גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: מסכת עירובין, מקום פטור, מרפסת, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מחיצה (הלכה), מחיצה תלויה, מבוי (רחוב), מדידת תחום שבת, מיגו (הלכה), ארבע רשויות השבת, אתו רבים ומבטלי מחיצתא, איסור טלטול בין רשויות היחיד, נשות השאלים, נגישות בשבת, סוטה (הלכה), עלון שבת, עירוב, עירוב חצרות, פסי ביראות, צמצום (הלכה), צורת הפתח, קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, קורה (הלכה), ראשי תיבות, רשות הרבים (שבת), רב הונא בר חיננא, רבא, רבי ענני בר ששון, רבי יהודה בן בבא, רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה, שב שמעתתא, שבת הואיל והותרה הותרה, שכירת רשות, שיתוף מבואות, תפיסה (משפט עברי), תל המתלקט, תיקון, תיקון חצרות ומבואות, ל"ט אבות מלאכה, לחי (הלכה), טפח, חצר (הלכה), חילוק רשויות, ביטול רשות, ביטול רשות מבית לבית, גרשון חנוך הניך ליינר, גדר, דיבר הכתוב בהווה, הלכות עירובין, הלכות בית הכסא, ..., הטירה, הזכות לפרטיות, ההגנה על הפרטיות בנזיקין, הומור בתרבות היהודית, היתר שאיבת מים בשבת, כרמלית (שבת), כלי שמלאכתו לאיסור, ירושלים בהלכה. להרחיב מדד (8 יותר) »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ומסכת עירובין · ראה עוד »
מקום פטור
מדחן הוא דוגמה למקום פטור בהלכה, מקום פטור הוא אחת מארבע רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ומקום פטור · ראה עוד »
מרפסת
מרפסת בבניין ברומא מרפסת (בלשון חז"ל: גזוזטרה) היא אלמנט בנוי הנפוץ במבנים רבים הבולט ממנו כלפי חוץ.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ומרפסת · ראה עוד »
מלאכת הוצאה מרשות לרשות
מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »
מחיצה (הלכה)
בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ומחיצה (הלכה) · ראה עוד »
מחיצה תלויה
מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ומחיצה תלויה · ראה עוד »
מבוי (רחוב)
200px מבוי (באנגלית: "Dead end"; בצרפתית: "cul-de-sac"; פירוש: רחוב ללא מוצא) הוא סמטה או רחוב קטן הסגור משלוש רוחותיו, כלומר רחוב ללא מוצא המשמש אך ורק את דייריו.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ומבוי (רחוב) · ראה עוד »
מדידת תחום שבת
בהלכה, תחום שבת הוא שטח פיזי תחום, המציין את השטח שבו מותר לאותו אדם להלך ברגליו בשבת, ביום טוב וביום הכיפורים, בלי לעבור על איסור מדרבנן של יציאה מחוץ לתחום שבת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ומדידת תחום שבת · ראה עוד »
מיגו (הלכה)
מיגו היא מילה בארמית שמשמעותה "מתוך".
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ומיגו (הלכה) · ראה עוד »
ארבע רשויות השבת
ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וארבע רשויות השבת · ראה עוד »
אתו רבים ומבטלי מחיצתא
בהלכות עירובין, אתי רבים ומבטלים מחיצה הוא כלל השנוי במחלוקת ואומר, כי מחיצה שרבים עוברים דרכה, אי אפשר להחשיב אותה כמחיצה הקובעת רשות לעצמה, מכיוון שבכך שרבים עוברים דרך המחיצה מתבטלת פעולתה כ"מחיצה" – כמקום שממנו והלאה הוא שטח רשות היחיד.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ואתו רבים ומבטלי מחיצתא · ראה עוד »
איסור טלטול בין רשויות היחיד
בהלכות ערובין, איסור טלטול בין רשויות היחיד הוא איסור דרבנן על טלטול חפצים בשבת בין שתי רשויות היחיד שהבעלות עליהם אינה זהה.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ואיסור טלטול בין רשויות היחיד · ראה עוד »
נשות השאלים
אישה לבושה שאל במאה שערים נשות השָאלִים (מכונות גם כת השאלים, וכן בכינוי הגנאי "נשות הטליבאן") הוא כינוי לקבוצות נשים חרדיות קיצוניות בישראל, המתאפיינות בהתכסות ב"שאל", בגד עליון שמסווה את צורת הגוף, בעת יציאה מביתן.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ונשות השאלים · ראה עוד »
נגישות בשבת
מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ונגישות בשבת · ראה עוד »
סוטה (הלכה)
בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וסוטה (הלכה) · ראה עוד »
עלון שבת
עלון "שיחת השבוע" של חב"ד, משנת תשס"ו. גילוי דעת, משנת תשע"ג.תמונה להחלפה עלון מצב הרוח, משנת תשע"א. עלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא שבועון המכוון לציבור היהודי-דתי ונועד לקריאה בשבתות.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ועלון שבת · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ועירוב · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ועירוב חצרות · ראה עוד »
פסי ביראות
באר מים פַּסֵי בֵּירָאוֹת ('בֵּירָאוֹת' היא צורת ריבוי של 'בֵּירָא', בארמית 'באר') היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין המיועדת להתיר שאיבת מים מבאר ציבורית בשבת לבהמות עולי הרגל הנמצאים בדרכם לבית המקדש וחונים בשטח פתוח על ידי הקפת הבאר במחיצות מינימליות ("פסים").
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ופסי ביראות · ראה עוד »
צמצום (הלכה)
בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וצמצום (הלכה) · ראה עוד »
צורת הפתח
צורת הפתח כחלק מעירוב המושב אבני איתן. במקרה זה משמשת צורת הפתח כגיבוי לעירוב בזמן שהשער מתחתיה פתוח בהלכה, צורת הפתח היא שתי דפנות עומדות שעליהם מונח קנה נוסף.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וצורת הפתח · ראה עוד »
קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה
מחסן שגדול יותר מבית סאתים, נחשב לקרפף שלא הוקף לדירה יותר מבית סאתים שאסור בטלטול מקום שיש בו באר מים שהמים שבו ראויים לשתייה, נחשב קרפף שהוקף לדירה והטלטול בו מותר דיר עזים נחשב קרפף שהוקף לדירה והטלטול בו מותר קרפף שלא הוקף לדירה הוא כלל שטבעו חז"ל אודות בית הנחשב מהתורה לרשות היחיד, שמחיצותיו לא הוקפו לשם דירה (מגורים).
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וקרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה · ראה עוד »
קורה (הלכה)
בהלכות ערובין, קורה היא קרש המונח מעל פתח מבוי, המשמשת כאמצעי הלכתי לתיקון מבואות המתיר לטלטל בו חפצים בשבת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וקורה (הלכה) · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וראשי תיבות · ראה עוד »
רשות הרבים (שבת)
בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »
רב הונא בר חיננא
רב הונא בר חיננא הוא אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ורב הונא בר חיננא · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ורבא · ראה עוד »
רבי ענני בר ששון
רבי ענני בר ששון (מוזכר גם בשם עיניני) היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי של האמוראים.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ורבי ענני בר ששון · ראה עוד »
רבי יהודה בן בבא
פנים מערת הקבר, ליד שפרעם, המיוחסת לרבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי (תחילת המאה ה-2 לספירה).
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ורבי יהודה בן בבא · ראה עוד »
רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה
רגל האסורה במקומה – אוסרת שלא במקומה הוא כלל הלכתי בהלכות עירובין.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ורגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה · ראה עוד »
שב שמעתתא
שב שמעתתא הוא חיבור העוסק בשבע סוגיות הלכתיות סבוכות שונות.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ושב שמעתתא · ראה עוד »
שבת הואיל והותרה הותרה
שבת הואיל והותרה - הותרה הוא כלל הלכתי בהלכות ערובין, ולפיו הזמן הקובע לגבי מצב מסוים בכל משך השבת הוא זמן כניסת שבת, ואם המצב השתנה לאחר מכן במהלך השבת - אין לשינוי משמעות, ואנו רואים כאילו המצב עומד באותו אופן בו עמד בשעת כניסת שבת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ושבת הואיל והותרה הותרה · ראה עוד »
שכירת רשות
בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ושכירת רשות · ראה עוד »
שיתוף מבואות
שיתוף מבואות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ושיתוף מבואות · ראה עוד »
תפיסה (משפט עברי)
במשפט העברי, תפיסה היא השתלטות של אחד מבעלי הדין על החפץ נשוא הדיון, במקרה שבית הדין אינו יכול להכריע בדין, בגלל העדר הכרעה הלכתית ברורה, העדר ראיות או חוסר סמכות.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ותפיסה (משפט עברי) · ראה עוד »
תל המתלקט
שומרון מוקף משלושת כיווניו במדרונות בשיעור תל המתלקט בהלכה, תל המתלקט עשרה מתוך ארבעה הוא מקום המוגבה מעל סביבתו בצורה תלולה, כך שיש גובה של עשרה טפחים ברוחב של ארבע אמות מרוחב ההר.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ותל המתלקט · ראה עוד »
תיקון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ותיקון · ראה עוד »
תיקון חצרות ומבואות
אמה) מבוי סתום בהלכות ערובין, מדין התורה כל מקום המוקף בשלוש מחיצות נחשב לרשות היחיד לעניין רשויות השבת, אף שבצידו הרביעי הוא פרוץ לכל אורכו ופתוח לכרמלית או לרשות הרבים.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ותיקון חצרות ומבואות · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לחי (הלכה)
בהלכות ערובין, לחי הוא עמוד בגובה של עשרה טפחים, (כ-80 ס"מ) המשמש לתיקון מבואות כך שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוך המבוי בשבת, אף שהמבוי פרוץ לרשות הרבים או לכרמלית, דבר שאוסר בו את טלטול החפצים מדרבנן.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ולחי (הלכה) · ראה עוד »
טפח
טפח היא יחידת מידה קדומה למדידת אורך, אשר אורכה כרוחב ארבע אצבעות של אדם ומשמשת לקביעת מדידה במצוות שונות כמו גודל סוכה, שטח של רשות היחיד ועוד.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וטפח · ראה עוד »
חצר (הלכה)
בהלכה, כאשר מדברים על חצר, הכוונה היא בדרך כלל לחצר משותפת לכמה בתים הנמצאים בבעלותם של אנשים נפרדים.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וחצר (הלכה) · ראה עוד »
חילוק רשויות
סוגיית חילוק רשויות עוסקת בטלטול על גג שמעל בתים השייכים לאדם שונים סוגיית חילוק רשויות עוסקת גם בטלטול על גגות של בתים השייכים לאנשים שונים, מופרדים זה מזה, אך סמוכים זה לזה חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וחילוק רשויות · ראה עוד »
ביטול רשות
בהלכות ערובין, ביטול רשות הוא פעולה סמלית של הסתלקות מבעלות על רשות היחיד, פרטית או משותפת (לדוגמה מבוי, חצר, חדר מדרגות ובית מגורים).
