גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
335 יחסים: ממחרת השבת, מאמר (ייבום), מנחם (זוגות), מנורת נפט, מסכת אבות, מסייע אין בו ממש, מעשה שבת, מעיילין פילא בקופא דמחטא, מצטער פטור מן הסוכה, מצוות עונה, מצוות צריכות כוונה, מצוות לאו להנות נתנו, מצווה, מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל, מר שמואל מר, מר בריה דרבנא, מתעסק, מלאכת מעמר, מלאכת מעבד, מלאכת קוצר, מלאכת טוחן, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מלקות (הלכה), מלחמת אסא ובעשא, מחוזא, מגילת איכה, מגילת תענית, מוקצה, מוקצה מחמת מיאוס, מורדת על בעלה, מוליד, מוזיקה יהודית, מוזיקה יהודית דתית, מודעה (הלכה), מכל מלמדי השכלתי, מי שפרע, מין במינו אינו בטל, מיתה עושה ניפול, מיגו, מידות שהתורה נדרשת בהן, אמנת נחמיה, אמוראי בבל, אמימר, אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי, אפרים מקלעת חמאד, אפיקומן, אקרוסטיכון במקרא, ארבע כוסות, אלעזר פלקלס, אחאב, ..., אבא אומנא, אבא בר מרתא, אבימי (פירושונים), אבימי מהגרוניא, אבימי בר נאזי, אביגיל בת ישי, אביי, אדם קרוב אצל עצמו, אומדנא, אונס (הלכה), אונס נערה (הלכה), אור חדש, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אין אישה מעזה פניה בפני בעלה, אין שליח לדבר עבירה, אין תוכו כברו, אין דנין אפשר משאי אפשר, איסור משכב בהמה, איבר שהנשמה תלויה בו, איילונית, נערה המאורסה, נעשה ונשמע, נר לאחד נר למאה, נרש, נרות שבת ויום טוב, נתקל פושע הוא, נטילת ידיים, נדוניה, נישואי תערובת ביהדות, נישואים בהלכה, נידה, סעודת פורים, ספק ממזר, ספק כוודאי, ספקא דאורייתא לחומרא, ספר הקנה, סתירת שבעה נקיים, סימנים (תלמוד), סימנים (הלכה), סיני ועוקר הרים, סיטומתא, עציץ, עקירה והנחה, עבירה לשמה, עדלאידע, עדים זוממים, עונש מוות ביהדות, עובר ירך אמו, עירוב תבשילין, פר הכהן המשיח, פלגינן דיבורא, פורים שפיל, פולסא דנורא, פולטת שכבת זרע, פירוש חלומות, צרורות, קמיצה, קניין חצר, קניין הבטה, קרן (אב נזיקין), קים ליה, קידושין, קידושין שאין מסורין לביאה, רמי בר חמא, ראש הגולה, רפרם, רפרם בר פפא, רפואה בשבת, רקיע, רשות הרבים (הלכה), רחיצה בשבת, רב (אמורא), רב מרי בר רחל, רב משרשיא, רב אשי, רב אחא בר אבא, רב אחא בר אדא, רב אחא בר רב הונא, רב אחא בר יעקב, רב אחא בריה דרבא, רב אבדימי בר חמא בר חסא, רב אדא בר אבא, רב אושעיא, רב אויא, רב אידי בר אבין, רב נחמן, רב נחמן בר יצחק, רב נחמיה בריה דרב יוסף, רב סמא בריה דרבא, רב סעורם, רב ספרא, רב סחורה, רב עמרם, רב עוקבא בר חמא, רב פנחס, רב פפא, רב פפי, רב רחומי, רב רחומי הראשון, רב שמעיה בר זעירא, רב ששת, רב שימי מחוזנאה, רב שימי בר אשי, רב שיזבי, רב זביד, רב זביד (השני), רב חמא, רב חמא בר גוריא, רב חנינא, רב חסדא, רב ביבי בר אביי, רב גמדא, רב דימי מנהרדעא, רב הונא, רב הונא בר מנוח, רב הונא בר חיננא, רב הונא בר יהודה, רב הונא בריה דרב איקא, רב הונא בריה דרב נתן, רב הונא בריה דרב יהושע, רב כהנא מפום נהרא, רב יעקב מנהר פקוד, רב יצחק בר אבדימי (השני), רב יצחק בריה דרב יהודה, רב יהודה, רב יהודה בר שילא, רב יוסף, רב יוסף (פירושונים), רב יוסף בר אמי, רב יוסף בר חמא, רב יוסף בריה דרבא, רבא (פירושונים), רבה, רבה בר נחמני, רבה בר עולא, רבה בר רב שילא, רבה בר רב חנן, רבה בר רב הונא, רבי אמי, רבי אבא בר זבדא, רבי אביתר, רבי עוירא, רבי יצחק, רבי ירמיה, רבי יהודה הנשיא, רבינא, ריחא לאו מילתא, ריבית קצוצה, שמונה עשר דבר, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שנים עבריות ד'ק' - ד'קצ"ט, שניות לעריות, שער הערווה, שתי שערות, שתיית יין בפורים, שלשלת הקבלה, שטר (משפט עברי), שטר אדרכתא, שטר אירוסין, שבשתא כיוון דעל על, שבת חנוכה, שבט לוי, שבועת העדות, שינוי (משפט עברי), שיעור הוצאה, שיתוף מבואות, שיבוטא, תפיסת הבית, תפילת ערבית, תרומה (הלכה), תלמוד ירושלמי, תחכמוני (בית ספר), תחילתו בפשיעה וסופו באונס, תהילים קי"ג, תום הלב במשפט העברי, תיקון המידות, לא מעייל איניש נפשיה לספיקא, לא תתגודדו, לאו הניתק לעשה, לחי (הלכה), להטוטנות, ליל טבילה, טעם כעיקר, טבריה, טבילת נידה, טומאת אוהל, טומאת אוכלים, טומאת כלי מתכות, טומאת כלים, טומאת יולדת, זמן (ישיבות), זמני היום בהלכה, זאב פרנק, זעירי, זרוע (פסח), זבל"א, זה נהנה וזה לא חסר, זוגות (חשש), זילותא דבי דינא, זיהוי מקום המקדש, חמא, חפיפה (הלכה), חטאת נשיא, חזקת קרקעות, חזקת שור המועד, חזקה דרבא, חבלי משיח, חבוט רמי, חומא, חוני המעגל, חוכא ואטלולא, חי נושא את עצמו, חידוש, בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, במה (פולחן), בר אלישיב, בר פלוגתא, בר הדיא, ברכת בורא פרי הגפן, ברכת הגשמים, ברכות התורה, ברירה (הלכה), בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן, בל תאחר, בדיקת עד, ביאה שלא כדרכה, ביטול רשות מחצר לחצר, ביטול תורה, געפילטע פיש, גזל הגר, גזירת כלים, גבאי צדקה, גדר (עיר קדומה), גדליהו בן אחיקם, גוזמה, גיל הנישואים, דם חימוד, דניאל חבולסון, דעת בעלים, דרכיה דרכי נועם, דרישה וחקירה, דבר שלא בא לעולם, דברים שבלב אינם דברים, דוד ובת שבע, דין הבחנה, המאה ה-4, האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד, הערמה, העבודה במקדש, הפקעת קידושין, הקדים רפואה למכה, הרחקת נזיקין, הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן, השבת אבדה, התפוח (בית המקדש), הלל נשיאה, הלכה ואין מורין כן, הלכה כבתראי, הלכות רב אלפס, הלכות בית הכסא, הגדה של פסח, הומוסקסואליות בהלכה, הואיל, הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, הכנסה לכיפה, כאן נמצאו וכאן היו, כפר כנא, כל העיר כולה כארבע אמות, כבתה אין זקוק לה, כופין על מידת סדום, יע"ל קג"ם, יצחק בן אלישיב, ירושה (משפט עברי), ישיבת נהרדעא, ישיבת פומבדיתא, יחסי אישות (הלכה), יבנית, יד לטומאה, ידות, יהודה בר מרימר, יהודה בר מרימר (הראשון), יוחנן מזרחי, יוחנן כהן גדול, ייאוש (משפט עברי), ייאוש שלא מדעת. להרחיב מדד (285 יותר) »
ממחרת השבת
קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.
חָדָשׁ!!: רבא וממחרת השבת · ראה עוד »
מאמר (ייבום)
בהלכות ייבום, מאמר הוא מעשה קידושין שעושה היבם לפני הייבום: הוא נותן ליבמה כסף או שווה כסף, ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בזיקת יבמין".
חָדָשׁ!!: רבא ומאמר (ייבום) · ראה עוד »
מנחם (זוגות)
מנחם היה תנא שחי בדור האחרון של תקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: רבא ומנחם (זוגות) · ראה עוד »
מנורת נפט
מנורת נפט מנורת נפט היא מנורה או מכשיר תאורה אחר אשר משתמש בקרוסין ("נפט") כחומר בעירה.
חָדָשׁ!!: רבא ומנורת נפט · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: רבא ומסכת אבות · ראה עוד »
מסייע אין בו ממש
מסייע אין בו ממש הוא כלל הלכתי המובא בתלמוד, לפיו אדם המסייע לאחר לבצע פעולה מסוימת, שיכולה הייתה להיעשות גם בלי עזרה זו, המסייע אינו נחשב אחד מעושי המלאכה, וגם אם מדובר בפעולה אסורה, אין איסור לעשות זאת.
חָדָשׁ!!: רבא ומסייע אין בו ממש · ראה עוד »
מעשה שבת
מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.
חָדָשׁ!!: רבא ומעשה שבת · ראה עוד »
מעיילין פילא בקופא דמחטא
מעיילין פילא בקופא דמחטא (תרגום: "מכניסים פיל בחור המחט") הוא ניב ארמי שמשמעו העלאת סברא, טיעון או פלפול אשר אינם מתקבלים על הדעת, ושאין להם אחיזה במציאות.
חָדָשׁ!!: רבא ומעיילין פילא בקופא דמחטא · ראה עוד »
מצטער פטור מן הסוכה
מצטער פטור מן הסוכה היא הלכה בהלכות מצוות ישיבת הסוכה, לפיה אדם שהישיבה בסוכה מֵסֶבה לו צער, פטור מהשהות בה.
חָדָשׁ!!: רבא ומצטער פטור מן הסוכה · ראה עוד »
מצוות עונה
עונה היא חיוב הלכתי המוטל על הגבר כחלק ממצוות שאר כסות ועונה, שלא למנוע מאשתו את קיום יחסי האישות עימו.
חָדָשׁ!!: רבא ומצוות עונה · ראה עוד »
מצוות צריכות כוונה
מצוות צריכות כוונה הוא כלל הלכתי שמשמעו שיש להתכוון בעת עשיית המצווה לשם קיום אותה המצווה.
חָדָשׁ!!: רבא ומצוות צריכות כוונה · ראה עוד »
מצוות לאו להנות נתנו
מצוות לאו להנות נתנו הוא כלל המובא בתלמוד ובהלכה, המלמד שההנאה הנגרמת עקב קיום מצווה, איננה נחשבת הנאה מבחינה הלכתית, ולכן אדם יכול ומחויב לקיים מצווה על אף שהדבר כרוך באיסור הנאה, למשל אדם שאסר על עצמו כל הנאה משופר, מותר לו לקיים מצוות שמיעת תקיעת שופר בראש השנה, שכן "מצוות לאו ליהנות ניתנו".
חָדָשׁ!!: רבא ומצוות לאו להנות נתנו · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: רבא ומצווה · ראה עוד »
מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל
לוח המקומות הקדושים (ראשית המאה ה-20) מאת משה בן יצחק מזרחי. סביב הר הבית (כיפת הסלע), מופיעים קבר שמואל, קבר רחל, מערת המכפלה והעיר ירושלים. לוח זכוכית צבוע, מעוטר בנייר מוזהב. הר הבית (מכיוון דרום-מערב) המבנה שעל מערת המכפלה מתפללות בקבר רחל איור של קבר יוסף מהמאה ה-19 תפילה בקבר דוד המלך 250px מתפללות בקבר שמואל הנביא קבר זכריה (מימין) וקבר בני חזיר (משמאל)קברי הסנהדרין בשלהי המאה ה-19 קבר רבן גמליאל ביבנה הבניין שעל קבר רבי מאיר בעל הנס בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים.
חָדָשׁ!!: רבא ומקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל · ראה עוד »
מר שמואל מר
מר שמואל מר היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ומר שמואל מר · ראה עוד »
מר בריה דרבנא
מר בריה דרבנא, ולפי נוסח הדפוסים מר בריה דרבינא, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בימי אביי ורבא.
חָדָשׁ!!: רבא ומר בריה דרבנא · ראה עוד »
מתעסק
מתעסק הוא מושג הלכתי המתייחס לאדם העושה מעשה בלי כוונה לעשותו.
חָדָשׁ!!: רבא ומתעסק · ראה עוד »
מלאכת מעמר
מלאכת מעמר, קיבוץ דבר הצומח מהקרקע, ממקום גידולו איסוף פירות, גם מבלי לקטוף אותם, לערימה אחת - נחשב למלאכת מעמר. מְלֶאכֶת הַמְּעַמֵּר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא איסוף וקיבוץ צומח, לערמה מרוכזת לצורך אכילה או הסקה.
חָדָשׁ!!: רבא ומלאכת מעמר · ראה עוד »
מלאכת מעבד
צחצוח נעלי עור נחשב כמלאכת מעבד מְלֶאכֶת הַמְּעַבֵּד היא אחת מהל"ט מלאכות, שנעשו במשכן לצורך הכנת כיסויי עורות האילים המאודמים ועורות התחשים, ומוזכרת במשנה במסכת שבת.
חָדָשׁ!!: רבא ומלאכת מעבד · ראה עוד »
מלאכת קוצר
מסיק זיתים קוצרים בעין החורש, שנות ה-30 מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר (ידועה גם בשם מְלֶאכֶת תּוֹלֵש) היא אחת מל"ט אבות מלאכות האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: רבא ומלאכת קוצר · ראה עוד »
מלאכת טוחן
קרמיקה. איסור טוחן נאמר דווקא על ידי כלים המיוחדים לכך. מְלֶאכֶת הַטּוֹחֵן היא אחת מל"ט המלאכות האסורות על פי ההלכה בשבת.
חָדָשׁ!!: רבא ומלאכת טוחן · ראה עוד »
מלאכה שאינה צריכה לגופה
בהלכות שבת ויום טוב, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שנעשית שלא לצורך גוף המלאכה, אלא לצורך אחר.
חָדָשׁ!!: רבא ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »
מלקות (הלכה)
מלקות הן אחד מהעונשים המוזכרים בתורה, והוא ניתן לאדם שעבר על אדם שעבר במזיד על אחת מצוות לא תעשה שבתורה, בתנאי שהתרו בו קודם שעבר, וכשהיו עדים על כך.
חָדָשׁ!!: רבא ומלקות (הלכה) · ראה עוד »
מלחמת אסא ובעשא
בין אסא מלך יהודה ובעשא מלך ישראל התקיימה מלחמה המתוארת בספר מלכים ובספר דברי הימים.
חָדָשׁ!!: רבא ומלחמת אסא ובעשא · ראה עוד »
מחוזא
הקשת הגדולה, 1932 מחוזא (בארמית גם: מדינאתא; בערבית: المدائن מדאין; בפרסית: مدائن) הייתה מטרופוליס באימפריה הבבלית, שהשתרעה לאורך גדת החידקל וכללה מספר ערים, ביניהן גם קטסיפון וסלאוקיה.
חָדָשׁ!!: רבא ומחוזא · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: רבא ומגילת איכה · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: רבא ומגילת תענית · ראה עוד »
מוקצה
מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: רבא ומוקצה · ראה עוד »
מוקצה מחמת מיאוס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: רבא ומוקצה מחמת מיאוס · ראה עוד »
מורדת על בעלה
בהלכה היהודית, מורדת על בעלה היא אישה המסרבת לקיים את החובות המוטלות עליה במסגרת הנישואים, ובעיקר קיום יחסי אישות.
חָדָשׁ!!: רבא ומורדת על בעלה · ראה עוד »
מוליד
בהלכות שבת ויום טוב, איסור מוליד הוא גזירת חכמים האוסרת לעשות מעשים היוצרים ('מולידים') דבר חדש שלא היה קיים בעולם קודם לכן.
חָדָשׁ!!: רבא ומוליד · ראה עוד »
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
חָדָשׁ!!: רבא ומוזיקה יהודית · ראה עוד »
מוזיקה יהודית דתית
חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.
חָדָשׁ!!: רבא ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »
מודעה (הלכה)
מודעה (בלשון הגמרא: מודעא) היא אמצעי הלכתי מקדמי, שחז"ל נתנו בידיו של אדם שנאנס לחתום על שטר, מבלי שרוצה בכך.
חָדָשׁ!!: רבא ומודעה (הלכה) · ראה עוד »
מכל מלמדי השכלתי
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי הוא ביטוי רווח שמשמעותו כי גם אדם חכם וידען יכול ללמוד מכל אחד – גם ממקור בלתי צפוי.
חָדָשׁ!!: רבא ומכל מלמדי השכלתי · ראה עוד »
מי שפרע
מי שפרע, במשפט העברי, היא קללה המופנית אל אדם שחזר בו מעסקה לאחר שהייתה הסכמה על המקח והכסף עבר מיד הקונה למוכר.
חָדָשׁ!!: רבא ומי שפרע · ראה עוד »
מין במינו אינו בטל
מין במינו אינו בטל הוא כלל יסודי בהלכות תערובות שבדיני איסור והיתר.
חָדָשׁ!!: רבא ומין במינו אינו בטל · ראה עוד »
מיתה עושה ניפול
בהלכה היהודית, מיתה עושה ניפול היא סברא בהלכות אבר מן החי.
חָדָשׁ!!: רבא ומיתה עושה ניפול · ראה עוד »
מיגו
מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך".
חָדָשׁ!!: רבא ומיגו · ראה עוד »
מידות שהתורה נדרשת בהן
מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.
חָדָשׁ!!: רבא ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »
אמנת נחמיה
עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.
חָדָשׁ!!: רבא ואמנת נחמיה · ראה עוד »
אמוראי בבל
אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: רבא ואמוראי בבל · ראה עוד »
אמימר
אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.
חָדָשׁ!!: רבא ואמימר · ראה עוד »
אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי
בהלכות עירובין, הכלל אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי הוא כלל המתייחס לדין ביטול רשות שנועד להתיר טלטול בחצר ובמבוי במקום תקנות עירוב חצירות ושיתופי מבואות, ואומר שמותר להשתמש בתקנת ביטול רשות דווקא במצב "דיעבד" ולא באופן קבוע, ורק באופן שביטול הרשות אינו פועל כל אשר פועל העירוב חצירות.
חָדָשׁ!!: רבא ואם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי · ראה עוד »
אפרים מקלעת חמאד
רבנו אפרים מקלעת חמאד, מחכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12, תלמיד חבר של הרי"ף.
חָדָשׁ!!: רבא ואפרים מקלעת חמאד · ראה עוד »
אפיקומן
האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).
חָדָשׁ!!: רבא ואפיקומן · ראה עוד »
אקרוסטיכון במקרא
אקרוסטיכון הוא מונח בתחום השירה והפרוזה, המבטא סידור מכוון של שורות, מילים או בתים, באופן שהאותיות שבראשן יוצרות רצף אלפביתי מוכר, שם, ביטוי או משפט.
חָדָשׁ!!: רבא ואקרוסטיכון במקרא · ראה עוד »
ארבע כוסות
תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: רבא וארבע כוסות · ראה עוד »
אלעזר פלקלס
רבי אלעזר פלקלס רבי אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.
חָדָשׁ!!: רבא ואלעזר פלקלס · ראה עוד »
אחאב
אַחְאָב היה מלך בממלכת ישראל, בנו של עמרי מלך ישראל.
חָדָשׁ!!: רבא ואחאב · ראה עוד »
אבא אומנא
אַבָּא אֻמָּנָא היה מקיז דם לצורכי ריפוי (בארמית: אומנא), שחי בבבל בדור השלישי לאמוראים, ועל אף שהיה איש מקצוע ולא נמנה עם תלמידי החכמים היושבים בישיבה, נודע בצדקותו ובחסידותו.
