סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רפאל נתן נטע רבינוביץ

מַדָד רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897). [1]

41 יחסים: מנחם נחום דוב בר פרידמן, מנחם עמנואל דייץ, מורה המורה, מכון התלמוד הישראלי השלם, אפרים מקלעת חמאד, אפרים משה פינר, אברהם מאיר הברמן, נתן נטע רבינוביץ, עקיבא איגר, עין משפט נר מצווה, פפרזה, פירוש רש"י לתלמוד, רפאל נתן נטע ראבינאוויטץ, רבי שמעון בן אבישלום, רבי חייא בר גמדא, רבינוביץ, ש"ס ונציה, ש"ס וילנא, שלום שכנא מלובלין, תלמוד בבלי, זאגר, חנוך ארנטרוי, חיים מאיר הורוויץ, חיים יהודה ליב ליטווין, דפוס סלאוויטא, דפוס ראם, דפוס ראשון, דפוסי התלמוד הבבלי, דקדוקי סופרים, כ"ד בכסלו, כתב יד מינכן 95, כבוד הלבנון, יעקב כהנא, יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק ריבקינד, ישורון (מאסף תורני), יחוסי תנאים ואמוראים, יהדות קרקוב, יהונתן אייבשיץ, יהודה בכרך, יום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק).

מנחם נחום דוב בר פרידמן

רבי מנחם נחום דב בער פרידמן (מכונה 'רבי נחום בערניו', ה'תר"ג – כ"ז באב ה'תרמ"ג), היה מאספני הספרים העבריים החשובים במאה ה-19, היה מיועד להיות האדמו"ר מסדיגורה.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ומנחם נחום דוב בר פרידמן · ראה עוד »

מנחם עמנואל דייץ

רבי מנחם עמנואל דָיִיץ (Deutz; נכתב גם: דאוץ, דוץ, דויץ; מכונה: מנואל, מנלי או מֶנְלַיין; 1763 - 31 בינואר 1842, שבט ה'תר"ב) היה רבה של קובלנץ, מבכירי הרבנים בסנהדרין של פריז, הרב הראשי מטעם הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת לחבל הריין והמוזל, ולאחר מכן הרב הראשי לצרפת.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ומנחם עמנואל דייץ · ראה עוד »

מורה המורה

קטגוריה:פירושון ספרים.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ומורה המורה · ראה עוד »

מכון התלמוד הישראלי השלם

מכון התלמוד הישראלי השלם הוא מכון הפועל כעמותה במסגרת "יד הרב הרצוג" ועוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ומכון התלמוד הישראלי השלם · ראה עוד »

אפרים מקלעת חמאד

רבנו אפרים מקלעת חמאד, מחכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12, תלמיד חבר של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ואפרים מקלעת חמאד · ראה עוד »

אפרים משה פינר

אפרים משה פִּינֶר (בכתיב ארכאי: פיננער, בגרמנית: pinner; ה'תקס"ג – ה'תר"ם), היה מלומד יהודי אורתודוקסי במערב אירופה שעסק בתרגום עברי-גרמני, ובחקר תולדות היהדות.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ואפרים משה פינר · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

נתן נטע רבינוביץ

#הפניה רפאל נתן נטע רבינוביץ.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ונתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ועקיבא איגר · ראה עוד »

עין משפט נר מצווה

העמוד הראשון של תלמוד בבלי בש"ס וילנה.שבחלק העליון של העמוד בצד שמאל, מדור ה"עין משפט נר מצוה". עין משפט נר מצוה הוא חיבורו של רבי יהושע בועז, על התלמוד בבלי, המכיל הפניות להלכות במשנה תורה להרמב"ם ובסמ"ג שנפסקו על פי הגמרא (מאוחר יותר נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשולחן ערוך ובארבעה טורים ולפעמים גם להגהות הרמ"א).

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ועין משפט נר מצווה · ראה עוד »

פפרזה

פפרזה (בגרמנית: Pfersee; בכתיב העברי הארכאי: פפערשׂא או פפערשׂי) היא שכונה במערב אאוגסבורג, שהייתה עד 1911 עיר עצמאית.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ופפרזה · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

רפאל נתן נטע ראבינאוויטץ

#הפניה רפאל נתן נטע רבינוביץ.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ורפאל נתן נטע ראבינאוויטץ · ראה עוד »

רבי שמעון בן אבישלום

רבי שמעון בן אבישלום (או בן אבשלום, או בן אבטולמוס) היה אמורא בבלי מבעלי האגדה שזמנו ומקומו אינם ידועים בבירור.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ורבי שמעון בן אבישלום · ראה עוד »

רבי חייא בר גמדא

רבי חייא בר גמדא היה אמורא בבלי בן הדור השני, המוזכר מעט גם בתלמוד הירושלמי, בשם רבי חייה בר גמדא.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ורבי חייא בר גמדא · ראה עוד »

רבינוביץ

רבינוביץ (או רבינוביץ') הוא שם משפחה אשכנזי בעל סיומת סלבית שפירושו "בנו של רב".

