גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
85 יחסים: מנחם מנדל מקאמיניץ, מצודת צפת, מצודת הונין, משפחת עבו, משה מונטיפיורי, מחלבת המאירי, מבצר עתלית, מבצרים צלבניים במזרח התיכון, אלי וגולד קומיקס, אליהו שלמה זלמן בסאן, אברהם חיים אדאדי, אברהם דב מאבריטש, אברהם וולפנזון, אהרון בן שמעון, אכסניית קאזה נובה, נמר אנטולי, נסים זרחיה אזולאי, נחמן נתן קורונל, ניסן ב"ק, עליית תלמידי הגר"א, עג'לון, עין זיתים, פרעות צפת (1834), פרושים (היישוב הישן), צפת, צור (לבנון), ציזיא חנה מזל, רעידת אדמה, רעידת האדמה בארץ ישראל (1837), רעידות אדמה, רעידות אדמה באזור הלבנט, רוזני וילנה, שמואל הלר, שנות ה-30 של המאה ה-19, שומרונים, שכם, לוביה (כפר), טבריה, זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, זאב וולפנזון, חצר גשר הישנה, חרבת ב"ק, חומות טבריה, חורבות, חיים נסים אבולעפיה, חיים פרחי, חיים דוידזון, חיים הירשנזון, חיים יהושע גולדברג, בן ציון אלקלעי, ..., בופור, בית בוסל, בית המאירי, בית העלמין העתיק בצפת, בית הכנסת אבריטש, בית הכנסת אבוהב, בית הכנסת עץ החיים, בית הכנסת רבי יוסף קארו, בית הכנסת האר"י האשכנזי, בית הכנסת האר"י הספרדי, בית כנסת האלשיך, ג'ש (גוש חלב), ג'וב יוסף, גן לאומי ברעם, גאולוגיה, גאולוגיה של ישראל, דוד ורוזה מזרחי, ה'תקצ"ז, המאורעות, המנזר הפרנציסקני (נצרת), האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021), העליות בשנים 1700–1881, העיר העתיקה של צפת, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היישוב הישן, ויליאם מקלור תומסון, כ"ד בטבת, כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, יצחק גויטע, יצחק יעקב ריינס, ישעיה אורנשטיין, ישעיה ברדקי, ישראל ב"ק, יחזקאל המאירי, 1 בינואר. להרחיב מדד (35 יותר) »
מנחם מנדל מקאמיניץ
מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »
מצודת צפת
מצודת צפת בשלג מצודת צפת היא מצודה עתיקת יומין, הממוקמת על גבעה נישאה במרכז העיר צפת.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ומצודת צפת · ראה עוד »
מצודת הונין
שני המגדלים מהתקופה הצלבנית הראשונה שהתגלו בחפירות ב-1994 שרטוט של שלב ב' מהתקופה הצלבנית-איובית. בשלב זה נבנה החפיר משלושת עברי המצודה. לא נמצאו שרידים נוספים משלב זה. ון דה ולדה, 1857 מצודת הונין (מבצר "שאטו-נף") היא מבצר צלבני ליד המושב מרגליות בגליל העליון, המבצר יושב על הדרך העתיקה שהובילה מדמשק לצור.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ומצודת הונין · ראה עוד »
משפחת עבו
הרב הקונסול יעקב חי עבו ורעייתו אסתר מלכה, עם שומר הראש הטורקי, הקאוואס משפחת עבו היא משפחה יהודית שעלתה לארץ ישראל מאלג'יר ב-1817 והשתקעה בצפת - משום היותה מרכז רוחני חשוב לתורת הקבלה ובגלל קרבתה להר מירון, מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ומשפחת עבו · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
מחלבת המאירי
לוגו המחלבה מחלבת המאירי היא מחלבת גבינות קטנה, הקיימת בצפת מאז שנת 1840 ומנוהלת על ידי משפחת המאירי.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ומחלבת המאירי · ראה עוד »
מבצר עתלית
מבצר עתלית, הידוע גם בשמו הצלבני קסטלום פרגרינורום (בלטינית: Castellum peregrinorum, מבצר עולי הרגל) או טירת פֶּלֶרֶן (Château Pèlerin), הוא אתר ארכאולוגי ובו מבצר צלבני וכן שרידי יישוב קדומים יותר.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ומבצר עתלית · ראה עוד »
מבצרים צלבניים במזרח התיכון
מפת מבצרי צלבנים בלבנט. המפה מציגה את מיקום המבצרים הגדולים או בעלי חשיבות לאורך 200 השנים של קיום ממלכת ירושלים הצלבנית. חלק מהמבצרים לא היו קיימים לאורך כל התקופה והמפה מציירת ריכוז מבצרים שלא היה קיים בו זמנית איור המשחזר את מבצר קראק דה שבלייה הגדול שבסוריה. המבצרים הצלבניים שימשו כעמוד השדרה של מערכת השלטון הצלבנית, וחשיבותם חרגה מעבר לתפקידם הצבאי כמגיני דרכים, גבולות וערים.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ומבצרים צלבניים במזרח התיכון · ראה עוד »
אלי וגולד קומיקס
אלי וגולד קומיקס הוא שם המותג של צמד היוצרים החרדים אליהו גוט ודוד גולדשמידט, כותבי מדור סיפורים בקומיקס בעמוד האחורי של עיתון ילדים של שבועון "משפחה", שהפכו בהמשך לסדרת ספרי קומיקס.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ואלי וגולד קומיקס · ראה עוד »
אליהו שלמה זלמן בסאן
אליהו שלמה זלמן בסאן (1800 - כ"ד בשבט תרמ"ב, 13 בפברואר 1882) היה נפח ידוע ביישוב הישן בירושלים במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ואליהו שלמה זלמן בסאן · ראה עוד »
אברהם חיים אדאדי
רבי אברהם חיים אדאדי (ה'תק"ס, 1800 – ה'תרל"ד, 13 ביולי 1874) היה מגדולי רבני לוב במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ואברהם חיים אדאדי · ראה עוד »
אברהם דב מאבריטש
רבי אברהם דב אוירבוך מאבריטש (כונה רבי אברהם דוב מאבריץ', הרבי מאבריץ או אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש; ה'תק"ך, 1760 – י"ב בכסלו ה'תר"א, דצמבר 1840) היה רב חסידי שחי בסוף ימיו בצפת, ומחבר הספר בת עין.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ואברהם דב מאבריטש · ראה עוד »
אברהם וולפנזון
רבי אברהם וואלפאנזאן (וולפנזון) (נולד ה'תקס"ד - תרט"ו) היה דיין של עדת הפרושים בצפת.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ואברהם וולפנזון · ראה עוד »
אהרון בן שמעון
הרב אהרון בן שמעון (ה'תר"ך, 1860– ה'תש"ט, 1949) היה רבה הראשי של צפת וראש "ישיבת מרן הבית יוסף", רבה של הקהילה הספרדית בהונגריה ושליח עיר הקודש צפת בבוכרה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ואהרון בן שמעון · ראה עוד »
אכסניית קאזה נובה
הכניסה לאכסניית קאזה נובה בירושלים אכסניית קאזה נובה (לטינית Casa Nova - "בית חדש") היא רשת אכסניות בארץ ישראל, הנמצאת בבעלותה של משמורת ארץ הקודש ומופעלת על ידה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ואכסניית קאזה נובה · ראה עוד »
נמר אנטולי
שני נמרים בגן חיות נמר אנטולי או נמר הגליל (שם מדעי: Panthera pardus tulliana) הוא תת-מין של הנמר, אשר מקורו באסיה הקטנה המכונה אנטוליה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ונמר אנטולי · ראה עוד »
נסים זרחיה אזולאי
רבי נסים זרחיה אזולאי (ירושלים - צפת כ"ו בטבת ה'תקצ"ז) היה רב דיין מקובל ומחבר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ונסים זרחיה אזולאי · ראה עוד »
נחמן נתן קורונל
הרב נחמן נתן קורונל (ה'תק"ע; 1810 - כ"ז באב ה'תר"ן; 1890) היה מגדולי ירושלים במאה ה-19, תלמיד חכם ועסקן ציבורי רב פעלים, שד"ר, חוקר ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ונחמן נתן קורונל · ראה עוד »
ניסן ב"ק
'בתי ניסן ב"ק' לפני חורבנם בית הכנסת תפארת ישראל בבניינו, לפני 1948 קבר ניסן ב"ק בהר הזיתים ניסן בָּ"ק (תקע"ה/ 1815, ברדיצ'ב - י' בכסלו תר"ן/ דצמבר 1889, ירושלים) היה מדפיס ספרים ואיש ציבור בישוב הישן בארץ ישראל במאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וניסן ב"ק · ראה עוד »
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »
עג'לון
עג'לון (בערבית: عجلون), היא עיירה הררית בצפון ממלכת ירדן המשמשת כבירה של מחוז עג'לון.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ועג'לון · ראה עוד »
עין זיתים
עין זיתים בגלויה עתיקה עין זיתים היה יישוב בגליל העליון, כשני ק"מ מצפון לצפת, על מדרונות הר ביריה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ועין זיתים · ראה עוד »
פרעות צפת (1834)
