גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
348 יחסים: מאכל בן דרוסאי, מסירת האב לשלוחי הבעל, מעמדות (יהדות), מערת המכפלה, מעשה שבת, מעשה ידיה, מצטער פטור מן הסוכה, מקצתו ככולו, מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל, מר עוקבא, מר זוטרא (פירושונים), מר בר רב הונא, מרא דאתרא, מראית עין, משמרות כהונה, משנתו של גרשם שלום, משנכנס אדר מרבין בשמחה, משפט שלמה, משפט המלך, משתה בלשאצר, משיח, מתנת שכיב מרע, מתושלח, מלמד, מלאכת שוחט, מלאכות בונה וסותר, מלכויות זכרונות ושופרות, מטפחת ספרים, מזל, מזונות, מחלון וכליון, מחיצה תלויה, מבוי עקום, מגילת קהלת, מגילת רות, מה שקנה עבד קנה רבו, מהפכת סדום ועמורה, מודה בקנס, מודיע נפגעים, מין במינו אינו בטל, מיניות ביהדות, אמרפל, אמוראי בבל, אמוראים, אסתר, אסטרולוגיה, אפיקומן, ארבע פרשיות, ארבעה אבות נזיקין, אריכא, ..., אשת יפת תואר, אשיאן בר נדבך, אתה חוננתנו, אלישבע בת עמינדב, אחשוורוש, אחיה השילוני, אבא (פירושונים), אבא חסיד, אבא בן איבו, אבא בר אחא בר סלא מכפרי, אבא בר איבו, אבוה דשמואל, אבימי (פירושונים), אגורנומוס, אדם וחוה, אדר (עץ), אומדנא, אונאת דברים, אורז, אכילת דג בשבת, אין מוקדם ומאוחר בתורה, אין אלו אלא דברי נביאות, אין אדם מוציא דבריו לבטלה, אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, אין אדם דר עם נחש בכפיפה, אין הולכין בממון אחר הרוב, איסור ייחוד, איסי בן יהודה, איו (אמורא), איילונית, אייזיק הירש וייס, נרש, נרות שבת ויום טוב, נחותי, נהרדעא, נירנברגר, נישואים בהלכה, ניכרין דברי אמת, סמיכות פרשיות, ספרא, ספרא (פירושונים), סדר תנאים ואמוראים, סורא, סימנים (תלמוד), סירוס, עפר ארץ ישראל, עקירה והנחה, עלינו לשבח, עבירה לשמה, עגלה (דמות מקראית), עונש מוות ביהדות, עונג שבת, עין הרע, פנים חדשות בברכת חתנים, פסיקתא רבתי, פרעה, פלטיהו בן בניהו, פי תקרה יורד וסותם, צמחונות וטבעונות ביהדות, צריכותא, צופן אתב"ש, קמיצה, קנס (הלכה), קניין מסירה, קניין חליפין, קרן (אב נזיקין), קרנא, קריאת הגבר, קריאת ההלל, קטנה (הלכה), קברי צדיקים ביהדות, קדושה (תפילה), קדושה אחת, קוצו של יוד, קול (תלמוד), קידושא רבא (אירוע), קידושין, קיום שטרות, רמי בר תמרי, ראש הגולה, רקיע, רב (פירושונים), רב משרשיא, רב מתנה, רב אסי, רב אחא בר אדא, רב אחא ברדלא, רב אבא, רב אדא בר אהבה, רב אושעיא, רב נחמן, רב עמרם, רב ענן, רב פפא, רב שמואל בר רב יצחק, רב שמואל בר שילת, רב שרירא גאון, רב ששת, רב שילא, רב תחליפא בר אבדימי, רב חמא בר גוריא, רב חנן בר אמי, רב חנן בר רבא, רב חננאל, רב חסדא, רב חלקיה בר טובי, רב חיננא בר שלמיא, רב חייא בר אשי, רב חייא בר אבין, רב ברונא, רב גמדא, רב גידל, רב דימי בר יוסף, רב המנונא, רב המנונא (השני), רב המנונא סבא (אמורא), רב הונא, רב הונא (פירושונים), רב הונא קמא, רב כהנא, רב כהנא (הראשון), רב כהנא (השני), רב יצחק בר אשיאן, רב יצחק בר אבדימי, רב יצחק בר אבדימי (השני), רב יצחק בר שמואל בר מרתא, רב ירמיה בר אבא, רב יהודה, רב יהודה בן רב שמואל בר שילת, רב ייבא סבא, רבא, רבא בר מחסיא, רבה, רבה בר אבוה, רבה בר נחמני, רבה בר רב הונא, רבה בר בר חנה, רבה בר ירמיה, רבי אסי, רבי אלעזר בן פדת, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אחי ברבי יאשיה, רבי אבא, רבי אבא בר אחא, רבי אבא בר אבינא, רבי אבא בר פפא, רבי אבא בר זבדא, רבי אייבו, רבי פרנך, רבי שמעון ברבי, רבי טבלא, רבי זריקא, רבי חנניא בן עקביא, רבי חנינא בר פפי, רבי חנינא בר חמא, רבי חלבו, רבי חייא, רבי חייא בר גמדא, רבי חייא בר יוסף, רבי ינאי, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי בן שאול, רבי יוחנן, רואה מחמת תשמיש, רוח רעה, שמואל (אמורא), שאלת חלום, שאול, שם ומלכות, שנת הסוס, שנים עבריות ג'תת"ק - ג'תתקצ"ט, שניות לעריות, שפרה ופועה, שרפה בשבת, שלשלת הקבלה, שלום זכר, שליחות יד, שטר (משפט עברי), שביתת בהמתו, שודא דדייני, שיתוף מבואות, שיתין נשמין, תמר (בת דוד), תנאים, תפיסה (משפט עברי), תפילת מעין שמונה עשרה, תקנות אושא, תרומת הלשכה, תשלומי כפל, תלמיד חבר, תהילים ע"ח, תורה שבעל-פה, תכשיט (שבת), לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו, טבילה במעיין, טומאת משקין, טומאת כלים, טומאה וטהרה, זאב פרנק, זבל"א, זוחלין, זכות אבות, זיקה (ייבום), חמר גמל, חנניה, מישאל ועזריה, חרם (מתנות כהונה), חתיכה נעשית נבלה, חליצה, חזקה דהשתא, חזון העצמות היבשות, חבש פאר, חבוט רמי, חופה וקידושין, חולדה הנביאה, חילוק רשויות, חידוש, חיוב מזונות, חייא, חייא בר רב, בצלאל בן אורי, בקעה להתגדר בה, בר אלישיב, בר פלוגתא, בר הדיא, ברכת אשר יצר, ברכת בורא מיני מזונות, ברכה, ברכות התורה, בריה (הלכה), בשר מן החי, בשר שנתעלם מן העין, בתולה (הלכה), בתים ושדות בתקופת היובל, בלק, בטלה דעתו אצל כל אדם, בחדרי חרדים, בדיקת עד, בכל, ביאה שלא כדרכה, בישולי גויים, בית הכנסת שף ויתיב, ביטול רשות מחצר לחצר, ביטול כלי מהיכנו, גניבא, גרשון חנוך הניך ליינר, גזרת תקרה, דם קישוי, דם בתולים, דעת בעלים, דרך הוצאה, דבר שלא בא לעולם, דבורה הנביאה, דוד ובת שבע, דינא דמלכותא דינא, האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד, העשור השני של המאה ה-3, הקדש (הלכה), התך, התפוח (בית המקדש), הלכות ליל הסדר, החזיר ביהדות, הבא במחתרת, הבדלה, הגי, ההיסטוריות של התנ"ך, הוצאה להורג לאחר המוות, הודו, הכרעת רוב בדיינים, היה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים, ואהבת לרעך כמוך, וסת החודש, וסת ההפלגה, ותודיענו, ולא יהיה כקרח וכעדתו, כל אלמנה ויתום לא תענון, כלי שרת, כלילא, ימי טוהר, ים (אל), יעקב שמואל צורי, ירחי כלה, ירידה מארץ ישראל, ישוע (פירושונים), ישיבת נהרדעא, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, יתומים (הלכה), יחסי אישות (הלכה), יחיד ורבים הלכה כרבים, יד לטומאה, יהושע בן גמלא, יהודית (אשת רבי חייא), יהי רצון, יוסף ואשת פוטיפר, ייבא חמוה דאשיין בר נדבך, ייבום, 219. להרחיב מדד (298 יותר) »
מאכל בן דרוסאי
חביתה באמצע הטיגון בשר שנצלה על גחלים מצד אחד ולא נהפך מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומאכל בן דרוסאי · ראה עוד »
מסירת האב לשלוחי הבעל
בהלכה, מסירת האב לשלוחי הבעל הוא אחד משלבי הנישואין בהלכה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומסירת האב לשלוחי הבעל · ראה עוד »
מעמדות (יהדות)
על פי המתואר במשנה, רוב ישראל התחלקו למעמדות, כלומר קבוצת יהודים שייצגו את כלל העם בבית המקדש ושימשו כנציגיהם במעמד הקרבת קרבן התמיד.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומעמדות (יהדות) · ראה עוד »
מערת המכפלה
ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומערת המכפלה · ראה עוד »
מעשה שבת
מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומעשה שבת · ראה עוד »
מעשה ידיה
בהלכה, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ הוא מונח המתאר את התוצרת של אשה נשואה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומעשה ידיה · ראה עוד »
מצטער פטור מן הסוכה
מצטער פטור מן הסוכה היא הלכה בהלכות מצוות ישיבת הסוכה, לפיה אדם שהישיבה בסוכה מֵסֶבה לו צער, פטור מהשהות בה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומצטער פטור מן הסוכה · ראה עוד »
מקצתו ככולו
מקצתו ככולו הוא כלל הלכתי האומר כי גם חלק מיחידת זמן נחשב לכולה, כגון הכלל המופיע בש"ס מקצת היום ככולו הקובע כי מקצת מהיום נחשב ליום, ולכן כאשר חלות מסוימת תלויה במספר קצוב של ימים, ניתן להחשיבה גם אם החלה באמצע יום - או נסתיימה באמצע יום.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומקצתו ככולו · ראה עוד »
מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל
לוח המקומות הקדושים (ראשית המאה ה-20) מאת משה בן יצחק מזרחי. סביב הר הבית (כיפת הסלע), מופיעים קבר שמואל, קבר רחל, מערת המכפלה והעיר ירושלים. לוח זכוכית צבוע, מעוטר בנייר מוזהב. הר הבית (מכיוון דרום-מערב) המבנה שעל מערת המכפלה מתפללות בקבר רחל איור של קבר יוסף מהמאה ה-19 תפילה בקבר דוד המלך 250px מתפללות בקבר שמואל הנביא קבר זכריה (מימין) וקבר בני חזיר (משמאל)קברי הסנהדרין בשלהי המאה ה-19 קבר רבן גמליאל ביבנה הבניין שעל קבר רבי מאיר בעל הנס בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל · ראה עוד »
מר עוקבא
מר עוקבא היה אמורא בבלי בדור הראשון לאמוראים, כיהן כראש הגולה בבבל בתקופתו של שמואל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומר עוקבא · ראה עוד »
מר זוטרא (פירושונים)
זוטרא הוא שם ארמי בבלי, שמשמעו "קטן".