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ורבינוביץ · ראה עוד »

ש"ס ונציה

דף ממסכת זבחים מש"ס ונציה ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523).

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ וש"ס ונציה · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ וש"ס וילנא · ראה עוד »

שלום שכנא מלובלין

מצבתו של ר' שלום שכנא בבית הקברות היהודי בלובליןהרב שלום שכנא מלובלין (סביב ה'רנ"ה, 1495 (השערה) – א' בכסלו ה'שי"ט, 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ושלום שכנא מלובלין · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ותלמוד בבלי · ראה עוד »

זאגר

זאגר (בליטאית: Žagarė; בפולנית: Żagory; ביידיש זשאַגער או זאַגער) היא עיירה במחוז שאולאי בצפון ליטא סמוך לגבול עם לטביה.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ וזאגר · ראה עוד »

חנוך ארנטרוי

הרב חנוך הכהן אֶרנטרוי (בכתיב יידי: עֶהרֶענְטרַייא; ה'תרי"ד, 10 במרץ 1854 - כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, 2 בינואר 1927) היה רב גרמני-אורתודוקסי, רב ואב"ד מינכן.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ וחנוך ארנטרוי · ראה עוד »

חיים מאיר הורוויץ

בהוצאת חיים מאיר הורוויץ - פרנקפורט תרמ"ט (1889) חיים מאיר הורוויץ הלוי בן יוסף - (1855–1904) היה רב, חוקר כתבי יד, ובעל חנות ספרים עבריים בפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ וחיים מאיר הורוויץ · ראה עוד »

חיים יהודה ליב ליטווין

רבי חיים יהודה ליב ליטווין (ידוע בכינויו: ר' חיים יהודה ליב סוסניצר, בכתיב יידי: סאָסניצעֶר, או "העילוי מסאָסניץ"; ה'ת"ר, 1840 - י"א בסיוון ה'תרס"ג, 6 ביוני 1903) היה רב וראש ישיבה ליטאי שכיהן כרב בערים שונות בגליציה ובליטא.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ וחיים יהודה ליב ליטווין · ראה עוד »

דפוס סלאוויטא

שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוס ראשון

בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ודפוס ראשון · ראה עוד »

דפוסי התלמוד הבבלי

מהדורת וילנא של התלמוד התלמוד הבבלי, ספר היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס, ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ודפוסי התלמוד הבבלי · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

כ"ד בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ וכ"ד בכסלו · ראה עוד »

כתב יד מינכן 95

כתב יד מינכן 95 או כתב יד ש"ס פפערשא הוא כתב היד היחיד השלם של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ וכתב יד מינכן 95 · ראה עוד »

כבוד הלבנון

גליונו הראשון של '''כבוד הלבנון''', כמוסף בתוך גליונו הראשון של "הלבנון". בשער: חידושי תורה של הרבנים משה יהודה לייב זילברברג ויהוסף שוורץ כבוד הלבנון היה כתב עת תורני שנדפס בתור המוסף התורני של עיתון "הלבנון".

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ וכבוד הלבנון · ראה עוד »

יעקב כהנא

רבי יעקב כהנא (תקכ"ד ~1764 - י"ט באדר ב' תקפ"ו מרץ 1826, וילנה), היה מתלמידי הגאון מווילנה, נודע בשל ספרו גאון יעקב על מסכת עירובין.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ויעקב כהנא · ראה עוד »

יצחק אייזיק בן יעקב

יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »

יצחק ריבקינד

יצחק רִיבְקִינְד (באנגלית: Isaac Rivkind; ז' באדר תרנ"ה, 3 במרץ 1895, לודז', רוסיה (פולין) – י"ט בשבט תשכ"ח, 18 בפברואר 1968, ניו יורק) היה חוקר פולקלור, היסטוריון וביבליוגרף, פעיל מטעם תנועת המזרחי וספרן ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ויצחק ריבקינד · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

יחוסי תנאים ואמוראים

יחוסי תנאים ואמוראים (ליק: מקיצי נרדמים, 1874) יחוסי תנאים ואמוראים הוא ספר תולדות התנאים והאמוראים, שנכתב על ידי רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא, מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ויחוסי תנאים ואמוראים · ראה עוד »

יהדות קרקוב

צולם ברובע היהודי בקרקוב הקהילה היהודית של קרקוב הייתה אחת הקהילות היהודית החשובות בפולין לפני השואה.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ויהדות קרקוב · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהודה בכרך

רבי יהודה בכרך (ה'תקל"ה, 1775 - ליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו, 24 באפריל 1846) היה רב ליטאי, רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין).

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ויהודה בכרך · ראה עוד »

יום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק)

רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (תקע"ו, 1816, רוזינוי, ליטא - ו' בשבט תרל"ט, 30 בינואר 1879, ביאליסטוק, פולין),, היה רב ליטאי, שכיהן ברבנות ערים שונות במרחב הליטאי פולני.

חָדָשׁ!!: רפאל נתן נטע רבינוביץ ויום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק) · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רפאל_נתן_נטע_רבינוביץ

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »