סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רשות הרבים (שבת)

מַדָד רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת. [1]

73 יחסים: מסכת עירובין, מסכת שבת, מעמד העובר בהלכה, מקל הליכה, מקום פטור, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מלאכות בונה וסותר, מחיצה (הלכה), מבוי (רחוב), אפרים פישל הרשקוביץ, ארבע רשויות השבת, ארבעת המינים, אבוה דשמואל, אהרן יהודה ליב שטינמן, אוהל (הלכה), איסור טלטול בין רשויות היחיד, נשות השאלים, נגישות בשבת, ערב שבת, עיר של יחיד, עירוב, עירוב חצרות, פסי ביראות, צורת הפתח, קורה (הלכה), ראש השנה, רעלה, רשות הציבור (פירושונים), רשות הרבים, רשות הרבים (הלכה), רשות היחיד, רחיצה בשבת, רב הונא, רבי אלעזר בן עזריה, שעון כיס, שעון יד, שר שלום גאון, שלום משאש, שבת הואיל והותרה הותרה, שבות, שכירת רשות, שישים ריבוא, שיתוף מבואות, תקיעת שופר, תל המתלקט, תחום שבת, תכשיט (שבת), תיקון חצרות ומבואות, ל"ט אבות מלאכה, ..., לחי (הלכה), טל חיים, טלטול ברשות הרבים, חצר (הלכה), חוג בריסק, חי נושא את עצמו, חילוק רשויות, חיים בלייח, בתולה (הלכה), בורו פארק, ביטול רשות מחצר לחצר, גזירת סנדל המסומר, גזירה דרבה, דיבר הכתוב בהווה, הלכות עירובין, הומור בתרבות היהודית, הוצאה ביום טוב, כרמלית (שבת), כלי שמלאכתו לאיסור, כלילא, כבוד המת בשבת, ירושלים של זהב (תכשיט), יהודה בן חנין. להרחיב מדד (23 יותר) »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ומסכת שבת · ראה עוד »

מעמד העובר בהלכה

עובר אדם, המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון) מעמד העובר בהלכה היא סוגיה בעלת משמעויות הלכתיות רחבות, המשיקות חלקית לשאלות הנידונות באתיקה רפואית.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ומעמד העובר בהלכה · ראה עוד »

מקל הליכה

מקל הליכה עשוי עץ אדם הנעזר במקל הליכה מקל הליכה הוא מקל המסייע בהליכה לאנשים בעלי מוגבלות, כגון מי שלא התאוששו מפגיעה פיזית או זקנים, או להליכה בשטחים קשים למעבר.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ומקל הליכה · ראה עוד »

מקום פטור

מדחן הוא דוגמה למקום פטור בהלכה, מקום פטור הוא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ומקום פטור · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מלאכה שאינה צריכה לגופה

בהלכות שבת ויום טוב, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שנעשית שלא לצורך גוף המלאכה, אלא לצורך אחר.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »

מלאכות בונה וסותר

בנייה אסורה בשבת מְלֶאכֶת הַבּוֹנֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, אשר מקורה במלאכת בניית המשכן המתוארת במקרא.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ומלאכות בונה וסותר · ראה עוד »

מחיצה (הלכה)

בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ומחיצה (הלכה) · ראה עוד »

מבוי (רחוב)

200px מבוי (באנגלית: "Dead end"; בצרפתית: "cul-de-sac"; פירוש: רחוב ללא מוצא) הוא סמטה או רחוב קטן הסגור משלוש רוחותיו, כלומר רחוב ללא מוצא המשמש אך ורק את דייריו.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ומבוי (רחוב) · ראה עוד »

אפרים פישל הרשקוביץ

הרב אפרים פישל הרשקוביץ (יום הכיפורים תרפ"ג אוקטובר 1922 - ב' סיוון תשע"ז מאי 2017) היה ידוע בתואר אב בית דין האליין (על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות השואה) ושימש חבר בד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ואפרים פישל הרשקוביץ · ראה עוד »

ארבע רשויות השבת

ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וארבע רשויות השבת · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וארבעת המינים · ראה עוד »

אבוה דשמואל

אַבָּא בַּר אַבָּא היה אמורא בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ואבוה דשמואל · ראה עוד »

אהרן יהודה ליב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק בכירי דגל התורה אצל הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ואהרן יהודה ליב שטינמן · ראה עוד »

אוהל (הלכה)

אוהל הוא מונח הלכתי המתייחס לכל דבר המשמש להאהיל או לסוכך מעל אדם או בעל חיים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ואוהל (הלכה) · ראה עוד »

איסור טלטול בין רשויות היחיד

בהלכות ערובין, איסור טלטול בין רשויות היחיד הוא איסור דרבנן על טלטול חפצים בשבת בין שתי רשויות היחיד שהבעלות עליהם אינה זהה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ואיסור טלטול בין רשויות היחיד · ראה עוד »

נשות השאלים

אישה לבושה שאל במאה שערים נשות השָאלִים (מכונות גם כת השאלים, וכן בכינוי הגנאי "נשות הטליבאן") הוא כינוי לקבוצות נשים חרדיות קיצוניות בישראל, המתאפיינות בהתכסות ב"שאל", בגד עליון שמסווה את צורת הגוף, בעת יציאה מביתן.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ונשות השאלים · ראה עוד »

נגישות בשבת

מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ונגישות בשבת · ראה עוד »

ערב שבת

איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וערב שבת · ראה עוד »

עיר של יחיד

עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ועיר של יחיד · ראה עוד »

עירוב

סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ועירוב · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ועירוב חצרות · ראה עוד »

פסי ביראות

באר מים פַּסֵי בֵּירָאוֹת ('בֵּירָאוֹת' היא צורת ריבוי של 'בֵּירָא', בארמית 'באר') היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין המיועדת להתיר שאיבת מים מבאר ציבורית בשבת לבהמות עולי הרגל הנמצאים בדרכם לבית המקדש וחונים בשטח פתוח על ידי הקפת הבאר במחיצות מינימליות ("פסים").

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ופסי ביראות · ראה עוד »

צורת הפתח

צורת הפתח כחלק מעירוב המושב אבני איתן. במקרה זה משמשת צורת הפתח כגיבוי לעירוב בזמן שהשער מתחתיה פתוח בהלכה, צורת הפתח היא שתי דפנות עומדות שעליהם מונח קנה נוסף.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וצורת הפתח · ראה עוד »

קורה (הלכה)

בהלכות ערובין, קורה היא קרש המונח מעל פתח מבוי, המשמשת כאמצעי הלכתי לתיקון מבואות המתיר לטלטל בו חפצים בשבת.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וקורה (הלכה) · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וראש השנה · ראה עוד »

רעלה

אישה מוסלמית ברעלה נשים עם חג'אב רְעָלָה היא פריט לבוש המשמש לכיסוי הראש או הפנים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ורעלה · ראה עוד »

רשות הציבור (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ורשות הציבור (פירושונים) · ראה עוד »

רשות הרבים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ורשות הרבים · ראה עוד »

רשות הרבים (הלכה)

רשות הרבים, היא אזור שאינו משויך ליחיד אלא שייך לרבים, מיועד לצורך ציבורי, או שעוברים בו רבים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ורשות הרבים (הלכה) · ראה עוד »

רשות היחיד

בהלכה, רשות היחיד, אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה שטח סגור המוקף במחיצות, כדוגמת בית או חצר.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ורשות היחיד · ראה עוד »

רחיצה בשבת

רחיצה בשבת היא איסור של חז"ל על אדם לרחוץ את גופו ביום השבת במים חמים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ורחיצה בשבת · ראה עוד »

רב הונא

רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ורב הונא · ראה עוד »

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »

שעון כיס

שעון כיס מתחילת המאה ה-16, שייצר ממציא שעוני הכיס, פטר הנליין שעון כיס הוא שעון המעוצב לצורך נשיאה בכיס, בניגוד לשעון יד המעוצב לענידה על פרק היד.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ושעון כיס · ראה עוד »

שעון יד

שעון יד מתוצרת רולקס תאריך שווייצרית ממוזער שעון יד הוא שעון אשר עוצב ויוצר לצורך ענידה על פרק היד של האדם, באמצעות צמיד או רצועה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ושעון יד · ראה עוד »

שר שלום גאון

רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ושר שלום גאון · ראה עוד »

שלום משאש

הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ושלום משאש · ראה עוד »

שבת הואיל והותרה הותרה

שבת הואיל והותרה - הותרה הוא כלל הלכתי בהלכות ערובין, ולפיו הזמן הקובע לגבי מצב מסוים בכל משך השבת הוא זמן כניסת שבת, ואם המצב השתנה לאחר מכן במהלך השבת - אין לשינוי משמעות, ואנו רואים כאילו המצב עומד באותו אופן בו עמד בשעת כניסת שבת.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ושבת הואיל והותרה הותרה · ראה עוד »

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ושבות · ראה עוד »

שכירת רשות

בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ושכירת רשות · ראה עוד »

שישים ריבוא

שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ושישים ריבוא · ראה עוד »

שיתוף מבואות

שיתוף מבואות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ושיתוף מבואות · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ותקיעת שופר · ראה עוד »

תל המתלקט

שומרון מוקף משלושת כיווניו במדרונות בשיעור תל המתלקט בהלכה, תל המתלקט עשרה מתוך ארבעה הוא מקום המוגבה מעל סביבתו בצורה תלולה, כך שיש גובה של עשרה טפחים ברוחב של ארבע אמות מרוחב ההר.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ותל המתלקט · ראה עוד »

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ותחום שבת · ראה עוד »

תכשיט (שבת)

בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ותכשיט (שבת) · ראה עוד »

תיקון חצרות ומבואות

אמה) מבוי סתום בהלכות ערובין, מדין התורה כל מקום המוקף בשלוש מחיצות נחשב לרשות היחיד לעניין רשויות השבת, אף שבצידו הרביעי הוא פרוץ לכל אורכו ופתוח לכרמלית או לרשות הרבים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ותיקון חצרות ומבואות · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

לחי (הלכה)

בהלכות ערובין, לחי הוא עמוד בגובה של עשרה טפחים, (כ-80 ס"מ) המשמש לתיקון מבואות כך שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוך המבוי בשבת, אף שהמבוי פרוץ לרשות הרבים או לכרמלית, דבר שאוסר בו את טלטול החפצים מדרבנן.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ולחי (הלכה) · ראה עוד »

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וטל חיים · ראה עוד »

טלטול ברשות הרבים

טלטול ארבע אמות ברשות הרבים הוא העברה של חפץ ברשות הרבים למרחק של ארבע אמות ומעלה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וטלטול ברשות הרבים · ראה עוד »

חצר (הלכה)

בהלכה, כאשר מדברים על חצר, הכוונה היא בדרך כלל לחצר משותפת לכמה בתים הנמצאים בבעלותם של אנשים נפרדים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וחצר (הלכה) · ראה עוד »

חוג בריסק

חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וחוג בריסק · ראה עוד »

חי נושא את עצמו

החי נושא את עצמו הוא כלל הלכתי (נאמר בעיקרו בהלכות שבת, אך משתמשים בו לפעמים גם בהלכות אחרות) לפיו הנושא חי, אינו נחשב כמי שנושא אותו לגמרי.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וחי נושא את עצמו · ראה עוד »

חילוק רשויות

סוגיית חילוק רשויות עוסקת בטלטול על גג שמעל בתים השייכים לאדם שונים סוגיית חילוק רשויות עוסקת גם בטלטול על גגות של בתים השייכים לאנשים שונים, מופרדים זה מזה, אך סמוכים זה לזה חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וחילוק רשויות · ראה עוד »

חיים בלייח

הרב חיים בלייח (ה'תקצ"ג 1833 – ה' כסלו ה'תר"פ, 18 בנובמבר 1919) היה אב בית הדין ורבה של תלמסאן שבאלג'יריה, ומגדולי רבני ופוסקי אלג'יר בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וחיים בלייח · ראה עוד »

בתולה (הלכה)

כא בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ובתולה (הלכה) · ראה עוד »

בורו פארק

המרפאה של בית החולים המתודיסטי בשדרה ה-16 בורו פארק (באנגלית: Borough Park, ביידיש: באָראָ פּאַרק) היא שכונה בחלקו הדרום מערבי של רובע ברוקלין בעיר ניו יורק שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ובורו פארק · ראה עוד »

ביטול רשות מחצר לחצר

מכללי ביטול רשות בהלכה, הוא ביטול רשות מחצר לחצר, מחלוקת אמוראית האם כלל ביטול רשות קיים גם מחצר לחצר, כדי להתיר טלטול במבוי.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וביטול רשות מחצר לחצר · ראה עוד »

גזירת סנדל המסומר

קליגה רומאית גזירת סנדל המסומר היא תקנת חכמים שאסור לצאת בשבת לרשות הרבים בסנדל מסומר - סנדל ששימש בעיקר את החיילים הרומים ונקרא בלטינית קליגה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וגזירת סנדל המסומר · ראה עוד »

גזירה דרבה

גזירה דרבה היא שמה של גזירה שהתחדשה על ידי האמורא רבה, לפיה תיקנו חז"ל על מצוות בודדות שחיובים מהתורה, שלא לקיימם בשבת, מחשש שמא קיום מצוות אלו יגרור חילול שבת, בכך שיבואו לטלטל את חפצי המצווה ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו בכך על איסור מהתורה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וגזירה דרבה · ראה עוד »

דיבר הכתוב בהווה

דיבר הכתוב בהווה (או דבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל) הוא כלל בפרשנות ההלכתית למקרא ולמשנה, לפיו לעיתים נוקט מקור הלכתי בדוגמה פרטית מסוימת לדין ('מקרה פרטי'), דוגמה שנבחרה על פי המקרה המצוי ביותר למעשה (ה"הווה"), אך הכוונה היא שמהדוגמה הפרטית נלמד את הדין לכל המקרה הכללי, כלומר לכל הדוגמאות הקרובות למקרה שצוין במפורש בכתוב.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ודיבר הכתוב בהווה · ראה עוד »

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) והלכות עירובין · ראה עוד »

הומור בתרבות היהודית

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »

הוצאה ביום טוב

מלאכת הוצאה היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) והוצאה ביום טוב · ראה עוד »

כרמלית (שבת)

כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וכרמלית (שבת) · ראה עוד »

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות שבת, כלי שמלאכתו לאיסור הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שרגילים לעשות בו מלאכות שאסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וכלי שמלאכתו לאיסור · ראה עוד »

כלילא

כלילא (עטרה) הוא תכשיט שענדו בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וכלילא · ראה עוד »

כבוד המת בשבת

בהלכה, קיימת התייחסות מיוחדת להלכות כבוד המת בשבת הקובעות ומגבילות את האסור והמותר לעשות בשבת לצורך המת, כאשר צרכיו או מניעת בזיון גופו כרוכים באיסורי שבת, מהתורה או מדברי חכמים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וכבוד המת בשבת · ראה עוד »

ירושלים של זהב (תכשיט)

כתר ירושלים של זהב, עיצוב מודרני שרשרת ירושלים של זהב, עיצוב מודרני התכשיט ירושלים של זהב או עיר של זהב מופיע במספר מקומות בדברי חז"ל בהקשרים הלכתיים ואגדתיים.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) וירושלים של זהב (תכשיט) · ראה עוד »

יהודה בן חנין

רבי יהודה בן חנין (סביב ה'ש', 1540 - לפני ה'שע"ט, 1619) היה מקובל ופרשן מקראי שפעל במרוקו ובאלג'יריה במאה השש עשרה והשבע העשרה.

חָדָשׁ!!: רשות הרבים (שבת) ויהודה בן חנין · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רשות_הרבים_(שבת)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »