גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
73 יחסים: מסכת ברכות, מר זוטרא, מר בריה דרבנא, מרימר, משומד לדבר אחד, מחשבה (הלכה), מוקצה מחמת מיאוס, מידות שהתורה נדרשת בהן, אמוראי בבל, אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר, אזוב מצוי, אברהם ישעיהו קרליץ, אבימי (פירושונים), אבימי בר נאזי, סתמא דגמרא, סתמאים, סדר תנאים ואמוראים, סוגיה, קניין חצר, קידושין, רב אשי, רב אחא (פירושונים), רב אחא מדפתי, רב אחא בר אביי, רב אחא בר רב הונא, רב אחא בריה דרבא, רב אהרן, רב נחמן בר רב הונא, רב נחמן בר יצחק, רב עינא (אמורא), רב פפא, רב רחומי השני, רב חסדא, רב בר שבא, רב יעקב מנהר פקוד, רב יוסף בריה דרבא, רבא, רבה תוספאה, רבה יוסי, רבי עוירא, רבינא (פירושונים), רבינא האחרון, רבינא הראשון, שמואל (אמורא), שלמה לוריא, שלשלת הקבלה, שטר (משפט עברי), שטר אירוסין, שיטת הרבדים, תשלומי בושת, ..., תלמוד תורה לנשים, תלמוד בבלי, תלמיד חבר, תכשיט (שבת), ט"ו בשבט (מועד), טומאת מגע, זרוע (פסח), חורבן העולם באלף השביעי, בנימין מוספיא, בנימין זאב בנדיקט, בר אלישיב, ברכת הנסים, ברכות התורה, בית הסתרים, ביטול רשות מחצר לחצר, גוי, גוי ששבת חייב מיתה, דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין, דוד הלבני, הסיגוף ביהדות, ידות, יהדות נירנברג, יונה בן אמיתי. להרחיב מדד (23 יותר) »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: רבינא ומסכת ברכות · ראה עוד »
מר זוטרא
קבר מר זוטרא באזור ברעם מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי.
חָדָשׁ!!: רבינא ומר זוטרא · ראה עוד »
מר בריה דרבנא
מר בריה דרבנא, ולפי נוסח הדפוסים מר בריה דרבינא, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בימי אביי ורבא.
חָדָשׁ!!: רבינא ומר בריה דרבנא · ראה עוד »
מרימר
מרימר היה אמורא בבלי בדור השישי, על פי ספר הקבלה היה ראש ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: רבינא ומרימר · ראה עוד »
משומד לדבר אחד
משומד לדבר אחד (בעקבות הצנזורה הנוצרית נקרא גם מומר לדבר אחד) הוא מונח הלכתי תלמודי, המתאר יהודי אשר הוחזק כמשומד, למצווה מסוימת.
חָדָשׁ!!: רבינא ומשומד לדבר אחד · ראה עוד »
מחשבה (הלכה)
בהלכה, למחשבה משמעות רבה, או לחלופין להחלטה של אדם מתבצעת חלות הלכתית.
חָדָשׁ!!: רבינא ומחשבה (הלכה) · ראה עוד »
מוקצה מחמת מיאוס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: רבינא ומוקצה מחמת מיאוס · ראה עוד »
מידות שהתורה נדרשת בהן
מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.
חָדָשׁ!!: רבינא ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »
אמוראי בבל
אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: רבינא ואמוראי בבל · ראה עוד »
אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר
אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת – מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר? הוא פתגם שמקורו בתלמוד הבבלי, ואשר נועד להספיד את מותו של רבינא, שנמשל לארז ענק מול אזובי הקיר הזעירים.
חָדָשׁ!!: רבינא ואם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר · ראה עוד »
אזוב מצוי
אֵזוֹב מָצוּי (שם מדעי:.Origanum syriacum L) הוא בן שיח ים-תיכוני, נפוץ וארומטי מאוד בסוג אזובית ממשפחת השפתניים.
חָדָשׁ!!: רבינא ואזוב מצוי · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: רבינא ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אבימי (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבינא ואבימי (פירושונים) · ראה עוד »
אבימי בר נאזי
אבימי בר נאזי היה אמורא בבלי.
חָדָשׁ!!: רבינא ואבימי בר נאזי · ראה עוד »
סתמא דגמרא
סתמא דגמרא (בעברית: סתם תלמוד או הסתם של התלמוד) הוא מושג בתלמוד המתאר טקסט שמשמש להבאת פירוש, תירוץ, קושיה, הערה לדברי חכם או פסיקה במהלך הלימוד, ללא הזכרת שם אומרו.
חָדָשׁ!!: רבינא וסתמא דגמרא · ראה עוד »
סתמאים
הסתמאים הוא כינוי לכותבי הסתמא בתלמוד הבבלי, שחודש על ידי חוקר התלמוד הרב דוד הלבני, בהתאם לתפיסתו את הסתמא כשכבה מאוחרת שאינה אמוראית, כמבואר להלן.
חָדָשׁ!!: רבינא וסתמאים · ראה עוד »
סדר תנאים ואמוראים
סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.
חָדָשׁ!!: רבינא וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
חָדָשׁ!!: רבינא וסוגיה · ראה עוד »
קניין חצר
קניין חצר בהלכה הוא אחת הדרכים בהן ניתן לקנות ולהקנות.
חָדָשׁ!!: רבינא וקניין חצר · ראה עוד »
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
חָדָשׁ!!: רבינא וקידושין · ראה עוד »
רב אשי
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב אשי · ראה עוד »
רב אחא (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב אחא (פירושונים) · ראה עוד »
רב אחא מדפתי
רב אחא מדפתי היה אמורא בבלי בן הדור השישי לאמוראי בבל, מחכמי ישיבת סורא במתא מחסיא.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב אחא מדפתי · ראה עוד »
רב אחא בר אביי
רב אחא בר אביי היה אמורא שחי בדור השישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב אחא בר אביי · ראה עוד »
רב אחא בר רב הונא
רב אחא בר (רב) הונא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב אחא בר רב הונא · ראה עוד »
רב אחא בריה דרבא
רב אחא בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, שימש כראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב אחא בריה דרבא · ראה עוד »
רב אהרן
רב אהרן היה אמורא מהדור השישי, שמופיע בשני מקומות בש"ס, בשניהם כמביא מקור בתשובה להתלבטותו של רבינא.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב אהרן · ראה עוד »
רב נחמן בר רב הונא
רב נחמן בר רב הונא היה אחד מאחרוני האמוראים בבבל, ראש ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב נחמן בר רב הונא · ראה עוד »
רב נחמן בר יצחק
רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב נחמן בר יצחק · ראה עוד »
רב עינא (אמורא)
רב עינא היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב עינא (אמורא) · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב פפא · ראה עוד »
רב רחומי השני
רב רחומי השני היה אמורא בדור השביעי.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב רחומי השני · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב חסדא · ראה עוד »
רב בר שבא
רב בר שבא הוא אמורא בבלי בדור החמישי.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב בר שבא · ראה עוד »
רב יעקב מנהר פקוד
רב יעקב מנהר פקוד היה אמורא בבלי בן הדור השישי.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב יעקב מנהר פקוד · ראה עוד »
רב יוסף בריה דרבא
רב יוסף בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, בנו של רבא, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רבינא ורב יוסף בריה דרבא · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: רבינא ורבא · ראה עוד »
רבה תוספאה
רבה (רבא) תוספאה - אמורא בבלי בדור השמיני, בשלהי תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רבינא ורבה תוספאה · ראה עוד »
רבה יוסי
רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.
חָדָשׁ!!: רבינא ורבה יוסי · ראה עוד »
רבי עוירא
רבי עוירא היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי יוחנן, וחבירו של רבי אבהו.
חָדָשׁ!!: רבינא ורבי עוירא · ראה עוד »
רבינא (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבינא ורבינא (פירושונים) · ראה עוד »
רבינא האחרון
רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (נפטר י"ג בכסלו ד'ר"ס, 499) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רבינא ורבינא האחרון · ראה עוד »
רבינא הראשון
#הפניה רבינא.
חָדָשׁ!!: רבינא ורבינא הראשון · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: רבינא ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: רבינא ושלמה לוריא · ראה עוד »
שלשלת הקבלה
שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.
חָדָשׁ!!: רבינא ושלשלת הקבלה · ראה עוד »
שטר (משפט עברי)
שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.
חָדָשׁ!!: רבינא ושטר (משפט עברי) · ראה עוד »
שטר אירוסין
בהלכה היהודית, שטר אירוסין הוא אחת מהדרכים שבהן ניתן לבצע קידושין, במהותו ודיניו הוא דומה לשטר במשפט העברי ולגט, אך קיימים שינויים רבים בין שטר זה לשאר השטרות.
חָדָשׁ!!: רבינא ושטר אירוסין · ראה עוד »
שיטת הרבדים
שיטת הרבדים היא שיטה חינוכית ללימוד התורה שבעל פה, ובעיקר התלמוד הבבלי, שפותחה על ידי הרב ד"ר פנחס היימן.
חָדָשׁ!!: רבינא ושיטת הרבדים · ראה עוד »
תשלומי בושת
בהלכות מזיק וניזק, תשלומי בושת הם אחד מחמשת התשלומים המוטלים על המזיק לשלם לניזק (נזק וצער, ריפוי, שבת ובושת).
חָדָשׁ!!: רבינא ותשלומי בושת · ראה עוד »
תלמוד תורה לנשים
תלמידות במדרשת שיל"ת לפי ההלכה, נשים אינן נכללות במצוות תלמוד תורה, אף על פי שאישה הלומדת תורה זוכה על כך לשכר.
חָדָשׁ!!: רבינא ותלמוד תורה לנשים · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבינא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמיד חבר
תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.
חָדָשׁ!!: רבינא ותלמיד חבר · ראה עוד »
תכשיט (שבת)
בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.
חָדָשׁ!!: רבינא ותכשיט (שבת) · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: רבינא וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
טומאת מגע
בהלכה היהודית, טומאת מגע היא טומאה המתרחשת על ידי נגיעה פיזית של הדבר הנטמא בדבר המטמא.
חָדָשׁ!!: רבינא וטומאת מגע · ראה עוד »
זרוע (פסח)
ביצה. זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קורבן פסח.
חָדָשׁ!!: רבינא וזרוע (פסח) · ראה עוד »
חורבן העולם באלף השביעי
על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.
חָדָשׁ!!: רבינא וחורבן העולם באלף השביעי · ראה עוד »
בנימין מוספיא
בנימין מוספיא (כונה גם דיוניסיוס; ה'שס"ו, 1606, ספרד - ה'תל"ה, 1675, אמסטרדם) היה רופא ומילונאי יהודי, בן למשפחת אנוסים מספרד.
חָדָשׁ!!: רבינא ובנימין מוספיא · ראה עוד »
בנימין זאב בנדיקט
הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: רבינא ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »
בר אלישיב
בר אלישיב היא משפחה מכובדת ועשירה שידוע עליה מהדור הרביעי של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רבינא ובר אלישיב · ראה עוד »
ברכת הנסים
ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.
חָדָשׁ!!: רבינא וברכת הנסים · ראה עוד »
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
חָדָשׁ!!: רבינא וברכות התורה · ראה עוד »
בית הסתרים
בית הסתרים הוא כינוי בהלכה למקומות בגוף האדם או בכלי שהם נסתרים ואינם נראים בהתבוננות מבחוץ.
חָדָשׁ!!: רבינא ובית הסתרים · ראה עוד »
ביטול רשות מחצר לחצר
מכללי ביטול רשות בהלכה, הוא ביטול רשות מחצר לחצר, מחלוקת אמוראית האם כלל ביטול רשות קיים גם מחצר לחצר, כדי להתיר טלטול במבוי.
חָדָשׁ!!: רבינא וביטול רשות מחצר לחצר · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: רבינא וגוי · ראה עוד »
גוי ששבת חייב מיתה
גוי ששבת חייב מיתה הוא איסור על גוי (אדם שאינו יהודי) לשבות ממלאכה ביום השבת או ביום אחר מימי השבוע.
חָדָשׁ!!: רבינא וגוי ששבת חייב מיתה · ראה עוד »
דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין
דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין הוא ביטוי שמקורו בתלמוד, ומשמעותו היא שכאשר ישנה התנגשות בין דעת רב לדעת תלמיד יש להישמע לדעת הרב.
חָדָשׁ!!: רבינא ודברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין · ראה עוד »
דוד הלבני
הרב דוד וייס הלבני (ד' בתשרי תרפ"ח, 27 בספטמבר 1927 – ל' בסיון תשפ"ב, 28 ביוני 2022) היה חוקר תלמוד ישראלי-אמריקאי יליד צ'כוסלובקיה.
חָדָשׁ!!: רבינא ודוד הלבני · ראה עוד »
הסיגוף ביהדות
הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.
חָדָשׁ!!: רבינא והסיגוף ביהדות · ראה עוד »
ידות
בהלכה, יד (ברבים: ידות או ידיים) היא אמירה, מעשה או מצב כלשהו אשר מרמז על כוונת המדבר, המבצע או המשתתף.
חָדָשׁ!!: רבינא וידות · ראה עוד »
יהדות נירנברג
אפיית מצות בנירנברג, איור מתוך ספר שהתפרסם ב-1716. היישוב היהודי בעיר נירנברג (בגרמנית: Nürnberg), העיר השנייה בגודלה בבוואריה שבגרמניה, הוא עתיק יומין, והתקיים כבר באמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רבינא ויהדות נירנברג · ראה עוד »
יונה בן אמיתי
יונה. ציור מעשה ידי מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית 250x250 פיקסליםיוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: רבינא ויונה בן אמיתי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבינא
