גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
129 יחסים: מן, מסכת פסחים, מצווה, מר בר רב אשי, משמרות כהונה, מלאכת טוחן, מלאכת בורר, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלכויות זכרונות ושופרות, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מודל הארץ השטוחה, מי מריבה, מי שהיה נשוי שלוש נשים, ארבע רשויות השבת, ארבעת השבויים, ארבעה טורים, אליהו טבגר, אגדה (יהדות), אדר (עץ), אכילת דג עם בשר, אי שתקת שתקת, אין מעבירין על המצוות, אין מוקדם ומאוחר בתורה, אין אלו אלא דברי נביאות, איסור נישואים לאבל, איסור עיון לאור הנר בשבת, איסור ייחוד, נתן מרומי, נחום אליעזר רבינוביץ', נחום איש גמזו, נחותי, נושאי כליו של הרמב"ם, נוטריקון, ספר המקצועות, ספר העתים, ספר יוחסין (תלמוד), סדר הפרשיות בתפילין, סידור רבי שלמה בן נתן, עשיית דין עצמית במשפט העברי, עולת ראייה, עכוז, עיקרי האמונה היהודית, פרשנות התלמוד הבבלי, פרוטה (מטבע עתיק), פת הבאה בכיסנין, פליז, פולטת שכבת זרע, פי תקרה יורד וסותם, פירוש ר"ח, פירוש רש"י לתלמוד, ..., פירוש הרמב"ן לתורה, צורת הדף, קצרנות, קרנא, קבלה, קירואן, ר"ח, ראשונים, ראשי שנים ביהדות, רש"י, רב ניסים גאון, רב חננאל, רב חסדא, רב האי גאון, רב הונא, רבאי מרוב, רבה בר רב חנן, רבי נהוראי, רבי שמעון בן אבישלום, רבינו חננאל, רבינו חננאל בן חושיאל, רי"ף, שמעון בן ננס, שניים מקרא ואחד תרגום, שרגא אברמסון, שלמה בן היתום, שלמה יהודה רפפורט, שביעית בזמן הזה, שומר אבדה, שווה לכל נפש, שיטת ריב"ב, תלמוד בבלי, תוספות, תורת האדם (ספר), תולדות מלאכות שבת, ט"ו בשבט (מועד), זכריה בן יהודה אגמאתי, חננאל, חננאל בן חושיאל, חפץ בן יצליח, חפיפה (הלכה), חליבה בשבת, חזקה דרבא, חושיאל בן אלחנן, חיים דוב שעוועל, בנימין מנשה לוין, בעלי התוספות, בר מצרא, בר יעקב, ברכת מציב גבול אלמנה, ברכת אבות, בחיי בן אשר, בית דין של כהנים, בית המקדש השלישי, ד'תתט"ז, דם הנפש, דרכי לימוד התלמוד, דיין (הלכה), המאה ה-11, המצור על ירושלים (70), הנבואה במסורת ישראל, הערוך, העבודה במקדש, הקבלת פני רבו ברגל, הרשאה (משפט עברי), השחתת הזקן, התפוח (בית המקדש), הלוח העברי, הלכות ליל הסדר, הטפת דם ברית, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, יצחק מאיר בן-מנחם, ישעיה די טראני, ישראל זיסל דבורץ, ישיבת קירואן, יהדות ספרד, יהדות קירואן, יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15, יוסף עמר. להרחיב מדד (79 יותר) »
מן
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומן · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומסכת פסחים · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומצווה · ראה עוד »
מר בר רב אשי
מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומר בר רב אשי · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומשמרות כהונה · ראה עוד »
מלאכת טוחן
קרמיקה. איסור טוחן נאמר דווקא על ידי כלים המיוחדים לכך. מְלֶאכֶת הַטּוֹחֵן היא אחת מל"ט המלאכות האסורות על פי ההלכה בשבת.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומלאכת טוחן · ראה עוד »
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומלאכת בורר · ראה עוד »
מלאכת הוצאה מרשות לרשות
מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »
מלכויות זכרונות ושופרות
תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »
מושגי יסוד בתלמוד הבבלי
התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי · ראה עוד »
מודל הארץ השטוחה
הדפס העץ פלאמאריון מתאר נוסע שמגיע לקצה כדור הארץ השטוח וקולע את שערותיו דרך השמים המוצקים בצורת קערה הפוכה. מודל הארץ השטוחה הוא תפישה עתיקה של צורת הארץ, הרואה אותה כמשטח מישורי או בצורת דיסק.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומודל הארץ השטוחה · ראה עוד »
מי מריבה
סיפורי מסה ומריבה ומי מריבה הם שני סיפורים דומים המתוארים בספר שמות ובספר במדבר, בהם משה מכה במטהו סלע יבש ויוצאים ממנו מים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומי מריבה · ראה עוד »
מי שהיה נשוי שלוש נשים
מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים הוא משפט הפתיחה של משנה בסדר נשים,, העוסקת בחלוקת רכוש בין מספר נשים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומי שהיה נשוי שלוש נשים · ראה עוד »
ארבע רשויות השבת
ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וארבע רשויות השבת · ראה עוד »
ארבעת השבויים
ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וארבעת השבויים · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וארבעה טורים · ראה עוד »
אליהו טבגר
הרב אליהו טבגר (נולד בכ"ג באלול ה'תש"ך, 15 במאי 1960) הוא מייסד עמותת פתיל תכלת, מחבר הספר "כליל תכלת", ור"מ בישיבת תורת חיים במוסקבה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואליהו טבגר · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אדר (עץ)
דגל קנדה ובמרכזו עלה עץ האדר אֶדֶר (שם מדעי: Acer) הוא סוג של עצים הנמנים עם משפחת הסבונניים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואדר (עץ) · ראה עוד »
אכילת דג עם בשר
אכילת דג ובשר יחד נאסרה על ידי רוב פוסקי ההלכה מטעם סכנה (צרעת), פסיקה זו נובעת מפרשנות בדברי התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואכילת דג עם בשר · ראה עוד »
אי שתקת שתקת
במשפט העברי, אי שתקת – שתקת, ואי לא – מהדרנא שטרא למרייהו (מארמית: אם שתקת – שתקת, ואם לא – אחזיר השטר לאדוניו) היא טענה אותה יכול לטעון הנתבע כלפי תובע הדורש נכס (או תשלום מנכס) שהיה בבעלות צד שלישי - קודם שהגיע לידי הנתבע, כאשר ישנו קושי משפטי בגביית הנכס מהצד השלישי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואי שתקת שתקת · ראה עוד »
אין מעבירין על המצוות
אין מעבירין על המצוות הוא כלל הלכתי המצוטט בתלמוד בשם ריש לקיש, באשר לקדימות בעשיית מצוות.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואין מעבירין על המצוות · ראה עוד »
אין מוקדם ומאוחר בתורה
"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואין מוקדם ומאוחר בתורה · ראה עוד »
אין אלו אלא דברי נביאות
אין אלו אלא דברי נְבִיאוּת הוא פתגם המובא בספרות חז"ל מפי תנאים ואמוראים, כלפי דעות שלא נומקו.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואין אלו אלא דברי נביאות · ראה עוד »
איסור נישואים לאבל
נישואים בין בני זוג הם אחד מהדברים שהאבל אסור בהם על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואיסור נישואים לאבל · ראה עוד »
איסור עיון לאור הנר בשבת
איסור עיון לאור הנר בשבת הוא דין הלכתי האוסר על ביצוע פעולות שדורשות עיון לאור הנר בשבת, מחשש שמא האדם יעשה מלאכה ויחלל את השבת.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואיסור עיון לאור הנר בשבת · ראה עוד »
איסור ייחוד
בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזה או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואיסור ייחוד · ראה עוד »
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ונתן מרומי · ראה עוד »
נחום אליעזר רבינוביץ'
הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; בצרפתית:Nahum Éliézer Ravinović; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 – י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020) היה רב קנדי-ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, רבן של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ונחום אליעזר רבינוביץ' · ראה עוד »
נחום איש גמזו
נחום איש גמזו היה תנא מהדור השני של התנאים ואחד מרבותיו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ונחום איש גמזו · ראה עוד »
נחותי
הנְחוּתֵי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי (רב אבינה, עולא ורב דימי).
