גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
147 יחסים: מאיס עלי, מצווה, מר עוקבא, מר זוטרא, מר זוטרא (פירושונים), מר בר רב אשי, מר בר רב הונא, מרד בר כוכבא, משנה, משה אלשקר, משה יאיר וינשטוק, משולם בן קלונימוס, מבשר גאון, מגילת סתרים, מכניסי רחמים, אמימר בר מר ינוקא, אנבאר, ארבע כוסות, ארבעת השבויים, אבלי ציון, אבון הגדול, אגרת רב שרירא גאון, אגדה (יהדות), אדון עולם, אדולף נויבאואר, אהרן גאון, אוצר הגאונים, אודינת, אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, איסור לשון הרע, איגרת, נר, נרש, נתן בן יצחק הבבלי, נטרונאי בן נחמיה, נחמיה בן כהן צדק, סמיכת זקנים, ספרא, ספרי, סתמאים, סדר תנאים ואמוראים, סורא, סיג'ילמסה, סידור רבי שלמה בן נתן, עשרת הרוגי מלכות, פוק חזי מאי עמא דבר, פולמוס מכניסי רחמים, צמח בן פלטוי, צבא בר כוכבא, קלף (יהדות), ..., קבלה, קהילת יהודי מיינץ, קירואן, רש"ג, רב מרי בר רב דימי, רב אחא (פירושונים), רב אחא משבחא, רב אחאי, רב נחמן, רב סימונא, רב עינא (סבורא), רב פלטוי גאון, רב רחומי השלישי, רב שמואל בן חפני גאון, רב שמואל בריה דרב אבהו, רב שרירא, רב שינוי, רב חנא בגדתאה, רב חסדא, רב דוסא בן סעדיה, רב האי גאון, רב הונא, רב הונא קמא, רב הונא בריה דרב נתן, רב יהודה, רב יימר, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי, רבא, רבאי מרוב, רבנאי, רבנו חננאל, רבה תוספאה, רבה בר אבוה, רבה יוסי, רבי מאיר, רבי נחמיה, רבי שמעון בן מנסיא, רבי שמעון בן יהודה, רבי ירמיה, רבי יהודה, רבינא, רבינא בר אמוציא, רבינא האחרון, שמריה בן אלחנן, שמואל הקטן, שמואל הכהן בן יאשיהו, שאלתיאל בן חזקיה, שעות זמניות, שרירא, שרירא גאון, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שימוש חכמים, שיטת הרבדים, תנאים, תשובות הגאונים, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, ח' בתשרי, חנן מאישקיא, חנוך בן משה, חוני המעגל, חושיאל בן אלחנן, בנימין מנשה לוין, בית הכנסת שף ויתיב, ביבוי הלוי, גאון (פירושונים), גאונים, גילוי אליהו, ד' באדר, ד'ר"ל, ד'רס"ו, דוד פינטו, דוד בן זכאי, דוד הלבני, המאה ה-10, השתנות טבעים בהלכה, הלל נשיאה, הלכות קצובות, הלכות ליל הסדר, הונא גאון, הושענות, היסטוריה של עם ישראל, כהן צדק בן יוסף, כיבוי ביום טוב, י' בתשרי, יעקב מאן, יעקב בן נסים, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, יזדגרד השני, יהדות פאס, יהדות קירואן, יהודה בן שמואל גאון, יהודה הכהן ליאונטין (הזקן), יהודית חולודנקו (חלד). להרחיב מדד (97 יותר) »
מאיס עלי
"מאיס עלי" (מארמית: מאוס עלי) היא עילת גירושין מרכזית, מאז המשנה ועד לימינו.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומאיס עלי · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומצווה · ראה עוד »
מר עוקבא
מר עוקבא היה אמורא בבלי בדור הראשון לאמוראים, כיהן כראש הגולה בבבל בתקופתו של שמואל.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומר עוקבא · ראה עוד »
מר זוטרא
קבר מר זוטרא באזור ברעם מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומר זוטרא · ראה עוד »
מר זוטרא (פירושונים)
זוטרא הוא שם ארמי בבלי, שמשמעו "קטן".
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומר זוטרא (פירושונים) · ראה עוד »
מר בר רב אשי
מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומר בר רב אשי · ראה עוד »
מר בר רב הונא
רב מר בר רב הונא (נפטר בשנת 614 או 620) היה מראשוני הגאונים, ראש ישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומר בר רב הונא · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומשנה · ראה עוד »
משה אלשקר
משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר; 1466, סמורה – 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומשה אלשקר · ראה עוד »
משה יאיר וינשטוק
הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »
משולם בן קלונימוס
רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומשולם בן קלונימוס · ראה עוד »
מבשר גאון
רב מבשר הכהן (כהנא) בן קימוי גאון היה גאון פומבדיתא משנת 917 עד לפטירתו בשנת 922.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומבשר גאון · ראה עוד »
מגילת סתרים
מגילת סתרים הוא סוג של חיבורים שנזכר בתלמוד, והוא כלל חידושים והלכות.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומגילת סתרים · ראה עוד »
מכניסי רחמים
מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הוא פיוט לימים נוראים, הנאמר על ידי קהילות שונות בעם ישראל במהלך או לאחר תפילת הסליחות.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ומכניסי רחמים · ראה עוד »
אמימר בר מר ינוקא
רב אמימר בר מר ינוקא היה אמורא בבלי בן הדור השביעי והשמיני, תלמידו של רב חייא בריה דרב אויא.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואמימר בר מר ינוקא · ראה עוד »
אנבאר
אנבאר (בפרסית: انبار) הייתה עיר קדומה וימי-ביניימית במרכז עיראק.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואנבאר · ראה עוד »
ארבע כוסות
תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וארבע כוסות · ראה עוד »
ארבעת השבויים
ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וארבעת השבויים · ראה עוד »
אבלי ציון
המונח אבלי ציון הוא כינוי לחוגים מבין היהודים הקראים בימי הביניים שהתאבלו על החורבן, הרבו במנהגי אבלות ובצומות.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואבלי ציון · ראה עוד »
אבון הגדול
רַבִּי אַבּוּן הַגָּדוֹל (בכתב לטיני: Abun; נפטר סביב שנת ד'תש"ל 970 היה רב, מגדולי יהדות צרפת במאה ה-10. פעל במקביל לרב שרירא גאון מגאוני בבל. התפרסם כגדול בתורה וכעשיר מופלג, צאצא של רבי יוסף הזקן בן רבי שמעון מלה מאן, שמיוחסות לו בטעות אזהרות "אתה הנחלת".
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואבון הגדול · ראה עוד »
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אדון עולם
אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל בטרם תפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואדון עולם · ראה עוד »
אדולף נויבאואר
אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואדולף נויבאואר · ראה עוד »
אהרן גאון
רב אהרן הכהן ב"ר יוסף גאון (מכונה בערבית יהודית כַלַף (בן) סַרגָ'אדו. נפטר באוגוסט 960) היה גאון ישיבת פומבדיתא בין 943 ל-960/959.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואהרן גאון · ראה עוד »
אוצר הגאונים
אוצר הגאונים הוא חיבור מונומנטלי על סדר התלמוד הבבלי, המכיל ליקוט מתורת הגאונים מספרים וכתבי יד שונים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואוצר הגאונים · ראה עוד »
אודינת
אודינת מלך תדמור (בארמית: 𐡠𐡣𐡩𐡮𐡶; ערבית: أذينة Uḏaina; בערך 220 – 267) היה מייסד שושלת של האימפריה התדמורית קצרת הימים, שמרכזה היה בתדמור שבסוריה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואודינת · ראה עוד »
אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות
אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות הוא כלל הלכתי האומר כי כאשר יהודי בא על אישה ללא אונס, יש להניח שמדובר בבעילה לשם קידושין, שכן אין להניח שמדובר בבעילת זנות, האסורה על יהודי.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות · ראה עוד »
איסור לשון הרע
שלט במאה שערים המפציר בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. ההלכה היהודית אוסרת לדבר לְשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואיסור לשון הרע · ראה עוד »
איגרת
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ואיגרת · ראה עוד »
נר
261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ונר · ראה עוד »
נרש
נֶרֶשׁ הייתה עיר מפורסמת בבבל בתקופת התלמוד והגאונים, ובה התקיימה בדור החמישי לאמוראים "ישיבת נרש" שהייתה המשך רציף לישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ונרש · ראה עוד »
נתן בן יצחק הבבלי
רבי נתן בן יצחק הכהן הבבלי היה היסטוריון של יהדות בבל, שחי בתקופת הגאונים במאה העשירית.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ונתן בן יצחק הבבלי · ראה עוד »
נטרונאי בן נחמיה
רב נטרונאי בן נחמיה (נקרא גם: בר מר ינקא) היה ראש הישיבה ה-12 של ישיבת פומבדיתא משנת 719 (ד'תע"ט) עד שנת 730.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ונטרונאי בן נחמיה · ראה עוד »
נחמיה בן כהן צדק
רב נחמיה בן כהן צדק גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים 968-960.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ונחמיה בן כהן צדק · ראה עוד »
סמיכת זקנים
בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וסמיכת זקנים · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וספרא · ראה עוד »
ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וספרי · ראה עוד »
סתמאים
הסתמאים הוא כינוי לכותבי הסתמא בתלמוד הבבלי, שחודש על ידי חוקר התלמוד הרב דוד הלבני, בהתאם לתפיסתו את הסתמא כשכבה מאוחרת שאינה אמוראית, כמבואר להלן.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וסתמאים · ראה עוד »
סדר תנאים ואמוראים
סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »
סורא
סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וסורא · ראה עוד »
סיג'ילמסה
סיג'ילמסה (נכתב גם סג'למאסא, בערבית: سجلماسة) הייתה עיר עתיקה בקצהו הצפוני של מדבר הסהרה, באזור בו שוכנת בימינו מרוקו, ושימשה בתקופת ימי הביניים כתחנת מסחר חשובה, בתוואי הסחר הראשי של המגרב.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וסיג'ילמסה · ראה עוד »
סידור רבי שלמה בן נתן
סידור רבי שלמה בן נתן (הרשב"ן) הוא ספר הלכה גדול על סידור התפילה, המבוסס בעיקרו על תורת הגאונים, ומחברו הוא רבי שלמה בן נתן אלג'בלי, חכם תימני שחי במצרים בזמן הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וסידור רבי שלמה בן נתן · ראה עוד »
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »
פוק חזי מאי עמא דבר
פוּק חָזִי מַאי עַמָא דָבַר (ארמית, בתרגום מילולי לעברית: צא וראה מה העם נוהג) הוא ביטוי תלמודי, ומשמעו שבשאלות שאין לגביהן פסק הלכה ברור - אפשר ללמוד כיצד לנהוג מתוך מנהג העם, וזאת תוך הנחה שלמנהג העם מסורת מבוססת שלא נודעה לנו, או שסיבה מטאפיזית כלשהי תגרום לציבור הרחב לעשות את המעשה הנכון (מעין "חוכמת ההמונים").
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ופוק חזי מאי עמא דבר · ראה עוד »
פולמוס מכניסי רחמים
רס"ג הפולמוס סביב אמירת הפיוט מכניסי רחמים הוא מחלוקת הלכתית, חוצת ארצות, שהחלה עוד בתקופת הראשונים, ונושאה הוא השאלה האם יש לומר בתפילת הסליחות של הימים הנוראים את הפיוט "מכניסי רחמים", או שמא הדבר הוא בבחינת איסור.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ופולמוס מכניסי רחמים · ראה עוד »
צמח בן פלטוי
רב צמח בן פלטוי גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא לקראת סוף תקופת הגאונים, במשך תשע עשרה שנה, בשנים ד'תרלב-תרן (872 - 890).
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וצמח בן פלטוי · ראה עוד »
צבא בר כוכבא
גבעת הקפיטלום ברומא. בכתובת מכונה הקיסר "אבי האומה, שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר, ושחרור פרובינקית סוריה פלשתינה מהאויב" על צבא בר כוכבא אין מידע רב במקורות השונים וניתן בעיקר לנסות לשער את מקורותיו והיקפו משבבי מידע שנמסרו בכתובים ומעדויות עקיפות כמו עדויות ארכאולוגיות וממצאים אפיגראפים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וצבא בר כוכבא · ראה עוד »
קלף (יהדות)
עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וקלף (יהדות) · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וקבלה · ראה עוד »
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »
קירואן
קירואן (בערבית: القيروان מבוטא:, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וקירואן · ראה עוד »
רש"ג
#הפניה רב שרירא גאון.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורש"ג · ראה עוד »
רב מרי בר רב דימי
רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות) היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים, בסביבות שנת ד'ש"ס (600).
