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקו התאריך בהלכה · ראה עוד »

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקורבן אשם · ראה עוד »

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקורבן חטאת · ראה עוד »

קורביל

קוֹרְבֵּיל (בצרפתית:, נהגה קוֹרְבֵּיי-אֶסוֹן) היא קומונה במחוז אֶסוֹן שבחבל איל-דה-פראנס בצרפת.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקורביל · ראה עוד »

קושיית הבית יוסף

קושיית הבית יוסף היא קושיה ידועה בענייני חנוכה שנשאלה לראשונה בתקופת הראשונים והתפרסמה בספר "בית יוסף" של רבי יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקושיית הבית יוסף · ראה עוד »

קול באישה ערווה

קול באישה ערווה (או בקיצור קול באישה) הוא ביטוי תלמודי שמשמעו כי קולה של אישה נושא במהותו תכונות מיניות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקול באישה ערווה · ראה עוד »

קול הברה

קול הברה הוא מושג בהלכות תקיעת שופר, המתייחס לקול של תקיעה היוצא מהשופר, אלא שאינו נשמע ישיר ובאופן טבעי, אלא על ידי הד הבוקע ממקום חלול שממנו מתבצעת התקיעה, שבזה הוא נפגם ופוסל את התקיעה, והשומע אותו אינו יוצא בו ידי חובה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקול הברה · ראה עוד »

קובץ שיעורים

שער החלק הראשון שער החלק השני קובץ שיעורים הוא ספר למדני בן שני כרכים הכולל בעיקר את שיעוריו של רבי אלחנן וסרמן, שנמסרו בישיבת אוהל תורה בברנוביץ'.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקובץ שיעורים · ראה עוד »

קובץ יסודות וחקירות

קובץ יסודות וחקירות השלם הוא ספר המכיל ליקוט מקיף של יסודות וחקירות תורניים המבוססים על ספרי הראשונים והאחרונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקובץ יסודות וחקירות · ראה עוד »

קודם שנברא העולם

קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוא מונח בספרות היהודית, המתאר את מצב היקום לפני בריאת העולם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקודם שנברא העולם · ראה עוד »

קים ליה

במשפט העברי, קים ליה היא אומדנא על פיה פוסק הדיין, למרות שאין לו הוכחות כעדים, הוא יכול לפסוק על פי דבר הידוע לו אישית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקים ליה · ראה עוד »

קיץ המזבח

קיץ המזבח הוא כינוי לקרבנות עולה המוקרבים על המזבח החיצון בבית המקדש כאשר אין קרבנות אחרים להקריב עליו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקיץ המזבח · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקידוש · ראה עוד »

קידוש השם

קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקידוש השם · ראה עוד »

קידושא רבא (אירוע)

קידושא רבא (או בקיצור: קידוש) הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתה של בת, בשבת שלאחר יום הבר-מצווה, או לכבוד שבת חתן ("אופרוף").

חָדָשׁ!!: ראשונים וקידושא רבא (אירוע) · ראה עוד »

קידושין

קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקידושין · ראה עוד »

קיום שטרות

קיום שטרות הוא שמה של תקנת חכמים מתקופת המשנה, לפיה לא ניתן לסמוך על שטר רק על סמך העובדה שהוא חתום בידי שני הצדדים ושני עדים, אלא צריך שהעדים או הלווה יעידו כי השטר אכן אמיתי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וקיום שטרות · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ור"ן · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ור"י הזקן · ראה עוד »

רן

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורמב"ן · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורא"ש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וראש השנה · ראה עוד »

ראשון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וראשון · ראה עוד »

ראשונים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וראשונים (פירושונים) · ראה עוד »

ראב"ן

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וראב"ן · ראה עוד »

רפאל מייזלס

רבי רפאל מייזלס (ה'תנ"ו, 1696 בערך – ה'תקל"ח, 1777) היה רב ופוסק, מחשובי הפוסקים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורפאל מייזלס · ראה עוד »

רפאל בירדוגו

רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורפאל בירדוגו · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורש"י · ראה עוד »

רשע (הלכה)

בהלכה, רשע הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורשע (הלכה) · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורשב"א · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורשב"ם · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורלב"ג · ראה עוד »

רזא דשבתי

רזא דשבתי על מסכת בבא מציעא רזא דשבתי הוא ספר מפתח למפרשים על מסכתות הש"ס, שנערך על ידי הרב שבתי פרנקל, ויצא לאור על ידי הוצאת שבתי פרנקל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורזא דשבתי · ראה עוד »

רחיצה בשבת

רחיצה בשבת היא איסור של חז"ל על אדם לרחוץ את גופו ביום השבת במים חמים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורחיצה בשבת · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורב · ראה עוד »

רב אחא (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורב אחא (פירושונים) · ראה עוד »

רב אחא ברדלא

רב אחא ברדלא הוא אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3), תלמידו של רב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורב אחא ברדלא · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורב אחאי · ראה עוד »

רב אבהו

רב אבהו (גם: רבבהו) הוא אמורא בבלי בדור השביעי, ערב תקופת הסבוראים, מחכמי ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורב אבהו · ראה עוד »

רב רחומי השלישי

רב רחומי (רב ריחומי) היה מראשוני הסבוראים, שעסקו בעריכת התלמוד הבבלי ובהשלמתו אחרי האמוראים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורב רחומי השלישי · ראה עוד »

רב שמואל בריה דרב אבהו

רב שמואל בריה דרב אבהו (רב שמואל בר רבא) - מחכמי הסבוראים בדור הראשון, עם סופה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורב שמואל בריה דרב אבהו · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורב חסדא · ראה עוד »

רב הונא

רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורב הונא · ראה עוד »

רב הונא קמא

רב הונא, שמוזכר גם כרב הונא קמא (.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורב הונא קמא · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבנו פטר

רבי פטר בן יוסף מבעלי התוספות בצרפת, תלמיד רבנו תם ואחיו רשב"ם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבנו פטר · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבנו תם · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבנו בחיי אבן פקודה

רבי בחיי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה (גם "אבן בקודה"; בערך ד'תת"י, 1050 – ד'תת"פ 1120), הידוע בשם רבינו בחיי, היה דיין ופילוסוף יהודי שגדל וחי בעיר סרגוסה שבספרד המוסלמית בתור הזהב של יהדות ספרד, ומחבר הספר תורת חובות הלבבות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבנו בחיי אבן פקודה · ראה עוד »

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבה יוסי · ראה עוד »

רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא

רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא היה תנא בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא · ראה עוד »

רבי אליעזר בן יעקב

ציון רבי יעקב כנראה אביו של רבי אליעזר רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה).

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבי אליעזר בן יעקב · ראה עוד »

רבי אליעזר בן יעקב (השני)

רבי אליעזר בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבי אליעזר בן יעקב (השני) · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי שמעון שזורי

רבי שמעון שזורי היה תנא בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבי שמעון שזורי · ראה עוד »

רבי שמעון בן אבישלום

רבי שמעון בן אבישלום (או בן אבשלום, או בן אבטולמוס) היה אמורא בבלי מבעלי האגדה שזמנו ומקומו אינם ידועים בבירור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורבי שמעון בן אבישלום · ראה עוד »

רגנסבורגר

ספר לטיני על דרכי החילוקים: בלא־זה'ר, נירנברגר ורגנסבורגר, מאת לאונרדוס אפולטוס, אלטדרוף ת"ל. ספר "סוגיות התלמוד" העוסק בבאור דרכי החילוקים מאת הרב משה מרוהאטין, זולקווא תנ"ג. רגנסבורגר היא צורת שאלה שהייתה נהוגה בישיבות אשכנז בסוף תקופת הראשונים ובתחילת תקופת האחרונים, כחלק משיטת החילוקים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורגנסבורגר · ראה עוד »

רגע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורגע · ראה עוד »

רגליים יחפות

בילוי בשעות הפנאי ברגליים יחפות על מרפסת שכשוך רגליים יחפות במזרקה עירונית התהלכות יחפה במרכול רגליים יחפות הוא מצב שבו אדם אינו נועל שום סוג של נעליים או מלבושים בכפות רגליו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורגליים יחפות · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורד"ק · ראה עוד »

רדיית הפת

רדיית הפת בהלכות שבת היא הפרדת הפת האפויה מדפנות התנור אליו הייתה מודבקת במהלך אפייתה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורדיית הפת · ראה עוד »

רואה מחמת תשמיש

בהלכה, רואה מחמת תשמיש (נפוץ בר"ת רמ"ת) הוא השם שניתן לתופעה של אשה המדממת מהנרתיק או מהרחם במהלך או מעט לאחר קיום יחסי אישות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורואה מחמת תשמיש · ראה עוד »

רונקל

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורונקל · ראה עוד »

רועי ירושלמי

רועי ירושלמי (נולד ב-1983) הוא גסטרונום עיתונאי אוכל ומבקר היין של העיתון "גלובס".

חָדָשׁ!!: ראשונים ורועי ירושלמי · ראה עוד »

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ורי"ף · ראה עוד »

ריא"ז

רבי ישעיה בן אליה די טראני (נפטר ב-ה'ם', 1280 לערך), מראשוני איטליה, נקרא גם ריא"ז (ראשי תיבות: רבי ישעיה אחרון ז"ל), להבדילו מאבי אמו המפורסם, ר' ישעיה די טראני (הרי"ד), הנקרא גם ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

חָדָשׁ!!: ראשונים וריא"ז · ראה עוד »

ריס (יחידת מידה)

ריס (או רוס) הוא אחת מיחידות המידה של חז"ל למדידת מרחק.

חָדָשׁ!!: ראשונים וריס (יחידת מידה) · ראה עוד »

ריעותא

בהלכות חזקה, רֵיעוּתָא (בעברית: רעיעות, חולשה) היא עובדה מסוימת, המחלישה את כוחה של החזקה ההלכתית, וקובעת כי ההנחה הראשונית אינה יותר זו המוחזקת, מכיוון שישנה סיבה להניח אחרת, סיבה הסותרת את החזקה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וריעותא · ראה עוד »

ריף

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וריף · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וריטב"א · ראה עוד »

ריב"א (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וריב"א (פירושונים) · ראה עוד »

ריב"ש

רבי יצחק בר ששת ברפת (או פרפט) (ה'פ"ו, 1326 - ה'קס"ח, 1408) (מכונה רִיבָ"שׁ, ולעיתים ריצב"ש), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וריב"ש · ראה עוד »

ריב"ש (פירושונים)

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וריב"ש (פירושונים) · ראה עוד »

שן ורגל

פרות רועות במועצה אזורית מטה יהודה שֵׁן וָרֶגֶל בדיני נזיקין בהלכה, הן זוג אבות נזיקין השייכים לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושן ורגל · ראה עוד »

שמא פרידמן

הרב פרופסור שמא יהודה פרידמן (Shamma Friedman; נולד בכ"ה באדר תרצ"ז, 8 במרץ 1937 בארצות הברית) הוא פילולוג, חוקר תלמוד אמריקני-ישראלי וחתן פרס ישראל בתחום זה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמא פרידמן · ראה עוד »

שמאי גינזבורג

הרב שמאי גינזבורג (י"ז בתמוז ה'תרס"ה – כ' בשבט ה'תשנ"ז; 1905–1997) היה רב ישראלי, חסיד גור ומשמשו האחרון של ה"אמרי אמת", האחראי הראשי על הכשרות של מחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית וכן של חברת צים, ראש כולל פולין ופעיל ציבורי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמאי גינזבורג · ראה עוד »

שמעון כשר

שמעון כשר (13 במאי 1914 – 2 ביולי 1968) היה חוקר, סופר ומשורר עברי דתי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמעון כשר · ראה עוד »

שמשון מקוצי

רבי שמשון בן שמשון מקוצי הידוע בכינויו הש"ר מקוצי היה רב מן הראשונים, בן המאה ה-12, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמשון מקוצי · ראה עוד »

שמשון מורפורגו

"שמש צדקה" ספרו של רבי שמשון מורפורגו בשלושה כרכים הרב שמשון מוֹרְפּוּרְגוֹ (תמ"א - ט"ו בניסן ת"ק; 1681– אפריל 1740) היה מגדולי רבני איטליה, רב העיר אנקונה ומחבר ספר "שמש צדקה".

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמשון מורפורגו · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמחת תורה · ראה עוד »

שמחת הרגלים

מצוות שמחת הרגלים (או שמחת יום טוב) מחייבת לשמוח בשלוש הרגלים, פסח שבועות וסוכות (ושמיני עצרת).

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמחת הרגלים · ראה עוד »

שמחה בן שמואל מוויטרי

רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי (העיר Vitry-en-Perthois (צר') הסמוכה לטרוייש, לעיתים נקראת ויטרא; נפטר אחרי ד'תתס"ה, 1105), רב מחכמי יהדות צרפת הראשונים בראשית המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמחה בן שמואל מוויטרי · ראה עוד »

שמחה בונם סופר

רבי שמחה בונם סופר (שרייבר) (ברטיסלאבה, 28 בנובמבר 1842,כ"ה בכסלו ה'תר"ג - 2 בדצמבר 1906, ט"ו בכסלו ה'תרס"ז פרנקפורט) - היה רבה של ברטיסלאבה (במקורות היהודים - "פרשבורג") וראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמחה בונם סופר · ראה עוד »

שמחה כהן

הרב שמחה כהן (דצמבר 1942, טבת ה'תש"ג – א' בניסן ה'תשפ"ג, 23 במרץ 2023) היה סופר, מרצה ויועץ בענייני חינוך ושלום בית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמחה כהן · ראה עוד »

שמואל מאיוורא

רבי שמואל מאיוורא (מכונה גם "השר מאיברא"; חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל מאיוורא · ראה עוד »

שמואל אליעזרי

הרב שמואל אליעזרי הרב שמואל אליעזְרי (כ"ג בתשרי תרס"ח, 1 באוקטובר 1907 – ג' באדר תשנ"א, 17 בפברואר 1991), היה רב ודיין ישראלי, מתלמידי הרב קוק, ממקימי מכון הרי פישל, מראשוני כותבי הערכים באנציקלופדיה התלמודית, רב צבאי, ורבה של שכונת בית וגן במשך 26 שנים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל אליעזרי · ראה עוד »

שמואל אטלס

שמואל ה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל אטלס · ראה עוד »

שמואל קלמן מירסקי

הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף).

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל טל · ראה עוד »

שמואל בן נטרונאי

רבי שמואל בן נטרונאי (נולד בין 1100 ל-1110, נפטר ככל הנראה לפני שנת 1175; מכונה גם בראשי תיבות רשב"ט) היה חכם מראשוני אשכנז ממוצא איטלקי במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל בן נטרונאי · ראה עוד »

שמואל ברוך ורנר

רבי שמואל ברוך ורנר (כ"ה בטבת ה'תרע"א, 25 בינואר 1911 – ל' בסיון ה'תשנ"ג, 19 ביוני 1993) היה אב"ד בתל אביב במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל ברוך ורנר · ראה עוד »

שמואל גריינימן

הרב שמואל גרונם גריינימן (תרמ"ט, 1889 – י"ג באדר א' תשי"ז, פברואר 1957) היה רב ועסקן ציבור בליטא, בארץ ישראל ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל גריינימן · ראה עוד »

שמואל דיקמן

180px הרב שמואל דיקמן (ז' באייר תרצ"ב, 13 במאי 1932 - ח' בחשוון תשנ"א, 27 באוקטובר 1990) היה אב בית הדין בחיפה ורב שכונת הרצליה בעיר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל דיקמן · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שמואל הלוי (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל הלוי (פירושונים) · ראה עוד »

שמואל ירונדי

רבי שמואל ירונדי מגירונה (ה'צ"ה 1335 - ?) היה ראשון שחי ופעל בספרד במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמואל ירונדי · ראה עוד »

שמונת הפסוקים האחרונים בתורה

שמונת הפסוקים האחרונים בתורה הם כינוי לפסוקים האחרונים שבסוף פרשת וזאת הברכה, המתארים את מות משה רבנו וקבורתו ואת שאירע בעקבות זאת, והם מסיימים את ספר דברים ואת חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמונת הפסוקים האחרונים בתורה · ראה עוד »

שמונה שרצים

בהלכה היהודית, שמונה שרצים היא קבוצת שרצים ממשפחות הטורפים, המכרסמים והלטאות המוזכרים בתורה, שלהם דינים ייחודיים המתבטאים בדיני טומאה וטהרה ובהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמונה שרצים · ראה עוד »

שמות ספרי עיון

לכל ספר ניתן שם, שמהווה מפגש ראשון לקורא עם הספר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמות ספרי עיון · ראה עוד »

שמות הצדיקים

שמות הצדיקים הוא ספר שנכתב על ידי רבי נתן מברסלב בעקבות דברי רבו, רבי נחמן מברסלב בספר המידות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמות הצדיקים · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמיני עצרת · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושמיטה · ראה עוד »

שאני אומר

שאני אומר הוא כלל בהלכות שתוקפן מדרבנן, לפיו במקרה של ספק יש להקל ולשער כי המציאות הייתה כזו שלפיה הדבר נשאר בהיתרו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושאני אומר · ראה עוד »

שאלת חכם

שאלת חכם הוא מושג בהלכה האומר שבשאלות המתעוררות אצל אדם בהן אין לו יכולת להכריע בעצמו, יש לפנות לפוסק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושאלת חכם · ראה עוד »

שאלתיאל חן

רבי שאלתיאל בן שלמה (גרסיאן) חן היה רב מתקופת הראשונים במאה ה-14, בסוף תור הזהב של יהודי ספרד, צאצא למשפחת ראשי הגולה בבבל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושאלתיאל חן · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאול חנא קוק

שאול חנא קוק שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושאול חנא קוק · ראה עוד »

שאילתות דרב אחא

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושאילתות דרב אחא · ראה עוד »

שם הגדולים

שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

חָדָשׁ!!: ראשונים ושם הגדולים · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושנת שמיטה · ראה עוד »

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושנת היובל · ראה עוד »

שניים שעשאוה

שניים שעשאוה, הוא מושג הלכתי המתייחס לעבירה שבוצעה על ידי שני אנשים, אשר חז"ל דרשו מן הפסוקים ששניהם פטורים מעונש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושניים שעשאוה · ראה עוד »

שערי דורא

שערי דורא הוא ספר הלכה העוסק בהלכות כשרות המזון ("איסור והיתר") וטהרת המשפחה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושערי דורא · ראה עוד »

שעת השמד

שעת השמד הוא כינוי לתקופה שבה אסרו השלטונות על יהודים ללמוד תורה ולקיים את מצוות התורה, מתוך כוונה לגרום לעזיבת עם ישראל את הדת ואת האמונה באלוהי ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושעת השמד · ראה עוד »