חָדָשׁ!!: רבא ואבא אומנא · ראה עוד »
אבא בר מרתא
אַבָּא בַּר מָרְתָא, או אַבָּא בַּר מַנְיוּמִי, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, תלמידו של רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רבא ואבא בר מרתא · ראה עוד »
אבימי (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבא ואבימי (פירושונים) · ראה עוד »
אבימי מהגרוניא
אבימי מהגרוניא היה אמורא בבלי בן הדור החמישי מתלמידיו של רבא.
חָדָשׁ!!: רבא ואבימי מהגרוניא · ראה עוד »
אבימי בר נאזי
אבימי בר נאזי היה אמורא בבלי.
חָדָשׁ!!: רבא ואבימי בר נאזי · ראה עוד »
אביגיל בת ישי
אביגיל בת ישי או אביגיל בת נחש היא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל ובספר דברי הימים.
חָדָשׁ!!: רבא ואביגיל בת ישי · ראה עוד »
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רבא ואביי · ראה עוד »
אדם קרוב אצל עצמו
אדם קרוב אצל עצמו הוא כלל תלמודי שמשמעותו היא שאדם אינו נאמן להעיד על עצמו, לטובתו או אף לרעתו.
חָדָשׁ!!: רבא ואדם קרוב אצל עצמו · ראה עוד »
אומדנא
בהלכה, אוּמְדָּנָא (בארמית, ובעברית: אומדן. לעיתים מבוטא בטעות: "אוּמְדֱנָא") היא כלי המאפשר לבצע הערכה עובדתית או במקרים אחרים לפרש כוונה של אדם - על אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך.
חָדָשׁ!!: רבא ואומדנא · ראה עוד »
אונס (הלכה)
אונס בהלכה הוא מעשה שבו ניטלה בחירתו החופשית של האדם.
חָדָשׁ!!: רבא ואונס (הלכה) · ראה עוד »
אונס נערה (הלכה)
אונס נערה בתולה הוא פשע המתואר בתורה אשר המבצעו נענש בחיובו לשלם לאבי הנערה קנס של חמישים שקל (מידת משקל מקראית) כסף, ובחובתו לשאת את אנוסתו אם זהו רצונה, ומניעת הזכות לגרש את אנוסתו לעולם. על פי ההלכה, על מנת שהאישה תחשב כאנוסה, על הנאנסת לצעוק ולקרוא לעזרה בזמן האונס, אם המעשה היה במקום שאפשר שאחרים ישמעו את צעקותיה (בעיר). במידה ולא צעקה, ההלכה מגדירה את היחסים כיחסי מין בהסכמה, גם במידה והאישה הנאנסת נשואה. במקרה כזה תחשב נערה בתולה כמפותה.
חָדָשׁ!!: רבא ואונס נערה (הלכה) · ראה עוד »
אור חדש
אור חדש הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, שהודפס לראשונה בחייו בשנת ה'ש"ס ובכך הפך לחיבורו האחרון שפרסם בימי חייו, ועוסק במגילת אסתר ובנס פורים.
חָדָשׁ!!: רבא ואור חדש · ראה עוד »
אין מקרא יוצא מידי פשוטו
אין מקרא יוצא מידי פשוטו הוא כלל תלמודי הקובע שבמקרים בהם דרשו חז"ל פסוק מסוים שלא על פי פשוטו, אין מתעלמים לחלוטין מהבנתו הפשוטה וניתן ללמוד ממנו גם את מה שנראה מפשוטו.
חָדָשׁ!!: רבא ואין מקרא יוצא מידי פשוטו · ראה עוד »
אין אישה מעזה פניה בפני בעלה
אין אישה מעזה פניה בפני בעלה היא חזקה הלכתית לפיה נאמנת אישה בדין ודברים שבינה לבין בעלה כאשר היא טוענת את דבריה בפניו, מתוך הנחה שאם יסוד דבריה בשקר לא הייתה מעזה לטעון אותם בנוכחותו.
חָדָשׁ!!: רבא ואין אישה מעזה פניה בפני בעלה · ראה עוד »
אין שליח לדבר עבירה
אין שליח לדבר עבירה הוא כלל בהלכה, הקובע שהכלל שלוחו של אדם כמותו, המאפשר ביצוע פעולות משפטיות באמצעות שליח, אינו תקף לגבי ביצוען של עבירות.
חָדָשׁ!!: רבא ואין שליח לדבר עבירה · ראה עוד »
אין תוכו כברו
אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ הוא ביטוי, שמקורו בתלמוד ומשמעותו: אין פנימיותו עולה בקנה אחד עם חיצוניותו.
חָדָשׁ!!: רבא ואין תוכו כברו · ראה עוד »
אין דנין אפשר משאי אפשר
אין דנין אפשר משֶאִי אפשר הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא שלא ניתן ללמוד שלילה של פרט מסוים בהלכה אחת מתוך היקש להלכה אחרת בה הפרט הזה אינו אפשרי טכנית.
חָדָשׁ!!: רבא ואין דנין אפשר משאי אפשר · ראה עוד »
איסור משכב בהמה
איסור משכב בהמה הוא מצוות לא תעשה מן התורה, האוסרת קיום יחסי מין בין אדם לבהמה.
חָדָשׁ!!: רבא ואיסור משכב בהמה · ראה עוד »
איבר שהנשמה תלויה בו
אֵיבֶר שהנשמה תלויה בו הוא מושג הלכתי המתאר איבר בעל תפקיד ומשמעות מהותית בגוף האדם, או בגוף הבהמה.
חָדָשׁ!!: רבא ואיבר שהנשמה תלויה בו · ראה עוד »
איילונית
איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.
חָדָשׁ!!: רבא ואיילונית · ראה עוד »
נערה המאורסה
בהלכה, נערה המאורסה, היא נערה (בין גיל 12 ל-12.5) בתולה המקודשת אך טרם נישאה.
חָדָשׁ!!: רבא ונערה המאורסה · ראה עוד »
נעשה ונשמע
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הוא ביטוי המופיע בספר שמות מפיהם של בני ישראל במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: רבא ונעשה ונשמע · ראה עוד »
נר לאחד נר למאה
נֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה הוא ביטוי תלמודי שמשמעותו היא שישנם מעשים שבהם אותה התועלת הצומחת ליחיד יכולה להועיל גם לרבים.
חָדָשׁ!!: רבא ונר לאחד נר למאה · ראה עוד »
נרש
נֶרֶשׁ הייתה עיר מפורסמת בבבל בתקופת התלמוד והגאונים, ובה התקיימה בדור החמישי לאמוראים "ישיבת נרש" שהייתה המשך רציף לישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: רבא ונרש · ראה עוד »
נרות שבת ויום טוב
פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.
חָדָשׁ!!: רבא ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »
נתקל פושע הוא
בהלכה, נתקל פושע הוא הוא כלל הלכתי בדעת יחיד שטבע רבי מאיר, ולפיו אדם שצעד ברחוב ונתקל בדבר מה ונפל, האחריות המליאה של המעשה ותוצאותיו מוטל עליו בלבד, כאילו עשאו בידיים.
חָדָשׁ!!: רבא ונתקל פושע הוא · ראה עוד »
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
חָדָשׁ!!: רבא ונטילת ידיים · ראה עוד »
נדוניה
מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.
חָדָשׁ!!: רבא ונדוניה · ראה עוד »
נישואי תערובת ביהדות
נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.
חָדָשׁ!!: רבא ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »
נישואים בהלכה
נישואים הם יחס בין בני-זוג המעוניינים למסד את הקשר ביניהם.
חָדָשׁ!!: רבא ונישואים בהלכה · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: רבא ונידה · ראה עוד »
סעודת פורים
צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.
חָדָשׁ!!: רבא וסעודת פורים · ראה עוד »
ספק ממזר
ספק ממזר הוא יהודי, שקיים ספק אם נולד מביאה הכרוכה באיסורי גילוי עריות וכתוצאה מכך הוא נחשב לממזר.
חָדָשׁ!!: רבא וספק ממזר · ראה עוד »
ספק כוודאי
בהלכה היהודית, ספק כוודאי הוא סטטוס במצוות מסוימות במקום בו קיים ספק, בהן החמירה התורה ובמקום ספק הטילה חיוב וודאי, כאילו היה הדבר וודאי.
חָדָשׁ!!: רבא וספק כוודאי · ראה עוד »
ספקא דאורייתא לחומרא
ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא.
חָדָשׁ!!: רבא וספקא דאורייתא לחומרא · ראה עוד »
ספר הקנה
ספר הקנה הוא פירוש לתרי"ג מצוות, השייך לספרות הקבלה הקדם-לוריאנית.
חָדָשׁ!!: רבא וספר הקנה · ראה עוד »
סתירת שבעה נקיים
סתירת שבעה נקיים הוא כלל הלכתי שיסודו מהתורה, על פיו גם לאחר שזבה ספרה שבעה נקיים, אם במהלך אחד הימים אירע מקרה מסוים הגורם לה טומאה, מקרה זו סותר את הימים הנקיים שכבר ספרה, ועליה להתחיל מחדש בספירה.
חָדָשׁ!!: רבא וסתירת שבעה נקיים · ראה עוד »
סימנים (תלמוד)
נתינת סימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו חז"ל בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.
חָדָשׁ!!: רבא וסימנים (תלמוד) · ראה עוד »
סימנים (הלכה)
ארנק ייחודי, מהווה סימן סימנים בהלכה הם אמצעי בירור במקום ספק.
חָדָשׁ!!: רבא וסימנים (הלכה) · ראה עוד »
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: רבא וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »
סיטומתא
סיטומתא (בארמית: "חותמת") הוא הכינוי התלמודי למנהג הסוחרים לקנות סחורה בדרך מסוימת.
חָדָשׁ!!: רבא וסיטומתא · ראה עוד »
עציץ
עציץ עציצים זהים עציצים שונים עציץ הוא כלי המיועד לגידול צמחים.
חָדָשׁ!!: רבא ועציץ · ראה עוד »
עקירה והנחה
עקירה והנחה הם מונחים הלכתיים המייצגים כללי יסוד בהלכות הוצאה מרשות לרשות בשבת.
חָדָשׁ!!: רבא ועקירה והנחה · ראה עוד »
עבירה לשמה
חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל. עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים.
חָדָשׁ!!: רבא ועבירה לשמה · ראה עוד »
עדלאידע
עדלאידע בחולון, 2011 עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים.