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וביטול רשות · ראה עוד »
ביטול רשות מבית לבית
ביטול רשות מבית לבית הוא שם של כלל בהלכות עירובין עוסק בדין ביטול רשות מבית בבעלות אדם אחד לבית שבבעלות אדם אחר, ובא להתיר את איסור טלטול בין רשויות היחיד מבית לבית, בניגוד לדין הרגיל שעוסק בביטול רשות בחצר משותפת ובא להתיר איסור זה מבית פרטי לחצר משותפת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וביטול רשות מבית לבית · ראה עוד »
גרשון חנוך הניך ליינר
רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וגרשון חנוך הניך ליינר · ראה עוד »
גדר
גדר בפנסילבניה גדר של בית כנסת בסנקט פטרבורג גדר או סְיָג היא מכשול שנועד לתחוֹם שטח מסוים, כדי לציין בעלות עליו ולהקשות על הכניסה אליו.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וגדר · ראה עוד »
דיבר הכתוב בהווה
דיבר הכתוב בהווה (או דבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל) הוא כלל בפרשנות ההלכתית למקרא ולמשנה, לפיו לעיתים נוקט מקור הלכתי בדוגמה פרטית מסוימת לדין ('מקרה פרטי'), דוגמה שנבחרה על פי המקרה המצוי ביותר למעשה (ה"הווה"), אך הכוונה היא שמהדוגמה הפרטית נלמד את הדין לכל המקרה הכללי, כלומר לכל הדוגמאות הקרובות למקרה שצוין במפורש בכתוב.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד ודיבר הכתוב בהווה · ראה עוד »
הלכות עירובין
הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד והלכות עירובין · ראה עוד »
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
חָדָשׁ!!: רשות היחיד והלכות בית הכסא · ראה עוד »
הטירה
הטירה (בגרמנית: Das Schloß) הוא רומן בלתי גמור מאת פרנץ קפקא, אשר התחיל בכתיבתו בשנת 1922 וראה אור בשנת 1926, שנתיים לאחר מותו.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד והטירה · ראה עוד »
הזכות לפרטיות
הזכות לפרטיות היא זכותו של אדם למרחב פרטי פיזי או וירטואלי הנתון לשליטתו, מתוך ההכרה כי ישנם תחומים בחיי אדם שאינם אמורים להיות ברשות הרבים ללא הסכמתו המפורשת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד והזכות לפרטיות · ראה עוד »
ההגנה על הפרטיות בנזיקין
ההגנה על הפרטיות בנזיקין - המערכת המשפטית המאפשרת לאדם שפגעו בפרטיותו ללא הסכמתו להגיש תביעה בנזיקין כנגד הצד הפוגע ולזכות בפיצוי כספי.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וההגנה על הפרטיות בנזיקין · ראה עוד »
הומור בתרבות היהודית
ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »
היתר שאיבת מים בשבת
בהלכות ערובין, היתר שאיבת מים בשבת הוא סדרת תקנות הלכתיות שמטרתן להתיר שאיבת מים בשבת, אף במקומות שיש בדבר איסור דרבנן של הוצאה מרשות לרשות מכרמלית לרשות היחיד, ובאמצעות תיקון מחיצה מינימלית.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד והיתר שאיבת מים בשבת · ראה עוד »
כרמלית (שבת)
כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וכרמלית (שבת) · ראה עוד »
כלי שמלאכתו לאיסור
בהלכות שבת, כלי שמלאכתו לאיסור הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שרגילים לעשות בו מלאכות שאסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וכלי שמלאכתו לאיסור · ראה עוד »
ירושלים בהלכה
אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.
חָדָשׁ!!: רשות היחיד וירושלים בהלכה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רשות_היחיד