פרעות צפת או הביזה הגדולה בצפת הייתה סדרת פרעות שערכו כפריים ערבים ומוסלמים ודרוזים מקומיים בקהילה היהודית בצפת במהלך מרד הפלאחים בשנת 1834.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ופרעות צפת (1834) · ראה עוד »
פרושים (היישוב הישן)
פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וצפת · ראה עוד »
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וצור (לבנון) · ראה עוד »
ציזיא חנה מזל
הרבנית ציזיא חנה מזל (נפטרה בכ"ד בטבת ה'תקצ"ז) הייתה בתו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ואשת רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וציזיא חנה מזל · ראה עוד »
רעידת אדמה
לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ורעידת אדמה · ראה עוד »
רעידת האדמה בארץ ישראל (1837)
#הפניה רעידת האדמה בצפת (1837).
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ורעידת האדמה בארץ ישראל (1837) · ראה עוד »
רעידות אדמה
גרף של רעידות האדמה העוצמתיות ביותר בשנים 1906–2005 על פי סולם מגניטודה לפי מומנט רעידת אדמה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ורעידות אדמה · ראה עוד »
רעידות אדמה באזור הלבנט
הערכה בדבר הסיכון לקיומה של פעילות סייסמית חריגה באזור הלבנט ב-50 השנים הבאות לפי התוכנית העולמית להערכת פעילות סייסמית (GSHAP). להלן רשימה של רעידות האדמה שהתרחשו באזור הלבנט, כולל רעידות אדמה שהמוקד שלהם היה באזור הלבנט או שגרמו נזק משמעותי באזור.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ורעידות אדמה באזור הלבנט · ראה עוד »
רוזני וילנה
רוזני וילנה היה ארגון של קהילות ליטא רוסיה ופולין לאיסוף כספים עבור מפעלים יהודיים משותפים, בראשם תמיכה ביהודי ארץ ישראל באמצעות כספי החלוקה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ורוזני וילנה · ראה עוד »
שמואל הלר
הרב שמואל הלר (העליר) (תקמ"ו, 1785 – תרמ"ד, 1884) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה, והצליח לשקם את צפת מהריסותיה ולשמרה כמרכז החסידות בארץ במאה התשע-עשרה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ושמואל הלר · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-19
הטלגרף הומצא על ידי סמואל מורס. המצאת הטלגרף הובילה לראשונה בהיסטוריה לפיתוח של רשתות תקשורת גלובליות ראשונות מסוגן; תצלום משנת 1832 אשר פותח באמצעות תהליך הדאגרוטיפ. תהליך הדאגרוטיפ הוצג לראשונה לציבור בשנת 1839. פיתוח זה יוביל בהמשך לפיתוח טכנולוגיות הצילום המודרניות; הנס כריסטיאן אנדרסן מפרסם את אוסף האגדות הראשון שלו בשנת 1837. פרסומיו יהפכו אותו בהמשך לאחד מהסופרים הפופולריים והמשפיעים ביותר של המאה ה-19, בעיקר בזכות סיפורים כמו בת הים הקטנה (בתמונה) ואצבעונית. שנות ה-30 של המאה ה-19 היו העשור הרביעי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1830 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1839.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ושנות ה-30 של המאה ה-19 · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ושומרונים · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ושכם · ראה עוד »
לוביה (כפר)
מפת אזור הכפר 1870 לוביה (בערבית: لوبيا תעתיק מדויק: לוביא) היה כפר ערבי מוסלמי בגליל התחתון בצד כביש 77, דרומית-מזרחית למחלף גולני.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ולוביה (כפר) · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וטבריה · ראה עוד »
זאב וולף מצ'רני-אוסטראה
רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (נפטר ה' באדר תקפ"ג (1823)), היה אדמו"ר בדור השלישי של תנועת החסידות, מתלמידי המגיד ממעזריטש.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וזאב וולף מצ'רני-אוסטראה · ראה עוד »
זאב וולפנזון
זאב וולפנזון (נקרא גם "וועלוויל בעאבעס" על שם אשתו, או "חכם זאב הירושלמי"; 1812? – 29 באפריל 1881) היה פעיל מרכזי ביישוב הישן הפרושי בירושלים באמצע המאה ה-19, ומבוני המוסדות המרכזיים של יישוב זה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וזאב וולפנזון · ראה עוד »
חצר גשר הישנה
250px 250px 250px 250px 250px תחנת האוטובוס בחצר גשר הישנה חצר גשר הישנה הוא אתר בעמק בית שאן בו התיישבו מקימי קיבוץ גשר לראשונה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וחצר גשר הישנה · ראה עוד »
חרבת ב"ק
חרבת ב"ק, אוקטובר 2017 חרבת ב"ק, אוקטובר 2017 אבן ים בשימוש כשוקת ליד באר רום, אוקטובר 2017 מאגורת ב"ק, אוקטובר 2017 חרבת ב"ק (או חרבת רום) הם שרידי חווה חקלאית, שהוקמה על ידי ישראל ב"ק באדמות הכפר ג'רמק שעל הר מירון, ופעלה בשנים 1834-1840.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וחרבת ב"ק · ראה עוד »
חומות טבריה
גלויה ישנה המראה את טבריה מוקפת בחומה סמל העיר טבריה בו נראית החומה כאלמנט מרכזי חומות טבריה הן החומות שהקיפו את טבריה וקבעו את גבולה עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וחומות טבריה · ראה עוד »
חורבות
הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וחורבות · ראה עוד »
חיים נסים אבולעפיה
רבי חיים ניסים אבולעפיה (נכתב במקור: אבואלעפיא) המכונה בשם חנ"א (תקנ"ה, 1795, - כ"ח בשבט תרכ"א פברואר 1861) היה רבה של טבריה והראשון לציון בירושלים.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וחיים נסים אבולעפיה · ראה עוד »
חיים פרחי
חיים פרחי (1760 – אוגוסט 1820) היה יועצם היהודי של שליטי הגליל בימי האימפריה העות'מאנית ובמהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וחיים פרחי · ראה עוד »
חיים דוידזון
הרב חיים דוידזון (בכתיב היידי שהיה נהוג בזמנו: דוידזאהן; ה'תק"ל, 1770, פינצ'וב – י"ז באדר ה'תרי"ד, 1854, ורשה) היה רבה הראשי השני של ורשה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וחיים דוידזון · ראה עוד »
חיים הירשנזון
הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 – י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית. פעל בירושלים ושימש כרבה של העיר הובוקן שבניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וחיים הירשנזון · ראה עוד »
חיים יהושע גולדברג
חיים יהושע גולדברג חיים יהושע ואסתר איטה גולדברג חיים יהושע גולדברג (1839, ירושלים – י"ג בטבת תרע"ז, ינואר 1917, תל אביב) (נקרא גם חיים בֶּקֶר) היה סוחר, מראשוני המלונאים בארץ ישראל, פעיל ציבור, מראשוני המתיישבים האשכנזים ביפו במחצית השנייה של המאה ה-19 ומראשי הקהילה היהודית בה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וחיים יהושע גולדברג · ראה עוד »
בן ציון אלקלעי
הרב בן ציון אלקלעי (1858–1913) היה שד"ר מטבריה, מורה צדק בחברון ומחבר ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובן ציון אלקלעי · ראה עוד »
בופור
מפה של אזור הבופור 250x250 פיקסלים חיילים מחטיבה 7 במוצב הבופור, 1995 דגל חזבאללה מונף מעל הבופור, 2007 דגל ישראל במוצב הבופור בופור (בצרפתית: Beaufort - מצודה יפה; בערבית: قلعة الشقيف - קלעת א-שקיף) היא מצודה צלבנית הסמוכה לכפר ארנון בדרום לבנון באזור המכונה 'רכס עלי טאהר'.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובופור · ראה עוד »
בית בוסל
בית בּוּסֶל הוא מבנה מצפון-מזרח לעיר העתיקה של צפת במורד גן המצודה, ברחוב ירושלים.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובית בוסל · ראה עוד »
בית המאירי
כתובת בכניסה למוזיאון בית המאירי בית המאירי הוא מוזיאון היסטורי, המתעד את קורות היישוב היהודי בצפת מן המאה ה-19 ועד המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובית המאירי · ראה עוד »
בית העלמין העתיק בצפת