חָדָשׁ!!: רבא ועדלאידע · ראה עוד »
עדים זוממים
במשפט העברי, עדים זוממים הם עדים שעדותם התגלתה כעדות שקר, בעקבות עדות אחרת המעידה עליהם שהיו במקום אחר בזמן האירוע שהעידו עליו, וממילא לא יכלו להיות שם.
חָדָשׁ!!: רבא ועדים זוממים · ראה עוד »
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: רבא ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »
עובר ירך אמו
230px עובר ירך אמו הוא כלל תלמודי, לפיו עובר נחשב כחלק מגוף אמו ואין להחשיבו כגוף נפרד.
חָדָשׁ!!: רבא ועובר ירך אמו · ראה עוד »
עירוב תבשילין
עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית המאפשרת להכין את צורכי השבת ביום הטוב החל לפניה.
חָדָשׁ!!: רבא ועירוב תבשילין · ראה עוד »
פר הכהן המשיח
185x185px פר הכהן המשיח הוא סוג של קרבן חטאת המיוחד לכהן גדול שנמשח בשמן המשחה.
חָדָשׁ!!: רבא ופר הכהן המשיח · ראה עוד »
פלגינן דיבורא
במשפט עברי, פָּלְגִינַן (בארמית: אנו מחלקים) הוא כלל לפיו במקרים מסוימים ניתן לחלק עדות או הודאה של בעל דין שניתנה בבית דין לחלקים, ואת חלקם לקבל ואת האחרים לדחות.
חָדָשׁ!!: רבא ופלגינן דיבורא · ראה עוד »
פורים שפיל
שחקנים בפורים שפיל, הולנד 1657 פורים שפיל (מיידיש: פּורימשפּיל או מגרמנית: Purimspiel; משחק פורים, מחזה פורים) הוא מופע היתולי לחג הפורים המתבסס על מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: רבא ופורים שפיל · ראה עוד »
פולסא דנורא
פולסא דנורא (במקור: פולסי דנורא. בתרגום לעברית "מכת האש") הוא טקס קללה מאגי שנוצר על ידי העדה החרדית באמצע המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: רבא ופולסא דנורא · ראה עוד »
פולטת שכבת זרע
בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.
חָדָשׁ!!: רבא ופולטת שכבת זרע · ראה עוד »
פירוש חלומות
פירוש חלומות, פתרון חלומות או ניתוח חלומות (לועזית: אוניירולוגיה) – הוא תהליך הענקת משמעות לחלומות.
חָדָשׁ!!: רבא ופירוש חלומות · ראה עוד »
צרורות
צרורות אבן ועפר המועפים מרגלי בעל החיים ונחשבים ל"כוחו המזיק" במשפט העברי, צרורות הוא דין בהלכות נזיקין האומר כי למרות שהתורה חייבה אדם לשלם את נזקי בעלי החיים שבבעלותו, אם בעלי החיים גרמו לנזק באופן עקיף על ידי כוח הבהמה ולא על ידי גוף המזיק, פטרה התורה מלשלם נזק שלם, ועליו לשלם רק חצי מהנזק.
חָדָשׁ!!: רבא וצרורות · ראה עוד »
קמיצה
הקמיצה - נטילת מעט מהסולת (ולפעמים גם השמן) המונח בכלי השרת בהלכה היהודית, קמיצה היא אחת מהעבודות בבית המקדש, הנעשות בקרבן מנחה.
חָדָשׁ!!: רבא וקמיצה · ראה עוד »
קניין חצר
קניין חצר בהלכה הוא אחת הדרכים בהן ניתן לקנות ולהקנות.
חָדָשׁ!!: רבא וקניין חצר · ראה עוד »
קניין הבטה
במשפט העברי, הבטה היא סוג של מעשה קניין השנוי במחלוקת.
חָדָשׁ!!: רבא וקניין הבטה · ראה עוד »
קרן (אב נזיקין)
קֶרֶן בדיני נזיקין בהלכה, היא אחד מאבות הנזיקין, השייך לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה.
חָדָשׁ!!: רבא וקרן (אב נזיקין) · ראה עוד »
קים ליה
במשפט העברי, קים ליה היא אומדנא על פיה פוסק הדיין, למרות שאין לו הוכחות כעדים, הוא יכול לפסוק על פי דבר הידוע לו אישית.
חָדָשׁ!!: רבא וקים ליה · ראה עוד »
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
חָדָשׁ!!: רבא וקידושין · ראה עוד »
קידושין שאין מסורין לביאה
קידושין שאין מסורין לביאה הוא מושג הלכתי בדיני קידושין המתאר קידושין שאינם יכולים להתממש, משום שמדובר בקידושין שהאשה אסורה למקדש, או שעצם הקידושין גורם לכך שהאשה תהא אסורה על המקדש.
חָדָשׁ!!: רבא וקידושין שאין מסורין לביאה · ראה עוד »
רמי בר חמא
רמי בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור רביעי.
חָדָשׁ!!: רבא ורמי בר חמא · ראה עוד »
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: רבא וראש הגולה · ראה עוד »
רפרם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבא ורפרם · ראה עוד »
רפרם בר פפא
רפרם בר פפא היה אמורא בבלי בדור הרביעי (המאה ה-4), תלמידו של רב חסדא, וכמעט כל מאמריו בתלמוד הם בשמו, בהלכה ובאגדה.
חָדָשׁ!!: רבא ורפרם בר פפא · ראה עוד »
רפואה בשבת
בהלכות שבת, ישנם דינים מיוחדים הנוגעים לרפואה בשבת.
חָדָשׁ!!: רבא ורפואה בשבת · ראה עוד »
רקיע
277x277 פיקסלים הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית.
חָדָשׁ!!: רבא ורקיע · ראה עוד »
רשות הרבים (הלכה)
רשות הרבים, היא אזור שאינו משויך ליחיד אלא שייך לרבים, מיועד לצורך ציבורי, או שעוברים בו רבים.
חָדָשׁ!!: רבא ורשות הרבים (הלכה) · ראה עוד »
רחיצה בשבת
רחיצה בשבת היא איסור של חז"ל על אדם לרחוץ את גופו ביום השבת במים חמים.
חָדָשׁ!!: רבא ורחיצה בשבת · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב מרי בר רחל
רב מרי בר רחל בת שמואל (מכונה גם: רב מרי ברה דבת שמואל) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, מופיע עשרות פעמים בתלמוד הבבלי, היה מקורב לרבא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב מרי בר רחל · ראה עוד »
רב משרשיא
רב משרשיא היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב משרשיא · ראה עוד »
רב אשי
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אשי · ראה עוד »
רב אחא בר אבא
רב אחא בר אבא היה אמורא שמוזכר מספר פעמים בגמרא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אחא בר אבא · ראה עוד »
רב אחא בר אדא
רב אחא בר אדא הוא אמורא שחי בדור השני, השלישי והרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אחא בר אדא · ראה עוד »
רב אחא בר רב הונא
רב אחא בר (רב) הונא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אחא בר רב הונא · ראה עוד »
רב אחא בר יעקב
רב אחא בר יעקב - אמורא בבלי מן הדור השלישי-רביעי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אחא בר יעקב · ראה עוד »
רב אחא בריה דרבא
רב אחא בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, שימש כראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אחא בריה דרבא · ראה עוד »
רב אבדימי בר חמא בר חסא
רַב אַבְדֵּימִי בַּר חַמָּא בַּר חַסָּא או: רַב אַבְדֵּימִי בַּר חַמָּא בַּר דוֹסָּא היה אמורא מבעלי האגדה שזמנו ומקומו לא נודעו במדויק, אך נראה שהיה מאמוראי בבל, כי דבריו נזכרים רק בתלמוד הבבלי ולא בתלמוד הירושלמי הארצישראלי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אבדימי בר חמא בר חסא · ראה עוד »
רב אדא בר אבא
רב אדא בר אבא (או רב אדא בר אהבה השני) הוא אמורא שחי בדור החמישי לאמוראי בבל, תלמידו המובהק של רבא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אדא בר אבא · ראה עוד »
רב אושעיא
רב אושעיא (או הושעיא) היה אמורא בדור השני והשלישי, שנולד בבבל ובצעירותו עלה לארץ ישראל, אחיו של האמורא רב חנינא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אושעיא · ראה עוד »
רב אויא
רבי אויא, היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אויא · ראה עוד »
רב אידי בר אבין
רב אידי בר אבין הוא אמורא בבלי בדור הרביעי, בנו של רבי אבין נגרא, ואחיו של רבי חייא בר אבין.
חָדָשׁ!!: רבא ורב אידי בר אבין · ראה עוד »
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב נחמן · ראה עוד »
רב נחמן בר יצחק
רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב נחמן בר יצחק · ראה עוד »
רב נחמיה בריה דרב יוסף
רב נחמיה בריה דרב יוסף הוא אמורא בדור השישי לאמוראי בבל, בנו של רב יוסף ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב נחמיה בריה דרב יוסף · ראה עוד »
רב סמא בריה דרבא
רב סמא בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב סמא בריה דרבא · ראה עוד »
רב סעורם
רב סעורם או: רב שעורים היה אמורא בן הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית, ואחיו של האמורא רבא שהיה מראשי אמוראי אותו דור.
חָדָשׁ!!: רבא ורב סעורם · ראה עוד »
רב ספרא
רב ספרא (280 לערך – 338 לערך) היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב ספרא · ראה עוד »
רב סחורה
רב סחורה (מופיע גם בשם רב סחורא) הוא אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, תלמידו של רב הונא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב סחורה · ראה עוד »
רב עמרם
רב עמרם היה אמורא בבלי בן הדור השני והשלישי (המאה ה-3), תלמידו המובהק של רב ששת.
חָדָשׁ!!: רבא ורב עמרם · ראה עוד »
רב עוקבא בר חמא
רב (לפעמים נדפס בטעות: מר) עוקבא בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב עוקבא בר חמא · ראה עוד »
רב פנחס
רב פנחס היה אמורא בבלי בדור החמישי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב פנחס · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: רבא ורב פפא · ראה עוד »
רב פפי
רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב פפי · ראה עוד »
רב רחומי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבא ורב רחומי · ראה עוד »
רב רחומי הראשון
רב רחומי (הראשון) היה אמורא בבלי בדור הרביעי, תלמידם של אביי ורבא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב רחומי הראשון · ראה עוד »
רב שמעיה בר זעירא
רב שמעיה בר זעירא (או זירא) היה אמורא בבלי בדור החמישי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב שמעיה בר זעירא · ראה עוד »
רב ששת
רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3–4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו.
חָדָשׁ!!: רבא ורב ששת · ראה עוד »
רב שימי מחוזנאה
רב שימי מחוזנאה הוא אמורא בבלי שהתגורר בעיר מחוזא, בדור הרביעי לאמוראי בבל, בדורם של אביי ורבא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב שימי מחוזנאה · ראה עוד »
רב שימי בר אשי
רב שימי בר אשי היה אמורא בדור החמישי (או שישי) לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב שימי בר אשי · ראה עוד »
רב שיזבי
רב שיזבי היה אמורא, בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב שיזבי · ראה עוד »
רב זביד
זביד.
חָדָשׁ!!: רבא ורב זביד · ראה עוד »
רב זביד (השני)
רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב זביד (השני) · ראה עוד »
רב חמא
רב חמא היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל, מחכמי ישיבת נהרדעא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב חמא · ראה עוד »
רב חמא בר גוריא
רב חמא בר גוריא היה אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: רבא ורב חמא בר גוריא · ראה עוד »
רב חנינא
רב חנינא (לפעמים חנניא) היה אמורא בדור השני והשלישי, שנולד בבבל ובצעירותו עלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב חנינא · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: רבא ורב חסדא · ראה עוד »
רב ביבי בר אביי
רב ביבי בר אביי היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל, בנו של האמורא הידוע אביי שהיה ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב ביבי בר אביי · ראה עוד »
רב גמדא
רב גמדא היה אמורא בבלי, תלמידו של רבא ובכל הש"ס מביא מימרות בשמו, ולימים נמנה רב גמדא על גדולי הדור בדור השישי לאמוראי בבל, יחד עם אמימר, מר זוטרא ורב אשי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב גמדא · ראה עוד »
רב דימי מנהרדעא
רב דימי מנהרדעא היה אמורא בבלי בדור החמישי לאמוראי בבל, מגדולי חכמי ישיבת נהרדעא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב דימי מנהרדעא · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: רבא ורב הונא · ראה עוד »
רב הונא בר מנוח
רב הונא בר מנוח הוא אמורא, שחי בדור השישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב הונא בר מנוח · ראה עוד »
רב הונא בר חיננא
רב הונא בר חיננא הוא אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב הונא בר חיננא · ראה עוד »
רב הונא בר יהודה
רב הונא בר יהודה היה אמורא, תלמידו של רב יהודה ורב ששת, מתורתו מצטט רבות.
חָדָשׁ!!: רבא ורב הונא בר יהודה · ראה עוד »
רב הונא בריה דרב איקא
רב הונא בריה דרב איקא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל ובבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב הונא בריה דרב איקא · ראה עוד »
רב הונא בריה דרב נתן
חותמו של רב הונא בר נתן, החותם הזה הוא חלק מתצוגת חותמות במוזיאון הכט בחיפה רב הונא בריה דרב נתן (.
חָדָשׁ!!: רבא ורב הונא בריה דרב נתן · ראה עוד »
רב הונא בריה דרב יהושע
רב הונא בריה דרב יהושע נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל, ומן הבולטים שבהם.
חָדָשׁ!!: רבא ורב הונא בריה דרב יהושע · ראה עוד »
רב כהנא מפום נהרא
רב כהנא מפום נהרא (מכונה גם: רב כהנא השלישי) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, עמד בראש ישיבת פום נהרא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב כהנא מפום נהרא · ראה עוד »
רב יעקב מנהר פקוד
רב יעקב מנהר פקוד היה אמורא בבלי בן הדור השישי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב יעקב מנהר פקוד · ראה עוד »
רב יצחק בר אבדימי (השני)
רב יצחק בר אבדימי (השני) היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב יצחק בר אבדימי (השני) · ראה עוד »
רב יצחק בריה דרב יהודה
רב יצחק בריה דרב יהודה היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב יצחק בריה דרב יהודה · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: רבא ורב יהודה · ראה עוד »
רב יהודה בר שילא
רב יהודה בר שילא הוא אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב יהודה בר שילא · ראה עוד »
רב יוסף
רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רבא ורב יוסף · ראה עוד »
רב יוסף (פירושונים)
יוסף.
חָדָשׁ!!: רבא ורב יוסף (פירושונים) · ראה עוד »
רב יוסף בר אמי
רב יוסף בר אמי היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורב יוסף בר אמי · ראה עוד »
רב יוסף בר חמא
רב יוסף בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי של תקופת האמוראים, במחוזא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב יוסף בר חמא · ראה עוד »
רב יוסף בריה דרבא
רב יוסף בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, בנו של רבא, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רבא ורב יוסף בריה דרבא · ראה עוד »
רבא (פירושונים)
"רבא" הוא כינויים של אמוראים אחדים בתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רבא ורבא (פירושונים) · ראה עוד »
רבה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבא ורבה · ראה עוד »
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
חָדָשׁ!!: רבא ורבה בר נחמני · ראה עוד »
רבה בר עולא
רבה בר עולא היה אמורא בדור הרביעי והחמישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ורבה בר עולא · ראה עוד »
רבה בר רב שילא
רבא (או רבה או רבי אבא) בר רב שילא היה בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.
חָדָשׁ!!: רבא ורבה בר רב שילא · ראה עוד »
רבה בר רב חנן
רבה (או רבא) בר רב חנן, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בנו של רב חנן.
חָדָשׁ!!: רבא ורבה בר רב חנן · ראה עוד »
רבה בר רב הונא
רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4.
חָדָשׁ!!: רבא ורבה בר רב הונא · ראה עוד »
רבי אמי
רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רבא ורבי אמי · ראה עוד »
רבי אבא בר זבדא
רבי אבא בר זבדא (או: זבדי) היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והשלישי, תלמידם של רב, רב הונא ורבי חנינא.
חָדָשׁ!!: רבא ורבי אבא בר זבדא · ראה עוד »
רבי אביתר
רבי אביתר הוא אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבא ורבי אביתר · ראה עוד »
רבי עוירא
רבי עוירא היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי יוחנן, וחבירו של רבי אבהו.
חָדָשׁ!!: רבא ורבי עוירא · ראה עוד »
רבי יצחק
רבי יצחק הוא אמורא ארצישראלי שירד מספר פעמים לבבל ומוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: רבא ורבי יצחק · ראה עוד »
רבי ירמיה
רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.
חָדָשׁ!!: רבא ורבי ירמיה · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: רבא ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבינא
רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.
חָדָשׁ!!: רבא ורבינא · ראה עוד »
ריחא לאו מילתא
ריחא לאו מילתא (מילולית: "ריח אינו דבר") הוא מושג בהלכה הקובע שריח של דבר שאסור באכילה אינו נחשב לדבר עצמו, ואם דבק במאכלים אחרים אינו אוסר אותם.
חָדָשׁ!!: רבא וריחא לאו מילתא · ראה עוד »
ריבית קצוצה
בהלכה, ריבית קצוצה (קבועה) היא ריבית גמורה והיא אסורה מהתורה.
חָדָשׁ!!: רבא וריבית קצוצה · ראה עוד »
שמונה עשר דבר
שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.
חָדָשׁ!!: רבא ושמונה עשר דבר · ראה עוד »
שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).
חָדָשׁ!!: רבא ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »
שנים עבריות ד'ק' - ד'קצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבא ושנים עבריות ד'ק' - ד'קצ"ט · ראה עוד »
שניות לעריות
שניות לעריות הוא איסור מדרבנן המהווה הרחבה לאיסור עריות (איסור נישואים עם קרובות) שבתורה.
חָדָשׁ!!: רבא ושניות לעריות · ראה עוד »
שער הערווה
שער הערווה הוא שיער בחזית איברי המין הזכריים והנקביים, על המפשעה, ולעיתים בחלק העליון והפנימי של הרגליים.
חָדָשׁ!!: רבא ושער הערווה · ראה עוד »
שתי שערות
שתי שערות הוא מושג בהלכה היהודית - הופעתן של שתי שערות בשער הערווה של אדם מסמנת את הגעתו לבגרות, ובכך את היכנסו לעול דיני ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: רבא ושתי שערות · ראה עוד »
שתיית יין בפורים
"חייב איניש לבסומי עד דלא ידע..." - ציור מתוך מגילת אסתר שהודפסה בצפת. שתיית יין בפורים הוא מנהג הלכתי שמקורו בתלמוד לפיו יש חיוב להשתכר ביום פורים.
חָדָשׁ!!: רבא ושתיית יין בפורים · ראה עוד »
שלשלת הקבלה
שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.
חָדָשׁ!!: רבא ושלשלת הקבלה · ראה עוד »
שטר (משפט עברי)
שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.
חָדָשׁ!!: רבא ושטר (משפט עברי) · ראה עוד »
שטר אדרכתא
אדרכתא הוא מונח הלכתי אשר משמעותו כתב הרשאה למלווה או למפקיד לרדת לנכסי הלווה או שומר הפיקדון ולהיפרע מקרקעותיהם, זאת במקרה שהם מסרבים לשלם את החוב או להחזיר את הפיקדון.
חָדָשׁ!!: רבא ושטר אדרכתא · ראה עוד »
שטר אירוסין
בהלכה היהודית, שטר אירוסין הוא אחת מהדרכים שבהן ניתן לבצע קידושין, במהותו ודיניו הוא דומה לשטר במשפט העברי ולגט, אך קיימים שינויים רבים בין שטר זה לשאר השטרות.
חָדָשׁ!!: רבא ושטר אירוסין · ראה עוד »
שבשתא כיוון דעל על
שבשתא כיוון דעל - על הוא ביטוי ארמי-תלמודי שנאמר על יד האמורא רב דימי מנהרדעא ופירושו: דבר משובש, כיוון שנכנס והשתרש בלב, קשה להוציאו שוב.
חָדָשׁ!!: רבא ושבשתא כיוון דעל על · ראה עוד »
שבת חנוכה
לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.
חָדָשׁ!!: רבא ושבת חנוכה · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רבא ושבט לוי · ראה עוד »
שבועת העדות
בהלכה, שבועת העדות היא אחת משלוש העבירות שהעובר אותן חייב להביא קורבן עולה ויורד לצורך כפרה.
חָדָשׁ!!: רבא ושבועת העדות · ראה עוד »
שינוי (משפט עברי)
שינוי הוא אחד מסוגי הקניין בהלכה, המקנה חפץ לגנב או גזלן, וגורם במקרים מסוימים לכך שהחפץ נחשב שלהם כדי שגם אם יאבד או מחירו ירד לאחר הגנבה, יחויבו לשלם עליו כמחירו המלא.
חָדָשׁ!!: רבא ושינוי (משפט עברי) · ראה עוד »
שיעור הוצאה
בהלכות מלאכת הוצאה, קיים כלל המגביל את האיסור רק אם נעשתה הוצאה בשיעור מסוים, שבו המלאכה נחשבת למלאכה חשובה, ולא לפעולה חסרת ערך.
חָדָשׁ!!: רבא ושיעור הוצאה · ראה עוד »
שיתוף מבואות
שיתוף מבואות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת.
חָדָשׁ!!: רבא ושיתוף מבואות · ראה עוד »
שיבוטא
שיבוטא הוא דג המוזכר בתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רבא ושיבוטא · ראה עוד »
תפיסת הבית
תפיסת הבית הוא מצב רכוש במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: רבא ותפיסת הבית · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: רבא ותפילת ערבית · ראה עוד »
תרומה (הלכה)
בהלכה, תרומה היא שם כולל למאכלים הבאים מהצומח שניתנים לכהן כחלק ממתנות כהונה ונאכלים בטהרה, הכוללים: תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה וביכורים.
חָדָשׁ!!: רבא ותרומה (הלכה) · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: רבא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחכמוני (בית ספר)
תחכמוני הוא שם נפוץ לבתי ספר יהודיים ציוניים דתיים, בישראל ומחוצה לה.
חָדָשׁ!!: רבא ותחכמוני (בית ספר) · ראה עוד »
תחילתו בפשיעה וסופו באונס
במשפט העברי, תחילתו בפשיעה וסופו באונס היא שמה של סוגיה בדיני שומרים העוסקת בנזק שנגרם לפיקדון או לחפץ שהיה באחריות השומר באונס, אך האונס אירע כהמשך למעשה פשיעה של השומר.
חָדָשׁ!!: רבא ותחילתו בפשיעה וסופו באונס · ראה עוד »
תהילים קי"ג
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו.
חָדָשׁ!!: רבא ותהילים קי"ג · ראה עוד »
תום הלב במשפט העברי
עקרון '''תום הלב''' הוא מעמודי התווך בדיני החוזים במשפט הישראלי ובשיטות משפט נוספות.
חָדָשׁ!!: רבא ותום הלב במשפט העברי · ראה עוד »
תיקון המידות
תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.
חָדָשׁ!!: רבא ותיקון המידות · ראה עוד »
לא מעייל איניש נפשיה לספיקא
הכלל לא לספיקא הוא כלל הלכתי הקובע כי סברא היא שאדם ימנע מלעשות מעשים העשויים להחיל עליו דינים מכח ספק איסור מהתורה שדינו לחומרא, ולכן במקום שיש ספק בכוונתו יש לפרש אותם בצורה שאינה גורמת לו בעיות כאלו.
חָדָשׁ!!: רבא ולא מעייל איניש נפשיה לספיקא · ראה עוד »
לא תתגודדו
לא תתגודדו היא מצוות לא תעשה המופיעה בתורה ועיקרה שלא לפצוע את הגוף בשריטה או בחבורה לאות אבל על המת.
חָדָשׁ!!: רבא ולא תתגודדו · ראה עוד »
לאו הניתק לעשה
לאו הניתק לעשה הוא סוג של לאו (מצוות לא תעשה) בתורה, אך בשונה מלאו רגיל, לאו זה ניתן לתיקון על ידי קיום מצוות עשה שמתקנת את העבירה.
חָדָשׁ!!: רבא ולאו הניתק לעשה · ראה עוד »
לחי (הלכה)
בהלכות ערובין, לחי הוא עמוד בגובה של עשרה טפחים, (כ-80 ס"מ) המשמש לתיקון מבואות כך שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוך המבוי בשבת, אף שהמבוי פרוץ לרשות הרבים או לכרמלית, דבר שאוסר בו את טלטול החפצים מדרבנן.
חָדָשׁ!!: רבא ולחי (הלכה) · ראה עוד »
להטוטנות
להטוטן מלהטט עם חמישה כדורים Le jongleur de Notre-Dame של ז'יל מאסנה (1917) אנימציה של להטוטנות בשלושה כדורים לַהֲטוּטָנוּת או גָ'אגְלִינְג (מאנגלית: juggling), במובן הצר של המילה, היא האומנות של הטלת מספר חפצים באוויר בו זמנית, כך שלפחות חפץ אחד תמיד נמצא באוויר.
חָדָשׁ!!: רבא ולהטוטנות · ראה עוד »
ליל טבילה
ליל טבילה (ידוע גם בר"ת ל"ט) הוא כינוי ללילה שבו אישה טובלת לאחר שהייתה טמאה נידה ונאסרה בכל קירבה גופנית ויחסי אישות עם בעלה.
חָדָשׁ!!: רבא וליל טבילה · ראה עוד »
טעם כעיקר
טעם כעיקר (בר"ת טע"כ או טכ"ע) הוא כלל הלכתי מהלכות איסור והיתר לפיו כאשר מאכל שאסור באכילה נתן טעם במאכל המותר באכילה, המאכל אסור באכילה מחמת טעם האיסור, על אף שאין בתוכו את גוף המאכל האסור.
חָדָשׁ!!: רבא וטעם כעיקר · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: רבא וטבריה · ראה עוד »
טבילת נידה
מקווה סמוך להר הבית מתקופת בית המקדש השני טבילת נידה היא טבילה שטובלת הנידה בתום ימי טומאתה, ובעשותה כן היא מסיימת את תהליך טהרתה, ומותרת בקיום יחסי אישות עם בעלה, שהיו אסורים עליהם בימי הנידות.
חָדָשׁ!!: רבא וטבילת נידה · ראה עוד »
טומאת אוהל
בהלכות טומאה, אוהל שתחתיו נמצא מת, מטמא את כל אשר באותו אוהל משותף עם המת.
חָדָשׁ!!: רבא וטומאת אוהל · ראה עוד »
טומאת אוכלים
טומאת אוכלים היא אחד ממיני הטומאה בהלכה, ושם כולל לכל דיני הטומאות הקשורים לאוכל, הן הטומאות הנגרמות על ידי האוכלים, ובעיקר לטומאות החלות על האוכלים.
חָדָשׁ!!: רבא וטומאת אוכלים · ראה עוד »
טומאת כלי מתכות
דלת של מתכת, אינה מקבל טומאה כי היא מחוברת לקרקע רדיד של אלומניום פסולת מתכת שלא ידוע אם שימשו ככלים לפני כן, בעייתי במיוחד ועל כך קיימת מחלוקת בין בית שמאי ובית בית הלל בהלכות טומאת כלים, כלי מתכת הם כלים שסווגו בסיווג מיוחד לעניין דיני קבלת הטומאה, וקיימים הבדלים רבים בינם לבין החומרים האחרים בהלכות קבלת הטומאה.
חָדָשׁ!!: רבא וטומאת כלי מתכות · ראה עוד »
טומאת כלים
טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.
חָדָשׁ!!: רבא וטומאת כלים · ראה עוד »
טומאת יולדת
טומאת יולדת בהלכה היהודית היא טומאה החלה על אישה לאחר הלידה.
חָדָשׁ!!: רבא וטומאת יולדת · ראה עוד »
זמן (ישיבות)
בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר).
חָדָשׁ!!: רבא וזמן (ישיבות) · ראה עוד »
זמני היום בהלכה
בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.
חָדָשׁ!!: רבא וזמני היום בהלכה · ראה עוד »
זאב פרנק
זאב פרנק בטקס קבלת פרס עמינוח על ספרו-מחקרו דבר-קטן בבית ציוני אמריקה בתל אביב, ל' ניסן ה'תשע"ג, 10 באפריל 2013 זאב פרנק ופרופ' נוח עמינוח בטקס פרס עמינוח זאב פרנק (נולד בי"א בתשרי ה'תשט"ז, 26 בספטמבר 1955) הוא חוקר תלמוד, חידונאי ותשבצאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: רבא וזאב פרנק · ראה עוד »
זעירי
זעירי (השני) היה אמורא בדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי תלמידי רבי חנינא ורבי יוחנן.
חָדָשׁ!!: רבא וזעירי · ראה עוד »
זרוע (פסח)
ביצה. זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קורבן פסח.
חָדָשׁ!!: רבא וזרוע (פסח) · ראה עוד »
זבל"א
זבל"א או זבל"א וזבל"א (ראשי תיבות של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) הוא מונח במשפט העברי המתאר אפשרות לפתרון משפטי על ידי בוררות, כאשר קיים סכסוך בין שני אנשים יש להם אפשרות לגשת לבוררות: כל צד בוחר לו דיין ושניהם בוחרים את הדיין השלישי.
חָדָשׁ!!: רבא וזבל"א · ראה עוד »
זה נהנה וזה לא חסר
במשפט העברי, "זה נהנה וזה לא חסר" הוא מצב שבו אדם נהנה מנכסיו או מעשיו של אחר, בעוד האחר אינו מפסיד דבר, הכלל הוא בעצם התניה בחיוב תשלום מדין נהנה, שבמידה ובעל החפץ לא נחסר, הנהנה אינו מחויב לשלם לו על כך.
חָדָשׁ!!: רבא וזה נהנה וזה לא חסר · ראה עוד »
זוגות (חשש)
החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.
חָדָשׁ!!: רבא וזוגות (חשש) · ראה עוד »
זילותא דבי דינא
זִילוּתָא דבי דינא הוא מושג הלכתי האומר כי יש לחשוש לכבוד בית הדין ולכן יש להשתדל לקיים את פסקיו כל עוד שאינם מנוגדים להלכה, למרות שאם בית הדין היה יודע מלכתחילה את המידע הנוסף, היה מחמיר או פוסק אחרת, בדיעבד לא יחזור בו בית הדין מפסקו, וישתדל לקיים את הפסק הראשון, גם אם עכשיו נוצר ספק.
חָדָשׁ!!: רבא וזילותא דבי דינא · ראה עוד »
זיהוי מקום המקדש
זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.
חָדָשׁ!!: רבא וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »
חמא
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבא וחמא · ראה עוד »
חפיפה (הלכה)
חפיפה לפני הטבילה היא תקנה של עזרא הסופר, לפיה הטובלים במקווה על מנת להיטהר, ירחצו ויחפפו לפני הטבילה, על מנת להבטיח שלא תהיה חציצה בין הטובל לבין המים, דבר העלול לגרום לפסילת הטבילה.
חָדָשׁ!!: רבא וחפיפה (הלכה) · ראה עוד »
חטאת נשיא
הנשיא מביא תיש לקרבן חטאת בהלכה היהודית, קרבן נשיא שחטא הוא סוג של קרבן חטאת המיוחד למלך.
חָדָשׁ!!: רבא וחטאת נשיא · ראה עוד »
חזקת קרקעות
חזקת קרקעות או חזקת שלוש שנים היא הלכה המעמידה נכס מקרקעין בידי מי שהחזיק בו תקופה ארוכה של שלוש שנים.
חָדָשׁ!!: רבא וחזקת קרקעות · ראה עוד »
חזקת שור המועד
שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות.
חָדָשׁ!!: רבא וחזקת שור המועד · ראה עוד »
חזקה דרבא
חֲזָקָה דְרָבָא היא כינוי לכלל שקבע האמורא רבא, שלפיו בן ובת שהגיעו לגיל הבגרות (גיל 13 לבן וגיל 12 לבת) - מניחים שגם הגיעו לבגרות שכלית וגופנית (המוגדרת כהבאת שתי שערות במקום הערווה), על אף שלא נבדקו, והם נחשבים כבוגרים מבחינה הלכתית ללא צורך בבדיקה (לדוגמה, לגבי יכולת להצטרף למניין).
חָדָשׁ!!: רבא וחזקה דרבא · ראה עוד »
חבלי משיח
חבלי משיח ביהדות הם הייסורים שיקדמו לזמנו של המשיח, כמו "חבלי לידה".
חָדָשׁ!!: רבא וחבלי משיח · ראה עוד »
חבוט רמי
חבוט רמי הוא מושג הלכתי בארמית (תרגום: הכה והשלך) הקובע שבמצבים מסוימים מדמים גוף מסוים המונח אופקית, כאילו הוא מוטל מטה על מה שתחתיו, "השפל והשלך אותו על האוויר שתחתיו".
חָדָשׁ!!: רבא וחבוט רמי · ראה עוד »
חומא
חומא (או חומה), שחייתה בדור הרביעי לאמוראי בבל, הייתה בתו של איסי בנו של רב יצחק, בנו של האמורא רב יהודה.
חָדָשׁ!!: רבא וחומא · ראה עוד »
חוני המעגל
חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: רבא וחוני המעגל · ראה עוד »
חוכא ואטלולא
חוּכָא וְאִטְלוּלָא (לפי הערוך: חוכא וטלולא) הוא ביטוי תלמודי, שמופיע גם בספרות ההלכה ופירושו "צחוק וליצנות".
חָדָשׁ!!: רבא וחוכא ואטלולא · ראה עוד »
חי נושא את עצמו
החי נושא את עצמו הוא כלל הלכתי (נאמר בעיקרו בהלכות שבת, אך משתמשים בו לפעמים גם בהלכות אחרות) לפיו הנושא חי, אינו נחשב כמי שנושא אותו לגמרי.
חָדָשׁ!!: רבא וחי נושא את עצמו · ראה עוד »
חידוש
חידוש הוא מצווה או הלכה בתורה, שחלק מכלליהן ויסודותיהן אינו לפי הכללים ההלכתיים הרגילים, ולכן לא ניתן לקבוע את כלליהן האחרים לפי הכללים הסטנדרטיים הרגילים, ואף לא ניתן להסיק מכלליהן והלכותיהן למצוות אחרות.
חָדָשׁ!!: רבא וחידוש · ראה עוד »
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר היא סוגיה הלכתית העוסקת בקביעת זמן חג הפורים עבור אדם שנסע מיישוב ליישוב בימי החג.
חָדָשׁ!!: רבא ובן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר · ראה עוד »
במה (פולחן)
קישור.
חָדָשׁ!!: רבא ובמה (פולחן) · ראה עוד »
בר אלישיב
בר אלישיב היא משפחה מכובדת ועשירה שידוע עליה מהדור הרביעי של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רבא ובר אלישיב · ראה עוד »
בר פלוגתא
בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.
חָדָשׁ!!: רבא ובר פלוגתא · ראה עוד »
בר הדיא
לפי המסופר בתלמוד, בר הדיא הוא אדם שחי בזמנם של אביי ורבא במאה הרביעית, שעסק במקצועו כפותר חלומות.
חָדָשׁ!!: רבא ובר הדיא · ראה עוד »
ברכת בורא פרי הגפן
על היין אומר בורא פרי הגפן ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין.
חָדָשׁ!!: רבא וברכת בורא פרי הגפן · ראה עוד »
ברכת הגשמים
ברכת הגשמים היא ברכת הודאה שמברכים על ירידת גשם.
חָדָשׁ!!: רבא וברכת הגשמים · ראה עוד »
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
חָדָשׁ!!: רבא וברכות התורה · ראה עוד »
ברירה (הלכה)
בְּרֵירָה היא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופן רטרואקטיבי).
חָדָשׁ!!: רבא וברירה (הלכה) · ראה עוד »
בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן
בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן היא שאלה הלכתית עיונית שנידונה בין האמוראים, בכללי המשפט העברי בהלכות נזיקין.
חָדָשׁ!!: רבא ובתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן · ראה עוד »
בל תאחר
בל תאחר הוא איסור לעכב את זמן הבאתם של קורבנות או מתנות עניים שהאדם חייב להביאם.
חָדָשׁ!!: רבא ובל תאחר · ראה עוד »
בדיקת עד
בדיקת עד היא בדיקה שמבצעת אישה לפי ההלכה היהודית, על מנת לוודא שנפסק הדימום הווסתי שלה.
חָדָשׁ!!: רבא ובדיקת עד · ראה עוד »
ביאה שלא כדרכה
בהלכה היהודית, ביאה שלא כדרכה (בראשי תיבות בשל"כ) הוא הכינוי המקובל ליחסי מין אנאליים הטרוסקסואליים, בהם הגבר מחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של האישה.
חָדָשׁ!!: רבא וביאה שלא כדרכה · ראה עוד »
ביטול רשות מחצר לחצר
מכללי ביטול רשות בהלכה, הוא ביטול רשות מחצר לחצר, מחלוקת אמוראית האם כלל ביטול רשות קיים גם מחצר לחצר, כדי להתיר טלטול במבוי.
חָדָשׁ!!: רבא וביטול רשות מחצר לחצר · ראה עוד »
ביטול תורה
ביהדות, ביטול תורה הוא הימנעות מתלמוד תורה ללא סיבה מוצדקת, חרף מצוות תלמוד תורה, עליה נאמר.
חָדָשׁ!!: רבא וביטול תורה · ראה עוד »
געפילטע פיש
קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.
חָדָשׁ!!: רבא וגעפילטע פיש · ראה עוד »
גזל הגר
גזל הגר הוא רכוש שנגזל מגר צדק ולאחר פטירתו אין לו יורשים להשיב להם את הגזילה.
חָדָשׁ!!: רבא וגזל הגר · ראה עוד »
גזירת כלים
גזירת כלים בהלכות שבת, היא גזירת חכמים שנהגה בתחילת ימי בית שני, שלא לטלטל כלים ממקום למקום בשבת.
חָדָשׁ!!: רבא וגזירת כלים · ראה עוד »
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
חָדָשׁ!!: רבא וגבאי צדקה · ראה עוד »
גדר (עיר קדומה)
אום קיס ערי הדקאפוליס מסומנות בשחור גדר או גדרה היא עיר קדומה ששכנה בעבר הירדן מעל למרחצאות חמת גדר, על הרי הגלעד.
חָדָשׁ!!: רבא וגדר (עיר קדומה) · ראה עוד »
גדליהו בן אחיקם
גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.
חָדָשׁ!!: רבא וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »
גוזמה
גוזמה היא תיאור של המציאות שיש בו הגזמה ולעיתים תיאור מעשים בלתי אפשריים, שברור שלא קרו.
חָדָשׁ!!: רבא וגוזמה · ראה עוד »
גיל הנישואים
גיל הנישואים הוא הגיל המינימלי לפי חוק שבו מותר להינשא.
חָדָשׁ!!: רבא וגיל הנישואים · ראה עוד »
דם חימוד
בהלכה, דם חימוד הוא דימום מהרחם הנובע מחמת התגברות התשוקה המינית לקראת הנישואין.
חָדָשׁ!!: רבא ודם חימוד · ראה עוד »
דניאל חבולסון
דניאל (דניאיל) אברמוביץ' חְבוֹלסוֹן (בתעתיק ארכאי: חוואָלסאָן; בכתב רוסי: Даниил Авраамович (Абрамович) Хвольсон; 3 בדצמבר 1819, וילנה, האימפריה הרוסית – 23 במרץ 1911, סנקט פטרבורג) היה מזרחן, היסטוריון, בלשן וחוקר מקרא רוסי.
חָדָשׁ!!: רבא ודניאל חבולסון · ראה עוד »
דעת בעלים
במשפט העברי, קיים כלל המצריך דעת בעלים בהשבה ותשלומי גזילות וגנבות.
חָדָשׁ!!: רבא ודעת בעלים · ראה עוד »
דרכיה דרכי נועם
דרכיה דרכי נעם היא השקפה תלמודית המתבטאת בפרשנות ואף בפסיקה, אשר לפיה התורה לא באה לגרום לאדם סבל, ועל כן פרשנויות אפשריות לתורה שאינן נראות כ"דרכי נעם" נדחות לעיתים לטובת פרשנויות אחרות.
חָדָשׁ!!: רבא ודרכיה דרכי נועם · ראה עוד »
דרישה וחקירה
דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.
חָדָשׁ!!: רבא ודרישה וחקירה · ראה עוד »
דבר שלא בא לעולם
דבר שלא בא לעולם הוא מושג תלמודי, המתאר התחייבות אדם כלפי חפץ שאינו קיים עדיין או שלא נמצא בבעלותו, דבר הגורם לבעייתיות בנוגע ליכולת האדם להחיל בחפץ חלות כלשהי, כדוגמת מכירה, הקדשה ומעשר.