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ונחותי · ראה עוד »
נושאי כליו של הרמב"ם
נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ונושאי כליו של הרמב"ם · ראה עוד »
נוטריקון
נוטריקון במקורו היא מילה ביוונית ומשמעותה כתיבה מקוצרת בראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ונוטריקון · ראה עוד »
ספר המקצועות
ספר המקצועות הוא חיבור הלכתי מראשית תקופת הראשונים, שחלקים ממנו הגיעו לידינו.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וספר המקצועות · ראה עוד »
ספר העתים
ספר העתים הוא ספר הלכה שנכתב במאה ה-12 על ידי רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וספר העתים · ראה עוד »
ספר יוחסין (תלמוד)
ספר יוחסין בתלמוד הוא חיבור קדום שמוזכר בתלמוד שהיה מצוי בימי חז"ל.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וספר יוחסין (תלמוד) · ראה עוד »
סדר הפרשיות בתפילין
התפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וסדר הפרשיות בתפילין · ראה עוד »
סידור רבי שלמה בן נתן
סידור רבי שלמה בן נתן (הרשב"ן) הוא ספר הלכה גדול על סידור התפילה, המבוסס בעיקרו על תורת הגאונים, ומחברו הוא רבי שלמה בן נתן אלג'בלי, חכם תימני שחי במצרים בזמן הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וסידור רבי שלמה בן נתן · ראה עוד »
עשיית דין עצמית במשפט העברי
עשיית דין עצמית משמעותה בלשון פשוטה: "לקיחת החוק לידיים", דהיינו שימוש בכוח פיסי על ידי האדם על מנת להגן על זכויותיו, מבלי לפנות לרשויות המשפט והחוק.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ועשיית דין עצמית במשפט העברי · ראה עוד »
עולת ראייה
קורבן עולת ראייה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ועולת ראייה · ראה עוד »
עכוז
תרשים חלקי הגב והעכוז האנושי שרירי העכוז והירך של צד ימין במבט אחורי העַכּוּז (ידוע גם כשֵׁת, ישבן, אחוריים, ובסלנג: תחת, טוסיק או טוכעס - ההגייה היידית ל"תחת") הוא הכינוי המקובל לזוג מסות השריר והשומן המהוות את חלקו האחורי של האגן האנושי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ועכוז · ראה עוד »
עיקרי האמונה היהודית
עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פרוטה (מטבע עתיק)
"פרוטה" של המלך אגריפס הראשון פְּרוּטָה היא מטבע המוזכרת במשנה ובגמרא כמטבע בעל ערך קטן מאוד.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופרוטה (מטבע עתיק) · ראה עוד »
פת הבאה בכיסנין
בהלכה, פת הבאה בכיסנין היא מאפה שאין דרך העולם "לקבוע עליה סעודה".