שעת הדחק

שעת הדחק הוא מושג הלכתי לתיאור מצב שבו יש קושי לקיים את ההלכה, על פי שורת הדין שנפסק, ובמקרים מסוימים ניתן להקל בדין במצבים אלו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושעת הדחק · ראה עוד »

שעטנז

ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושעטנז · ראה עוד »

שעבודא דרבי נתן

שעבודא דרבי נתן הוא דין הלכתי להסדר גביית חוב הנזכר בתלמוד, הקובע שאם ראובן חייב כסף לשמעון, ושמעון חייב ללוי, קיים שיעבוד ממוני של ראובן ללוי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושעבודא דרבי נתן · ראה עוד »

שעות זמניות

שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושעות זמניות · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושקיעת החמה · ראה עוד »

שר צבא (תנ"ך)

בתנ"ך, שר צבא הוא תוארו של אדם הנושא בדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, וממונה על כל אנשי הצבא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושר צבא (תנ"ך) · ראה עוד »

שרטוט בסת"ם

מרצע. ברקע יריעה של ספר תורה ששורטטה על ידי מרצע שרטוט בסת"ם הוא חריצת קווים ישרים ליצירת שורות בקלף.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושרטוט בסת"ם · ראה עוד »

שרגא אברמסון

שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושרגא אברמסון · ראה עוד »

שריאל רוזנברג

הרב שריאל רוזנברג (נולד בט' בשבט ה'תשי"א, 16 בינואר 1951) הוא ראש בית דין צדק בני ברק של הרב נסים קרליץ (מכונה 'גאב"ד') ורב שכונת "רמת דוד" בבני ברק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושריאל רוזנברג · ראה עוד »

ששת דסמרקדיל

רבי ששת מדסמרקדיל היה מקובל מתלמידי הרמב"ן אשר התפרסם בשל גישתו הרציונלית לגלגול נשמות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וששת דסמרקדיל · ראה עוד »

שתיקה כהודאה

שתיקה כהודאה הוא כלל משפטי החל בדיון אזרחי לפיה כל טענה עובדתית שנטענה בכתב התביעה ולא הוכחשה, רואים אותה כאילו הנתבע הודה בה, והתובע אינו חייב להוכיח אותה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושתיקה כהודאה · ראה עוד »

שתיית יין בפורים

"חייב איניש לבסומי עד דלא ידע..." - ציור מתוך מגילת אסתר שהודפסה בצפת. שתיית יין בפורים הוא מנהג הלכתי שמקורו בתלמוד לפיו יש חיוב להשתכר ביום פורים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושתיית יין בפורים · ראה עוד »

שלמה אליעזר אלפנדרי

הבית בו התגורר הרב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים. שלט רחוב בתחילת הרחוב שבו גר הרב בירושלים ונקרא על שמו לאחר פטירתו הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב – כ"ב באייר תר"ץ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה אליעזר אלפנדרי · ראה עוד »

שלמה סיריליו

רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס או ר"ש סיריליו) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה סיריליו · ראה עוד »

שלמה קלוגר

רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה קלוגר · ראה עוד »

שלמה שוסטר

רבי שלמה שוסטר (כ"ט בחשוון ה'תרס"ח, 6 בנובמבר 1907 - י"ז באדר ה'תשכ"ח, 17 במרץ 1968) היה רב ופוסק הלכה שהתפרסם בשל זכרונו ובקיאותו ובשל התפקיד המכריע שמילא בהתרת עגונות מלחמת העולם השנייה בשנים שלאחר השואה כרבה של לודז' וראש בית הדין הרבני בעיר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה שוסטר · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלמה טל

הרב ד"ר שלמה זלמן טל (כ"ז בשבט ה'תרס"ט, פברואר 1909 – 14 באפריל 1998) היה יקיר ירושלים, מהדיר סידור רינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה טל · ראה עוד »

שלמה זלמן מן-ההר

הרב שלמה זלמן מן-ההר (י"ג בתמוז ה'תרע"א, 9 ביולי 1911 – כ"ו באלול ה'תש"ס, 26 בספטמבר 2000) היה רבה של שכונת בית וגן שבירושלים במשך ארבעים שנה ומחנך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה זלמן מן-ההר · ראה עוד »

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »

שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)

שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

שלמה בובר

שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה בובר · ראה עוד »

שלמה גרסיאן-חן

רבי שלמה בן משה גרסיאן (גרציאן) - חן (נפטר בשנת ה'ס"ז, 1307) היה רב ודיין יהודי בברצלונה שבספרד שחי בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה גרסיאן-חן · ראה עוד »

שלמה הבבלי

שלמה בן יהודה הבבלי הוא משורר ופייטן יהודי איטלקי אשר חי בתחילת תקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה הבבלי · ראה עוד »

שלמה יוסף זוין

הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »

שלם יהלום

שלם יהלום (נולד ב-1970) הוא פרופסור במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, וחוקר פרשנות התלמוד הבבלי וההלכה בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלם יהלום · ראה עוד »

שלשלת הקבלה

שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלשלת הקבלה · ראה עוד »

שלהי ימי הביניים

שלהי ימי הביניים, סוף ימי הביניים או ימי הביניים המאוחרים (באנגלית: Late Middle Ages) הוא מונח שמציין חלק מתקופת ימי הביניים בהיסטוריה של אירופה, שכללה בערך את המאה ה-14 והמאה ה-15 (ויש המוסיפים מחצית מהמאה ה-13 וזמנים נוספים).

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלהי ימי הביניים · ראה עוד »

שלום מאיר יונגרמן

הרב אלכסנדר שלום מאיר יונגרמן (ח' באדר ת"ש, 1940 – כ"א בטבת תשע"ג, 3 בינואר 2013) היה ראש הקהילה החרדית בזכרון יעקב, ראש ישיבת זיכרון מיכאל, ראש המכון להוצאת ספרי ראשונים וראש רשת המוסדות יח"ד בתל אביב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלום מאיר יונגרמן · ראה עוד »

שלום שכנא ילין

הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלום שכנא ילין · ראה עוד »

שלושת האבות

שלושת האבות הם שלוש דמויות מקראיות מספר בראשית: אברהם, בנו יצחק ובנו שלו - יעקב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלושת האבות · ראה עוד »

שלושים של עבד

שלושים של עבד הוא קנס שהטילה התורה על אדם, במקרה ששורו המועד נגח עבד כנעני או שפחה כנענית והרגם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושלושים של עבד · ראה עוד »

שליח (הלכה)

שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').

חָדָשׁ!!: ראשונים ושליח (הלכה) · ראה עוד »

שליח עושה שליח

שליח עושה שליח הוא כלל בהלכות שליחות לפיו שליח רשאי למנות שליח אחר שיבצע את השליחות במקומו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושליח עושה שליח · ראה עוד »

שטר אמנה

בדיני ממונות, שטר אמנה הוא שטר שכתוב בלשון שטר הלוואה, אך נכתב בלא הלוואה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושטר אמנה · ראה עוד »

שטר חוב (הלכה)

במשפט העברי, שטר חוב הוא מסמך התחייבות עליו חותם אדם הלווה כסף מחברו, ומשמש כראייה לחבותו של הלווה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושטר חוב (הלכה) · ראה עוד »

שחיטה ביום טוב

מלאכת שוחט היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושחיטה ביום טוב · ראה עוד »

שבע דנחמתא

במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושבע דנחמתא · ראה עוד »

שבת חנוכה

לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושבת חנוכה · ראה עוד »

שבת הארץ

שבת הארץ הוא ספר של הראי"ה קוק העוסק בשמיטה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושבת הארץ · ראה עוד »

שבתי סבתו

הרב סבתו בביתו בפורים ה'תשס"ח הרב שבתי הכהן סבתו (נולד ב-י"ג באלול ה'תש"ט, 7 בספטמבר 1949) עומד בראש מוסדות "נתיבות יוסף" במצפה יריחו, הכוללים ישיבה תיכונית בראשותו, ישיבה גבוהה ושלוחה של הישיבה התיכונית ברחובות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושבתי סבתו · ראה עוד »

שבועת המשנה

שבועת המשנה הן שבועות שאין מקורם בתורה שבכתב אלא נתקנו על ידי חז"ל במשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושבועת המשנה · ראה עוד »

שבועת היסת

בהלכה, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושבועת היסת · ראה עוד »

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושבות · ראה עוד »

שו"ת הרשב"א

שו"ת הרשב"א, הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), רב בקטלוניה ומגדולי הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושו"ת הרשב"א · ראה עוד »

שומר שמסר לשומר

בהלכה, שומר שמסר לשומר הוא דין מדיני שומרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושומר שמסר לשומר · ראה עוד »

שומר שכר

שומר שכר הוא אחד מארבעת השומרים שנזכרו ב, ומתייחס למי שקבל על עצמו לשמור על חפץ של חברו בתשלום והוא אינו עושה בחפץ כל שימוש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושומר שכר · ראה עוד »

שואל

שואל הוא אחד מארבעה שומרים האמורים בתורה, והוא החמור שבהם מבחינת אחריותו על הפקדון, בכך שהוא מחויב לשלם לבעלים אפילו באונס, ואף שאין קשר בין השואל לבין הנזק שנגרם לפקדון.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושואל · ראה עוד »

שושנה (צמח מקראי)

שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושושנה (צמח מקראי) · ראה עוד »

שימושא רבא

שימושא רבא הוא חיבור קצר על הלכות תפילין, אשר חובר בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושימושא רבא · ראה עוד »

שיעור ברכה אחרונה

כאשר מברכים ברכה אחרונה יש חילוקי דינים בין המאכלים השונים על שיעור (כמות) המאכל הנאכל עליו ניתן לברך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושיעור ברכה אחרונה · ראה עוד »

שיתין נשמין

שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושיתין נשמין · ראה עוד »

שילה רפאל

הרב שילה רפאל (1940 – 6 בנובמבר 1994) היה דיין ופוסק, אב בית דין בירושלים ורב שכונת קריית משה בעיר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושילה רפאל · ראה עוד »

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושיטת הפלפול · ראה עוד »

שיטת הרבדים

שיטת הרבדים היא שיטה חינוכית ללימוד התורה שבעל פה, ובעיקר התלמוד הבבלי, שפותחה על ידי הרב ד"ר פנחס היימן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושיטת הרבדים · ראה עוד »

שיטה אחרונה

כתובה משנת 1869. בעיגול כחול מוקפות המילים המתחילות במילים "וקניינא מיניה" ומסיימות במילים "במנא דכשר למקניא ביה", לפני המילים "והכול שריר וקיים". ישנן דעות שגם כיום קיימת תקנת ה"שיטה אחרונה", ומילים אלו הן בעצם חזרה על מה שכתוב קודם מפני ש"אין למדין משיטה אחרונה" שטר כתובה שבו העדים חתמו באמצע שורה. במקרה כזה אין למדין מהשורה וחצי האחרונות בהלכות שטרות, אין למדין משיטה אחרונה הוא כלל שנאמר על ידי רב עמרם הקובע שאין תוקף משפטי לכתוב בשורה האחרונה שבטקסט הכתוב בשטר, לפני חתימת העדים, ולכן אף נקבע ש"צריך שיחזור מעניינו של שטר בשיטה אחרונה", כלומר יש לחזור ולכתוב בשורה האחרונה את סיכום הכתוב בשטר, בקיצור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושיטה אחרונה · ראה עוד »

שיטה לא נודע למי

הספר שיטה לא נודע למי (נקרא גם 'שיטה לקידושין' או 'שיטה') הוא פירוש שנכתב על מסכת קידושין על ידי אחד מהראשונים שזהותו אינה ידועה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושיטה לא נודע למי · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ושיבולי הלקט · ראה עוד »

תארים רבניים

לרבנים שונים ניתנו תארים שונים, לעיתים התואר מורה על דרגה שונה (בדומה לדרגות בפרופסורה) ולעיתים משמעות התואר דומה והשינוי הוא רק בשם המקובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותארים רבניים · ראה עוד »

תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותנא דבי אליהו · ראה עוד »

תנאי (הלכה)

תנאי הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי לקיום תנאי, כך שאם התנאי לא התקיים, המעשה יתבטל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותנאי (הלכה) · ראה עוד »

תנאי בני גד ובני ראובן

תנאי בני גד ובני ראובן הוא שם כולל לסדרת פרטים הצריכים להתקיים על פי ההלכה בכל תנאי, כדי שתנאי זה יהיה בר תוקף, וכאשר יעדרו פרטים אלו מהתנאי יחול המעשה גם אם התנאי לא יתקיים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותנאי בני גד ובני ראובן · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנופה

תיאור הנפת קורבן מנחה בכלי שרת בבית המקדש, לפי שיטת רש"י, כשידיו של הכהן מתחת לידי הבעלים בהלכה היהודית, תנופה היא פעולה הנעשית במהלך הקרבת קרבנות מסוימים, בעיקר בהקרבת קרבנות שלמים ומנחה אחדים, כחלק מעבודת הקורבנות בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותנופה · ראה עוד »

תניא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותניא · ראה עוד »

תניא רבתי

תניא או תניא רבתי, הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה על ידי רבי יחיאל בן יקותיאל הרופא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותניא רבתי · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותענית · ראה עוד »

תפארת ישראל (מהר"ל)

תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל הוא אחד מספריו של המהר"ל מפראג, מראשוני האחרונים, שחובר על מעלת התורה והמצוות ועוסק בעיקר בענייני מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפארת ישראל (מהר"ל) · ראה עוד »

תפסת מרובה לא תפסת

תפסת מרובה לא תפסת (במלואו "תפסת מרובה לא תפסת - תפסת מועט תפסת") הוא פתגם שמשמעותו שמי שמנסה לקחת כמות לא סבירה (או להשיג יותר מדי) עלול שלא להצליח, או לאבד את מה שהשיג, ולהישאר בלי כלום.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפסת מרובה לא תפסת · ראה עוד »

תפוח בדבש

טבילה של תפוח בדבש היא מנהג יהודי שמקורו ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפוח בדבש · ראה עוד »

תפיסה (משפט עברי)

במשפט העברי, תפיסה היא השתלטות של אחד מבעלי הדין על החפץ נשוא הדיון, במקרה שבית הדין אינו יכול להכריע בדין, בגלל העדר הכרעה הלכתית ברורה, העדר ראיות או חוסר סמכות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפיסה (משפט עברי) · ראה עוד »

תפילת מעין שמונה עשרה

תפילת מעין שמונה עשרה (גם תפילת הביננו) היא ברכה שמקצרת וכוללת את שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילת שמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפילת מעין שמונה עשרה · ראה עוד »

תפילת אבינו מלכנו

ימים הנוראים פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתינו" "אבינו מלכנו שמע קולנו" גרסת התנועה ליהדות מתקדמת, ישראל, מלחין: מקס ינובסקי. הקלטה חיה בתפילת שחרית של יום כפור בהיברו יוניון קולג'- מכון למדעי היהדות, ירושלים, תשס"ה. סולנית: תלמידת חזנות ג'ניפר שטראוס-קליין ומקהלת תלמידי החזנות של הקולג'. מנצח: ד"ר ג'יי שיר, פסנתרן: גרגורי שיפרין. מאוסף ספריית השמע והמוזיקה על שם בלה והרי ווקסנר. "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה יהודית הכוללת כארבעים בקשות ותחינות, אשר כולן פותחות בפנייה אל האל במילים "אבינו מלכנו".

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפילת אבינו מלכנו · ראה עוד »

תפילת נדבה

בהלכה, תפילת נדבה היא תפילה שבאה מרצונו של המתפלל מעבר לשלוש התפילות הקבועות (שחרית, מנחה וערבית).

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפילת נדבה · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת תשלומים

קצין צה"ל, עשהאל לובוצקי בזמן תפילה במלחמת לבנון השנייה תפילת תשלומים (בספרות ההלכתית נהגה: תפילת תשלומין), היא תפילה שמתפלל אדם שהחסיר בשוגג אחת מן התפילות, וזמנה של התפילה המקורית כבר עבר, והוא משלימה בזמן התפילה הבאה ביום.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפילת תשלומים · ראה עוד »

תפילת הדרך

פירט, 1738 תפילת הדרך, סידור מנחה וערבית אשכנז, אמסטרדם, 1743 תפילת הדרך היא תפילה שתיקנו חז"ל לומר בעת יציאתו של האדם לדרך, ועיקר עניינה הוא, בקשת האדם מהאלוהים שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו בדרכו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפילת הדרך · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותפילין · ראה עוד »

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

חָדָשׁ!!: ראשונים ותקנות שו"ם · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תקנות הגאונים

תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותקנות הגאונים · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותקיעת שופר · ראה עוד »

תרגומי המקרא לארמית

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרומת מעשר

תרומת מעשר היא מצוות עשה מהתורה על הלוי להרים עשירית ממעשר ראשון שהוא מקבל ולתת אותה כתרומה לכהן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותרומת מעשר · ראה עוד »

תרומת הדשן

תרומת הדשן היא מצווה שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על מזבח העולה משריפת הקרבנות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותרומת הדשן · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תרי ותרי

תרי ותרי הוא שמה של דילמה הלכתית, כאשר זוג עדים אחד מעיד בעניין מסוים ובא זוג עדים נוסף ומעיד עדות העומדת בסתירה לעדותם של הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותרי ותרי · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תשמיש קדושה ותשמיש מצווה

ספרי קודש בתי מזוזה תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) מזוזות טלית קטן, לקיום מצוות ציצית תשמיש מצווה הוא חפץ המשמש ביהדות לשם קיום מצווה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותשמיש קדושה ותשמיש מצווה · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותשעה באב · ראה עוד »

תשעה באב שחל בשבת

כאשר חל ט' באב בשבת (כ-28% מהשנים), צום תשעה באב נדחה ליום ראשון בעקבות הכלל שאין אבלות בשבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותשעה באב שחל בשבת · ראה עוד »

תשלומי כפל

תשלומי כפל בהלכה, הם תשלומי קנס בהם מחויב גנב, או שומר פיקדון שטען בשבועת שקר שנגנב, על מנת להיפטר - והוכח שהחפץ עודנו ברשותו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותשלומי כפל · ראה עוד »

תשלומים (משפט עברי)

התשלומים במשפט העברי הם חיובים של אדם לשלם לאדם אחר כסף בגלל נזק, הלוואה, או חיוב משפטי אחר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותשלומים (משפט עברי) · ראה עוד »

תשליך

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי תשליך הוא טקס תפילה יהודי לראש השנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותשליך · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין

כריכה של מסכת שקלים במהדורה העברית כריכה של מסכת במהדורה האנגלית תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמיד חבר

תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותלמיד חבר · ראה עוד »

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותלמיד חכם שסרח · ראה עוד »

תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותלת דפורענותא · ראה עוד »

תהילים כ"ה

תהילים כ"ה הוא המזמור ה-25 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותהילים כ"ה · ראה עוד »

תהילים י"ט

תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: ראשונים ותהילים י"ט · ראה עוד »

תוספת שבת

תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותוספת שבת · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותוספתא · ראה עוד »

תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)

תורת ארץ ישראל היא התורה שנלמדת בארץ ישראל, לעומת 'תורת חוץ לארץ', שהיא התורה שנלמדת בחוץ לארץ.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותורת ארץ ישראל (שיטת לימוד) · ראה עוד »

תורת האדם (ספר)

תורת האדם הוא ספר הלכה שחיבר הרמב"ן על ההלכות הנוגעות לסוף ימי האדם, בין הנושאים בספר: הלכות הנוגעות לרפואה, דיני קבורה והלכות אבלות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותורת האדם (ספר) · ראה עוד »

תורה לשמה (ספר)

תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד ("בן איש חי"), לדבריו על פי כתב יד עתיק שמצא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותורה לשמה (ספר) · ראה עוד »

תולדות מלאכות שבת

תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותולדות מלאכות שבת · ראה עוד »

תכפו עלינו צרות

תכפו עלינו צרות הוא פיוט מתקופת הראשונים שנאמר אצל יהודי אשכנז בתפילות יום הכיפורים כחלק מסדרת הפיוטים שנאמרים לאחר אמירת סדר העבודה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותכפו עלינו צרות · ראה עוד »

תכשיט (שבת)

בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותכשיט (שבת) · ראה עוד »

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותיקון המידות · ראה עוד »

תיקוף

המערבית תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותיקוף · ראה עוד »

תיבת נח

נח בונה את התיבה ב, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית, שבנה נח במצוות אלוהים, ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים, מאבדון ב שהציף את כל פני הארץ.