חָדָשׁ!!: רבא ודבר שלא בא לעולם · ראה עוד »
דברים שבלב אינם דברים
בהלכה ובמשפט, דברים שבלב אינם דברים הוא עיקרון הקובע שאין כל תוקף לכוונה שלא בוטאה בפירוש או על ידי מעשה.
חָדָשׁ!!: רבא ודברים שבלב אינם דברים · ראה עוד »
דוד ובת שבע
תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.
חָדָשׁ!!: רבא ודוד ובת שבע · ראה עוד »
דין הבחנה
דין הבחנה הוא דין בדיני הגיור, לפיו בני זוג נוכרים המתגיירים יחד, צריכים לפרוש מקיום יחסי אישות במשך שלושת החודשים הראשונים לגיורם, מתוך הנחה שכעבור שלושה חודשים ניתן לדעת אם הגיורת הרתה טרם הגיור או לא.
חָדָשׁ!!: רבא ודין הבחנה · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: רבא והמאה ה-4 · ראה עוד »
האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד
250px שינויים רבים ישנם בין האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד לבין האירוסין והנישואין כיום.
חָדָשׁ!!: רבא והאירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד · ראה עוד »
הערמה
הערמה היא תחבולה שמטרתה "לעקוף" איסור הלכתי.
חָדָשׁ!!: רבא והערמה · ראה עוד »
העבודה במקדש
העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.
חָדָשׁ!!: רבא והעבודה במקדש · ראה עוד »
הפקעת קידושין
הפקעת קידושין היא הסמכות ההלכתית של חכמים להפקיע (לבטל) קידושין, ובכך לבטל את תוקפם של נישואים בין בני זוג.
חָדָשׁ!!: רבא והפקעת קידושין · ראה עוד »
הקדים רפואה למכה
הקדים רפואה למכה הוא ביטוי עברי מתקופת האמוראים, שמשמעותו נקיטת אמצעים המונעים צרה או אסון עוד לפני שהתרחשו.
חָדָשׁ!!: רבא והקדים רפואה למכה · ראה עוד »
הרחקת נזיקין
במשפט העברי, הרחקת נזיקין הוא כלל יסוד האומר, כי גם בביתו של אדם ובשטח פרטי שלו, אסור לאדם להציב דבר המזיק לאדם אחר המתגורר בשכנות.
חָדָשׁ!!: רבא והרחקת נזיקין · ראה עוד »
הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן
הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה (או: אין כל אדם יכול) לעמוד במחיצתן היא מימרה תלמודית, לפיה מי שהריגתו מוגדרת כ"הרוגי מלכות" (מיתה על קידוש השם או להצלת ישראל) דרגתו בעולם הבא היא הגבוהה ביותר.
חָדָשׁ!!: רבא והרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן · ראה עוד »
השבת אבדה
הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.
חָדָשׁ!!: רבא והשבת אבדה · ראה עוד »
התפוח (בית המקדש)
הערמת אפר על התפוח התפוח היה מתחם במרכז מזבח העולה בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: רבא והתפוח (בית המקדש) · ראה עוד »
הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבא והלל נשיאה · ראה עוד »
הלכה ואין מורין כן
הלכה ואין מורין כן היא קביעה המופיעה בכמה מקומות בתלמוד ובפוסקים על אודות הלכות מסוימות שאמנם נכונות, אך מסיבות שונות אין להורות אותן.
חָדָשׁ!!: רבא והלכה ואין מורין כן · ראה עוד »
הלכה כבתראי
הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.
חָדָשׁ!!: רבא והלכה כבתראי · ראה עוד »
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
חָדָשׁ!!: רבא והלכות רב אלפס · ראה עוד »
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
חָדָשׁ!!: רבא והלכות בית הכסא · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: רבא והגדה של פסח · ראה עוד »
הומוסקסואליות בהלכה
ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה.
חָדָשׁ!!: רבא והומוסקסואליות בהלכה · ראה עוד »
הואיל
בהלכה, הואיל הוא כלל יסודי בהלכות יום טוב, האומר שהואיל וקיימת אפשרות לעשות מעשה מסוים בהיתר הלכתי, מותר לעשותו גם ללא היתר מעשי זה, שכן עצם האפשרות לעשות מעשה זה בהיתר מסירה ממנו את האיסור.
חָדָשׁ!!: רבא והואיל · ראה עוד »
הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה
בהלכה, גר שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הוא אדם שההיריון שממנו הוא נולד החל כאשר אמו הייתה גויה – וממילא גם העובר – ובתקופת ההריון התגיירה אמו, כך שלידתו הייתה לאם יהודייה.
חָדָשׁ!!: רבא והורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה · ראה עוד »
הכנסה לכיפה
בהלכה, הכנסה לכיפה או כפייה לכיפה היא עונש מאסר שתכליתו גרימת מותם של עבריינים ללא הוצאתם להורג.
חָדָשׁ!!: רבא והכנסה לכיפה · ראה עוד »
כאן נמצאו וכאן היו
כאן נמצאו וכאן היו הוא כלל הלכתי הקובע שאם התגלה מום גופני אצל אישה לאחר נישואיה, או אצל בהמה לאחר שנמכרה, מניחים בדרך כלל שהוא נולד כאן, כלומר לאחר הנישואין או המכירה.
חָדָשׁ!!: רבא וכאן נמצאו וכאן היו · ראה עוד »
כפר כנא
הכנסייה האורתודוקסית בית הספר היסודי בשכונה החדשה כפר כַּנָּא (בערבית: كفر كنا) היא מועצה מקומית ערבית בגליל התחתון, כשישה ק"מ צפונית-מזרחית למרכז העיר נצרת.
חָדָשׁ!!: רבא וכפר כנא · ראה עוד »
כל העיר כולה כארבע אמות
כל העיר כולה כארבע אמות הוא כלל בהלכות תחומין האומר כי דינה של שטח עיר לעניין תחום שבת, מחושב כשטח של ארבע אמות בלבד, מותר ללכת את כל העיר בחופשיות ואין היא עולה לחשבון אלפיים האמה המותרים ללכת לפי כללי תחום שבת, ולכן אם שבת אדם בעיר - מותר לו ללכת בכל מרחבי העיר, וכן בכל תחומה.
חָדָשׁ!!: רבא וכל העיר כולה כארבע אמות · ראה עוד »
כבתה אין זקוק לה
כבתה אין זקוק לה היא הלכה מהלכות הדלקת נרות חנוכה לפיה אם לאחר שהודלקו נרות החנוכה כבו הנרות, אין צורך לחזור ולהדליקם.
חָדָשׁ!!: רבא וכבתה אין זקוק לה · ראה עוד »
כופין על מידת סדום
כופין על מידת סדום הוא כלל הלכתי לפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו טובה שאינה כרוכה בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לקיימה.
חָדָשׁ!!: רבא וכופין על מידת סדום · ראה עוד »
יע"ל קג"ם
יע"ל קג"ם הם ראשי התיבות של שש מחלוקות בתלמוד הבבלי שבהן נפסקה הלכה כאביי לעומת רבא, מבין מאות מחלוקות שבתלמוד, שבהן הכלל הרגיל הוא שהלכה כרבא.
חָדָשׁ!!: רבא ויע"ל קג"ם · ראה עוד »
יצחק בן אלישיב
רבי יצחק בן אלישיב היה אמורא שחי בדור הרביעי, בזמנם של אביי ורבא.
חָדָשׁ!!: רבא ויצחק בן אלישיב · ראה עוד »
ירושה (משפט עברי)
בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.
חָדָשׁ!!: רבא וירושה (משפט עברי) · ראה עוד »
ישיבת נהרדעא
ישיבת נהרדעא הייתה אחת הישיבות הגדולות בבבל, שהתקיימה לסירוגין, בתקופות שונות מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים.
חָדָשׁ!!: רבא וישיבת נהרדעא · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רבא וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
חָדָשׁ!!: רבא ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »
יבנית
יבנית היא חורבה בגליל העליון בסביבות צפת, כ-3 ק"מ מצפון מזרח לה, בקרבת מצודת ביריה.
חָדָשׁ!!: רבא ויבנית · ראה עוד »
יד לטומאה
בהלכות טומאה וטהרה, יד (ברבים: ידות) היא ידית המחוברת לחפץ ומשמשת לאחיזתו, והיא נחשבת טפלה לו וחלק ממנו מבחינה הלכתית.
חָדָשׁ!!: רבא ויד לטומאה · ראה עוד »
ידות
בהלכה, יד (ברבים: ידות או ידיים) היא אמירה, מעשה או מצב כלשהו אשר מרמז על כוונת המדבר, המבצע או המשתתף.
חָדָשׁ!!: רבא וידות · ראה עוד »
יהודה בר מרימר
יהודה בר מרימר (או יהודה מר בר מרימר) היה אמורא בבלי בדור השביעי, בנו של מרימר ראש ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: רבא ויהודה בר מרימר · ראה עוד »
יהודה בר מרימר (הראשון)
יהודה בר מרימר (או יהודה מר בר מרימר) היה אמורא בן הדור החמישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבא ויהודה בר מרימר (הראשון) · ראה עוד »
יוחנן מזרחי
רבי יוחנן מזרחי, מגדולי רבני תימן בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.
חָדָשׁ!!: רבא ויוחנן מזרחי · ראה עוד »
יוחנן כהן גדול
יוחנן כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש השני שתיקן תקנות חשובות ומוזכר מספר פעמים בספרות התנאים.
חָדָשׁ!!: רבא ויוחנן כהן גדול · ראה עוד »
ייאוש (משפט עברי)
ייאוש הוא מצב בו אדם איבד דבר מה מרכושו, והתייאש מהאפשרות שהרכוש ישוב אליו.
חָדָשׁ!!: רבא וייאוש (משפט עברי) · ראה עוד »
ייאוש שלא מדעת
סוגיית ייאוש שלא מדעת היא סוגיה מפורסמת בתלמוד, במסכת בבא מציעא העוסקת במעמדה ההלכתי של השבת אבדה שאין בה סימנים המחייבים להשיבה, באופן שנמצאה לפני שנודע לבעליה שאבדה וממילא עדיין לא הספיקו הבעלים להתייאש ממנה.
חָדָשׁ!!: רבא וייאוש שלא מדעת · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבא