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופת הבאה בכיסנין · ראה עוד »
פליז
פְּלִיז היא סגסוגת המורכבת מהיסודות נחושת ואבץ.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופליז · ראה עוד »
פולטת שכבת זרע
בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופולטת שכבת זרע · ראה עוד »
פי תקרה יורד וסותם
מקום שחסרה בו רק מחיצה אחת, נאמר בו "פי תקרה" לפי כל הדעות, גם לפי הדעה המחמירה ביותר (שמואל, לפי פרשנות התוספות) פי תקרה יורד וסותם הוא כלל הלכתי בדיני מחיצה שמשמעו הוא שקצה תקרה הבולטת מהיקף המבנה אותו היא מקרה נחשבת כמחיצה, כלומר רואים את התקרה הבולטת כאילו היא יורדת עד הקרקע וסותמת את החלל שתחתיה, ובכך גורמת לשטח המקורה שתחתיה להיחשב כמוקף במחיצות.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופי תקרה יורד וסותם · ראה עוד »
פירוש ר"ח
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופירוש ר"ח · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
פירוש הרמב"ן לתורה
פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »
צורת הדף
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וצורת הדף · ראה עוד »
קצרנות
תפילת האדון מקוצרת בכמה שיטות קצרנות מקובלות שונות בשפה האנגלית סימני קצרנות עברית על פי שיטת יעקב מימון שני "שירי לילה של הנודד" של גתה בקצרנות בשיטת גבלסברגר הגרמנית קצרנות היא שיטת כתיבה אשר משפרת במידה ניכרת את מהירות הכתיבה, באמצעות שימוש בסמלים וסימנים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וקצרנות · ראה עוד »
קרנא
קרנא, מראשוני האמוראים בבבל, לאחר חתימת המשנה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וקרנא · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וקבלה · ראה עוד »
קירואן
קירואן (בערבית: القيروان מבוטא:, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וקירואן · ראה עוד »
ר"ח
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ור"ח · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וראשונים · ראה עוד »
ראשי שנים ביהדות
ארבעה ראשי שנים מציינים בהלכה את תחילת השנה בתחומים שונים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וראשי שנים ביהדות · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורש"י · ראה עוד »
רב ניסים גאון
רב ניסים בר יעקב (סביבות 990 ד'תש"ן –1062 ד'תתכ"ב) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבת קירואן.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורב ניסים גאון · ראה עוד »
רב חננאל
חצר ציונו של רב חננאל יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב חננאל היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב, אך למד גם אצל רבה בר בר חנה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורב חננאל · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורב חסדא · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורב האי גאון · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורב הונא · ראה עוד »
רבאי מרוב
רב רבאי מרוב (רב רבאי דמן רוב) היה חכם יהודי, מראשי הסבוראים בבבל בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורבאי מרוב · ראה עוד »
רבה בר רב חנן
רבה (או רבא) בר רב חנן, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בנו של רב חנן.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורבה בר רב חנן · ראה עוד »
רבי נהוראי
רבי נהוראי היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורבי נהוראי · ראה עוד »
רבי שמעון בן אבישלום
רבי שמעון בן אבישלום (או בן אבשלום, או בן אבטולמוס) היה אמורא בבלי מבעלי האגדה שזמנו ומקומו אינם ידועים בבירור.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורבי שמעון בן אבישלום · ראה עוד »
רבינו חננאל
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורבינו חננאל · ראה עוד »
רבינו חננאל בן חושיאל
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורבינו חננאל בן חושיאל · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורי"ף · ראה עוד »
שמעון בן ננס
שמעון בן ננס המכונה גם סתם בן ננס היה תנא בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושמעון בן ננס · ראה עוד »
שניים מקרא ואחד תרגום
שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »
שרגא אברמסון
שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושרגא אברמסון · ראה עוד »
שלמה בן היתום
רבי שלמה בן היתום היה מחכמי יהדות איטליה בסביבות המאה ה-12, שחיבר פירוש לתלמוד, אשר שרד ממנו פירוש למסכת משקין (מועד קטן) בלבד.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושלמה בן היתום · ראה עוד »
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »
שביעית בזמן הזה
שביעית בזמן הזה היא מחלוקת הלכתית בשאלה, האם המצוות הקשורות לשנת שמיטה (בפרט מצוות שמיטת הקרקעות ושמיטת הכספים) מחייבות בימינו – כאשר היובל ודיניו אינם נוהגים – מדאורייתא, או מדרבנן בלבד.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושביעית בזמן הזה · ראה עוד »
שומר אבדה
שומר אבדה הוא אדם שמצא אבדה, אשר יש חיוב להשיבה לבעליה, ובינתיים, עד שישיב אותה בפועל לבעלים, חל עליו דין שומר לגבי האבדה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושומר אבדה · ראה עוד »
שווה לכל נפש
שווה לכל נפש הוא כלל הלכתי המובא בתלמוד, העוסק בהלכות יום טוב.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושווה לכל נפש · ראה עוד »
שיטת ריב"ב
שיטת ריב"ב הוא חיבור על ספר ההלכות של הרי"ף, מאת רבי יהודה בן ברכיה, בנו של רבי ברכיה הלוי ואחיינו של רבי זרחיה הלוי, בעל ספר המאור.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושיטת ריב"ב · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ותוספות · ראה עוד »
תורת האדם (ספר)
תורת האדם הוא ספר הלכה שחיבר הרמב"ן על ההלכות הנוגעות לסוף ימי האדם, בין הנושאים בספר: הלכות הנוגעות לרפואה, דיני קבורה והלכות אבלות.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ותורת האדם (ספר) · ראה עוד »
תולדות מלאכות שבת
תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ותולדות מלאכות שבת · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
זכריה בן יהודה אגמאתי
זכריה בן יהודה הלוי אגמאתי היה רב מרוקאי בתקופת הראשונים, במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וזכריה בן יהודה אגמאתי · ראה עוד »
חננאל
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וחננאל · ראה עוד »
חננאל בן חושיאל
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וחננאל בן חושיאל · ראה עוד »
חפץ בן יצליח
רבי חפץ בן יצליח (גם רבי חפץ אלוף, ורבי חפץ גאון) מהגאונים, חי ופעל במחצית השנייה של המאה העשירית סוף תקופת הגאונים, מקום חייו ופעילותו אינן ידועים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וחפץ בן יצליח · ראה עוד »
חפיפה (הלכה)
חפיפה לפני הטבילה היא תקנה של עזרא הסופר, לפיה הטובלים במקווה על מנת להיטהר, ירחצו ויחפפו לפני הטבילה, על מנת להבטיח שלא תהיה חציצה בין הטובל לבין המים, דבר העלול לגרום לפסילת הטבילה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וחפיפה (הלכה) · ראה עוד »
חליבה בשבת
חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וחליבה בשבת · ראה עוד »
חזקה דרבא
חֲזָקָה דְרָבָא היא כינוי לכלל שקבע האמורא רבא, שלפיו בן ובת שהגיעו לגיל הבגרות (גיל 13 לבן וגיל 12 לבת) - מניחים שגם הגיעו לבגרות שכלית וגופנית (המוגדרת כהבאת שתי שערות במקום הערווה), על אף שלא נבדקו, והם נחשבים כבוגרים מבחינה הלכתית ללא צורך בבדיקה (לדוגמה, לגבי יכולת להצטרף למניין).
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וחזקה דרבא · ראה עוד »
חושיאל בן אלחנן
מכתב של חושיאל בן אלחנן מגניזת קהיר רבי חושיאל בן אלחנן (סוף המאה ה-10 – תחילת המאה ה-11) מגדולי חכמי התלמוד בדורו (הדור של רב שרירא גאון), אביו של רבנו חננאל וראש ישיבת קירואן.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וחושיאל בן אלחנן · ראה עוד »
חיים דוב שעוועל
הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וחיים דוב שעוועל · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ובעלי התוספות · ראה עוד »
בר מצרא
דין בר מצרא, בדיני שכנים במשפט העברי, הוא אדם שהקרקע שלו סמוכה לקרקע חברו.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ובר מצרא · ראה עוד »
בר יעקב
מצבת-קבר של יהודי בשם יוסף בר יעקב, ממוזיאון ההיסטוריה היהודית בז'ירונה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה יהודיים בארמית קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יעקב.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ובר יעקב · ראה עוד »
ברכת מציב גבול אלמנה
בית אל ברכת מציב גבול אלמנה היא ברכה שתקנו חכמים על ראיית יישוב חדש שהוקם בארץ ישראל לאחר שעם ישראל גלה מארצו וכעת מיישבה מחדש, כאשה שנותרה עזובה מבעלה כגרושה (בלשון חז"ל גם גרושה נקראת "אלמנה"), וכעת שבה אל ביתו.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וברכת מציב גבול אלמנה · ראה עוד »
ברכת אבות
ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וברכת אבות · ראה עוד »
בחיי בן אשר
רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ובחיי בן אשר · ראה עוד »
בית דין של כהנים
בית דין של כהנים (וכן:בית דין של הכהנים, ובקיצור: בדש"כ) הוא מוסד אשר מוזכר בספרות חז"ל ככזה שפעל בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ובית דין של כהנים · ראה עוד »
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ובית המקדש השלישי · ראה עוד »
ד'תתט"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וד'תתט"ז · ראה עוד »
דם הנפש
20px אין לבלבל ערך זה העוסק בדם אדם עם "הדם הוא הנפש" העוסק בדם בהמה, חיה ועוף האסור באכילה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ודם הנפש · ראה עוד »
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ודיין (הלכה) · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והמאה ה-11 · ראה עוד »
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »
הנבואה במסורת ישראל
ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והערוך · ראה עוד »
העבודה במקדש
העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והעבודה במקדש · ראה עוד »
הקבלת פני רבו ברגל
הקבלת פני רבו היא מצווה לעלות ולבקר את רבו בשבתות בחגים ובימים טובים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והקבלת פני רבו ברגל · ראה עוד »
הרשאה (משפט עברי)
הרשאה כשמה, היא נתינת רשות - ייפוי כח, לייצוג משפטי.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והרשאה (משפט עברי) · ראה עוד »
השחתת הזקן
השחתת הזקן היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער הזקן באופנים מסוימים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והשחתת הזקן · ראה עוד »
התפוח (בית המקדש)
הערמת אפר על התפוח התפוח היה מתחם במרכז מזבח העולה בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והתפוח (בית המקדש) · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והלוח העברי · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הטפת דם ברית
ברית מילה הטפת דם ברית הוא פעולה הנעשית במקרים בהם אין אפשרות לבצע את תהליך המילה כהלכה, כגון בתינוק שנולד כשהוא נימול, או בגוי נימול שרוצה להתגייר.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והטפת דם ברית · ראה עוד »
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »
יצחק מאיר בן-מנחם
הרב יצחק מאיר בן מנחם (פצ'ינר) (תרנ"ח, 1898 – ז' בסיוון תש"ך, 2 ביוני 1960) היה חבר בית הדין הרבני הגדול, כמו כן עסק בההדרת ספרי הראשונים.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ויצחק מאיר בן-מנחם · ראה עוד »
ישעיה די טראני
רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וישעיה די טראני · ראה עוד »
ישראל זיסל דבורץ
הרב ישראל זיסל דבורץ (נודע גם בשם העט: פלטין) (תרמ"ה, 1885 – כ"ט בשבט תשכ"ח, פברואר 1968) היה רב ועסקן חרדי, כיהן כרב ביודי וביזדה שבליטא, עורך כתב העת התורני "תבונה".
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וישראל זיסל דבורץ · ראה עוד »
ישיבת קירואן
ישיבת קירואן (בערבית: يشيفا القيروان) הייתה ישיבה בעיר קירואן, בתוניסיה שבחבל איפריקיה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וישיבת קירואן · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות קירואן
יהדות קירואן התקיימה בעיר קירואן שבתוניסיה, שבה היה מרכז חשוב ללימוד תלמוד והלכה.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ויהדות קירואן · ראה עוד »
יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15
במהלך תקופה זו שבין המאה ה-9 למאה ה-15 יהדות העולם שומעת על ממלכה יהודית עצמאית, במאה ה-9 ביתא ישראל נמצאים בתקופת תור הזהב של ממלכתם שהחלה עם תחילת שלטון יהודית המלכה בשנת 858 לאחר כיבוש קיסרות אקסום ומסתיימת בתחילת המאה ה-12 עם עלייתה לשלטון של השושלת הסולומונית.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ויהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15 · ראה עוד »
יוסף עמר
מארי יוסף בן אהרן עמר הלוי (י"ח באב תרע"א – כ"ו בכסלו תשמ"ט; 12 באוגוסט 1911 – 4 בדצמבר 1988) היה רב תימני, ומנקד התלמוד הבבלי על פי מסורת יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ויוסף עמר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבנו_חננאל