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומר זוטרא (פירושונים) · ראה עוד »
מר בר רב הונא
רב מר בר רב הונא (נפטר בשנת 614 או 620) היה מראשוני הגאונים, ראש ישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומר בר רב הונא · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומרא דאתרא · ראה עוד »
מראית עין
מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומראית עין · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומשמרות כהונה · ראה עוד »
משנתו של גרשם שלום
זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »
משנכנס אדר מרבין בשמחה
בעבר נהגו במקומות שונים לתלות כרזה עם הכיתוב "משנכנס אדר מרבין בשמחה". "משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא אמרת חז"ל הרואה בשמחה קו מאפיין של חודש אדר כולו ולא רק בחג הפורים החל בו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומשנכנס אדר מרבין בשמחה · ראה עוד »
משפט שלמה
משפט שלמה בציורו של האמן הצרפתי גוסטב דורה (1866) משפט שלמה בציורו של פטר פאול רובנס (בסביבות 1617) משפט שלמה, ציור מאת ג'ובאני בטיסטה טייפולו (1726–1729) משפט שלמה הוא סיפור מקראי, המופיע ב.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומשפט שלמה · ראה עוד »
משפט המלך
משפט המלך (או פרשת המלך) הוא נאום המופיע בתנ"ך, אותו נשא שמואל הנביא בדבר פועלו העתידי של מלך ישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומשפט המלך · ראה עוד »
משתה בלשאצר
שמואל במסכת סנהדרין, ראו בהמשך "במדרש". משתה בלשאצר מתואר בספר דניאל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומשתה בלשאצר · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומשיח · ראה עוד »
מתנת שכיב מרע
במשפט העברי, מתנת שכיב מרע (או מצווה מחמת מיתה) הוא הליך קנייני מיוחד לגוסס (או אדם הנוטה למות) המאפשר לו להעביר את רכושו לאנשים אחרים, כאשר בהליך זה ישנו פטור מחובות פורמליות שונות הנדרשות בהליכי קניין רגילים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומתנת שכיב מרע · ראה עוד »
מתושלח
מְתוּשֶׁלַח, בנו של חנוך, אביו של למך וסבו של נח בונה התיבה, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית, בסדר הדורות שבין אדם לנח על פי המקרא, הוא חי 969 שנים, משנת תרפ"ז לבריאת העולם, עד שנת א'תרנ"ו, משך זמן החיים הארוך ביותר במקרא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומתושלח · ראה עוד »
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומלמד · ראה עוד »
מלאכת שוחט
שחיטת חיה צייד וה"שלל" המת איור של ציד תאו מְלֶאכֶת הַשּׁוֹחֵט היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומלאכת שוחט · ראה עוד »
מלאכות בונה וסותר
בנייה אסורה בשבת מְלֶאכֶת הַבּוֹנֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, אשר מקורה במלאכת בניית המשכן המתוארת במקרא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומלאכות בונה וסותר · ראה עוד »
מלכויות זכרונות ושופרות
תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »
מטפחת ספרים
מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומטפחת ספרים · ראה עוד »
מזל
תלתן ארבע-עלי נחשב לצמח המביא מזל טוב מזל הוא כינוי למאורעות המתרחשים מבלי שלאדם תהיה שליטה על התרחשותם, אך קיימת אמונה כי ישנו גורם כלשהו המשפיע עליהם (לטוב או לרע - בהקבלה "מזל טוב" ו"מזל רע").
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומזל · ראה עוד »
מזונות
מזונות הוא תשלום המושת על ידי בית המשפט המחייב אדם לשלם לבן משפחתו את הוצאות מחייתו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומזונות · ראה עוד »
מחלון וכליון
ב משפחת אלימלך בדרכה למואב, בציור "גלות מיהודה" מעשה ידי אלכסנדר בידה, המאה ה-19 מַחְלוֹן וכִלְיוֹן הם דמויות מקראיות של שני אחים המופיעים במגילת רות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומחלון וכליון · ראה עוד »
מחיצה תלויה
מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומחיצה תלויה · ראה עוד »
מבוי עקום
מבוי עקום, מבוי שמתעקם בצידו או בראשו לתוך מבוי אחר מבוי שמתעקם בצורה איטית אך לא חדה. קיימת מחלוקת האם היא נחשב למבוי עקום מבוי סתום מבוי המפולש משני צדדיו לרשות הרבים בהלכות ערובין, מבוי עקום הוא מבוי הפתוח משני צדדיו לרשות הרבים, ובאמצעו ישנו עיקול חד.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומבוי עקום · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומגילת קהלת · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומגילת רות · ראה עוד »
מה שקנה עבד קנה רבו
מה שקנה עבד קנה רבו הוא כלל יסודי במשפט העברי האומר כי כל מה שבא לרשותו המשפטית של עבד כנעני נכנס בצורה אוטומטית לרשותו המשפטית של האדון, כחלק מקנייניו המוחלטים על העבד, על גופו ועל בעלותו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומה שקנה עבד קנה רבו · ראה עוד »
מהפכת סדום ועמורה
ג'ון מרטין מהפכת סְדוֹם וַעֲמֹרָה, הוא סיפור מקראי המתאר את הריסתן של ארבע ערים, ובהן סדום ועמורה, בידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומהפכת סדום ועמורה · ראה עוד »
מודה בקנס
מודה בקנס פטור הוא כלל הלכתי הפוטר מתשלום אדם שהודה במעשה שיש בו כדי לחייבו קנס אילו היו מעידים עליו עדים בבית דין.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומודה בקנס · ראה עוד »
מודיע נפגעים
מודיע נפגעים הוא מי שתפקידו להודיע לבני משפחתו של הרוג או פצוע קשה על שאירע ליקירם.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומודיע נפגעים · ראה עוד »
מין במינו אינו בטל
מין במינו אינו בטל הוא כלל יסודי בהלכות תערובות שבדיני איסור והיתר.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומין במינו אינו בטל · ראה עוד »
מיניות ביהדות
"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ומיניות ביהדות · ראה עוד »
אמרפל
אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 אַמְרָפֶל מלך שנער, נזכר בתנ"ך ב כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אריוך מלך אלסר, כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואמרפל · ראה עוד »
אמוראי בבל
אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואמוראי בבל · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואמוראים · ראה עוד »
אסתר
אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר" - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואסתר · ראה עוד »
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואסטרולוגיה · ראה עוד »
אפיקומן
האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואפיקומן · ראה עוד »
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וארבע פרשיות · ראה עוד »
ארבעה אבות נזיקין
ארבעה אבות נזיקין הם הסוגים העיקריים של גורמי נזק על פי המשפט העברי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וארבעה אבות נזיקין · ראה עוד »
אריכא
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואריכא · ראה עוד »
אשת יפת תואר
אשת יפת תואר הוא מונח הלכתי לאישה מאויבי ישראל שנלקחה בשבי בעת מלחמה וחייל מישראל חושק בה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואשת יפת תואר · ראה עוד »
אשיאן בר נדבך
אשיאן (או אשיין) בר נדבך היה אמורא בבלי בדור השני, המוזכר בתלמוד פעמים בודדות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואשיאן בר נדבך · ראה עוד »
אתה חוננתנו
אתה חוננתנו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואתה חוננתנו · ראה עוד »
אלישבע בת עמינדב
בניין "קבר האמהות" בטבריה בו טמונה, על פי המסורת, אלישבע לצד זלפה, יוכבד, אביגיל, צפורה ובלהה אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב היא דמות מקראית, מכונה גם בשם "אם הכהונה".
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואלישבע בת עמינדב · ראה עוד »
אחשוורוש
זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואחשוורוש · ראה עוד »
אחיה השילוני
פרומפטואריום אחיה קורע את שמלתו של ירבעם. אמצע המאה ה-14, בוהמיה. אֲחִיָּה הַשִּּׁילֹנִי היה נביא בראשית תקופת המלוכה בישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואחיה השילוני · ראה עוד »
אבא (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואבא (פירושונים) · ראה עוד »
אבא חסיד
רבי אַבְרָהָם אַבָּא חָסִיד (נפטר בשנת ה'תקל"א, 1771), ובפי העם אַבָּא קְרוּפְּנִיק או אַבָּא אֲרִיכָא, היה צדיק נסתר ולמדן מופלג, ידידו של הגאון מווילנה ודמות נערצת בקרב יהודי ליטא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואבא חסיד · ראה עוד »
אבא בן איבו
#הפניה רב (אמורא).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואבא בן איבו · ראה עוד »
אבא בר אחא בר סלא מכפרי
אַבָּא בַּר אַחָא בַּר סַלָא מִכַּפְרֵי היה אבי משפחת אמוראים שחי בבבל במאה השנייה והשלישית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואבא בר אחא בר סלא מכפרי · ראה עוד »
אבא בר איבו
#הפניה רב (אמורא).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואבא בר איבו · ראה עוד »
אבוה דשמואל
אַבָּא בַּר אַבָּא היה אמורא בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואבוה דשמואל · ראה עוד »
אבימי (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואבימי (פירושונים) · ראה עוד »
אגורנומוס
אָגוֹרָנוֹמוּס (יוונית: ἁγορανόμος) - היה תואר המפקח על המידות והמחירים בשווקים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואגורנומוס · ראה עוד »
אדם וחוה
רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואדם וחוה · ראה עוד »
אדר (עץ)
דגל קנדה ובמרכזו עלה עץ האדר אֶדֶר (שם מדעי: Acer) הוא סוג של עצים הנמנים עם משפחת הסבונניים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואדר (עץ) · ראה עוד »
אומדנא
בהלכה, אוּמְדָּנָא (בארמית, ובעברית: אומדן. לעיתים מבוטא בטעות: "אוּמְדֱנָא") היא כלי המאפשר לבצע הערכה עובדתית או במקרים אחרים לפרש כוונה של אדם - על אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואומדנא · ראה עוד »
אונאת דברים
אונאת דברים היא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, האוסרת לגרום צער לאדם על ידי דיבור שיפגע בו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואונאת דברים · ראה עוד »
אורז
סין שדות אורז בבאלי, אינדונזיה אורז (שם מדעי: Oryza) הוא דגן המשמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואורז · ראה עוד »
אכילת דג בשבת
בקהילות יהודיות רבות קיים מנהג לאכול דג בשבת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואכילת דג בשבת · ראה עוד »
אין מוקדם ומאוחר בתורה
"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואין מוקדם ומאוחר בתורה · ראה עוד »
אין אלו אלא דברי נביאות
אין אלו אלא דברי נְבִיאוּת הוא פתגם המובא בספרות חז"ל מפי תנאים ואמוראים, כלפי דעות שלא נומקו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואין אלו אלא דברי נביאות · ראה עוד »
אין אדם מוציא דבריו לבטלה
בהלכה, אין אדם מוציא דבריו לבטלה הוא כלל האומר כי אדם אינו אומר דברים שאין להם משמעות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואין אדם מוציא דבריו לבטלה · ראה עוד »
אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות
אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות הוא כלל הלכתי האומר כי כאשר יהודי בא על אישה ללא אונס, יש להניח שמדובר בבעילה לשם קידושין, שכן אין להניח שמדובר בבעילת זנות, האסורה על יהודי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות · ראה עוד »
אין אדם דר עם נחש בכפיפה
אין אדם דר עם נחש בכפיפה (לעיתים: בכפיפה אחת) הוא כלל בדיני משפחה שבמשפט העברי, הקובע שאי אפשר לדרוש מאחד מבני הזוג להמשיך את קשר הנישואים עם בן הזוג האחר, כאשר לנוכח ניסיון העבר הוא צריך באופן תמידי להישמר מבן הזוג.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואין אדם דר עם נחש בכפיפה · ראה עוד »
אין הולכין בממון אחר הרוב
אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואין הולכין בממון אחר הרוב · ראה עוד »
איסור ייחוד
בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזה או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואיסור ייחוד · ראה עוד »
איסי בן יהודה
איסי בן יהודה היה תנא שחי בדור החמישי לתנאים (סוף המאה השנייה ותחילת המאה השלישית).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואיסי בן יהודה · ראה עוד »
איו (אמורא)
אַיּוֹ היה אמורא בבלי בדור המעבר.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואיו (אמורא) · ראה עוד »
איילונית
איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואיילונית · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נרש
נֶרֶשׁ הייתה עיר מפורסמת בבבל בתקופת התלמוד והגאונים, ובה התקיימה בדור החמישי לאמוראים "ישיבת נרש" שהייתה המשך רציף לישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ונרש · ראה עוד »
נרות שבת ויום טוב
פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »
נחותי
הנְחוּתֵי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי (רב אבינה, עולא ורב דימי).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ונחותי · ראה עוד »
נהרדעא
מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ונהרדעא · ראה עוד »
נירנברגר
ספר לטיני על דרכי החילוקים נירנברגר ורגנסבורגר, מאת לאונרדוס אפולטוס, אלטדרוף ת"ל. ספר "סוגיות התלמוד" העוסק בבאור דרכי החילוקים מאת הרב משה מרוהאטין, זולקווא תנ"ג. נירנברגר היא צורת שאלה, שהייתה נהוגה בישיבות אשכנז בסוף תקופת הראשונים ובתחילת תקופת האחרונים, כחלק משיטת החילוקים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ונירנברגר · ראה עוד »
נישואים בהלכה
נישואים הם יחס בין בני-זוג המעוניינים למסד את הקשר ביניהם.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ונישואים בהלכה · ראה עוד »
ניכרין דברי אמת
אנתוני ואן דייק, 1816) נִכָּרִין דִּבְרֵי אֱמֶת - ביטוי תלמודי שפירושו: תוכן הדברים עצמם מעיד על אמיתותם.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וניכרין דברי אמת · ראה עוד »
סמיכות פרשיות
סמיכות פרשיות (או כתובים סמוכין) היא אחת הדרכים שבהן התורה נדרשת, ועל פיה יש להסיק על תוכנה של פרשיה מסוימת בתורה מן הפרשה הסמוכה לה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וסמיכות פרשיות · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וספרא · ראה עוד »
ספרא (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה ביהדות סוריה קטגוריה:שמות משפחה יהודיים בארמית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וספרא (פירושונים) · ראה עוד »
סדר תנאים ואמוראים
סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »
סורא
סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וסורא · ראה עוד »
סימנים (תלמוד)
נתינת סימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו חז"ל בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וסימנים (תלמוד) · ראה עוד »
סירוס
אורנוס על ידי קרונוס. פרסקו מעשה ידי ואזאריו המוצג בפאלאצו וקיו שבפירנצה. סֵירוס הוא פעולה שבאמצעותה פוריות הזכר והפקת הורמוני המין שלו נשללות לחלוטין, או יורדות לרמה נמוכה מאוד, באמצעות פגיעה מכוונת באברי המין שלו – להבדיל מעיקור, הפוגע רק בפוריות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וסירוס · ראה עוד »
עפר ארץ ישראל
לעפר ארץ ישראל יש קדושה במסורת היהודית עפר ארץ ישראל נחשב במסורת היהודית לקדוש ובעל סגולות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ועפר ארץ ישראל · ראה עוד »
עקירה והנחה
עקירה והנחה הם מונחים הלכתיים המייצגים כללי יסוד בהלכות הוצאה מרשות לרשות בשבת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ועקירה והנחה · ראה עוד »
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ועלינו לשבח · ראה עוד »
עבירה לשמה
חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל. עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ועבירה לשמה · ראה עוד »
עגלה (דמות מקראית)
עֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד היא דמות מקראית, מנשות דוד המלך ואמו של יִתְרְעָם, בנו השישי של דוד והאחרון מבניו שנולדו בחברון.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ועגלה (דמות מקראית) · ראה עוד »
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »
עונג שבת
עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ועונג שבת · ראה עוד »
עין הרע
חמסה עם עין במרכזה, סמל הנחשב חזק במיוחד נגד "עין הרע". חפצים הקרויים נאזאר הנחשבים כמספקי הגנה מפני עין הרע בעיקר בארצות האסלאם. דוכן בסימנה, טורקיה. רשימת ימים המסוכנים לעין הרע (איזמיר, המחצית השנייה של המאה ה-19) עין הרע (מוכר גם בשם: עין רעה) הוא מושג מיסטי, לפיו גורלו של אדם מושפע מרגשי הזולת כלפיו, ובפרט מרגשי קנאה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ועין הרע · ראה עוד »
פנים חדשות בברכת חתנים
פנים חדשות הוא שמו של נידון הלכתי בהלכות שבע ברכות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ופנים חדשות בברכת חתנים · ראה עוד »
פסיקתא רבתי
פסיקתא רבתי או פסיקתא רבתא הוא שמו של מדרש אגדה מסוג פסיקתא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ופסיקתא רבתי · ראה עוד »
פרעה
פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה (ברבים: פֵַּרְעוֹנִים) היה תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ופרעה · ראה עוד »
פלטיהו בן בניהו
פלטיהו בן בניהו היה משרי העם היהודי בירושלים ונזכר בתנ"ך בתקופה שלאחר גלות יהויכין.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ופלטיהו בן בניהו · ראה עוד »
פי תקרה יורד וסותם
מקום שחסרה בו רק מחיצה אחת, נאמר בו "פי תקרה" לפי כל הדעות, גם לפי הדעה המחמירה ביותר (שמואל, לפי פרשנות התוספות) פי תקרה יורד וסותם הוא כלל הלכתי בדיני מחיצה שמשמעו הוא שקצה תקרה הבולטת מהיקף המבנה אותו היא מקרה נחשבת כמחיצה, כלומר רואים את התקרה הבולטת כאילו היא יורדת עד הקרקע וסותמת את החלל שתחתיה, ובכך גורמת לשטח המקורה שתחתיה להיחשב כמוקף במחיצות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ופי תקרה יורד וסותם · ראה עוד »
צמחונות וטבעונות ביהדות
דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וצמחונות וטבעונות ביהדות · ראה עוד »
צריכותא
צריכותא היא מושג תלמודי שבא ליישב את הצורך בכפל מקורות ללימוד מסוים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וצריכותא · ראה עוד »
צופן אתב"ש
צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וצופן אתב"ש · ראה עוד »
קמיצה
הקמיצה - נטילת מעט מהסולת (ולפעמים גם השמן) המונח בכלי השרת בהלכה היהודית, קמיצה היא אחת מהעבודות בבית המקדש, הנעשות בקרבן מנחה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקמיצה · ראה עוד »
קנס (הלכה)
קנס הוא תשלום (בדרך כלל ממוני) שמוטל על האדם לשלם שלא כפיצוי ישיר לניזק על נזק אלא כעונש או כהרתעה למזיק.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקנס (הלכה) · ראה עוד »
קניין מסירה
קניין מסירה: אחיזת אוכף הבהמה, בהוראת המוכר במשפט העברי, קניין מסירה הוא מעשה קניין בבעלי חיים כבדים, מסירת בעל החיים על ידי בעליו הקודמים (המוכר) לבעליו החדשים (הקונה).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקניין מסירה · ראה עוד »
קניין חליפין
מכירת החמץ של בית הנשיא לקראת חג הפסח לרב הספרדי הראשי של ירושלים שלמה משה עמאר, אפריל 2016 (אשר ימכור את החמץ לגוי) קניין חליפין (או קניין סודר; בספרות ההלכה גם קניין סתם) הוא קניין רווח במשפט העברי, המבוסס על פעולת חליפין של שני חפצים, בשתי דרכים שונות: קניין סודר וחליפי שווה בשווה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקניין חליפין · ראה עוד »
קרן (אב נזיקין)
קֶרֶן בדיני נזיקין בהלכה, היא אחד מאבות הנזיקין, השייך לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקרן (אב נזיקין) · ראה עוד »
קרנא
קרנא, מראשוני האמוראים בבבל, לאחר חתימת המשנה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקרנא · ראה עוד »
קריאת הגבר
קריאת הגבר הוא ציון זמן הלכתי קודם לעלות השחר, לקראת סוף הלילה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקריאת הגבר · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקריאת ההלל · ראה עוד »
קטנה (הלכה)
בהלכה, קטנה היא בת, מיום הולדתה עד גיל שתים עשרה לאחר מכן מעמדה משתנה לנערה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקטנה (הלכה) · ראה עוד »
קברי צדיקים ביהדות
תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »
קדושה (תפילה)
קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקדושה (תפילה) · ראה עוד »
קדושה אחת
קדושה אחת הוא כינוי למחלוקת הלכתית בתלמוד, אודות שני ימים של שבת, ראש השנה, וחגים אחרים האם הם נחשבים לקדושה אחת וכיום אחד ארוך, או לשתי קדושות נפרדות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקדושה אחת · ראה עוד »
קוצו של יוד
'''"קוצו של יו"ד''' (לדעת רבנו תם) - מסומן בעיגול הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקוצו של יוד · ראה עוד »
קול (תלמוד)
בתלמוד, קול (בארמית: קלא) הוא שמועה שיצאה על אדם מסוים, בדרך כלל לעז על מעשה עבירה שעשה או פגם בייחוסו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקול (תלמוד) · ראה עוד »
קידושא רבא (אירוע)
קידושא רבא (או בקיצור: קידוש) הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתה של בת, בשבת שלאחר יום הבר-מצווה, או לכבוד שבת חתן ("אופרוף").
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקידושא רבא (אירוע) · ראה עוד »
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקידושין · ראה עוד »
קיום שטרות
קיום שטרות הוא שמה של תקנת חכמים מתקופת המשנה, לפיה לא ניתן לסמוך על שטר רק על סמך העובדה שהוא חתום בידי שני הצדדים ושני עדים, אלא צריך שהעדים או הלווה יעידו כי השטר אכן אמיתי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וקיום שטרות · ראה עוד »
רמי בר תמרי
רמי בר תמרי (נקרא גם: רמי בר דיקולי) היה אמורא תלמידו של רב יהודה שמתואר בתלמוד בבלי כחכם גדול וכחריף ביותר.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורמי בר תמרי · ראה עוד »
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וראש הגולה · ראה עוד »
רקיע
277x277 פיקסלים הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורקיע · ראה עוד »
רב (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב (פירושונים) · ראה עוד »
רב משרשיא
רב משרשיא היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב משרשיא · ראה עוד »
רב מתנה
רב מַתְנָה היה אמורא מהדור השני לחכמי בבל, תלמיד מובהק של שמואל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב מתנה · ראה עוד »
רב אסי
רב אסי אמורא בבלי מן הדור הראשון לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב אסי · ראה עוד »
רב אחא בר אדא
רב אחא בר אדא הוא אמורא שחי בדור השני, השלישי והרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב אחא בר אדא · ראה עוד »
רב אחא ברדלא
רב אחא ברדלא הוא אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3), תלמידו של רב.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב אחא ברדלא · ראה עוד »
רב אבא
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב אבא · ראה עוד »
רב אדא בר אהבה
רב אדא בר אהבה היה אמורא בבלי בדור הראשון והשני לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב אדא בר אהבה · ראה עוד »
רב אושעיא
רב אושעיא (או הושעיא) היה אמורא בדור השני והשלישי, שנולד בבבל ובצעירותו עלה לארץ ישראל, אחיו של האמורא רב חנינא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב אושעיא · ראה עוד »
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב נחמן · ראה עוד »
רב עמרם
רב עמרם היה אמורא בבלי בן הדור השני והשלישי (המאה ה-3), תלמידו המובהק של רב ששת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב עמרם · ראה עוד »
רב ענן
רב ענן (בר תחליפא) היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב ענן · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב פפא · ראה עוד »
רב שמואל בר רב יצחק
רב שמואל בר רב יצחק היה אמורא מהדור השלישי של התקופה, שנולד בבבל ועלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב שמואל בר רב יצחק · ראה עוד »
רב שמואל בר שילת
רב שמואל בר שילת הוא אמורא שחי בתקופת הדור הראשון והשני לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב שמואל בר שילת · ראה עוד »
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב שרירא גאון · ראה עוד »
רב ששת
רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3–4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב ששת · ראה עוד »
רב שילא
רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב שילא · ראה עוד »
רב תחליפא בר אבדימי
רב תחליפא בר אבדימי (ובגרסאות אחרות- רב תחליפא בר אבימי) היה אמורא שחי בדור השני לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב תחליפא בר אבדימי · ראה עוד »
רב חמא בר גוריא
רב חמא בר גוריא היה אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב חמא בר גוריא · ראה עוד »
רב חנן בר אמי
רב חנן בר אמי היה אמורא שחי בדור השני לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב חנן בר אמי · ראה עוד »
רב חנן בר רבא
רב חנן בר רבא (215–297) היה מגדולי האמוראים בבבל בדור השני של התקופה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב חנן בר רבא · ראה עוד »
רב חננאל
חצר ציונו של רב חננאל יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב חננאל היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב, אך למד גם אצל רבה בר בר חנה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב חננאל · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב חסדא · ראה עוד »
רב חלקיה בר טובי
רב חלקיה בר טובי היה אמורא בבלי בדור השני (המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב חלקיה בר טובי · ראה עוד »
רב חיננא בר שלמיא
רב חיננא בר שלמיא, (מוזכר לפעמים כחנינא, חנניא או חנניה).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב חיננא בר שלמיא · ראה עוד »
רב חייא בר אשי
רב חייא בר אשי היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב חייא בר אשי · ראה עוד »
רב חייא בר אבין
רב חייא בר אבין היה אמורא בבלי מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב חייא בר אבין · ראה עוד »
רב ברונא
חצר ציונו של רב ברונא יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב ברונא היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב ברונא · ראה עוד »
רב גמדא