חָדָשׁ!!: ראשונים ותיבת נח · ראה עוד »

לא מיניה ולא מקצתיה

לא מיניה ולא מקצתיה הוא ביטוי ארמי שמבוסס על לשון תלמוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולא מיניה ולא מקצתיה · ראה עוד »

לא תאכלו על הדם

לא תאכלו על הדם הוא ציווי הלכתי המופיע בפרשת קדושים, בחומש ויקרא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולא תאכלו על הדם · ראה עוד »

לא תעשון אתי

לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי הוא מצוות לא תעשה האוסרת על עשיית פסלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולא תעשון אתי · ראה עוד »

לא תשים דמים בביתך

לא תשים דמים בביתך הוא האיסור הכולל את כל גורמי הסכנה התלויים במצבים קבועים, ובכלל זה עבירה על תקנות בטיחות בבנין, במקומות עבודה ועבירות תעבורה, ושימוש במבנים ובדרכים שאינם עומדים בתקנות ובתקנים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולא תשים דמים בביתך · ראה עוד »

לא תתעב אדומי ולא תתעב מצרי

לא תתעב אדומי ולא תתעב מצרי הן שתי מצוות לא תעשה האוסרות למנוע נישואין של גרי צדק שבאים מהעם המצרי או מהעם האדומי עם בן זוג יהודי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולא תתעב אדומי ולא תתעב מצרי · ראה עוד »

לא תחמוד

לֹא תַחְמֹד הוא מצוות לא תעשה מהתורה שלא לחמוד דבר השייך לאדם אחר או ללחוץ על אדם כדי להוציא מידו דבר השייך לו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולא תחמוד · ראה עוד »

לא תחרוש בשור ובחמור יחדו

לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולא תחרוש בשור ובחמור יחדו · ראה עוד »

לנגה

לנגה (Lange) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו ארוך קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולנגה · ראה עוד »

לעולם יהא אדם

לעולם יהא אדם הוא קטע בתפילה, הפותח במילים: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר".

חָדָשׁ!!: ראשונים ולעולם יהא אדם · ראה עוד »

לשון הקודש

קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולשון הקודש · ראה עוד »

לחם

דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולחם · ראה עוד »

לחם הפנים

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולחם הפנים · ראה עוד »

לחי (הלכה)

בהלכות ערובין, לחי הוא עמוד בגובה של עשרה טפחים, (כ-80 ס"מ) המשמש לתיקון מבואות כך שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוך המבוי בשבת, אף שהמבוי פרוץ לרשות הרבים או לכרמלית, דבר שאוסר בו את טלטול החפצים מדרבנן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולחי (הלכה) · ראה עוד »

לועג לרש

לֹעֵג לָרָשׁ הוא כינוי תלמודי לאיסור דרבנן על פיו אין לקיים מצוות בקרבת מת, או בבית קברות, כגון ללבוש ציצית או תפילין בבית קברות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולועג לרש · ראה עוד »

לוי בן חביב

רבי לוי בן חביב (ה'ר"ם, 1480 לערך - ה'ש"א, 1541 לערך), המכונה גם בשם הרלב"ח או מהרלב"ח (ראשי תיבות מורינו הרב לוי בן חביב) או מהרלנ"ח היה ראש חכמי ירושלים המתפתחת ומנהיגיה במהלך עליות מגורשי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ולוי בן חביב · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וליל הסדר · ראה עוד »

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »

ט' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: ראשונים וט' בשבט · ראה עוד »

טעמי המנהגים ומקורי הדינים

טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »

טראני (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטראני (פירושונים) · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטרפה · ראה עוד »

טלטול ברשות הרבים

טלטול ארבע אמות ברשות הרבים הוא העברה של חפץ ברשות הרבים למרחק של ארבע אמות ומעלה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטלטול ברשות הרבים · ראה עוד »

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטלית · ראה עוד »

טביעת עין

בהלכה, טביעת עין או טביעוּת עין היא אמצעי ראייתי המבוסס על זיכרון חזותי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטביעת עין · ראה עוד »

טבילת ידיים

בהלכה, טבילת ידיים היא פעולה המטהרת את הידיים, בדומה לנטילת ידיים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטבילת ידיים · ראה עוד »

טהרת המשפחה

חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטהרת המשפחה · ראה עוד »

טהרת המת

חדר טהרה בבית העלמין ירקון ביהדות, טהרת המת (או בקיצור טהרה) היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטהרת המת · ראה עוד »

טומאת מת

טומאת מת בהלכה היא אחת מסוגי הטומאה, הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטומאת מת · ראה עוד »

טומאת מדף

בהלכות טומאה, מדף היא טומאה הנגרמת על ידי נשיאה או אף הנחה ללא תנועה, של כלים או אדם וכן אוכלים ומשקים, על גבי זב וחבריו, טומאה זאת תחול גם ללא מגע ישיר בטמא.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטומאת מדף · ראה עוד »

טומאת אוהל

בהלכות טומאה, אוהל שתחתיו נמצא מת, מטמא את כל אשר באותו אוהל משותף עם המת.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטומאת אוהל · ראה עוד »

טומאת זב

בהלכות טומאה וטהרה, זב הוא איש שיצאה הפרשה מסוימת מאיבר המין שלו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטומאת זב · ראה עוד »

טומאת ביאה

טומאת ביאה היא טומאה הנוצרת כתוצאה מקיום יחסי אישות הכוללים הוצאת שכבת זרע.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטומאת ביאה · ראה עוד »

טומאת כלים

טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטומאת כלים · ראה עוד »

טומאת יולדת

טומאת יולדת בהלכה היהודית היא טומאה החלה על אישה לאחר הלידה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטומאת יולדת · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טומאה וטהרה בביתא ישראל

טבילה של בני ביתא ישראל בנהר (1862). דיני הטומאה והטהרה בביתא ישראל היו מחמירים, והקפידו עליהן ביותר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטומאה וטהרה בביתא ישראל · ראה עוד »

טוען רבני

טוען רבני (בראשי תיבות: טו"ר) או "טוען בית דין", הוא מקצוע מודרני של ייצוג לקוחות מול בתי דין רבניים, בדיני משפחה, בדומה לתפקיד עורך דין בבית משפט.

חָדָשׁ!!: ראשונים וטוען רבני · ראה עוד »

זעתר

אזוב מצוי המשמש לייצור הזעתר זַעֲתַר (בערבית: زَعْتَر) הוא תערובת תבלינים שמוצאה במזרח התיכון. עיקרה של התערובת מורכב בדרך כלל מאזוב מצוי (Origanum syriacum), המכונה לעיתים בשם "זעתר". בנוסף מצויים בזעתר, בריכוז נמוך יותר, קורנית מקורקפת (Thymus capitatus), בת קורנית פשוטה (Thymus vulgaris), צתרנית משובלת (Thymbra spicata) או צתרה ורודה (Satureja thymbra). בנוסף, מכיל הזעתר אוג הבורסקאים ("סומאק") (והוא מקורו של הטעם החמצמץ שמורגש בזעתר), פירות אלה ארצישראלית ("בוטום") וזרעי שומשום קלויים. לעיתים מוסיפים לתערובת גם קצח, מלח, וזרעי שומר. אך יש חנויות תבלינים שמציעות למכירה זעתר טהור טחון. בזעתר משתמשים לתיבול חומוס, לבנה, סלט ירקות ולזרייה על פיתה, יחד עם שמן זית. בתימן ובין חלק מיוצאי תימן בארץ, משתמשים בצמח הקורנית ליצירת תבלין פופולרי (בתוספת סחוג ומלח) בין היתר לתיבול תבשיל הזום. ונקרא בפיהם צ'עתר (בהגיה ישראלית-סעתר) שתי הצורות: (זעתר וצ'עתר) נזכרו בכתבי הראשונים ובזיהוי האזוב כתב הרמב"ם זעתר. ורבינו עובדיה מברטנורא כתב צ'עתר. וכנראה לא הבדילו בין הקורנית לאיזוב המצוי. התערובת פופולרית בסוריה, בלבנון, בישראל, בירדן, וכן במסגרת המטבח הערבי ובמטבחים שונים בארצות צפון אפריקה. בלבנון נפוצה אמונה לפיה התבלין מפתח ומשפר את החשיבה ומחזק את הגוף. מסיבה זו נהוג לתת לילדים זעתר לפני צאתם לבית הספר. ברפואה העממית זעתר מסייע בטיפול בדלקות גרון, הצטננויות, נפיחות במעיים וכאבי בטן. הרמב"ם החשיב את הזעתר כבעל סגולות ריפוי רבות: חיטוי וחיסון הגוף, הקלה על כאבי ראש, חיזוק הזיכרון וכוח הגברא.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזעתר · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזרחיה הלוי · ראה עוד »

זרוע, לחיים וקיבה

מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזרוע, לחיים וקיבה · ראה עוד »

זליקמן מבינגא

רבי אהרן הלוי ציון, המוכר בכינויו רבי זעליקמן בינגא (לעיתים: מהר"ז בינגא או בונגא; מהר"ז אופנהיים; מהר"ז סגל ומהר"ז אנדרנך; נפטר בסביבות שנת ה'ר"ל, 1470), היה רב מאחרוני הראשונים באשכנז.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזליקמן מבינגא · ראה עוד »

זבל"א

זבל"א או זבל"א וזבל"א (ראשי תיבות של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) הוא מונח במשפט העברי המתאר אפשרות לפתרון משפטי על ידי בוררות, כאשר קיים סכסוך בין שני אנשים יש להם אפשרות לגשת לבוררות: כל צד בוחר לו דיין ושניהם בוחרים את הדיין השלישי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזבל"א · ראה עוד »

זבה

זבה בהלכה היהודית היא אישה שנטמאה כתוצאה מדימום רחמי שלא בזמן הווסת.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזבה · ראה עוד »

זוהר מאור

זוהר מאור (נולד בשנת 1968) הוא היסטוריון ישראלי ומרצה להיסטוריה מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה בהיסטוריה תרבותית של מרכז אירופה במאות ה-19 וה-20, עורך ראשי במכון כתבי הרב שג"ר ומלמד מחשבת ישראל בישיבת שיח יצחק.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזוהר מאור · ראה עוד »

זכריה בן יהודה אגמאתי

זכריה בן יהודה הלוי אגמאתי היה רב מרוקאי בתקופת הראשונים, במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזכריה בן יהודה אגמאתי · ראה עוד »

זכות אבות

זכות אבות הוא מושג ביהדות, שפירושו שהקב"ה מיטיב לעם ישראל מחמת זכות האבות אברהם, יצחק ויעקב, אף כאשר 'הבנים', עם ישראל, אינם זכאים לכך בזכות עצמם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזכות אבות · ראה עוד »

זכין לאדם שלא בפניו

זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו הוא כלל במשפט העברי המאפשר לבצע פעולה משפטית עבור אדם אחר, ללא ידיעתו של אותו אדם עבורו נעשית הפעולה, בתנאי שהשלכות הפעולה הן טובות עבור האדם שעבורו נעשית הפעולה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזכין לאדם שלא בפניו · ראה עוד »

זכייה

במשפט העברי, קניין זכייה הוא כלל האומר כי אדם יכול להעשות שליח לחבירו ללא ידיעתו, כאשר מדובר בדבר המהווה זכות למי שמזכים לו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזכייה · ראה עוד »

זימון

זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזימון · ראה עוד »

זילותא דבי דינא

זִילוּתָא דבי דינא הוא מושג הלכתי האומר כי יש לחשוש לכבוד בית הדין ולכן יש להשתדל לקיים את פסקיו כל עוד שאינם מנוגדים להלכה, למרות שאם בית הדין היה יודע מלכתחילה את המידע הנוסף, היה מחמיר או פוסק אחרת, בדיעבד לא יחזור בו בית הדין מפסקו, וישתדל לקיים את הפסק הראשון, גם אם עכשיו נוצר ספק.

חָדָשׁ!!: ראשונים וזילותא דבי דינא · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחמץ · ראה עוד »

חמשת מיני דגן

חמשת מיני דגן הם חמישה סוגים של דגן, שלהם נקבעו דינים מיוחדים בהלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחמשת מיני דגן · ראה עוד »

חמשת העינויים

חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות החלים בתעניות ציבור חמורות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחמשת העינויים · ראה עוד »

חם מקצתו חם כולו

חם מקצתו – חם כולו (בראשי תיבות: חמח"כ) הוא כלל הלכתי הקובע כי מתכת שמקור חום פוגע בחלק אחד שלה, הריהו מחמם את כולה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחם מקצתו חם כולו · ראה עוד »

חננאל

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחננאל · ראה עוד »

חנניה

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחנניה · ראה עוד »

חנניה בן ישועה

רבי חנניה בן ישועה היה מגדולי חכמי תימן הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחנניה בן ישועה · ראה עוד »

חנוך אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחנוך אלבק · ראה עוד »

חנוך בן משה

רבנו חנוך בן משה (נפטר בד'תשע"ה או ד'תשפ"ה, 1014 או 1024) היה ראש ישיבת קורדובה במפנה המאות ה-10 וה-11, ומנהיג יהדות ספרד באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחנוך בן משה · ראה עוד »

חנוכת המקדש

שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחנוכת המקדש · ראה עוד »

חנוכת המזבח

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הוא שמה של הקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחנוכת המזבח · ראה עוד »

חסדאי קרשקש

רבי חסדאי (בר' אברהם) קְרֶשְׂקַשׂ (נהגה: קְרֶסְקַס, בראשי תיבות: רח"ק; ה'ק', 1340 בקירוב, ברצלונה – אחרי ה'ק"ע, 1410, סרגוסה) היה רב, פילוסוף ומנהיג יהודי בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחסדאי קרשקש · ראה עוד »

חסורי מחסרא

חַסוּרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָּנֵי (בתרגום חופשי מארמית: "הנוסחה חסרה ולקויה, אלא כך יש לשְנות:") הוא ביטוי וכלל תלמודי המופיע בתלמוד כתירוץ קושייה על דברי המשנה (או הברייתא) - באמצעות "הגהת" דברי המשנה ועריכתה על ידי הוספת מילים הנותנים למשנה הבנה שונה מכפי שהיא הייתה נראית בפשטותה בנוסחה המקורית שלה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחסורי מחסרא · ראה עוד »

חסיד (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחסיד (פירושונים) · ראה עוד »

חסיד (הלכה)

ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחסיד (הלכה) · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחסידות גור · ראה עוד »

חפץ חיים (ספר)

רחוב בירושלים על שם הספר חפץ חיים. חפץ חיים הוא החיבור הרבני הראשון המקיף את כל הלכות לשון הרע בהלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחפץ חיים (ספר) · ראה עוד »

חפץ בן יצליח

רבי חפץ בן יצליח (גם רבי חפץ אלוף, ורבי חפץ גאון) מהגאונים, חי ופעל במחצית השנייה של המאה העשירית סוף תקופת הגאונים, מקום חייו ופעילותו אינן ידועים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחפץ בן יצליח · ראה עוד »

חפיפה (הלכה)

חפיפה לפני הטבילה היא תקנה של עזרא הסופר, לפיה הטובלים במקווה על מנת להיטהר, ירחצו ויחפפו לפני הטבילה, על מנת להבטיח שלא תהיה חציצה בין הטובל לבין המים, דבר העלול לגרום לפסילת הטבילה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחפיפה (הלכה) · ראה עוד »

חציצה

בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחציצה · ראה עוד »

חציו עבד וחציו בן חורין

חציו עבד וחציו בן חורין הוא מונח הלכתי המתאר עבד כנעני, שהיו לו שני אדונים, שאחד מהם שחררו - ובכך הקנה את חציו, שהיה שייך עד עכשיו לאדון, לעצמו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחציו עבד וחציו בן חורין · ראה עוד »

חרש, שוטה וקטן

חרש שוטה וקטן (לעיתים בראשי תיבות: חש"ו) הוא מעמד המופיע פעמים רבות בהלכה, המתאר קבוצה של אנשים שאינם בעלי-דעת, ואינם אחראים למעשיהם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחרש, שוטה וקטן · ראה עוד »

חתיכה נעשית נבלה

חתיכת בשר שנבלע בה חלב ביחס גדול מ־1:60, נעשית כל החתיכה אסורה כנבלה וצריכה שישים כנגדה כדי לבטלה, במקרה והתבשלה בקדרה חמה של מאכלים המותרים. דין חנ"ן חתיכה נעשית נבלה, או בשם המלא - חתיכה עצמה נעשית נבלה, (בראשי תיבות חנ"נ או חענ"נ) הוא מושג הלכתי בתחום איסור והיתר שעיקרו בהלכות בשר וחלב, ומשמעו שחתיכת אוכל כשר שהתערב בו אוכל אסור, אף אם התערב בחלק קטן ממנו, נאסר כולו (.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחתיכה נעשית נבלה · ראה עוד »

חלה (מתנות כהונה)

הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »

חליצה

בהלכה, חליצה היא מצוות עשה, המתקיימת כחלופה לייבום, כשאדם נפטר ללא צאצאים חיים ומותיר אחריו אלמנה ואח אחד או יותר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחליצה · ראה עוד »

חליבה בשבת

חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחליבה בשבת · ראה עוד »

חזק חזק ונתחזק

העמוד האחרון בחומש בראשית. ניתן לראות שלאחר הפסוק האחרון הודפסה המילה 'חזק' חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק (או וְנִתְחַזַּק) היא קריאה שנוהגים לומר בני קהילות אשכנז בסיום כל אחד מחמישה חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחזק חזק ונתחזק · ראה עוד »

חזקת מטלטלין

חזקת מטלטלין היא חזקה המעניקה חזקת ממון לכל אדם שאוחז או לבוש בחפץ או בבגד כל שהוא באופן של בעלות חזקת מטלטלין (מוזכרת לרוב כחזקה כל שתחת יד אדם הרי הוא שלו) היא חזקה בהלכה היהודית, שמשמעותה היא שבאופן רגיל, כל מה שאדם אוחז שייך לו, כל זמן שלא יוכח אחרת.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחזקת מטלטלין · ראה עוד »

חזקת שליח עושה שליחותו

בהלכה, חזקת שליח עושה שליחותו (או: חזקה שליח עושה שליחותו) הוא אחד מכללי החזקות, לפיו יש להניח ששליח שהתבקש לבצע פעולה מסוימת - אכן ביצע אותה, גם אם השליח לא שב והודיע למשלחו על ביצוע השליחות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחזקת שליח עושה שליחותו · ראה עוד »

חזקת כשרות

חזקת כשרות בהלכה היהודית היא חזקה הקובעת כי כל יהודי שומר תורה ומצוות אמין להעיד, כל עוד לא הוכח ההפך.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחזקת כשרות · ראה עוד »

חזקה (הלכה)

חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחזקה (הלכה) · ראה עוד »

חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו

במשפט העברי, חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו היא חזקה הלכתית, מסוגת החזקות שאין אדם פועל בניגוד לטבעו או תכונותיו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו · ראה עוד »

חזקה דרבא

חֲזָקָה דְרָבָא היא כינוי לכלל שקבע האמורא רבא, שלפיו בן ובת שהגיעו לגיל הבגרות (גיל 13 לבן וגיל 12 לבת) - מניחים שגם הגיעו לבגרות שכלית וגופנית (המוגדרת כהבאת שתי שערות במקום הערווה), על אף שלא נבדקו, והם נחשבים כבוגרים מבחינה הלכתית ללא צורך בבדיקה (לדוגמה, לגבי יכולת להצטרף למניין).