משמאל ההר ובו בית הקברות היהודי העתיק ומתחתיו מימין בית הקברות החדש של צפת בחלקה השמאלי התחתון של התמונה נראה גגו של מקוה האר"י בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובית העלמין העתיק בצפת · ראה עוד »
בית הכנסת אבריטש
בית הכנסת 'אבריטש' (בשמו המלא: בית הכנסת ע"ש האדמו"ר רבי אברהם דב מאבריטש) הוא בית הכנסת מהמאה ה-19, השוכן בלב העיר העתיקה בצפת וידוע, בין היתר, בעקבות הינצלותם של עשרות מתפללי בית הכנסת בזמן רעידת האדמה הגדולה של 1837, כאשר מייסד בית הכנסת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאבריטש ציווה לתלמידיו להתאסף סביבו ולהשתטח על הארץ.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובית הכנסת אבריטש · ראה עוד »
בית הכנסת אבוהב
בית כנסת אבוהב הוא בית כנסת מהמאה ה-16 השוכן בלב העיר העתיקה של צפת.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובית הכנסת אבוהב · ראה עוד »
בית הכנסת עץ החיים
בית הכנסת "עץ החיים" הוא בית כנסת ספרדי עתיק בטבריה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובית הכנסת עץ החיים · ראה עוד »
בית הכנסת רבי יוסף קארו
בית הכנסת רבי יוסף קארו הוא בית כנסת מן המאה ה-16 בעיר העתיקה של צפת, אשר על פי המסורת היה בית מדרשו של רבי יוסף קארו.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובית הכנסת רבי יוסף קארו · ראה עוד »
בית הכנסת האר"י האשכנזי
חזית בית הכנסת מראה בתוך המבנה ארון הקודש חקל תפוחין קדישין, על יד בית הכנסת בית כנסת האר"י האשכנזי בצפת הוא מבתי הכנסת הקדומים הקיימים ברובע היהודי העתיק בצפת.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובית הכנסת האר"י האשכנזי · ראה עוד »
בית הכנסת האר"י הספרדי
קישור.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובית הכנסת האר"י הספרדי · ראה עוד »
בית כנסת האלשיך
ארון הקודש בבית כנסת האלשיך הבימה בבית הכנסת. ניתן לראות מעליה את הקשתות הנושאות את הגג. בית כנסת האלשיך הוא בית כנסת בעיר העתיקה של צפת הקרוי על שמו של רבי משה אלשיך שהתפלל בו.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ובית כנסת האלשיך · ראה עוד »
ג'ש (גוש חלב)
ג'ש (בערבית: الجش אַ-גִ'ש, בסורית: ܓܫ; נודע גם בשם גוש חלב, כשם היישוב היהודי העתיק) היא מועצה מקומית בגליל העליון.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וג'ש (גוש חלב) · ראה עוד »
ג'וב יוסף
ח'אן בור יוסף כיום - מבט מצפון-מערב ג’וּב יוּסֻף (בערבית: جُبّ يُوسُف) או בוֹר יוסף הוא שמו של אתר ארכאולוגי בגליל ברמת כורזים שמזוהה על ידי המוסלמים עם הבור בתל דותן שלתוכו הושלך יוסף המקראי על ידי אחיו.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וג'וב יוסף · ראה עוד »
גן לאומי ברעם
שרידי החזית המפוארת של בית הכנסת חזית בית הכנסת בשעת לילה מראה כללי של בית הכנסת ממזרח גן לאומי ברעם הוא גן לאומי ובתחומו בית כנסת מתקופת התלמוד, ששרידיו הם מהיפים ביותר שנבנו בתקופה זו ומעיד על קיום קהילה יהודית מבוססת במקום.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וגן לאומי ברעם · ראה עוד »
גאולוגיה
הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וגאולוגיה · ראה עוד »
גאולוגיה של ישראל
תצלום לוויין של ישראל הגאולוגיה של ישראל עשירה ומורכבת מאירועים גאולוגיים רבי עוצמה שהשאירו את חותמם בסלעים ובגאומורפולוגיה המקומית.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וגאולוגיה של ישראל · ראה עוד »
דוד ורוזה מזרחי
קברו של דוד מזרחי בהר הזיתים משפחת דוד ורוזה מזרחי הייתה אחת מ-66 המשפחות שהקימו את אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ודוד ורוזה מזרחי · ראה עוד »
ה'תקצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וה'תקצ"ז · ראה עוד »
המאורעות
הפוגרום בבית המדרש של ישיבת תורת חיים במאורעות תר"פ. רשימת הנפצעים הראשונים במאורעות תר"פ לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים בבית זה בפרעות תרפ"א הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט דבר, כ"ז באב, 2 בספטמבר הלווית הרוגי מאורעות 1936 בגבעת עדה, מסע ההלוויה עובר בסמטה בין בית אפרתי לבית הכנסת המרכזי בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) והמאורעות · ראה עוד »
המנזר הפרנציסקני (נצרת)
מתחם בזיליקת הבשורה - המנזר הפרנציסקני הוא המבנה הגדול במרכז חפירות ובנייה במתחם הפרנציסקני נצרת, צולם על ידי שניטלנדר ב-1929. המנזר הפרנציסקני הוא מבנה השוכן במתחם בזיליקת הבשורה בנצרת, ביו הבזיליקה שמדרום לו לכנסיית יוסף הקדוש שמצפון לו.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) והמנזר הפרנציסקני (נצרת) · ראה עוד »
האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)
האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון (מכונה בקיצור: אסון מירון) היה האסון האזרחי הגדול בישראל, שהתרחש בליל ל"ג בעומר, י"ח באייר ה'תשפ"א, 30 באפריל 2021, ובו, עקב מעיכה וחנק שנגרמו בתדחוקת קהל, נספו 45 גברים וילדים, ונפצעו 102 בני אדם.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) והאסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021) · ראה עוד »
העליות בשנים 1700–1881
מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »
העיר העתיקה של צפת
העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) והיישוב הישן · ראה עוד »
ויליאם מקלור תומסון
__ללא_תוכן__ ויליאם מקלור תומסון (באנגלית: William McClure Thomson; 31 בדצמבר 1806, ספרינגדייל אוהיו, ארצות הברית – 8 באפריל 1894, דנבר, קולורדו, ארצות הברית) היה מיסיונר פרוטסטנטי אמריקאי, שחי קרוב ליובֵל שנים בלבנון ובארץ ישראל ופרסם ספר רב-תפוצה על ארץ המקרא.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וויליאם מקלור תומסון · ראה עוד »
כ"ד בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וכ"ד בטבת · ראה עוד »
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »
יצחק גויטע
הרב יצחק גוויטע (5 ביוני 1777, כ"ט באייר ה'תקל"ז–2 בפברואר 1857, ח' בשבט ה'תרי"ז) היה גביר ממוצא לובי שחי באיטליה ועלה לארץ ישראל בסוף ימיו, מייסד ישיבת "בית יעקב" בטבריה, ומחבר הספר "שדה יצחק".
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ויצחק גויטע · ראה עוד »
יצחק יעקב ריינס
הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »
ישעיה אורנשטיין
רבי ישעיה אורנשטיין, (תקצ"ו, 1836 - י"ט בחשוון תרס"ט, נובמבר 1908) היה מראשי היישוב היהודי בירושלים במאה ה-19, ממקימי השכונות החדשות בעיר, מייסד וראש ישיבת "אוהל משה".
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וישעיה אורנשטיין · ראה עוד »
ישעיה ברדקי
רבי ישעיה ברדקי (ה'תק"ן, 1790 - י"ח בחשוון ה'תרכ"ג, 11 בנובמבר 1862) היה מראשי הקהילה האשכנזית הפרושית במאה התשע עשרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וישעיה ברדקי · ראה עוד »
ישראל ב"ק
תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) וישראל ב"ק · ראה עוד »
יחזקאל המאירי
יחזקאל המאיריתמונה להחלפה יחזקאל המאירי (16 באפריל 1934–21 בפברואר 1989) דור חמישי לבני צפת, סופר, עיתונאי ומייסד מוזיאון בית המאירי, שהפך למפעל חיים במשך 30 שנה.
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ויחזקאל המאירי · ראה עוד »
1 בינואר
1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני, מאז 1622 עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: רעידת האדמה בצפת (1837) ו1 בינואר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רעידת_האדמה_בצפת_(1837)