רב גמדא היה אמורא בבלי, תלמידו של רבא ובכל הש"ס מביא מימרות בשמו, ולימים נמנה רב גמדא על גדולי הדור בדור השישי לאמוראי בבל, יחד עם אמימר, מר זוטרא ורב אשי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב גמדא · ראה עוד »
רב גידל
רב גידל היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל וארץ ישראל, תלמיד מובהק של רב.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב גידל · ראה עוד »
רב דימי בר יוסף
רב דימי בר יוסף היה אמורא בבלי בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב דימי בר יוסף · ראה עוד »
רב המנונא
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב המנונא · ראה עוד »
רב המנונא (השני)
רב המנונא היה אמורא בבלי בדור השני של התקופה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב המנונא (השני) · ראה עוד »
רב המנונא סבא (אמורא)
רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן) היה אמורא בבלי בן הדור השני.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב המנונא סבא (אמורא) · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב הונא · ראה עוד »
רב הונא (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב הונא (פירושונים) · ראה עוד »
רב הונא קמא
רב הונא, שמוזכר גם כרב הונא קמא (.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב הונא קמא · ראה עוד »
רב כהנא
כהנא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב כהנא · ראה עוד »
רב כהנא (הראשון)
רב כהנא (הראשון) היה אמורא מהדור הראשון לאמוראים שנולד בבבל ועלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב כהנא (הראשון) · ראה עוד »
רב כהנא (השני)
רב כהנא (השני) היה אמורא, בן הדור השני לאמוראים, תלמידו של רב.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב כהנא (השני) · ראה עוד »
רב יצחק בר אשיאן
רב יצחק בר אשיאן היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב יצחק בר אשיאן · ראה עוד »
רב יצחק בר אבדימי
רב יצחק בר אבדימי (או אבודימי) היה אמורא בדור הראשון והשני לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב יצחק בר אבדימי · ראה עוד »
רב יצחק בר אבדימי (השני)
רב יצחק בר אבדימי (השני) היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב יצחק בר אבדימי (השני) · ראה עוד »
רב יצחק בר שמואל בר מרתא
רב יצחק בר שמואל בר מרתא היה אמורא בן הדור השני והשלישי של אמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב יצחק בר שמואל בר מרתא · ראה עוד »
רב ירמיה בר אבא
רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (אמצע המאה ה-3 לערך).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב ירמיה בר אבא · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב יהודה · ראה עוד »
רב יהודה בן רב שמואל בר שילת
רב יהודה בן רב שמואל בר שילת הוא אמורא שחי בדור השני של תקופת האמוראים, חי ופעל בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב יהודה בן רב שמואל בר שילת · ראה עוד »
רב ייבא סבא
רב ייבא סבא היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורב ייבא סבא · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבא · ראה עוד »
רבא בר מחסיא
רבא בר מחסיא (לפעמים מוזכר כרבה) היה אמורא בבלי בדור השלישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבא בר מחסיא · ראה עוד »
רבה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבה · ראה עוד »
רבה בר אבוה
רבה בר אבוה היה אמורא בבלי בדור השני לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבה בר אבוה · ראה עוד »
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבה בר נחמני · ראה עוד »
רבה בר רב הונא
רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבה בר רב הונא · ראה עוד »
רבה בר בר חנה
רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבה בר בר חנה · ראה עוד »
רבה בר ירמיה
רבה בר ירמיה (נכתב לעיתים בשיבוש: רבא. בירושלמי: רבי אבא בר ירמיה) היה אמורא בבלי בדור השני (המאה ה-3), תלמידו של שמואל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבה בר ירמיה · ראה עוד »
רבי אסי
רבי אסי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי אסי · ראה עוד »
רבי אלעזר בן פדת
רבי אלעזר בן פדת, היה כהן, אמורא בדור השני והשלישי של אמוראי ארץ ישראל, הוא הנקרא בתלמוד בשם הסתמי רבי אלעזר (כאשר מדובר באמורא. ואולם, בלבול מסוים נוצר לעיתים מכיוון שישנו גם תנא בסתם רבי אלעזר והוא רבי אלעזר בן שמוע).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי אלעזר בן פדת · ראה עוד »
רבי אלעזר בן שמוע
רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »
רבי אחי ברבי יאשיה
רבי אחי ברבי יאשיה (לעיתים מוזכר בשמות רבי אחא ברבי יאשיה ורבי אחאי בן יאשיה) היה תנא בבלי בן הדור החמישי שחי בסוף המאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי אחי ברבי יאשיה · ראה עוד »
רבי אבא
רבי אבא היה אמורא בבלי וארץ ישראלי שחי בדור השלישי (תחילת המאה ה-4).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי אבא · ראה עוד »
רבי אבא בר אחא
רבי אַבָּא בר אחא היה מאמוראי ארץ ישראל, אשר ירד לבבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי אבא בר אחא · ראה עוד »
רבי אבא בר אבינא
רבי אבא בר אבינא היה אמורא ארצישראלי בדור השני.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי אבא בר אבינא · ראה עוד »
רבי אבא בר פפא
רבי אבא בר פפא היה אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי אבא בר פפא · ראה עוד »
רבי אבא בר זבדא
רבי אבא בר זבדא (או: זבדי) היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והשלישי, תלמידם של רב, רב הונא ורבי חנינא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי אבא בר זבדא · ראה עוד »
רבי אייבו
רבי אַיְבוּ או רבי אַיְיבוּ היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי אייבו · ראה עוד »
רבי פרנך
רבי פרנך היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי יוחנן.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי פרנך · ראה עוד »
רבי שמעון ברבי
רבי (רבן) שמעון ברבי או בר רבי היה חכם ארצישראלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, בנו הצעיר של רבי יהודה הנשיא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי שמעון ברבי · ראה עוד »
רבי טבלא
רבי טבלא היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי טבלא · ראה עוד »
רבי זריקא
רבי זריקא (בתלמוד ירושלמי: רבי זריקן) היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי זריקא · ראה עוד »
רבי חנניא בן עקביא
רבי חנניא בן עקביא (נכתב גם חנניה, עקביה וחנינא) היה תנא בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי חנניא בן עקביא · ראה עוד »
רבי חנינא בר פפי
רבי חנינא בר פפי היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי חנינא בר פפי · ראה עוד »
רבי חנינא בר חמא
רבי חנינא בר חמא היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי חנינא בר חמא · ראה עוד »
רבי חלבו
רבי חלבו היה אמורא בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי חלבו · ראה עוד »
רבי חייא
רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי חייא · ראה עוד »
רבי חייא בר גמדא
רבי חייא בר גמדא היה אמורא בבלי בן הדור השני, המוזכר מעט גם בתלמוד הירושלמי, בשם רבי חייה בר גמדא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי חייא בר גמדא · ראה עוד »
רבי חייא בר יוסף
רבי חייא בר יוסף, היה אמורא בדור השני (המאה ה-3), שלמד בבבל מפי גדולי האמוראים, רב ושמואל, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ולמד יחד עם רבי יוחנן וריש לקיש.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי חייא בר יוסף · ראה עוד »
רבי ינאי
רבי ינאי הכהן היה אמורא שחי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי ינאי · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוסי בן שאול
רבי יוסי בן שאול היה אמורא ארצישראלי בן הדור הראשון.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי יוסי בן שאול · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורבי יוחנן · ראה עוד »
רואה מחמת תשמיש
בהלכה, רואה מחמת תשמיש (נפוץ בר"ת רמ"ת) הוא השם שניתן לתופעה של אשה המדממת מהנרתיק או מהרחם במהלך או מעט לאחר קיום יחסי אישות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורואה מחמת תשמיש · ראה עוד »
רוח רעה
רוח רעה היא גורם מזיק המוזכר בתלמוד ובהמשך גם אצל פוסקי הלכה ובקבלה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ורוח רעה · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שאלת חלום
שאלת חלום היא פעולה, מאגית לרוב, הנעשית לפני השינה על מנת לקבל בחלום מענה לשאלות בהלכה, בקבלה, או אף בצרכים אישיים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושאלת חלום · ראה עוד »
שאול
מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושאול · ראה עוד »
שם ומלכות
ברכת התורה בבית הכנסת הגדול בעפולה. שתי ברכות התורה פותחות בשם ומלכות שם ומלכוּת הוא הכינוי הניתן לנוסח הפותח של רוב הברכות ביהדות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושם ומלכות · ראה עוד »
שנת הסוס
Draft horse מהארדנים, ישן בעמידה שְׁנַת הַסוּס היא דפוס התנהגותו של הסוס בתחום השינה, והיא מאופיינת בשינה "עראית" ולרוב בעמידה, במשך זמן מועט ביממה, ובפרקי זמן רבים וקצרים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושנת הסוס · ראה עוד »
שנים עבריות ג'תת"ק - ג'תתקצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושנים עבריות ג'תת"ק - ג'תתקצ"ט · ראה עוד »
שניות לעריות