חָדָשׁ!!: ראשונים וחזקה דרבא · ראה עוד »

חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים) היה רב ופרשן מקרא צרפתי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחזקיה בן מנוח · ראה עוד »

חברת אהבת שלום

חברת אהבת שלום היא רשת מוסדות הכוללת כוללי אברכים, בית דין ובית הוראה, מפעל הוצאה לאור, פעילויות קירוב ועוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחברת אהבת שלום · ראה עוד »

חומרא דרבי זירא

בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחומרא דרבי זירא · ראה עוד »

חומש תורה שלמה

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחומש תורה שלמה · ראה עוד »

חופת מיין

חופת מיין (על שם האזור הגאוגרפי שסביבות נהר המיין בגרמניה, נקראת גם חופה דמיין) היא טקס חופה שהיה נהוג ביהדות אשכנז, בנוסף לטקס החופה הרגיל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחופת מיין · ראה עוד »

חופת נידה

בהלכה, חופת נידה היא מצב בו הכלה נכנסת לחופה כשהיא נידה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחופת נידה · ראה עוד »

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחופה וקידושין · ראה עוד »

חוצנים

איור המדמה חייזר אפור דמוי-אדם חוצנים או חייזרים הוא כינוי ליצורים חיים שמקורם אינו בכדור הארץ, ושקיומם מעולם לא הוכח או הוצג לציבור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחוצנים · ראה עוד »

חורבן העולם באלף השביעי

על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחורבן העולם באלף השביעי · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחול המועד · ראה עוד »

חובב חותן משה

חֹבָב חותן משה הוא אדם הנזכר פעמיים במקרא, כחותנו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחובב חותן משה · ראה עוד »

חוג בריסק

חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחוג בריסק · ראה עוד »

חי נושא את עצמו

החי נושא את עצמו הוא כלל הלכתי (נאמר בעיקרו בהלכות שבת, אך משתמשים בו לפעמים גם בהלכות אחרות) לפיו הנושא חי, אינו נחשב כמי שנושא אותו לגמרי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחי נושא את עצמו · ראה עוד »

חינא

בהלכה, חינא הוא כינוי לשורה של תקנות אותם תיקנו חז"ל כדי להקל על הנשים לגבות את כתובתן מבעליהם, ומטרתו כדי לגרום חן אהבה בין בני הזוג, האיש והאישה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחינא · ראה עוד »

חינוך קטן לתפילין

חינוך קטן לתפילין הוא מנהג שמקורו בתלמוד, לפיו קטן חייב במצוות תפילין מדין חינוך.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחינוך קטן לתפילין · ראה עוד »

חידוש מצוות התכלת

ספרים העוסקים בעניין מצוות התכלת בימינו 220px התכלת היא חלק מהותי בקיום מצוות ציצית אשר נזנח לאורך הדורות מסיבות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחידוש מצוות התכלת · ראה עוד »

חידושי תורה

חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחידושי תורה · ראה עוד »

חידושי הרשב"א על מסכת מנחות

חידושי הרשב"א על מסכת מנחות הוא ספר של אחד הראשונים, שנכתב על מסכת מנחות, והוא מספרי הראשונים היחידים על מסכת בסדר קדשים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחידושי הרשב"א על מסכת מנחות · ראה עוד »

חידושי הריטב"א

חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחידושי הריטב"א · ראה עוד »

חיים מאיר הורוויץ

בהוצאת חיים מאיר הורוויץ - פרנקפורט תרמ"ט (1889) חיים מאיר הורוויץ הלוי בן יוסף - (1855–1904) היה רב, חוקר כתבי יד, ובעל חנות ספרים עבריים בפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחיים מאיר הורוויץ · ראה עוד »

חיים מחוץ לכדור הארץ

בול של ברית המועצות המציג "לוויין של ציוויליזציה" מחוץ לכדור הארץ חיים מחוץ לכדור הארץ הם חיים שעשויים להתקיים מחוץ לכדור הארץ או שמקורם מחוץ לו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחיים מחוץ לכדור הארץ · ראה עוד »

חיים פריימן

הרב חיים פריימן (ט"ו בסיון תרצ"ב, 19 ביוני 1932, פרנקפורט דמיין - ליל כ"ח בתשרי תשע"ה, 21 באוקטובר 2014, בני ברק) היה רב ישראלי, מחבר מדריכים הלכתיים פופולריים, ומהדיר ספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחיים פריימן · ראה עוד »

חיים פלטיאל

רבינו חיים פלטיאל (נקרא גם רבי פלטיאל מפָלַייזָא (אנ')) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחיים פלטיאל · ראה עוד »

חיים קניבסקי

יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחיים קניבסקי · ראה עוד »

חיים שטיינר

הרב חיים ישראל שטיינר (נולד בשנת ה'תרצ"ז, 1937) הוא מזקני תלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, זקן רבני ישיבת מרכז הרב ונשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחיים שטיינר · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים יונה תאומים

רבי חיים יונה תאומים (ת"נ בערך, 1690 - י"ז בטבת תפ"ח, 30 בדצמבר 1727) היה אב"ד בברסלאו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחיים יונה תאומים · ראה עוד »

חיים יוסף פולק

מצבת קברו של רבי חיים יוסף פולק בבית הקברות היהודי בטשביץ' (טרייביטש) רבי חיים יוסף פולק (בכתיב מיושן: פאללאק; בלועזית: Joachim Pollak; ח' בטבת ה'תקנ"ט, 16 בדצמבר 1798 - ליל ב' בטבת ה'תר"ם, 16 בדצמבר 1879) היה רב במוראביה, מתלמידי החת"ם סופר ומהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וחיים יוסף פולק · ראה עוד »

בן אברהם

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם אברהם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובן אברהם · ראה עוד »

בן שמואל

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמואל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובן שמואל · ראה עוד »

בן שושן

בן שושן הוא שם משפחה יהודי הנפוץ בעיקר בקרב יהדות צפון אפריקה פירושו ככל הנראה נגזר מן המילה העברית שושנה שנהפכה לשם פרטי ולא העיר הפרסית שושן הבירה, השם, ככל הנראה, משתייך למגורשי ספרד כיוון שבאנדלוסיה ישנה קידומת "בן" לשמות משפחה עם יחוס לשם האב או אם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובן שושן · ראה עוד »

בן ברוך

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובן ברוך · ראה עוד »

בן בלימה

בן בלימה הוא רב עלום שם, מראשוני המקובלים, ממעבירי וממפיצי תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובן בלימה · ראה עוד »

בן-ציון רבינוביץ

הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (מכונה בש"ם בנציון; נולד בח' באדר א' תרצ"ה, 1935) הוא האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובן-ציון רבינוביץ · ראה עוד »

בארה של מרים

בארה של מרים היא, על פי המסורת, באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, בזכותה של מרים הנביאה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובארה של מרים · ראה עוד »

בנות רש"י

לרבי שלמה יצחקי (רש"י), גדול פרשני התנ"ך והתלמוד בכל הזמנים, נולדו שלוש בנות – יוכבד, מרים ורחל; בנים לא היו לו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובנות רש"י · ראה עוד »

בנימין רבינוביץ' תאומים

הרב אלתר בנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ראש השנה תרס"א, 1900– ז' באלול תשל"ד, 24 באוגוסט 1974) היה חוקר ועורך תורני, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובנימין רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

בניין אב

בניין אב (מכונה לעיתים גם במה מצינו, הצד השווה או (ב)מה הצד, בהתאם לעניין ולאופן היישום) היא מהמידות שהתורה נדרשת בהן ומהווה כלל היסק יסודי בספרות חז"ל בהלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובניין אב · ראה עוד »

בעל מום

כהן בעל מום הוא כהן אשר גופו לוקה בחסר ויש בו מום, הפוסל אותו מעבודת המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובעל מום · ראה עוד »

בעל קרי

בהלכה, בעל קרי הוא גבר שיוצא מגופו נוזל זרע ("שכבת זרע"), בין אם היה זה תוך כדי קיום יחסי אישות, בקרי לילה או באוננות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובעל קרי · ראה עוד »

בעלי אלשרח

בעלי אַלְשַׁרְח הם קבוצה של עשרות חכמים מתימן מתקופת הראשונים (בין המאות ה-13 וה-16), שחיברו חיבורי אלשרח.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובעלי אלשרח · ראה עוד »

בעלי הנפש

200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובעלי הנפש · ראה עוד »

בעילת מצווה

ביהדות, בעילת מצווה היא קיום יחסי האישות הראשונים של זוג שנישא, שבהם הוא מבטא את מימוש הנישואים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובעילת מצווה · ראה עוד »

בצלאל אשכנזי

רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובצלאל אשכנזי · ראה עוד »

בר מצרא

דין בר מצרא, בדיני שכנים במשפט העברי, הוא אדם שהקרקע שלו סמוכה לקרקע חברו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובר מצרא · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובר מצווה · ראה עוד »

בר פלוגתא

בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובר פלוגתא · ראה עוד »

ברצלונה

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברצלונה · ראה עוד »

ברוך מארץ יוון

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברוך מארץ יוון · ראה עוד »

ברוך בן שמואל

רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברוך בן שמואל · ראה עוד »

ברוך בן יצחק אבן אלבאליה

הרב ברוך בן יצחק אִבְּן אלבאליה (ד'תתל"ז, 1077, ספרד – ד'תתפ"ז, 1127, ספרד) היה מגדולי תלמידי החכמים בספרד בדורו, ראש ישיבה, פוסק הלכה, ובעל ידע בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברוך בן יצחק אבן אלבאליה · ראה עוד »

ברוך התוגרמי

רבי ברוך התוגרמי (שנת ה' אלפים, 1240 בערך) היה ממקובלי ספרד בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברוך התוגרמי · ראה עוד »

ברוך יוסף פייבלזון

מצבת ברוך יוסף פייבלזון הרב ברוך יוסף פייבלזון (ביידיש פייוועלזאהן; 1895 תרנ"ו - 11 באוגוסט 1933 י"ט באב תרצ"ג) היה ראש ישיבת ראדין.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברוך יוסף פייבלזון · ראה עוד »

ברכת מציב גבול אלמנה

בית אל ברכת מציב גבול אלמנה היא ברכה שתקנו חכמים על ראיית יישוב חדש שהוקם בארץ ישראל לאחר שעם ישראל גלה מארצו וכעת מיישבה מחדש, כאשה שנותרה עזובה מבעלה כגרושה (בלשון חז"ל גם גרושה נקראת "אלמנה"), וכעת שבה אל ביתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת מציב גבול אלמנה · ראה עוד »

ברכת מחיה המתים

ברכת מחיה המתים היא ברכה שתיקנו חז"ל על הרואה את חברו החביב עליו, לאחר שעברו 12 חודשים מהפעם האחרונה שראה אותו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת מחיה המתים · ראה עוד »

ברכת אלוהי נשמה

ברכת אלוהי נשמה היא אחת מברכות השחר הנאמרות בכל יום קודם תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת אלוהי נשמה · ראה עוד »

ברכת אבות

ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת אבות · ראה עוד »

ברכת אירוסין

בִּרְכַּת אֵרוּסִין, בהלכה היהודית, היא ברכה שמברכים בשעת הקידושין המכונים גם "אירוסין", שהם השלב הראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים, (קידושין וחופה).

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת אירוסין · ראה עוד »

ברכת סליחה

ברכת סליחה או סלח לנו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת סליחה · ראה עוד »

ברכת עבודה

כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי שנערך בבזל בשנת 1901 עם משפט מתוך ברכת העבודה ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת עבודה · ראה עוד »

ברכת לישב בסוכה

ברכת "לישב בסוכה" היא ברכה שתקנו חכמים לברך על קיום מצוות הישיבה בסוכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת לישב בסוכה · ראה עוד »

ברכת חונן הדעת

ברכת חונן הדעת היא הברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, והראשונה משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת חונן הדעת · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכת בורא מאורי האש

ברכה על הנר ברכת בורא מאורי האש היא ברכה שתיקנו חז"ל לברך במוצאי שבת ובמוצאי יום כיפור, בשעה שנהנה מהנר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת בורא מאורי האש · ראה עוד »

ברכת הנסים

ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת הנסים · ראה עוד »

ברכת השחיטה

ברכת השחיטה היא אחת מברכות המצוות שתיקנו חז"ל על השוחט לברך קודם שמקיים מצוות השחיטה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת השחיטה · ראה עוד »

ברכת השיר

ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת השיר · ראה עוד »

ברכת ההודאה

ברכת מודים או ברכת ההודאה היא הברכה ה-18 בתפילת שמונה עשרה, הברכה השישית בתפילת שבע והברכה השמינית בתפילת תשע.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת ההודאה · ראה עוד »

ברכת הים הגדול

ברכת הים הגדול היא ברכה שנקבעה על ראיית ים גדול בה האדם מביע את התפעלותו מגודל הים ומברך את ה' על יצירתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכת הים הגדול · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכה · ראה עוד »

ברכה (נימוס)

מצדיעים לבוש. ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציינים סוג של מערכת יחסים או סטטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכה (נימוס) · ראה עוד »

ברכה הסמוכה לחברתה

ברכה הסמוכה לחברתה היא הגדרה הכוללת סוג של ברכות שלפי ההלכה אינה פותחת ב"ברוך אתה ה'", וכן אין צורך להזכיר בהן "מלכות" כלומר לומר בהן את הנוסח "מלך העולם".

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכה הסמוכה לחברתה · ראה עוד »

ברכות הריח

ברכות הריח הן קבוצת ברכות השייכות לברכות הנהנין, שתיקנו חז"ל לברך קודם שאדם מריח ריח טוב, בדומה לברכה ראשונה שקודם האכילה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכות הריח · ראה עוד »

ברכות השחר

ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכות השחר · ראה עוד »

ברכות התורה

ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכות התורה · ראה עוד »

ברכיה בן נטרונאי הנקדן

ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן (המכונה גם ר' קְרֶשְׂבּיהו הנקדן), חי ופעל בחציה השני של המאה ה-12, ואולי אף אל תוך המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברכיה בן נטרונאי הנקדן · ראה עוד »

בריאתנות

היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה.בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי לפני כחמש אלף שנים - כששום דבר אחר לא קדם לכך לטענתה - לרבות הדינוזאורים והכחדתם, תאורית האבולוציה המדעית ובפרט אבולוציית האדם מהקוף, קיומו של אדם קדמון במהלך הפרהיסטוריה, המפץ הגדול וכד'.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובריאתנות · ראה עוד »

בריאה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובריאה · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברית מילה · ראה עוד »

בריה (הלכה)

האוכל פרי שלם כברייתו, ייתכן שצריך לברך ברכה אחרונה בהלכה, בריה הוא כינוי לדבר שלם כשהוא באותו מצב בו נברא, ולא השתנה, הן לבעל חיים, הן לצומח או לכל דבר אחר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובריה (הלכה) · ראה עוד »

ברייתא דמסכת נדה

בְּרַייתָּא דְּמַסֶכֶת נִדָּה, הוא חיבור הלכתי ואגדתי הנשנה בשם התנאים, ומיוחס כברייתא חיצונית למשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וברייתא דמסכת נדה · ראה עוד »

בשר שנתעלם מן העין

דין בשר שנתעלם מן העין הוא אחד מדיני כשרות בהלכה היהודית, אשר לפיו חל איסור לאכול בשר אשר לפחות לזמן-מה לא היה בהשגחת יהודי, מחשש שמא הוחלף על ידי עורבים, עכברים או אדם, בבשר שאינו כשר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובשר שנתעלם מן העין · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובשר בחלב · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובת קול · ראה עוד »

בת כהן

בת כהן במקרא היא בתו של כהן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובת כהן · ראה עוד »

בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן

בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן היא שאלה הלכתית עיונית שנידונה בין האמוראים, בכללי המשפט העברי בהלכות נזיקין.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן · ראה עוד »

בל תאחר

בל תאחר הוא איסור לעכב את זמן הבאתם של קורבנות או מתנות עניים שהאדם חייב להביאם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובל תאחר · ראה עוד »

בל תשקצו

פאי בארצות הברית. אכילה גסה היא עבירה על איסור בל תשקצו. ביהדות, בל תשקצו הוא איסור הלכתי לעשות מעשים דוחים המעוררים גועל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובל תשקצו · ראה עוד »

בל תשחית

בל תשחית הוא איסור בתורה על השחתת דבר שבני אדם יכולים ליהנות ממנו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובל תשחית · ראה עוד »

בלנית (יהדות)

בלניות משגיחות על טבילה. הדפס מהמאה ה-18. הבלנית מחזיקה מגבת שבה היא מכסה מעט את ראשה של הטובלת בזמן שזו מברכת על הטבילה בלנית היא אישה שתפקידה לסייע לטובלות במקווה לקיים את מצוות הטבילה לפי כללי ההלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובלנית (יהדות) · ראה עוד »

בלעם בן בעור

אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית שסיפורה מופיע בתורה, בספר במדבר, ומאוחר יותר נזכר בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובלעם בן בעור · ראה עוד »

בלשון אשר הזכרת לזוכריך

פירוש לפיוט "בלשון אשר הזכרת" בכתב יד המבורג מס. 17-152 (משנת 1317). נכתב בידי הסופר קלונימוס בר' מנחםשבתחתית ניתן לראות את ראשית הפיוט הבא ב"קרובה" אף הוא משל הקליר, "אץ קוצץ" בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ לְזוֹכְרֶיךָ הוא פיוט משל רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובלשון אשר הזכרת לזוכריך · ראה עוד »

בלוי

בלוי (Bloy) הוא שם משפחה שמקורו ביידיש ומשמעותו כחול.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובלוי · ראה עוד »

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובחירה חופשית · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובבא בתרא · ראה עוד »

בדיקת עד

בדיקת עד היא בדיקה שמבצעת אישה לפי ההלכה היהודית, על מנת לוודא שנפסק הדימום הווסתי שלה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובדיקת עד · ראה עוד »

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובדיקת חמץ · ראה עוד »

בור (אב נזיקין)

בור פתוח ברשות הרבים בהלכות נזיקין, בור הוא אחד מאבות הנזיקין העוסקים בנזקי ממון.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובור (אב נזיקין) · ראה עוד »

בוגרת

בהלכה, בוגרת היא אשה בגיל שלמעלה משתים עשרה וחצי שנים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובוגרת · ראה עוד »

בכור בהמה טהורה

מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובכור בהמה טהורה · ראה עוד »

בין האולם ולמזבח

בין האולם ולמזבח (נקרא גם: בין האולם למזבח ובין האולם והמזבח) הוא אזור בעזרה שבבית המקדש, שהיה בין האולם למזבח העולה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובין האולם ולמזבח · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

ביקור מומים

ביקור מומים או ביקור הוא הכנה ובדיקה של קורבן לפני הקרבתו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים וביקור מומים · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

בישולי גויים

"הטבחית", ציור מאת פיטר ארטסן, שנת 1559, הולנד. ההלכה היהודית אוסרת אכילת בישולי גויים (גם בישולי עכו"ם, בישולי נכרים), כלומר מאכלים שמי שבישל אותם היה גוי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובישולי גויים · ראה עוד »

בית העלמין העתיק בצפת

משמאל ההר ובו בית הקברות היהודי העתיק ומתחתיו מימין בית הקברות החדש של צפת בחלקה השמאלי התחתון של התמונה נראה גגו של מקוה האר"י בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובית העלמין העתיק בצפת · ראה עוד »

בית הבחירה למאירי

בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: ראשונים ובית כנסת · ראה עוד »

בית יעזק

בית יעזק היה מקום בירושלים בו התכנסו עדי קידוש החודש בתקופת בית שני ובו נבדקו על ידי הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובית יעזק · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ובית יוסף · ראה עוד »

ביטול רשות

בהלכות ערובין, ביטול רשות הוא פעולה סמלית של הסתלקות מבעלות על רשות היחיד, פרטית או משותפת (לדוגמה מבוי, חצר, חדר מדרגות ובית מגורים).

חָדָשׁ!!: ראשונים וביטול רשות · ראה עוד »

ביטול חמץ

בדיקת חמץ ביטול חמץ היא מצווה המבוצעת טרם חג הפסח, וכניסתם לתוקף של איסורי התורה הנוגעים לעניין החמץ והחזקתו במשך שבעת ימי החג.

חָדָשׁ!!: ראשונים וביטול חמץ · ראה עוד »

ג' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וג' באייר · ראה עוד »

גמרא סדורה המאיר

גמרא סדורה גמרא סדורה המאיר היא מהדורה של התלמוד הבבלי המתאפיינת בעימוד על פי פסקאות ופיסוק המשפטים (תוך נטישת צורת הדף המסורתית), ובתיקון של נוסח התלמוד, על פי כתבי יד.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגמרא סדורה המאיר · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגאונים · ראה עוד »

גרמא בנזיקין

גרמא וגרמי בנזיקין משמעותם נזק הנעשה באופן עקיף, אולם נחלקו הדעות האם קיים הבדל מהותי בין שתי הגדרות אלה; אם קיים הבדל כזה - מהו, ובאילו מקרים מחייבים את המזיק בנזק עקיף.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגרמא בנזיקין · ראה עוד »

גרשון אדלשטיין

הרב גרשון אדלשטיין הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגרשון אדלשטיין · ראה עוד »

גרשום הרפנס

גרשום הרפנס (י"ח באדר א' תרפ"ז, 19 בפברואר 1927 – י"ד בניסן תשע"ג, 25 במרץ 2013) היה רב ומחנך, היסטוריון וחוקר מנהגי ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגרשום הרפנס · ראה עוד »

גלגול נשמות

הודי גלגול נשמות הוא תהליך אותו עוברת הנשמה, על פי אמונה רווחת, לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגלגול נשמות · ראה עוד »

גלות אדום

גלות אדום או גלות רומי היא גלות עם ישראל שהחלה אחר חורבן בית המקדש השני, והיא המרכזית והארוכה מבין ארבע הגלויות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגלות אדום · ראה עוד »

גזרת תקרה

גזרת תקרה היא תקנת חכמים, הקובעת כי על אף שנסרים (קרשי עץ) כשרים לסיכוך מהתורה - היות שיש בהם את שני התנאים הנדרשים ל'סכך' בכדי שיהיה כשר לסוכה (שיהיה גידולו מן הקרקע ושלא יקבל טומאה) - חכמים גזרו שאין לסכך בהם, מחשש שמא מתוך כך יטעה ויבוא לשבת בביתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגזרת תקרה · ראה עוד »

גזירת סנדל המסומר

קליגה רומאית גזירת סנדל המסומר היא תקנת חכמים שאסור לצאת בשבת לרשות הרבים בסנדל מסומר - סנדל ששימש בעיקר את החיילים הרומים ונקרא בלטינית קליגה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגזירת סנדל המסומר · ראה עוד »

גזירת כלים

גזירת כלים בהלכות שבת, היא גזירת חכמים שנהגה בתחילת ימי בית שני, שלא לטלטל כלים ממקום למקום בשבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגזירת כלים · ראה עוד »

גזירה דרבה

גזירה דרבה היא שמה של גזירה שהתחדשה על ידי האמורא רבה, לפיה תיקנו חז"ל על מצוות בודדות שחיובים מהתורה, שלא לקיימם בשבת, מחשש שמא קיום מצוות אלו יגרור חילול שבת, בכך שיבואו לטלטל את חפצי המצווה ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו בכך על איסור מהתורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגזירה דרבה · ראה עוד »

גבאי צדקה

גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגבאי צדקה · ראה עוד »

גדול עומד על גביו

גדול עומד על גביו הוא כלל הלכתי נפוץ, שהשפעותיו בכל תחומי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגדול עומד על גביו · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגוי · ראה עוד »

גוי ששבת חייב מיתה

גוי ששבת חייב מיתה הוא איסור על גוי (אדם שאינו יהודי) לשבות ממלאכה ביום השבת או ביום אחר מימי השבוע.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגוי ששבת חייב מיתה · ראה עוד »

גירונדי

גירונדי הוא שם משפחה וכינוי יהודי שמצביע על מקור נושא השם או המשפחה בעיר ז'ירונה (גירונה) בקטלוניה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגירונדי · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגירוש ספרד · ראה עוד »

גילוח הראש לנשים ביהדות

גילוח הראש לנשים הוא מנהג של חלק מנשות יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגילוח הראש לנשים ביהדות · ראה עוד »

גיהנום

ג'ון מרטין, צייר אנגלי מן המאה ה-19 איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות או בעולם הבא נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגיהנום · ראה עוד »

גיור קטנים

גיור קטנים הוא הליך הגיור של ילד או ילדה שטרם הגיע לבגרות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וגיור קטנים · ראה עוד »

ד'קמ"ה

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'קמ"ה · ראה עוד »

ד'קצ"ד

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'קצ"ד · ראה עוד »

ד'רמ"ג

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'רמ"ג · ראה עוד »

ד'רצ"ב

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'רצ"ב · ראה עוד »

ד'ש"ץ

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'ש"ץ · ראה עוד »

ד'שמ"א

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'שמ"א · ראה עוד »

ד'תפ"ח

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תפ"ח · ראה עוד »

ד'תקפ"ו

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תקפ"ו · ראה עוד »

ד'תקל"ז

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תקל"ז · ראה עוד »

ד'תרפ"ד

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תרפ"ד · ראה עוד »

ד'תרל"ה

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תרל"ה · ראה עוד »

ד'תשע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תשע"ג · ראה עוד »

ד'תשפ"ב

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תשפ"ב · ראה עוד »

ד'תשל"ג

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תשל"ג · ראה עוד »

ד'תת"ף

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תת"ף · ראה עוד »

ד'תתס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תתס"ג · ראה עוד »

ד'תתס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תתס"ה · ראה עוד »

ד'תתקע"ח

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תתקע"ח · ראה עוד »

ד'תתקצ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תתקצ"ה · ראה עוד »

ד'תתקכ"ט

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תתקכ"ט · ראה עוד »

ד'תתל"א

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תתל"א · ראה עוד »

ד'תתט"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תתט"ז · ראה עוד »

ד'תתכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תתכ"ד · ראה עוד »

ד'תתי"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תתי"ז · ראה עוד »

ד'תל"ט

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וד'תל"ט · ראה עוד »

דן בן יוסף אשכנזי

רבי דן בן יוסף אשכנזי (את הכינוי אשכנזי קיבל בספרד בעקבות מוצאו) חי ופעל באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-13, ובהמשך היגר לספרד שם פעל עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודן בן יוסף אשכנזי · ראה עוד »

דם חימוד

בהלכה, דם חימוד הוא דימום מהרחם הנובע מחמת התגברות התשוקה המינית לקראת הנישואין.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודם חימוד · ראה עוד »

דם בתולים

דם בתולים הוא דם שיוצא מגופה של בתולה שלא קיימה מעולם יחסי אישות, בעקבות ביתוק קרום הבתולים במהלך יחסי אישות או בדרכים אחרות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודם בתולים · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודניאל בומברג · ראה עוד »

דעת בעלים

במשפט העברי, קיים כלל המצריך דעת בעלים בהשבה ותשלומי גזילות וגנבות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודעת בעלים · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוס ראשון

בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודפוס ראשון · ראה עוד »

דקדוק עברי - מונחים

__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

דרך אמונה

דרך אמונה הוא חיבור הלכתי העוסק בהלכות המצוות התלויות בארץ ישראל שחיבר הרב חיים קניבסקי על ספר זרעים במשנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודרך אמונה · ראה עוד »

דרך ארץ (חז"ל)

"דרך ארץ" בלשון חז"ל, ובעקבותיהם אצל הראשונים, הוא האופן המתוקן והסדיר שכך אמור האדם להתנהג, כשהדבר מתייחס בייחוד להתנהגות האדם במוסר המידות ובנימוס, וכן ביישוב העולם ובעיסוק ומסחר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודרך ארץ (חז"ל) · ראה עוד »

דרור פיקסלר

דרור פיקסלר (נולד ב-14 באוקטובר 1969) הוא פיזיקאי ומהנדס ישראלי המפרסם גם ספרים ומאמרים תורניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודרור פיקסלר · ראה עוד »

דרכיה דרכי נועם

דרכיה דרכי נעם היא השקפה תלמודית המתבטאת בפרשנות ואף בפסיקה, אשר לפיה התורה לא באה לגרום לאדם סבל, ועל כן פרשנויות אפשריות לתורה שאינן נראות כ"דרכי נעם" נדחות לעיתים לטובת פרשנויות אחרות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודרכיה דרכי נועם · ראה עוד »

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודרישה וחקירה · ראה עוד »

דבר שאינו מתכוון

דבר שאינו מתכוון הוא מונח הלכתי המתייחס לתוצאה שמבחינת עצמה אסורה, אך נגרמת כתוצר לוואי של פעולה מותרת, תוצאה שלא הייתה בכוונת האדם בעת שחשב לעשות את המעשה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודבר שאינו מתכוון · ראה עוד »

דבר שלא בא לעולם

דבר שלא בא לעולם הוא מושג תלמודי, המתאר התחייבות אדם כלפי חפץ שאינו קיים עדיין או שלא נמצא בבעלותו, דבר הגורם לבעייתיות בנוגע ליכולת האדם להחיל בחפץ חלות כלשהי, כדוגמת מכירה, הקדשה ומעשר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודבר שלא בא לעולם · ראה עוד »

דבר שטיבולו במשקה

דוגמה לדבר שטיבולו במשקה, תפוח רטוב ממים דבר שטיבולו במשקה הוא דין הלכתי למאכל שנטבל במשקה ובעקבות רטיבותו מצריך נטילת ידיים קודם אכילתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודבר שטיבולו במשקה · ראה עוד »

דבר הלמד מסופו

דבר הלמד מסופו היא אחת מן י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודבר הלמד מסופו · ראה עוד »

דברים שבלב אינם דברים

בהלכה ובמשפט, דברים שבלב אינם דברים הוא עיקרון הקובע שאין כל תוקף לכוונה שלא בוטאה בפירוש או על ידי מעשה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודברים שבלב אינם דברים · ראה עוד »

דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל

דבי רבי ישמעאל ודבי רבי עקיבא הם כינויים לשני בתי מדרש מתקופת התנאים אשר, על פי הגישה הרווחת במחקר התלמוד, ייצגו שתי אסכולות מדרשיות, ולהם מיוחסים חיבורי מדרשי ההלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל · ראה עוד »

דון מינה ואוקי באתרה

דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ הוא כלל תלמודי לפיו גם כאשר למדים דין מסוים מדין אחר, עדיין גדרי הדין הנלמד הם כפי שאר הדינים באותו עניין ולא כפי דיני המלמד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודון מינה ואוקי באתרה · ראה עוד »

דורשי חמורות

דורשי חמורות הוא מונח הלקוח מהתלמוד המתאר תנאים אשר היו בעלי דרשות מסוג מסוים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודורשי חמורות · ראה עוד »

דוד משרקי

מארי דוד בן שלמה משרקי (לעיתים: מזרחי, מכונה גם: מהרד"ם) (ה'תנ"ו – י"ד בתמוז ה'תק"ל; 1696 – 7 ביולי 1770), היה פוסק תימני, ומחבר הספר שתילי זיתים על שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד משרקי · ראה עוד »

דוד אברהם

הרב אברהם משמאל יחד עם הרב שלמה זעפרני הרב דוד אברהם (נולד בתשכ"ג, 1963) הוא רב, ראש ישיבה, ואיש חינוך ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד אברהם · ראה עוד »

דוד אבודרהם

רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד אבודרהם · ראה עוד »

דוד פרידמן (פינסק-קרלין)

הרב דוד פרידמן מקרלין (תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, התפרסם בין היתר על תמיכתו בחיבת ציון והשתתפותו בוועידת קטוביץ.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד פרידמן (פינסק-קרלין) · ראה עוד »

דוד צבי הילמן

הרב דוד צבי הילמן (כ"ו בשבט תרפ"ו, 10 בפברואר 1926 – כ"ז באלול תש"ע, 6 בספטמבר 2010) היה חוקר תורני.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד צבי הילמן · ראה עוד »

דוד טביל ממינסק

הרב דוד טביל (טעביל, בכתיב יידי, תקנ"ד 1794 - תרכ"א 1861) שימש כרבה של מינסק, ונחשב בתקופתו כאחד מגדולי הדור, התפרסם בעיקר בזכות ספרו נחלת דוד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד טביל ממינסק · ראה עוד »

דוד בן לוי מנרבונה

רבי דוד בן לוי מנרבונה היה מחכמי פרובנס בתקופת הראשונים, ששימש כדיין בעיר נרבונה במחצית השנייה של המאה ה-13, ומחבר ספר המכתם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד בן לוי מנרבונה · ראה עוד »

דוד בן יהודה החסיד

רבי דוד בן יהודה החסיד היה מראשוני המקובלים בימי הביניים, ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד בן יהודה החסיד · ראה עוד »

דוד בונפיל

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד בונפיל · ראה עוד »

דוד בונפיד

רבי דוד בן ראובן בונפיד היה מחכמי יהדות ספרד הראשונים במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד בונפיד · ראה עוד »

דוד הלבני

הרב דוד וייס הלבני (ד' בתשרי תרפ"ח, 27 בספטמבר 1927 – ל' בסיון תשפ"ב, 28 ביוני 2022) היה חוקר תלמוד ישראלי-אמריקאי יליד צ'כוסלובקיה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד הלבני · ראה עוד »

דוד כהן (ראש ישיבה)

הרב דוד כהן (נולד בכ"ט באדר ה'תש"י, 18 במרץ 1950) הוא ראש ישיבת חברון כנסת ישראל בירושלים, ומראשי ישיבת מאור התורה בעיר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודוד כהן (ראש ישיבה) · ראה עוד »

דין מרומה

דין מרומה הוא מונח הלקוח מהמשפט עברי, המתאר מצב שבו חש הדיין שיש רמאות בדיון העומד בפניו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודין מרומה · ראה עוד »

דין יכיר

במשפט העברי, דין יַכִּיר מציין נאמנות של אב לקבוע את הסטטוס של בנו או בתו ביחס אליו; לדוגמה, לקבוע שבן מסוים הוא חלל או ממזר, או לקבוע שהוא הבכור מבין הילדים, וזאת אף אם הקביעה סותרת חזקה קיימת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודין יכיר · ראה עוד »

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »

דיברה תורה כלשון בני אדם

הביטוי דיברה תורה כלשון בני אדם מופיע אצל חז"ל פעמים מספר, כמבטא את העובדה שעל אף שהתורה היא אלוהית, הרי לשונה היא כלשון בני אדם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודיברה תורה כלשון בני אדם · ראה עוד »

דיו סת"ם

דיו וקולמוס - משמשים סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות דיו סת"ם (ספרי-תורה, תפילין, מזוזות) הוא דיו המשמש סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ודיו סת"ם · ראה עוד »

ה' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה' באדר · ראה עוד »

ה'מ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'מ"ד · ראה עוד »

ה'נ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'נ"ג · ראה עוד »

ה'ע"ו

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'ע"ו · ראה עוד »

ה'קע"ד

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'קע"ד · ראה עוד »

ה'קל"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'קל"ו · ראה עוד »

ה'קכ"ה

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'קכ"ה · ראה עוד »

ה'רנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'רנ"ו · ראה עוד »

ה'רע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'רע"ט · ראה עוד »

ה'רע"ב

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'רע"ב · ראה עוד »

ה'רכ"ג

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'רכ"ג · ראה עוד »

ה'ש"ע

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'ש"ע · ראה עוד »

ה'שכ"א

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'שכ"א · ראה עוד »

ה'תס"ח

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'תס"ח · ראה עוד »

ה'תקס"ו

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'תקס"ו · ראה עוד »

ה'תקי"ז

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'תקי"ז · ראה עוד »

ה'תרס"ד

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'תרס"ד · ראה עוד »

ה'תרט"ו

אבן הפינה של משכנות שאננים - תחילת היציאה מן החומות. לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'תרט"ו · ראה עוד »

ה'תשי"ג

לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'תשי"ג · ראה עוד »

ה'תי"ט

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'תי"ט · ראה עוד »

ה'כ"ז

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וה'כ"ז · ראה עוד »

המאור (ברלין - תל אביב)

ממוזער המאור היה כתב עת תורני שיצא לאור כירחון בברלין ובהמשך בסדרה חדשה בתל אביב בשנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראשונים והמאור (ברלין - תל אביב) · ראה עוד »

המנהיג

המנהיג (באנגלית: Leader) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס הענק הירוק ביקום מארוול קומיקס.