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב מרי בר רב דימי · ראה עוד »
רב אחא (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב אחא (פירושונים) · ראה עוד »
רב אחא משבחא
ספר השאילתות, מהדורת דיהרנפורט, 1786 רב אחא (ידוע גם בשם אחאי) משַבָּחָא שבבבל (ד'ת"מ (680) לערך - סביבות ד'תק"כ (760)) היה מחכמי פומבדיתא שבבבל.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב אחא משבחא · ראה עוד »
רב אחאי
רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב אחאי · ראה עוד »
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב נחמן · ראה עוד »
רב סימונא
רב סימונא (לעיתים: רב סמוניה, רב סמונא, רב סימוניא, רב סמוניא) - ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב סימונא · ראה עוד »
רב עינא (סבורא)
רב עינא (רבים מזהים אותו עם רב גיזא או רב גדא שמופיע ב"סדר תנאים ואמוראים") - חכם יהודי מראשי הדור השני של הסבוראים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב עינא (סבורא) · ראה עוד »
רב פלטוי גאון
רב פלטוי ב"ר אביי גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים ד'תר"ב, 842 - ד'תרי"ח, 858.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב פלטוי גאון · ראה עוד »
רב רחומי השלישי
רב רחומי (רב ריחומי) היה מראשוני הסבוראים, שעסקו בעריכת התלמוד הבבלי ובהשלמתו אחרי האמוראים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב רחומי השלישי · ראה עוד »
רב שמואל בן חפני גאון
רב שמואל בן חפני גאון (או שמואל בן חפני הכהן או בראשי תיבות רשב"ח) - הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב שמואל בן חפני גאון · ראה עוד »
רב שמואל בריה דרב אבהו
רב שמואל בריה דרב אבהו (רב שמואל בר רבא) - מחכמי הסבוראים בדור הראשון, עם סופה של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב שמואל בריה דרב אבהו · ראה עוד »
רב שרירא
#הפניה רב שרירא גאון.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב שרירא · ראה עוד »
רב שינוי
רב שינוי גאון היה גאון פומבדיתא שבבבל וראש הישיבה קרוב לאמצע תקופת הגאונים, בשנת ד'תקמ"ב (781) בערך.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב שינוי · ראה עוד »
רב חנא בגדתאה
רב חנא בגדתאה הוא אמורא בבלי.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב חנא בגדתאה · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב חסדא · ראה עוד »
רב דוסא בן סעדיה
רב דוסא בן סעדיה אלפיומי גאון (ד'תר"ץ – ד'תשע"ז), היה מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב דוסא בן סעדיה · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב האי גאון · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב הונא · ראה עוד »
רב הונא קמא
רב הונא, שמוזכר גם כרב הונא קמא (.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב הונא קמא · ראה עוד »
רב הונא בריה דרב נתן
חותמו של רב הונא בר נתן, החותם הזה הוא חלק מתצוגת חותמות במוזיאון הכט בחיפה רב הונא בריה דרב נתן (.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב הונא בריה דרב נתן · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב יהודה · ראה עוד »
רב יימר
רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורב יימר · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבא · ראה עוד »
רבאי מרוב
רב רבאי מרוב (רב רבאי דמן רוב) היה חכם יהודי, מראשי הסבוראים בבבל בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבאי מרוב · ראה עוד »
רבנאי
רַבָּנַאי אֲחוּהָ דרבי חייא בר אבא (או: רַבְיָנַאי) היה חכם בדור השלישי לאמוראי בבל, אחיו של רבי חייא בר אבא.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבנאי · ראה עוד »
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבנו חננאל · ראה עוד »
רבה תוספאה
רבה (רבא) תוספאה - אמורא בבלי בדור השמיני, בשלהי תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבה תוספאה · ראה עוד »
רבה בר אבוה
רבה בר אבוה היה אמורא בבלי בדור השני לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבה בר אבוה · ראה עוד »
רבה יוסי
רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבה יוסי · ראה עוד »
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבי מאיר · ראה עוד »
רבי נחמיה
עבר ר' נחמיה, מגדולי התנאים בדור הרביעי של תקופת התנאים, במאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבי נחמיה · ראה עוד »
רבי שמעון בן מנסיא
רבי שמעון בן מנסיא היה תנא בדור החמישי, תלמידו של רבי מאיר, חבר ב'קהלא קדישא' שבירושלים, בן תקופתו ומוקירו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבי שמעון בן מנסיא · ראה עוד »
רבי שמעון בן יהודה
רבי שמעון בן יהודה היה תנא בדור החמישי (המחצית השנייה של המאה ה-2).
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבי שמעון בן יהודה · ראה עוד »
רבי ירמיה
רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבי ירמיה · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבי יהודה · ראה עוד »
רבינא
רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבינא · ראה עוד »
רבינא בר אמוציא
רבינא בר אמוציא (שמו השתבש בספרים בצורות שונות), חכם יהודי מתקופת הסבוראים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבינא בר אמוציא · ראה עוד »
רבינא האחרון
רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (נפטר י"ג בכסלו ד'ר"ס, 499) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ורבינא האחרון · ראה עוד »
שמריה בן אלחנן
רבי שמריה בן אלחנן (מכונה גם: הרב הראש; נפטר בד'תשע"א, 1011) היה הרב הראשי בקהילת יהודי מצרים בקהיר ("פוסטאט"), בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ושמריה בן אלחנן · ראה עוד »
שמואל הקטן
שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ושמואל הקטן · ראה עוד »
שמואל הכהן בן יאשיהו
רבי שמואל הכהן בר יאשיהו היה מחכמי קהל פאס במאה ה-10, הוא בולט בין השואלים שאלות את רב שרירא גאון.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ושמואל הכהן בן יאשיהו · ראה עוד »
שאלתיאל בן חזקיה
מר שאלתיאל בן חזקיה היה בנו הבכור של ראש הגולה וראש ישיבת פומבדיתא, חזקיה בן דוד.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ושאלתיאל בן חזקיה · ראה עוד »
שעות זמניות
שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ושעות זמניות · ראה עוד »
שרירא
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ושרירא · ראה עוד »
שרירא גאון
#הפניה רב שרירא גאון.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ושרירא גאון · ראה עוד »
שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)
שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
שימוש חכמים
שימוש חכמים (או בקצרה שימוש) הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ושימוש חכמים · ראה עוד »
שיטת הרבדים
שיטת הרבדים היא שיטה חינוכית ללימוד התורה שבעל פה, ובעיקר התלמוד הבבלי, שפותחה על ידי הרב ד"ר פנחס היימן.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ושיטת הרבדים · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ותנאים · ראה עוד »
תשובות הגאונים
עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ותשובות הגאונים · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ותוספתא · ראה עוד »
ח' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וח' בתשרי · ראה עוד »
חנן מאישקיא
רב חנן מאישקיא (מאישקא) היה ראש ישיבת פומבדיתא החל משנת ד'שמ"ט (589).
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וחנן מאישקיא · ראה עוד »
חנוך בן משה
רבנו חנוך בן משה (נפטר בד'תשע"ה או ד'תשפ"ה, 1014 או 1024) היה ראש ישיבת קורדובה במפנה המאות ה-10 וה-11, ומנהיג יהדות ספרד באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וחנוך בן משה · ראה עוד »
חוני המעגל
חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וחוני המעגל · ראה עוד »
חושיאל בן אלחנן
מכתב של חושיאל בן אלחנן מגניזת קהיר רבי חושיאל בן אלחנן (סוף המאה ה-10 – תחילת המאה ה-11) מגדולי חכמי התלמוד בדורו (הדור של רב שרירא גאון), אביו של רבנו חננאל וראש ישיבת קירואן.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וחושיאל בן אלחנן · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
בית הכנסת שף ויתיב
בית הכנסת שף ויתיב הוא בית כנסת עתיק שהיה קיים בעיר נהרדעא בבבל, ועל פי המסורת נבנה בידי גולי ירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ובית הכנסת שף ויתיב · ראה עוד »
ביבוי הלוי
רב ביבוי (ביבי) הלוי היה גאון ישיבת סורא בשנים 777–788.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וביבוי הלוי · ראה עוד »
גאון (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וגאון (פירושונים) · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וגאונים · ראה עוד »
גילוי אליהו
ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לאנשים מסוימים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וגילוי אליהו · ראה עוד »
ד' באדר
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וד' באדר · ראה עוד »
ד'ר"ל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וד'ר"ל · ראה עוד »
ד'רס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וד'רס"ו · ראה עוד »
דוד פינטו
דוד חנניה פינטו בחנוכת מקוה טהרה, 2023 הרב דוד חנניה פינטו (נולד בט' בתמוז ה'תש"י, 28 ביוני 1950) מכהן כראש מוסדות "חברת פינטו" בארצות הברית, בצרפת ובארגנטינה, "אורות חיים ומשה" באשדוד ו"פניני דוד" בירושלים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ודוד פינטו · ראה עוד »
דוד בן זכאי
רב דוד בן זכאי ריש גלותא (או דוד נשיאה), היה מצאצאי בוסתנאי בן חנינאי לבית דוד, כיהן בבגדאד כראש הגולה בשנים ד'תר"ע-ד'ת"ש.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ודוד בן זכאי · ראה עוד »
דוד הלבני
הרב דוד וייס הלבני (ד' בתשרי תרפ"ח, 27 בספטמבר 1927 – ל' בסיון תשפ"ב, 28 ביוני 2022) היה חוקר תלמוד ישראלי-אמריקאי יליד צ'כוסלובקיה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ודוד הלבני · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון והמאה ה-10 · ראה עוד »
השתנות טבעים בהלכה
סתירות בין המדע והמציאות לנאמר בחז"ל נידונו בספרות הפסיקה מאז ימי הראשונים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון והשתנות טבעים בהלכה · ראה עוד »
הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון והלל נשיאה · ראה עוד »
הלכות קצובות
הלכות קצובות הוא חיבור הלכתי מתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון והלכות קצובות · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הונא גאון
רב הונאי (הונא) גאון היה מראשוני גאוני ישיבת סורא, שכיהן כגאון לאחר פטירתו של רב חנינא גאון בשנת ד'ת' (640) במשך כעשר שנים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון והונא גאון · ראה עוד »
הושענות
אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון והושענות · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
כהן צדק בן יוסף
רב כהן צדק בן יוסף גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים 936-917.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וכהן צדק בן יוסף · ראה עוד »
כיבוי ביום טוב
כיבוי אש מלאכת מכבה היא אחת משלושים ותשע מלאכות שנאסרו בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וכיבוי ביום טוב · ראה עוד »
י' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וי' בתשרי · ראה עוד »
יעקב מאן
יעקב מאן (או מן, ולעיתים מאנן, בלועזית: Jacob Mann or Mannen; י"ט באלול תרמ"ח, 26 באוגוסט 1888, פשמישל, גליציה – כ"א בתשרי תש"א, 23 באוקטובר 1940, סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית) היה רב, מורה והיסטוריון; מהדור הראשון של חוקרי הגניזה הקהירית, ומחברם של שניים ממחקרי הגניזה החשובים ביותר: "The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs" ו- "Texts and studies".
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ויעקב מאן · ראה עוד »
יעקב בן נסים
רבי יעקב ב"ר נסים אבן שאהין (בערבית יהודית: אבי יוסף. נפטר ב-ד'תשס"ז, 1006) היה ראש ישיבה ומנהיג הקהילה היהודית בקירואן, תוניסיה במאה ה-10, שלהי תקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ויעקב בן נסים · ראה עוד »
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וישיבת סורא · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
יזדגרד השני
יַזְדְגֶרְד השני - מלך האימפריה הסאסאנית בין השנים 438–457, בנו ויורשו של בהראם החמישי.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ויזדגרד השני · ראה עוד »
יהדות פאס
יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ויהדות פאס · ראה עוד »
יהדות קירואן
יהדות קירואן התקיימה בעיר קירואן שבתוניסיה, שבה היה מרכז חשוב ללימוד תלמוד והלכה.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ויהדות קירואן · ראה עוד »
יהודה בן שמואל גאון
רב יהודה בן רב שמואל גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים 917-905.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ויהודה בן שמואל גאון · ראה עוד »
יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)
רבנו יהודה כהן ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן (או רבינו יהודה ליאונטין או ריב"ם כ"ץ או רבינו לוונדון הכהן) היה רב ופוסק שפעל במגנצא בסוף המאה העשירית לספירה (ד'תש"נ), בימי רב שרירא גאון.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ויהודה הכהן ליאונטין (הזקן) · ראה עוד »
יהודית חולודנקו (חלד)
יהודית חולודנקו (ידועה בשם המשפחה חלד; 1900 – 26 באוגוסט 1956, כ' אלול תשט"ז) הייתה מחנכת בשפה העברית ופעילה חברתית-ציונית.
חָדָשׁ!!: רב שרירא גאון ויהודית חולודנקו (חלד) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רב_שרירא_גאון