שניות לעריות הוא איסור מדרבנן המהווה הרחבה לאיסור עריות (איסור נישואים עם קרובות) שבתורה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושניות לעריות · ראה עוד »
שפרה ופועה
"שפרה ופועה לפני פרעה", ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו, 1896 שפרה ופועה הן שתי מיילדות, שסיפורן מופיע בתחילת ספר שמות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושפרה ופועה · ראה עוד »
שרפה בשבת
כיבוי שרפה כללי שרפה בשבת מורכבים ושונים משאר הלכות שבת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושרפה בשבת · ראה עוד »
שלשלת הקבלה
שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושלשלת הקבלה · ראה עוד »
שלום זכר
שלום זכר (בהגייה האשכנזית ליטאית: שוֹלֶם זוֹכֶר. בהגייה פולנית: שוּלֶם זוּכֶר), הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתו של בן זכר.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושלום זכר · ראה עוד »
שליחות יד
שליחות יד הוא דין בדיני השומרים, הקובע כי שומר חינם ושומר שכר שהגביהו את החפץ עליו הם שומרים, על מנת להשתמש בו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושליחות יד · ראה עוד »
שטר (משפט עברי)
שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושטר (משפט עברי) · ראה עוד »
שביתת בהמתו
שימוש בבהמה בשבת לצורך עבודה -איסור שביתת בהמתו שביתת בהמתו הוא הציווי על כל יהודי לאפשר לבעלי החיים שברשותו, לנוח מכל מלאכה בשבת כמו כן אסור לאדם לגרום לבעלי לחיים שברשותו לעבוד בשבת ולעבור על אחת מהמלאכות (אפילו מלאכה מדרבנן).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושביתת בהמתו · ראה עוד »
שודא דדייני
שׁוּדָא דְּדַיָּנֵי היא הכרעה במשפט העברי, הנעשית במקום שממון מסוים מוטל בספק, ולא ניתן לברר של מי הוא, וככל הנראה גם לא יהיה ניתן לברר עוד של מי הוא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושודא דדייני · ראה עוד »
שיתוף מבואות
שיתוף מבואות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושיתוף מבואות · ראה עוד »
שיתין נשמין
שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ושיתין נשמין · ראה עוד »
תמר (בת דוד)
תָּמָר, דמות מקראית, מתוארת ב כבתו של דוד המלך מנישואיו למעכה בת תלמי מלך גשור וכאחות אבשלום.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותמר (בת דוד) · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותנאים · ראה עוד »
תפיסה (משפט עברי)
במשפט העברי, תפיסה היא השתלטות של אחד מבעלי הדין על החפץ נשוא הדיון, במקרה שבית הדין אינו יכול להכריע בדין, בגלל העדר הכרעה הלכתית ברורה, העדר ראיות או חוסר סמכות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותפיסה (משפט עברי) · ראה עוד »
תפילת מעין שמונה עשרה
תפילת מעין שמונה עשרה (גם תפילת הביננו) היא ברכה שמקצרת וכוללת את שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילת שמונה עשרה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותפילת מעין שמונה עשרה · ראה עוד »
תקנות אושא
תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותקנות אושא · ראה עוד »
תרומת הלשכה
תרומת הלשכה היא קופה כספית ורשות משפטית השייכת להקדש, שנתמכה על ידי התקציב השנתי של מחצית השקל, שכללה בפועל שלוש קופות שהיו בבית המקדש ואשר ממנה היו קונים את כל צורכי קרבנות הציבור.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותרומת הלשכה · ראה עוד »
תשלומי כפל
תשלומי כפל בהלכה, הם תשלומי קנס בהם מחויב גנב, או שומר פיקדון שטען בשבועת שקר שנגנב, על מנת להיפטר - והוכח שהחפץ עודנו ברשותו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותשלומי כפל · ראה עוד »
תלמיד חבר
תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותלמיד חבר · ראה עוד »
תהילים ע"ח
תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-77 במספר).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותהילים ע"ח · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
תכשיט (שבת)
בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ותכשיט (שבת) · ראה עוד »
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה הוא כלל חינוכי המדריך את המורה ללמד ולנסח את החומר בדרך קצרה ככל הניתן, כדי להקל על התלמיד בזכירת החומר, וכדי שלא יתבלבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ולעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה · ראה עוד »
טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו
טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו הוא ביטוי בארמית בבלית המופיע בתלמוד שפירושו המילולי בעברית "טוב לשבת בשניים מלשבת באלמנות".
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו · ראה עוד »
טבילה במעיין
מקווה האר"י בצפת, הוא למעשה מעיין ומימיו מתחלפים באופן קבוע באופן טבעיגשם היורד לתוך מעין, יש לחשוש שמא רבו מי הגשמים על מי המעיין טבילה במעיין היא הטבילה המהודרת ביותר בהלכות טומאה וטהרה, שרק באמצעותה אפשר לזב לטהר מטומאתו, בשונה מטבילה במקווה המועילה רק לטבילת טהרה, ולטבילת נידה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וטבילה במעיין · ראה עוד »
טומאת משקין
משקה טמא שנגע בכלי - נטמא משקה טמא הנופל על אוכל מטמא אותו בהלכות טומאה וטהרה, טומאת משקים הוא שם לאחת ממיני הטומאה, ומשמש למעשה ככינוי כפול: הן לטומאה החלה על המשקים והן לטומאה הנגרמת כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וטומאת משקין · ראה עוד »
טומאת כלים
טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וטומאת כלים · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וטומאה וטהרה · ראה עוד »
זאב פרנק
זאב פרנק בטקס קבלת פרס עמינוח על ספרו-מחקרו דבר-קטן בבית ציוני אמריקה בתל אביב, ל' ניסן ה'תשע"ג, 10 באפריל 2013 זאב פרנק ופרופ' נוח עמינוח בטקס פרס עמינוח זאב פרנק (נולד בי"א בתשרי ה'תשט"ז, 26 בספטמבר 1955) הוא חוקר תלמוד, חידונאי ותשבצאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וזאב פרנק · ראה עוד »
זבל"א
זבל"א או זבל"א וזבל"א (ראשי תיבות של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) הוא מונח במשפט העברי המתאר אפשרות לפתרון משפטי על ידי בוררות, כאשר קיים סכסוך בין שני אנשים יש להם אפשרות לגשת לבוררות: כל צד בוחר לו דיין ושניהם בוחרים את הדיין השלישי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וזבל"א · ראה עוד »
זוחלין
מים זוחלין הנכנסים '''לתוך''' המקווה אינם נחשבים לזוחלין לפי רוב הפוסקים, זוחלין הם מים היוצאים מהמקווה בהלכות טומאה וטהרה, זוחלין הוא אחד מהדברים הפוסלים מקווה טהרה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וזוחלין · ראה עוד »
זכות אבות
זכות אבות הוא מושג ביהדות, שפירושו שהקב"ה מיטיב לעם ישראל מחמת זכות האבות אברהם, יצחק ויעקב, אף כאשר 'הבנים', עם ישראל, אינם זכאים לכך בזכות עצמם.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וזכות אבות · ראה עוד »
זיקה (ייבום)
זיקה הוא מושג תלמודי בהלכות ייבום השנוי במחלוקת, ומהותו קשר בין היבם (אחיו של הנפטר) ליבמה שנפלה לפניו לייבום - עוד לפני הייבום, הנובע מהקשר של היבמה לבעלה שנפטר.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וזיקה (ייבום) · ראה עוד »
חמר גמל
בהלכות עירובין, חַמָּר־גַּמָּל הוא מצב שבו אדם מסופק לאיזה מבין שני תחומי שבת הוא משויך, ולכן הוא יכול לשהות רק בחיתוך שביניהם, כלומר בתחום המשותף לשניהם.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחמר גמל · ראה עוד »
חנניה, מישאל ועזריה
חנניה, מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחנניה, מישאל ועזריה · ראה עוד »
חרם (מתנות כהונה)
חרמים הם קרקעות או מיטלטלין שהוקדשו בלשון חרם, והם ניתנים לכהנים או לבדק הבית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחרם (מתנות כהונה) · ראה עוד »
חתיכה נעשית נבלה
חתיכת בשר שנבלע בה חלב ביחס גדול מ־1:60, נעשית כל החתיכה אסורה כנבלה וצריכה שישים כנגדה כדי לבטלה, במקרה והתבשלה בקדרה חמה של מאכלים המותרים. דין חנ"ן חתיכה נעשית נבלה, או בשם המלא - חתיכה עצמה נעשית נבלה, (בראשי תיבות חנ"נ או חענ"נ) הוא מושג הלכתי בתחום איסור והיתר שעיקרו בהלכות בשר וחלב, ומשמעו שחתיכת אוכל כשר שהתערב בו אוכל אסור, אף אם התערב בחלק קטן ממנו, נאסר כולו (.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחתיכה נעשית נבלה · ראה עוד »
חליצה
בהלכה, חליצה היא מצוות עשה, המתקיימת כחלופה לייבום, כשאדם נפטר ללא צאצאים חיים ומותיר אחריו אלמנה ואח אחד או יותר.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחליצה · ראה עוד »
חזקה דהשתא
בהלכה, חזקה דהשתא (השתא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחזקה דהשתא · ראה עוד »
חזון העצמות היבשות
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת תחריט מאת גוסטב דורה פסוק י"ד מהחזון חקוק בשערי יד ושם, בירושלים. חזון העצמות היבשות בציור קיר מבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3 לספירה חזון העצמות היבשות הוא פרק נבואה בספר יחזקאל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחזון העצמות היבשות · ראה עוד »
חבש פאר
חֵבֶשׁ פְּאֵר הוא חיבור הלכתי והגותי של הראי"ה קוק, שעוסק בחשיבות מצוות הנחת תפילין, ובעיקר חובת הנחתן במקומן הנכון והמדויק.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחבש פאר · ראה עוד »
חבוט רמי
חבוט רמי הוא מושג הלכתי בארמית (תרגום: הכה והשלך) הקובע שבמצבים מסוימים מדמים גוף מסוים המונח אופקית, כאילו הוא מוטל מטה על מה שתחתיו, "השפל והשלך אותו על האוויר שתחתיו".
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחבוט רמי · ראה עוד »
חופה וקידושין
חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחופה וקידושין · ראה עוד »
חולדה הנביאה
קבר חולדה הנביאה חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה היא דמות מקראית של נביאה מימי המלך יאשיהו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחולדה הנביאה · ראה עוד »
חילוק רשויות
סוגיית חילוק רשויות עוסקת בטלטול על גג שמעל בתים השייכים לאדם שונים סוגיית חילוק רשויות עוסקת גם בטלטול על גגות של בתים השייכים לאנשים שונים, מופרדים זה מזה, אך סמוכים זה לזה חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחילוק רשויות · ראה עוד »
חידוש
חידוש הוא מצווה או הלכה בתורה, שחלק מכלליהן ויסודותיהן אינו לפי הכללים ההלכתיים הרגילים, ולכן לא ניתן לקבוע את כלליהן האחרים לפי הכללים הסטנדרטיים הרגילים, ואף לא ניתן להסיק מכלליהן והלכותיהן למצוות אחרות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחידוש · ראה עוד »
חיוב מזונות
בהלכה, חיוב המזונות שחייב הבעל לאשה הוא חיוב מהתורה או מדרבנן, כחלק מחובות שאר כסות ועונה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחיוב מזונות · ראה עוד »
חייא
רבי חייא (בתלמוד ירושלמי: חייה) היה שמם של כמה מחכמי התלמוד.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחייא · ראה עוד »
חייא בר רב
חייא בר רב היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וחייא בר רב · ראה עוד »
בצלאל בן אורי
על פי המתואר בתנ"ך, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי היה האמן והאדריכל הראשי שהועסק בתכנון המשכן, עיצובו ובנייתו, ובעשיית כליו ובגדי הכהונה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובצלאל בן אורי · ראה עוד »
בקעה להתגדר בה
בִּקְעָה להתגדר בה או מקום להתגדר בו הוא ניב שמקורו בתלמוד, המתאר מצב שבו המעשה הרצוי היה מוזנח בעבר או שלא נפסקה בו הלכה (בלשוננו כיום: לָאקוּנָה), עד שהגיע אדם ו"התגדר" בתחום זה; כלומר - תיקן את המצריך תיקון, או למד וחקר את הנושא שלא נלמד בעבר, ופסק בו הלכה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובקעה להתגדר בה · ראה עוד »
בר אלישיב
בר אלישיב היא משפחה מכובדת ועשירה שידוע עליה מהדור הרביעי של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובר אלישיב · ראה עוד »
בר פלוגתא
בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובר פלוגתא · ראה עוד »
בר הדיא
לפי המסופר בתלמוד, בר הדיא הוא אדם שחי בזמנם של אביי ורבא במאה הרביעית, שעסק במקצועו כפותר חלומות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובר הדיא · ראה עוד »
ברכת אשר יצר
ברכת אשר יצר מחוץ לשירותים ציבוריים בירושלים שלט ברכת אשר יצר המופץ חינם לזיכוי הרבים ברכת אֲשֶׁר יָצַר היא ברכה הנאמרת, על פי ההלכה, לאחר כל התפנות לעשיית צרכים (הפרשת צואה או נתינת שתן).
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וברכת אשר יצר · ראה עוד »
ברכת בורא מיני מזונות
ברכת בורא מיני מזונות (נקראת לעיתים בקיצור: "מזונות") היא אחת מברכות הנהנין, אותה מברכים על מאפה (שאינו לחם לסוגיו) או תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת-שועל), שמזינים את האדם, וכן על תבשיל ומאפה מאורז.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וברכת בורא מיני מזונות · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וברכה · ראה עוד »
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וברכות התורה · ראה עוד »
בריה (הלכה)
האוכל פרי שלם כברייתו, ייתכן שצריך לברך ברכה אחרונה בהלכה, בריה הוא כינוי לדבר שלם כשהוא באותו מצב בו נברא, ולא השתנה, הן לבעל חיים, הן לצומח או לכל דבר אחר.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובריה (הלכה) · ראה עוד »
בשר מן החי
בשר מן החי הוא איסור מהתורה, בו נאסרו הן עם ישראל והן אומות העולם, לאכול בשר, שנתלש מבעל חיים בעודו חי, בדומה לאיסור אבר מן החי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובשר מן החי · ראה עוד »
בשר שנתעלם מן העין
דין בשר שנתעלם מן העין הוא אחד מדיני כשרות בהלכה היהודית, אשר לפיו חל איסור לאכול בשר אשר לפחות לזמן-מה לא היה בהשגחת יהודי, מחשש שמא הוחלף על ידי עורבים, עכברים או אדם, בבשר שאינו כשר.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובשר שנתעלם מן העין · ראה עוד »
בתולה (הלכה)
כא בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובתולה (הלכה) · ראה עוד »
בתים ושדות בתקופת היובל
לבתים ושדות בארץ ישראל בתקופה שהיובל נוהג, ישנם דינים מיוחדים בהלכה, הנוגעים לאפשרות המכירה וההקדשה שלהם.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובתים ושדות בתקופת היובל · ראה עוד »
בלק
בָּלָק בֶּן צִפּוֹר הוא דמות מקראית, מלך מואב בשנה הארבעים ליציאת מצרים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובלק · ראה עוד »
בטלה דעתו אצל כל אדם
בטלה דעתו אצל כל אדם הוא עקרון תלמודי-הלכתי המתייחס למצב בו רצונו החריג של אדם פרטי, דהיינו דעתו, אינו מספיק בשביל להטות קביעה הלכתית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובטלה דעתו אצל כל אדם · ראה עוד »
בחדרי חרדים
בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובחדרי חרדים · ראה עוד »
בדיקת עד
בדיקת עד היא בדיקה שמבצעת אישה לפי ההלכה היהודית, על מנת לוודא שנפסק הדימום הווסתי שלה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובדיקת עד · ראה עוד »
בכל
על פי האגדה, בכל הייתה בתו של אברהם אבינו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובכל · ראה עוד »
ביאה שלא כדרכה
בהלכה היהודית, ביאה שלא כדרכה (בראשי תיבות בשל"כ) הוא הכינוי המקובל ליחסי מין אנאליים הטרוסקסואליים, בהם הגבר מחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של האישה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וביאה שלא כדרכה · ראה עוד »
בישולי גויים
"הטבחית", ציור מאת פיטר ארטסן, שנת 1559, הולנד. ההלכה היהודית אוסרת אכילת בישולי גויים (גם בישולי עכו"ם, בישולי נכרים), כלומר מאכלים שמי שבישל אותם היה גוי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובישולי גויים · ראה עוד »
בית הכנסת שף ויתיב
בית הכנסת שף ויתיב הוא בית כנסת עתיק שהיה קיים בעיר נהרדעא בבבל, ועל פי המסורת נבנה בידי גולי ירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ובית הכנסת שף ויתיב · ראה עוד »
ביטול רשות מחצר לחצר
מכללי ביטול רשות בהלכה, הוא ביטול רשות מחצר לחצר, מחלוקת אמוראית האם כלל ביטול רשות קיים גם מחצר לחצר, כדי להתיר טלטול במבוי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וביטול רשות מחצר לחצר · ראה עוד »
ביטול כלי מהיכנו
איסור ביטול כלי מהיכנו (ביטול היתר הטלטול שהיה בכלי לכתחילה) הוא איסור שבת שנאסר מדברי חכמים מפני שהוא כסותר, ויש האומרים משום שהוא כבונה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וביטול כלי מהיכנו · ראה עוד »
גניבא
גניבא היה אמורא בבלי, בן הדור הראשון של האמוראים, חברו ותלמידו של האמורא רב.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וגניבא · ראה עוד »
גרשון חנוך הניך ליינר
רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וגרשון חנוך הניך ליינר · ראה עוד »
גזרת תקרה
גזרת תקרה היא תקנת חכמים, הקובעת כי על אף שנסרים (קרשי עץ) כשרים לסיכוך מהתורה - היות שיש בהם את שני התנאים הנדרשים ל'סכך' בכדי שיהיה כשר לסוכה (שיהיה גידולו מן הקרקע ושלא יקבל טומאה) - חכמים גזרו שאין לסכך בהם, מחשש שמא מתוך כך יטעה ויבוא לשבת בביתו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וגזרת תקרה · ראה עוד »
דם קישוי
בהלכה, דם קישוי היא הגדרה הלכתית בהלכות טהרת המשפחה ובהלכות טומאה וטהרה, הקובע את דינה של אישה שנובע דם מצוואר הרחם שלה בתקופה הסמוכה ללידה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ודם קישוי · ראה עוד »
דם בתולים
דם בתולים הוא דם שיוצא מגופה של בתולה שלא קיימה מעולם יחסי אישות, בעקבות ביתוק קרום הבתולים במהלך יחסי אישות או בדרכים אחרות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ודם בתולים · ראה עוד »
דעת בעלים
במשפט העברי, קיים כלל המצריך דעת בעלים בהשבה ותשלומי גזילות וגנבות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ודעת בעלים · ראה עוד »
דרך הוצאה
בהלכות מלאכת הוצאה, דרך הוצאה הוא תנאי יסודי וכלל מוביל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ודרך הוצאה · ראה עוד »
דבר שלא בא לעולם
דבר שלא בא לעולם הוא מושג תלמודי, המתאר התחייבות אדם כלפי חפץ שאינו קיים עדיין או שלא נמצא בבעלותו, דבר הגורם לבעייתיות בנוגע ליכולת האדם להחיל בחפץ חלות כלשהי, כדוגמת מכירה, הקדשה ומעשר.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ודבר שלא בא לעולם · ראה עוד »
דבורה הנביאה
דְּבוֹרָה, על פי המקרא, הייתה נביאה, והשופטת הרביעית ששפטה את ישראל בתקופת השופטים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ודבורה הנביאה · ראה עוד »
דוד ובת שבע
תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ודוד ובת שבע · ראה עוד »
דינא דמלכותא דינא
דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »
האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד
250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד · ראה עוד »
העשור השני של המאה ה-3
העשור השני של המאה ה-3 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 210 והסתיים ב-31 בדצמבר 219.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והעשור השני של המאה ה-3 · ראה עוד »
הקדש (הלכה)
הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והקדש (הלכה) · ראה עוד »
התך
הֲתָךְ הוא אחד מהסריסים אשר המלך אחשוורוש העמיד לרשות אסתר המלכה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והתך · ראה עוד »
התפוח (בית המקדש)
הערמת אפר על התפוח התפוח היה מתחם במרכז מזבח העולה בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והתפוח (בית המקדש) · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
החזיר ביהדות
חזיר החזיר ביהדות מקבל התייחסות רחבה, הן בהקשר ההלכתי, האגדתי ובמנהגי קהילות ישראל.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והחזיר ביהדות · ראה עוד »
הבא במחתרת
דין הבא במחתרת הוא הלכה המופיעה בתורה, ואשר לפיה גנב אשר בא במחתרת - אין נענשים על הריגתו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והבא במחתרת · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והבדלה · ראה עוד »
הגי
הֵגַי (גם הֵגֶא) הוא דמות מתוך מגילת אסתר שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והגי · ראה עוד »
ההיסטוריות של התנ"ך
ההיסטוריות של התנ"ך היא שאלת היחס של התנ"ך להיסטוריה, כלומר מידת האמיתות ההיסטורית של סיפורי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וההיסטוריות של התנ"ך · ראה עוד »
הוצאה להורג לאחר המוות
"הוצאה להורג" לאחר המוות היא הוצאה להורג טקסית של גופתו של אדם שכבר מת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והוצאה להורג לאחר המוות · ראה עוד »
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והודו · ראה עוד »
הכרעת רוב בדיינים
הכרעת הדין על פי רוב הדיינים היא מצוות עשה מהתורה הקובעת כי במחלוקת בין דיינים מוכרע הדין על פי דעת הרוב.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והכרעת רוב בדיינים · ראה עוד »
היה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים
אריה שועל הוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים הוא פתגם מהמקורות שמשמעותו: עדיף להיות קטן בין הגדולים מאשר גדול בין הקטנים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) והיה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים · ראה עוד »
ואהבת לרעך כמוך
סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וואהבת לרעך כמוך · ראה עוד »
וסת החודש
בהלכה, וסת החודש הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה מתשמיש המיטה של אישה מבעלה, כחלק מחיובי הפרישה סמוך לווסת, מחשש שתראה באותו הזמן דם נידה, ויעברו באיסור כרת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ווסת החודש · ראה עוד »
וסת ההפלגה
וסת ההפלגה לפי ההלכה היהודית הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה של אישה מבעלה, ונאסרים בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ווסת ההפלגה · ראה עוד »
ותודיענו
"ותודיענו" היא תפילת הבדלה המיועדת לתפילת ערבית למוצאי שבת שהיא גם ערבית של יום טוב, במקום תפילת "אתה חוננתנו" שנאמרת במוצאי שבת רגילים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וותודיענו · ראה עוד »
ולא יהיה כקרח וכעדתו
וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ היא מצוות לא תעשה שאוסרת להחזיק במחלוקת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וולא יהיה כקרח וכעדתו · ראה עוד »
כל אלמנה ויתום לא תענון
כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן הוא איסור מן התורה לצער אלמנה ויתום.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וכל אלמנה ויתום לא תענון · ראה עוד »
כלי שרת
כְּלֵי שָׁרֵת היו הכלים בהם השתמשו במהלך הקרבת הקרבנות במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וכלי שרת · ראה עוד »
כלילא
כלילא (עטרה) הוא תכשיט שענדו בתקופת המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וכלילא · ראה עוד »
ימי טוהר
בהלכה, ימי טוהר אלו ימים בהם יולדת הרואה דם מרחמה אינה נטמאת מכך ככל נידה או זבה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וימי טוהר · ראה עוד »
ים (אל)
"השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865. תחריט שמתאר את אלוהים משמיד את הלויתן האגדי, כמתואר בספר ישעיהו. יָם הוא אל הים, הנהרות ומקוואות המים במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וים (אל) · ראה עוד »
יעקב שמואל צורי
יעקב שמואל צורי (שיזַק) (בכתיב יידי: שעזאק; 1884, תרמ"ד – 1943) היה חוקר תולדות התלמוד ומשפט עברי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ויעקב שמואל צורי · ראה עוד »
ירחי כלה
שלט על "ירחי כלה" בבני ברק ירחי כלה הוא שמו של מעמד מתקופת האמוראים והגאונים, כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי אדר ואלול, כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וירחי כלה · ראה עוד »
ירידה מארץ ישראל
ירידה מארץ ישראל, היא הגירתם של יהודים מארץ ישראל אל הגולה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וירידה מארץ ישראל · ראה עוד »
ישוע (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וישוע (פירושונים) · ראה עוד »
ישיבת נהרדעא
ישיבת נהרדעא הייתה אחת הישיבות הגדולות בבבל, שהתקיימה לסירוגין, בתקופות שונות מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וישיבת נהרדעא · ראה עוד »
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וישיבת סורא · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
יתומים (הלכה)
יתום הוא מי שאחד מהוריו מת.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ויתומים (הלכה) · ראה עוד »
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »
יחיד ורבים הלכה כרבים
יחיד ורבים הלכה כרבים הוא מצווה מהתרי"ג מצוות וכלל בפסיקת ההלכה במשפט העברי, לפיו בכל מחלוקת שבין חכמי ישראל יש להכריע את ההלכה כדעת הרוב.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ויחיד ורבים הלכה כרבים · ראה עוד »
יד לטומאה
בהלכות טומאה וטהרה, יד (ברבים: ידות) היא ידית המחוברת לחפץ ומשמשת לאחיזתו, והיא נחשבת טפלה לו וחלק ממנו מבחינה הלכתית.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ויד לטומאה · ראה עוד »
יהושע בן גמלא
יהושע בן גמלא היה השם של כהן גדול, או מספר כהנים גדולים בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ויהושע בן גמלא · ראה עוד »
יהודית (אשת רבי חייא)
יהודית הייתה אשתו של רבי חייא, ואמם של האמוראים רבי אושעיא ברבי חייא, יהודה וחזקיה וכן של התאומות פזי וטוי.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ויהודית (אשת רבי חייא) · ראה עוד »
יהי רצון
ביהדות, יהי רצון הן תפילות קצרות הנאמרות בדרך כלל בתפילה.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ויהי רצון · ראה עוד »
יוסף ואשת פוטיפר
אשת פוטיפר אוחזת בבגדו של יוסף בניסיון לשכנעו לשכב עימה. סימון קנטריני (1612-1648)מעשה יוסף ואשת פוטיפר הוא סיפור מקראי שמובא בפרשת וישב ב, המהווה חלק ממחזור סיפורי יוסף ואחיו.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ויוסף ואשת פוטיפר · ראה עוד »
ייבא חמוה דאשיין בר נדבך
ייבא חמוה דאשיין בר נדבך (כלומר ייבא חמיו של אשיין בר נדבך) היה אמורא בבלי בדור השני, שמוזכר בתלמוד פעמים בודדות.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וייבא חמוה דאשיין בר נדבך · ראה עוד »
ייבום
מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) וייבום · ראה עוד »
219
רב מתיישב בבבל, מתחילה תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רב (אמורא) ו219 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רב_(אמורא)