חָדָשׁ!!: ראשונים והמנהיג · ראה עוד »

המשכה

המשכת מים על גבי קרקע תיאור מקווה שמימיו נכנסים לתוכו על ידי המשכה. ברז המים רחוק מבור הטבילה, הוא נפתח לעבר הקרקע, ומימיו זורמים מאליהם לבור הטבילה בהלכה, המשכה היא אחד מכללי המקווה, המשמש על מנת להכשיר מים שאובים או מים שנפסלו כתוצאה מהתערבות אדם או דבר המקבל טומאה, כדי להסיר מהם את הפסול ולהכשירם לטבילה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והמשכה · ראה עוד »

המכון לחקר המשפט העברי

המכון לחקר המשפט העברי ע"ש ישראל מץ הוא מרכז למחקר והוראה של המשפט העברי הפועל ליד הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, על פסגת הר הצופים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והמכון לחקר המשפט העברי · ראה עוד »

המכון התורני אור עציון

המכון התורני אור עציון, או בשמו המלא המכון התורני לחקר כתבי יד אור עציון ע"ש ר' יצחק וחנה סטרולוביץ', הוא הוצאת ספרי קודש שנוסדה בשנת ה'תשמ"ד, ושייכת לישיבת אור עציון.

חָדָשׁ!!: ראשונים והמכון התורני אור עציון · ראה עוד »

הא לחמא עניא

"הא לחמא עניא", הגדת ברצלונה, המאה ה-14 הָא לַחְמָא עַנְיָא (ארמית: "זהו לחם העוני") היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.

חָדָשׁ!!: ראשונים והא לחמא עניא · ראה עוד »

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.

חָדָשׁ!!: ראשונים והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »

הארץ המובטחת

גבולות הארץ המובטחת על פי בראשית ט"ו יחזקאל הארץ המובטחת היא חבל ארץ שהובטח בתורה על ידי אלוהים לשלושת האבות שצאצאיהם יקבלוהו לנחלה בכל הדורות.

חָדָשׁ!!: ראשונים והארץ המובטחת · ראה עוד »

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והנחת תפילין · ראה עוד »

הנבואה במסורת ישראל

ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.

חָדָשׁ!!: ראשונים והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »

הסבה

שחקן צעיר מצולם בתנוחת הסבה גת בתנוחת הסיבה, צנעא, 2009 אישה בתנוחת הסיבה, ברזיל, 1879 הֲסִבָּה (בכתיב מלא: הֲסִיבָּה) היא תנוחת הישענות בישיבה או חצי-שכיבה, על פי רוב על רהיט רך כמו מיטה או כורסה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והסבה · ראה עוד »

העמדה והערכה

העמדה והערכה הוא דין בדיני פדיון בהמה מקדושתה, הקובע כי כדי לפדות בהמה יש להעמידה על רגליה ולהעריך את שוויה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והעמדה והערכה · ראה עוד »

הערמה

הערמה היא תחבולה שמטרתה "לעקוף" איסור הלכתי.

חָדָשׁ!!: ראשונים והערמה · ראה עוד »

הערוך

ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והערוך · ראה עוד »

העיטור

העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.

חָדָשׁ!!: ראשונים והעיטור · ראה עוד »

הפקעת קידושין

הפקעת קידושין היא הסמכות ההלכתית של חכמים להפקיע (לבטל) קידושין, ובכך לבטל את תוקפם של נישואים בין בני זוג.

חָדָשׁ!!: ראשונים והפקעת קידושין · ראה עוד »

הפקר

שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם בהלכה, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.

חָדָשׁ!!: ראשונים והפקר · ראה עוד »

הפה שאסר הוא הפה שהתיר

הפה שאסר הוא הפה שהתיר היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד: אדם נאמן לבטל דין שנוצר על ידי טענתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים והפה שאסר הוא הפה שהתיר · ראה עוד »

הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו

בהלכה, הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו הוא כלל המתייחס לאדם שפורע חוב של אדם אחר לנושה שלא מדעתו והסכמתו של החייב (הלווה או הקונה).

חָדָשׁ!!: ראשונים והפורע חובו של חבירו שלא מדעתו · ראה עוד »

הפיגוע בישיבת מרכז הרב

האנדרטה לזכר הנרצחים בכניסה לספריה במרכז הרב הרב ירחמיאל וייס נואם באזכרה בישיבת מרכז הרב לזכר הנרצחים בפיגוע הפיגוע בישיבת מרכז הרב היה פיגוע ירי שבוצע ב-6 במרץ 2008 (אור לל' באדר א' ה'תשס"ח).

חָדָשׁ!!: ראשונים והפיגוע בישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

הקפת הראש

פשקוויל המזהיר מפני הקפת הראש הקפת הראש היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער פאות הראש באופנים מסוימים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והקפת הראש · ראה עוד »

הקפות

שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.

חָדָשׁ!!: ראשונים והקפות · ראה עוד »

הקדש (הלכה)

הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים והקדש (הלכה) · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הרצאת הרב

הרצאת הרב היא הרצאה שמסר הראי"ה קוק בכ' בטבת ה'תרפ"א לרגל יום פטירת הרמב"ם, בפני "חכמי מרכז הרב".

חָדָשׁ!!: ראשונים והרצאת הרב · ראה עוד »

הרחקות הנידה

הרחקות הנידה הן חלק מדיני טהרת המשפחה שבהלכות נידה, המגדירים את ההרחקות שאיש ואישה צריכים לנהוג בהן כל זמן שהאישה נידה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והרחקות הנידה · ראה עוד »

הריגת אליעזר שלזינגר

הריגת אליעזר שלזינגר התרחשה ב-2 ביוני 1988 בגן סאקר לאחר שפרוצה ערבייה פתחה בירי לעבר אליעזר שלזינגר שמת לאחר מספר שעות.

חָדָשׁ!!: ראשונים והריגת אליעזר שלזינגר · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: ראשונים והשם המפורש · ראה עוד »

השתנות טבעים בהלכה

סתירות בין המדע והמציאות לנאמר בחז"ל נידונו בספרות הפסיקה מאז ימי הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והשתנות טבעים בהלכה · ראה עוד »

השבתת חמץ

השבתת חמץ היא מצווה מן התורה המוטלת על כל אדם מישראל לדאוג שלא יהיה ברשותו חמץ במהלך חג הפסח.

חָדָשׁ!!: ראשונים והשבתת חמץ · ראה עוד »

התראה (הלכה)

התראה הוא מונח הלכתי המתאר מצב בו חוטא העומד לבצע עבירה מוזהר על ידי אחרים (יש שטוענים כי אלו העדים) כי הדבר אסור, עליו לחדול ממנו וכי הוא עלול להיענש.

חָדָשׁ!!: ראשונים והתראה (הלכה) · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: ראשונים והתרת נדרים · ראה עוד »

הלל

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלל · ראה עוד »

הלל נשיאה

הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלל נשיאה · ראה עוד »

הלל בן אליקים

רבינו הלל בן אליקים – מחכמי הראשונים ידוע בפירושיו על מדרשי הלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלל בן אליקים · ראה עוד »

הלל בן שמואל

רבי הלל בן שמואל מורונה (באיטלקית: Hillel ben Samuel; נולד בין 1220–1235, נפטר ב-1295 בערך) היה רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלל בן שמואל · ראה עוד »

הלל דוד סתהון

הלל דוד סתהון (? - י"ז באלול ה'תרס"ט, 3 בספטמבר 1909) היה רב, פוסק הלכה ומחבר ספרים, מגדולי רבני ארם צובא.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלל דוד סתהון · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלוח העברי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכה · ראה עוד »

הלכה ברורה ובירור הלכה

סמלילו של מכון הלכה ברורה הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במטרה לחדש את הקשר בין התלמוד להלכה, והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכה ברורה ובירור הלכה · ראה עוד »

הלכה ואין מורין כן

הלכה ואין מורין כן היא קביעה המופיעה בכמה מקומות בתלמוד ובפוסקים על אודות הלכות מסוימות שאמנם נכונות, אך מסיבות שונות אין להורות אותן.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכה ואין מורין כן · ראה עוד »

הלכה כסתם משנה

הלכה כסתם משנה הוא כלל בפסיקת הלכה בספרות היהודית רבנית, הקובע כי כאשר קיימת משנה המציגה פסק הלכה ללא ציון שם אומרה, יש לפסוק את הנאמר בה כהלכה למעשה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכה כסתם משנה · ראה עוד »

הלכה כבתראי

הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכה כבתראי · ראה עוד »

הלכות מלחמה

הלכות מלחמה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בשעת מלחמה, בהלכות ייחודיות לצבא, החל במי מחויב לצאת למלחמה, איך להתנהג עם העיר הנכבשת, וכלה בדינים מיוחדים לחיילי הצבא והתנהגותם במלחמה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכות מלחמה · ראה עוד »

הלכות ארבעת המינים

ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכות ארבעת המינים · ראה עוד »

הלכות סוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. הלכות סוכה, הן כינוי להלכות העוסקות בכשרות מבנה הסוכה כפי הנדרש על פי ההלכה, על מנת שיהיה כשר לשבת בו בחג הסוכות, כפי הציווי המופיע בתורה בכמה מקומות בספר ויקרא ובספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכות סוכה · ראה עוד »

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכות עירובין · ראה עוד »

הלכות צבא

הלכות צבא הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בצבא ובמלחמה, ובקיום ההלכה כפי שהיא מתבטאת במסגרת הצבאית.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכות צבא · ראה עוד »

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכות רב אלפס · ראה עוד »

הלכות ליל הסדר

שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכות ליל הסדר · ראה עוד »

הלכות בית הכסא

הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכות בית הכסא · ראה עוד »

הלכות גדולות

שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכות גדולות · ראה עוד »

הלכות הרחקה מגויים

הלכות הרחקה מגויים הן הלכות שנועדו למנוע היטמעות של יהודים בחברה הנוכרית, הידמות של יהודים לדרכי הנוכרים או קרבה לגוי באופן שעלול להביא את היהודי לעבירה בשוגג.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלכות הרחקה מגויים · ראה עוד »

הלימוד היומי באמונה

הלימוד היומי באמונה הוא סדרת חוברות של כתבי ראשונים ואחרונים בנושאי אמונה ומחשבת ישראל, המחולקות ללימוד קצר בכל יום.

חָדָשׁ!!: ראשונים והלימוד היומי באמונה · ראה עוד »

הטמנה (שבת)

קנקן תה מכוסה במטמן אין לראות באמור ייעוץ הלכתי בהלכות שבת, הטמנה היא כיסוי כלי ובו תבשיל חם בחומר מבודד לפני כניסת השבת, על מנת לצמצם כמידת האפשר את איבוד חום התבשיל או אף להגביר מעט את חומו (ובכך למעשה ממשיך בישול איטי) עבור המאכלים המיועדים ליום השבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים והטמנה (שבת) · ראה עוד »

הטפת דם ברית

ברית מילה הטפת דם ברית הוא פעולה הנעשית במקרים בהם אין אפשרות לבצע את תהליך המילה כהלכה, כגון בתינוק שנולד כשהוא נימול, או בגוי נימול שרוצה להתגייר.

חָדָשׁ!!: ראשונים והטפת דם ברית · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגדת רוטשילד

הא לחמא עניא מתוך הגדת רוטשילד, מאוסף הספרייה הלאומית. הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450.

חָדָשׁ!!: ראשונים והגדת רוטשילד · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: ראשונים והגדה של פסח · ראה עוד »

הגהות אשרי

הגהות אשרי הוא תוספות ל"פסקי הרא"ש".

חָדָשׁ!!: ראשונים והגהות אשרי · ראה עוד »

הדמים מודיעים

הדמים מודיעים הוא כלל במשפט העברי ולפיו במקרי ספק מסוימים מה הקנה אדם לחבירו, סכום הכסף ששילם הקונה מוכיח.

חָדָשׁ!!: ראשונים והדמים מודיעים · ראה עוד »

הדס מצוי

הֲדַס מָצוּי (שם מדעי: Myrtus communis) הוא שיח יְרוֹק־עַד ריחני, בעל פרחים לבנים, אחד מתוך שלושה בסוג הדס (שם מדעי: Myrtus).

חָדָשׁ!!: ראשונים והדס מצוי · ראה עוד »

הדלקת נרות חנוכה

ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

חָדָשׁ!!: ראשונים והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »

הוצאת אש ביום טוב

איסור הוצאת אש ביום טוב הוא איסור ליצור אש חדשה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים והוצאת אש ביום טוב · ראה עוד »

הוצאת שם שמים לבטלה

הוצאת שם שמים לבטלה היא איסור דאורייתא לומר את שם ה' ללא צורך.

חָדָשׁ!!: ראשונים והוצאת שם שמים לבטלה · ראה עוד »

הוצאת שבתי פרנקל

הוצאת שבתי פרנקל היא הוצאה לאור תורנית.

חָדָשׁ!!: ראשונים והוצאת שבתי פרנקל · ראה עוד »

הוצאת זרע לבטלה

הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.

חָדָשׁ!!: ראשונים והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »

הוצאה ביום טוב

מלאכת הוצאה היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: ראשונים והוצאה ביום טוב · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: ראשונים והושענא רבה · ראה עוד »

הכרעת רוב בדיינים

הכרעת הדין על פי רוב הדיינים היא מצוות עשה מהתורה הקובעת כי במחלוקת בין דיינים מוכרע הדין על פי דעת הרוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים והכרעת רוב בדיינים · ראה עוד »

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »

הכשרת בשר

הכשרת בשר הן מליחת הבשר או צלייתו, וכן ניקור הבשר, פעולות אשר על פי ההלכה יש לבצע בבשר לאחר שנשחט כדי להכשירו ולהתירו באכילה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והכשרת בשר · ראה עוד »

הכובש נבואתו

הכובש נבואתו (בספרות התנאית: הכובש את נבואתו או הכובש על נבואתו) הוא נביא הנמנע מלהעביר את תוכן ההתגלות אל מי שבשבילו או בשבילם נתגלתה לו הנבואה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והכובש נבואתו · ראה עוד »

הינוקא הפלאי

ישראל משה מנדל (נולד בה' בכסלו ה'תש"י) היה ילד חרדי מירושלים שהתפרסם בשנת 1954 כאשר נפוצה בחוגים הדתיים בישראל שמועה לפיה הילד, שהיה באותה עת בן ארבע שנים ועדיין לא ידע קרוא וכתוב, ידע לצטט בעל פה חלקים נרחבים מתוך הספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: ראשונים והינוקא הפלאי · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היתר מאה רבנים

בהלכה היתר מאה רבנים הוא היתר לחרוג מתקנות חרם דרבינו גרשום, אם הסכימו על כך מאה רבנים.

חָדָשׁ!!: ראשונים והיתר מאה רבנים · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: ראשונים והיתר מכירה · ראה עוד »

היזק ראייה

בדיני המשפט העברי, היזק ראייה הוא פגיעה בפרטיות הזולת באמצעות הצצה לתוך רשותו.

חָדָשׁ!!: ראשונים והיזק ראייה · ראה עוד »

היזק שאינו ניכר

היזק שאינו ניכר הוא סוגת נזקים בהלכה, בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק, והנזק ניכר בפן ההלכתי.

חָדָשׁ!!: ראשונים והיזק שאינו ניכר · ראה עוד »

וסת השעות

וסת השעות לפי ההלכה הוא אחד מהווסתות האוסרים את הבעל והאישה בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה האישה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ווסת השעות · ראה עוד »

וסת החודש

בהלכה, וסת החודש הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה מתשמיש המיטה של אישה מבעלה, כחלק מחיובי הפרישה סמוך לווסת, מחשש שתראה באותו הזמן דם נידה, ויעברו באיסור כרת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ווסת החודש · ראה עוד »

וסת הגוף

ביהדות, וֶסֶת הגוף הוא כינוי להרגשות גופניות שאשה עלולה להרגיש בזמן הווסת החודשי או בסמיכות אליו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ווסת הגוף · ראה עוד »

וסת ההפלגה

וסת ההפלגה לפי ההלכה היהודית הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה של אישה מבעלה, ונאסרים בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ווסת ההפלגה · ראה עוד »

ותרנות

ותרנות היא תכונה או התנהגות אנושית שיש בה הטבה עם האחר, לעיתים על חשבון העצמי; הוותרן מוחל על המגיע לו למען ערכים נשגבים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וותרנות · ראה עוד »

והזהיר

והזהיר הוא ספר פרשנות ופסיקת הלכה מסוף תקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ווהזהיר · ראה עוד »

והיה אם שמוע

והיה אם שמוע היא פרשיה מפרשת עקב בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ווהיה אם שמוע · ראה עוד »

ויקיסוגיה

ויקיסוגיה הוא אתר אינטרנט על בסיס מדיה-ויקי, המכיל סיכומי סוגיות על סדר התלמוד הבבלי, הרמב"ם והשולחן ערוך יחד עם הראשונים, והאחרונים הנלווים אליהם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וויקיסוגיה · ראה עוד »

וידאל די טולוזא

רבי וידאל די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ווידאל די טולוזא · ראה עוד »

ויכולו

וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וויכולו · ראה עוד »

כ"ט בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכ"ט בתמוז · ראה עוד »

כ"ח בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ח חשוון היא תמיד פרשת תולדות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכ"ח בחשוון · ראה עוד »

כ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכ"ב · ראה עוד »

כ"ג בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג טבת היא פרשת שמות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת וארא אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכ"ג בטבת · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כפייה על מצוות לא תעשה

כפייה על מצוות לא תעשה מתייחסת לחובה (או להיתר) שיש לפי ההלכה, בתנאים מסויימים, לבית דין, או לכל יהודי, לכפות על יהודי אחר, באמצעות כוח פיזי, גרימת כאב, השחתת רכוש או סנקציות אחרות, להמנע מלעשות מעשה שאסור לו לעשותו (מצוות לא תעשה) והוא מתעקש לעשותו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכפייה על מצוות לא תעשה · ראה עוד »

כפייה על המצוות

כפייה על מצוות עשה מתייחסת להיתר או לחובה שיש לפי ההלכה, בתנאים מסויימים, לבית דין, או לכל יהודי, לכפות על יהודי אחר, באמצעות כוח פיזי, גרימת כאב או סנקציות אחרות, לעשות מעשה שהוא חייב לעשותו (מצוות עשה) ומסרב לעשותו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכפייה על המצוות · ראה עוד »

כרפס

כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכרפס · ראה עוד »

כתובה

כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכתובה · ראה עוד »

כל אלמנה ויתום לא תענון

כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן הוא איסור מן התורה לצער אלמנה ויתום.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכל אלמנה ויתום לא תענון · ראה עוד »

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכל נדרי · ראה עוד »

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי הוא עקרון הלכתי בדיני ספקות, המסייג במקרים מסוימים את העיקרון הרגיל בהלכה לפיו הולכים אחרי הרוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי · ראה עוד »

כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

בהלכה, כל שאינו בזה אחר זה, אפילו בבת אחת אינו הוא כלל שאמר רבה, כי כל שתי פעולות שלא ניתן לבצען בזה אחר זה, מכיוון שחלותה של האחת מונעת את השנייה, לא ניתן לבצען בפעם אחת.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו · ראה עוד »

כל דאלים גבר

כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכל דאלים גבר · ראה עוד »

כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט

כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט הוא כלל הלכתי שנאמר בתלמוד על אדם שמקיים מצווה על אף שיש לו פטור מלקיימה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט · ראה עוד »

כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו

כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו הוא כלל הלכתי בתלמוד הקובע עיקרון מהותי לחלק מהמצוות.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו · ראה עוד »

כל כבודה בת מלך פנימה

כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה הוא כינוי לעיקרון אשר מוזכר בתלמוד ומתבסס על ציטוט מתוך מזמור מ"ה בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכל כבודה בת מלך פנימה · ראה עוד »

כלאי הכרם

כרם בשפלת יהודה כלאי הכרם הם מסוגי הכלאיים האסורים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכלאי הכרם · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

כלבו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכלבו · ראה עוד »

כלבו (ספר)

כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכלבו (ספר) · ראה עוד »

כלי הדיינים

כלי הדיינים הם כלים שעל הדיינים להחזיק במושב בית הדין, בעת ניהול הדיון ומטרתם העיקרית היא לאכוף את ביצוע פסק הדין, או לסייע לקיומו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכלי הדיינים · ראה עוד »

כבוש כמבושל

כבוש כמבושל הוא מושג הלכתי, לפיו מאכל שנכבש לזמן ממושך במשקה, נחשב למבושל בו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכבוש כמבושל · ראה עוד »

כביצה

כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכביצה · ראה עוד »

כגרוגרת

תאנים יבשות כגרוגרת היא יחידת מידה תנאית לנפח של מוצקים שנהגה בתקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכגרוגרת · ראה עוד »

כוס של ברכה

אמשינוב בברכת המזון על כוס יין כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכוס של ברכה · ראה עוד »

כופין על מידת סדום

כופין על מידת סדום הוא כלל הלכתי לפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו טובה שאינה כרוכה בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לקיימה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכופין על מידת סדום · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכולל אברכים · ראה עוד »

כוח גברא (נטילת ידיים)

בהלכה, כוח גברא הוא אחד התנאים הנדרשים לנטילת ידיים תקינה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכוח גברא (נטילת ידיים) · ראה עוד »

כוח דהיתרא עדיף

כוח דְהֶתֵּירָא עדיף (בעברית: כוחו של ההיתר חזק יותר), בשימושו הרווח, הוא כינוי מושאל לגישה מקילה בפסיקת הלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכוח דהיתרא עדיף · ראה עוד »

כוח הפועל בנפעל

כוח הפועל בנפעל הוא מושג בקבלה ובחסידות, לפיו, כוחו והשפעתו של פועל הפעולה מונחים בדבר שהוא עושה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכוח הפועל בנפעל · ראה עוד »

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכוונה (יהדות) · ראה עוד »

כיסוי ראש לנשים (הלכה)

פיאות וכובעים) ליברליות כיסוי ראש הוא חיוב הלכתי על נשים יהודיות שנישאו לכסות את שיער ראשן.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכיסוי ראש לנשים (הלכה) · ראה עוד »

כיפת הירדן

כיפת הירדן הוא אחד המרכיבים אשר שימשו בהכנת קטורת הסמים אותה הקטירו הכהנים על מזבח הזהב בכל יום בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכיפת הירדן · ראה עוד »

כיבוד אח גדול

כיבוד אח גדול היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת אדם לכבד את אחיו הבכור, ולחלק מהדעות גם את כלל אחיו ואחיותיו הגדולים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכיבוד אח גדול · ראה עוד »

כיהודה ועוד לקרא

כיהודה ועוד לִקְרָא הוא ניב עברי-תלמודי, שפירושו שאין צורך בהוכחה הנוספת, כאשר הראשונה חזקה יותר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכיהודה ועוד לקרא · ראה עוד »

כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד

כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד הוא עקרון בהלכות עדות במשפט העברי, הקובע שעל בית הדין להתייחס אך ורק לגרסה הראשונה שנמסרת על ידי עד, כך שהעד אינו יכול לחזור בו מעדותו ולבטל את דבריו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וכיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד · ראה עוד »

י"ח בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וי"ח בשבט · ראה עוד »

י"ב בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ב בניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת צו, בשנים פשוטות מקביעות (הכז, גכה, בשה) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: ראשונים וי"ב בניסן · ראה עוד »

י' באייר

שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.

חָדָשׁ!!: ראשונים וי' באייר · ראה עוד »

ימי טוהר

בהלכה, ימי טוהר אלו ימים בהם יולדת הרואה דם מרחמה אינה נטמאת מכך ככל נידה או זבה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וימי טוהר · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וימי הביניים · ראה עוד »

ימימה מזרחי

ימימה מזרחי (נולדה בי"ז בתמוז ה'תשכ"ז, 25 ביולי 1967) היא רבנית ודרשנית פופולרית בקרב נשים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וימימה מזרחי · ראה עוד »

ימים נוראים (עגנון)

ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: ראשונים וימים נוראים (עגנון) · ראה עוד »

יסוד כימי

אלוטרופ גבישי של גופרית cyclo-S8. הגביש בנוי מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים, הוא מספרו האטומי של הגופרית. תיאור סכימתי של המבנה האטומי של מולקולת cyclo-S8 מלמעלה. כל כדור מייצג אטום גופרית, וכל קו, קשר קוולנטי בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה: מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויסוד כימי · ראה עוד »

יעקב מאורליינש

רבי יעקב מאורליינש (מאוית לעיתים "אורלינס"; כונה גם רבנו תם מאורליינש או רבנו יעקב הקדוש; נרצח בי"ט באלול ד'תתקמ"ט, 3 בספטמבר 1189) היה תלמיד חכם מבעלי התוספות, שחי באורליאן ובלונדון.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב מאורליינש · ראה עוד »

יעקב מרגליות (נירנברג)

רבי יעקב בן משה מרגליות (או מרגלית) היה רב, פוסק וראש ישיבה מרכזי באירופה בתקופת המעבר שבין תקופת הראשונים לאחרונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב מרגליות (נירנברג) · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

יעקב נורטהויזן

רבי יעקב נורטהויזן (נהרג בט"ז באייר ה'ק"ט, 1349) היה מחכמי אשכנז במחצית הראשונה של המאה ה-14, ושימש ראש ישיבה בנורדהאוזן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב נורטהויזן · ראה עוד »

יעקב סקילי

רבי יעקב בן ר' חננאל סקילי (או: צקלי) היה מחכמי ספרד בסוף המאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-14), תלמידו של הרשב"א, ומחבר ספרי דרוש והלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב סקילי · ראה עוד »

יעקב קמנצקי

הרב יעקב קמנֶצקי (כ' באדר א' תרנ"א, 28 בפברואר 1891 - כ"ט באדר א' תשמ"ו, 1986) היה ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב קמנצקי · ראה עוד »

יעקב שפיגל

יעקב שמואל שפיגל (נולד ב-11 במאי 1941, י"ד באייר ה'תש"א) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, מומחה בעל שם בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב שפיגל · ראה עוד »

יעקב שור

הרב יעקב שור (ט"ז באלול ה'תרי"ג, ספטמבר 1853 – כ"ח באב תרפ"ד, אוגוסט 1924) היה אחד מרבני העיר קיטוב, זכה לתואר "הגאון מקיטוב" והיה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב שור · ראה עוד »

יעקב לנדא

הרב לנדא, מימין, בחתונה בתשכ"ז הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893 – כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רבה של בני ברק ואב בית דין בין השנים 1936 – 1986, שם יסד ועמד בראש מערכת כשרות וחבר בבית דין רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב לנדא · ראה עוד »

יעקב לנדא (האגור)

רבי יעקב ברוך אשכנזי לנדא (נהגה לנדוֹ; נפטר ב-1493) היה מחכמי אשכנז ואיטליה במחצית השנייה של המאה ה-15 (סוף תקופת הראשונים), מחבר "ספר האגור".

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב לנדא (האגור) · ראה עוד »

יעקב בן אשר

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יעקב בן חביב

ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516) היה מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי, מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב בן חביב · ראה עוד »

יעקב בן יקר

רבי יעקב בן יקר (בערך 990 – ד'תתכ"ד, 1064/1063), מראשוני וגדולי הראשונים שבאשכנז, רב ופוסק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב בן יקר · ראה עוד »

יעקב בצלאל שניידר

הרב יעקב בצלאל פייגון שניידר (1842–1916) היה מורה, רב, דיין, שוחט ובודק בעיירה בלוגורודקה שברוסיה (כיום אוקראינה).

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב בצלאל שניידר · ראה עוד »

יעקב בזק

חתימתו יעקב בזק (31 באוקטובר 1925, י"ד בחשוון ה'תרפ"ו – 24 בנובמבר 2019, כ"ו בחשוון ה'תש"פ) היה פרופסור למשפטים ושופט ישראלי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב בזק · ראה עוד »

יעקב בירב

רבי יעקב בירב (ידוע גם כמהר"י בירב; ה'רל"ד 1474 - ל' בניסן ה'ש"א 1541), היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב בירב · ראה עוד »

יעקב דוד אילן

הרב יעקב דוד אילן (נולד בשנת תשי"ד, 1954) הוא מרבני ישיבת כנסת יצחק חדרה, עוסק בעריכת תורת הראשונים ומשמש עורך ראשי של תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב דוד אילן · ראה עוד »

יעקב הלוי ממרויש

רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש (? - ד'תתקצ"ג, 1233) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויעקב הלוי ממרויש · ראה עוד »

יפה'ן

יפה'ן הוא שם משפחה יהודי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויפה'ן · ראה עוד »

יצחק מאיר בן-מנחם

הרב יצחק מאיר בן מנחם (פצ'ינר) (תרנ"ח, 1898 – ז' בסיוון תש"ך, 2 ביוני 1960) היה חבר בית הדין הרבני הגדול, כמו כן עסק בההדרת ספרי הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק מאיר בן-מנחם · ראה עוד »

יצחק מאיוורא

רבי יצחק מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק מאיוורא · ראה עוד »

יצחק מקורביל

רבי יצחק מקורביל (הסמ"ק. ? - כ"ח באייר ה'ם', 29 באפריל 1280) היה מחכמי הראשונים במאה ה-13, ומבעלי התוספות בצרפת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק מקורביל · ראה עוד »

יצחק מבילשטיין

רבי יצחק הלוי מבילשטיין (נפטר בסביבות ה'קל"ז, 1377), המכונה רבי יצחק "אסיר התקוה", היה ראש ישיבה ומנהיג ציבור ביהדות אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-14, לאחר גזרות ק"ט.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק מבילשטיין · ראה עוד »

יצחק אשר טברסקי

טקסט.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק אשר טברסקי · ראה עוד »

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »

יצחק אבוהב (מנורת המאור)

רבי יצחק אבוהב (ידוע גם כרבי יצחק אבוהב הספרדי או רבי יצחק אבוהב הראשון), הוא דרשן מחכמי ספרד, שחי בראשית המאה ה-14, שכתב את הספר המפורסם "מנורת המאור".

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק אבוהב (מנורת המאור) · ראה עוד »

יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)

רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה) · ראה עוד »

יצחק נוניש בילמונטי

הרב יצחק בן משה נוניש או נוניס בילמונטי (Nunes Belmonte) (1710 – י"ח בניסן תקל"ד, 1774) היה רב באיזמיר, מחבר הספר שער המלך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק נוניש בילמונטי · ראה עוד »

יצחק עבאדי (רב)

הרב יצחק עבאדי, 2008 הרב יצחק עבאדי (נולד ב-12 במרץ 1933) הוא פוסק הלכה אורתודקסי בולט ביהדות ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק עבאדי (רב) · ראה עוד »

יצחק שילת

הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם וספר הכוזרי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק שילת · ראה עוד »

יצחק זלר

הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק זלר · ראה עוד »

יצחק בן מלכי צדק

רבי יצחק בן מלכי צדק מסימפונט (בראשי תיבות נפוצים: ריבמ"ץ; תת"ל (1070)-תתק"י (1150) בערך) היה פרשן של המשנה, שחי באזור סיפונטו (Siponto) בחבל פוליה שבדרום איטליה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק בן מלכי צדק · ראה עוד »

יצחק בן ראובן הברצלוני

רבי יצחק בן ראובן הברצלוני (נקרא גם: יצחק בר ראובן אלברצלוני או אלברגלוני, ברצלוני, ברגלוני; נולד בברצלונה ב-ד'תת"ג, נפטר בדניה, כיום במחוז אליקנטה, ספרד) היה רב ופייטן מחכמי ספרד, בן דורו של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק בן ראובן הברצלוני · ראה עוד »

יצחק בן דוד

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק בן דוד · ראה עוד »

יצחק בן ישראל (בגדאד)

רבי יצחק בן ישראל היה ראש ישיבת בגדד ומחבר פיוטים בתקופת הראשונים, במחצית הראשונה של המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק בן ישראל (בגדאד) · ראה עוד »

יצחק ברדא

הרב חיים יצחק ברדא (נולד בי"ד באייר תשי"ב, 9 במאי 1952) הוא רב חרדי ספרדי, פוסק ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק ברדא · ראה עוד »

יצחק הצרפתי

רבי יצחק הצרפתי מטרוייש היה אביו של רש"י, שנקרא "יצחקי" (רבי שלמה ירחי/יצחקי) על שם אביו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק הצרפתי · ראה עוד »

יצחק הלבן

רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק הלבן · ראה עוד »

יצחק הלוי

רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 ד'תש"ס-ד'תת"מ בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק הלוי · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

יציאה מארץ ישראל (הלכה)

יציאה מארץ ישראל הוא דיון הלכתי שעוסק בהגדרה המדויקת של מצוות יישוב ארץ ישראל: האם חלה חובה על אדם לשהות בכל רגע ורגע בארץ ישראל, או שמותר לצאת ממנה לתקופה קצרה לשם טיול בחוץ לארץ, פעילות כלכלית וכדומה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויציאה מארץ ישראל (הלכה) · ראה עוד »

יציב פתגם

יציב פתגם הוא פיוט בארמית, שנכתב כרשות לאמירת תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויציב פתגם · ראה עוד »

ירושלמי על סדר קדשים

מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וירושלמי על סדר קדשים · ראה עוד »

ירושה (משפט עברי)

בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וירושה (משפט עברי) · ראה עוד »

ירוחם (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וירוחם (פירושונים) · ראה עוד »

ירוחם פישל פרלא

רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (ה'תר"ו, 1846 – ל' בשבט תרצ"ד, 15 בפברואר 1934), מכונה גם הגרי"פ, חיבר ספרים חשובים מהספרות התורנית, נודע בעיקר בזכות חיבורו על מניין המצוות שחיבר הרס"ג.

חָדָשׁ!!: ראשונים וירוחם פישל פרלא · ראה עוד »

ירוחם בן משולם

רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בפשטות כרבינו ירוחם או בכינויו רי"ו, 1350-1290 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וירוחם בן משולם · ראה עוד »

ירידת הדורות

ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וירידת הדורות · ראה עוד »

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).

חָדָשׁ!!: ראשונים וישעיה די טראני · ראה עוד »

ישראל מ' תא-שמע

ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל מקרמס

רבי ישראל מקרֶמס (קרמז', קרעמזיר, קרמזר) היה מראשוני אשכנז, חי ופעל בראשית המאה ה-15 בקרמס שבאוסטריה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישראל מקרמס · ראה עוד »

ישראל איסרלן

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישראל איסרלן · ראה עוד »

ישראל שבתי שצ'יפנסקי

הרב ישראל שבתי שצ'יפנסקי (או: שיפנסקי; באנגלית: Israel Schepansky; תרפ"ד, 1924, ורשה – כ"ד בטבת תש"ס, 2 בינואר 2000) היה חוקר תורני, מהדיר ספרות הראשונים, חבר האנציקלופדיה התלמודית ועורך כתב העת "אור המזרח" של תנועת המזרחי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישראל שבתי שצ'יפנסקי · ראה עוד »

ישראל לוי

הרב ד"ר ישראל לוי (ר"י לוי; Israel Lewy; 7 בינואר 1841, אִינוֹבְרוֹצְלַב, פרובינציית פּוֹזֶן, ממלכת פרוסיה – 8 בספטמבר 1917, ברסלאו, גרמניה) היה חוקר תלמוד יהודי-גרמני, פרופסור לתלמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישראל לוי · ראה עוד »

ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוסטמן (תמוז תרס"ח, 1908 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) רב ותלמיד חכם, ראש ישיבת רמיילס וילנא, ומייסד ישיבת "נצח ישראל רמיילס" בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישראל זאב גוסטמן · ראה עוד »

ישראל זיסל דבורץ

הרב ישראל זיסל דבורץ (נודע גם בשם העט: פלטין) (תרמ"ה, 1885 – כ"ט בשבט תשכ"ח, פברואר 1968) היה רב ועסקן חרדי, כיהן כרב ביודי וביזדה שבליטא, עורך כתב העת התורני "תבונה".

חָדָשׁ!!: ראשונים וישראל זיסל דבורץ · ראה עוד »

ישראל בארי

הרב ישראל הלוי בארי (קולודנר) (תרע"א, 1911 – י"ד בכסלו תשל"ג, 19 בנובמבר 1972) היה רבהּ של נס ציונה, דיין ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישראל בארי · ראה עוד »

יששכר בן יקותיאל הלוי

רבי יששכר בן יקותיאל הלוי (נפטר ה'צ"ב, 1332) מן הראשונים, מגדולי תלמידיו של הרא"ש ומחבר החיבור האבוד "קיצור ספר התרומות".

חָדָשׁ!!: ראשונים ויששכר בן יקותיאל הלוי · ראה עוד »

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת מיר · ראה עוד »

ישיבת פרשבורג

בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופרישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת פרשבורג · ראה עוד »

ישיבת פורת יוסף

ישיבת פורת יוסף בשנת 1937 ג'ון פיליפס פיצוץ בניין הישיבה במלחמת העצמאות ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה ישיבת פורת יוסף בעת הקמתה מחדש ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת פורת יוסף · ראה עוד »

ישיבת חזון עובדיה

ישיבת חזון עובדיה רוממה היא ישיבה גדולה חרדית–ספרדית השוכנת בשכונת רוממה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת חזון עובדיה · ראה עוד »

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון - כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת חברון כנסת ישראל · ראה עוד »

ישיבת הר ברכה

הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת הר ברכה · ראה עוד »

ישיבת הליכות עולם

ישיבת הליכות עולם היא ישיבה תיכונית תורנית פנימייתית ביישוב קרני שומרון.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת הליכות עולם · ראה עוד »

ישיבת ההסדר שעלבים

ישיבת שעלבים היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקריית החינוך שעלבים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת ההסדר שעלבים · ראה עוד »

ישיבת ההסדר דרך חיים

ישיבת ההסדר דרך חיים היא ישיבת הסדר דתית לאומית שנוסדה בשנת ה'תשס"ו וממוקמת בקריית גת.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת ההסדר דרך חיים · ראה עוד »

ישיבת כנסת יצחק (חדרה)

ישיבת כנסת יצחק היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת בחדרה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבת כנסת יצחק (חדרה) · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבה · ראה עוד »

ישיבה על קברו

ישיבה על קברו הוא מנהג יהודי המוזכר בתלמוד, לפיו נהגו לקבוע סדרי לימוד קבועים (.

חָדָשׁ!!: ראשונים וישיבה על קברו · ראה עוד »

ילתא

ילתא הייתה אשתו של רב נחמן, אמורא בבלי בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: ראשונים וילתא · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחיאל מפריז

רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויחיאל מפריז · ראה עוד »

יחיאל בן הרא"ש

רבי יחיאל בן הרא"ש היה רב ופוסק מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויחיאל בן הרא"ש · ראה עוד »

יחיאל בן יקותיאל

הדף הראשון מספר ה'תניא' במהדורת מנטובה ה'רע"ד (1514) רבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (לפני ה'כ', 1260 - מחצית ראשונה של המאה ה-14) היה רב מן הראשונים, מרבני רומא במאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויחיאל בן יקותיאל · ראה עוד »

יביע אומר

יביע אומר היא סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויביע אומר · ראה עוד »

יהללך זר ולא פיך

"יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ" הוא ביטוי המופיע בספר משלי (כז, ב).

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהללך זר ולא פיך · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהדות · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אלג'יריה

יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהדות אלג'יריה · ראה עוד »

יהדות פראג

בית העירייה היהודי ברובע יוספוב בפראג, נבנה בתקופתו של מרדכי מייזל, ועליו שעון ששעותיו מצוינות באותיות עבריות אלטנוישול מסמליה הנודעים של קהילת יהודי פראג יהדות פראג הייתה אחת הקהילות העתיקות והחשובות בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהדות פראג · ראה עוד »

יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »

יהוסף הנגיד

רבי י(ה)וסף בר שמואל הלוי הנגיד (נקרא גם בשם: "יוסף אבן נגרילה"; בערבית: اأو حسين بن ٱلنغريلة; 1035–1066) היה רב מראשוני הראשונים וראש הקהילה בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהוסף הנגיד · ראה עוד »

יהושע סיגל

איור תמונה של הרב יהושע סיגלתמונה להחלפה הרב יְהוֹשֻׁעַ סִיגֶל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: סיגעל; באנגלית: Joshua Siegel; כ"ו באב ה'תר"ו, 18 באוגוסט 1846 - י"ג באדר א' ה'תר"ע, 22 בפברואר 1910) היה רב ופוסק הלכה פולני-אמריקאי שפעל בניו יורק.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהושע סיגל · ראה עוד »

יהושע רפאל בנבנישתי

רבי יהושע רפאל בנבנישתי (ה'ש"נ בערך, 1590 – ה'תכ"ה בערך, 1665) היה מחכמי טורקיה ומנהיגי הקהילה היהודית בה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהושע רפאל בנבנישתי · ראה עוד »

יהושע שמידט

הרב יהושע מרדכי שמידט (נולד בכ"ג בניסן ה'תשכ"ז מאי 1967) הוא ראש ישיבת נחלת יוסף ורב היישוב שבי שומרון.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהושע שמידט · ראה עוד »

יהושע בן-מאיר

הרב בן מאיר (במרכז) עם הרב יהושע מגנס והרב אבינועם זומר, תשע"ה הרב בן מאיר (משמאל) עם הרב מרדכי גרינברג והרב מנחם בורשטין, תשע"ה הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהושע בן-מאיר · ראה עוד »

יהושע בועז

הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), היה מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס, "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהושע בועז · ראה עוד »

יהושע הנגיד

רבי יהושע הנגיד (ה'ע' - ה'קט"ו; 1310–1355) היה נגיד בקהילה היהודית בקהיר, מצרים, דור חמישי לרמב"ם ונכדו של רבי דוד הנגיד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהושע הנגיד · ראה עוד »

יהושע השיל (מגיני שלמה)

רבי יהושע העשיל (מכונה המגיני שלמה על שם ספרו, או הרב יהושע חריף, וילנה של"ח, לערך 1578 – קראקא כ"ז מנחם אב ת"ח, 1648) היה מרבני פולין וליטא.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהושע השיל (מגיני שלמה) · ראה עוד »

יהודה משקוני

רבי יהודה ליאון משקוני היה תלמיד חכם נודד מתקופת הראשונים, מחבר פירוש אבן העזר על פירוש אבן עזרא לתורה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה משקוני · ראה עוד »

יהודה אלמדארי

רבי יהודה בן רבי אלעזר הכהן אלמדארי (או אלמנדרי) הוא חכם יהודי בן המאה ה-13, מהראשונים, שחי בחלב (בתחומי סוריה של ימינו), וחיבר פירושים להלכות הרי"ף.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה אלמדארי · ראה עוד »

יהודה אברבנאל

רבי דון יהודה אַבְּרַבַנְאֵל (ה'ר"כ, 1460 – ה'ר"צ, 1530 לערך) היה רב, רופא, פילוסוף יהודי ומשורר, בספרות העולמית נודע בשם לאונה אבראו (Leone Ebreo).

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה אברבנאל · ראה עוד »

יהודה עדס

הרב יהודה עדס (נולד בט' בסיוון ה'תרצ"ז, 19 במאי 1937) הוא ראש ישיבת קול יעקב בירושלים, חבר לשעבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, וחבר לשעבר בנשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה עדס · ראה עוד »

יהודה קופרמן

קבר הרב יהודה קופרמן הרב ד"ר יהודה קופרמן (כ"ח באייר תרפ"ט, 7 ביוני 1929 - כ"ג בטבת ה'תשע"ו, 4 בינואר 2016) היה מחנך ישראלי ופרשן מקרא, מייסדה ומנהלה של המכללה לבנות בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה קופרמן · ראה עוד »

יהודה שירליאון

רבי יהודה בן רבי יצחק, המכונה גם רבי יהודה שירליאון או רבי יהודה מפריז (נולד בשנת ד'תתקכ"ו, 1166, נפטר בשנת ד'תתקפ"ד, 1224) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מחשובי בעלי התוספות, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומיסדה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה שירליאון · ראה עוד »

יהודה ליב אדל

יהודה ליב הלוי אדל (בכתיב יידי: עדל, או עדיל; השם במקורו בראשי תיבות: עד"ל; ז' באדר ה'תקי"ז, 27 בפברואר 1757 - י"ח בתמוז ה'תקפ"ח, 30 ביוני 1828) היה למדן ליטאי ומומחה לספרות אגדות חז"ל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה ליב אדל · ראה עוד »

יהודה בן מאיר הכהן

רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן (980 (?) - 1050 (?)), נכדו של רבנו יהודה הכהן ליאונטין, היה רב אשכנזי יליד גרמניה במגנצא בתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה בן מאיר הכהן · ראה עוד »

יהודה בן אליעזר הלוי מינץ

רבי יהודה הלוי מינץ (מהר"י מינץ; ה'ק"ס, 1400 ? – כ"ד בתשרי ה'רס"ט, 1508) היה ראש ישיבה ופוסק הלכה אשכנזי שחי בפאדובה שבאיטליה במאה ה-15, תקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה בן אליעזר הלוי מינץ · ראה עוד »

יהודה בן קלונימוס

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה בן קלונימוס · ראה עוד »

יהודה בן קלונימוס ממגנצא

רבי יהודה ב"ר קלונימוס ממגנצא (נפטר ד'תתקנ"ו, 1196) היה רב, פוסק, פייטן ומקובל מגדולי חכמי יהדות אשכנז בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה בן קלונימוס ממגנצא · ראה עוד »

יהודה בן בנימין ענו

רבי יהודה בן בנימין ענו (ידוע גם בראשי התיבות ריבב"ן ומכונה לפעמים רבי יעלה; רומא, בערך 1215 - 1280), מראשוני איטליה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה בן בנימין ענו · ראה עוד »

יהודה בן ברזילי הברצלוני

רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (נקרא גם: רבי יהודה הנשיא מברצלונה; ר"י ברצלוני או ברגלוני, אלברצלוני, אלברגלוני) חי מסוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12 (על פי הלוח העברי באמצע המאה התשיעית לאלף החמישי).

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה בן ברזילי הברצלוני · ראה עוד »

יהודה בן גרים

יהודה בן גרים היה חכם בן הדור החמישי לתנאים, מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה בן גרים · ראה עוד »

יהודה בן הרא"ש

רבי יהודה בן הרא"ש (ט' באב ה'ל', 1270 - י"ז בתמוז ה'ק"ט, 1349), פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה בן הרא"ש · ראה עוד »

יהודה בר יקר

יהודה בר יקר היה רב מתקופת הראשונים, ורבו של הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה בר יקר · ראה עוד »

יהודה ברנדס

הרב פרופסור יהודה ברנדס (נולד בתשי"ט, 22 בינואר 1959) הוא מחנך וחוקר תלמוד, ראש המכללה האקדמית הרצוג ויו"ר מועצת החמ"ד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה ברנדס · ראה עוד »

יהודה בלוי

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויהודה בלוי · ראה עוד »

יואל סירקיש

בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויואל סירקיש · ראה עוד »

יואל קטן

הרב יואל קטן (נולד בי"א בסיון תשט"ז, 21 במאי 1956) הוא מהדיר, עורך וחוקר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויואל קטן · ראה עוד »

יום ליקוט עצמות

בהלכה היהודית, יום ליקוט עצמות הוא היום בו אוספים את עצמות הנפטר מקברו הזמני, ומעבירים אותן אל קבר קבוע.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויום ליקוט עצמות · ראה עוד »

יום טוב ליפמן מילהויזן

ספר נצחון של רבי יום טוב ליפמן מילהויזן רבי יום טוב ליפמן מילהויזן (מכונה גם: טביומי; נפטר בה'קפ"א, ~1421) היה רב ופוסק הלכה אשכנזי בסוף תקופת הראשונים (ראשית המאה ה-15), נודע בשל ספרו "ספר נצחון".

חָדָשׁ!!: ראשונים ויום טוב ליפמן מילהויזן · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום הכיפורים בבית המקדש

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »

יונתן בן יעקב מקונקה

רבי יונתן בן יעקב מקונקה, היה מחכמי ספרד במאה השלוש עשרה, תלמיד הרמ"ה וראש ישיבה בעיר קונקה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויונתן בן יעקב מקונקה · ראה עוד »

יונה (פירושונים)

* קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויונה (פירושונים) · ראה עוד »

יונה אבן בהלול

רבי יונה ב"ר שלמה אבן בהלול היה פוסק הלכה ומשורר בן המאה השלוש עשרה שפעל בעיר מולינה דה-ארגון שבספרד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויונה אבן בהלול · ראה עוד »

יונה גירונדי

רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויונה גירונדי · ראה עוד »

יוסף מוקיר שבת

יוסף מוקיר שבי (יוסף מכבד שבתות), על פי התלמוד הבבלי, היה יהודי שחי בתקופת חז"ל, וזמנו המדויק אינו נודע.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף מוקיר שבת · ראה עוד »

יוסף אלבו

רבי יוסף אַלְבּוֹ (קודם ה'ק"ם (1380) – ה'ר"ד (1444) בקירוב) היה רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף אלבו · ראה עוד »

יוסף אליהו וינוגרד

רבי יוסף אליהו וינוגרד (ג' בכסלו ה'תרי"ד, 1853 – י"ט בטבת ה'תרע"ח, 1918) היה ראש ישיבת תורת חיים בירושלים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף אליהו וינוגרד · ראה עוד »

יוסף צבי רימון (רב)

הרב יוסף צבי רימון (נולד בשנת תשכ"ח – 1968) הוא רב ישראלי המשמש כרב המועצה האזורית גוש עציון, פוסק הלכה העומד בראש העמותות "סולמות" "שגרירים בלב" ו"לאופק", ראש כולל, רב המרכז האקדמי לב (JCT) ורב בית הכנסת האשכנזי אלון שבות דרום.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף צבי רימון (רב) · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוסף רפאל בן נון

הרב יוסף רפאל בן נון (ה'תקפ"א 1821, ירושלים – 1906, יפו) היה מרבני ירושלים, ורבה הספרדי של יפו בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף רפאל בן נון · ראה עוד »

יוסף רוזין

הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף רוזין · ראה עוד »

יוסף שטרן (רב)

הרב יוסף (יוסי) שטרן (נולד בשנת 1971) הוא ראש ישיבת ההסדר עכו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף שטרן (רב) · ראה עוד »

יוסף טוב עלם

הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף טוב עלם · ראה עוד »

יוסף חביבא

ר' יוסף (בן דוד) חביבא, בעל הנמוקי יוסף (1340 – 1420), היה מחכמי ספרד בתחילת המאה ה-15 ואחד מאחרוני הראשונים.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף חביבא · ראה עוד »

יוסף ברויאר

הרב לוי יוסף ברויאר (ה'תרמ"ב, 1882 – ג' באייר ה'תש"ם, 19 באפריל 1980) היה רב וראש ישיבה גרמני-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף ברויאר · ראה עוד »

יוסף בלומנפלד

הרב יוסף ברוך בלומנפלד (תר"נ, 1 באפריל 1890 – כ"ג באב תשכ"ו, 9 בספטמבר 1966) היה רב בפולין ולאחר מכן אב"ד בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף בלומנפלד · ראה עוד »

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף בכור שור · ראה עוד »

יוסף דלה ריינה

רבי יוסף דלה-ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שחי בספרד או בצפון אפריקה, ועסק בקבלה מעשית.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף דלה ריינה · ראה עוד »

יוסף יוסלביץ'

הרב יוסף יוסלביץ' (ה'תרל"ט 1879 – ה'תרצ"ה 1935) היה רב ליטאי שפעל בפולין במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוסף יוסלביץ' · ראה עוד »

יוצא דופן

יוצא דופן בהלכה הוא כינוי תלמודי למי שנולד בניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי', שבו מוציאים את העובר והשליה מהאם דרך דופן הרחם, ולא כפי הדרך הרגילה בלידה נרתיקית, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן" כאשר הכוונה היא ליציאתו של העובר מדופן בטן האישה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוצא דופן · ראה עוד »

יורד לאומנות חברו

יורד לאומנות חברו הוא איסור להתחרות באומנות או במסחר בהן עוסק חברו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויורד לאומנות חברו · ראה עוד »

יורד לנכסי חברו שלא מדעתו

אדם שירד לשדה חברו ונטעה, מתחייב בעל השדה לשלם לו. בתמונה: שדה תירס בעמק החולה, ישראל. ברקע מורדות החרמון ומצודת נמרוד לפי ההלכה, יורד לנכסי חברו שלא מדעתו (נקרא לעיתים: יורד) הוא אדם שהשביח את נכסיו של חברו בלא ידיעתו.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויורד לנכסי חברו שלא מדעתו · ראה עוד »

יוד קרת קא חזינא הכא

יוד קָרֶת קא חזינא הכא הוא ניב ארמי-תלמודי, שפירושו הוא, שההסבר המובא מאריך שלא לצורך.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויוד קרת קא חזינא הכא · ראה עוד »

יין נסך

סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.

חָדָשׁ!!: ראשונים ויין נסך · ראה עוד »

ייאוש (משפט עברי)

ייאוש הוא מצב בו אדם איבד דבר מה מרכושו, והתייאש מהאפשרות שהרכוש ישוב אליו.

חָדָשׁ!!: ראשונים וייאוש (משפט עברי) · ראה עוד »

ייאוש שלא מדעת

סוגיית ייאוש שלא מדעת היא סוגיה מפורסמת בתלמוד, במסכת בבא מציעא העוסקת במעמדה ההלכתי של השבת אבדה שאין בה סימנים המחייבים להשיבה, באופן שנמצאה לפני שנודע לבעליה שאבדה וממילא עדיין לא הספיקו הבעלים להתייאש ממנה.

חָדָשׁ!!: ראשונים וייאוש שלא מדעת · ראה עוד »

ייבום

מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.

חָדָשׁ!!: ראשונים וייבום · ראה עוד »

ייהרג ואל יעבור

ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.

חָדָשׁ!!: ראשונים וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »

1280

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ו1280 · ראה עוד »

1310

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ו1310 · ראה עוד »

1355

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ו1355 · ראה עוד »

1380

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ראשונים ו1380 · ראה עוד »

2 במאי

2 במאי הוא היום ה-122 בשנה (123 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ראשונים ו2 במאי · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

תקופת הראשונים, הראשונים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ראשונים